סגנונות הורות בעידן הפוסט מודרני, תחושת החוללות העצמית של ההורה והסתגלות הילד מאת: דגנית קלר עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת ה

סגנונות הורות בעידן הפוסט מודרני, תחושת החוללות העצמית של ההורה והסתגלות הילד מאת: דגנית קלר עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה " אוניברסיטת חיפה הפקולטה לחינוך החוג לייעוץ והתפתחות האדם נובמבר 2102

מ) מ) סגנונות הורות בעידן הפוסט מודרני, תחושת החוללות העצמית של ההורה והסתגלות הילד מאת: דגנית קלר בהנחיית: פרופ' יוסי גוטמן ד"ר אילנה סבר עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה לחינוך החוג לייעוץ והתפתחות האדם נובמבר 2102 תאריך מאושר על ידי נחה/ת העבודה( תאריך *מאושר על ידי נחה/ת העבודה( מאושר על ידי תאריך )יו"ר הוועדה החוגית לתואר שני( I

הכרת תודה ברצוני להביע את תודתי לפרופ' יוסי גוטמן ולד"ר אילנה סבר על עזרתם בהכנת עבודת הגמר המחקרית )תזה(. תודה מקרב לב על הליווי המקצועי לאורך כל שלבי העבודה, על המסירות והאכפתיות. תודה מיוחדת נתונה לגב' סנדרה צוקרמן על עזרתה בשלב עיבוד הנתונים, וכן על שיתוף הפעולה של התלמידים, ההורים ומנהלי בתי הספר שסייעו בביצוע המחקר. לבסוף, תודה למשפחתי היקרה ולחבריי הנפלאים על העידוד והתמיכה שקיבלתי מכם לאורך כל הדרך. II

III םיניינעה ןכות דומע...ריצקת IV תואלבט תמישר.... VII םירויא תמישר... VIII....1...אובמ...1.1 1...1.1 2...1.1 5...1.4 8...1.5 10.2...הטיש...1.1 12...1.1 14...1.3 14.1...םיאצממ 81.4 ןויד.... 62 תיפרגוילביב המישר... 31 :םיחפסנ... 44

סגנונות הורות בעידן הפוסט מודרני, תחושת החוללות העצמית של ההורה והסתגלות הילד דגנית קלר תקציר המחקר הנוכחי בוחן מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות, המתבססת על ההנחה כי השינויים שחלים בחברה המערבית בעידן הפוסט-מודרני מביאים עימם תחומים חדשים להתמודדות עבור ההורה בימינו, וכי להתמודדויות חדשות אלו יש השלכות על דפוסי ההורות הרלוונטיים לתקופתנו. מסגרת זו טרם נבדקה מול מדדים שונים הקשורים בהורה או בילד, ומטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק האם לאור השינויים שחלו בתחום ההורות קיים קשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, והאם ניתן להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות ההורית של האם. הספרות המחקרית מדברת על ה"פוסט-מודרניות", כמושג המציין את המהפך המואץ המתחולל בעשורים האחרונים בכל התחומי החיים, ביניהם תחום ההורות. שלושה תחומים נמצאו כרלוונטיים לחוויה ההורית העכשווית: טשטוש גבולות, ערפל הורי וקונפליקט הנאמנות בהורות. על בסיס שלושת תחומי התמודדות אלו פותחה המסגרת החדשה לאפיון סגנונות הורות, אשר נבדקת במחקר הנוכחי תחת ההנחה, כי הורים מגיבים לתחומי ההתמודדות החדשים בדרכים שונות, היוצרות סגנונות הורות אשר נעים על הרצף שבין קבלת השינויים המתחוללים בעידן הפוסט מודרני לבין אי קבלתם. הנחת המחקר הנוכחי הינה, כי הורה אשר מגיב בקבלה לגבולות המטושטשים, אשר מרבה להתלבט בשאלות חינוכיות ומאופיין בערפל הורי רב, ואשר מגיב לקונפליקט הנאמנות בהורות על ידי העדפת מילוי צרכיו האישיים על פני מילוי צרכי הילד, הוא הורה בעל סגנון הורות המאופיין במידה רבה יותר של פוסט-מודרניות, על הרצף בין התקופות. במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להעמיק את הבנת המודל החדש לסגנונות הורות ולבחון אותו מול תחושת החוללות העצמית של ההורה והסתגלות הילד. לאורך השנים נחקרו קשרים בין סגנונות הורות לבין היבטים שונים של תפקוד הילד. מרבית המחקרים בנושא התבססו על המודלים IV

הקלאסיים לאפיון סגנונות הורות, ומצאו קשרים מובהקים בין סגנונות הורות שונים לבין היבטים שונים בהסתגלותו של הילד. בנוסף, מושג החוללות ההורית, המתייחס לתחושת החוללות העצמית של ההורה באשר לתפקודו ההורי נחקר אף הוא בספרות המחקרית, ונמצא קשור הן לסגנונות הורות והן להסתגלות הילד. המחקר הנוכחי בא לבדוק האם המסגרת החדשה לאפיון סגנונות הורות תימצא אף היא בקשר מול מדד הבודק את הסתגלות הילד, והאם ניתן להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות ההורית. המחקר הנוכחי בחר להתמקד באימהות ומתבגרים צעירים )גילאי 02-01(, מתוך ההנחה כי עם כניסת הילד לתקופת ההתבגרות הצעירה מתרחשים שינויים ביחסים בין ההורה וילדו, וכי מערכת היחסים של מתבגרים ומתבגרות עם אימהות מאופיינת ביותר אינטנסיביות מאשר עם אבות. השערת המחקר היא כי יימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, כך שככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר, וכי תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. במחקר הנוכחי השתתפו 010 מתבגרים ואמהותיהם משתי חטיבות ביניים בצפון הארץ. בניגוד למשוער, לא נמצא קשר מובהק בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, ומכאן כי גם לא נמצא קשר מתווך ביניהם על ידי תחושת החוללות ההורית של האם. יחד עם זאת, בהתאם למשוער, נמצא קשר חיובי חלש אך מובהק סטטיסטית בין משתנה החוללות ההורית לבין משתנה הסתגלות הילד. כמו כן, בהתאם למשוער, נמצאו קשרים חיוביים חלשים אך מובהקים סטטיסטית בין תחום ההתמודדות ערפל הורי לבין החוללות ההורית של האם, ובין תחום ההתמודדות קונפליקט הנאמנות בהורות לבין הסתגלות הילד. על אף כי המחקר הנוכחי לא הצליח לאשש את ההשערה המרכזית על קשר מתווך בין סגנון ההורות להסתגלות הילד דרך תחושת החוללות ההורית של האם, נמצאו ממצאים ראשוניים הנוגעים לתחומי ההתמודדות של ההורה. כמחקר אשר בא לבחון מסגרת חדשה לסגנונות הורות מול מדדים הקשורים בהורה ובילד, הממצאים הקשורים בתחושת החוללות ההורית והסתגלות הילד ובקשרים V

שלהם מול תחומי ההתמודדות השונים של ההורה מהווים חידוש תיאורטי והינם בעלי תרומה להבנת החוויה ההורית בעידן הפוסט מודרני. VI

רשימת טבלאות עמוד טבלה משפחתי. טבלה 1: סטטיסטיקה תיאורית של המשתנים הדמוגראפיים: גיל האם, השכלת האם ומצב 02... 2: סטטיסטיקה תיאורית של המשתנים הדמוגראפיים: מין הילד, מיקום הילד במשפחה ומספר הילדים במשפחה.... 01 08 20 טבלה 3: מאפיינים פסיכומטריים של מדדי המחקר... טבלה 4: מקדמי רגרסיה סטנדרטיים, ערכי t, ומובהקות של המשתנה המנבא... 21... טבלה 5: מטריצת מתאמי פירסון בין משתני המחקר. VII

רשימת תרשימים עמוד תרשים 1: התפלגות ציוני הנבדקים בשאלון סגנונות הורות- תחום התמודדות ערפל הורי. 01 VIII

1. מבוא במהלך המאה העשרים עברה החברה המערבית שינויים תרבותיים וחברתיים, בתהליך המעבר מהתקופה המודרנית לפוסט מודרניזם. שינויים אלו חלחלו גם אל מוסד המשפחה והשפיעו על סגנונות ההורות הרלוונטיים לתקופה. לאורך השנים נמצאו קשרים בין סגנונות הורות לבין מדדים שונים הקשורים בהורה ובילד. המחקר הנוכחי בא לבחון מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות, המתבססת על השינויים הרלוונטיים בתחום ההורות המתרחשים בעידן הפוסט-מודרני ועל תחומי ההתמודדות החדשים של ההורה, ואת קשריה עם מדדים נוספים הקשורים בהורה ובילד: תחושת החוללות העצמית של ההורה והיבטים שונים של הסתגלות הילד. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק האם קיים קשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, והאם ניתן יהיה להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות העצמית של האם. 1.1 המעבר מחברה מודרנית לפוסט-מודרנית המושג "פוסט-מודרניות" החל להופיע לפני שלושים שנה בערך כמושג המציין את המהפך המואץ, המתחולל בעשורים האחרונים בכל התחומי החיים. מדובר בתהליך רחב ודינאמי, אשר בא לידי ביטוי בכל המישורים של הקיום האנושי )אבירם א', 4991; אבירם, 4991; צפרוני, 0222(. במישור הפילוסופי והרעיוני, בעוד שהחברה המודרנית הייתה מבוססת על האמונה במציאות אובייקטיבית ובאידיאלים ברורים הנובעים ממנה ומחייבים את כל בני האדם, הפוסט-מודרניות מאופיינת בתחושת ארעיות ושרירותיות ובתחושה המתגברת והולכת של אובדן האמונה בסטנדרטים ערכיים מוחלטים )אבירם א', 4991(. התפיסות האידיאולוגיות אשר נחשבו כ"אמת" אקסקלוסיבית בחברה המודרנית פינו את מקומן לתפיסות רלטיביסטיות ופלורליסטיות, שאינן פוסלות כמעט שום אורח חיים אנושי. שינוי תפיסתי זה אמנם הגדיל את השוויוניות והפתיחות בחברה, אך גם הביא להתרבות של נורמות חברתיות. היעדר הגדרות ברורות של תפקידים, ציפיות ונורמות מקובלות הולידו תחושות של טשטוש גבולות ושל אי בהירות ובלבול בתחומי חיים שונים )אבירם ר', ; 4991 דור, ; 0221 עמית, 4991(. אחד התחומים המרכזיים בהם חל שינוי משמעותי במעבר ממודרניות לפוסט-מודרניות הינו מוסד המשפחה. המשפחה הגרעינית המונוגאמית, הכוללת זוג הורים נשוי וילד אחד לפחות, נחשבה 1

כאידיאל בעידן המודרני )גרין, 0220; 1994 Elkind,.(Dizard & Gadlin, ;1990 לכל חבר בתא המשפחתי היה תפקיד מוגדר ומובחן. האם נשאה בתפקיד עקרת הבית, תפקידו של האב היה לדאוג לכלכלת המשפחה ואילו הילדים היו ה"תלמידים". מטרתה של חלוקה מובחנת זו הייתה להבטיח מצב בו ההורים אחראיים על מילוי צרכי ילדיהם, תוך שמירה עליהם והכוונתם. האינטראקציות בין ההורים וילדיהם הוכתבו על ידי מערכת חוקים, הבנות וציפיות בלתי מילוליות, אשר התבססה על סמכות חד צדדית ובלתי ניתנת לערעור של ההורים על ילדיהם. הסמכות ההורית התבססה על אווירה חברתית של הירארכיה, והגדרות של מה מותר ומה אסור שהיו ברורות לכול. ההורים נתפסו בעיני הילדים כיודעי כל וכבעלי כישורים ומיומנויות לפרש עבורם את העולם )עמית, & 4991 Dizard.(Gadlin, 1990; Elkind, 1994 ; עם המעבר לפוסט-מודרניות חל ערעור על האקסקלוסיביות של המבנים המודרניים, ביניהם מבנה המשפחה המודרנית ותפיסתה. בחברה הפוסט- מודרנית מספר המסגרות המשפחתיות, הערכים והמנהגים המשפחתיים גדול ומגוון. מסגרות משפחתיות שעד לפני עשורים מעטים לא היה להן מקום בחברה, הפכו לתופעה מקובלת )עומר, 0222(. בחברה הפוסט-מודרנית חל גידול משמעותי באחוז הלא-נשואים, אחוז המתגרשים, אחוז המשפחות החד-הוריות והנישואים ההומוסקסואליים )אבירם א', 4991; צפרוני, 0222(. כמו כן, ערך ההגשמה העצמית והדגש החברתי על זכויות הפרט הביאו נשים רבות לצאת לעבוד 1994) ;Elkind,,(Arcus, 1992; Dizard & Gadlin, 1990 והעלייה המשמעותית במעמדן של הנשים בחברה השפיעה על מערכות היחסים בתוך המשפחה וערערה את תפיסת תפקיד האישה במסגרת המשפחתית )אבירם א', 4991; צפרוני, 0222(. במקביל, החלה להתפתח גם הכרה חברתית בזכויות הילד, אשר הביאה, בין השאר, לשינויים בגישות שרווחו בתחום ההורות (& Dizard.(Gadlin, 1990 ; Elkind, 1994 1.2 מודלים המתארים סגנונות הורות בתקופת המעבר לחברה פוסט-מודרנית השינויים שחלו בחיי החברה והמשפחה בתקופת המעבר ממודרניות לפוסט-מודרניות באו לידי ביטוי גם בספרות המחקרית בנושא סגנונות הורות באותה תקופה. סגנון הורות מוגדר כמערך של גישות 2

כלפי הילד, אשר יוצרות אקלים רגשי שמבטא את התנהגויות ההורה Steinberg,) Darling &.(1993 במאמריה על סגנונות הורות, התייחסה באומרינד (1978 (Baumrind,,1966 לשינוי שחל בחברה המערבית בשנות הששים של המאה העשרים בכל הנוגע לאינטראקציה בין הורה וילד. התפיסה לפיה המבוגר הוא הסמכות הבלתי מעורערת והיודעת כל עבור הילד, הוחלפה באותה תקופה לדבריה, בגישה מתירנית מצד המבוגרים באשר לגידול ילדים. ההכרה בזכויות הפרט בכלל ובזכויות הילד בפרט, אשר החלה לצבור תאוצה, הולידה גישה לפיה יש לאפשר לילד לפעול לפי רצונותיו וצרכיו, ולא לכפות עליו את דעות ורצונות המבוגר. ההכרה באובדן כוח השליטה של ההורים על ילדיהם הביאה את באומרינד (1978 (Baumrind,,1966,1971 להציע מודל של סגנונות הורות, המבוסס על סוגים שונים של שליטה הורית. היא הבחינה בין שלושה סוגים שונים של סגנונות הורות. ההורה בעל סגנון ההורות הסמכותני (authoritarian) פועל על מנת לעצב ולשלוט על התנהגות הילד בהתאם לסטנדרטים ברורים שהוא מציב. הוא מצפה מהילד לציית לחוקים אלו, ולא מהסס להעניש את הילד כאשר הוא נתקל בסירוב מצידו. הורה כזה לא תומך באוטונומיה של הילד, והוא מאמין שעל הילד לקבל את דבריו באשר הם. לעומתו, ההורה בעל סגנון ההורות המתירני (permissive) מאופיין בשליטה הורית נמוכה ובתמיכה גבוהה בילדו. הוא מתייחס לרצונותיו ופעולותיו של הילד באופן מקבל ולא מעניש, ולא מחייב אותו לציית לעקרונות חיצוניים מוגדרים. הורה כזה מצטייר בעיני הילד כמקור למילוי צרכיו, ולא כסוכן פעיל האחראי לעיצוב התנהגותו. סגנון ההורות השלישי הוא הסמכותי.(authoritative) הורה כזה משלב ניסיונות שליטה גבוהה ותמיכה הורית גבוהה. הוא מציב עבור הילד חוקים ברורים ופועל על מנת לאכוף אותם, אך גם מכיר ברצונותיו ודעותיו האישיים של הילד. הוא מנסה לכוון את פעולות הילד תוך מתן הסברים רציונאליים ושימוש במשא ומתן. המודל של באומרינד התרחב עם השנים, והפך לאחד הבסיסיים בתחום המחקר של השפעת ההורים על התפתחות ילדיהם 1993) Steinberg,.(Darling & 3 מודל מרכזי נוסף בתחום סגנונות ההורות הוצע על ידי מקובי ומרטין Martin,) Maccoby & 1983). הם הציגו טיפולוגית סגנונות הורות, המבוססת על שני מימדים מרכזיים. המימד הראשון

הוא דרישתיות,(demandingness) המתייחס למידה בה ההורה מציב דרישות כלפי הילד ומעמיד שליטה ופיקוח גבוהים על התנהגות הילד. המימד השני הוא היענות,(responsiveness) המתייחס למידה שבה ההורה מגיב לצרכי הילד באופן מקבל ותומך. על בסיס שני מימדים אלו מוצגים ארבעה סגנונות הורות. סגנון ההורות הסמכותני (authoritarian) מאופיין ברמה גבוהה של דרישתיות ורמה נמוכה של היענות מצד ההורה כלפי ילדו. סגנון ההורות הסמכותי (authoritative) מאופיין ברמה גבוהה של דרישתיות ורמה גבוהה של היענות. שני סגנונות אלו דומים במהותם לסגנונות אליהם התייחסה באומרינד (1978 (Baumrind,,1966,1971 במחקריה. סגנון ההורות השלישי הוא הוותרני,(indulgent) המאופיין ברמה נמוכה של דרישתיות וברמה גבוהה של היענות, ומקביל לסגנון ההורות המתירני שהציגה באומרינד. סגנון נוסף הוא סגנון ההורות האדיש/המזניח ) indifferent-,(uninvolved המאופיין ברמה נמוכה של דרישתיות ורמה נמוכה של היענות. הורה כזה מצמצם למינימום את המאמצים להשקעת זמן באינטראקציה עם הילד. הוא מגיב לדרישות הילד על מנת למנוע אי נוחות לטווח הקצר, אך לא פועל להשגת מטרות חינוכיות לטווח הארוך, כמו הצבת חוקים וגבולות או חשיפת הילד למערכת עקרונות שתכווין את התנהגותו (1983 Martin,.(Maccoby & 1.2.1 סגנונות הורות והסתגלות הילד. לאורך השנים, נחקרו קשרים בין סגנונות הורות לבין היבטים שונים של תפקוד הילד. מחקרים אלו ברובם מצאו, כי סגנון ההורות הסמכותי (authoritative) נמצא בקשר החיובי ביותר עם התפתחות אופטימאלית של הילד בתחומים שונים, בהשוואה לסגנונות ההורות האחרים. ילדים אשר גדלו בבתים המאופיינים בסגנון הורות סמכותי קיבלו ציונים גבוהים יותר במגוון רחב של מדדי הסתגלות, הישגים, התפתחות חברתית, הערכה עצמית ובריאות נפשית, בהשוואה לבני גילם אשר גדלו בבתים המאופיינים בסגנונות הורות סמכותניים או מתירנים (& Steinberg Lamborn, Mounts, Dornbusch, 1994.(dornbusch, 1991; Steinberg, Lamborn, Darling, Mounts & מבחינת הסתגלות רגשית והתנהגותית, מתבגרים להורים בעלי סגנון הורות סמכותי הראו את התוצאות החיוביות ביותר, בהשוואה למתבגרים להורים בעלי סגנונות הורות אחרים (& Gordon-Simons 4

.(Conger, 2007 למבורן וחב' (1991 al., (Lamborn et מצאו, כי מתבגרים שהוריהם בעלי סגנון הורות סמכותי קיבלו ציונים גבוהים יותר בהסתגלות פסיכו-סוציאלית וציונים נמוכים יותר בבעיות התנהגות, מאשר מתבגרים להורים סמכותניים, ותרנים או מזניחים. במחקר נוסף מצאו, כי מתבגרים להורים סמכותיים דיווח על רמות גבוהות יותר של אמפתיה, אחריות ועמידות ללחץ חברתי מאשר מתבגרים להורים סמכותניים, ותרנים או מזניחים (& Blatt-Eisengart Steinberg,.(Cauffman, 2006 מבחינת הסתגלות אקדמית, ילדים להורים סמכותיים נוטים לקבל ציונים גבוהים יותר בבית הספר ולהראות עמדות חיוביות יותר כלפי בית הספר מאשר ילדים להורים סמכותניים או מתירנים 1994) Wentzel,.(Baumrind, 1971; Paulson, 1994; סגנון ההורות הסמכותי נמצא כתורם להסתגלות חיובית של הילד בבית הספר ולהישגיו בלימודים, לעומת הורות סמכותנית או מתירנית, אשר נמצאו קשורות להישגים נמוכים של הילד Dodge,) Pettit, Bates & O neill, 1991.(1997; Walker, Stieber, Ramsey & נראה כי בעיקר בהתבגרות הצעירה, הדבר קשור להסתגלות הרגשית וההתנהגותית של הילד. בגיל ההתבגרות המוקדמת, אשר מאופיין בסערה רגשית ובהתנהגות של בדיקת גבולות, ישנה חשיבות רבה לסגנון ההורות. מתבגרים להורים המאופיינים בנוקשות יתר או חוסר עקביות, נוטים להראות בעיות רגשיות והתנהגותיות רבות יותר מאשר מתבגרים להורים סמכותיים, בעיות אשר בדרך כלל פוגמות, בין השאר, בהסתגלותם הלימודית 1994).(Wentzel, 1.3 סגנונות הורות בחברה פוסט-מודרנית דור )0221(, הציעה במחקרה מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות, על בסיס התייחסותה לשאלה "מה משפיע על תפקוד ההורה ועל האינטראקציות בינו לבין הילד בישראל במאה ה- 04?" לטענתה, השינויים שחלים בחברה המערבית בעידן הפוסט-מודרני משפיעים על תחומי ההתמודדות של ההורה בימינו. אחד התחומים איתם מתמודדים הורים בחברה של ימינו הינו טשטוש הגבולות בין הבית לעבודה. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הופכת את השימוש באמצעי תקשורת שונים, כגון מכשירי פקס או דואר אלקטרוני, לחסר גבולות מבחינת נגישות וזמינות. המציאות החדשה, אשר שואבת את 5

ההורים לעבודה התובעת הרבה יותר שעות, והאפשרות לעבוד שעות רבות מהבית עקב זמינותם של אמצעי התקשורת, מביאים למצב בו בהדרגה מטשטשים הגבולות בין מסגרת הבית למסגרת העבודה ומצטמצמת נוכחות ההורים בחיי הילדים )דור, 0221; וייס, 0222(. ההתקדמות הטכנולוגית מביאה גם לטשטוש גבולות בין דורי. ריבוי מקורות המידע יוצר מצב של חשיפת תכנים זהים לילדים ומבוגרים, והפחתת התלות של הילד בהורה, שיהווה עבורו את מקור הידע העיקרי. מקומו של ההורה כיודע כל אל מול הילד נעלם, וההורה מתחיל לאבד את השפעתו על הילד )דור, 0221; עמית, 4991;.(Elkind, 1994 תחום ההתמודדות השני של ההורה בימינו מכונה ערפל הורי. זהו מצב בו ההורים ממלאים את תפקידם בתחושה של היעדר קו חינוכי מקובל, מוסכם, ידוע או נכון להורות טובה )דור, 0221(. בעידן המודרני תפיסת סמכות ההורה על ילדו התבססה על ההנחה, כי קיימות אמיתות אובייקטיביות בדבר החינוך הנכון, הידועות להורים מעצם היותם בוגרים ורציונאליים )אבירם א', 4991(. עם המעבר לעידן הפוסט מודרני, המאופיין ברלטיביזם ובהיעדר אמיתות אובייקטיביות, הורים רבים התחילו לאבד את ביטחונם בכל הנוגע לדרך הנכונה ביותר לגידול ילדיהם )אבירם א', 4991; עמית, 4991; 1994.(Elkind, התפיסה החברתית לגבי הורות השתנתה מדבר טבעי לטכניקה נלמדת, ועם התרחבות הידע לגבי דרכי גידול ילדים, ההורים חדלו לסמוך על תחושותיהם והבנתם הטבעית, והחלו לחוש בלבול ואובדן דרך )גרין, 0220; כצנלסון, 0225; עמית, 4991; 1994.(Elkind, התחום השלישי איתו מתמודדים הורים במעבר לעידן פוסט-מודרני הינו קונפליקט הנאמנות בהורות. בעוד שבעבר זכויות הילדים נתפסו כקודמות לזכויות ההורים ועל ההורה היה להעמיד את טובת הילד במרכז, כיום גוברת ההכרה באינדיבידואליות של ההורה )עומר, 0222(. הורים בימינו מרגישים כי הם מצופים לדאוג להתפתחות בריאה ומאושרת של ילדיהם, אך בד בבד מקבלים מהחברה מסרים שעליהם לתת מקום לצרכיהם האישיים ולשאוף לסיפוק עצמי. במצבים בהם נוצר קונפליקט בין צרכי ההורה לצרכי הילד, ההורה ניצב בפני דילמה באשר לשאלה לצרכיו של מי עליו להיענות קודם, שכן אם יענה קודם לצרכי ילדו הוא ירגיש חוסר סיפוק אצל עצמו, ואם יענה קודם לצרכיו שלו הדבר ילווה בתחושת אשמה )דור, ; 0221 עמית, 4991(. 6

על בסיס שלושת תחומי ההתמודדות של ההורות העכשווית, מציעה דור )0221( במחקרה מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות. הנחתה הייתה, כי הורים מגיבים לתחומי ההתמודדות החדשים בדרכים שונות, היוצרות מספר סגנונות הורות. ניתן לתאר את סגנונות ההורות שהתקבלו במחקרה של דור )0221( כנעים על הרצף שבין קבלת השינויים המתחוללים בעידן הפוסט מודרני לבין אי קבלתם. במחקר הנוכחי ייעשה שימוש בהנחה זו. הורה אשר מגיב בקבלה לגבולות המטושטשים המאפיינים את החברה בימינו בין תחום הבית לתחום העבודה ובין "עולם המבוגר" ל"עולם הילד", אשר מרבה להתלבט בשאלות חינוכיות ומאופיין בערפל הורי רב, ואשר מגיב לקונפליקט הנאמנות בהורות על ידי העדפת מילוי צרכיו האישיים על פני מילוי צרכי הילד, הוא הורה בעל סגנון הורות המאופיין במידה רבה יותר של פוסט-מודרניות, על הרצף בין התקופות. כאמור, התמורות שחלו בחברה המערבית במעבר מעידן מודרני לפוסט מודרני שינו את אורח חיי המשפחה, והשפיעו על דפוסי ההורות באינטראקציה בין ההורה וילדו. המודלים המרכזיים של סגנונות הורות של באומרינד (1978 (Baumrind,,1966,1971 ושל מקובי ומרטין (& Maccoby,(Martin, 1983 אשר פותחו בתקופת המעבר לפוסט-מודרניות, משקפים את ההכרה בהתערערות השליטה ההורית ובשינויים במעמד ההורה והילד בתוך המשפחה, שחלו באותה תקופה. סגנונות הורות אלו נחקרו רבות ונמצאו כקשורים להיבטים שונים של הסתגלות הילד. לאורך השנים שחלפו מאז פותחו מודלים אלו של סגנונות הורות, התמודדה החברה המערבית עם שינויים רבים ונוספים בתקופה הפוסט-מודרנית. הורים בימינו מתמודדים עם תחומים חדשים, אשר מאפיינים את השינויים המתחוללים בחברה בשנים האחרונות, ואשר הינם בעלי השפעה רבה גם על סגנונות ההורות הרלוונטיים לימינו. המחקר הנוכחי בא לשאול האם לאור שינויים אלו, סגנונות הורות הרלוונטיים לתחומים איתם מתמודדים הורים בימינו יימצאו גם הם קשורים להיבטים שונים של הסתגלות הילד? מהספרות המחקרית עולה, כי אמהות בדרך כלל מעורבות יותר בחיי ילדיהן מאשר אבות. נראה כי גם בימינו אמהות לרוב זמינות יותר ומבלות זמן רב יותר עם ילדיהן )ברונר, 0229(. במשפחות בהן שני ההורים עובדים, לאמהות יש בדרך כלל יותר הזדמנויות לזמן איכות עם ילדיהן מאשר לאבות )2007 Paugh,.)Kremer-Sadlik & כמו כן, מחקרים מראים כי מערכת היחסים של 7

מתבגרים ומתבגרות עם אימהות מאופיינת ביותר אינטנסיביות מאשר עם אבות. מתבגרים נוטים להיות קרובים יותר לאימהות לעומת לאבות ומבלים איתן יותר זמן ביחידות )סופר, 0222(. על כן, המחקר הנוכחי יתמקד באמהות. השערת המחקר הראשונה תהיה, כי יימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. ככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות )ציון נמוך בשאלון סגנון ההורות באופן כללי, ובכל אחד משלושת התחומים- טשטוש הגבולות, ערפל הורי וקונפליקט הנאמנות בהורות(, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר )ציון נמוך בשאלון הסתגלות הילד(. 1.4 תחושת החוללות העצמית של ההורה אחד הגורמים שנמצאו קשורים הן לדפוסי הורות והן להסתגלות הילד הוא תחושת החוללות העצמית של ההורה. חוללות עצמית Efficacy) (Self מוגדרת כשיפוטו של הפרט את יכולתו לבצע התנהגות הנדרשת על מנת לקבל תוצאות מקוות, ואמונתו שהתנהגות זו תסתיים בתוצאה המקווה Bandura,),1977). 1986 במלים אחרות, זוהי אמונתו של האדם ביכולתו לפעול ולהשפיע על אירועים בחייו. באופן כללי, טען בנדורה (1977,(Bandura, אדם בעל חוללות עצמית גבוהה יבצע יותר התנהגויות המכוונות למטרה ויתמיד בהתמודדות עם קשיים לעומת אדם בעל חוללות עצמית נמוכה. בהקשר של הורות, תחושת החוללות העצמית הוגדרה כחוללות הורית. זוהי תחושת היכולת לבצע תפקידי הורות ולפתור בעיות כהורים. חוללות הורית הינה המידה שבה הורים תופסים את עצמם כמסוגלים לבצע מטלות שונות, הקשורות לתפקיד ההורי, באופן מיטבי ואפקטיבי )קפלן תורן, & 0221 Pelletier Bandura) לפי התיאוריה של בנדורה על חוללות עצמית.(Jones & Prinz, 2005; Brent, 2002 ;,1977), 1986 הורה בעל חוללות עצמית גבוהה חש ביטחון ביכולתו לבצע משימות הוריות, משקיע מאמצים במשימות אלה ודבק במטרתו גם כאשר המשימות ההוריות מציבות בפניו אתגרים. הורה בעל תחושת חוללות הורית גבוהה נוטה להאמין שיש לו את היכולת להשפיע בצורה חיובית על ההתפתחות ועל ההתנהגות של ילדו, להראות התנהגויות הוריות חיוביות ולהגיב בצורה יעילה ונכונה לצרכיו של הילד 2002) Brent,.(Jones & Prinz, 2005; Pelletier & 8

1.4.1 חוללות הורית וסגנונות הורות. תחושת החוללות ההורית נמצאה קשורה לאסטרטגיות הוריות חיוביות Kienhuis,) Giallo, Matthews, 2008.(Treyvaud & נמצא קשר חיובי בין חוללות עצמית גבוהה של ההורה לבין דרכי גידול ילדים יעילות (2003 Miller-Heyl,.(MacPhee & באופן ספציפי לגבי אמהות, נמצא קשר חיובי בין חוללות עצמית גבוהה של האם לבין אמונות חיוביות שלה לגבי דרכי גידול ילדים, וכי אמהות אשר תופסות עצמן כבעלות מסוגלות הורית נוטות יותר להאמין בהורות חמה ומגיבה לילד לצד משמעת קפדנית ושליטה בהתנהגות הילד (1995.(Luebering, במחקרים נוספים נמצא, כי הורים בעלי חוללות הורית גבוהה הינם סמכותיים ועקביים יותר באינטראקציות שלהם עם ילדיהם מאשר הורים בעלי חוללות הורית נמוכה (2006 Suzuki,,(Yamamoto, Holloway & וכי קיים קשר בין חוללות עצמית גבוהה בקרב אמהות לבין פיקוח הורי ותגובתיות הורית Bogenschneider,) Tsay, 1997.(Small & בנוסף, חוללות הורית נמצאה כמשתנה מתווך בין סגנון המשמעת ההורית לבין התנהגות הילד, כך שהורים בעלי חוללות הורית נמוכה נוטים להשתמש בטכניקות משמעתיות אברסיביות וחמורות יותר, ולדווח על יותר בעיות התנהגות של הילד, מאשר הורים בעלי חוללות הורית גבוהה 1994) Szkiba-Day,.(Day, Factor & 1.4.2 חוללות הורית והסתגלות הילד. חוללות הורית נמצאה קשורה להסתגלות הילד בתחומים שונים (2005 Prinz,.(Jones & באשר להסתגלות האקדמית של הילד, אמונת ההורה ביכולתו לפתור בעיות הקשורות לילדו קשורה לאמונתו במסוגלות שלו לפעול ולהשפיע באופן חיובי על ההישגים של ילדו בבית הספר. הורה בעל תחושת חוללות הורית גבוהה נוטה לפעול בדרכים המקדמות את תפיסותיו האקדמיות ואת תחושת המסוגלות האקדמית של ילדו )קפלן תורן, 1995; 0221 Sheldon, Ames, de Stephano, Watkins & ; 2002 Brent,.)Pelletier & מחקרים מראים כי קיים קשר בין חוללות הורית לבין הסתגלותו האקדמית של הילד. נמצא כי ילדים להורים בעלי חוללות עצמית גבוהה מדווחים על ציונים גבוהים בבית הספר (1997 al.,,(bogenschneider et וכי קיים קשר בין חוללות הורית גבוהה של האם לבין 9

הצלחתו האקדמית של המתבגר (2001 Eccles,.(Ardelt & באשר לתחום ההתנהגותי, נמצא כי מתבגרים להורים בעלי חוללות הורית גבוהה נוטים לדווח על פחות בעיות התנהגות, מאשר מתבגרים להורים בעלי חוללות הורית נמוכה (1997 al.,.(bogenschneider et בנוסף, לפי ארדלט ואקלס (2001 Eccles,,(Ardelt & הורים בעלי חוללות עצמית גבוהה נוטים יותר לאסטרטגיות הוריות מקדמות ובכך מגבירים את סיכויי ההצלחה של ילדיהם בתחום האקדמי, הפסיכולוגי והחברתי. מהספרות המחקרית עולה, כי קיים קשר בין תחושת החוללות העצמית של ההורה לבין דרכי ההתנהגות ההוריות שלו, וכן כי קיים קשר בין החוללות ההורית לבין הסתגלות הילד. מכאן, ניתן לשער כי החוללות ההורית היא משתנה שקשור בקשר חיובי הן לסגנון ההורות של ההורה והן להסתגלות הילד, ויכולה להוות גורם המסביר את הקשר ביניהם. על כן, השערת המחקר השנייה תהיה, כי תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות והסתגלות הילד, כך ש: א. ככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות, תחושת החוללות ההורית שלה תהיה נמוכה יותר. ב. ככל שתחושת החוללות ההורית של האם תהיה נמוכה יותר, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר. 1.5 רציונל המחקר הנוכחי מהספרות המחקרית עולה, כי המעבר מעידן מודרני לפוסט מודרני, שמאפיין את החברה המערבית בעשורים האחרונים הביא לשינויים בתחום ההורות. שינויים בתפיסות ההורות שחלו בתקופת המעבר ממודרניות לפוסט-מודרניות באים לידי ביטוי במודלים המקובלים של סגנונות הורות. מודלים אלו נחקרו רבות לאורך השנים ונמצאו קשורים למדדים רבים ושונים הקשורים להורות ולהתפתחות הילד, ביניהם להסתגלות הילד ולתחושת החוללות ההורית. יחד עם זאת, השינויים שחלים בחברה בשנים האחרונות, אשר מביאים עימם תחומים חדשים להתמודדות עבור ההורה בימינו, אינם באים לידי ביטוי במודלים המקובלים של סגנונות ההורות. להתמודדויות חדשות אלו יש השלכות על דפוסי ההורות הרלוונטיים לתקופתנו ועל אמונתו של האדם בדבר המסוגלות שלו כהורה. המחקר הנוכחי מסתמך על מחקרה של דור )0221(, אשר הציעה מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות. מסגרת זו טרם נבדקה מול מדדים שונים הקשורים בהורה או בילד, אך נראה כי היא שונה באופן מהותי מהמודלים לסגנונות הורות המקובלים בספרות המחקרית, שכן היא מסתמכת על 10

השינויים הרלוונטיים בתחום ההורות בעידן הפוסט-מודרני ועל תחומי ההתמודדות החדשים של ההורה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם לאור השינויים שחלו בתחום ההורות בעידן הפוסט מודרני, קיים קשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, והאם ניתן יהיה להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות ההורית של האם. השערות המחקר הנוכחי הינן: 4. יימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. ככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות )ציון נמוך בשאלון סגנון ההורות באופן כללי, ובכל אחד משלושת התחומים- טשטוש הגבולות, ערפל הורי וקונפליקט הנאמנות בהורות(, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר )ציון נמוך בשאלון הסתגלות הילד(. 0. תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, כך ש: א. ככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות )ציון נמוך בשאלון סגנון ההורות(, תחושת החוללות ההורית שלה תהיה נמוכה יותר )ציון נמוך בשאלון החוללות ההורית(. ב. ככל שתחושת החוללות ההורית של האם תהיה נמוכה יותר )ציון נמוך בשאלון החוללות ההורית(, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר )ציון נמוך בשאלון הסתגלות הילד(. לסיכום, ניתן לתאר את השערות המחקר על ידי המודל הבא: סגנון ההורות תחושת החוללות ההורית הסתגלות הילד )טשטוש גבולות( )ערפל הורי( )קונפליקט הנאמנות בהורות( 11

2. שיטה 2.1 משתתפים המשתתפים במחקר הנוכחי היו מתבגרים בגילאי 40-42 הלומדים בכיתות ז' בשתי חטיבות ביניים בצפון הארץ, ואמהותיהם של המתבגרים. ההחלטה לערוך את המחקר על מתבגרים בגילאים אלו ואמהותיהם נעוצה בממצאי הספרות המחקרית המראים, כי אמהות הן לרוב המעורבות יותר מאבות בחיי הילד, וכי עם כניסת הילד לתקופת ההתבגרות הצעירה מתרחשים שינויים ביחסים בין ההורה וילדו. דווקא בתקופת מעבר זו, בה המתבגרים חווים התמודדויות חדשות, הן מבחינה אישית והן באינטראקציה עם הוריהם, יש היגיון לחקור את סגנון ההורות ואת הסתגלות הילד. טבלה 4 מציגה את נתוני האמהות המשתתפות במדגם. טבלה 4: סטטיסטיקה תיאורית של המשתנים הדמוגראפיים: גיל האם, השכלת האם ומצב משפחתי. משתנה ערכים שכיחות אחוז 2 2 02-22 גיל האם 11.1% 15 24-12 11.5% 12 14-52 5.9% 1 54+ 92% 99 סה"כ 2 2 השכלת האם יסודית 09.1% 22 תיכונית 12.1% 11 גבוהה 2% 2 אחר 91% 91 סה"כ 22.4% 29 מצב משפחתי נשואה 2 2 פרודה 1.9% 1 גרושה 2% 2 אלמנה 92% 99 סה"כ 12

מ, טבלה 0 מציגה את נתוני המתבגרים המשתתפים במדגם. טבלה 0: סטטיסטיקה תיאורית של המשתנים הדמוגראפיים: מין הילד, מיקום הילד במשפחה ומספר הילדים במשפחה. משתנה ערכים שכיחות אחוז 12.1% 11 מין הילד זכר 51.5% 55 נקבה 92% 99 סה"כ 5.9% 1 מיקום הילד במשפחה ילד יחיד 29.1% 12 בכור 01.1% 02 אמצעי 02.2% 01 הצעיר ביותר 91% 92 סה"כ 5.9% 1 4 מספר הילדים במשפחה 05.1% 01 0 52.5% 51 2 44.9% 40 יותר 91% 92 סה"כ המדגם כלל 424 מתבגרים בטווח הגילאים SD=0.59) 44.21-42.22,12.44=M) תוכם 11 בנים )12.1%( ו- 55 בנות )51.5%(. כמו כן, המדגם כלל את 424 האמהות של מתבגרים אלו. רוב האמהות במדגם היו בעלות השכלה גבוהה )12.1%(, ו- 09.1% מהאמהות במדגם היו בעלות השכלה תיכונית. 22.4% מהאמהות במדגם היו נשואות, 1.9% גרושות ו- 2% מהאמהות במדגם היו אלמנות. רוב המתבגרים במדגם היו ממשפחות בנות שלושה ילדים )52.5%(, 05.1% היו ממשפחות בנות שני ילדים, ו- 44.9% מהמתבגרים במדגם היו ממשפחות בנות ארבעה ילדים ומעלה. 13

2.2 הליך המחקר המחקר התבצע בשתי חטיבות ביניים בצפון הארץ במהלך שנת הלימודים תשע"ב, לאחר קבלת אישור ממשרד החינוך וממנהלי בתי הספר. מכיוון שמשתתפי המחקר היו מתחת לגיל 42 היה עלינו לקבל את הסכמת ההורים להשתתפותם במחקר. לשם כך, טרם העברת השאלונים קיבלו כל התלמידים בכיתות ז' בבתי הספר אשר נבחרו למחקר מכתב להורים )נספח מספר 5(, ובו צוין בקצרה נושא המחקר ומטרתו. המכתב כלל הסבר לגבי שמירה על אנונימיות המשתתפים ויכולתם לפרוש מן המחקר בכל עת. בנוסף, הוסבר כי המחקר כולל העברת שאלונים לאם דרך הילד ותידרש הסכמת האם בכתב להשתתפותה. בסוף המכתב צוין כי הורה אשר מתנגד להשתתפות ילדו במחקר ישלח את הספח שמצורף למכתב חזרה לבית הספר. מספר תלמידים אשר הוריהם לא הסכימו שהם ישתתפו במחקר החזירו לחוקרת את ספח ההתנגדות במועד שנקבע מראש. במועד זה נכנסה החוקרת לכיתות ז' במסגרת שיעור בבית הספר, תוך תיאום מלא עם הנהלת בית הספר ועם המורים שלימדו באותו שיעור. ניתן לתלמידים הסבר קצר על נושא המחקר, נאספו ספחי ההתנגדות וחולקו השאלונים לתלמידים )נספח מספר 1( אשר לא החזירו את ספח התנגדות ההורה. בתום מילוי השאלונים חולקה לכל תלמיד שהשתתף במחקר מעטפה, שהיה עליו להעביר לאימו. במעטפה היו דף פניה לאם ושאלון פרטים אישיים )נספח מספר 4(, שאלון סגנונות הורות )נספח מספר 0( ושאלון חוללות עצמית )נספח מספר 2(. על מנת לאפשר התאמה בין השאלונים, שאלוני האם ושאלון התלמיד קיבלו אותו מספר נבדק. על המעטפה צוין כי על ההורה להחזיר את השאלונים לבית הספר עם תום המילוי. שאלוני האימהות שהוחזרו נאספו דרך מחנכות הכיתות או דרך מזכירות בית הספר. 2.3 כלים על מנת לאסוף את נתוני המחקר נעשה שימוש בשלושה שאלונים, המשמשים כמדדים למשתני המחקר ובשאלון פרטים אישיים שהועבר לאמהות. א. דף פניה ושאלון פרטים אישיים להורה- כולל הסבר קצר לאם על מטרת המחקר והבטחת אנונימיות ודיסקרטיות, וכן שאלות לגבי פרטים המתייחסים למשתנים הדמוגרפיים הבאים: גיל האם, השכלת האם, מצב משפחתי, גיל הילד, מין הילד, מיקום הילד במשפחה ומספר ילדים 14 במשפחה. )ראה נספח מספר 4(.

ב. שאלון סגנונות הורות- שאלון לדיווח עצמי על ידי האם, אשר נלקח מעבודת הדוקטורט של דור )0221( בנושא סגנונות הורות. השאלון נבנה על ידה, לאחר שהיא ערכה ראיונות מודרכים וממוקדים עם הורים בהתבסס על מאפייני ההורות במעבר לעידן פוסט מודרני, אשר הוצגו בספרות המחקרית ובפרט בספרו של אלקינד (1994.(Elkind, מטרת הראיונות עם ההורים הייתה לאתר תכנים הרלוונטיים בעיניהם לחוויית ההורות בימינו, וללמוד מההורים על מגוון סיטואציות בהם מתבטאים בחייהם תחומי ההתמודדות השונים. שופטים מומחים העריכו את הראיונות, ולאחר ניתוחי תוכן עלו שלושה תחומי התמודדות הרלוונטיים לחוויית ההורות העכשווית: טשטוש גבולות, ערפל הורי וקונפליקט הנאמנות בהורות. על בסיס תחומים אלו החוקרת בנתה את שאלון סגנונות ההורות, המוצע כמסגרת קונספטואלית רלוונטית לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים בתחום ההורות. השאלון המקורי כולל 12 פריטים, מתוכם 02 פריטים בסדר עוקב עבור כל אחד משלושת תחומי ההתמודדות. התשובות לפריטים הן על סולם ליקרט בן 5 דרגות. מחברת השאלון מדווחת על מהימנות פנימית אלפא קרונבך של פריטי השאלון הנעה בין 2.11-2.29 עבור שלושת תחומי ההתמודדות, ועל תוקף תוכן של פריטי השאלון, אשר נבנו לאחר ניתוחי תוכן של שופטים מומחים )דור, 0221(. במחקר הנוכחי ייעשה שימוש בשאלון זה כמדד לסגנונות הורות. לצורך המחקר הנוכחי קוצר השאלון, במטרה להגדיל את הסיכוי לשיתוף פעולה בקרב הנבדקים, וכן ניסוחו שונה ללשון נקבה. עבור כל אחד משלושת תחומי ההתמודדות הוצאו 42 פריטים מהשאלון המקורי באופן רנדומלי, כך שלצורך המחקר הנוכחי השאלון כולל 22 פריטים, מתוכם 42 פריטים בסדר עוקב עבור כל תחום התמודדות. 02 הפריטים הראשונים מתארים תגובות הורה למצבים שונים הקשורים להורות ומשפחה. מתוכם, 42 הפריטים הראשונים מתייחסים לתחום טשטוש הגבולות. דוגמא לפריט: "כשאת נמצאת בבית, באיזו תכיפות את מנהלת שיחות טלפון שונות בענייני עבודה?" ) 4 -לעתים קרובות מאוד, 5 -אף פעם(. מהימנות תחום ההתמודדות של טשטוש גבולות במדגם הנוכחי נמצאה נמוכה cronbach=0.37) α), ולכן לאחר ניתוח גורמים הוחלט להשתמש בשלושת הפריטים הראשונים בלבד מתוך סולם זה. מבחינה תוכנית, פריטים אלו נמצאו קשורים ורלוונטיים לתחום ההתמודדות של טשטוש גבולות בית-עבודה. מהימנותם נמצאה 67.0=7α עשרת הפריטים הבאים 15

מתייחסים לתחום קונפליקט הנאמנות בהורות. דוגמא לפריט: "מוצע לך תפקיד מעניין ומפתה, אך התובע שעות עבודה נוספות על חשבון 'שעות בית'. איך תנהגי?" ) 4 -אקבל התפקיד, גם אם הפגיעה תהיה משמעותית, 5 -אדחה בכל מקרה תפקיד שדורש ממני שעות נוספות על חשבון הבית(. מהימנות תחום ההתמודדות של קונפליקט הנאמנות בהורות במדגם הנוכחי נמצאה 67.0=α. 42 הפריטים האחרונים מתייחסים לתחום הערפל ההורי. פריטים אלו מתארים מצבים שונים הקשורים להורות, עליהם האם מתבקשת לסמן את רמת הביטחון שהיא חשה לגבי תגובתה למצבים אלו. דוגמא לפריט: "בבית הספר מתלוננים המורים כי הילד מפריע" ) 4 -מאוד לא בטוחה בדרך הנכונה להגיב, 5- מאוד בטוחה בדרך הנכונה להגיב(. מהימנות תחום ההתמודדות של ערפל הורי במדגם הנוכחי נמצאה 67.0=α. מהימנות השאלון כולו במדגם הנוכחי )לאחר ניתוח הגורמים והוצאת הפריטים מתחום ההתמודדות של טשטוש גבולות( נמצאה 67.0=α. במחקר הנוכחי, ציון המדד מתקבל על ידי חישוב ממוצע הפריטים, כך שככל שהציון בשאלון נמוך יותר הוא מתאר סגנון הורות המאופיין כפוסט- מודרני יותר. )ראה נספח מספר 0(. ג. שאלון חוללות עצמית )אבירם, 4992(- שאלון לדיווח עצמי על ידי האם, כמדד לחוללות ההורית שלה. שאלון חוללות עצמית )אבירם, 4992( הינו עיבוד עברי לסולם חוללות עצמית כללית, אשר פותח ע"י שרר ואדמס (1983 Adams,.(Sherer & השאלון המקורי כלל 22 פריטים. הוא נמצא ככלי תקף של ציפיות האדם לגבי יכולתו האישית להתחיל ולהתמיד בהתנהגות, וכן נמצא תקף מול מדדי אישיות שונים (1983 Adams,.(Sherer & במחקרו, אבירם )4992( עשה ניסיון להעלות את רמת מקדם המהימנות של השאלון המקורי. לאחר העברה וניתוח פריטים הוצאו מהשאלון אותם פריטים אשר הורידו את רמת המהימנות, ונותרו 41 פריטים. כמו כן, שונה מספר התשובות האפשריות לארבע במקום חמש בשאלון המקורי, וזאת על מנת למנוע "בריחה" לאפשרות האמצעית )ציון-שוורץ, 4992(. העיבוד העברי לשאלון כולל 41 פריטים, הבוחנים את מידת ההסכמה של הנבדק עם עמדות הנוגעות למידת החוללות העצמית שלו. לצורך המחקר הנוכחי שונה ניסוח השאלון ללשון נקבה. דוגמא לפריט: "אני חשה חוסר ביטחון באשר ליכולתי לבצע דברים". התשובות לפריטים הן על סולם ליקרט בן 1 דרגות ) 4 =מסכימה מאוד, 1 =מתנגדת מאוד(. ציון המדד מתקבל על ידי חישוב ממוצע הפריטים, לאחר היפוך של חמישה מהפריטים, המתארים עמדות חיוביות )פריטים 40(. 9, 1, 2, 0, ככל שהציון 16

נמוך יותר, הוא מתאר חוללות הורית נמוכה יותר. בספרות המדעית השתמשו רבות במדד זה. בעיבוד השאלון לעברית של אבירם )4992( נמצאה עקיבות אלפא קרונבך גבוהה 2.22 )אלירז, 0225(. מהימנות השאלון במדגם הנוכחי נמצאה אף היא גבוהה )2.21=α(. )ראה נספח מספר 2(. ד. שאלון הסתגלות 1997) Goodman, -(Strengths and Difficulties Questionnaire- שאלון לדיווח עצמי על ידי הילד. השאלון משמש ככלי לבחינת הסתגלותם של ילדים בגילאי 2-41 בתחומים הרגשי והחברתי ותורגם לארבעים שפות. השאלון מורכב מ- 05 פריטים שעל הנבדק לדרג על פני סולם ליקרט בן 2 דרגות )4= לא נכון, 0= נכון במידה מסוימת, 2= נכון מאוד(. במחקר הנוכחי נעשה שימוש ב- 02 פריטים מתוך השאלון )ללא תת-סולם ההיפראקטיביות, אשר אינו רלוונטי למחקר זה(. 02 הפריטים כוללים 1 תתי-סולמות: סימפטומים רגשיים )פריט לדוגמא- "לעתים קרובות אני לא מאושר, עצוב מאוד או דומע", מהימנות אלפא קרונבך 2.10(, בעיות התנהגות )פריט לדוגמא- "אני לפעמים גונב מהבית, מבית הספר או ממקומות אחרים", מהימנות אלפא קרונבך 2.51(, בעיות חברתיות )פריט לדוגמא- "אני קורבן להצקות או פגיעות מצד ילדים אחרים", מהימנות אלפא קרונבך 2.52(, והתנהגות פרו-חברתית )פריט לדוגמא- "אני נחמד לילדים צעירים ממני", מהימנות אלפא קרונבך 2.12(. ציון המדד מתקבל על ידי חישוב ממוצע הפריטים, לאחר היפוך של הפריטים הבאים:.02,49,42,41,45,42,44,42,1,5,1,0 ככל שהציון נמוך יותר, הוא מתאר הסתגלות נמוכה יותר של הילד. במחקר שבדק את האיכויות הפסיכומטריות של השאלון אושש מבנה השאלון בן 5 הגורמים )כולל תת-סולם ההיפראקטיביות(, ונמצאה מהימנות פנימית אלפא קרונבך של 2.12 ומהימנות מבחן חוזר של 2.10 )ברנשטיין-דגן, 0229(. לגבי תוקף השאלון, נמצא שיש לו יכולת ניבוי של 92% לאבחון הפרעות נפשיות כאשר הוא מושווה לאבחנות שנעשו באמצעות ה- IV (Goodman, (2001 DSM והוא נמצא במתאם חיובי גבוה עם שאלון.(Goodman & Scott, 1999) Child Behavior Checklist במדגם הנוכחי נמצאה מהימנות אלפא קרונבך של 2.12. )ראה נספח מספר 1(. 17

3. ממצאים בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר על פי המודל המחקרי שהוצג בסוף פרק המבוא. תחילה יוצגו המאפיינים הפסיכומטריים של מדדי המחקר וקשרים בין משתני המחקר לבין המשתנים הדמוגראפיים. לבסוף יוצגו ממצאי בדיקת השערות המחקר, אשר נבחנו באמצעות מבחן למתאם פירסון ובאמצעות ניתוחי רגרסיות. 3.1 סטטיסטיקה תיאורית של מדדי המחקר טבלה 2 מציגה את המאפיינים הפסיכומטריים של מדדי המחקר. ניתן לראות כי מהימנות α קרונבך של מדדי המחקר נעה בין 2.59-2.21, כאשר ערכם המכריע של מהימנויות המדדים הוא מעל 2.12. מהתבוננות בממוצעים וסטיות התקן של המדדים, ניתן ללמוד כי קיים פיזור סביר של תשובות הנבדקים. יחד עם זאת, בתחום ההתמודדות של ערפל הורי התקבל ממוצע גבוה (4.29=M), המלמד על נטייה למידה רבה של ערפל הורי בקרב האימהות )ראה תרשים 4(. טבלה 2: מאפיינים פסיכומטריים של מדדי המחקר. מדדים ממוצע סטיית תקן מדגם מהימנות סולם Values α Valid S.D. Mean N 4-5 2.14 424 0.25 סגנון הורות )כללי( 3.19 4-5 4-5 4-5 2.11 2.59 2.12 424 424 92 0.87 0. 11 0. 19 0.22 2.21 1.09 תחום התמודדות - טשטוש גבולות תחום התמודדות- קונפליקט הנאמנות בהורות תחום התמודדות- ערפל הורי 4-1 2.21 99 0.50 חוללות הורית 2.01 4-2 2.12 424 0.01 הסתגלות הילד 0.12 18

תרשים 4: התפלגות ציוני הנבדקים בשאלון סגנונות הורות- תחום התמודדות ערפל הורי. היסטוגרמה 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 1st Qtr 2nd Qtr 3rd Qtr 4th Qtr East West North ממוצע= 92.4 סטית תקן= 9294 שכיחות ממוצע ציונים 3.2 קשרים בין משתני המחקר לבין המשתנים הדמוגראפיים מרבית המשתנים הדמוגראפיים לא נמצאו בעלי קשרים מובהקים למשתני המחקר. יחד עם זאת, ממבחן T למדגמים בלתי תלויים שנערך לבחינת ההבדלים במין הילד עבור משתני המחקר נמצא הבדל מובהק במשתנה סגנון ההורות [05.>p,2.29=(97)t]. נמצא כי אמהות לבנות ענו ציון נמוך יותר במדד סגנון ההורות הכללי SD=0.36),3.63=M), כלומר סגנון ההורות שלהן מאופיין כפוסט-מודרני יותר, מאשר אמהות לבנים SD=0.29),3.78=M). כמו כן, נמצא הבדל מובהק במין הילד בתחום ההתמודדות ערפל הורי [05.>p,2.48=(95)t]. נמצא כי אמהות לבנים ענו ציון גבוה יותר במדד ערפל 19

הורי SD=0.45),4.42=M), כלומר חשו בטוחות יותר בתגובתן למצבי הורות שונים, מאשר אמהות לבנות SD=0.51).(M=4.18, 3.3 בדיקת השערות המחקר- קורלציות לצורך בדיקת ההשערה שיימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, נערך מבחן למתאם פירסון בין משתנים אלו. בניגוד למשוער, לא נמצא קשר מובהק בין משתנה סגנון ההורות לבין הסתגלות הילד n.s.),0.177=r) )ראה טבלה 5(. לצורך בדיקת ההשערה שתחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, נערך מבחן למתאם פירסון בין משתנים אלו, ולאחר מכן ניתוח רגרסיה לבדיקת הקשר המתווך. ממבחן למתאם פירסון, לא נמצא קשר מובהק בין משתנה סגנון ההורות לבין משתנה החוללות ההורית n.s.),0.18=r). כן נמצא קשר חיובי נמוך ביותר ועם זאת מובהק סטטיסטית בין חוללות הורית לבין הסתגלות הילד (05.>p,0.23=r). כלומר, ישנה נטייה לירידה בציון הממוצע של משתנה החוללות ההורית )תחושת חוללות הורית נמוכה של האם(, עם הירידה בציון הממוצע של הסתגלות הילד )ראה טבלה 5(. 3.4 ניתוחי רגרסיות לבדיקת הקשר המתווך על מנת לבדוק את ההשערה שמשתנה החוללות ההורית מתווך את הקשר בין סגנונות הורות להסתגלות הילד, נערכו מספר ניתוחי רגרסיה לפי המודל של ברון וקני (1986 Kenny,.(Baron & לפי מודל זה, בכדי לבדוק אם משתנה מתווך בקשר בין שני משתנים יש לבצע סדרה של משוואות רגרסיה. הראשונה, משוואת רגרסיה שבה המשתנה המתווך )חוללות הורית( משמש כמשתנה המוסבר והמשתנה הבלתי תלוי )סגנון ההורות( משמש כמשתנה המסביר. השנייה, משוואת רגרסיה שבה המשתנה התלוי )הסתגלות הילד( משמש כמשתנה המוסבר והמשתנה הבלתי תלוי )סגנון ההורות( משמש כמשתנה המסביר. השלישית, משוואת רגרסיה שבה המשתנה הבלתי תלוי )סגנון ההורות( והמשתנה המתווך )חוללות הורית( משמשים כמשתנים המסבירים את המשתנה התלוי )הסתגלות הילד(. טבלה 1 מציגה את תוצאות הרגרסיה. 20

טבלה 1: מקדמי רגרסיה סטנדרטיים, ערכי t, ומובהקות של המשתנה המנבא. p t המשתנה המנבא n.s. 1.797 971.0 סגנון ההורות R²= 0.032 F(1,97)=3.229, n.s. הערה: 99=N p t המשתנה המנבא n.s. 17.01 971.. סגנון ההורות R²= 0.031 F(1,99)=3.217, n.s. הערה: 101=N p t המשתנה המנבא n.s 1.572.157 סגנון הורות 97911 2.043.204 חוללות הורית R²= 0.077 F(2,96)=4.029, P<0.05 הערה: 99=N 21

לבדיקת התנאי הראשון נערך ניתוח רגרסיה פשוטה, כאשר המשתנה התלוי הינו חוללות הורית והמשתנה המנבא הינו סגנון ההורות. מהתבוננות בטבלה 1 ניתן לראות, כי מודל הרגרסיה לא נמצא מובהק. התקבלה רמת מובהקות שולית וקרובה למובהק )0.075(, אך רק 3.2% מהשונות במשתנה חוללות הורית מוסברת על ידי המשתנה המנבא במודל )סגנון ההורות(. לבדיקת התנאי השני נערך ניתוח רגרסיה פשוטה, כאשר המשתנה התלוי הינו הסתגלות הילד, והמשתנה המנבא הינו סגנון ההורות. מודל הרגרסיה לא נמצא מובהק. התקבלה שוב רמת מובהקות שולית וקרובה למובהק )0.076(, אך רק 3.1% מהשונות בהסתגלות הילד מוסברת על ידי המשתנה המנבא במודל )סגנון ההורות(. לבדיקת התנאי השלישי נערך ניתוח רגרסיה מרובה, לניבוי הסתגלות הילד על ידי המשתנים סגנון הורות וחוללות הורית. טבלה 1 מציגה את תוצאות הרגרסיה. מודל הרגרסיה נמצא מובהק שולית. התקבלה רמת מובהקות קרובה למובהק )0.055(. 7.7% מהשונות בהסתגלות הילד מוסברת על ידי המשתנים המנבאים במודל )סגנון ההורות וחוללות הורית(. מקדם הרגרסיה הסטנדרטי היחיד שנמצא מובהק הוא חוללות הורית )05. >p (. 0.204=, המקדם חיובי, אך נמוך מאד. מכאן, כי ישנה נטייה קלה לעלייה בחוללות ההורית, עם העלייה בהסתגלות הילד. לסיכום, ניתן לראות ששני התנאים הראשונים לבדיקת קשר מתווך אינם מתקיימים. הרגרסיה בין סגנון ההורות לבין החוללות ההורית אמנם נמצאה מובהקת שולית, אך אחוז השונות המוסברת נמוך. כך גם לגבי הרגרסיה בין סגנון ההורות לבין הסתגלות הילד. התנאי השלישי התקיים חלקית: מודל הרגרסיה נמצא מובהק שולית, אודות למובהקות הרגרסיה בין החוללות ההורית לבין הסתגלות הילד. מאחר ושני התנאים הראשונים לא התקיימו, לא ניתן להצביע על מובהקות מודל הרגרסיה, ומכאן כי ההשערה שמשתנה החוללות ההורית מתווך את הקשר בין סגנונות הורות להסתגלות הילד לא אוששה. 3.5 ניתוחי קורלציות ורגרסיות- תחומי ההתמודדות בוצעו ניתוחי קורלציות בין תחומי ההתמודדות השונים של סגנון ההורות לבין עצמם, ובינם לבין משתני המחקר )סגנון ההורות הכללי, חוללות הורית והסתגלות הילד( באמצעות מקדם המתאם.Pearson טבלה 5 מציגה את מטריצת הקורלציות בין משתנים אלו. 22

טבלה 5: מטריצת מתאמי פירסון בין משתני המחקר. סגנון הורות כללי טשטוש גבולות קונפליקט הנאמנות בהורות ערפל הורי חוללות הורית הסתגלות הילד טשטוש גבולות 2.211***.222 מתאם פירסון רמת מובהקות קונפליקט הנאמנות בהורות 0.166 2.92 2.109***.222 מתאם פירסון רמת מובהקות ערפל הורי 2.414.292-2.11.152 2.105***.222 מתאם פירסון רמת מובהקות חוללות הורית.210* 0.083-0.01 0.179 מתאם פירסון.038.414.921.075 רמת מובהקות הסתגלות הילד 0.232*.021 0.040.698 0.197*.049 0.143.155 0.177.076 מתאם פירסון רמת מובהקות *=p<.05, **=p<.01, ***=p<.001 23

ראשית, מהתבוננות בטבלה 5 ניתן לראות כי המשתנה הכללי של סגנון ההורות קשור קשר חיובי ומובהק לכל אחד משלושת תחומי ההתמודדות של משתנה זה. כלומר, סגנון ההורות הכללי קשור במובהק לתחום ההתמודדות של טשטוש גבולות (001.>p,0.38=r), לתחום ההתמודדות של קונפליקט הנאמנות בהורות (001.>p,0.73=r), ולתחום ההתמודדות של ערפל הורי (,0.72=r 001.>p). יחד עם זאת, תחומי ההתמודדות אינם קשורים במובהק זה לזה. שנית, בוצעו ניתוחי קורלציות בין תחומי ההתמודדות לבין שלושת משתני המחקר )משתנה סגנון ההורות, חוללות הורית והסתגלות הילד( באמצעות מקדם המתאם.Pearson מהתבוננות בטבלה 5 ניתן לראות כי תחום ההתמודדות ערפל הורי קשור בקשר חלש אך מובהק למשתנה חוללות הורית (05.>p,0.21=r), כך שישנה נטייה לעליה בתחושת הביטחון של האם בתגובתה למצבי הורות שונים, עם העלייה בתפיסת המסוגלות שלה לבצע מטלות שונות הקשורות לתפקוד ההורי. מניתוח רגרסיה בין המשתנים נמצא כי 4.4% מהשונות בחוללות ההורית מוסברת על ידי המשתנה המנבא במודל )ערפל הורי(. מהתבוננות בטבלה 5 ניתן גם לראות כי תחום ההתמודדות של קונפליקט הנאמנות בהורות קשור בקשר חלש אך מובהק למשתנה הסתגלות הילד (05.>p,0.197=r), כך שישנה נטייה קלה לעליה בהסתגלות הילד, ככל שהאם נוטה להגיב לקונפליקט הנאמנות בהורות על ידי העדפת מילוי צרכיו הילד על פני צרכיה האישיים. מניתוח רגרסיה בין המשתנים נמצא כי 3.9% מהשונות בהסתגלות הילד מוסברת על ידי המשתנה המנבא במודל )קונפליקט הנאמנות בהורות(. לסיכום: 4. לא אוששה ההשערה כי קיים קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. הקשר שנמצא הינו חיובי, אך איננו מובהק. יחד עם זאת, נמצא קשר חלש אך מובהק בין תחום ההתמודדות קונפליקט הנאמנות בהורות לבין הסתגלות הילד. 0. אוששה חלקית ההשערה כי תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון 24 ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. נמצא קשר חיובי חלש ומובהק בין חוללות הורית לבין הסתגלות הילד, אך לא נמצא קשר מובהק בין סגנון ההורות לבין חוללות הורית, וכן לא

נמצא קשר מובהק בין סגנון ההורות לבין הסתגלות הילד בתיווך חוללות הורית. באשר לתחומי ההתמודדות, נמצא קשר חיובי חלש אך מובהק בין ערפל הורי לבין חוללות הורית. 25

4.דיון מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק האם לאור השינויים שחלו בתחום ההורות במעבר מעידן מודרני לפוסט מודרני קיים קשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, והאם ניתן להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות ההורית של האם. המחקר הנוכחי בא לבחון מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות, המתבססת על ההנחה כי השינויים שחלים בחברה בשנים האחרונות מביאים עימם תחומים חדשים להתמודדות עבור ההורה בימינו, וכי להתמודדויות חדשות אלו יש השלכות על דפוסי ההורות הרלוונטיים לתקופתנו )דור, 0221(. מסגרת זו טרם נבדקה מול מדדים שונים הקשורים בהורה או בילד, והמחקר הנוכחי בא לבחון אותה מול המשתנה של הסתגלות הילד, ובודק האם ניתן להסביר קשר זה על ידי תחושת החוללות ההורית של האם. השערות המחקר הן כי: 4. יימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, כך שככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות )טשטוש גבולות רב של האם, ערפל הורי רב והעדפת מילוי צרכיה האישיים על פני צרכי הילד במצבי קונפליקט(, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר. 0. תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, כך ש: א. ככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות, תחושת החוללות ההורית שלה )תפיסת המסוגלות שלה לבצע מטלות הקשורות בהורות( תהיה נמוכה יותר. ב. ככל שתחושת החוללות ההורית של האם תהיה נמוכה יותר, הסתגלות הילד תהיה נמוכה יותר. פרק הדיון יעסוק במשמעות הממצאים העיקריים על רקע השערות המחקר, וכן ידון בהשלכות האפשריות של ממצאי המחקר, בבעיות המתודולוגיות של המחקר הנוכחי ובהצעות למחקרי המשך. 26

4.1 סגנון הורות ומין הילד טרם הדיון בממצאים העיקריים על רקע השערות המחקר, נערכה בדיקה של משתני המחקר אל מול המשתנים הדמוגראפיים. נמצא הבדל מובהק בין בנים ובנות באשר לסגנון ההורות של האם, כך שאמהות לבנות קיבלו ציון נמוך יותר במדד סגנון ההורות הכללי, כלומר סגנון ההורות שלהן מאופיין כפוסט-מודרני יותר, מאשר אמהות לבנים. הבדל מובהק במין הילד נמצא גם באופן ספציפי עבור תחום ההתמודדות ערפל הורי, כך שאמהות לבנות קיבלו ציון נמוך יותר במדד ערפל הורי, כלומר חשו פחות בטוחות בתגובתן למצבי הורות שונים, מאשר אמהות לבנים. הבדלים אלו בין בנים לבנות בסגנון ההורות של האם באופן כללי, ובתחושת הערפל ההורי של האם בפרט יכולים להיות מוסברים על ידי ההבדלים בקשר עם האם בין בנים ובנות. לפי למדן )4999(, בכל החברות מתאפיין הקשר בין אימהות ובנות כהדוק ומורכב יותר מאשר הקשר בין אימהות ובנים. הגבולות שאימהות מציבות בינן לבין הבנות הם פחות ברורים לעומת הגבולות בינן לבין הבנים. האימהות חוות את הבנות קרובות יותר ומזדהות איתן יותר. לצד תקופות של התקרבות והידוק הקשר אם-בת, ישנן גם תקופות של התרחקות וקונפליקטים, כשהבולטת בהן היא תקופת גיל ההתבגרות. אמהות חוות את מרד הבנות בתקופת גיל ההתבגרות כחזק יותר, דווקא בגלל הקרבה הרבה יותר בינן לבין הבנות. בקשר אם-בת, קרבה ועוינות מתעוררים לחלופין ומהווים מקור לרגשי אשמה. למשל, אימהות לבנות שהינן בעלות קריירה מפתחות רגשות אשמה גבוהים יותר מאשר אימהות לבנים שעובדות )מצר-מעוז, 4995(. ייתכן כי הקשר המורכב יותר בין אמהות לבנות לעומת אמהות לבנים עשוי להסביר את ההבדלים שנמצאו במחקר הנוכחי בין בנים ובנות בסגנון ההורות של האם. הקשר המורכב של אמהות ובנות, הכולל גבולות מטושטשים יותר, רגשי אשמה וקונפליקטים רבים יותר עשוי להסביר את סגנון ההורות הפוסט-מודרני יותר שנמצא במחקר הנוכחי עבור אמהות לבנות, לעומת אמהות לבנים. הוא עשוי גם להסביר את תחושת הערפל ההורי הגבוהה יותר שנמצאה במחקר הנוכחי בקרב אמהות לבנות. כלומר, ייתכן כי הקשר המורכב של אמהות ובנות קשור לתחושת ביטחון מועטה יותר של האמהות בתגובתן למצבי הורות שונים, לעומת תחושת הערפל ההורי של אמהות לבנים. 27

4.2 סגנון הורות והסתגלות הילד ההשערה הראשונה הייתה, כי יימצא קשר חיובי בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. השערה זו לא אוששה. אחד ההסברים האפשריים לממצא זה מתייחס להגדרת המדד לסגנון ההורות במחקר הנוכחי. הספרות המחקרית לאורך השנים אמנם מצביעה על קשרים בין סגנונות הורות לבין היבטים שונים של תפקוד הילד et) Gordon-Simons & Conger, 2007; Lamborn et al., 1991; Lamborn Cauffman, 2006 (al., 1994; Steinberg, Blatt-Eisengart & אך במחקר הנוכחי משתנה סגנון ההורות נמדד על ידי שאלון סגנון הורות אשר לא נבדק בעבר מול מדד אחר. כאמור, דור )0221( פיתחה שאלון זה על בסיס שלושה תחומי התמודדות הרלוונטיים לחוויית ההורות העכשווית. במחקרה נמדדו רלוונטיות תחומי ההתמודדות, המובחנות שלהם וקבלת סגנונות הורות שונים על בסיס תחומי ההתמודדות. הנחתה של דור הייתה, כי תגובות ההורים לתחומי ההתמודדות השונים ייצרו מספר סגנונות הורות מובחנים, אשר כל אחד מהם ישקף מיקום שונה על הרצף שבין מודרניות )אי קבלה של טשטוש הגבולות, הצבת צרכי הילד במרכז וערפל הורי מועט( לפוסט-מודרניות. ממצאי מחקרה הראו כי תחומי ההתמודדות הינם רלוונטיים להורים בימינו והינם מובחנים זה מזה באופן מובהק. באשר לסגנונות ההורות, מרבית ההורים נמצאו כבעלי סגנון הורות המשקף את מרכז הרצף שבין מודרניות לפוסט-מודרניות, אחוז נמוך יותר של הורים נמצאו כבעלי סגנון הורות המשקף את הקצה המודרני של הרצף, ואילו הקצה הפוסט-מודרני של הרצף לא בא לידי ביטוי בממצאי מחקרה של דור )0221(. בנוסף לכך, אחוז מסוים של הורים נמצאו כבעלי סגנון הורות שאינו משקף מיקום ספציפי על הרצף, כלומר, תגובותיהם לתחומי ההתמודדות השונים לא היו אחידות. ממצא זה עשוי לשפוך אור על תוצאות המחקר הנוכחי, אשר התבסס על הנחת אחידות תגובות ההורים לתחומי ההתמודדות השונים על הרצף שבין מודרניות לפוסט-מודרניות. כלומר, ייתכן כי ממצאי המחקר הנוכחי מבטאים חוסר אחידות בשאלון סגנון ההורות של דור )0221( בהתייחס לתחומי ההתמודדות המרכיבים אותו, וכי ישנה מורכבות בתפיסת סגנון הורות כמשתנה אחיד המורכב מתחומי התמודדות שונים. ייתכן כי הורה אשר תגובותיו בתחום התמודדות מסוים משקפות הורות פוסט- 28

מודרנית במידה זו או אחרת, עשוי להגיב באופן שונה בתחום התמודדות אחר, ועל כן קיים קושי למצוא קשר בין שאלון סגנון ההורות במחקר הנוכחי לבין מדדים נוספים, כגון הסתגלות הילד. 4.2.1 קונפליקט הנאמנות בהורות והסתגלות הילד. על אף המגבלות שנמצאו במשתנה סגנון ההורות הכללי, אחד מתחומי ההתמודדות של סגנון ההורות נמצא, בהתאם למשוער, בקשר מובהק עם הסתגלות הילד. תחום התמודדות זה הינו קונפליקט הנאמנות בהורות. חשוב לציין, כי קשר זה אמנם מובהק סטטיסטית אך נמוך ביותר. לכן, משמעותו של קשר זה במחקר הנוכחי הוא שקיימת נטייה קלה להסתגלות גבוהה יותר של הילד, ככל שהאם נוטה להגיב לקונפליקט הנאמנות בהורות על ידי העדפת מילוי צרכי הילד על פני צרכיה. ממצא זה בא בהלימה לספרות המחקרית, המדברת על קשר בין הסתגלות טובה של הילד לבין גישה הדוגלת בהצבת צרכי הילד במרכז.(child-centered) למשל, מודל סגנונות ההורות של באומרינד (1978 (Baumrind,,1966 שפותח בעקבות צמיחתה של גישה המציבה את צרכי הילד במרכז, נחקר רבות לאורך השנים ונמצא בעל קשרים מובהקים להיבטים שונים של הסתגלות הילד. בפרט, סגנון ההורות הסמכותי, אשר מדבר על הכרת ההורה בצרכי הילד והצבתם במרכז, לצד הצבת חוקים ברורים עבור הילד ואכיפתם, נמצא בעל קשרים מובהקים להסתגלות גבוהה של הילד במחקרים שונים 1994;) al., Gordon-Simons & Conger, 2007; Lamborn et al., 1991; Lamborn et Cauffman, 2006.(Steinberg, Blatt-Eisengart & ניוברגר 1980) (Newberger, טבעה את המושג "רמת המודעות ההורית". מושג זה מתייחס לתהליך שעובר ההורה בעת קבלת החלטות הקשורות לילדו ובהבנת תפקידו כהורה. קיימות מספר רמות של מודעות הורית. אחת מהן היא "ההורה במרכז", לפיה ההורה מבין את הילד רק כשלוחה נוספת של החוויה של עצמו, והתפקיד ההורי מאורגן סביב רצון וצרכי ההורים בלבד. רמה נוספת היא "הילד במרכז", לפיה הילד נתפס כפרט ייחודי, ותפקיד ההורה מאורגן סביב אבחון צרכיו של הילד וסיפוקם. הורה כזה אינו חוסך מאמץ כדי להיענות לצורכי הילד, ומשקיע אנרגיה רבה בניסיון להבין את עולמו הפנימי ולעזור לו להתמודד עם קשייו וכאביו. לפי ברגמן וכהן )4991(, התייחסות לילד ברמת המודעות ההורית של "הילד במרכז", נתפסת כהתייחסות רצויה המיטיבה עם הילד. 29

4.3 סגנון הורות והסתגלות הילד בתיווך חוללות הורית ההשערה השנייה הייתה, כי תחושת החוללות ההורית תהיה משתנה מתווך בקשר בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד. כאמור, לא נמצא קשר מובהק בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, ומכאן כי גם לא ניתן לדווח על קשר מובהק ביניהם בתיווך חוללות הורית. יחד עם זאת, בהתאם למשוער, נמצא קשר חיובי ומובהק בין תחושת החוללות ההורית של האם )כלומר, תפיסת המסוגלות שלה לבצע מטלות הקשורות בהורות( לבין הסתגלות הילד. קשר זה הינו נמוך ביותר, ומצביע על נטייה קלה לעלייה בתחושת החוללות ההורית של האם, עם העלייה בהסתגלות הילד. ממצא זה בא בהלימה לממצאי הספרות המחקרית, המתארים קשר בין תחושת החוללות העצמית של ההורה לבין הסתגלות ילדו בתחומים שונים (2005 Prinz,.(Jones & ניתוח הרגרסיה מראה כי משתנה החוללות ההורית תורם להסברת הקשר המתווך עם הסתגלות הילד. כלומר, ניתן להסביר הסתגלות גבוהה של הילד על ידי תחושת החוללות הגבוהה של האם. המדד להסתגלות הילד במחקר הנוכחי כלל פריטים המתייחסים לתחום הרגשי, ההתנהגותי והחברתי. ממצאי הספרות המחקרית מראים כי מתבגרים לאמהות בעלות חוללות הורית גבוהה דיווחו על פחות בעיות התנהגות ושימוש בחומרים מסוכנים (1997 al.,,(bogenschneider et וכי חוללות הורית גבוהה משפיעה ישירות על תחושת המסוגלות של מתבגרים (2001 Eccles,.(Ardelt & 4.3.1 סגנון הורות וחוללות הורית. הקשר המתווך ששוער בין סגנון ההורות של האם לבין הסתגלות הילד, כלל השערה על קשר מובהק וחיובי בין סגנון ההורות של האם לבין תחושת החוללות ההורית שלה. ההשערה הייתה שככל שסגנון ההורות של האם יאופיין כפוסט- מודרני יותר על הרצף בין שתי התקופות )טשטוש גבולות רב של האם, ערפל הורי רב והעדפת מילוי צרכיה האישיים על פני צרכי הילד במצבי קונפליקט(, תחושת החוללות ההורית שלה תהיה נמוכה יותר. השערה זו לא אוששה. אחד ההסברים האפשריים לממצא זה נעוץ, כפי שצוין, בחוסר האחידות בשאלון סגנון ההורות בהתייחס לתחומי ההתמודדות המרכיבים אותו. כאמור, ייתכן כי ההתייחסות במחקר הנוכחי למשתנה סגנון ההורות כמשתנה אחיד, על אף היותו מורכב מתחומי התמודדות שונים, פגעה ביכולת השאלון להימצא בקשר מול מדדים נוספים. יחד עם זאת, ייתכנו הסברים נוספים לממצא זה. בספרות המחקרית אמנם נמצא 30

קשר בין סגנון הורות לבין תחושת החוללות ההורית, כפי שצוין בפרק המבוא, אך לרוב מדובר על קשרים בין מאפיינים של הורות סמכותית לבין חוללות הורית גבוהה (& Small Bogenschneider, Suzuki, 2006.(Tsay, 1997; Luebering, 1995; Yamamoto, Holloway & מאחר ומשתנה סגנון ההורות במחקר הנוכחי נמדד על ידי שאלון המורכב משלושה תחומי התמודדות שונים, יש מקום לבחון את הקשר בין כל אחד מתחומי ההתמודדות לבין תחושת החוללות ההורית. בדיקת הקורלציות בין תחומי ההתמודדות של טשטוש גבולות ושל קונפליקט הנאמנות בהורות לבין משתנה החוללות ההורית הצביעה על קשרים שאינם מובהקים. 4.3.2 טשטוש גבולות וחוללות הורית. בעוד שבשאלון המקורי של דור )0221(, תחום ההתמודדות של טשטוש גבולות כלל פריטים המתייחסים לטשטוש גבולות בית-עבודה ולטשטוש בין דורי, במחקר הנוכחי נעשה שינוי בתחום זה. לאחר בדיקת מהימנות וניתוח גורמים, הורדו הפריטים המתייחסים לטשטוש בין דורי ונותרו רק שלושה פריטים המתייחסים לטשטוש גבולות בית-עבודה. ממצאי המחקר הנוגעים לתחום התמודדות זה מתייחסים רק לפריטים אלו, וייתכן כי הדבר יכול להסביר את היעדר הקשר בין תחום התמודדות זה לבין משתנה החוללות ההורית. מבחינה תיאורטית, נראה כי דווקא הטשטוש בין דורי, המתייחס גם לחודרנות אמצעי התקשורת, קשור לתחושת החוללות ההורית יותר מאשר הטשטוש בין בית ועבודה. הטשטוש הבין דורי מתייחס, בין השאר, לריבוי מקורות המידע וזמינותם הרבה בעידן הפוסט-מודרני, אשר מפחיתים את תלות הילד בהורה שילמד אותו ומביאים פעמים רבות את ההורה לסטאטוס של לומד, בדומה לילדו )עמית, 4991(. מהפיכת התקשוב, אשר הפכה את אמצעי התקשורת לבעלי השפעה רבה על הסוציאליזציה של הילד, הביאה את ההורים לחוות ירידה בשליטה על חינוכו של הילד וחוסר אונים מולו. ההורים מאבדים את ביטחונם באשר ליכולת התמודדותם מול גורמים חיצוניים כה רבים, בהשפעה על חינוכו של הילד, ופעמים רבות מוצאים עצמם בעמדה של ויתור, מתוך תחושה של חוסר אונים )אבירם, 4991; 1979).Lasch, נראה, אם כן, כי מבחינה תיאורטית יש קשר בין החוויה ההורית של טשטוש בין דורי לבין ביטחונו של ההורה לגבי מידת המסוגלות שלו בתפקודו ההורי, וייתכן כי הורדת הפריטים המתייחסים לטשטוש הבין דורי פגעה בקשר בין תחום ההתמודדות של טשטוש גבולות בכללותו לבין משתנה החוללות ההורית. 31

4.3.3 קונפליקט הנאמנות בהורות וחוללות הורית. באשר לתחום ההתמודדות של קונפליקט הנאמנות בהורות, ייתכן כי ההנחה שיימצא קשר חיובי בין העדפת האם למילוי צרכי הילד לבין חוללות הורית גבוהה של האם, אינה חד משמעית דיה במציאות של ימינו. כאמור, חוללות הורית הינה המידה שבה הורים תופסים את עצמם כמסוגלים לבצע מטלות שונות הקשורות לתפקיד ההורי באופן מיטבי ולפתור בעיות כהורים )קפלן תורן, & 0221 Pelletier ; 2002 Brent,.(Jones & Prinz, ;2005 ייתכן כי הצבת צרכי הילד במרכז אינה בהכרח קשורה לתחושת המסוגלות של ההורה ביכולת ההורות שלו, אלא מעידה דווקא על תחושת בלבול של ההורה. לפי עמית )4991(, במעבר החברה המערבית לעידן הפוסט-מודרני, איבדו הורים את הקודקס התרבותי שהיה יכול להנחות אותם כיצד לנהוג בסיטואציות חינוכיות שונות. ככל שגדלה הפתיחות, רבו אי הבהירות והבלבול. כך גם לגבי התהליך ההיסטורי החיובי שהוביל לגישת "הילד במרכז". גישות חינוכיות מתקדמות הזהירו מפני פגיעה בנפש הילד, אך במציאות המבלבלת של היום, ההורה המערבי, המונע לעתים על ידי תחושות אשמה, נוטה לפרש בדרך מעוותת את גישת "הילד במרכז". ההורה מנסה לפצות את ילדיו, ועסוק בחלק גדול מזמנו בנסיון לחיות סביב צרכיהם של הילדים, בין היתר עקב תחושת חרדה מפני כישלונו כהורה, המועצמת בעיקר בגיל ההתבגרות, כשההורים מרגישים שהם מאבדים את יכולתם לשלוט בחיי ילדיהם. מכאן, ייתכן כי תחושת החרדה של ההורים מפני אי יכולתם להתמודד עם תפקודם ההורי קשורה לנטייתם להצבת צרכי הילד במרכז, ולא בהכרח תחושת מסוגלותם כהורים, דבר אשר יכול להסביר את היעדר הקשר המובהק בין תחום ההתמודדות של קונפליקט הנאמנות בהורות לבין חוללות הורית במחקר הנוכחי. 4.3.4 ערפל הורי וחוללות הורית. תחום ההתמודדות של ערפל הורי נמצא בקשר חיובי חלש, אך מובהק סטטיסטית עם חוללות הורית. משמעותו של קשר זה במחקר הנוכחי היא כי במידה מועטה, אמהות המרגישות בטוחות יותר בתגובתן למצבי הורות שונים נוטות לתפוס את עצמן כמסוגלות יותר לבצע מטלות שונות הקשורות לתפקוד ההורי. ממצא זה בא בהלימה לספרות המחקרית, כפי שהוצג בפרק המבוא. הורה בעל חוללות עצמית גבוהה חש ביטחון ביכולתו לבצע משימות הוריות ומאמין ביכולתו להגיב בצורה יעילה 32

ונכונה לצרכיו של הילד( 2002 Brent,.(Bandura 1977, 1986; Jones & Prinz, 2005; Pelletier & משמעת ושליטה הורית בלתי עקביות נמצאו קשורות לחוללות הורית נמוכה (1996 al, (Dumka et ואילו הגברת הביטחון של ההורה בהתמודדות עם משימות הוריות יומיומיות נמצאה כמחזקת את תחושת החוללות ההורית שלו 1999) Turner,.(Sanders, Markie-Dadds & לסיכום, היעדר קיומם של קשרים מובהקים בין תחומי התמודדות של טשטוש גבולות וקונפליקט הנאמנות בהורות לבין החוללות ההורית עשוי להסביר את היעדר הקשר המובהק בין סגנון ההורות הכללי לבין החוללות ההורית. נראה כי הקשר בין סגנון ההורות של האם, כפי שנבדק במחקר הנוכחי, לבין תחושת החוללות ההורית שלה מתייחס בעיקר להתמודדותה של האם בתחום הערפל ההורי. כלומר, סגנון ההורות של האם בכללותו אינו קשור או מסביר את תחושת החוללות ההורית שלה, בין היתר מפני שהוא מורכב מגורמים שונים, שאינם מצביעים בהכרח על דפוס התמודדות אחיד. יחד עם זאת, ערפל הורי נמוך אצל אמהות, כלומר, סגנון הורות פוסט-מודרני ביחס לביטחון שהן חשות בהתמודדותן עם מצבי הורות שונים, קשור במידה מסוימת לתחושת המסוגלות שלהן באשר לתפקודן ההורי. 4.4 מגבלות המחקר במחקר הנוכחי קיימים מספר ליקויים מתודולוגיים. ראשית, לצורך המחקר הנוכחי נערכו שינויים בשאלון סגנון ההורות של דור )0221(, אשר פגעו במהימנות שלו. מדד סגנון ההורות במחקר הנוכחי כלל רק מחצית מפריטיו המקוריים של השאלון. בעוד שהשאלון המקורי כלל 12 פריטים, הכוללים 02 פריטים עבור כל אחד מתחומי ההתמודדות, לצורך המחקר הנוכחי הוסרו מכל תחום התמודדות מחצית מהפריטים באופן רנדומלי. הדבר נעשה על מנת להגדיל את הסיכוי לשיתוף פעולה בקרב הנבדקים, אך גם פגע במהימנות השאלון כולו ובמהימנויות תחומי ההתמודדות. מעבר לזה, לאחר הקיזוז הראשוני, מהימנות תחום ההתמודדות של טשטוש גבולות במדגם הנוכחי נמצאה נמוכה cronbach=0.37) α) ונערך ניתוח גורמים שבעקבותיו הוחלט להשתמש בשלושת הפריטים הראשונים בלבד מתוך סולם זה. ייתכן כי הסרת הפריטים מהשאלון המקורי בכלל, ומתחום ההתמודדות של 33

טשטוש גבולות בפרט פגעה במהימנות השאלון ובמידה בה פריטיו השונים מודדים אותה תכונה או התנהגות )ובמקרה זה, סגנון הורות( באופן עקבי. בעיה נוספת נעוצה במבנה שאלון סגנון ההורות. בעוד שבתחומי ההתמודדות של טשטוש גבולות ושל קונפליקט הנאמנות בהורות נשאלו הנבדקות לגבי תגובתן למצבים מתוארים, בבדיקת ההתמודדות עם תחום הערפל ההורי הן נשאלו לגבי מידת הביטחון שהן חשות בהתייחס למצבים ספציפיים. כלומר, בעוד שעבור שני תחומי ההתמודדות האחרים סולם התשובות התייחס לתיאורי תגובות אפשריות למצבים שונים, עבור ערפל הורי האמהות התבקשו לסמן בסולם 4-5 את מידת הביטחון שהן חשות בהתייחס למצבים שונים. ההבדל הצורני והמהותי בהצגת אפשרויות התשובה עבור תחומי ההתמודדות השונים עשוי להביא להטיה מסוימת בתשובות הנחקרים. דור )0221( התייחסה לבעיה זו במחקרה, והסבירה כי על אף החשש להטיה בתשובות הנחקרים, הוחלט לבנות את השאלון בדרך זו עקב המהות השונה של השאלות המתייחסות לתחום ההתמודדות של ערפל הורי. כמו כן, אופן ההליך המחקרי היה נתון להטיות אפשריות עקב בעיות מתודולוגיות. שאלוני האימהות הועברו אליהן דרך הילד, והן מילאו את השאלונים ללא נוכחות החוקרת, כך שבמקרה של אי-בהירות בעת מילוי השאלון לא הייתה אפשרות לתת להן מענה מיידי. אמנם ניתנו לאימהות אמצעים ליצירת קשר עבור הבהרת שאלות הנוגעות למחקר, אך מרבית האימהות העדיפו להתמודד עם השאלון בכוחות עצמן, דבר אשר עשוי להביא לממצאים הנובעים מפרשנויות שונות של הנבדקות. נוסף על כך, כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי בלבד, דבר שעלול היה להוביל למילוי השאלונים מתוך רציה חברתית. גם בשאלון המקורי של סגנון ההורות לא נעשה שימוש בפריטים הבודקים רציה חברתית, מתוך ההנחה כי פריטי השאלון אינם דורשים חשיפה אישית מאיימת ומתוך חשש להעמיס על הנבדקים ולא לזכות לשיתוף פעולה מלא מצידם )דור, 0221(. שיקול דומה נעשה באשר למדדי המחקר הנוכחי. יחד עם זאת, קיים חשש כי לרציה חברתית הייתה השפעה על תשובות הנבדקים, ומכאן על תוצאות המחקר. 34 לבסוף, המחקר הנוכחי מתייחס למודל חדש לסגנונות הורות. לאור ראשוניותו של המודל, חסר עוגן תיאורטי רחב בהתייחס אל חלק מהנושאים המדוברים בו. מושגים כגון "טשטוש גבולות",

"קונפליקט הנאמנות בהורות" ו"ערפל הורי" זוכים להתייחסות מצומצמת מאוד בספרות המחקרית, ושאלון סגנון ההורות שנבנה על בסיסם לא נבדק מול מדדים נוספים. מכאן, כי השערות המחקר הנוכחי באשר לקשר בין סגנונות הורות לבין משתנים נוספים הקשורים בהורה ובילד מתבססות בחלקן על המודלים הקלאסיים של סגנונות הורות, השונים במהותם מהמודל של דור )0221(, ובחלקן על גוף המחקר המצומצם בנושא תחומי ההתמודדות עליהם מבוסס מודל זה. 4.5 השלכות תיאורטיות ויישומיות והצעות למחקרי המשך לממצאי המחקר הנוכחי יש מספר השלכות תיאורטיות ויישומיות. מחקר זה בדק מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות הרלוונטית לתקופתנו, מול משתנים הקשורים בהורה ובילד. מבחינה תיאורטית, ישנה חשיבות רבה לבחינת סגנונות הורות הרלוונטיים למעבר החברה לעידן הפוסט- מודרני, וכמחקר המשך למחקרה של דור )0221( מחקר זה תורם בעצם הרחבת הספרות המחקרית בנושא. מעבר לכך, הבנת התחומים איתם מתמודדים הורים בימינו הינה בעלת תרומה יישומית לאנשי מקצוע העובדים עם הורים וילדים. תרומתו הייחודית של המחקר הנוכחי היא בבדיקת משתנים נוספים הקשורים בחוויה ההורית של ימינו. הממצאים הקשורים בתחושת החוללות ההורית והסתגלות הילד ובקשרים שלהם מול תחומי ההתמודדות השונים של ההורה הם בבחינת חידוש בשדה המחקר, והינם בעלי השלכות תיאורטיות ויישומיות על הבנת החוויה ההורית בימינו. המחקר הנוכחי תורם גם להבנת מובחנותם של תחומי ההתמודדות השונים ותרומתם השונה והייחודית לחוויית ההורות בעידן הפוסט-מודרני. בחינת הקשרים בין תחומי ההתמודדות השונים לבין משתני החוללות ההורית והסתגלות הילד והממצאים השונים שהם הניבו, שופכים אור על מורכבות הניסיון להגדיר סגנון הורות אחיד על הרצף שבין קבלה ואי קבלת הפוסט-מודרניות. מכאן, כי יש צורך במחקרי המשך שיבדקו דווקא את תחומי ההתמודדות בפני עצמם, ולא כחלק ממשתנה סגנון הורות, מול משתנים רלוונטיים נוספים הקשורים בהורה ובילד. לסיכום, על אף כי המחקר הנוכחי לא הצליח לאשש את ההשערה בדבר קשר מתווך בין סגנון ההורות של האם בעידן הפוסט-מודרני לבין הסתגלות הילד, דרך תחושת החוללות ההורית של האם, ממצאי המחקר הנוכחי שופכים אור ומרחיבים את היריעה על חוויית ההורות בימינו ועל הקשרים בינה לבין הסתגלות הילד. מחקר זה בחן מסגרת חדשה לאפיון סגנונות הורות, הרלוונטית לתקופת 35

המעבר לעידן הפוסט-מודרני. על אף שמחקר זה מעלה סימני שאלה לגבי יכולת ההגדרה של המודל החדש לאפיון סגנונות הורות כמשתנה אחיד, הוא מראה כי ישנה רלוונטיות רבה לבחינת תחומי ההתמודדות של ההורה בימינו ולבדיקתם מול למשתנים נוספים המתייחסים להורה ולילד. 36

5. מקורות אבירם, א' )4992(. הדרכה לחוללות עצמית לשם קיצור משך האבטלה. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל-אביב. אבירם, א' )4991(. ילדות בחברה פוסט-מודרנית. בטחון סוציאלי: כתב עת בנושאי רווחה ובטחון סוציאלי,.91-441,14 אבירם, ר' )4991(. לתפוס ראש גדול: על תפקיד המורה בחברה הפוסט-מודרנית. הד החינוך, ינואר.1-1,4991 אבירם, ר' )4991(. מערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי. בתוך: א. גור-זאב )עורך(, חינוך בעידן השיח הפוסט-מודרניסטי )422-402(. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית. אלירז, ל' )0225(. הקשר בין חוללות עצמית, משמעות החיים וסיפור הסיפור האישי בפני קהל, להתמודדות עם נכות לאחר תאונת דרכים. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה. ברגמן, ז', וכהן, א' )4991(. המשפחה מסע אל עמק השווה. עם עובד, תל-אביב. ברונר, נ' )0229(. הקשר בין טיב האינטראקציה הורה-ילד לבין תפיסת ההורה את הסתגלות הילד: מחקר משווה בין ילדי גן מופנים ולא-מופנים לטיפול. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. ברנשטיין-דגן, ט' )0229(. הקשר בין התנהגויות "עצמי אותנטי" של מתבגרים לבין הסתגלות פסיכו- סוציאלית: התפקיד של דפוסי התקשרות למשפחה, פרקטיקות הוריות וסיפוק צרכים פסיכולוגים בסיסיים. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה. גרין, ד' )0220(. מתבגרים בחלל מתרוקן. פנים- כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 92-421. 49, דור, א' )0221(. סגנונות הורות: מסגרת קונספטואלית להורות עכשווית. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה. 37

וייס, ר' )0222(. הכבוד האבוד של המורה. הד החינוך, )1-5(, 12 42-04. כצנלסון, ע' )0225(. הורים וילדים ומה שביניהם: פסיכולוגיה של הורים וילדים. נתניה: הוצאת עמיחי. למדן, א' )4999(. "מחול המלחמה והחיזור", על הקשר בין אימהות ובנות. מעוף ומעשה, כתב עת לעיון ומחקר,.024-024,5 מצר-מעוז, א' )4995(. רגשות אשמה כחלק מהחוויה האימהית אצל אימהות לבנות בהשוואה לאימהות לבנים. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. סופר, א' )0222(. הקשר בין סגנונות הורות לבין ביטויים של אינדיווידואליות וקשר בין-אישי באינטראקציות של בנות מתבגרות עם אמהותיהן. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. עומר, ח' )0222(. שיקום הסמכות ההורית. תל-אביב: מודן. עמית, ח' )4991(. הורים כבני אדם: להיות הורים שטוב להם. תל-אביב, ישראל: ספרית פועלים. ציון-שוורץ, ל' )4992(. השפעתם של מוקד שליטה וחוללות עצמית על חרדת מבחנים: באילו סיטואציות ישפיע כל אחד מהמושגים על התופעה. עבודת גמר לקבל תואר "מוסמך", החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. צפרוני, א' )0222(. תפיסת תפקידו של בית-הספר בהכנת בוגריו לחיים בעידן הפוסט-מודרני. מקרא ועיון,.2-04,19 קפלן תורן, נ' )0221(. מעורבות הורים, הערכה עצמית והישגי תלמידים בחטיבת הביניים. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה. Ames, C, de Stephano, L., Watkins, T., & Sheldon, S. (1995). Teachers school-to-home communications and parent involvement: The role of parent perceptions and beliefs. Paper presented at the AERA meeting, San Fransisco. 38

Arcus, M.E. (1992). Family life education: Toward the 21 st century. Family Relations, 41, 390-393. Ardelt, M., & Eccles, J.S. (2001). Effects of mothers parental efficacy beliefs and promotive parenting strategies on inner-city youth. Journal of Family Issues, 22, 944-972. Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84 (2), 191-215. Bandura, A. (1986). Social foundations of thought and action. Englewood Cliffs. NJ: Prentice-Hall. Baron, R. M., & Kenny, D. A. (1986). The moderator-mediator variable distinction in social psychological research: Conceptual, strategic and statistical considerations. Journal of Personality and Social Psychology, 51, 1173-1182. Baumrind, D. (1966). Effects of authoritative parental control on child behavior. Child Development, 37 (4), 887-907. Baumrind, D. (1971). Current patterns of parental authority. Developmental Psychology Monograph, 4(1), part 2. Baumrind, D. (1978). Parental disciplinary patterns and social competence in children. Youth and Society, 9, 239-276. Bogenschneider, K., Small, S.A., & Tsay, J.C. (1997). Child, parent and contextual influences on perceived parenting competence among parents of adolescents. Journal of Marriage and Family, 59 (2), 345-362. 39

Darling, N., & Steinberg, L. (1993). Parenting style as context: An integrative model. Psychological Bulletin, 113 (3), 487-496. Day, D.M., Factor, D.C., & Szkiba-Day, P.J. (1994). Relations among discipline style, child behavior problems, and perceived ineffectiveness as a caregiver among parents with conduct problem children. Canadian Journal of Behavioral Science, 26 (4), 520-533. Dizard, J. E. & Gadlin, H. (1990). The minimal family. U.S.A.: The University of Massachusetts Press. Dumka, L. E., Stoerzinger, H. D., Jackson, K. M., & Roosa, M. W. (1996). Examination of the cross-cultural and cross language equivalence of the parenting self-agency measure. Family Relations, 45, 216 222. Elkind, D. (1994). Ties that stress: The new family imbalance. Cambridge, Mass: Harvard University Press. Giallo, R., Kienhuis, M., Treyvaud, K., & Matthews, J. (2008). A psychometric evaluation of the parent self-efficacy in managing the transition to school scale. Australian Journal of Educational & Developmental Psychology, 8, 36-48. Goodman, R. (1997). The strengths and difficulties questionnaire: A research note. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 38, 581-586. Goodman, R. (2001). Psychometric properties of the strengths and difficulties questionnaire (SDQ). Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 40, 1337-1345. Goodman, R., & Scott, S. (1999). Comparing the strengths and difficulties questionnaire and the child behavior checklist: Is small beautiful? Journal of Abnormal Child Psychology, 27, 17-24. 40

Gordon-Simons, L., & Conger, R.D. (2007). Linking mother-father differences in parenting to a typology of family parenting styles and adolescent outcomes. Journal of Family Issues, 28, 212-241. Jones, T.L., & Prinz, R.J. (2005). Potential roles of parental self-efficacy in parent and child adjustment: A review. Clinical Psychology Review, 25, 341-363. Kremer-Sadlik, T., & Paugh, L.A. (2007). Everyday moments: Finding quality time in American working families. Time & Society, 16 (2/3), 287-308. Lamborn, S.D., Mounts, N.S., Steinberg, L., & Dornbusch, S.M. (1991). Patterns of competence and adjustment among adolescents from authoritative, authoritarian, indulgent and neglectful families. Child Development, 62, 1049-1065. Lasch, C. (1979). The culture of narcissism. New York: W.W. Norton. Luebering, A. (1995). The relationship between perceived self-efficacy and childrearing beliefs among first-time mothers of infants. Paper presented at the biennial meeting of the Society for research in child development, Indianapolis, IN. Maccoby, E. E., & Martin, J. A. (1983). Socialization in the context of the family: Parentchild interaction. In P. H. Mussen (series Ed.) & E. M. Hetherington (Vol. Ed.), Handbook of Child Psychology: Vol 4. Socialization, Personality and Social Development (4 th ed. pp 1-101). New York: Wiley. MacPhee, D., & Miller-Heyl, J. (2003). Parent self-efficacy mediates the impact of family intervention. Paper presented at the biennial meeting of the Society for research in child development, Indianapolis, IN. 41

Newberger, C.M. (1980). The Cognitive structure of parenthood: Designing a descriptive measure. In R. L. Selman & R. Yando (Eds.), New Direction for Child Development. Clinical Developmental Psychology, No. 7 (pp 45-67). Paulson, S. E. (1994). Relations of parenting style and parental involvement with ninthgrade students' achievement. Journal of Early Adolescence, 14(2), 250-267. Pelletier, J., & Brent, J. M. (2002). Parents participation in children school readiness: The effects of parental self-efficacy, cultural diversity and teacher strategies. International Journal of Early Childhood, 34 (1), 45-60. Pettit, G. S., Bates, J. E., & Dodge, K. A. (1997). Supportive parenting, ecological context and children s adjustment: A seven-year longitudinal study. Child Development, 68 (5), 908-923. Sherer, M., & Adams, C.H. (1983). Construct validation of the self efficacy scale. Psychological Reports, 53, 899-902. Steinberg, L., Blatt-Eisengart, I., & Cauffman, E. (2006). Patterns of competence and adjustment among adolescents from authoritative, authoritarian, indulgent and neglectful homes: A replication in a sample of serious juvenile offenders. Journal of Research on Adolescence, 16 (1), 47-58. Steinberg, L., Lamborn, S.D., Darling, N., Mounts, N.S., & Dornbusch,S.M. (1994). Over-time changes in adjustment and competence adjustment among adolescents from authoritative, authoritarian, indulgent and neglectful families. Child Development, 65, 754-770. Walker, H. M., Stieber, S., Ramsey, E., & O Neill, R. E. (1991). Longitudinal prediction of the school achievement, adjustment, and delinquency of antisocial versus at-risk boys. Remedial and Special Education, 12, 43-51. 42

Wentzel, K.R. (1994). Family functioning and academic achievement in middle school: A social-emotional perspective. Journal of Early Adolescence, 14 (2), 268-291. Yamamoto, Y., Holloway, S.D., & Suzuki, S. (2006). Maternal involvement in preschool children s education in Japan: Relation to parenting beliefs and socioeconomic status. Early Status Research Quarterly, 21, 332-346. 43

6. נספחים נספח מספר 1- דף פניה להורה להורה שלום רב, ברצוני להודות לך על נכונותך להשתתף במחקר הנוכחי. הינך עומדת להשתתף במחקר מטעם אוניברסיטת חיפה בנושא הקשר בין סגנונות הורות להסתגלות הילד. לפניך מספר שאלונים לדיווח עצמי. מניסיוננו, מילוי השאלונים אורך כ- 02 דקות. אודה לך מאוד אם תקדישי זמן זה למחקר. לשאלות אלו אין תשובות נכונות או לא נכונות. הינך מתבקשת לקרוא בעיון את ההוראות, ולענות את התשובה הנכונה ביותר עבורך. בתשובותיך תתבקשי להתייחס לבנך/בתך המתבגר/ת )שגילו/ה 40-42(. חשוב מאוד שתעני בכנות. השאלונים אנונימיים ומשמשים לצרכי מחקר בלבד. בתום מילוי השאלונים, תתבקשי לשלוח אותם לכתובת המצוינת על גבי המעטפה. אני מודה לך מראש על שיתוף הפעולה שלך ושל בנך/בתך ועל השתתפותכם במחקר. אשמח להעביר לך מידע נוסף על המחקר על פי בקשתך, על ידי פנייתך לכתובת המייל: dugi.keller@gmail.com בברכה, דגנית קלר, החוג לייעוץ חינוכי, אוניברסיטת חיפה. 44

שאלון פרטים אישיים: גיל: א. 32-02 ב. 02-33 ג. 02-03 ד. 03 ויותר השכלה: א.יסודית ב.תיכונית ג.גבוהה ד.אחר מצב משפחתי: א.נשואה ב.פרודה ג.גרושה ד.אלמנה גיל הילד: מין הילד: א.זכר ב.נקבה מיקום הילד במשפחה: א.ילד יחיד ב.בכור ג.אמצעי ד.הצעיר ביותר מספר ילדים במשפחה: א. 4 ד.יותר ג. 2 ב. 0 45

נספח מספר 2- שאלון סגנונות הורות להלן מתוארים מצבים אפשריים, המתארים התנהגות של ההורה במסגרות שונות. לאחר קריאה של כל פריט בחרי את האפשרות אשר נראה לך כי היא מתארת בצורה הטובה ביותר את תגובתך למצב. 1. כשאת נמצאת בבית, באיזו תכיפות את מנהלת שיחות טלפון שונות בענייני עבודה? א. לעיתים קרובות מאוד. ב. לעיתים קרובות. ג. לפעמים. ד. לעיתים רחוקות. ה. אף פעם. 2. כשאת בבית ואת נזכרת בעניין הקשור לעבודה, סביר כי תתקשרי למקום העבודה- א. בכל עניין. ב. כמעט בכל עניין. ג. לפעמים. ד. לעיתים רחוקות. ה. אף פעם. 3. ניתן להתקשר אליך הביתה בנושאים הקשורים לעבודה- א. בכל עניין. ב. כמעט בכל עניין. ג. לפעמים. ד. לעיתים רחוקות. ה. אף פעם. 4. כשיש צורך להוציא הוצאה מיוחדת מהתקציב המשפחתי, כיצד מתקבלות ההחלטות? 46

א. ב. ג. ד. ה. ההורים משתפים את הילדים, אך לילדים יש זכות וטו ולהורים אין. ההורים משתפים את הילדים וההחלטה מתקבלת במשותף על בסיס שוויוני. ההורים משתפים את הילדים, אך להורים יש זכות וטו ולילדים אין. ההורים מחליטים לבד, אך מיידעים את הילדים מראש על החלטתם. ההורים מחליטים לבד, בלי לשתף את הילדים. באיזו תכיפות צופים בביתך הילדים וההורים בתכניות שונות בטלוויזיה, גם בשעות הערב המאוחרות?.5 א. לעיתים קרובות מאוד. ב. לעיתים קרובות. ג. לפעמים. ד. לעיתים רחוקות. ה. אף פעם. 6. במידה ומסיבות שונות יהיה עליך להחליט לשנות מקום מגורים, סביר להניח ש: א. ב. ג. ד. ה. אשקול זאת רק אם אעריך מראש שהילדים לא יתנגדו. המעבר יתבצע רק במידה והילדים יסכימו. אשמע מה שיש לילדים לומר, אבל ההחלטה תהיה של ההורים. אחליט לבצע את המעבר, אך אדאג ליידע את הילדים ולהכינם בזמן ומראש. לא אשתף את הילדים, איידע אותם סמוך למועד המעבר. 7. לאחרונה את חווה משבר ביחסים עם בן הזוג. כיצד תנהגי? אשתף את ילדיי במה שעובר עלי, ואף אתייעץ עמם בקשר לכך. אשתף את ילדיי בקצרה. לא אעשה פעולה מיוחדת לשתף את ילדיי, אך גם לא אסתיר מהם. 47 א. ב. ג.

ד. ה. לא אשתף את ילדיי, ואם הם ישאלוני על כך, אנסה להתחמק. לא אשתף את ילדיי, ואעשה כל מאמץ אפשרי שזה לא ייוודע להם. 8. לאחרונה את חווה מתח רב בעבודה. כיצד תנהגי? א. ב. ג. ד. ה. אשתף את ילדיי במה שעובר עלי, ואף אתייעץ עמם בקשר לכך. אשתף את ילדיי בקצרה. לא אעשה פעולה מיוחדת לשתף את ילדיי, אך גם לא אסתיר מהם. לא אשתף את ילדיי, ואם הם ישאלוני על כך, אנסה להתחמק. לא אשתף את ילדיי, ואעשה כל מאמץ אפשרי שזה לא ייוודע להם. 9. את רואה את ילדיך צופים בשידורים, אשר אינם מתאימים לפי דעתך לגילם. כיצד תנהגי? א. ב. ג. ד. ה. לא אתערב, האם זה בהכרח יכול להזיק? לא אתערב, ממילא יש יותר מדי ערוצים ואמצעי תקשורת. מה אני כבר יכולה לעשות? אסביר לילדי ואנסה לכוון אותם לראות דברים אחרים. אסגור לאותו הרגע את הטלוויזיה או שאעביר ערוץ. אעשה ככל שאוכל כדי להיות מעודכנת באופן עקבי בכל מה שילדיי רואים, ועל פי שיקול דעתי אמנע מהם לצפות. ילדך מתחבר באינטרנט לאתרים שונים, חלקם עלולים להיות לא ראויים לגילו. כיצד תנהגי?.11 לא אתערב, מה זה כבר יכול להזיק? לא אתערב, ממילא יש יותר מדי ערוצים ואמצעי תקשורת. מה אני כבר יכולה לעשות? אסביר לילד ואנסה לכוון את הילד לשימוש "חיובי" באינטרנט. במידה ואראה או אשמע שהילד נחשף לחומר מזיק בעיני, אדאג כי זה יפסק. אנתק אותו מהאינטרנט, כדי למנוע מראש חשיפה לא רצויה. 48 א. ב. ג. ד. ה.

להלן מתוארים מצבים בהם ההורה מוצא את עצמו מול הצורך והרצון לענות על צרכיו ורצונותיו של הילד, ויחד עם זאת גם על צרכיו ורצונותיו שלו. לאחר קריאה של כל פריט, בחרי את האפשרות, אשר נראה לך כי תשקף ביותר את תגובתך למצב. מוצע לך תפקיד מעניין ומפתה, אך התובע שעות עבודה נוספות על חשבון שעות בית. כיצד תנהגי?.11 א. ב. ג. ד. ה. אקבל התפקיד, גם אם הפגיעה תהיה משמעותית. אקבל התפקיד, ואראה בהמשך איך זה יסתדר. אקבל התפקיד, רק אם הפגיעה תהיה קטנה. אדחה התפקיד, גם אם הפגיעה תהיה קטנה. אדחה בכל מקרה תפקיד שדורש ממני שעות נוספות על חשבון הבית. ילדך משתתף בתפקיד מרכזי מטעם ביה"ס. שבועיים לפני הטקס את מוזמנת ומעוניינת להצטרף לטיול "גיבוש" בן יומיים מטעם העבודה, דבר שימנע ממך לראות את הופעת ילדך. כיצד תנהגי?.12 א. ב. ג. ד. ה. אצא לטיול, כי זו הזדמנות שלא חוזרת כל יום. אצא לטיול, אך בפעם הבאה אולי לא אצא. אולי אצא לטיול, תלוי עד כמה נוכחותי בקהל חשובה לילד. לא אצא, כי אני רוצה לראות את הילד בהופעה. לא אצא, כדי למנוע כל פגיעה שהיא בילד. בילוי קצר אחרי שעות העבודה מקובל מאוד בקרב חלק מחבריך. לעתים קרובות את מוזמנת ורוצה להצטרף. כיצד תנהגי?.13 א. ב. ג. אצטרף לעתים קרובות. אצטרף לעתים קרובות, אך לא לזמן ממושך. אצטרף לעתים, אך רק במידה וזה לא על חשבון מילוי מחויבויות משפחתיות. 49

ד. ה. לא אצטרף אם בני משפחתי יתנגדו לכך. לא אצטרף, הרי אלה שעות המוקדשות לילדים. את מאוד מעוניינת להיפגש עם חברה ותיקה לכוס קפה אחר הצהריים. ילדך ביקש ממך עוד אתמול כי תעזרי לו להתכונן למבחן. כיצד תנהגי?.14 א. ב. ג. ד. ה. אפגש עם החברה, ואצפה מהילד שיסתדר הפעם בעצמו. אפגש עם החברה, ואודיע לילד שיתחיל להתכונן בלעדי. אפגש עם החברה, תוך הקצבת זמן מוגדר לפגישה, כדי שאוכל עדיין לסייע במשהו בהכנה למבחן. תחילה אלמד עם ילדי, ואפגש עם החברה מאוחר יותר, אם יתאפשר לי. אדחה את המפגש עם החברה למועד אחר, ואעזור לילדי. בבית ישנה פינה המשמשת למשחקי הילדים. לאחרונה נדרש לך המקום לעבודה או ללימודים. כיצד תנהגי?.15 א. ב. ג. ד. ה. אפנה את חפצי הילדים מפינה זו, כך שיהיה לי מקום. אפנה את חפצי הילדים, ואחשוב על פתרון אחר עבורם. אתכנן שימוש בפינה לי ולילדים, למרות שזה יהיה צפוף לכולנו. אשתמש בפינת המשחקים, אך מבלי לפנות משלהם או לשנות את הרגליהם. לא אשתמש בפינת המשחקים של הילדים. קידום מקצועי לו חיכית זמן רב יכול להתאפשר עבורך, במידה ותיעני לדרישת מקום העבודה לשנות את עיר המגורים. ברור לך שהדבר יקשה על הילדים והוא בניגוד לרצונם. כיצד תנהגי?.16 א. ב. ג. אקבל את ההצעה, זוהי הזדמנות חשובה עבורי. אקבל את ההצעה ואשתדל לסייע לכולם להתרגל. אקבל את ההצעה, בתנאי שהקשיים לא יהיו גדולים במיוחד. 50

ד. ה. אדחה את ההצעה אם ייראה לי שהקשיים יהיו משמעותיים. אדחה את ההצעה אם היא תגרום לכל סוג קושי שהוא. את חוזרת עייפה הביתה אחר הצהריים ומרגישה רצון עז לנוח, אולם ילדיך חיכו לך בקוצר רוח והם רוצים לשחק איתך מיד. כיצד תנהגי?.17 א. ב. ג. ד. ה. אכנס לנוח כמה שצריך. אכנס לנוח, תוך שאציין בפני הילדים את משך המנוחה. אנסה לנוח ליד הילדים, תוך כדי שיחה קלה איתם. תחלה אשחק איתם משחק קצר, ורק אחר כך אפנה למנוחה. אדחה את המנוחה עד לאחר שאסיים לשחק עם הילדים. לשמחתך הוצע לך ממקום העבודה לצאת ללימודים יום בשבוע במשך שנה בתחום התמחותך. פירוש הדבר שיהיה לך פחות זמן לילדים ולבית. כיצד תנהגי?.18 א. ב. ג. ד. ה. אצא ללימודים, האי נוחות היא זמנית בלבד, וזו הזדמנות חשובה עבורי. אצא ללימודים, הרי בטווח הארוך הקידום שלי יועיל לכל בני המשפחה. אצא ללימודים, תוך ניסיון להקל על בני הבית כמה שניתן. לא אצא ללימודים אם אראה שזה יהיה כרוך בפגיעה משמעותית בילדים או בבית. לא אצא ללימודים, היות ומוכרח להיות לכך מחיר מסוים שהמשפחה תצטרך לשלם. הילדים רוצים את תשומת הלב שלך בשבת בבוקר, וזו הזדמנות יחידה וחשובה לך כל השבוע לישון עד מאוחר. כיצד תנהגי?.19 א. ב. ג. ד. אקפיד לישון כמה שנחוץ לי. אקפיד לישון עד מאוחר, אך אולי קצת פחות ממה שבאמת אני רוצה. לפעמים אשכים ולפעמים אאחר לקום. אקפיד להשכים, ואם יתאפשר לי אחזור לישון מאוחר יותר. 51

ה. אקפיד להשכים ולהיות עם ילדי..21 הילד משתתף במשחקי כדורגל עם קבוצתו, מדי שבת בבוקר. פירוש הדבר שעליך ללוות אותו למגרש בשבע בבוקר, ולהישאר עימו שם עד קרוב לשעה 11, דבר שאינו קל עבורך. כיצד תנהגי? א. ב. ג. ד. ה. אנסה לגרום לו לוותר על המשחקים בשבת בבוקר. אנסה לבקש מהורה אחר שנוסע במילא, שייקח אותו. אקח אותו ואשאר במגרש לפעמים. אקפיד להביאו בזמן ככל שיידרש, ואנוח במכונית כשיתאפשר. אקפיד לקחת אותו ולהישאר איתו כמה שנחוץ. להלן רשימה של היגדים, המתארים מצבים שונים האפשריים מחיי היומיום. לאחר שתקראי כל מצב, סמני מהי מידת הביטחון שאת חשה באשר לאופן בו עליך להגיב למצב המתואר. 4 =מאוד לא בטוחה בדרך הנכונה בה עלי להגיב, 0 =לא בטוחה בדרך הנכונה בה עלי להגיב, 2 =בטוחה חלקית בדרך הנכונה בה עלי להגיב, 1 =בטוחה מהי הדרך הנכונה להגיב, 5 =מאוד בטוחה מהי הדרך הנכונה להגיב. שימי לב, אינך נשאלת כיצד תגיבי למצבים המסוימים, אלא רק לגבי רמת הביטחון שאת חשה לגבי תגובתך למצבים אלו. 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 2 3 4 5 הילד מתעקש לעתים ללא סיבה להישאר בבית, ולא ללכת לבית הספר לילד יש מחר מבחן, ואת יודעת שהוא עוד לא התחיל להתכונן הילד מתחבר עם קבוצת ילדים שלא נראית לך רצויה בשבילו את מבקשת מהילד למלא מטלה כלשהי בבית, והוא לא נשמע לך בבית הספר מתלוננים המורים כי הילד מפריע הילד נוהג לצעוק בכל פעם שהוא לא מקבל ממך את מה שהוא מבקש נודע לך כי הילד לקח משהו בלי רשות מאחד מחבריו הילד צופה בטלוויזיה שעות רבות מדי לדעתך, מידי יום כמות הזמן שהילד מקדיש לשיעורים היא מעטה ביותר ולא מספקת, לפי דעתך הילד נוהג להסתגר למשך שעות מידי יום בחדרו, ואינו מרשה לשאר בני הבית להיכנס.1.2.3.1.5.6...8.0.19 52

נספח מספר 3- שאלון חוללות עצמית לפניך מספר היגדים, אשר נועדו לבדוק את עמדותיך האישיות בנושאים שונים. כל משפט מציג עמדה מסוימת. קראי כל משפט והחליטי כמה הוא מתאר את עמדותיך, כאשר 4 =מסכימה מאוד, 1 =מתנגדת מאוד. אין כאן תשובות נכונות או לא נכונות. אנא סמני את עמדתך האישית לגבי כל אחד מהמשפטים על ידי סימון המספר המתאר בצורה הטובה ביותר את עמדתך או את הרגשתך. השתדלי להיות כנה ולתאר את עצמך כפי שהינך באמת ולא כפי שהיית רוצה להיות. 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 אינני מטפלת טוב בבעיות בלתי צפויות. אני סומכת על עצמי. בדרך כלל אינני מרפה מבעיה עד שאני מגיעה לפתרון. אני מוותרת על דברים עוד לפני שאני משלימה אותם. אני מוותרת בקלות. כאשר עלי לעשות משהו לא נעים, אני נצמדת אליו עד שאני מסיימת. אני נמנעת מללמוד דברים חדשים כאשר הם נראים לי מסובכים מדי. הבעיה שלי היא שאיני יכולה להתחיל בעבודה כשאני צריכה. אני מאמינה ביכולתי להתמודד עם כל נושא. אם משהו נראה מסובך, אני לא טורחת להתמודד איתו. אני נמנעת מלהתמודד עם קשיים. כשאני מחליטה לעשות משהו, אני מתחילה בכך מיד. כשאני מנסה ללמוד דבר חדש, אני מוותרת במהירות אם אינני מצליחה מההתחלה. אם המשימה מורכבת מדי, בשביל מה להתאמץ? אני חשה חוסר ביטחון באשר ליכולתי לבצע דברים. אני מתקשה להתמודד עם רוב הבעיות הצצות בחיי. עדיף שמישהו אחר יתייגע בקבלת החלטות מסובכות..1.2.3.1.5.6...8.0.19.11.12.13.11.15.16.1. 53

נספח מספר 4- שאלון הסתגלות לפניך 02 היגדים. סמנ/י עד כמה כל היגד נכון לגביך, כאשר 4= לא נכון, 0= נכון במידה מסוימת, 2= נכון מאוד. ההיגדים כתובים בלשון זכר, אך מיועדים לשני המינים. 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 1 2 3 אני מתחשב ברגשות הזולת. לעתים קרובות אני מתלונן על כאבי ראש, כאבי בטן או בחילות, וחש ברע. בחפץ לב אני מתחלק עם אחרים )בממתקים, משחקים, כלי כתיבה וכו'(. יש לי התקפי זעם לעתים קרובות. אני מרגיש בודד למדי, ונוטה לשחק לבד. אני ממושמע באופן כללי, ונענה לבקשות המבוגרים. אני מלא דאגות, ולעתים קרובות מודאג. אני תמיד מוכן להגיש עזרה למי שנפצע, או במצב רוח רע או מרגיש רע. יש לי לפחות חבר טוב אחד. לעתים קרובות אני רב עם ילדים אחרים או תוקף אותם. לעתים קרובות אני לא מאושר, עצוב מאוד או דומע. באופן כללי אני אהוב ורצוי על ידי ילדים אחרים. אני מתוח או תלותי במצבים חדשים, ומאבד את בטחוני העצמי בקלות. אני נחמד לילדים צעירים ממני. לעתים קרובות אני משקר או מרמה. אני קורבן להצקות או פגיעות מצד ילדים אחרים. לעתים קרובות אני מתנדב לעזור לאחרים )הורים, מורים, בני גיל(. אני לפעמים גונב מהבית, מבית הספר או ממקומות אחרים. אני מסתדר טוב יותר עם מבוגרים מאשר עם ילדים. אני מלא חששות, ומפחד בקלות..1.2.3.1.5.6...8.0.19.11.12.13.11.15.16.1..18.10.29 54

נספח מספר 5- מכתב להורים להורים שלום רב, הנדון: הסכמתכם להשתתפות בנכם/בתכם במחקר בנושא "סגנונות הורות והסתגלות הילד" המחקר שבנדון מתבצע על ידי, במסגרת לימודיי לתואר שני בייעוץ חינוכי בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, בהנחיתם של פרופ' יוסי גוטמן וד"ר אילנה סבר. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין סגנונות הורות לבין הסתגלות הילד בעידן הפוסט-מודרני. כחלק ממחקרי בכוונתי לקיים מפגש עם תלמידי הכיתה בה לומד/ת בנכם/בתכם במסגרת בית הספר. במהלך מפגש זה כל תלמיד יתבקש למלא שאלון, הבוחן את הסתגלותו בתחום הרגשי והחברתי )לדוגמה, יתבקש התלמיד לדרג על פני סולם בן 3 דרגות, עד כמה הוא נחמד לילדים צעירים ממנו(. מאחר והמחקר בוחן את הקשר בין סגנונות הורות לבין הסתגלות הילד, השתתפות ילדכם במחקר מצריכה גם העברת שאלונים לאימו של התלמיד. לצורך הצלבת המידע שייאסף מהתלמידים ומאימותיהם, תחולק לכל תלמיד מעטפה הכוללת שאלונים בנושא הורות, שיהיה עליו להעביר לאימו. המעטפה תהיה מבוילת וממוענת לכתובתה של החוקרת, לשם החזרת השאלונים בתום מילויים. על מנת לאפשר התאמה, שאלוני האם ושאלון התלמיד יקבלו אותו מספר נבדק, ובאופן זה תישמר האנונימיות של הנבדקים ופרטיהם לא יזוהו. אודה לאם מאוד אם תסכים להשתתפותה במחקר. ברצוני לציין מספר נקודות חשובות. ראשית, המחקר הותר לביצוע על ידי לשכת המדען הראשי במשרד החינוך )העתק של ההיתר נמסר להנהלת בית הספר, ואפשר לעיין בו לפי דרישה(. שנית, התחייבתי בכתב בפני משרד החינוך על כל אלה: 3. הנתונים שייאספו הינם אנונימיים וישמשו מחקר זה בלבד. 0. מלבד צוות המחקר, לא תותר לאף גורם גישה לנתונים במתכונתם הגולמית. 3. פרסום ממצאי המחקר יבוצע באופן שלא יאפשר לזהות את הנבדקים או את מוסד החינוך שבמסגרתו נאספו הנתונים. 0. לקראת תחילת איסוף המידע, אבהיר לכל התלמידים שהוריהם הסכימו להשתתפותם במחקר, שאין חובת השתתפות במחקר, ושזכותו של מי שבחר להשתתף בו לפרוש בכל שלב שיבחר, בלי שייגרם לתלמידים כל נזק בעקבות החלטותיהם. אם אתם מעוניינים לקבל מידע נוסף על תכנית המחקר, ניתן ליצור עמי קשר בכתובת המייל:.dugi.keller@gmail.com אודה לכם מאוד אם תסכימו להשתתפות של בנכם/בתכם במחקר. תחתמו, לשם כך, על כתב ההסכמה המצורף למכתב זה ותחזירו אותו למזכירות בית הספר בהקדם האפשרי. בברכה, דגנית קלר. 55

נספח מספר 6- כתב הסכמה של ההורים הנדון: כתב הסכמה לאיסוף נתונים לא מזוהים הואיל והינך עורכת מחקר בנושא סגנונות הורות והסתגלות הילד, וביקשת את הסכמתי לכך שתאספי במסגרת המחקר נתונים לא מזוהים אודות בני/בתי לפיכך הריני מצהיר/ה בזאת כדלקמן: כי מסרת והסברת לי את מטרות המחקר ואת הנושאים ואת הסוגיות שייבדקו במסגרתו; כי מסרת והסברת לי את כל הפעולות, על תוכנן, שילדי ישתתף בהן במסגרת מחקר זה; כי מסרת לי את אופן פרסומם של הנתונים..3.0.3 לאחר שהבנתי את כל האמור לעיל, הריני נותן/ת בזה את הסכמתי לאיסוף הנתונים על ידך. ולראיה באתי על החתום תאריך שם האב/האם חתימה 56