החינוך ההתיישבותי הקשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה. תחום דעת: פסיכולוגיה. מגישה: אור זמור

החינוך ההתיישבותי הקשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה. תחום דעת: פסיכולוגיה. מגישה: אור זמורה ת.ז: 333 מנחה: גב' אורלי דניאל מרץ

תוכן עניינים: הקדמה אישית... מבוא... חלק ראשון- משתנה תלוי- מוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל:.. מהי מוטיבציה?..... תיאוריות למוטיבציה...3.. גיוס לצה"ל... 7.. מוטיבציה לגיוס צבאי... 8 חלק שני- משתנה בלתי תלוי- מקום מגורים:.. עיר..... קיבוץ..... גיל ההתבגרות... חלק שלישי- פרק מקשר... סיכום חלק תיאורטי... מבוא למחקר שדה... ממצאים... 3 דיון סיכום ומסקנות... רפלקציה... ביבליוגרפיה..... נספחים: נספח - שאלון... 3 נספח - ריכוז נתונים... 8 נספח - טבלת ממצאים... נספח - טופס הצעת מחקר... 2

הקדמה אישית: כשחשבתי מה הנושא שעליו אעשה את העבודה החלטתי שאני רוצה לקשר את העבודה לצבא. מעבר לעובדה שאני בעצמי מלש"בית )מועמד לשירות ביטחון( והנושא של הצבא קרוב אלינו מאוד, גדלתי בבית על הערך שבו המדינה שלנו היא אחת ויחידה ואנחנו צריכים לשמור עליה ולחיות בה. "ההתנדבות, לפי הכתבה, היא התייצבות לפני מפקד והכרזה פומבית על נכונות לבצע מטלה. התנדבות כזאת הייתה נחשבת כבדיחה גרועה בימים ההם... במונח 'התנדבות' ראינו, ראשית לכל, 'נכונות'. מי שפנו אליו ולא רצה לגלות נכונות, הצהיר על כך וקיבל פטור. כל האחרים, היו מתנדבים" "כאשר אומרים למישהו לך להיהרג, והוא הולך מבלי להגיב במילים או בתנועה, יש בכך משום גבורה עילאית והתנדבות." )יצחק יעקוב, תת אלוף )בדימוס((. שני ציטוטים אלו נאמרו על ידי יצחק יעקוב וחבר ליחידה של החייל יהודה קן-דרור ז"ל בתגובה לכתבה שפורסמה בשנת 7 לגבי האמרה שלפיה הוא לא התנדב למשימה אלא הסכים לעשות אותה אחרי שמפקד הגדוד פקד עליו. יהודה קן דרור הוא חייל צה"ל שנפצע ונהרג במבצע קדש, בקרב המתלה, כשנהג בג'יפ לאורך המייצר כדי למשוך אליו את אש החיילים המצרים בשביל לחשוף את מסתורם. הסיכויים לצאת מפעולה כזו חי הם קלושים ביותר. הוא ספג פגיעות רבות ונפצע אנוש. חבריו ליחידה חשבו שנהרג אך לאחר מספר שעות הצליח לזחול אליהם. כעבור חודשיים מת מפצעיו. על מעשה זה זכה לאחר מותו בעיטור הגבורה שהוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל. יהודה קן דרור הוא בן דוד של סבא שלי. בתור ילדה גרתי בארצות הברית במשך שלוש שנים, והרבה שנים רציתי לחזור ולהישאר שם ותמיד ההורים אמרו לי שיש לנו מדינה אחת וזה פה ואין לנו מה לעשות בשום מקום אחר. היום אני מבינה שזה נכון- ישראל זה הבית שלנו ואנחנו צריכים לשמור עליה. בנוסף להיותי מלש"בית אני גרה ביישוב קטן ולומדת בבית ספר הכולל רק יישובים וקיבוצים מהאזור. מספר הילדים מהעיר שאני נחשפת אליהם ביומיום הוא מצומצם. בשלב זה של השנה ילדים הולכים לגיבושים ומיונים לכל חילות צה"ל. מסביבי אני רואה- המוטיבציה לשרת בצה"ל ובמיוחד בחילות קרביים היא גבוהה. אבל אני רוצה לבדוק האם זה ככה בגלל מקום המגורים שלנו ובגלל החינוך מהבית או שבעיר המוטיבציה שווה לשלנו. 3

מבוא: בעבודה זו אעסוק בקשר שבין מקום המגורים )עיר לעומת קיבוץ או יישוב( לבין המוטיבציה של בני נוער להתגייס לצה"ל ולשירות קרבי בפרט. הסיבה העיקרית שהובילה אותי לכתיבת העבודה היא העובדה שאני חיה ביישוב קטן ולומדת בבית ספר הכולל רק ישובים וקיבוצים מהאזור. בסביבה זו שירות קרבי בצה"ל הוא נפוץ והמוטיבציה והרצון לשרת בחילות הקרביים הם גבוהים מאוד. אבל אנחנו חיים במין בועה קטנה של האזור שלנו וכנראה שלא בכל מקום המוטיבציה לשרת את המדינה ולשמור עליה בכל מחיר גבוהה כל כך. אין ספק שבעבר הקשר בין המשתנים היה קיים ומספר המשרתים בחילות קרביים היה גבוה יותר בישובים ובקיבוצים לעומת הערים. בעבודה זו אבדוק האם קשר זה עדיין קיים. בנוסף אני מגיעה ממשפחה שבה שירות קרבי ושמירה על המדינה הם ערך עליון. גם שירות קרבי )כולל מילואים( וגם התוצאות שלו )חללי צה"ל( הם חלק מחיי היומיום במשפחתי המורחבת, ולכן היה לי חשוב לקשר את העבודה שלי לנושא זה. העבודה כוללת שני חלקים- חלק תיאורטי וחלק מחקרי. בחלק התיאורטי אציג הגדרות שונות ותיאוריות של המשתנים השונים בעבודתי. בחלק זה קיימים שלושה פרקים. בשני הפרקים הראשונים אציג את המשתנים הקשורים לשאלת המחקר: במשתנה התלוי אסביר מהי מוטיבציה והתיאוריות למוטיבציה והסבר על שירות בצה"ל ועל חילות קרביים בפרט, ובמשתנה הבלתי תלוי אסביר על מקומות המגורים השונים- יישוב או קיבוץ ועיר. בפרק השלישי שהוא הפרק המקשר אציג מחקר שנעשה על ידי המכון הישראלי למחקרים צבאיים בעניין הקשר הנבדק בעבודתי. בחלק המחקרי אנסה להוכיח את הקשר האפשרי שהצגתי בחלק התיאורטי ולאמת את השערותיי שאכן קיים קשר בין מקום המגורים ולבין המוטיבציה לשירות בצה"ל ובחילות קרביים בפרט. את השערתי אבדוק באמצעות חלוקת שאלונים לשתי אוכלוסיות מחקר. בחלק זה יוצגו השאלונים, הנתונים העולים ממנו והמסקנות שהתקבלו. המסר שאנסה להעביר בעבודה זו, מעבר לנתונים לרמת הקשר בין המשתנים, הוא שיש לנו מדינה אחת ויחידה, ואנחנו צריכים לשמור עליה ולהגן עליה בכל מחיר. בנוסף, אין בכוונתי להעביר שרק תפקידים קרביים משרתים את המדינה, שכן תפקידים אחרים בצה"ל כמו תפקידי תומכי לחימה, הם חשובים ונחוצים לא פחות ובשביל לשרת ולשמור על המדינה לאו דווקא צריך לצאת לשטח. המסר העיקרי שאנסה להעביר הוא שכולנו צריכים לתת מעצמנו לשירות המדינה לא רק מחובתנו כאזרחים אלא מזכותנו לחיות במדינה יהודית שהיא שלנו. כולי תקווה שבעבודה זו אצליח לעמוד על הקשר בין המשתנים ולהוכיח את טענתי, ולהעביר מסר מעבר לנתונים. קריאה מהנה, אור!

. משתנה תלוי- מוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל: בפרק זה אעסוק במשתנה התלוי בעבודתי שהוא המוטיבציה לגיוס לחילות קרביים בצה"ל. אנסה להגדיר מהי מוטיבציה ולהציג תיאוריות בנושא שיעזרו להסביר את נושא המחקר.. מהי מוטיבציה: מוטיבציה- דחף לפעול, הנעה, מתן מניעים לדבר. מוטיבציה היא מכלול התהליכים אשר מעוררים,מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מוטיבציה היא הרצון האנושי, האישי של כל אחד מאתנו. המוטיבציה מכוונת אותנו למטרות, להתנהגויות שיממשו את הרצון שלנו. מוטיבציה מגיעה מהמילה -motion תנועה. מוטיבציה היא מבנה תיאורטי המתאר מניעים ומשתמשים בו כדי להסביר מדוע אנשים עושים מה שהם עושים. תיאוריות מוטיבציה מתיימרות להסביר תהליכים המניעים את האדם באופן מסוים. זהו תהליך שמסביר כיצד האדם נענה לצורך או רצון כללי ומתחיל שרשרת של פעולות יעילות להשגת צורך זה. במילים פשוטות יותר מוטיבציה היא מה שגורם לאדם להגיב בצורה כלשהי, לבחור כך ולא אחרת, לרצות דברים כאלו ולא אחרים. מוטיבציה היא כוח פנימי שמניע את האדם לעשייה שיש בה תוצאות חיוביות ומתגמלות לאדם. מוטיבציה זו אנרגיה חיובית המאפשרת לנו לעשות פעולות שנראות קשות, להמשיך להתאמץ ולא לוותר, כי אנחנו רוצים להשיג את הרצון שלנו להצליח. רוצים להשיג הנאה ולהימנע מכאב, לכן נברח ונתרחק מפגיעה ונקרב למי שנעים לנו. מוטיבציה פנימית וחיצונית: אפשר לחלק את המוטיבציה לשני חלקים- פנימית וחיצונית: מוטיבציה פנימית- מוטיבציה מסוג זה מגיעה מבחירה חופשית ומטרתה ביצוע הפעולה לשם הנעה מהפעולה עצמה- צרכים נפשיים ופנימיים. היא מתייחסת למניעים הקשורים באדם או בפעולה שבה הוא עוסק. מוטיבציה פנימית באה ממניעים בתוך האדם הקשורים להנאה, לתחושת יכולת ושליטה במצב והיא מלווה בתחושה של בחירה חופשית. היא קשורה להנאה פנימית מעצם הפעולה ולא בהכרח מהתוצאות הממשיות שלה. כשהאדם פועל ממוטיבציה פנימית הוא מרגיש שהפעולה חשובה ונחוצה ושיש לה משמעות אישית ומוסרית שברורה לו ומניעה אוותו. מוטיבציה חיצונית- מוטיבציה מסוג זה מתייחסת למניעים הקשורים לגורמים סביבתיים שאינם מילון אבן שושן, כרך שלישי, עמוד, הוצאת קריית ספר. חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית מומחית,. אלישבע ששון, 3, עתיד- עומתה לתורה יוזמה ודרכים בחינוך היהודי. ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי- הד חינוך, גיליון 7, כרך פ"ה, עמודים - 3-38, אתר מס"ע.

תלויים באדם, או למניעים הקשורים לגורמים שאינם קשורים לפעולה, כמו הרצון לקבל תגמול או הרצון להימנע מעונש. מקורה של המוטיבציה החיצונית היא התנהגות שהיא לא בהכרח אוטונומית. האדם אומנם בוחר אך הבחירה תלויה במשהו, כלומר הבחירה תלויה בסיפוק שישיג מהתוצאה החיצונית של מעשיו ולא מתהליך עצמו של הפעולה.. תיאוריות למוטיבציה: *מוטיבציה לפי התיאוריה של פרויד- המוטיבציה קשורה למילוי צורכי הסתמי )האיד(. הדחפים הלא מודעים הקיימים בסתמי שהוא חלק מולד, מלאי אנרגיות ומנסים לממש את עצמם. הדחפים מהסתמי חייבים לפרוץ מהאדם למצוא לעצמם מטרה ולהרגיע את עצמם דרך המימוש שלהם. הדחפים רוצים הנאה והימנעות מכאב, וזהו מנגנון המוטיבציה המי. כדי לממש את הצרכים יש צורך באגו, המנהל את מימוש הדחפים על פי כליי המציאות. האגו דוחה דחפים, משהה את סיפוקם של חלק, ומאשר אחרים. האגו מונחה על ידי הסופר אגו, השופט את פעולת הדחפים והמימוש שלהם על פי כללי המוסר והמצפון. הוא מעניש ברגשות אשם שיש חריגה, מהכללים, ומחזק בסיפוק כשמימוש הדחפים הוא לפי החוקים. *מוטיבציה לפי מדרג הצרכים של מאסלו- על פי מאסלו המוטיבציה היא היררכית. האדם מונע לממש צרכים ראשוניים ורק אחרי שהוא ממש את הצורך "הנמוך" יותר בהיררכיה הוא יכול להתקדם הלאה לצרכים "גבוהים" יותר בהיררכיה. כאשר הוא צורך מסופק במידה משמעותית הוא לא מהווה גורם מוטיבציוני יותר והצורך הבא בהיררכיה הופך לדומיננטי. הצרכים מסודרים באופן מדורג ומתחילים בצורך בסיסי ומשותף לכולם- - הצורך הבסיסי המשותף לכולם הוא הצרכים הפיזיולוגים כמו שינה, נשימה, אכילה וכדומה. צרכים אלה הם צרכי קיום בסיסיים. - הצורך הבא אחריו הוא הצורך בביטחון שהוא הצורך להרגיש יציבות וודאות בחיים, לדעת מה עומד לקרות ולחוש ביטחון בתוך הנסיבות. - הצורך הבא הוא צרכי אהבה ושייכות שזה הצורך להרגיש נאהב, ולהרגיש חלק מהקהילה- קודם משפחה ואחר כך קבוצות אחרות בחיים. צורך זה הוא הוא הצורך לקשר משמעותי עם אחרים. - הצורך הבא הוא הצורך בהערכה- האדם את עצמו, והסביבה כלפיו. הצורך להרגיש שווה, ולקבל הד חיובי עליך ועל מעשיך. - הצורך האחרון שנמצא בראש ההיררכיה הוא הצורך למימוש עצמי- הצורך והרצון להיות הטוב ביותר שאתה יכול להיות. לבטא את כל הכישורים והיכולות שלך ולהתנסות בחוויות במתאימות לך ומקדמות אותך. הצורך להגיע למיצוי מלא של מלוא הפוטנציאל של האדם. לפי התיאוריה ניתן לשער מה הצורך המי המעסיק את האדם לפי המוטיבציות והבחירות שלו. המוטיבציה שהאדם עסוק בה מכוונת את ההתנהגות והבחירות שלו ועוזרת לו לפתור, קונפליקטים. חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית מומחית,. מפגשים עם הפסיכולוגיה- פסיכולוגיה כללית. ד"ר ציפי בראל וד"ר מרים נוימאיר, הוצאת רכס. עמודים 7-7.

*מוטיבציה לפי הגישה ההתנהגותית- לפי גישה זו המוטיבציה היא תהליך של למידה, והיא מתעצבת בהתאם לחיזוקים ולעונשים שהאדם מקבל. האדם מונע באופן טבעי לחפש חוויות חיוביות ולהימנע מחוויות שליליות. עובדה זו גורמת לאדם להגביר התנהגויות שגרמו בעבר לחוויות חיוביות ולהימנע מהתנהגויות שגרמו סבל וחוויות שליליות. האדם משתמש בחיזוקים כגורמים מוטיבציוניים. בהתאם לכללים אלה אפשר להסביר טווח רחב של התנהגויות. בנוסף על פי גישה זו דרך למידה נוספת של מוטיבציה היא למידת חיקוי דגם- למידה ממודל משמעותי, שמכוון אותנו.. גיוס לצה"ל צבא הגנה לישראל )בראשי תיבות- צה"ל( הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המי לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם ומטרתו להגן על קיומה של מדינת ישראל, שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי, ובכפוף לחוקי המדינה. צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. בישראל נהוג שירות חובה לבנים ולבנות. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה. שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון שעל פיו, צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא. חובת ההתייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 8, ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות שונות. בנוסף רבים מהחיילים המסיימים את שירות החובה חייבים גם בשירות מילואים על פי 3,7 צורכי הצבא. גיוס לצה"ל: 8 הגדרה מילונית למילה גיוס- קריאה לאנשים לשירות בצבא, הכנת הצבא לפעולות מלחמה. תהליך הגיוס: כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר מועמד לשירות ביטחון- מלש"ב. למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון: -אימות הנתונים- השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס. שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים- סימול עברית המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית, וציון הכלה ראשוני המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית מומחית,. מפגשים עם הפסיכולוגיה- פסיכולוגיה כללית. ד"ר ציפי בראל וד"ר מרים נוימאיר, הוצאת רכס. עמודים 7-7. 3 אתר ויקיפדיה )צבא הגנה לישראל( 7 אתר צבא הגנה לישראל 8 מילון כיס ספיר, הוצאת איתאב,. 7

- דירוג פסיכוטכני ראשוני )דפ"ר(- ציון הניתן על סמך מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. - ציון דירוג ראשוני כללי )צד"כ(- מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינים פסיכוטכניים והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. - קבוצת איכות )קב"א(- מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ תפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. - פרופיל רפואי- סימול מספרי שצה"ל נותן לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. הטווח של הפרופיל נע בין פרופיל, שהוא הנמוך ביותר ופוטר מלשרת בצה"ל, לבין פרופיל 7, שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר. פרופיל 3 3 ומטה פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה... מוטיבציה לגיוס צבאי: קיימים ארבעה סוגי מוטיבציה לגיוס צבאי- מוטיבציה אידיאולוגית, מוטיבציה אינדיבידואלית, מוטיבציה נורמטיבית ומוטיבציה הישרדותית- קיומית: -מוטיבציה הישרדותית- מוטיבציה של חוסר ברירה שמאופיינת במאבק של עצם הקיום של חברה או מדינה מסוימת. הפרט מוותר באופן משמעותי על רצונותיו וצרכיו למען האינטרס הקולקטיבי. -מוטיבציה נורמטיבית- הפרט עושה מה שמקובל ולגיטימי באותה חברה. מוטיבציה זו מאופיינת בלחץ חברתי שמופעל על הפרט לעשות את המקובל. -מוטיבציה אידיאולוגית- מוטיבציה זו יכולה לנבוע מתוך אידיאולוגיה רעיונות, אידיאולוגיה ערכית או אידיאולוגיה דתית. אחד המאפיינים החזקים של מוטיבציה זו היא אמונה חזקה בנכונות הדרך ובפעולות המשרתות את אותה דרך. -מוטיבציה אינדיבידואלית- מוטיבציה זו משרתת קודם כל את המימוש העצמי של הפרט שהוא צורך פסיכולוגי אנושי. בסוג זה של מוטיבציה, לעומת מוטיבציות אחרות, הפרט משתמש במשאבים של החברה והמערכת למימוש הצרכים שלו. המניע של הפרט לעשות את הפעולה נובע מרצון אישי וצורך אישי ולא מצורך הכלל. לסיכום, פרק זה עסק במשנה התלוי בעבודתי, המשתנה הקשור לרצון ולמוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצה"ל ולשרת בחילות קרביים. תחילה הגדרתי את המושג מוטיבציה ולאחר מכן הצגתי תיאוריות בנושא של חוקרים כמו פרויד, מאסלו וסקינר. לאחר מכן הצגתי את המושג צה"ל והצגתי את תהליך הגיוס אליו. בסוף החלק הצגתי את המוטיבציה בהקשר ישיר לגיוס לצה"ל. 3 אתר ויקיפדיה )צבא הגנה לישראל( רייך ש', - הקשר בין מניעים ציוניים לאומיים ומניעי תועלת אישית לבין מוטיבציה בבחירות מסלול השירות בצה"ל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. תואר מ"א, אוניברסיטת בר אילן, בית ספר לחינוך, רמת גן. 8

. משתנה בלתי תלוי- מקום המגורים )קיבוץ לעומת עיר(: בפרק זה אעסוק במשתנה הבלתי תלוי של עבודתי שהוא מקום המגורים. בפרק זה אציג את ההגדרות וההסברים למקומות המגורים השונים- עיר וקיבוץ. בנוסף אציג מידע לגבי גיל ההתבגרות שבו מתגייסים לצה"ל... עיר: הגדרה מילונית: מקום יישוב גדול שיש בו מקומות ציבוריים כמו בתי מסחר, בתי שעשועים 8 ומוסדות תרבות. ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה, שמנוהל על ידי מנגנון שלטוני נפרד מישובים אחרים ויש בו שירותי מסחר, בריאות, חינוך, תרבות וכד'. עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות. עיר היא מושג סוציולוגי, המעיד על אופי המקום אך משתנה ממקום למקום. מקס ובר בספרו "העיר", ניסה להגדיר עיר על פי מאפיינים מוגדרים. המודל היה העיר האירופאית מנקודת מבט אתנוצנטרית, בעלת אוטונומיה משפטית פוליטית וישות עירונית המנהלת את עצמה בפני עצמה. העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מ כלכלי, תרבותי ודתי לסביבתה. לעיר של ימינו בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר, שירותים, מלאכה ותעשייה, בניגוד לכפר, המושתת על חקלאות. בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים ותשתיות לתושבי העיר. בערים מת הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי, לכן השפעתן על 3 החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים. בבדיקה שערך אגף כוח אדם בשנת נמצא כי אחוז העירוניים המשרתים בחילות קרביים 3 בצה"ל הוא נמוך יותר מבני הקיבוצים והישובים... קיבוץ: 8 הגדרה מילונית: משק חקלאי בישראל המבוסס על חיי שיתוף. ישוב כפרי שנבנה במקור על עקרונות של שיתוף ושוויון. קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטים- שוויון בין בני אדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ותעשייה. חברי הקיבוצים שימשו מכשיר מי למימוש הציונות ונחשבו לאליטה החברתית של היישוב 3 ושל המדינה בראשיתה. 3 אתר ויקיפדיה )עיר/ קיבוץ(. 8 מילון כיס ספיר, הוצאת איתאב,. אתר מילוג )עיר/ קיבוץ( 9

כמעט מראשיתה של המאה ה ולכל אורכה, היה הקיבוץ גורם מי במפעל התחייה הלאומית ותקומת ישראל בארץ, ומפעלו החינוכי התפרס בעולם כולו ובמיוחד בקיבוצי היהודים בארצות הגולה. הקיבוצים החלו כקהילות אשר דגלו בשיתוף מלא של הרכוש ובשוויון, הן בייצור והן בצריכה. חברי הקיבוצים שישמו בתפקידים מיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מית להגנה ולפלמ"ח שסגל פיקודו הורכב בעיקר מחברי קיבוצים, ולאחר קום המדינה לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו. תרומה זו התבטאה במתגייסים רבים ליחידות קרביות, טייסים ובמפקדים רבים יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה. 3 עם השנים, חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית הכללית בישראל הלך וירד... גיל ההתבגרות: התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות. תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית על מחשבותיו,רגשותיו והתנהגותו של האדם. לכן, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה. קיימים מספר מאפיינים שקיימים בדרך כלל אצל המתבגרים: -הענקת חשיבות לקבוצת השווים- כל אדם אשר נמצא בתקופת גיל ההתבגרות חווה ומעניק חשיבות גבוהה מאוד לאותם מתבגרים בני אותו הגיל בשביל להרגיש את תחושת השייכות וההזדהות. המתבגרים נוהגים בגיל ההתבגרות להתחשב בכל מה שקובעת החברה. חשוב להם לדעת שהם נתפסים באופן מסוים בעיניי החברה ולכן יוצאים השוואות רבות עם קבוצת השווים. -ניתוק מן ההורים- תופעה נוספת לגיל ההתבגרות היא ריחוק מההורים. המתבגרים לרוב יעדיפו לבלות פחות עם המשפחה ויותר עם החברים בני גילם. הרבה פעמים נוקטים בני הנוער במרד מול המוסכמות, התכתיבים החברתיים ומול ההורים. -התנהלות מסוכנת- מאפייני גיל ההתבגרות כוללים תופעה המתבטאת בקושי לשלוט ביצרים ודחפים ובין השאר חוסר היכולת לדחות סיפוקים. הם נוטים לחזור ולבדוק את הגבולות שההורים, המורים והחברה מציבים להם. בני הנוער נוהגים להשתמש באמרה "לי זה לא יקרה" ולכן נוהגים בחוסר זהירות. -שינויים פיזיולוגיים- בגיל זה נוהגים המתבגרים להתעסק יתר על המידה במראה החיצוני שכן אצל המתבגרים יש כל הזמן שינויים פיזיולוגיים המתבטאים בשינוי הגוף, פצעי בגרות ועוד... 3 לסיכום, בפרק זה בעבודתי עסקתי במשתנה הבלתי תלוי שהוא כאמור מקום המגורים. תחילה הצגתי את דפוסי המגורים השונים ולאחר מכן על גיל ההתבגרות. בגיל זה מתגייסים לצה"ל, עוברים מיונים, ומגבשים עמדות לגבי שירות בצה"ל ועמדות לגבי גיוס לחילות קרביים. אתר ויקיפדיה )קיבוץ( אתר יד טבנקין אמיר כספי- פסיכותרפיסט מומחה.

. פרק מקשר: מחקר זה נעשה על ידי המכון הישראלי למחקרים צבאיים והוא יצא לאור בשנת. מחקר זה מציג את ההבדלים בין מקומות המגורים השונים בנודע למוטיבציה להתגייס לצה"ל ולשרת שירות קרבי. במחקר זה נמצא כי בקיבוצים או במקומות יישוב כפריים המוטיבציה להתגייס גבוהה יותר מאשר בערים. בנוסף נמצא כי בני הקיבוצים והיישובים הכפריים מצליחים יותר בצבא מאשר בני הערים. הצלחה זו מתבטאת בתפקידים קרביים, קידומים ופיקודים. בנוסף נערך מחקר שבו נמצא כי משנת 83 עד שנת קיימת ירידה משמעותית במוטיבציה הכללית של בני נוער לשרת בצה"ל בכללי וביחידות קרביות בפרט. בנוסף המוטיבציה להמשיך לשרת יותר משלוש השנים החובה ולחתום קבע בצה"ל הוא נמוך יותר משהיה בשנים קודמות.

. סיכום החלק התיאורטי: החלק התיאורטי, שהוא החלק הראשון בעבודתי, עוסק במשתנים השונים הקשורים לנושא העבודה שלי שהוא הקשר בין מקום המגורים של בני הנוער למוטיבציה שלהם לשרת בצה"ל ובחילות קרביים. בחלק זה הצגתי הגדרות ותיאוריות למשתנים השונים באופן כללי ובאופן ספציפי לנושא העבודה. המוטיבציה היא הכוח המניע את הפרט לעשות דברים מסוימים. את המוטיבציה אפשר להגדיר מכמה תיאוריות שונות, ובחלק זה התמקדתי בשלוש מהם- התיאוריה של פרויד, תיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו והתיאוריה ההתנהגותית של סקינר. גיוס לצה"ל הוא חלק משמעותי והכרחי בחיי בני הנוער במדינת ישראל שכן זה חובה להתגייס לצבא. המוטיבציה להתגייס לצה"ל זוהי ההנעה, הרצון של הפרט להתגייס ולשרת את המדינה. המוטיבציה בהקשר של שירות צבאי מתחלקת לארבע- מוטיבציה מתוך אידיאולוגיה וערכים, מוטיבציה המגיע ממקום אישי ואינדיבידואלי, מוטיבציה שמגיע ממקום של לחץ חברתי ונורמות מקובלות ומוטיבציה שמגיע מתוך מניע הישרדותי שבו בחוסר ברירה הפרט נאלץ ללחום ולהגן על הטריטוריה שלו ושל מדינתו. אופי העיר לעומת אופי הקיבוץ או הישוב הכפרי הוא מאוד שונה כמעט בכל המובנים. הצפיפות גדולה יותר בעיר, העיר לא מתבססת על חקלאות אלא על מסחר, הבנייה בעיר היא שונה משל הקיבוץ ובאורח החיים הכללי בעיר מתאפיין יותר באורח חיים אינדיבידואלי ואישי לעומת הקיבוץ שהרעיון המי שלו מושתת על ערכים של שיתוף וחיים משותפים. בתחילתה של המדינה היה ברור שבני הקיבוצים מצליחים יותר בצבא ונמצאים בעמדות לוחמות יותר לעומת הנוער העירוני שהיה פחות לוחם ופחות מתנדב. בני הקיבוצים היוו את הרוב המוחלט בתפקידים מיים ביישוב ובהנהגת המדינה. בני הקיבוצים תרמו רבות להגנה ולפלמ"ח שכן רובו הורכב בעיקר מחברי קיבוצים. לאחר קום המדינה צה"ל ופיקודו הורכב בעיקר מבני קיבוצים ורוב זה נשמר בעשרות השנים הראשונות לקיומה של המדינה וצה"ל. בתחילת העבודה עלתה השאלה האם המוטיבציה הגבוהה בקיבוצים לעומת הערים גדולה יותר בגלל מקום המגורים או בגלל החינוך מהבית. לפי פרק זה אפשר להבין כי לאופי השונה כל כך של מקומות המגורים השונים יש קשר בלתי נפרד מהחינוך מהבית שכן עצם הבחירה איפה לגור מושפעת מהעמדות והערכים עליהם גדלים בבית. בפרק האחרון בחלק זה הוצג מחקר של המכון הישראלי למחקרים צבאיים שבו עלה כי גם בשנים האחרונות עדיין קיימת מוטיבציה גבוהה יותר של בני נוער מקיבוצים ומיישובים כפריים לשרת בצה"ל ובחילות קרביים מאשר בני העיר. הבדל זה קיים אך הוא נמוך יותר ממה שהיה בתחילתה של המדינה. פרק זה הינו סיכום של החלק התיאורטי- סקירת ספרות של העבודה. בחלק הבא אבדוק בעזרת מחקר שדה האם קיים קשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות בצה"ל. 2

מבוא למחקר שדה: מטרת המחקר: בחלק העיוני של עבודתי סקרתי תיאוריות בנושא מוטיבציה והתייחסתי אל הגדרות למקומות המגורים השונים במובנים והיבטים שונים. בחלק המחקרי, אבחן את האופן שבו מקום המגורים משפיע על המוטיבציה של בני נוער להתגייס לצה"ל ולחילות קרביים. שאלה מחקרית: האם קיים קשר בין מקום המגורים )עיר לעומת קיבוץ( לבין המוטיבציה לשרת בצה"ל ובחילות קרביים בפרט. השערת המחקר: בני נוער המתגוררים בקיבוץ או יישוב יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בצה"ל ובחילות קרביים לעומת בני נוער המתגוררים בעיר. הגדרת משתנים: משתנה בלתי תלוי- מקום מגורים. הגדרה אופרציונלית: בני נוער, המעומדים לשירות צבאי )גילאי 7-8( המתגוררים במקום עירוני, הלומדים במגמות ריאליות והומניות ובכיתות עיוניות. לעומתם יבדקו בני נוער, המועמדים לשירות צבאי המתגוררים בקיבוץ או יישוב. משתנה תלוי- מוטיבציה לשירות בצה"ל הגדרה נומינלית- מוטיבציה היא הדחף לפעול, הנעה, מתן מניעים לדבר. מוטיבציה היא מכלול התהליכים אשר מעוררים,מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. הגדרה אופרציונלית- הכוונה במוטיבציה לשירות בצה"ל היא הרצון וההנעה של בני הנוער לשרת בצה"ל ובחילות קרביים בפרט. מרכיבי המוטיבציה: מוטיבציה קוגניטיבית- פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר הקוגניציה, ההכרה, כלומר בחקר התהליכים המנטליים המודעים. מוטיבציה רגשית- מוטיבציה פנימית רגשית מלווה בתחושות של עניין או הנאה. מתת ברצונות הרגשיים, פנימיים של הפרט. מוטיבציה התנהגותית- מוטיבציה הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות הנצפות החיצוניות. 3

אוכלוסיית המחקר: בני נוער, המעומדים לשירות צבאי )גילאי 7-8( המתגוררים במקום עירוני, הלומדים במגמות ריאליות והומניות ובכיתות עיוניות. לעומתם יבדקו בני נוער, המועמדים לשירות צבאי המתגוררים בקיבוץ או יישוב. כלי המחקר: שאלון סגור. באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר. זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסתו, עמדותיו, התנהגותו בעבר ובהווה, תכניותיו לעתיד, גילו וכדומה. בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אפשריות מוכנות מראש והנחקר מתבקש לבחור ולסמן את מידת הסכמתו או אי הסכמתו עם השאלה. שאלות נוספות המופיעות בשאלון מתייחסות לרקע הנבדק. לשאלון יש כמה יתרונות:. השאלות מנוסחות באופן אחיד לכל הנשאלים, וכך הוא מקל על הסקת המסקנות..השאלון מופנה לקהל יעד ספציפי: מלש"בים מעיר ומיישוב, ומאפשר לקבל מסקנות מדויקות..ניתוח הממצאים והסקת המסקנות בשאלון הוא מהיר, ואמור להצביע על מגמות בולטות בתשובות הנשאלים.. השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים.השאלון הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה. לאישיותו של החוקר אין השפעה על איסוף הממצאים, בהנחה שההנחיות למילוי השאלון אחידות. עם יתרונותיו יש גם כמה חסרונות:. אין דרך לבדוק האם המשיב אכן מבטא את עמדותיו וכי הוא דובר אמת..את השאלות והתשובות האפשריות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה להניס שינויים ולהוסיף שאלות ולשנות את כיוון המחקר.. בשאלון האפשרויות לתשובה מוגבלת למבחר שמציע החוקר. עלול להיווצר מצב שבו המשיב מתקשה לבחור את התשובה ההולמת את עמדתו. ייתכן כי החוקר יחמיץ מידע חשוב, שכן לא הביא תשובות אפשריות נוספות, או שהמשיב יסמן תשובה שאיננה מבטאת כהלכה את עמדתו.. קשה לנבא באיזה מידה עמדותיו של המשיב מבטאות את התנהגותו בפועל, גם כאשר המשיב לשאלון חותר לבטא בתשובותיו את עמדותיו האמיתיות. על אף חסרונותיו של השאלון, יתרונותיו עולים עליהם ועל כן אעשה בו שימוש. הצגת השאלון: השאלון בנוי מ - שאלות כאשר הוא מחולק ל - חלקים. החלק הראשון של השאלון: שאלות רקע אשר בנויות משאלות על מקום המגורים, גילו של הנבדק, ומינו. החלק השני של השאלון עוסק במשתנה התלוי שהוא רמת מוטיבציה. לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי שלושה היבטים. ההיבט הראשון בודק את המוטיבציה הקוגניטיבית )-3( לדוגמא: שאלה מספר - "יש לי מחויבות מוסרית לשרת בצה"ל".

ההיבט השני בודק את המוטיבציה התנהגותית )7-( לדוגמא: שאלה מספר 7- "הייתי מתגייס גם לו השירות היה בהתנדבות". ההיבט השלישי בודק את המוטיבציה הרגשית )-( לדוגמא: שאלה מספר - "אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב". הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין -. כאשר = לא מסכים בכלל, =לא מסכים, = אדיש, = מסכים, = מסכים מאוד. ערכים,, מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה נמוכה. ערכים, מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה גבוהה. טווח ממוצע התשובות נע בין: מינימום- ומקסימום-. ממוצע שנע בין -3 מצביע על מוטיבציה נמוכה. ממוצע שנע בין 7- מצביע על מוטיבציה גבוהה. בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר,3,. שאלות בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים, את אחידות התשובות ועקביות הנחקר. מהלך המחקר המחקר נעשה בבית הספר העל יסודי "עמי אסף" השוכן במכללת "בית ברל" באזור המ. המחקר נעשה במשך כשבוע ובו הועברו שאלונים. חלוקת השאלונים נעשתה לבד. לנבדקים הוסבר על העבודה וחשיבותה, הוסבר לנבדקים כי זהו שאלון אנונימי ופרטיותם תישמר.

ממצאים: טבלה מס' טבלה המת את רמת המוטיבציה המתגוררים ביישוב או בקיבוץ. להתגייס לחילות קרביים בצה"ל בקרב מלש"בים מוטיבציה קוגניטיבית מוטיבציה התנהגותית מוטיבציה רגשית סה"כ N=8 90% N=8 90% N= 70% N=20 00% רמת מוטיבציה גבוהה בקרב מלש"בים המתגוררים ביישוב N=2 0% N=2 0% N= 30% N=0 0% רמת מוטיבציה נמוכה בקרב מלש"בים המתגוררים ביישוב מטבלה זו אפשר לראות כי המוטיבציה המשפיעה ביותר על הנבדקים היא המוטיבציה הקוגניטיבית ובה קיימת הסכמה בין כל הנבדקים.

טבלה מס' 2 טבלה המת את רמת המוטיבציה להתגייס לחילות קרביים בצה"ל בקרב מלש"בים המתגוררים בעיר. מוטיבציה קוגניטיבית מוטיבציה התנהגותית מוטיבציה רגשית סה"כ N= 70% N= 30% N= 7% N= 2% N=8 0% N=2 0% N= 7% N= 2% רמת מוטיבציה גבוהה בקרב מלש"בים המתגוררים בעיר רמת מוטיבציה נמוכה בקרב מלש"בים המתגוררים בעיר מטבלה זו אפשר לראות כי שני סוגי המוטיבציה המשפיעים ביותר על הנבדקים היא המוטיבציה הקוגניטיבית והמוטיבציה הרגשית. 7

טבלה מס' 3 טבלה המת הבדלים בין מלש"בים המתגוררים בעיר לבין מלש"בים המתגוררים ביישוב כלפי המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל. מוטיבציה קוגניטיבית מוטיבציה התנהגותית מוטיבציה רגשית סה"כ N=8 90% N=8 90% N= 70% N=20 00% רמת מוטיבציה גבוהה בקרב מלש"בים המתגוררים ביישוב N=2 0% N= 70% N= 30% N=2 0% N= 7% N= 2% N= 30% N=8 0% N=2 0% N=0 0% N= 7% N= 2% רמת מוטיבציה נמוכה בקרב מלש"בים המתגוררים ביישוב רמת מוטיבציה גבוהה בקרב מלש"בים המתגוררים בעיר רמת מוטיבציה נמוכה בקרב מלש"בים המתגוררים בעיר 20% 00% 80% 0% 0% מלש"בים המתגוררים ביישוב ובעלי מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים מלש"בים המתגוררים ביישוב ובעלי מוטיבציה נמוכה לשרת בתפקידים קרביים מלש "בים המתגוררים בעיר ובעלי מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים מוטיבציה מוטיבציה קוגניטיבית התנהגותית 20% 0% מלש"בים המתגוררים בעיר ובעלי מוטיבציה נמוכה לשרת בתפקידים קרביים מוטיבציה רגשית מוטיבציה כוללת מטבלה זו ניתן להסיק כי אכן קיימים הבדלים בין רמת המוטיבציה של המלש"בים לשרת בחילות קרביים בין המתגוררים בעיר למתגוררים ביישוב או קיבוץ. הבדלים אלה אינם גדולים ומשמעותיים כבעבר אך עדיין קיימים. % מהמלשב"ים המתגוררים ביישוב או קיבוץ הראו מוטיבציה גבוהה לשרת בחילות קרביים. רק % מהמלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ לא הראו מוטיבציה או הראו מוטיבציה נמוכה לשרת בתפקידים קרביים. 8

לעומת זאת, 7% מהמלש"בים המתגוררים בעיר הראו מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל ו- % מהמלש"בים הראו מוטיבציה נמוכה או לא הראו מוטיבציה כלל לשרת בתפקידים קרביים. 9

דיון, סיכום ומסקנות: הנושא המי של עבודתי הוא הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשירות קרבי. שאלת המחקר: האם קיים קשר בין מקום המגורים )עיר לעומת קיבוץ או יישוב( לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות ובתפקידים קרביים בצה"ל. השערת המחקר:. יימצא קשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל.. ככל שמקום המגורים יהיה עירוני יותר כך רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים תרד. נימוקים להשערת המחקר שלי: נימוק מסוג הסבר: על פי החלק המקשר וסקירת הספרות אפשר לראות את התיאוריות עליהן השערת המחקר שלי מתבססת: מוטיבציה לפי הגישה ההתנהגותית- לפי גישה זו המוטיבציה היא תהליך של למידה, והיא מתעצבת בהתאם לחיזוקים ולעונשים שהאדם מקבל. האדם משתמש בחיזוקים כגורמים מוטיבציוניים. בהתאם לכללים אלה אפשר להסביר טווח רחב של התנהגויות. בנוסף על פי גישה זו דרך למידה נוספת של מוטיבציה היא למידת חיקוי דגם- למידה ממודל משמעותי שמכוון אותנו. מתיאוריה זו אפשר להסיק כי ילדים שקיבלו חינוך מהבית ומהסביבה החיצונית אליה הם חשופים ביומיום )חיקוי דגם(, שעל פיו שירות קרבי והגנה על המדינה בכל מחיר, ירצו לשרת גם הם בתפקידים קרביים אלה והמוטיבציה שלהם לעשות זאת תהיה גבוהה. מתוך סקירת הספרות אפשר לראות כי כמעט מראשיתה של המאה ה ולכל אורכה, היה הקיבוץ גורם מי במפעל התחייה הלאומית ותקומת ישראל בארץ, ומפעלו החינוכי התפרס בעולם כולו ובמיוחד בקיבוצי היהודים בארצות הגולה. חברי הקיבוצים שישמו בתפקידים מיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מית להגנה ולפלמ"ח שסגל פיקודו הורכב בעיקר מחברי קיבוצים, ולאחר קום המדינה לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו. תרומה זו התבטאה במתגייסים רבים ליחידות קרביות, טייסים ובמפקדים רבים יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה. על פי עובדה זו אפשר להסיק כי הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל ובמוסדות שירות הביטחון במדינה היה קיים. לכן בהתבסס על קשר שהיה קיים בעבר ברצוני היה לבדוק האם עדיין קיים או אולי נעלם עם השנים. על פי מחקרים שנעשו בתחום אפשר לראות כי אכן קיים קשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל. במחקרים אלה נמצא כי ילדי הקיבוצים והמושבים יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל. נימוק מסוג הסבר: על פי מחקר השדה אותו ערכתי אפשר לראות כי השערת המחקר שלי אוששה: הממצאים שעלו ממחקר השדה היו כי % מהנבדקים המגוררים ביישוב או קיבוץ היו בעלי 2

מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים ולעומתם מתוך הנבדקים המתגוררים בעיר רק 7% מהנבדקים היו בעלי מוטיבציה גבוהה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל. ממצאי עבודתי מראים על קשר קיים בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל ולכן השערת המחקר שלי אוששה. מספר המלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ שרמת המוטיבציה שלהם לשרת בתפקידים קרביים גבוהה הוא גבוה יותר ממספר המלש"בים המתגוררים בעיר. ממצאים אלה מראים כי אמנם קיים קשר אך קיימת ירידה בהבדל בין מקומות המגורים השונים. לא כמו בעבר שכמעט רק קיבוצניקים היו משרתים בקרבי היום החילות הקרביים מעורבים מאוד אך למרות היטשטשות ההבדל הוא עדיין קיים אך ברמה נמוכה יותר. במחקר השדה שלי השאלונים חולקו לילדים מבית הספר שלי שבו לומדים רק בני קיבוצים ויישובים ולילדים מבית ספר בכפר סבא שבו לומדים במעורב ילדים מכפר סבא וילדים מיישובים. אני חושבת שאם הייתי לוקחת ילדים מעיר גדולה כמו תל אביב או רמת השרון התוצאות שהיו מתקבלות היו יותר דרסטיות ויותר ברורות. עדיין אני חושבת שההבדל בין מקומות המגורים השונים ירד וכי היום הרבה מבני הנוער רוצים להתגייס ולתרום למדינה גם בשירות קרבי אך אני חושבת שההבדל הקיים היה גדול יותר בעיר גדולה. הצעה למחקר המשך: שאלת המחקר: האם קיים קשר בין דתיים וחילונים לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות ובתפקידים קרביים בצה"ל. השערת המחקר:. יימצא קשר בין רמת הדתיות לבין רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים בצה"ל.. ככל שהפרט יהיה בסביבה דתית יותר כך רמת המוטיבציה לשרת בתפקידים קרביים תרד. הצעות ליישום המחקר: אוכלוסיית המחקר שלי מתחלקת לשניים - מלש"בים המתגוררים בעיר ומלש"בים המתגוררים ביישוב. סוגי המוטיבציה אותם בדקתי מתחלקים גם הם למספר סוגים- מוטיבציה רגשית, מוטיבציה קוגניטיבית ומוטיבציה התנהגותית. לפי היבטים אלו בדקתי את רמת המוטיבציה של אוכלוסיות המחקר שלי ומצאתי כי בכל סוגי המלש"בים המתגוררים ביישוב או בקיבוץ היו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר מהמלש"בים המתגוררים בעיר בכל סוגי המוטיבציה. בחלק מסוגי המוטיבציה ההבדל היה גדול יותר ובחלק ההבדל היה קטן יותר. ניתן להיעזר בממצאים אלו על מנת לשפר את רמת המוטיבציה אצל בני נוער לפני צבא המתגוררים בעיר. לפי סקירת הספרות שלי אפשר להסיק כי חלק גדול מתוך רמת המוטיבציה של בני הנוער מגיע מחינוך מהבית ומהסביבה הכללית בהם הם גדלים וחיים, ולכן אפשר להסיק כי יש דרך לשנות ולהשפיע במידה כזו או אחרת על רמת המוטיבציה של בני הנוער להתגייס ולשרת בחילות קרביים בצה"ל. אני חושבת שמקום טוב שבו אפשר להשפיע על בני הנוער הוא בבית הספר ובתנועות הנוער בהן הם נמצאים. בית הספר יכול לארגן סדנאות שונות שבהן יכולים בני הנוער להשתתף. בנוסף 2

קיימות מסגרות שונות בהן בני הנוער משתתפים במעין חוג הכולל גם טיולים, שבו מאמנים אותם בכושר קרבי ובנוסף מכניסים מדדים של שיתוף פעולה, עבודת צוות וגאוות יחידה. דוגמא למסגרות מסוג זה הן "אסא" ו"יובל עילם" ששמות דגש על כושר קרבי נפשי וגופני לקראת הצבא או עמותת "אחריי" ששמה דגש על חינוך הצעירים ולעודד אותם לקחת אחריות וחלק גם בצה"ל. עמותות אלה מעודדות את בני הנוער לשרת בצה"ל ובמיוחד בחילות קרביים. לכן אני חושבת שאם בני הנוער יחשפו למסגרות אלה גם במסגרת בית הספר רמת המוטיבציה שלהם לשרת בתפקידים קרביים תעלה. תרומת המחקר שלי: *שאלון- חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות קרביים ואף הקשר בין משתנה בלתי תלוי אחר לבין רמת המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם. *השערת המחקר ותוצאותיו- חוקרים אחרים שירצו לבדוק קשר בין משתנים המתבססים על הקשר בין מקום המגורים לבין רמת המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל יוכלו להשתמש בהשערת המחקר שלי ובתוצאותיו בתור בסיס למחקרו. 22

רפלקציה: רפלקציה מסוג מטה-קוגניציה: התהליך האישי והבין-אישי: בתחילת חיפוש הנושא לעבודה חיפשתי נושא שקשור בצבא. לא ידעתי עוד על מה במדויק אבל ידעתי שאת העבודה אני רוצה לעשות על הצבא. בהתחלה חשבתי לבדוק את הקשר בין שירות קרבי בזמן מלחמה לקשר למשפחה, אך הגעתי למסקנה שקשר זה יהיה קשר שקשה לבדוק שכן אין לי גישה לחיילים קרביים ששירתו בזמן מלחמה ובנוסף כבר הקימו משפחה. לכן החלטתי לקשר את נושא הצבא לגיל שלי. רציתי לבדוק האם עדיין יש קשר בין מקום המגורים מה שגם משפיע במידה כזו או אחרת על החינוך שמקבל הפרט מהבית, לרמת המוטיבציה לשרת בחילות קרביים בצה"ל. תהליך לימודי: את כתיבת העבודה התחלתי בחיפוש אחר מקורות מידע. בהתחלה התקשיתי במציאת מקורות אלה לנושא המדויק שעליו בחרתי לעשות את העבודה. אחרי קצת מאמץ וחיפושים מצאתי מספר מקורות מידע שהתאימו לנושא עליו אני עושה את העבודה. רוב מקורות המידע שהשתמשתי בהם היו אינטרנטיים אך השתמשתי גם במספר מקורות כתובים. החלק שבו הכי התקשיתי למצוא מקור מידע היה הפרק המקשר. התקשיתי למצוא מחקר שמתאים לנושא בחרתי. בסופו של דבר מצאתי מחקר, לא ארוך ומאוד מתומצת לגבי הנושא. מחקר זה היה מאוד טכני ובעל מספרים ותוצאות בלבד וללא הסברים נוספים. כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע רב בנושא התיאורטי של העבודה. למדתי בעיקר מתוך סקירת הספרות לגבי התיאוריות השונות לגבי המשתנה התלוי שלי- המוטיבציה. החלק שהכי עניין אותי בעבודה היה לעשות את החלק המעשי, לחלק את השאלונים ולבדוק את התוצאות. חלק זה אומנם לקח זמן רב אבל לגלות את התוצאות ולקבל אישור להשערת המחקר שלי היה מאוד מספק ומעניין. היבט ערכי- חברתי: הסוגיה האתית העיקרית איתה התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי בקשר למקורות המידע שבחרתי להשתמש בהם ולסיכום שהייתי צריכה לעשות מהמידע שהוצאתי מתוך מקורות המידע. בתחילת העבודה מאוד התקשיתי בלמצוא מקורות מידע שיתאימו לנושא אותו בחרתי וכתוצאה מכך הסיכום של החומר לא היה נכון ומספיק מפורט ומנומק. במקרה כזה הייתה יכולה להיווצר בעיה לכל אורך העבודה וגם בחלק המחקרי. למדתי על עצמי: מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לכתוב עבודה גדולה בהיקף של יחידת לימוד, ולהגיש אותה באופן ראוי. בנוסף למדתי מתוך נושא העבודה ושאלת המחקר שלי כי המוטיבציה שלי לשרת בצה"ל היא גבוהה וכי ערך שבעיניי הוא מאוד חשוב הוא לשרת את המדינה שלנו ולשמור עליה, כי יש לנו אחת ואנחנו צריכים להגן עליה. רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה: במהלך העבודה השתמשתי במספר אסטרטגיות חשיבה גבוהות: *שאילת שאלות- את העבודה פתחתי בשאלת שאילה. העליתי השערה למחקר ומתוך ההשערה הוצאתי שאלה ועליה התבססתי במהלך כל העבודה, ולפיה בדקתי את המשתנים והגעתי לתוצאות. *השוואה- תוצאות העבודה וכן שאלת המחקר מבוססות על השוואה בין של מודלים. בעבודה שלי 23

השוואתי בין המתגוררים ביישובים או בקיבוצים ובין המתגוררים בעיר. ההשוואה נולדה מתוך שאלת המחקר שבה רציתי לדעת האם יש הבדל בין שני המודלים, בסקירת הספרות השוואתי ביניהם מתוך מקורות כתובים ואינטרנטיים ולבסוף התוצאות התבססו על הרעיון ההשוואתי בין שני המודלים השונים. *נימוק מסוג הסבר- בסקירת הספרות השתמשתי מספר פעמים בנימוק מסוג הסבר. השתמשתי בתיאוריות ובמחקרים כדי להסביר את טענתי ואת השערת המחקר שלי. למשל בסקירת הספרות השתמשתי בתיאוריית מדרג הצרכים של מאסלו ובתיאוריה של פרויד על מנת להסביר את המוטיבציה ומאיפה היא נובעת שכן עליה מתבססת שאלת המחקר ויש להבין אותה על מנת להגיע לתוצאות נכונות ומדויקות במחקר השדה. *הסקה- בעקבות החלק המחקרי וחלוקת השאלונים, אספתי תוצאות ומתוכן הסקתי מסקנות בנוגע לשאלת המחקר שלי. בעבודה שלי המסקנה הסופית מתוך השאלונים ותוצאותיהם הייתה כי אישרתי את השערת המחקר הראשונית שלי ואכן היה קיים קשר בין המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי. *מיזוג- בתהליך העבודה ובחלק סקירת הספרות ערכתי מיזוג בין טקסטים שונים. חיפשתי חומר לגבי המשתנים ממקורות כתובים וממקורות אינטרנטיים וערכתי סיכום ומיזוג בין כל מקורות המידע אותם מצאתי וכך הגעתי למצב בו קיים בעבודה מידע רחב לגבי המשתנים השונים בעבודתי. 2

ביבליוגרפיה:. מילון אבן שושן, כרך שלישי, עמוד, הוצאת קריית ספר.. בראל ציפי )ד"ר( ונוימאיר מרים )ד"ר(, פסיכולוגיה כללית, הוצאת רכס. עמודים 7-7.. ברק חלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית,. http://www.hebpsy.net/community.asp?id=93&cat=article&articleid=20. דסי ראיין, ריצ'ארד ואדוארד - הד חינוך, גיליון 7, כרך פ"ה, עמודים - 3-38, אתר מס"ע. http://portal.macam.ac.il/articlepage.aspx?id=299. אתר ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%a%d7%9%22%d7%9c#.d7.9e.d7.9.d7.a0.d7. 9_.D7.A.D7.9.22.D7.9C )ערך צבא הגנה לישראל( http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%a2%d7%99%d7%a8 )ערך עיר( http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%a7%d7%99%d7%9%d7%9%d7%a )ערך קיבוץ( 3. אתר יד טבנקין http://www.yadtabenkin.org.il/info/lexicon.htm 7. מילון כיס ספיר, הוצאת איתאב,. 8. כספי אמיר- פסיכותרפיסט מומחה.. אתר מילוג )עיר/ קיבוץ( http://milog.co.il/%d7%a2%d7%99%d7%a8. אתר צבא הגנה לישראל http://www.idf.il/-he/dover.aspx. רייך ש', - הקשר בין מניעים ציוניים לאומיים ומניעי תועלת אישית לבין מוטיבציה בבחירות מסלול השירות בצה"ל בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. תואר מ"א, אוניברסיטת בר אילן, בית ספר לחינוך, רמת גן.. ששון אלישבע, 3, עתיד- עומתה לתורה יוזמה ודרכים בחינוך היהודי. 2

נספחים: נספח מס' : שאלון ומקרא לשאלון: מקרא: השאלון בנוי מ - שאלות כאשר הוא מחולק ל - חלקים. החלק הראשון של השאלון: שאלות רקע אשר בנויות משאלות על מקום המגורים, גילו של הנבדק, ומינו. החלק השני של השאלון עוסק במשתנה התלוי שהוא רמת מוטיבציה. לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי שלושה היבטים. ההיבט הראשון בודק את המוטיבציה הקוגניטיבית )-3( לדוגמא: שאלה מספר - "יש לי מחויבות מוסרית לשרת בצה"ל". ההיבט השני בודק את המוטיבציה התנהגותית )7-( לדוגמא: שאלה מספר 7- "הייתי מתגייס גם לו השירות היה בהתנדבות". ההיבט השלישי בודק את המוטיבציה הרגשית )-( לדוגמא: שאלה מספר - "אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב". הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין -. כאשר = לא מסכים בכלל, =לא מסכים, = אדיש, = מסכים, = מסכים מאוד. ערכים,, מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה נמוכה. ערכים, מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים רמת מוטיבציה גבוהה. טווח ממוצע התשובות נע בין: מינימום- ומקסימום-. ממוצע שנע בין -3 מצביע על מוטיבציה נמוכה. ממוצע שנע בין 7- מצביע על מוטיבציה גבוהה. בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר,3,. שאלות בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים, את אחידות התשובות ועקביות הנחקר. 2

השאלון: מין- זכר/ נקבה מקום מגורים- ישוב או קיבוץ / עיר גיל- 8 / 7 לא מסכים )( אדיש )( מסכים מסכים )( ביותר )( לא מסכים בכלל )(. חשוב לי להצליח ולהוכיח את עצמי בצבא. יש לי מחויבות מוסרית לשרת בצה"ל. אני רואה בשירות הצבאי מצווה חשובה. טוב שהשירות הצבאי הוא חובה עפ"י חוק. השירות הצבאי הוא מעשה ציוני מובהק 3. אני חושב שמי שיש באפשרותו לשרת כחייל קרבי צריך לעשות זאת 7. הייתי מתגייס גם לו היה השירות בהתנדבות 8. אני מתכנן להמשיך במסלולי פקוד וקצונה. אני הולך לשרת בתור "ג'ובניק". הלכתי ליום סיירות. אני הולך לשרת כחייל קרבי. אני מוכן לסכן את עצמי למען ההגנה על המדינה ותושביה.. אני רוצה לשרת בצה"ל. אני גאה להתגייס לצה"ל. השירות הצבאי הוא מרכיב מי בישראליות שבי 3. אני פוחד להגיע לשירות הצבאי 7. אני מרגיש שמוטיבציה גבוהה הכרחית לשירות טוב 8. אני מעדיף לשרת כחייל קרבי. תפקיד משמעותי הנו תפקיד לוחמה בשטח. אני לא רוצה להתגייס לצה"ל אני רואה בשירות הקרבי ערך חשוב אני מרגיש כי שירות בתור ג'ובניק תורם פחות... בעיניי קיימת חשיבות גבוהה לשירות קרבי 27

-3 7- נספח מס' 2: ריכוז נתונים: נמוך= - גבוה= - )רגשי( מוטיבציה כוללת נמוכה- מוטיבציה כוללת גבוהה- נמוך= -8 גבוה= - )קוגניטיבי והתנהגותי( מס' נבדק א. מוטיבציה קוגניטיבית 7 8 8 7 מרכיב א גבוה % מרכיב א נמוך % ב. מוטיבציה התנהגותית 8 8 7 3 מרכיב ב גבוה 7% מרכיב ב נמוך % ג. מוטיבציה רגשית 3 8 3 3 8 7 8 8 7 7 3 8 מרכיב ג גבוה % מרכיב ג נמוך % מוטיבציה 3 8 7 3 78 8 7 7 87 מוטיבציה כוללת גבוהה % מוטיבציה כוללת נמוכה % יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב 3 יישוב 7 יישוב 8 יישוב 8 יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב יישוב 3 יישוב 7 יישוב 8 יישוב יישוב N=20 מס' נבדק א. מוטיבציה קוגניטיבית 7 3 3 8 3 3 7 8 מרכיב א גבוה 7% מרכיב א נמוך % ב. מוטיבציה התנהגותית 3 8 3 7 7 8 3 7 3 8 3 מרכיב ב גבוה % מרכיב ב נמוך 3% ג. מוטיבציה רגשית 3 7 7 8 7 3 3 מרכיב ג גבוה 7% מרכיב ג נמוך % מוטיבציה 3 3 7 8 7 7 78 7 73 7 8 3 8 מוטיבציה כוללת גבוהה 7% מוטיבציה כוללת נמוכה % עיר עיר עיר עיר עיר עיר 3 עיר 7 עיר 8 עיר עיר עיר עיר עיר עיר עיר עיר 3 עיר 7 עיר 8 עיר עיר N=20 28

29

3

נספח מס' : הצעת טופס מחקר: טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר )יחידה חמישית( במדעי החברה במקצוע שם התלמיד/ה: אור זמורה שם בית הספר: עמי אסף סמל מוסד: ישוב: מתן שם המנחה: אורלי דניאל טלפון: דואל: נושא העבודה: הקשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות בחילות קרביים בצה"ל שאלת המחקר: האם יש קשר בין מקום המגורים )עיר לעומת יישוב( לבין המוטיבציה לשירות בחילות קרביים? השערת המחקר: קיים קשר בין מקום המגורים לבין המוטיבציה לשירות בחיילות קרביים. )הישובים יהיו יותר בחיילות קרביות מעירוניים(. משתנים הנבדקים במחקר: משתנה בלתי תלוי: מקום המגורים )עיר לעומת יישוב או קיבוץ( הגדר נומינלית: עיר- מקום יישוב גדול שיש בו מקומות ציבוריים כמו בתי מסחר, בתי שעשועים ומוסדות תרבות. ישוב גדול, לרוב בעל צפיפות אוכלוסין גבוהה, שמנוהל על ידי מנגנון שלטוני נפרד מישובים אחרים ויש בו שירותי מסחר, בריאות, חינוך, תרבות וכד'. קיבוץ- משק חקלאי בישראל המבוסס על חיי שיתוף. ישוב כפרי שנבנה במקור על עקרונות של שיתוף ושוויון. הגדרה אופרציונלית: כל מי שגר בעיר על כל ההגדרה המילונית שלה ישתייך לקבוצת המלש"בים המתגוררים בעיר וכל מי שגר במקום מגורים יישובי או קיבוצי ישתייך לקבוצת המלש"בים המתגוררים ביישוב. משתנה תלוי: המוטיבציה לשירות בחילות קרביים בצה"ל. הגדרה נומינלית: מוטיבציה- דחף לפעול, הנעה, מתן מניעים לדבר. מוטיבציה היא מכלול התהליכים אשר מעוררים,מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מוטיבציה היא הרצון האנושי, האישי של כל אחד מאתנו. המוטיבציה מכוונת אותנו למטרות, להתנהגויות שיממשו את הרצון שלנו. הגדרה אופרציונלית: למוטיבציה קיימים שלושה היבטים- מוטיבציה רגשית, מוטיבציה התנהגותית ומוטיבציה קוגניטיבית: מוטיבציה קוגניטיבית- פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר 3

הקוגניציה, ההכרה, כלומר בחקר התהליכים המנטליים המודעים. מוטיבציה רגשית- מוטיבציה פנימית רגשית מלווה בתחושות של עניין או הנאה. מתת ברצונות הרגשיים, פנימיים של הפרט. מוטיבציה התנהגותית- מוטיבציה הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות הנצפות החיצוניות. בנוסף קיימים מספר סוגי מוטיבציה לשירות בצה"ל: -מוטיבציה הישרדותית- מוטיבציה של חוסר ברירה שמאופיינת במאבק של עצם הקיום של חברה או מדינה מסוימת. הפרט מוותר באופן משמעותי על רצונותיו וצרכיו למען האינטרס הקולקטיבי. -מוטיבציה נורמטיבית- הפרט עושה מה שמקובל ולגיטימי באותה חברה. מוטיבציה זו מאופיינת בלחץ חברתי שמופעל על הפרט לעשות את המקובל. -מוטיבציה אידיאולוגית- מוטיבציה זו יכולה לנבוע מתוך אידיאולוגיה רעיונות, אידיאולוגיה ערכית או אידיאולוגיה דתית. אחד המאפיינים החזקים של מוטיבציה זו היא אמונה חזקה בנכונות הדרך ובפעולות המשרתות את אותה דרך. -מוטיבציה אינדיבידואלית- מוטיבציה זו משרתת קודם כל את המימוש העצמי של הפרט שהוא צורך פסיכולוגי אנושי. בסוג זה של מוטיבציה, לעומת מוטיבציות אחרות, הפרט משתמש במשאבים של החברה והמערכת למימוש הצרכים שלו. המניע של הפרט לעשות את הפעולה נובע מרצון אישי וצורך אישי ולא מצורך הכלל. אוכלוסיית המחקר: מלש"בים המתגוררים בעיר ו- מלש"בים המתגוררים ביישוב או קיבוץ. כלי המחקר: שאלון סגור ביבליוגרפיה ) פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית(. מילון אבן שושן, כרך שלישי, עמוד, הוצאת קריית ספר.. בראל ציפי )ד"ר( ונוימאיר מרים )ד"ר(, פסיכולוגיה כללית, הוצאת רכס. עמודים 7-7.. ברק חלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית,. http://www.hebpsy.net/community.asp?id=93&cat=article&articleid=20. דסי ראיין, ריצ'ארד ואדוארד - הד חינוך, גיליון 7, כרך פ"ה, עמודים - 3-38, אתר מס"ע. http://portal.macam.ac.il/articlepage.aspx?id=299. אתר ויקיפדיה )צבא הגנה לישראל( http://he.wikipedia.org/wiki/%d7%a%d7%9%22%d7%9c#.d7.9e.d7.9.d7.a0.d7. 9_.D7.A.D7.9.22.D7.9C חתימת התלמיד: ת.ז של התלמיד: 32

ההצעה אושרה אישור הפיקוח על מדעי החברה יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש ההצעה לא אושרה שם המדריך/ה המאשר/ת : שימו לב: הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית. עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק. נא שימו לב להערות שלהלן: ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב X. הנושא רחב מדי, יש למקד אותו השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי, יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים. האוכלוסייה איננה זמינה למחקר. משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד. המשתנה: איננו עומד בתנאי זה. הגדרת המשתנה התלוי ו/או הבלתי תלוי איננה נכונה. מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית. הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית. הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית. יש להוסיף פרטים עדכניים. העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה. הערות נוספות: 33

3 :3 'סמ חפסנ םיאצממ תלבט םיב"שלמ ןיב םייברק תוליחב ל"הצב תרשל היצביטומה תמר הנתשמל םיקדבנה יאצממ םוכיס.ץוביק וא בושייב םיררוגתמה םיב"שלמו ריעב םיררוגתמה תיביטינגוק היצביטומ תיתוגהנתה היצביטומ תישגר היצביטומ ןימ 3 םוכיס 7 8 םוכיס 3 7 8 םוכיס 7 8 3 8 8 8 7 3 8 3 8 7 8 8 7 7 3 8 7 3 תיביטינגוק היצביטומ תיתוגהנתה היצביטומ תישגר היצביטומ ןימ 3 םוכיס 7 8 םוכיס 3 7 8 םוכיס 7 3 3 3 3 8 7 3 7 7 7 8 8 3 7

3 8 7 3 3 3 8 3 7 3 3 8