נקודות עיקריות: סקירה שבועית מדד הסחורות העולמי מוסיף להתייקר, מגמה דומה צפויה בפיגור במדד המזון המקומי. תחזיות המדד ללא שינוי: פברואר- 0%, מרץ - 0.3%. ציפיות האינפלציה עולות גם בטווחים הארוכים. בנק ישראל חייב להעביר מסר של מלחמה באינפלציה לפני שיהיה מאוחר מידי. בנק ישראל לא צפוי להעביר מרווחיו לממשלה בשנים הקרובות. עודף הכנסות ממסים של 1.8 מד' ש"ח מעלה את ההסתברות לשנה נוספת של תת ביצוע בגירעון. נדל"ן למגורים: מספר חודשי ההיצע בסקטור הפרטי בשפל היסטורי. שיא חדש נרשם בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בינואר 2011. שיעור האבטלה במשק ברבע האחרון של 2010 נותר ללא שינוי ברמה של 6.6%. מט"ח: האירו התחזק לאחר שטרישה רמז כי העלאת הריבית קרובה מהצפוי. הסביבה הפוליטית מדינית נקודות לציון מהשבוע האחרון. מבט על השוק - דסק מסחר 06.03.2011 בשבוע החולף ראינו כי שני האפיקים הממשלתיים נלחצו כלפי מטה תוך עלייה בתשואות. באפיק הקונצרני נרשמו עליות שערים קלות. אפיק ממשלתי שקלי: באפיק הממשלתי השקלי היינו עדים בשבוע האחרון לעליית תשואות לכל אורך העקום, כאשר פער התשואות בין ממשלתי שקלי 115 לממשלתי שקלי 120 הצטמצם במעט, בעוד פער התשואות בין ממשלתי שקלי 312 לממשלתי שקלי 115 -התרחב. בחלק הקצר של העקום עלתה התשואה בממשלתי שקלי 312 לרמה של (12 3.18 נ"ב) והושפעה מהנפקת המק"מ אשר נסגרה ברמה של 2.99%. בהנפקה זו, בשונה מבהנפקות קודמות, נרשמה חולשה מייד עם תחילת המסחר והתשואה עלתה לרמה של 3.04%. נראה כי בשוק קיים חשש ממשי מפני עליית ריבית בקצב מהיר יותר, על רקע התגברות לחצי האינפלציה, למרות שלבנק המרכזי אין יכולת השפעה על מחירי הסחורות המאמירים. החלק הארוך של העקום סבל אף הוא מלחץ של מוכרים. התשואה בממשלתי שקלי 120 המשיכה לטפס גם היום ועלתה לרמה של 5.19%, ואילו התשואה על האיגרת הארוכה ביותר (1026) עלתה ב- 10 נ"ב. האפיק השקלי יושפע בתקופה הקרובה מאי הוודאות הגיאופוליטית, מהעלייה במחירי הסחורות (ובראשן הנפט) כמו גם מהחשש מפני עליית ריבית מהירה. החשש מפני עלייה מהירה במחיר הנפט (ומהירה מאד במקרה בו ערב הסעודית מצטרפת לרשימת המדינות בהן יש מהומות), יוסיף להשפיע על ציפיות האינפלציה ועל האינפלציה בפועל. השקעה באגרות החוב השקליות ל- 2013 כדוגמת ממשלתי שקלי 913, סביב תשואה של 3.95% יכולה להיות מעניינת לרכישה, במיוחד תחת ציפיות אינפלציה הגבוהות מ- 3.5%, אך אנו מציעים לרכוש בטווחים אלו בצורה מדורגת שכן אם יוסיפו מחירי הסחורות ובראשן הנפט לטפס כלפי מעלה, ובמיוחד אם הסיכון של עליה מהירה במחיר הנפט יתממש הרי שהדבר עלול לגרום לעליה נוספת של כל העקום השקלי ובציפיות האינפלציה הנגזרות. אפיק ממשלתי צמוד מדד: באפיק הממשלתי הצמוד נרשמו ירידות שערים לאורכו של כל העקום הצמוד. עם זאת, ציפיות האינפלציה המשיכו לטפס גם בשבוע האחרון. בחלק הקצר של העקום, ציפיות האינפלציה נעות סביב 3.5% (ממשלתי צמוד 613), בחלק הבינוני סביב 3.45% (ממשלתי צמוד 614), בחלק הארוך יותר סביב 3.12% (ממשלתי צמוד 418) ועד 2.95% בגלילים 5903/5904. בסוף השבוע עלו מחירי הנפט לרמה של 104.4 דולר לחבית. המשבר בלוב רחוק מלהסתיים ונראה כי בטווח הקצר מחיר הנפט יכול להוסיף ולעלות, דבר שיתורגם לעליית מחירים נוספת במחיר הבנזין לכלי הרכב ושירותים נוספים (טיסות לחו"ל, הובלה, חשמל ועוד). אנו ממשיכים להמליץ על החזקה באיגרות חוב ממשלתיות צמודות במח"מ של עד שנתיים, לצורך הגנה מפני אינפלציה, על אף הציפיות הגבוהות אשר מגולמות בשוק. משקיעים אשר מעוניינים בחשיפה לטווחים הארוכים, יכולים לרכוש בנוסף לטווחים הקצרים גם בטווחים של 10-6 שנים, שילוב של ממשלתי צמוד.418/1019/5903/5904 מסמך זה הוכן על ידי מחלקת מסחר והמחלקה הכלכלית של קבוצת אי.בי.אי.. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. המסמך נשלח למשקיעים מוסדיים מקצועיים ו/או ללקוחות אחרים שעפ"י דין ניתן להעביר להם מסמך זה- כחומר מסייע, בלבד, ואין לקבל על סמך מסמך זה החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או שיוו או הזמנה לרכוש (או למכור) את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. קבוצת אי.בי.אי. לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם, אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. קבוצת אי.בי.אי. מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה את ניירות הערך המסוקרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה לפעול הן במגמת קנייה והן במגמת מכירה בכל אחד מניירות הערך הנ"ל. כמו כן, כותבי עבודה זו, כולם או חלקם,עשויי להיות עניין אישי, בניירות הערך המסוקרים במסמך זה, כולם או חלקם.
אפיק קונצרני: לאחר תנודות חדות השבוע נסגר בעליות. שוק האג"ח הקונצרני מתנהג בעצבנות וחשש על רקע ההתרחשויות הפוליטיות במדינות ערב. מדדי התל-בונד 40 20, ו- 60 עלו ב- 0.3%. מדד התל בונד השקלי עלה ב- 0.1%. בסה"כ מתחילת 2011 רשם מדד האג"ח הקונצרניות עלייה של 2.17%. מסיפורי השבוע: אמפל הודיעה על דחייה נוספת בחידוש אספקת הגז ממצרים והפעם בחרה שלא לנקוב בתאריך יעד. הצינור כפי הנראה תוקן ועקב התפרעויות באזור הצינור לא תחודש הזרימה. הורדת דירוג הוציאה את אמפל מרשימת המועמדות להיכנס למדד תל בונד 40. להערכתנו חידוש הזרימה כפוף להחלטות ממשלתיות ועד להתבהרות הפוליטית קשה לתת תאריך יעד. מכירת סמייל 012 נסגרה ולחברה מזומנים מספקים לזמן הקרוב. הנפקה מתוכננת של אולימפיה לא יצאה לפועל ומשכה את אגרות החוב של החברה למטה בכ- 10%, ללא הגיוס אנו מעריכים שלמרות רצונה העז של החברה לפתח נכסים ולהחזיר את חובותיה במלואם יהיה עליה לפנות להליך של הסדר חוב. בדלק נדל"ן נראה שהחברה ממשיכה להיאבק וירידת הדירוג משכה את האג"ח של החברה מטה. הבוקר הודיעה החברה על מכירת נכס של DGRE תמורת כ- 530 מיליון ש"ח. המכירה צפויה לשרת חובות לבנקים ואינה צפויה לייצר תזרים לחברה. אפריקה הודיעה על פתיחה הדרגתית של הקניון במוסקבה על פי תכניות מוקדמות. הקניון צפוי להיפתח ב- 10 במרץ. האג"ח משלם קרן ראשונה רק במאי 2013, עד לתאריך זה הקניון צפוי ליצור תזרים מלא. המלצות: באפיק הממשלתי השקלי, במידה שממשלתי שקלי 913 יתקרב לרמות של 4%, אנו ממליצים על רכישה בטווח זה באופן מדורג. באפיק הממשלתי הצמוד אנו מוסיפים להמליץ על השקעה בקצוות העקום. שבוע טוב + עקום תשואה שקלי עקומי תשואה עקום תשואה צמוד מדד 06/03/2011 24/02/2011 06/03/2011 24/02/2011 מקור: תוכנת Triple-A אגרות חוב ממשלתיות שם האיגרת הצמדה מח "מ תשואה נוכחית שבוע שעבר לפני כחודש ימים שינוי שבועי במחירים שחר 2680 לא צמוד 0.1% 2.24 2.53 2.70 0.15 ממש ' 0313 לא צמוד 0.0% 3.39 3.56 3.63 1.93-0.1% שחר 2683 לא צמוד 4.29 4.39 4.49 4.36-0.4% ממש ' 0219 לא צמוד 4.92 4.96 5.05 6.62-0.4% ממש ' 1026 לא צמוד 5.51 5.51 5.59 10.40 מקור: תוכנת.Triple-A
מ( יום בשבוע * תאריך גורם מפרסם ראשון 06/03/11 בנק ישראל לוז לפרסום נתוני מקרו נושא השקעות תושבי חוץ בישראל, ושל תושבי ישראל בחו"ל לחודש ינואר 2011 ראשון 06/03/11 בנק ישראל תיק נכסי הציבור לחודש ינואר 2011 פברואר 2011 משרד האוצר משרד האוצר משרד האוצר יבוא מוצרים בני קיימא - פברואר 2011 אומדן ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים - הנפקת אג"ח בהיקף של 900 מיליון ע.נ. ראשון * 06/03/11 ראשון * 06/03/11 שני 07/03/11 שני 07/03/11 בנק ישראל יתרות מטבע חוץ בבנק ישראל לחודש פברואר 2011 שני 07/03/11 בנק ישראל פרוטוקול דיוני הריבית לחודש מרץ 2011 שני 07/03/11 הלמ "ס שכר ממוצע למשרת שכיר - דצמבר 2010 שלישי 08/03/11 הלמ "ס מאזן התשלומים סיכום שנת 2010 שלישי 08/03/11 הלמ "ס שוק מטבע חוץ לחודש פברואר 2011 רביעי 09/03/11 הלמ "ס יציאות ישראלים לחו"ל - פברואר 2011 רביעי 09/03/11 הלמ "ס כניסות מבקרים לישראל - פברואר 2011 חמישי 10/03/11 הלמ "ס מדדי סחר חוץ לשנת 2010 חמישי 10/03/11 הלמ "ס חשבונות לאומיים לשנת 2010 ראשון 13/03/11 בנק ישראל העלויות והמרווחים במגזר השקלי הלא צמוד לחודש ינואר 2011 והריבית הממוצעת המשמשת בסיס לריבית ההלוואות החוץ בנקאיות לחודש דצמבר 2010 * מועד הפרסום עשוי להיות ביום שונה. הנפקות קרובות של אגרות חוב ממשלתיות שם האיגרת הצמדה מועד לפדיון כמות יליון ע.נ.) סוג הקופון ריבית הקופון סוג המכרז מועד הנפקה קרובה ממש' שקלית 0816 ממש' שקלית 0120 ממש' צמודה 0613 ממש' קצרה 0711 לא צמוד 200 08/2016 שנתי 4.25% עש "ר 07/03/2011 לא צמוד 200 01/2020 שנתי 5.0% עש "ר 07/03/2011 צמוד מדד 300 06/2013 שנתי 0.5% עש "ר 07/03/2011 לא צמוד Zero Coupon 200 07/2011 עש "ר 07/03/2011 השבוע לא יתקיימו מכרזים הפוכים או מכרזי החלף מקור: משרד האוצר, היחידה לניהול החוב הממשלתי.
מה חדש במקרו כלכלה? סביבת האינפלציה סחורות המזון ומדד המזון בסקירה זו מלפני חודש ימים, הצגנו בפניכם את המתאם הקיים בין מדד הסחורות החקלאיות של גולדמן זקס לבין מדד המזון בישראל (בפיגור של 4 חודשים). בחודש ינואר התייקר מדד הסחורות החקלאיות בשיעור של 5.9% ואילו מדד המזון התייקר בחודש זה ב- 0.8%. שיעור עליית המחירים על פני השנה האחרונה מצוי אף הוא במגמת עליה: מדד הסחורות החקלאיות עלה בשנה האחרונה בשיעור של 64.9% (לעומת 44.5% בשנת 2010), בעוד מדד המזון (ללא ירקות ופירות) עלה בתקופה זו ב- 2.9% (לעומת 2.0% בשנת 2010). שיעור העלייה המתון במדד המזון בהשוואה למדד הסחורות, נובע משני גורמים: האחד, מדובר בהשפעה בפיגור, כלומר, לא כל ההתייקרות באה לידי ביטוי עד כה במחיר המוצר לצרכן, והיא תבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים. השני, מחירו לצרכן של מוצר מושפע ממגוון רחב של גורמים ועלות חומר הגלם היא רק אחד מהם. בין גורמים אלו ניתן למצוא את: ההובלה, השכר, החשמל, הוצאות הפרסום, ועוד. אמנם גם בהוצאות אלו (לפחות בחלקם) חלה עליה בחודשים האחרונים, אלא שהיא מתונה ביחס לשינוי במחיר חומר הגלם, ועל כן היא ממתנת את ההשפעה של העלייה החדה במחיר חומר הגלם על המחיר לצרכן. אנו צופים כי היצרנים והקמעונאים יוסיפו לגלגל את הגידול בעלות הייצור אל כיסו של הצרכן, כלומר, שמדד המזון יוסיף להתייקר ובשיעורים ניכרים בתקופה הקרובה. על רקע העלייה החדה במדד הסחורות החקלאיות בשנה האחרונה, אשר מזכירה בהיקפה את העלייה החדה שארעה ב- 2008, אנו צופים התייקרות משמעותית (מעל ל- 8%) במדד המזון השנה. נזכיר, כי אנו צופים כי שיעור ההתייקרות יהיה מתון בהשוואה ל- 2008, על רקע התחרות הגבוהה בענף והייסוף בשער השקל. עם זאת, ההתייקרות תנבע לא רק מהגידול במחירי הסחורות החקלאיות, כי אם גם מהגידול בעלויות נוספות בהן עלויות השכר (כולל עדכון שכר המינימום), המים, ההובלה ועוד. מדד הסחורות החקלאיות ומדד המזון ללא ירקות ופירות (בפיגור של 4 חודשים) YOY% מקור: בלומברג, הלמ"ס ועיבודי IBI חדי העין שמביניכם בודאי שמו לב לעובדה הבאה: בעוד במדד הסחורות החקלאיות אנו רואים ערכים שליליים, המבטאים רמת מדד בחודש מסוים נמוכה בהשוואה לרמה שנרשמה באותו חודש שנה קודם לכן (ירידת מחירים על פני שנה לאחור), שיעור השינוי במדד המזון על פני שנה לאחור, לא ירד אל מתחת לקו האפס (לא רשם ירידת מחירים על פני שנה). נכון שנרשמו ירידות מחירים במדד החודשי, אך במדידת השינוי במחיר על פני שנה לאחור, גם בתקופה שבה מחירי הסחורות החקלאיות ירדו בהשוואה למחירן שנה קודם לכן במדד המזון (ללא ירקות ופירות), לא נרשמה ירידת מחירים מקבילה.
סביר להניח כי הדבר נובע מקיומן של אותן הוצאות נוספות, שלא בהכרח נרשמה בהן ירידת מחירים בעת שבה מחירי הסחורות ירדו (למשל בהוצאות השכר). בנוסף, יש לשער כי היצרניות והקמעונאיות ספגו חלק מעליית המחירים החדה שהתרחשה קודם להוזלה, ולא גלגלו אותה במלואה אל כיסו של הצרכן, ובשל כך, לא גולגלה גם הוזלת המחירים שקרתה לאחר מכן במלואה אל הצרכן, כי אם הדבר בא לידי ביטוי בשיפור הרווחיות של החברות. תחזיות המדד לחודשים הקרובים ללא שינוי: פברואר 0% ומרץ 0.3%. ציפיות האינפלציה עולות גם בטווחים הארוכים בשבוע האחרון היינו עדים לעליה נוספת בתשואות האג"ח הממשלתי לכל אורך העקום, גם באפיק השקלי וגם באפיק צמוד המדד. בעוד ציפיות האינפלציה בטווח הקצר (עד מח"מ שנתיים וחצי ירדו במעט), הציפיות לטווח הבינוני והארוך הוסיפו לעלות, ולראשונה הציפיות במח"מ של 7.7 שנים חצו את רף 3 האחוזים כלפי מעלה (3.03%), כאשר הציפיות בחלק הארוך של העקום מבטאות אף הן חשש מפני אינפלציה ממוצעת גבוהה (2.92% -.(2.95% העלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות, בטווח הבינוני והארוך, מבטאת את חשש המשקיעים מפני חריגה של האינפלציה מגבולות היעד לאורך תקופה ארוכה, ומחייבת התייחסות של בנק ישראל (ראו הרחבה בפרק על הריבית). ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון מקור: Triple-A ועיבודי IBI בנק ישראל חייב להעביר מסר של מלחמה באינפלציה לפני שיהיה מאוחר מידי שורה ארוכה של גורמים תומכים כיום בהעלאת ריבית, וצריך שיקרה דבר מה קיצוני (אם במדד המחירים ואם בהערכות הצמיחה), כדי שהבנק יוכל להמתין חודש נוסף לפני שיעלה את הריבית. לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת כתבנו, כי להמשיך ולבחון את המשתנים המקרו כלכליים, לפני שנוכל לבוא ולקבוע, לאן פניה של הריבית בטווח הקצר. בחינתם של המשתנים החשובים מצביעה על עליה נמשכת בציפיות האינפלציה ועל רמת ביקוש גבוהה לדירות למגורים. שני גורמים אלו מהווים כיום את הבעיה החמורה ביותר עימה צריך להתמודד הבנק המרכזי, ולמעשה מעלה את ההסתברות לעליית ריבית לסוף החודש בצורה משמעותית. הנקודה המדאיגה ביותר הינה ציפיות האינפלציה הגבוהות, שלא עוצרות גם לאחר שתי ההעלאות האחרונות. בנק ישראל הגביר את קצב העלאות הריבית לאחרונה, כשבחר להעלות את הריבית חודש אחר חודש, אך ציפיות האינפלציה מוסיפות לעלות, כאילו לא היו דברים מעולם.
בנוסף, נתוני הלמ"ס (ראו פירוט בהמשך הסקירה), מצביעים על התמתנות מסוימת בקצב הגידול של הביקוש לדירות למגורים, אלא שקצב הגידול עודנו מהיר מאד, ומהווה לחץ להמשך עליות מחירים בשוק הנדל"ן למגורים. העלייה בלחצים האינפלציוניים המיובאים מהווה בעיה משנית, משום שניתן להתייחס לעליה זו כזמנית (עליה שבסופה ירידה), דבר שלא מחייב תגובה מהירה וחדה של הבנק המרכזי, במיוחד כאשר קיימות סיבות שלא לייקר את הריבית בקצב מהיר (הגידול בפער הריביות וההשלכות של גידול זה על שער החליפין ועל קצב הצמיחה במשק). אלא שהציבור לא תופס את העלייה בסביבת האינפלציה כזמנית, כפי שניתן לראות בעליה הנמשכת בציפיות האינפלציה, בתביעות השכר, ובירידה במדד אמון הצרכנים, ופה מקור הבעיה של הבנק המרכזי. העלייה הנמשכת בציפיות האינפלציוניות למרות העלאת הריבית מייצרת חשש לאובדן האמינות של המדיניות המוניטרית. וכאשר המדיניות המוניטרית מאבדת מאמינותה או אז הכלים המוניטאריים מאבדים ממידת האפקטיביות שלהם. הבנק המרכזי חייב להעביר מסר חד משמעי בנוגע למלחמתו באינפלציה. סביר כי בשלב ראשון יעשה הדבר באמצעות העברת מסרים מילוליים (התערבות מילולית), אך אם לא יהיה בכך די יאלץ הבנק להעביר מסר חד משמעי באמצעות הריבית. בשל האמור לעיל, אנו לא פוסלים את האפשרות להעלאת ריבית של 50 נ"ב בסוף החודש, אם כי אנו נותנים נכון להיום הסתברות יותר גבוהה להעלאת ריבית של 25 נ"ב. רווחי בנק ישראל והגירעון התקציבי האם רווחי בנק ישראל משמשים להקטנת הגירעון התקציבי?. תשובתנו הינה: כן ולא, כפי שיפורט להלן. חקיקה על פי חוק בנק ישראל, התש"ע- 2010, על הבנק להעביר את רווחיו לממשלה, תוך 3 חודשים מתום כל שנת עסקים שלו, בקיזוז הפסדים מהעבר, בהתקיים התנאים הבאים:.1.2.3 אם ההון יעמוד על שיעור של 2.5 אחוזים או יותר מסך הנכסים, יועבר לממשלה סכום השווה לרווח הנקי, בניכוי יתרת עודפים (יתרת רווחים והפסדים צבורים משנים קודמות) אם היא שלילית; אם ההון יעמוד על שיעור העולה מאחוז אחד מסך הנכסים, אך פחות מ- 2.5 אחוזים מסך הנכסים, יועבר לממשלה סכום השווה ל- 50 אחוזים מהרווח הנקי, בניכוי יתרת עודפים אם היא שלילית; אם ההון יעמוד על שיעור של אחוז אחד או פחות מסך הנכסים לא יועברו רווחים. היסטוריה לבנק ישראל עודף נכסים במט"ח (בעיקר יתרות המט"ח) על פני התחייבויות בשקלים (תשלומי ריבית על פיקדונות הבנקים בבנק ישראל). עודף זה נובע ממשטר שער החליפין, שאילץ בעבר את בנק ישראל להתערב במשטר במט"ח כדי לרכוש מט"ח תמורת שקלים ("להגן על הרצועה"), ובמקביל ללוות מהבנקים שקלים כדי למנוע הצפת השוק בשקלים, הצפה שמשמעותה הדפסת כסף ואשר לה השלכות מבחינת האינפלציה במשק. עודף זה גדל בשנים האחרונות על רקע מדיניות הבנק לרכוש מט"ח על מנת למתן את הייסוף בשער השקל מחד, ולהנפיק מק"מ על מנת לספוג את השקלים ולמנוע לחצים אינפלציוניים. כשבוחנים את הנתונים רואים, כי מהלכי בנק ישראל מהשנתיים האחרונות (רכישות המט"ח והאג"ח הממשלתי) הביאו לגידול ניכר בצד הנכסים מ- 169 מיליארד ש"ח בסוף 2008 ל- 274 מיליארד בסוף 2010. במקביל, גם בצד ההתחייבויות חל גידול מ- 182 מיליארד ש"ח בסוף 2008 ל- 305 מיליארד ש"ח בסוף 2010, על רקע רכישות המק"מ והפיקדונות המוניטאריים, במטרה להתאים את היצע בסיס הכסף לביקוש עבורו, בשיעורי הריבית שנקבעו על ידי הבנק (הריבית המוניטרית החודשית). במילים אחרות, בבנק ישראל מנפיקים מק"מ (סופגים שקלים) בהיקף שיוודא שהיצע הכסף תואם לריבית שנקבעה על ידי הבנק, בהינתן הביקוש במשק לכסף. עודף נכסים על התחייבויות במט"ח יוצר הפסדים בשנים של ייסוף ורווחים בשנים של פיחות, שכן אם ניקח כדוגמא את יתרות המט"ח של בנק ישראל כנכס, הרי שפיחות יוצר, בגין הפרשי שערים, עליה ביתרות המט"ח, ולכאורה "רווח לא ממומש" לבנק ישראל. באופן דומה, גם שינוי במחירי שוק של נכסים (כמו ני"ע) עשוי ליצור "רווח לא ממומש". עד שנת 1999 נכללו "רווחים" אלו בחשבון ההוצאות וההכנסות של בנק ישראל (דוח הרווח וההפסד) ועל כן, גם כחלק מהכנסות הממשלה, דבר שבפועל יצר הקטנה של הגירעון התקציבי.
אלא, שמאחר ול"רווחים" אלו אין כל קשר לעודף ההכנסות החשבונאי, המליצו בנק ישראל, כמו גם מבקר המדינה, כי "רווחים" אלו לא ישמשו למימון הוצאות הממשלה והגירעון התקציבי, כי אם ירשמו בחשבון נפרד במאזן. השינוי בשנת 2000, הוחלט לראשונה, כי "רווחים לא ממומשים" לא יכללו בדוח הרווח וההפסד של בנק ישראל, ולא יכללו, על כן, באומדן הביצוע של תקציב המדינה. לחילופין יוצגו "רווחים" אלו במאזן, תחת סעיף "חשבונות שיערוך". כמו כן הוחלט, כי הפרשי שערים שליליים (הפסד), כן יכללו בדוח הרווח וההפסד. מדוע זה א-סימטרי? משום שכאשר בנק ישראל הרוויח הוא העביר את רווחיו לממשלה, אך כאשר הוא היה מפסיד הממשלה לא היתה מכסה את הפסדיו. כך שהתנהגות א-סימטרית של הממשלה, חייבה התנהגות דומה בבנק, כדי למנוע מצב בו הרווחים עוברים לממשלה וההפסדים נצברים בבנק. התבלבלתם? בואו נעשה קצת סדר ונגיע למסקנה. שאלנו האם רווחי בנק ישראל עשויים לשמש להקטנת הגירעון התקציבי, וענינו כן ולא. כן, כי על פי חוק, מעביר בנק ישראל את רווחיו הנקיים לממשלה, ואלה משמשים כהכנסה לכל דבר ועל כן גם מקטינים את הגירעון. לא, כי לא כל רווח מוכר לצורך חישובו של הרווח הנקי, והסברנו להלן, כי רווח לא ממומש מהפרשי שערים על נכסים במט"ח, לדוגמא, לא יוכר. שימו לב, כי הרווח הנקי מועבר לממשלה בקיזוז הפסדי העבר. מאחר ולבנק ישראל יתרת הפסד מצטברת של כ- 38 מיליארד ש"ח (לאחר שגדלה ב- 17.9 מיליארד ש"ח ב- 2010), הרי שבפועל לא צפוי הבנק להעביר לממשלה רווחים בשנים הקרובות (אנו מתנצלים בפני מי שסמך על רווחי בנק ישראל כמקור להפחתת הגירעון הממשלתי). למעשה, השנה האחרונה בה בנק ישראל העביר רווחים לממשלה היתה 1998 (ראו בגרף שלהלן), בסך של כ- 9.0 מיליארד ש"ח. רווחי/הפסדי בנק ישראל והעברות לממשלה, במיליוני ש"ח מקור: בנק ישראל ועיבודי IBI לפני שתזעקו ותצעקו על העובדה כי בבנק ישראל רושמים הפסדים ולא מעבירים רווחים לממשלה ובשל כך לא קטן הגירעון הממשלתי, נזכיר, כי בנק ישראל הינו גוף שבמסגרת מטרותיו לא מופיעה המלה רווח חשבונאי, ולכן, הוא לא נמדד במידת הרווחיות שלו. יתר על כן, כאשר הבנק מיישם מדיניות מוניטארית ומשתמש לשם כך בכלים שוטפים (כמו רכישות המק"מ) או בכלים נוספים (כמו רכישות האג"ח הממשלתי), תורם הדבר להשגת היעדים של הבנק: יעד יציבות המחירים, יציבות פיננסית, צמיחה ותעסוקה. בעוד קל לנתח את הרווח/ההפסד החשבונאי שבשימוש בכלים אלו (כמו למשל את ההפסד/רווח מרכישת המט"ח), יש לקחת בחשבון גם את ההפסד/רווח במונחים של תועלת למשק שביישום המדיניות המוניטרית. חישוב זה קשה לכימות. אבל די אם נסתכל על קצב הצמיחה
של המשק בשנה האחרונה, תוצאה של גידול ניכר בהשקעות במשק ובצריכה הפרטית, קל לזהות את טביעת האצבע של בנק ישראל על תוצאות הצמיחה - באמצעות הפחתת הריבית החדה. ההתאוששות המהירה במשק יצרה מגמה חיובית נוספת ירידה בשיעור האבטלה וגידול במספר המועסקים. גם נתון זה הושפע באופן ניכר מהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שבעיקרה הצליחה למתן את ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק הישראלי. לא יודעת כיצד ניתן לכמת את התועלת שבכל אדם נוסף שעבר מאבטלה לתעסוקה, אבל להערכתי, סך התועלת שבצירופם של 97,000 איש למעגל העבודה, גם ברמת המקרו (של המשק), ובודאי ברמת המיקרו (של האדם הבודד ומשק הבית שלו), גדול עשרות מונים, מהפסדי בנק ישראל כפי שהוצגו בדוח האחרון. ביצוע תקציב הממשלה לחודש פברואר 2010 על פי אומדני האוצר, בחודש פברואר 2011 נרשם גירעון תקציבי של 1.5 מיליארד ש"ח, כתוצאה מגירעון מקומי של 1.5 מיליארד ש"ח בפעילות המקומית, וגירעון אפסי בפעילות בחו"ל. היקף הגירעון לחודש פברואר 2011 אינו חריג ביחס לעבר. גרעון - / עודף + בפעילות המקומית של הממשלה בחודש פברואר (ללא מתן אשראי נטו) מקור נתונים: משרד האוצר, החשב הכללי ועיבודי אי.בי.אי הנתונים המצטברים לחודשיים הראשונים של השנה מצביעים על עודף תקציבי בסך של 2.8 מיליארד ש"ח, לעומת עודף של 0.5 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ותקרת גירעון לשנה זו של 25.2 מיליארד ש"ח. הגירעון ב- 12 החודשים האחרונים (מרץ 2010 פברואר 2011) הוסיף לרדת והוא עומד כעת על 27.9 מיליארד ש"ח לעומת 29.5 מיליארד ש"ח בחודש הקודם. מהודעת משרד האוצר עולה, כי גם בחודש פברואר בדומה לחודש שקדם לו, נרשמה רמת הוצאות גבוהה מהמתוכנן, ולמעשה, בחודשים ינואר-פברואר חל גידול נומינלי של 10.4% בהוצאות המשרדים, כאשר בתקציב המקורי מתוכנן גידול שנתי של 7.4%. גם שיעור הביצוע של המשרדים גבוה ביחס לעבר ועומד על.14% סך הכנסות המדינה ממסים, הסתכמו ב- 17.5 מיליארד ש"ח, לעומת 14.6 מיליארד ש"ח אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה ממסים בסך של כ- 37 מיליארד ש"ח, המהווים 17.3% מהתכנון המקורי, למעשה, בחודשיים הראשונים של השנה נצבר עודף בגביית המסים בהשוואה למתוכנן, בגובה של כ- 1.8 מיליארד ש"ח (!!). בשוק ההון המקומי גייס משרד האוצר ברוטו סך של 6.5 מיליארד ש"ח, ובניכוי הפדיונות סך שלילי של 0.8 מיליון ש"ח נטו (עודף פדיון). בפעילות המימונית עם חו"ל נרשם גם כן עודף פדיון (נטו), של 0.2 מיליארד ש"ח. מכאן שסך גיוס ההון נטו למימון הגירעון היה שלילי ועמד על 1.0 מיליארד ש"ח.
מאחר והיקף הגירעון למימון בפועל עמד על 1.1 מיליארד ש"ח (גירעון כולל אשראי נטו), ומאחר וההפרטה תרמה סך של 0.5 מיליארד ש"ח בלבד (מכירת קרקעות), נמשך מקופת המדינה שבבנק ישראל סך של 1.6 מיליארד ש"ח - 600 מיליון ש"ח למימון הגירעון לאחר הפחתת תקבולי ההפרטה, ומיליארד ש"ח עבור החוב שלא מוחזר (עודף הפדיון). לשים לב, כי בחודשיים הראשונים של השנה הופקדו בקופת המדינה בבנק ישראל סך של 6.2 מיליארד ש"ח. אנו צופים כי בחודשים הקרובים היקף גיוס ההון יהיה נמוך מהצרכים (בגין מחזור חוב ומימון הגירעון) ומאחר ולא נראה לנו נכון לבצע הנפקה בחו"ל בימים סוערים אלו, כמו גם למכור את יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי, הרי שהדבר יוביל למשיכת כספים שהופקדו בקופת המדינה בבנקים, חלקם כספים שהופקדו השנה, וחלקם מתוך עודפי המימון משנים עברו. נתוני ביצוע התקציב, ובעיקר עודפי הגביה מתחילת השנה, תומכים בהערכות לפיהן תקרת הגירעון תושג השנה, וקיים אף סיכוי כי הגירעון יהיה נמוך מהיעד שנה נוספת, נתון שמסביר את היקף גיוס ההון הנמוך שפרסם האוצר לשלושת החודשים מרץ-מאי 2011. נדל"ן למגורים: מספר חודשי ההיצע בסקטור הפרטי בשפל היסטורי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בשבוע החולף את נתוני הביקוש לדירות חדשות. על פי הודעת הלמ"ס, בחודש ינואר נרשמה עלייה בסך הביקוש לדירות חדשות מרמה של 3,630 דירות בדצמבר 2010 לרמה של 3,684 דירות בינואר 2011, המבטאת גידול של כ- 8.1% גם בהשוואה לחודש ינואר 2010. העלייה בביקוש לדירות חדשות נבעה מעליה בסך הדירות החדשות שלא למכירה (שימוש עצמי של בעל הקרקע, "בנה ביתך", קבוצות רכישה, השכרה ועוד), מרמה של 1,731 בדצמבר לרמה של 1,849 בינואר, בעוד במספר הדירות החדשות שנמכרו נרשמה ירידה מרמה של 1,899 בדצמבר לרמה של 1,835 בינואר. עם זאת, על פי נתוני המגמה, בחודשים האחרונים נרשמה התמתנות בקצב הגידול של הכמות המבוקשת של דירות: בחודשים נובמבר 2010 ינואר 2011, חלה עליה של 27.9% (במונחים שנתיים) בביקוש לדירות, בעוד בשלושת החודשים שקדמו להם, אוגוסט-אוקטובר, חלה עליה של 30.4% בביקוש לדירות. בחינת הבניה ביוזמה פרטית מעלה, כי במספר הדירות החדשות שנמכרו בינואר חלה ירידה בהשוואה לדצמבר, ומספר הדירות שנותרו למכירה בסוף החודש עומד על 9,900 דירות, הנמוכה בהשוואה לרמה שנרשמה שנה קודם לכן (10,157). במקביל, נתוני המגמה מצביעים על ירידה מתמשכת במספר חודשי 1 ההיצע לרמת שפל חדשה של 6.2 חודשים בלבד. אם נכניס למשוואה גם את הבניה הציבורית נגלה, כי מספר חודשי ההיצע אמנם גבוה יותר, אך גם הוא מצוי ברמה נמוכה של 7.9 חודשים בלבד, כאשר קיימת שונות גבוהה בין האזורים: בעוד במחוז ירושלים מספר חודשי ההיצע עומד על 16.4%, במחוז חיפה הוא עומד על 4.9 חודשים בלבד. בוודאי תרצו לדעת מה המצב בתל אביב, אז נגלה לכם, כי במחוז זה מספר חודשי ההיצע נמוך אף הוא ועומד על 6.8 חודשים. ההאטה בביקוש לנדל"ן למגורים, כפי שבא לידי ביטוי בפרסום זה, כמו גם בהודעת בנק ישראל על הקיטון בלקיחת משכנתאות בינואר, חיובית, אך עדיין מוקדם מכדי לייחס לנתונים אלו מגמה חדשה. יתר על כן, קצב הגידול של הביקוש לדירות עודנו מהיר, כפי שגם היקף לקיחת המשכנתאות עודנו גבוה. לאור האמור, בנק ישראל יידרש לצעדים נוספים (כמו העלאת ריבית), על מנת להביא לשינוי של ממש בשוק זה. שיא חדש נרשם בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בינואר 2011 מנתונים שפרסם היום בנק ישראל עולה, כי תיק נכסי הציבור גדל בחודש ינואר 2011 ב- 5.4 מיליארד ש"ח לרמה של 2,543.3 מיליארד ש"ח, המהווה את הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה עד היום. העלייה בחודש ינואר בשווי הנכסים הפיננסיים של הציבור לא היתה אחידה על פני כל אפיקי ההשקעה: בעוד ירידה נרשמה בשווי האפיק השקלי (14.2- מיליארד ש"ח) ובשווי המניות בארץ (13.5- מיליארד ש"ח), עלייה חדה נרשמה בשווי האפיק צמוד המדד (18.8 מיליארד ש"ח), ובהיקף מתון יותר גם בשווי הרכיב צמוד המט"ח (8.6 מיליארד ש"ח) ורכיב המניות בחו"ל (5.7 מיליארד ש"ח). כתוצאה משינויים אלו, גדל משקלו של הרכיב צמוד המדד, והוא מהווה עתה 31.0% מתיק נכסי הציבור (לעומת 30.3% בדצמבר 2010). משקלו של האפיק צמוד המט"ח עלה בשלוש עשיריות האחוז לרמה של 11.2% ואילו משקלו של רכיב המניות בחו"ל עלה בשתי עשיריות האחוז ל- 5.6%. במשקל רכיב המניות בארץ ובמשקל האפיק השקלי (הלא צמוד), נרשמה ירידה של 0.6 נקודות אחוז כל אחד, לרמה של 20.6% ו- 31.5% בהתאמה. 1 המספר מחושב כיחס שבין מספר הדירות שנותרו למכירה בסוף החודש, לבין מספר הדירות שנמכרו במהלך החודש בהתבסס על נתוני המגמה.
היקף ההשקעה נטו. לשים לב, כי השינוי בשווי מבטא גם את השינוי במחיר הנכס, ולא רק את הרכב תיק הנכסים של הציבור סך הנכסים ליום 31 בינואר 2,543.3 2011: מיליארד ש"ח לא צמוד 31.5% מניות בחו"ל 5.6% מניות בארץ 20.6% צמוד מדד 31.0% צמוד מט"ח 11.2% מקור: בנק ישראל ועיבודי אי.בי.אי. שיעור האבטלה במשק ברבע האחרון של 2010 נותר ללא שינוי ברמה של 6.6% של 2010 נתוני הרבעון האחרון ברבע הרביעי של ההשנה עלה שיעור המשתתפים בכוח העבודה האזרחי מ- 57.7% ברבע השלישי ל- 57.8% ברבע הרביעי. בכמה אנשים מדובר? - 19,500 איש הצטרפו למעגל מחפשי העבודה ברבע הרביעי של השנה. מתוך 19,500 האנשים הללו, 18,600 איש מצאו עבודה. והיתרה, 900 איש, עדיין לא מצאו עבודה. הצטרפו למעגל מחפשי העבודה נכון, שהתוספת במספר המועסקים קטנה ביחס לרבעון הקודם (אז לזכור, כי שיעור האבטלה במשק נמוך, ויתכן והמספר הגבוה של הרבעון הקודם 44,900 איש) אבל יש אנשים שהתייאשו מלמצוא עבודה (שהיה חריג), נבע ממצמצום במספר המיואשים. נזכיר, מיואשים הינם ואינם מחפשים באופן פעיל, ולכן אינם נספרים כמובטלים כאשר אינם עובדים. על חשבון המשרות החלקיות. עוד נתון חיובי מצטרף לחגיגה: גידול נרשם במספר המשרות המלאות מספרם של העובדים במשרה מלאה בשבוע הקובע (השבוע בו בוצע הסקר), עלה ב- 4.7% לעומת הרבע חלקית (פחות מ- 35 שעות) ירד אלף מועסקים) בעוד מספרם של העובדים במשרה הקודם (מדובר ב- 90 בשבוע הקובע ב- 10.4% לעומת הרבע הקודם. יש לציין, כי באחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בקרב נשים חל גידול (מ- 53.1% ל- 53.5%) בעוד בקרב הגברים חלה ירידה (מ- 62.5% ל- 62.3%). בנוסף, שיעור האבטלה בקרב נשים נמוך משיעור (6.5% ו- 6.7% בהתאמה). האבטלה בקרב גברים הנתונים השנתיים מצביעים על ירידה בשיעור האבטלה הממוצע מרמה של 7.5% ל- 6.6%. מספר הנתונים השנתיים 2010 בכ- 97 אלף. המועסקים גדל בשנת בשנת 2010 היה במחוז ת"א בחלוקה למחוזות, אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר הכי טוב בת"א? בשנת 2009). בחלוקה לערים, אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר בשנת 2010 5.5% (לעומת 6.8% בערים בעלות 100,000+ תושבים, היה בר"ג 4.8% (עליה מ- 4.4% בשנת 2009). אחוז המשתתפים הגבוה ביותר ב- 2010 נרשם במחוזות מרכז (63.3%) ותל אביב (62.0%), בשניהם הקודמת. מנגד, במחוז ירושלים ירד אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי גבוה בהשוואה לשנה מ- 48.0% בשנת 2009 ל- 47.7% בשנת 2010 למרות שבעיר ירושלים נרשמה עליה באחוז המשתתפים אחוז המשתתפים בכוח העבודה ל- 50.9% ב- 2010) מעניין ומפתיע לחיוב מ- 46.2% ב- 2009
האזרחי בבני ברק הינו הנמוך ביותר 45.5%, אך הוא מצוי במגמת עלייה (42.5% ב- 2009 ו- 40.3% ב- 2008). לסיכום הנתונים שפרסמה הלמ"ס הינם נתונים חיוביים. במספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי חשוב מאד כדי לאשר שהשינוי החד שנרשם המשך גידול (מתון) ברבעון הקודם לא נבע מטעות או היה זמני. יש יותר ידיים עובדות במשק, יותר מקבלי שכר, יותר עובדים בסיס לגידול בביקוש המקומי - לא נוכל לבקש יותר מזה. במשרות מלאות, יותר התחדשה הירידה בתביעות החדשות לדמי אבטלה בהיקף התביעות לדמי אבטלה, לאומי עולה, כי בחודש פברואר התחדשה הירידה מנתוני המוסד לביטוח העונתיות, הוגשו בחודש פברואר כמו גם בתביעות החדשות לדמי אבטלה. בהתבסס על הסדרה מנוכת לאומי 13,209 תביעות חדשות לדמי אבטלה, המבטאות קיטון של 9.1% בהשוואה בסניפי המוסד לביטוח ברמה החודשית, וניתן לראות, כי לחודש הקודם. עם זאת, אי סדירות בנתונים מקשה על בחינת הנתונים קו המגמה מוסיף להצביע על התייצבות סביב הרמה הנוכחית. תביעות חדשות לדמי אבטלה לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון ועיבודי IBI מקור: המוסד מתחת לרף 70,000 האיש. רמה מנגד, בסך התביעות לדמי אבטלה נרשמה בחודש פברואר ירידה אל נמוכה מהרמה שנרשמה בחודש הנסקר, נרשמה לאחרונה רק ב- 2009, לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי. הכלכלית המקומית. על רקע האינדיקטורים להמשך צמיחה ברמת הפעילות נתון זה אינו מפתיע
סיכום מדדי האג"ח לחודש מרץ ומתחילת השנה להלן סיכום מדדי האג"ח לחודש מרץ, ומתחילת השנה נכון ל- 3 במרץ 2011 03/11 MTD 2011 YTD 03/11 MTD 2011 YTD -0.48% -0.11% -0.37% 0.50% מדד אג"ח כללי מדד אג"ח ממשלתי צ. מדד -0.05% 0.93% -0.42% מדד אג"ח ממשלתי 0.54%- מדד אג"ח צ. מדד 2-0 -0.39% 0.24% -0.84% מדד אג"ח ממשלתי לא צמוד 0.38%- מדד אג"ח צ. מדד 5-2 -0.67% -0.34% -1.24% מדד אג"ח לא צמוד ר. קבועה 0.46%- מדד אג"ח צ. מדד 10-5 -0.30% 2.17% 0.68% מדד אג"ח לא צמוד ר. משתנה 0.10%- מדד אג"ח כללי קונצרני -0.32% 2.32% 0.10% -0.03% מדד אג"ח לא צמוד 2-0 מדד אג"ח קונצרני צ. מדד -0.26% 1.28% מדד אג"ח לא צמוד 5-2 0.96%- מדד תל בונד- 20-0.35% -0.30% 1.70% מדד אג"ח לא צמוד 5+ 0.83%- מדד תל בונד- 40-2.26% -0.27% -0.29% 1.46% -0.12% -0.02% 0.42% מדד גילון 5-0 מדד מק"מ מקור: הבורסה לניירות ערך מדד תל בונד- 60 0.00% מדד תל בונד שקלי 0.22% את שקרה בשוק האג"ח ב- 3 הימים הראשונים של חודש מרץ ניתן לתאר כך: במדדי האג"ח הממשלתי (למעט השקל הקצר) נרשמו ירידות מחירים, אשר התחזקו ככל שמשך החיים של האיגרת היה ארוך יותר. כך למשל ירד מדד האג"ח הצמוד הקצר בשיעור של 0.05% בלבד, בעוד מדד האג"ח הבינוני 5-2 שנים ירד בשיעור של 0.39% ומדד אגרות החוב הארוכות (10-5 שנים) ירד בשיעור של 0.67%. מעניין, כי גם הגילונים, למרות שהם מספקים הגנה מפני עליית ריבית מפניה חוששים היום המשקיעים בשוק, וגם האג"חים צמודי המדד הקצרים, המספקים הגנה מפני אינפלציה של הטווח הקצר, רשמו ירידות מחירים, אם כי בשוליים בלבד. תמונה שלילית דומה נרשמה גם במדדי התל בונד אשר ירדו בשיעורים שנעו בין 0.26% (תל בונד 20) ל- 0.3% (תל-בונד 40). במדד המק"מ לא חל כל שינוי. מתחילת השנה התמונה מעט שונה: האפיק הממשלתי השקלי רשם ירידות מחירים, על רקע העלייה בתשואה על האג"ח האמריקאי, והחשש מפני עליה בשיעור האינפלציה במשק. לעומת זאת, האפיק צמוד המדד (למעט האג"חים הארוכים), רשם עליות מחירים, בשל ההגנה שהוא מספק מפני האינפלציה בטווח הקצר. אפיק "הגנה" נוסף הוא האפיק השקלי בריבית משתנה (גילונים), אשר על רקע הצפי לעליה בקצב העלאת הריבית במשק רשם ביקוש נאה מתחילת השנה. גם בשוק האג"ח הקונצרני נרשמה תמונה זהה: בעוד מדדי התל-בונד צמודי המדד עלו בשיעורים נאים הנעים בין 1.28% (תל-בונד 20), ל- 1.70% (תל-בונד 40), מדד התל בונד השקלי ירד ב- 0.12%.
שער חליפין מטבעות שיעור שינוי ממועד החלטת הריבית האחרונה (21/2) שיעור שינוי מתחילת השנה שיעור שינוי ב- 12 הח' האחרונים -4.42% 1.75% 2.77% 6.77% -2.48% 6.38% -1.73% 3.63% סוג המטבע שער יציג ליום ו' האחרון שיעור שינוי שבועי שיעור שינוי חודשי * שקל /דולר -1.23% 3.6110-2.75% 0.25% שקל /ליש"ט -0.50% 5.8646-2.12% 0.37% שקל /אירו -0.07% 5.0404-0.47% 2.39% שקל/סל** 2 אפקטיבי-מדד 1.13% -1.80% -0.64% 89.047 * 4 במרץ 2011 בהשוואה ל- 4 בפברואר 2011 ** שער החליפין הנומינלי האפקטיבי של השקל/סל: ממוצע גיאומטרי של שער החליפין של השקל על פי משקלן. מול 28 מטבעות, המייצגים 38 מדינות - שותפות הסחר העיקריות עם ישראל התפתחות שער השקל מול הדולר והסל מקור: בנק ישראל ועיבודי IBI מהצפוי האירו התחזק לאחר שטרישה רמז כי העלאת הריבית קרובה בזירת המט"ח. החלטות ריבית באוסטרליה, קנדה, גוש האירו, נתוני תעסוקה בארה"ב איזה שבוע היה לנו השבוע יותר מכל היה האירו. ועוד שלל נתונים מהמפה העולמית, אך ללא צל של ספק, הכוכב שהאיר האירופי, טרישה, זרק לאוויר יותר מרמז עבה כאשר בנאום החלטת הריבית ציין כי נגיד הבנק המרכזי תיתכן העלאת ריבית כבר בהתכנסות הבאה של הועדה המוניטארית, לאחר שהשמיט מהודעת הריבית את המילה "מתאימה" (appropriate) בהתייחס לרמת הריבית כיום. התייחסות זו של טרישה הביאה את האירו לנעול את השבוע בסימן התחזקות מובהק מול 15 מתוך 16 מטבעות הסחר העיקריים, כך שבסיכום.1.7% השבוע הצמד אירו דולר ננעל על 1.3987 (דולרים לאירו), התחזקות של יורו (32.55%), דולר אמריקאי (24.79%), יואן סיני (5.65%), ליש"ט (5.20%), לירה משקל המטבעות בסל: טורקית (3.87%), יין ייפני (3.53%), פרנק שוויצרי (3.22%), ו- 21 מטבעות נוספים (21.19%). 2
מדיניותו של טרישה מעלה מספר סימני שאלה, מצד אחד ההתייקרות במחירי הסחורות (בדגש על הסחורות החקלאיות והנפט) יוצרת לחצים אינפלציוניים שיש לתת עליהם מענה, אך מצד שני, מצבה הכללי של כלכלת גוש האירו מחייב המשך מדיניות מרחיבה (ראו מדינות ה-.(PIIGS בנוסף, העלאת ריבית צפויה לייקר את גיוסי ההון של המדינות החברות בגוש ולהעיב עוד יותר על הגירעונות הממשלתיים בתקופה בה נעשים ניסיונות להביא לצמצומם. יתרה על כן, הרחבת פער הריביות של האירו מול הדולר תביא לייסוף האירו (שכבר מתרחש בפועל) ולפגיעה בכושר התחרות של היצואנים האירופים. בזירה המקומית נקבע שערו היציג של האירו על 5.0404 שקלים לאחר שברוב ימי השבוע נסחר בין 5.00 עד 5.02 שקלים. שערו היציג של הדולר ירד השבוע ב- 1.23% לרמה של 3.611 שקלים ביום שישי. סל המטבעות הוסיף לרדת ונחלש השבוע ב- 0.64% ונקבע ביום שישי על 89.047 נקודות ) רי ידה בסל המטבעות משקפת התחזקות של השקל). למרות שבארה"ב נהנו השבוע ממבול של נתונים חיוביים, דוגמת עלייה במדד מנהלי הרכש של הסקטור היצרני, תוספת של 192 אלף משרות וירידה בשיעור האבטלה לרמה של 8.9%, הדולר הציג ביצועים די מאכזבים על רקע הערכות כי אין די בנתונים אלו כדי אפילו לרמז על העלאת ריבית באופק. בבחינת ביצועיו מול 16 מטבעות הסחר העיקריים, התחזק הדולר רק מול 3 (הדולר הניו-זילנדי, הדולר האוסטרלי והין היפני) אך, פוחת מול 13 הנותרים. מבין מטבעות אלו נזכיר את הראנד הדרום אפריקאי שהוסיף 2.15% לערכו, הקרונה הנורווגית שהתחזקה ב- 1.25%, הליש"ט שעלתה ב- 0.95% והדולר הקנדי שהתחזק.0.40% הסביבה הפוליטית מדינית נקודות לציון מהשבוע האחרון מתקפת הטילים מרצועת עזה נמשכת, צה"ל מגיב. ביום שישי האחרון (4/3), לאחר מספר ימים שקטים יחסית, ירו חמושים פלסטינים שתי רקטות קסאם לעבר יישוב הדרום. אחת מהן התפוצצה בשטח המועצה האזורית שדות נגב, ואילו השנייה פגעה ככל הנראה בשטח פלסטיני. איש לא נפגע, ולא נגרם נזק. בתגובה לכך, תקף צה"ל אמש (שבת) שורת מטרות ברחבי רצועת עזה. עדי ראייה לתקיפה סיפרו כי חלק מהמוצבים שהותקפו הושמדו כליל, ומחסנים עלו באש. עד כה לא דווח על נפגעים. מצה"ל נמסר כי כלי טיס של חיל-האוויר תקפו שני יעדי טרור במרכז הרצועה ומנהרת טרור בצפונה. "מנהרת הטרור נועדה לחדירת מחבלים לשטח מדינת ישראל ולביצוע פיגועי טרור כנגד אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל", נמסר. זוהו פגיעות (5/3 YNET) מדויקות במטרות ובנוסף פיצוצי משנה במנהרת הטרור. אובמה: על ישראל לגלות רצינות כלפי המו"מ. נשיא ארצות הברית ברק אובמה, קרא השבוע לחברי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים להאיץ בישראל לגלות רצינות כלפי תהליך השלום מול הפלסטינים. "הפלסטינים לא מרגישים ביטחון שממשלת נתניהו רצינית בנכונותה לבצע פשרות טריטוריאליות", אמר אובמה לחברי הוועידה בפגישה בבית הלבן. כך דיווחה השבוע (יום ד') סוכנות הידיעות היהודית.JTA לפי הדיווח, אובמה נפגש השבוע לשעה עם כ- 50 מנהיגים יהודים בבית הלבן, והבהיר כי הוא רואה בישראל האחראית העיקרית לקידום השיחות. לדבריו, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן להוט להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהביא להקמת המדינה הפלסטינית, ושהוא יהיה מוכן לקבל הצעה הוגנת. אובמה ציין בפני הנציגים, כי הרובע היהודי בעיר העתיקה יישאר בשליטת ישראל במסגרת הסכם שלום. YNET) 3/3) ברוורמן פרש מהמרוץ על ראשות מפלגת העבודה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן הודיע על פרישתו מההתמודדות לראשות העבודה, לאחר שבסקרים דורג במקומות האחרונים. פרופ' ברוורמן, שהיה עד לפרישת מפלגת העבודה השר לענייני מיעוטים בממשלה, השאיר את ההתמודדות לח"כים יצחק (בוז'י) הרצוג ושלי יחימוביץ'. גם יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, צפוי (3/3 YNET) להתמודד על התפקיד, וח"כ עמיר פרץ עשוי אף הוא להצהיר על מועמדותו. תוקנה התקלה באסדת ים תטיס, הגז שוב זורם לישראל. סוף שבוע סוער עבר על משק האנרגיה בישראל. בעוד שספקית הגז המצרית EMG הודיעה ביום חמישי (3/3) כי תדחה את אספקת הגז הטבעי לישראל לזמן לא ידוע, תקלה שאירעה במתקני ספקית הגז המתחרה ים תטיס, מול חופי אשקלון, הביאה אף היא להשבתת הזרמת הגז הישראלי.
בשעות הלילה של יום שישי האחרון החלו בעבודות תחזוקה באסדת ים תטיס - שהיו אמורות להסתיים תוך מספר שעות. ואולם בעקבות התקלה, אספקת הגז לא חודשה בזמן. לקראת צאת השבת תוקנה התקלה והגז שב זורם למתקני חברת החשמל. מים תטיס נמסר כי מדובר בתקלת תוכנה, וכי מומחים מישראל הוטסו לאסדה באמצעות מסוק. בכך, נותק למעשה המשק הישראלי כליל מגז טבעי אשר משמש זה שבע שנים את חברת החשמל לייצור 40% מהחשמל המסופק לציבור הצרכנים. חברת החשמל נאלצה לעשות שימוש במוצרי אנרגיה מזהמים בהם סולר, פחם ומזוט. אספקת החשמל לתושבים לכל אורך היממה, לא (הארץ 5/3) נפגעה. למידע נוסף צרו קשר : איילת ניר כלכלנית ראשית טלפון: 03-5193458 ayelet@ibi.co.il גיל חן ראש דסק אג"ח טלפון: 03-5193474 gil@ibi.co.il לאונור טרקיאלטאוב מנהלת מח' מט"ח טלפון: 03-5193468 leonor@ibi.co.il גיא לזרוביץ דסק אג"ח טלפון: 03-5190397 guy_l@ibi.co.il יעל גוב-ארי דסק אג"ח טלפון: 03-5190351 yael_g@ibi.co.il מני בן משה מחלקה כלכלית טלפון: 03-5193813 meni@ibi.co.il