בעקבות "האדם השלם": * נפש אדם עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית מאמר זה מבקש להתחקות על הניסיון הנאצי לכונן סובייקט פוליטי מסוג חדש: אידיאל טיפוס של "אדם שלם", שיציב חלופה לתמונת העולם המערבית הקרטזיאנית ולחזון "האדם מכונה" המטריאליסטי. עניינו המרכזי בשחזור המרחב הסימבולי שבתוכו פעלו הנאצים ובאמצעותו ביקשו להתוות את גבולות המדומיין הלאומי הגרמני החדש. המאמר מציע ניתוח של מבני העומק הסימבוליים ושל עולם האסוציאציות שנקשרו במושג הגזע הנאצי, ונדרש בתוך כך למנגנונים האידיאולוגיים והאפיסטמולוגיים שאפשרו את האבסולוטיזציה של החוויה הלאומית. ברובד העמוק אבקש לטעון כי הניסיון הנאצי לכונן מסגרת מדינית הקושרת את היחידים על בסיס יחסים אורגניים, לא רק חייב את ארגונם הפוליטי של ההמונים סביב עקרונות חדשים אגב הגדרתם מחדש של יחסי הזיקה בין הפרט לכלל אלא היה כרוך בארגונו מחדש של הסובייקט עצמו, על יסוד הגדרה מחודשת של יחסי גוף-נפש-הכרה. בדרך זו שימש היחיד לא רק מכשיר פוליטי, אלא גם מכשיר אידיאולוגי, היינו מקור של סמכות לתיקופה של השקפת העולם הנאצית ותביעותיה לטוטליטריות. על פי ע קרון השלמ ות ההוליסטית (Ganzheitsprinzip) היה אמור הסובייקט הגזעי, על שלמותו האורגנית, לשמש עדות לסדר הדברים הטבעי והראוי, בחינת התגלות של חוק קוסמי קבוע ונצחי, שעליו יש להשית גם את המבנים החברתיים והפוליטיים. באמצעות עמידה על מקומם של סמלי השלמ ות והפיצול במחשבה הנאצית אדגים את הגמישות הסמנטית של מושגים כגון "ביולוגיה", "גזע", "חיים" ו"דם" ואת כוחם הסינתטי למזג בין עולם המושגים המדעי נטורליסטי ובין מערכות מחשבה אידיאליסטיות ומטפיזיות. בדיון זה אבקש לבדוק גם אם השלכתו של עולם הדימויים האורגני אל התחום הקולקטיבי הייתה מהלך סימבולי או מטפורי, או שמא * תודתי העמוקה לשולמית וולקוב ושלום רצבי מאוניברסיטת תל אביב על הנחייתם המסורה, היסודית והבלתי מתפשרת. תודה מיוחדת גם לניצן ליבוביץ' מאוניברסיטת ליהיי על שקרא את טיוטת המאמר והעיר את הערותיו המחכימות והמועילות. ]7[
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 8 נתפסה בעיני הנאצים כמציאות אונטולוגית ממשית. לבסוף אבקש להציע פרספקטיבה 1 נוספת לבחינת תפיסתו של שאול פרידלנדר את "האנטישמיות הגואלת" הנאצית. הנחת היסוד במאמר זה היא הנחה אנתרופולוגית סימבולית: התרבות האנושית היא מערכת של סמלים שבמסגרתם לובשת הפעילות האנושית תכלית ומשמעות. האדם הוא תבנית נוף סמליו, "הומו סימבוליקוס" המארגן וממשמע את עולמו באמצעות מערכות של סמלים קרי הלשון, האמנות, הדת, המדע והמיתוס המתווכות לו את המציאות. לטענת ארנסט קסירר, תהליך ההסמלה הוא תהליך דינמי, המאפשר שינוי והתחדשות באופנים שבהם האדם תופס את עולמו. תהליך זה אין לראות בו תהליך פסיבי של שיקוף המציאות, אלא תהליך אקטיבי, שבו האדם מעצב ובונה את עולמו מחדש. אופן הסמלה חדש מכתיב אפוא תפיסה חדשה של מציאות, התפיסה החדשה יוצרת מציאות חדשה, וזו מובילה להסמלה חדשה. 2 אבולוציה זו, המתקיימת מכוח השפעה הדדית מתמדת בין המציאות לאופן הסמלתה, היא שעומדת בבסיס ההתפתחות התרבותית. ההכרה בהיותו של האדם יצור המפרש וממשמע את עולמו באמצעות סמלים מציבה אתגרים חדשים לא רק לפני האנתרופולוג או האתנולוג, אלא גם לפני ההיסטוריון שעניינו שחזור תרבויות העבר, הבנתן ופירושן, ועל אחת כמה וכמה כשהוא מבקש לשחזר את השדה האפיסטמולוגי של התקופה ולשרטט מחדש מבני מחשבה ומסגרות אידיאיות ואמוניות מתוך החומר ההיסטורי שבידיו. לפיכך אחת ממשימותיו העיקריות של ההיסטוריון היא עמידה על ההיזון החוזר שבין התרבות לתוצריה, היינו בין מערכת הסמלים והמשמעויות שהיא מייצרת ובין האינטראקציה החברתית הנגזרת ממנה. מערכת זו אינה מערכת א היסטורית קבועה, כפי שניסו לטעון לוי שטראוס וחסידי הסטרוקטורליזם, אלא 3 מערכת דינמית ומתפתחת, והיא מאפשרת חקירה של מגמות ותמורות על ציר הזמן. הבחירה המתודולוגית לאמץ כלים מן האנתרופולוגיה הסימבולית מאפשרת לחדור אל עולם המחשבה הנאצי באופן מעמיק ומבלי לוותר על הפרספקטיבה הביקורתית. היא מסייעת בשחזור עולם המושגים והדימויים הנאצי מתוך שפתו הייחודית מבלי לוותר על ניתוח פרשני וביקורתי שלו ומבלי לזנוח את מבט העל ההיסטורי והתרבותי. מסגרת זו מאפשרת הליכה מדודה בין נקודת מבט "פנימית" לניתוח פרשני וביקורתי "מבחוץ", מבלי להיגרר לפנומנולוגיה בלתי ביקורתית מכאן או לניתוח פוזיטיביסטי הבנייתי מכאן. אסטרטגיה זו עשויה לסייע בצמצום הפער שבין הטקסטואלי להיסטורי 1 שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933 )תרגום: עתליה זילבר(, תל אביב: עם עובד )2006(, עמ' 137-93..Ernst Cassirer, Language and Myth, New York: Dover Publications (1953), pp. 8-9 2 3 ראו לדוגמה: (1963); Books Claude Lévi-Strauss, Structural Anthropology, New York: Basic idem, The Structural Study of Myth, Journal of American Folklore 68, 270, Myth: A.Symposium (October-December 1955), pp. 428-444
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 9 ובין האידיאי לפרקטי. ניתוח הזיקה שבין הצורות הסימבוליות לבין המציאות הפומבית מאפשר אפוא לגשת אל המרחב הנורמטיבי ברייך השלישי ואל ביטוייו הפוליטיים והתרבותיים דרך מבני העומק ורובדי המשמעות הנוכחים בתשתית השיח האידיאולוגי, ההגותי והמדעי כפי שהוא משתקף מתוך טקסטים היסטוריים. בדרך זו ניתן לחדור אל הממד שמעבר לאידיאה המודעת, מעבר לאידיאולוגיה המכוונת והמוצהרת, ממד שהוא בבחינת שכבת עומק בשפה ובתרבות. אסטרטגיה זו, כפי שתוצג להלן, עשויה לספק מענה מסוים לחולשתם של ההסברים האינטנציונליסטיים, המבקשים להסביר את מניעיהם של הנאצים ואת פעולותיהם כתולדה של כוונה אידיאולוגית ברורה, ולהציע אסטרטגיה חדשה לבחינת הקשר שבין השפה הנאצית ל כ וונה, בין הצהרות טקטיות לאסטרטגיה כללית. הנחת המוצא שבבסיס המאמר היא שלא תיתכן הבנה אמ תית של הפוליטיקה הנאצית במלואה ללא עמידה על הריבודים הסימבוליים שבשפה הנאצית ועל האופן שבו התכתבה עם מסורת תרבותית ואינטלקטואלית עמוקה ומושרשת, ונתנה בתוך כך מענה לצרכים הפסיכולוגיים ולחרדות הקיומיות שהתעצמו על רקע התהפוכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שלאחר מלחמת העולם הראשונה. מבלי להמעיט בחשיבותה של הכוונה המודעת והאידיאולוגיה המוצהרת, דומה כי דווקא הקושי הברור להסביר את המעבר ממילים למעשים, לרבות המעבר מרטוריקה אנטישמית לפרקסיס פוליטי של השמדה בפועל, דורש בחינה מחודשת של מושגי היסוד שכוננו את השיח האידיאולוגי גזעי ועמידה על מבני המשמעות הסימבוליים המקופלים בהם. מאמר זה הוא בבחינת ניסיון שכזה. תכליתו אפוא לחשוף את מבני העומק הסימבוליים וריבודי המשמעויות הטבועים באידיאל הגזע הנאצי, בהתבסס על השיח האידיאולוגי, המדעי והפילוסופי ברייך השלישי. ביולוגיה: מדע או "השקפת עולם"? מתום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו עומדת סוגיית הגזענות הנאצית, שורשיה, מאפייניה והשלכותיה במוקד מחקרים רבים. ככלל, ניתן לומר כי מרבית המחקרים שיוחדו לתורת הגזע הנאצית התמקדו בהיבטיה המדעיים והפרוגרסיביים וביקשו להבינה כפוליטיזציה של תפיסות ביולוגיות חברתיות אשר קנו להן שביתה במחשבה האירופית למן הרבע האחרון של המאה התשע עשרה. מחקרים אלו הדגישו את אופיו המודרני של הנאציזם ואת מקומם של אנשי מדע, רופאים וא יגניקאים במתן ההכשר המדעי והמוסרי למדיניות הגזע בגרמניה ובביצוע האותנסיה והפתרון הסופי. 4 מטבע 4 ספרות המחקר בנושא רחבה ומגוונת. להלן רשימה של כמה מחקרים מייצגים: Benno Müller-Hill, Tödliche Wissenschaft: die Aussonderung von Juden, Zigeunern und Geisteskranken 1933-1945, (1984) Rowholt Reinbek, Hamburg: ]בנו מילר היל, מדע קטלן: בידולם של יהודים, צוענים וחולי נפש )תרגום: דניאל נדב; עריכה: משה צימרמן(, ירושלים: מאגנס )תשנ"ב([; Hygiene: Robert Proctor, Racial
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 10 הדברים התמקדו ניתוחים אלו בזיקה שבין הרציונליזם הביולוגי, תהליכי המדיקליזציה המואצים והשפעתם של רעיונות סוציאל דרוויניסטיים על מחשבת הגזע הנאצית ובין מעורבותם הישירה של אנשי מדע ורפואה במימוש מדיניות ההשמדה. ברם, כפי שהראה ההיסטוריון קלאוס אקהרד ברש, מרבית הניתוחים הללו צמצמו את האידיאולוגיה הנאצית לגזענות, וזו צומצמה לביולוגיזם. במובן זה שירת "הרדוקציוניזם הביולוגי", כלשונו של ברש, "את המטרה המי דית של הצבת בעיות ללא הרף, מבלי שיהיה אפשר לספק להן פתרון". 5 ביקורתו של ברש מכוונת בעיקרה כלפי נטייתם של היסטוריונים להמעיט בחשיבות היסודות הדתיים והמטפיזיים המובלעים בהשקפת העולם הנאצית ולהתמקד בהיבטיה הרציונליים והמדעיים, היינו הביולוגיים. ואולם דווקא עמדה זו, המנגידה בין היסודות המדעיים והפוזיטיביים שבמחשבה הנאצית ובין היסודות האנטי רציונליים והדתיים שבה, משחזרת במידה רבה את הקריאה האנכרוניסטית והמ וטה של אותם היסטוריונים "מכווני מדע" שברש מבקש לבקר. בעייתיות זו נובעת בעיקרה מהיעדר התייחסות מספקת לשפה הנאצית ולעולם המושגים והדימויים המייחד אותה. ברש, והיסטוריונים נוספים שעניינם בהיבטים האנטי רציונליים, המיתיים והתיאולוגיים Medicine under the Nazi, Cambridge Mass.: Harvard University Press (1988); Norbert Frei (ed.), Medizin und Gesundheitspolitik in der NS-Zeit (Sondernummer der Schriftenreihe Vierteljahrshefte für Zeitgeschichte), Munich: Oldenbourg-Verlag (1991); Arthur L. Caplan (ed.), When Medicine Went Mad: Bioethics and the Holocaust. Contemporary Issues in Biomedicine, Ethics, and Society, Totowa, NJ: Humana Press (1992); Paul Weindling, Health, Race and German Politics between National Unification and Nazism 1870-1945, New York: Cambridge University Press (1993); idem, Epidemics and Genocide in Eastern Europe, 1890-1945, Oxford: Oxford University Press (2000); Robert Jay Lifton, The Nazi Doctors: Medical Killing and the Psychology of Genocide, New York: Basic Books (2000); Ernst Klee, Deutsche Medizin im Dritten Reich: Karrieren vor und nach 1945, Frankfurt: S. Fischer (2001); Michael H. Kater, Ärzte als Hitlers Helfer, Munich: Piper-Verlag (2002); Francis R. Nicosia and Jonathan Huener (eds.), Medicine and Medical Ethics in Nazi Germany: Origins, Practices, Legacies, New York: Berghahn Books (2002); Winfried Süß, Der Volkskörper im Krieg: Gesundheitspolitik, Gesundheitsverhältnisse und Krankenmord im nationalsozialistischen Deutschland, 1939-1945, Munich: Oldenbourg (2003); Vivien Spitz, Doctors from Hell: The Horrific Account of Nazi Experiments on Humans, Boulder, Colo.: Sentient Publications (2005); Sheila Faith Weiss, The Nazi Symbiosis: Human Genetics and Politics in the Third.Reich, Chicago: University of Chicago Press (2010) Claus-Ekkehard Bärsch, Alfred Rosenbergʼs Mythus des 20. Jahrhunderts as Political 5 Religion: The Kingdom of Heaven within Us as a Foundation of German National Racial Identity, in: Hans Maier and Michael Schäfer (eds.), Totalitarianism and Political Religions: Concepts for the Comparison of Dictatorships, London and New York: Routledge (2004-.2007), vol. 3, p. 205
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 11 שבהשקפת העולם הנאצית, נופלים באופן הזה באותו פח שממנו הם מבקשים לחלץ את ההיסטוריונים העושים לדידם רציונליזציה של הנאציזם, שכן גם אלה וגם אלה בוחנים את תורת הגזע הנאצית דרך עולם המושגים המדעי ליברלי וכופים עליה את העקרונות שהנאציזם ביקש לכפור בהם עקרונות ההפרדה בין "הטבעי" ל "רוחני", בין "הגופני" ל "מנטלי", ובכלל זה החציצה הדיסציפלינרית בין מדעי הרוח למדעי הטבע. פריץ לנץ, מבכירי חוקרי הגזע ברייך השלישי, קבע ש"הנציונל סוציאליזם אינו אלא ביולוגיה יישומית"; קביעה נודעת זו, שהושמעה לא פעם מפי בכירים נאציים כדוגמת רודולף הס (Hess) והנס שם,(Schemm) מצוטטת ברבים מהמחקרים העוסקים בהיבטים הביולוגיים של השיח המדעי והפוליטי ברפובליקת ויימר וברייך השלישי. 6 דא עקא, שאף לא אחד מהניתוחים הללו ירד לעומקם של הריבודים הסמנטיים וההקשרים הסימבוליים שנקשרו בתיבה הנאצית "ביולוגיה". חולשה זו ניתן לייחס לנטייתם של היסטוריונים של המדע להגדיר את מושא מחקרם על פי שדה התמחותם הצר ולבחון את ממצאיהם דרך הפריזמה ועולם המושגים המדעי מטריאליסטי. מן הטעם הזה, כפי שאבקש להראות, הגדרת הנאציזם במושגים של "רציונליזם ביולוגי", "סוציאל דרוויניזם" או "ביו מדיקליזם" חוטאת למציאות ההיסטורית, שכן יש בה משום כפייה של עמדות מדעיות "ליברליות" ומטריאליסטיות על מערכת מחשבה שביקשה לכפור בדיוק בגישה מדעית זו. הנאצים ביקשו לנסח מושג חדש של "ביולוגיה", הכופר בחזון המטריאליסטי של L homme machine ומציע תחתיו תמונת אדם שלם והוליסטי. עמדה זו, כפי שאבקש להראות, לא רק נענתה לתביעה האידיאולוגית לאחדות לאומית ולטוטליטריות פוליטית על בסיס שותפות גורל "טבעית" או "אורגנית", אלא שיקפה צורך פסיכולוגי עמוק בנרטיב חיים חדש, בקוסמולוגיה שתעניק משמעות ויציבות בעולם מחולן, דינמי ומשתנה. הסימבוליקה של הגזע סייעה אפוא ביצירת מרחב 6 ראו לדוגמה: Weiss, Lifton, The Nazi Doctors, pp. 31, 129-132; Proctor, Racial Hygiene, p. 7; The Nazi Symbiosis, p. 220; Stefan Kühl, The Nazi Connection: Eugenics, American Racism, and German National Socialism, New York: Oxford University Press (1994), p. 6; John P. Jackson and Nadine M. Weidman, Race, Racism, science: Social Impact and Interaction, New Brunswick, NJ: Rutgers University Press (2006), p. 123; Richard M. Lerner, Final Solutions: Biology, Prejudice, and Genocide, University Park, Pa.: Pennsylvania State University Press (1992), pp. 21-23; Thomas Foth, Caring and Killing: Nursing and Psychiatric Practice in Germany, 1931-1943, Göttingen: V&R Unipress (2013), p. 23; Eric Ehrenreich, The Nazi Ancestral Proof: Genealogy, Racial Science, and the Final Solution, Bloomington, Ind.: Indiana University Press (2007), p. xi; Thomas Foth, Jochen Kuhla, and Susan Benedict, Nursing during National Socialism, in: Susan Benedict and Linda Shields (eds.), Nurses and Midwives in Nazi Germany: The Euthanasia Programs, New York and London: Routledge,.Chapman & Hall (2014), p. 38
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 12 סימבולי חדש ובשעתוקם והתאמתם של מוטיבים רומנטיים, אידיאליסטיים ורליגיוזיים אל עולם המושגים המודרני והמדעי, ובתוך כך הציבה את הסובייקט הגזעי במרכז. ארנסט קריק, מבכירי האינטלקטואלים והפדגוגים הנאצים בשנות השלושים, תבע בכתביו הבחנה ברורה בין התחום המדעי המכונה "ביולוגיה" ובין "השקפת עולם ביולוגית" Weltanschauung).(biologische לדבריו, "הביולוגיה המכניסטית" מבדילה בין חומר לרוח, בין גוף לנפש, בין טבע אורגני לטבע אנאורגני, ומצמצמת בתוך כך את "החיים" לשורה של קטגוריות פיזיקליות ומטריאליסטיות פשטניות. "השקפת עולם ביולוגית", לעומת זאת, מניחה עיקרון של "חיים אוטונומיים", "חובקי כל", "אוניברסליים" ו"הוליסטיים", ולפיכך מכוונת אל דבר מה רחב הרבה יותר מתפיסת החיים הצרה של הביולוגיה המדעית. 7 מטרתה העליונה של המהפכה הנציונל סוציאליסטית היא אפוא התגברות על הפיצול האונטולוגי שביסוד תמונת האדם הביולוגית מכניסטית וכינונה של "תמונת אדם חדשה", הנובעת מתוך "תמונת עולם ביולוגית חדשה". 8 תיאורטיקן הגזע הנודע הנס פ"ק גינתר ביקר אף הוא את "כל אותן השקפות עולם 'ביולוגיות' ו'ביולוגיסטיות' הניצבות כיום בחזית מדעי הגזע ]ו[מזיקות להתחדשות הגרמנית". לטענתו, "ביולוגיה כמדע שאינו משויך לפילוסופיה לעולם לא תוכל להוות בסיס להשקפת עולם". 9 הבחנה זו בין ביולוגיה כמדע לביולוגיה כהשקפת עולם זכתה גם לגושפנקא רשמית של המפלגה. ולטר גרוס, ראש המשרד למדיניות גזעית, הדגיש נקודה זו באחד מנאומיו: "תחייתה של המחשבה הפולקית גזעית לא הייתה פרי של גילויים מדעיים, והביולוגיה והאנתרופולוגיה בעשורים האחרונים אינן 10 יכולות לטעון שהן מבשרות התנועה האידיאולוגית החדשה". עמדה זו שאבה במישרין מהלכי הרוח וזרמי המחשבה שנפוצו בגרמניה הבתר מלחמתית, אשר אימצו את הביולוגיה כאסטרטגיה להתגברות על "משבר המדעים האירופיים" כהגדרתו של אדמונד הוסרל וראו בה אמצעי לגישור על הפער שבין מדעי הרוח למדעי הטבע. השאיפה לכינונו של מדע הוליסטי, כחלק מהריאקציה הכללית למטריאליזם ולמכניזם של המאה התשע עשרה, קנתה לה שביתה בכל תחומי המדע, ובפרט במדעי האדם, שנתפסו כחוליה המקשרת בין הטבעי לרוחני. 11 המטפורות Ernst Krieck, Völkisch-politische Anthropologie. Erster Teil: Die Wirklichkeit, Leipzig: 7.p 5.Armanen Verlag,(1936) כל המובאות ממקורות בגרמנית תורגמו בידי המחבר. 8 שם, עמ' 7. Hans F. K. Günther, Rassenkunde des Deutschen Volkes, Munich: J. F. Lehmann (1925), p. 9.414 Walter Groß, Rasse, Weltanschauung, Wissenschaft: Zwei Universitätsreden, Berlin: Junker 10.und Dünnhaupt Verlag (1936), p. 22 11 ראו: (1968), Row Peter Gay, Weimar Culture: The Outsider as Insider, New York: Harper & pp. 70-102; Paul Forman, Weimar Culture, Causality, and Quantum Theory, 1918-1927:
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 13 הביולוגיות, שהבליעו בתוכן את עקרונות האחדות הפסיכו פיזית, הביאו לידי שינוי פרדיגמות ולצמיחתן של תיאוריות ואסכולות מחשבה חדשות שביקשו להחליף את המתודות הרדוקציוניסטיות בגישה הוליסטית. תמורות אלו נתפסו כחלק משינוי פרדיגמה כללי, שניתן להגדירו כמעבר מתפיסה מכניסטית המבוססת על עיקרון של סיבתיות לתפיסה אורגנית המבוססת על מורפולוגיה. במפנה הזה יש לראות חלק בלתי נפרד מהשפעתה של "פילוסופיית החיים" (Lebensphilosophie) על עיצוב הלכי המחשבה והז'רגון האינטלקטואלי בעשורים הראשונים של המאה העשרים. החותם שהותירה הגותם של פרידריך ניטשה, אדוארד פון הרטמן, אנרי ברגסון ווילהלם דילתיי (Dilthey) על הפילוסופיה והמדעים בגרמניה והשינוי הפרדיגמטי שחוללה במושגים המטפיזיים המסורתיים, הביאו לידי התחזקות מגמות של אנטי רציונליזם וסובייקטיביזם, שניזונו מן התהפוכות הפוליטיות והתרבותיות ומתחושת המשבר הכללית. ברם השפעות אלו לא רק הביאו לידי תמורות יסודיות בהלכי המחשבה המדעיים, אלא תרמו ליצירת אווירה כללית, אווירה שהפילוסוף גיאורג לוקץ' זיהה אותה כאידיאולוגיה הבורגנית השלטת בעידן שלאחר ביסמרק וכמענה לצורך של האינטליגנציה הגרמנית בהשקפת עולם. 12 השפה "הביוצנטרית" חלחלה גם אל עולם המושגים הנציונל סוציאליסטי ותרמה לגיבושו של מושג גזע חדש, שחרג מההגדרות המדעיות המטריאליסטיות המקובלות והתבסס על עקרונות הפילוסופיה הוויטליסטית. 13 ה"גזע" נתפס אפוא כמהות הוליסטית, המצויה מעבר להשגה התבונית ולהכללות המדעיות ומוגבלת לתחום Adaptation by German Physicists and Mathematicians to a Hostile Intellectual Enviroment, Historical Studies in the Physical Sciences 3 (1971), pp. 1-115; Anne Harrington, Reenchanted Science: Holism in German Culture from Wilhelm II to Hitler, Princeton, NJ: Princeton University Press (1996); Mitschel G. Ash, Gestalt Psychology in German Culture, 1890-1967:.Holism and the Quest for Objectivity, Cambridge: Cambridge University Press (1995).Georg Lukács, Die Zerstörung der Vernunft, Berlin: Aufbau-Verlag (1954), p. 318 12 13 ניתן למצוא כתיבה היסטוריוגרפית מהשנים האחרונות, המבקשת לשחזר את התהוות השיח הסוציאל ביולוגי בגרמניה ברבע הראשון של המאה העשרים, על מאפייניו הפורמטיביים הייחודיים, על ידי התעמקות בהשפעת פילוסופיית החיים ועולם המושגים הוויטליסטי עליו. חוקרים כארמין שפר, ניקולס אגר, ניצן ליבוביץ' ואוליבר בוטר הראו כיצד עיצבה פילוסופיית החיים את השיח הביו פוליטי בגרמניה וכיצד חוללה שינוי סמנטי ב מושגים "חיים" )Leben( ו"התנסות".)Erlebnis( ראו: Nicholas Agar, Biocentrism and the Concept of Life, Ethics 108, 1, (1997), pp. 147-168; Armin Schäfer, Lebendes Disposotiv: Hand beim Schreiben, in: Cornelius Borck and Armin Schäfer (eds.), Psychographien, Zürich and Berlin: Diaphanes (2005), pp. 241-266; Oliver A. I. Botar, Defining Biocentrism, in: Oliver A. I. Botar and Isabel Wünsche (eds.), Biocentrism and Modernism, Burlington, Vt.: Ashgate (2011), pp. 220-239; Per Leo, Der Wille zum Wesen: Weltanschauungskultur, charakterologisches Denken und Judenfeindschaft in Deutschland 1890-1940, Berlin: Matthes und Seitz (2013); Nitzan Lebovic, The Philosophy of Life and Death: Ludwig Klages and the.rise of a Nazi Biopolitics, New York: Palgrave Macmillan (2013)
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 14 חוויית החיים הכללית. כך בלשונו של ולטר גרוס: לא הגופים האנושיים הם השונים מבחינה גזעית אלא בני האדם בשלמותם וכשלעצמם sich).(diese Menschen im ganzen und an "גזע" אינו ע קרון מדידה המתייחס לכמה תכונות גופניות חיצוניות אקראיות, אלא הצורה שבאמצעותה מביעים החיים את עצמם ככאלה, גם בשעה שהתכונות התורשתיות של החיים האלה אינן בהירות כל צורכן. מושג הגזע כולל את הגופני והרוחני כאחד, מבלי להזניח את הזיקה בין שני צדדים אלו של החיים האנושיים, בדיוק כשם שהעובדות של התורשה מעידות על החוקיות האחידה שביסוד התכונות הגופניות והרוחניות כאחד, מבלי 14 להוציא מכלל חשבון את התלות הסיבתית של אלה באלה. התפתחות המחקר הגנטי ויישומם בהצלחה של עקרונות התורשה המנדליאניים במסגרת חקר התורשה האנושית, הוליכו להתבססותה של תפיסת גזע חדשה, שהבליעה בתוכה את העקרונות של אחדות הגוף-נפש וסיפקה לראשונה הוכחות אמפיריות לקורלציה ביניהם. ואולם בד בבד עם הגושפנקא שהעניקה לתביעות הא יגניות והגזעניות עוררה המתודה הגנטית שורה ארוכה של בעיות חדשות, אשר חשפו את הסתירות והמתחים הפנימיים שבפרדיגמה האנתרופולוגית גזעית, ובכלל זה את הקושי לגשר על הפער שבין גנוטי פ לפנוטי פ. זאת ועוד, מבחינה אתית ופילוסופית התקשו מדעני הגזע לאמץ את הנחות המוניזם המטריאליסטי המקופל בהנחת המוצא הגנטית וביקשו לנסח עמדה מדעית המאפשרת ליישב בין הדטרמיניזם הביולוגי לרצון החופשי שני עקרונות שנתפסו חיוניים לצידוקה של השקפת העולם "הביולוגית". בעיית הרצון החופשי העסיקה רבות מדעני גזע בשנות העשרים והשלושים, אך על פי רוב נתפסה כחלק מהעיסוק הפילוסופי בבעיית הגוף-נפש, על הפרלוגיזמים והאנטינומיות הכלולים בה. 15 מאחר.Groß, Rasse, Weltanschauung, Wissenschaft, p. 23 14 15 מן הטעם הזה העדיפו מדעני הגזע להתעלם לעתים קרובות משאלות בעלות מהות פילוסופית ולהתמקד בפרקטיקות ובהנחות היסוד של תורת התורשה, אולם מתוך הבנה שהללו אינן מספקות תמונה שלמה של המציאות הנפשית. כך למשל קבע יוהנס שוטקי, ראש מחלקה במטהו של שר החקלאות הנאצי ולטר דרה,)Darré( כי אין בכוחם של מדעי הטבע לפתור את בעיית הגוף-נפש וכי עליהם להיצמד בלית בר רה להנחות המוצא המטריאליסטיות של הביולוגיה. Johannes Schottky, Einführung, in: idem (ed.) Die Persönlichkeit im Lichte der p. 4.Erblehre, Leipzig, Berlin: Verlag und Druck von B. S. Teubner (1936), מסיבה דומה מצא לנכון הרופא הנס בורקהרט לציין לטובה מחקרים פסיכיאטריים של חוקרים כדוגמת הרמן הופמן,)Hoffmann( ארנסט קרטצ'מר )Kretschmer( וארנסט רודין )Rüdin( על חולי נפש, וטען כי יעילותם נובעת מאופיים הפרקטי ומחוסר התלות שלהם בתיאוריות הקשורות בבעיית הגוף-נפש. Hans Burkhardt, Psychiatrische p. 85.Beiträge zur Rassenseelenkunde, Volk und Rasse 3 (1936), גם קורט גוטשלט, הממונה על המחלקה לפסיכולוגיה תורשתית במכון קייזר וילהלם, ציין את הקשיים שעורמת הבעיה הפסיכו פיזית
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 15 שאימוצם של עקרונות התורשה הגנטיים והשאיפה להעמיד את הדטרמיניזם הביולוגי במרכזה של השקפת עולם פוליטית הבליעו בתוכם הכרה בהיעדר כל יכולת לחולל שינוי, ביקשו תיאורטיקנים של גזע לנסח הנחת עבודה שתאפשר מצד אחד הכרה בלתי מסויגת במשקלן המכריע של הנטיות הגזעיות המוקדמות, ומצד שני תסייע בטיפוח תודעת האחריות המוסרית אצל היחיד מתוקף האמונה בהיותו סובייקט אוטונומי פעיל, המסוגל לחרוג ממגבלות הטבע ולעצב את סביבתו בכוח תבונתו ורצונו. ואולם סתירה זו נותרה בעינה, שכן אם יכול אדם להתעלות מעל לתכתיבים הביולוגיים, מה תוקף יש לו לדטרמיניזם הביולוגי בפרט ולגזענות האידיאולוגית בכלל? נמצא שאם ישנם בחירה ורצון חופשי, הרי הדטרמיניזם כוזב. מן הטעם הזה העדיפו המדענים הנאצים לזנוח את הקטגוריות הרדוקציוניסטיות של הגנטיקה הגזעית לטובת מתודות פיזיוגנומיות, הוליסטיות ופנומנולוגיות, המנכיחות את הקשר שבין גוף לנפש ומאששות לכאורה את השוני המנטלי והקוגניטיבי שבין הגזעים, והכל מבלי להתחייב להנחות המוצא המטריאליסטיות. מגמות אלו ניזונו במידה רבה מן הירידה הכללית במעמדו של הפוזיטיביזם המדעי ומן המחלוקות העזות שניטשו סביב טיבו וייעודו של המדע, שהתגברו ביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה. 16 הדרישה לאוטונומיה מדעית, כפי שהשתקפה למשל בתביעה של סוציולוגים כמקס ובר וורנר זומברט ל"מדע חופשי מערכים" Wertfreie),(Wissenschaft התערערה בעידן הבתר מלחמתי, שכן ההרס והחורבן שזרעה המלחמה העלו ספקות בדבר טיבו ה"ניטרלי" של המדע ועוררו שאלות מהותיות בדבר הצורך בעשייה מדעית המשוחררת מכל ממד של שיקול אתי. על רקע זה גברה גם הדרישה להכפיף את המדע לאתיקה קבועה מראש, להשקפת עולם כללית שתשרטט את גבולותיו, תגדיר את שיטותיו ותקבע את יעדיו. ברוח זו הצהיר הפסיכולוג וילהלם שטרן כי "רק השקפת עולם יציבה ומבוססת יכולה להעניק את הכוח לשלוט בטכנולוגיה מבלי לאבד )שנתכנתה בפיו גם )Ganzheitsproblem לפני חקר התורשה הנפשית, המבוסס במהותו על חוקים תפקודיים סיבתיים. לשיטתו, הסוגיה הממחישה באופן הברור ביותר את מגבלות המחקר האמפירי בנושא זה היא "פעולת הרצון" )Willensakt( ו"תפיסת הרצון".)Willenshaltung) Kurt Gottschaldt, Die Methodik der Persönlichkeitsforschung in der Erbpsychologie, in: Eugen Fischer und Kurt Gottschaldt (eds.), Erbpsychologie: Arbeiten zur Erb und Umweltforschung, Leipzig: Verlag von Johann.Ambrosius Barth (1942), pp. 130-131, 157 16 ראו: Cambridge, Robert Proctor, Value-Free Science? Purity and Power in Modern Knowledge, Mass., and London: Harvard University Press (1991); Albert Gert, Der Werturteilsstreit, in: Georg Kneer and Stephan Moebius (eds.), Soziologische Kontroversen, Frankfurt am Main: Suhrkamp (2010), pp. 14-45; Johannes Glaeser, Der Werturteilsstreit in der deutschen Nationalökonomie: Max Weber, Werner Sombart und die Ideale der Sozialpolitik, Marburg:.Metropolis-Verlag (2014)
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 16 את האנושיות". 17 יתרה מזו, רבים הצביעו על הכשל הלוגי שבבסיס התביעה למדע "אובייקטיבי", המשכיחה לחלוטין את הסובייקטיביות של תהליך ההכרה וההתנסות 18 הטבעית, ומובילה למצער למדע שאינו יותר מאוסף של עובדות בלתי קשורות. עמדתם של מדעני הגזע בשנות העשרים נתגבשה במידה רבה על רקע תפיסה משברית של מדע וקריאתם של אנשי רוח בולטים ל"מהפכה במדע" 19 או להשבת "משמעות המדע לחיים". 20 הללו הפנימו את טענותיהם של חסידי "המדע החופשי מערכים" שהכירו בהיותה של העשייה המדעית מושפעת מגורמים תרבותיים וחוץ מדעיים 21 אך השתמשו בטענות הללו כדי לקעקע את האוטונומיה של המדע ולהכפיפו לציווי אידיאולוגי ופוליטי. אחד המייצגים המובהקים ביותר של קו זה היה הסוציולוג והכלכלן הנודע ורנר זומברט, שהיה ממובילי התביעה ל"מדע חופשי מערכים" בעשור הראשון של המאה העשרים, וקבע כבר ב 1909 כי על המדע לשקף את המציאות המצויה ולא את המציאות הרצויה. 22 בשנת 1938 פרסם זומברט את המסה "השקפת עולם, מדע וכלכלה", ובמסגרתה רתם את טיעוניו הישנים להסקת מסקנות חדשות. עשייה מדעית, טען בחיבור זה, מעצם הגדרתה היא "תלוית ערך", אם כי "ערך" זה מצוי מעבר להשגה המדעית או התבונית, ולפיכך אינו מתחומו של המדע. כל פעולת חשיבה מניחה מראש החלטה סובייקטיבית ושרירותית, הנובעת מנטיותיו המוקדמות של החושב, ועל כן יומרתה לאובייקטיביות מוטבעת בסימן סובייקטיביות עמוקה שאין לחפשה בתחום 17 דבריו של שטרן מצוטטים כאן מתוך: Fritz K. Ringer, The Decline of the German Mandarins: The German Academic Community, 1890-1933, Cambridge, Mass.: Harvard University Press.(1969), p. 254 18 על כך מבוססת, למשל, עיקר ביקורתו של אדמונד הוסרל ב"משבר המדעים האירופיים והפנומנולוגיה הטרנסצנדנטלית" משנת 1936. ראו בהקשר זה גם את ביקורתו של זיגפריד קרקאואר,)Kracauer( בתוך:.Proctor, Value-Free Science?, p. 157 Ernst Troeltsch, Die Revolution in der Wissenschaft, Schmollers Jahrbuch für Gesetzgebung 19.Verwaltung und Volkswirtschaft 45 (1921), pp. 1001-1030 Edmond Husserl, Die Krisis der Europäischen Wissenschaften und die Transzendentale 20.Phänomenologie, Hamburg: Felix Meiner Verlag ([1936] 2012), pp. 5-7 21 ראו בהקשר זה את מסתו הנודעת של מקס ובר "המדע כייעוד" Beruf(,)Wissenschaft als שבמסגרתה הוא טוען כי בכוח המדע לספק הסברים ולהצדיק עמדות ערכיות מסוימות, אך אין בכוחו להסביר את היווצרותן. לדבריו, כל עשייה מדעית מבוססת על הנחות אפריוריות בדבר תקפות המתודה והלוגיקה שלה, המושפעות מגורמים תרבותיים וערכיים, ומשמשות "יסודות כלליים של התמצאותנו בעולם". יתרה מזו, "המדע מניח מראש כי התוצר של העשייה המדעית הוא חשוב במובן של 'דבר מה שראוי לדעת אותו'. בעניין זה טמונות אפוא כל בעיותינו, שכן הנחה אפריורית זו אין בכוחו של המדע להסביר. הוא יכול רק לפרש אותה ביחס למשמעות האולטימטיבית שלה, שאותה אנו יכולים רק לדחות או לקבל, בהתאם לעמדה העקרונית שלנו כלפי החיים". Wissenschaftslehre, Max Weber, Wissenschaft als Beruf, in: Gesammlte Aufsätze zur.tubingen: J. C. B. Mohr (1922), p. 541.Proctor, Value-Free Science?, p. 88 22
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 17 האמ תות האוניברסליות. מכאן, קובע זומברט, "הערך, וכך גם השיפוט על הערך, מתקיימים מחוץ לתחום הידע המעשי והאמפירי, דהיינו מה שמכונה בפינו באופן מסורתי 'מדע'; על כן הם שייכים הרבה יותר אל תחום הידע הפילוסופי )או הדתי(". סובייקטיביות זו תחומה ומוגדרת על ידי הנטיות הגזעיות המוקדמות, והן שקובעות ומעצבות את אופי המדע. מכאן שאין לראות במדע תחום "אובייקטיבי", "אוניברסלי" לא כל שכן, אלא "פולקי גזעי". לפי זומברט, שני הגורמים המכתיבים את אופיו של המדע הם "הדיספוזיציה הגופנית נפשית" Veranlagung) (leib-seelische של החוקר וה"רוח" שלו, דהיינו השקפת עולמו ועולם ערכיו. 23 קביעתם הנודעת של זומברט וובר מראשית המאה, ש"בכוחו של המדע לומר מה יש Seiende),(das אך לא מה צריך להיות Seinsollende),"(das הפכה בדרך זו תחמושת אידיאולוגית בידיהם של אנתרופולוגים וחוקרי גזע מובילים, שביקשו לרתום את המדע לשירותה של אידיאולוגיה פוליטית ולהפוך את האנתרופולוגיה כלי לשינוי חברתי. 24 טיעון זה אף שירת את האידיאולוגים הנאצים במתקפותיהם על חסידי המדע הליברלי ועמד ביסוד התביעה לנאציפיקציה של המדעים בשנות השלושים. "מדע פוליטי", קבע ולטר גרוס, "משמעו קיומו הלכה למעשה של העיקרון הערכי (Wertprinzip) ]...[ פירושו של דבר שמדע זה מלכתחילה, בדיוק משום שהוא טעון ערך, אינו מסתפק בקביעה מה יש, אלא תובע לקיים את מה 25 שצריך להיות". הביולוגיה בהקשר זה נתפסה כמציאות אונטולוגית, שאינה נתונה לצמצום קטגוריאלי ולעקרונות מדעיים מכלילים. ה"חיים" הובנו אפוא כמהות כ ולית וטוטלית, שאינה ניתנת לכימות ולמדידה בכלים אנליטיים ואמפיריים. ברוח זו נאלץ אפילו אמפיריציסט מושבע כלנץ להודות שהגזע הוא קטגוריה מדעית מעורפלת למדי, אך בה בעת הדגיש את חשיבותו כבסיס ערכי: "אף על פי שבעולם העובדות אין הגזע מתקיים כאחדות לכידה הרי משקלן של העובדות בעולם הערכים אינו רב". 26 על פי לנץ, חשיבות הגזע Werner Sombart, Weltanschauung, Wissenschaft und Wirtschaft, Berlin: Buchholz Weißwange 23.Verlag (1938), pp. 16-17 24 חוקרי גזע בולטים כדוגמת פריץ לנץ, הנס גינתר וו לטר שיידט מצטטים מימרה זו באופן מפורש בכתביהם ומגייסים אותה לצידוק התביעה לפוליטיזציה של המדע בכלל ושל אנתרופולוגיית הגזע בפרט. ראו: Fritz Lenz, Menschliche Auslese und Rassenhygiene (Eugenik), Munich: J. F. Lehmanns Verlag (1932), p. 9; Walter Scheidt, Die Träger der Kultur, Berlin: Alfred Metsner Verlag (1934), p. 13; Hans F. K. Günther, Der nordische Gedanke unter der Deutschen, Munich: J. F. Lehmanns.Verlag (1925), p. 81 Walter Groß, Rasse und Weltanschauung, Ziel und Weg. Zeitschrift des Nationalsozialistichen 25.Deutschen Ärzte Bundes 22 (1934), p. 30 Fritz Lenz, Die Rasse als Wertprinzip: Zur Erneuerung der Ethik, Munich: J. F. Lehmanns 26.Verlag (1933), p. 17
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 18 טמונה בהיותו "עיקרון ערכי" המאפשר את חיזוקה של התודעה הלאומית שבטית ואת העמקת תחושת הסולידריות ושותפות הגורל בין הגרמנים. עניין זה הובילו לבסוף לשלול כל היתכנות של "ידיעה מדעית" Erkenntnis) (wissenschaftlicher של גזע ולהעמיד את המציאות הגזעית על יסודן של ההתנסות פנימית ו"אמונה בגזע".(Rasseglauben) וכך מסכם לנץ את תפקידם של מדעי הגזע במסגרת השקפת העולם הנציונל סוציאליסטית: בעקבות מייסדה אדולף היטלר העמידה המדינה הנציונל סוציאליסטית את הגזע במרכז החיים הכוללים. השקפת העולם הנציונל סוציאליסטית מושרשת באמונה בגזע. אין היא מושרשת כלל בידע המדעי על אודות מהות הגזע וחוקי החיים שלו. קודם לכל אלה הוא הרצון לאישוש עצמי Selbstbehauptung) (der Wille zur של הגזע עצמו; רצון זה קודם לכל ידע מדעי ונגזרותיו. חשיבות הידע הגזעי ביולוגי מצויה אפוא בהיותו 27 האמצעי והדרך לשימור הגזע, הבראתו ושיפורו. המדע נטען כאן במשמעות חדשה: לא עוד מערכת סדורה של עקרונות ותהליכים שתכליתה השגת תובנות אמ תיות על העולם, אלא אמצעי בשירותה של השקפת עולם פוליטית, האמורה להתכונן מכוחן של דבקות ואמונה. במובן זה ממשותו של ה"גזע" כתופעה אמפירית אינה נקבעת עוד על פי כללי הלוגיקה המדעית, ואין היא שואבת את תקפותה הפוזיטיבית מן השיפוט התבוני ומתנאי הניסיון האובייקטיביים. "גזע" הוא אפוא עובדה טוטלית, שמקור סמכותה בה עצמה, היינו בעצם קיומה ובהיותה תופעה אקזיסטנציאלית, ובשל כך אין היא זקוקה עוד לצידוקים חיצוניים. עובדת קיומו של הגזע אינה מוטלת בספק, שכן האדם חש אותה בפנימיותו וחווה אותה כחוויית חיים. בזאת מועבר מקור ההכרה ב"גזע" מתחום ההתנסות האובייקטיבית והשיפוט התבוני אל תחום החוויה האינטואיטיבית הבלתי תבונית, הסובייקטיבית והאינסטינקטיבית, אל הניסיון החושי הקודם לכל הכרה שיטתית, ביקורתית ואובייקטיבית. בצורה זו הופך ה"גזע" למטרת ההכרה ולשיטתה כאחת, כלומר לאובייקט ההכרה ובה בעת לתנאי שמאפשר אותה. היגיון זה הוא שעמד ביסוד הדרישה להכפפת המדע לצו האידיאולוגי, והוא שא פשר לנסח מחדש את יחסי התלות בין העשייה המדעית לפוליטיקת הגזע. על רקע זה, למשל, ניתן להבין את הכרזתו של היינריך וילהלם קרנץ, רופא לפי מקצועו וראש המחוז במשרד לענייני גזע בהסן נסאו,(Hessen-Nassau) ש"כל עוד נבקש לפתור את הבעיה הביולוגית באופן אינטלקטואלי טהור, לעולם לא נזכה לממש Idem, Die geistigen Rassenunterschiede, in: Erwin Baur, Eugen Fischer, and Fritz Lenz 27.(eds.), Menschliche Erblehre, Munich: J. F. Lehmanns Verlag (1936), p. 769
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 19 את הקונברסיה הפנימית שלנו". 28 עמדות אלו הן שאפשרו את העלאתו של הגזע לדרגה של עיקרון עליון; ה"גזע" נתפס לא רק מצע להתחדשות לאומית ומוסרית, אלא יסוד לאפיסטמולוגיה חדשה שיש בכוחה להתוות דרך להשקפת עולם ול"ידיעה" חדשה, אשר אינה שואבת את צידוקה מכוחן של אמ תות אוניברסליות מופשטות, אלא מהסובייקטיביות העמוקה של החיים עצמם. ה"רה אינטגרציה של האדם" או הגדרתו מחדש של הסובייקט בזמן ובמרחב "בעיית הגזע", כפי שהגדיר זאת אריק פוגלין, "היא חלק בלתי נפרד מהבעיה הפסיכו פיזית". 29 ואמנם, תנאי הכרחי לצידוקה של כל אידיאולוגיה גזענית, לרבות זו הנאצית, הוא הוכחת הקורלציה בין גוף לנפש ואחדותו המוניסטית של האדם. ואכן, הנאצים תפסו את משנתם הגזעית במושגים של מהפכה רדיקלית בהבנת יחסי הגוף-נפש וכמרד רדיקלי בדואליזם המערבי, שבו ראו תולדה של מסורת יהודית נוצרית ארוכת שנים. בקונטרס שהתפרסם בשנת 1940 מטעם משרדו הראשי של הרייכספירר ס"ס ביטא המחבר, הפסיכולוג הצבאי ס"ס אוברשטורמבנפירר לודוויג אקשטיין, את חשיבותה המכרעת של אחדות הגוף-נפש להשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית: כל הדתות הגדולות והשקפות העולם קמות ונופלות על יסוד הנחות מסוימות הנסמכות על יחסי זיקה בין גוף לנפש. כל המפנים הגדולים בהיסטוריה של הרעיונות הוצגו כגרסה חדשה ליחסים אלו. העידן שלנו אף הוא חותר לגרסה חדשה שכזו. הוא מבוסס על האמונה באחדות העמוקה ובזהות המשותפת של גוף ונפש. נטל ההוכחה בעניין זה רובץ אפוא לא רק על תורת הגזע אלא בעיקר על הפסיכולוגיה הגזעית. הוכחת הכורח שבאחדות גוף הגזע (Rassenleib) ונפש הגזע (Rassenseele) ושלילת המקריות שבה, תספק להשקפת עולמנו את התימוכין המדעיים 30 המצופים ממנה ואשר להם היא נזקקת. H. W. Kranz, Aufgaben des Arztes im neuen Deutschland, Ziel und Weg. Zeitschrift des 28.Nationalsozialistichen Deutschen Ärzte Bundes 21 (1934), p. 797 Eric Voegelin, Race and State (The Collected Works of Eric Voegelin, vol. 2, ed. Klaus 29.Vondung), Baton Rouge: Louisiana State University Press (1997), p. 8 Ludwig Eckstein, Rassenleib und Rassenseele: Zur Grundlegung der Rassenseelenkunde, 30.Erarbeitung und Herausgabe: Der Reichsführer SS, SS-Hauptamt (1943), p. 3
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 20 אקשטיין, כפסיכולוגים אחרים של גזע, כפר ביכולתן של השיטות המכניסטיות והרדוקציוניסטיות להגיע לתובנות בעלות ערך אשר לנפש האדם, וביכר על פניהן מתודות פיזיוגנומיות שתמכו בעמדת המוצא הוויטליסטית. עמדה זו, כפי שנתגבשה במלואה כבר בראשית שנות העשרים בכתביו של חוקר הגזע לודוויג פרדיננד קלאוס, שללה את ההנחה שיש לראות בנפש מהות נבדלת מן הגוף, כשם שהיא נתפסת למשל במסורת הדואליסטית הנוצרית או במחשבה הקרטזיאנית, וזיהתה אותה עם הגוף החי, החש, המתנועע. מן הצד השני, היא כפרה בהנחה המטריאליסטית שהגוף החי הוא חומר פיזיקלי הניתן לרדוקציה של תהליכים פיזיקו כימיים, אלא ראתה בו חומר או אורגניזם מ ונ פש,(beseelt) חדור ברוח. "הפסיכולוגיה הגזעית,"(Rassenseelenkunde) קבע קלאוס, "חוקרת את המהות הגזעית של האדם באמצעות הנפש. היא חוקרת את האדם, את האדם השלם, ובכלל זה את הגוף החי.(Leib) ואולם אין גופו החי של האדם מהווה עבורה דבר כשאר הדברים, בחינת 'גוף דומם',(Körper) הניתן לשקילה ולמדידה, אלא כמופע של הנפש". 31 הגוף, קבע קלאוס, הוא "הזירה (Schauplatz) הראשונית והמי דית 32 של פעילות הנפש; באמצעותו היא מביעה את עצמה וזוכה לאובייקטיביזציה". ביסוד פסיכולוגיה זו עמדה התפיסה שנפשיותו של האדם מתגלמת בתנועות ובמבעי הגוף החי וניתנת לתצפית על ידי מעורבות אינטואיטיבית פעילה מצד החוקר. אקשטיין הבהיר עמדה זו כך: "הפעילות ]הגופנית[ היא תמיד חלק בלתי נפרד מחיות שלמה Ganze),(lebendinge אפילו אם מתייחסים אליה באופן נבדל ומנותק. ההתייחסות אל הפעילות, אל לה להיות 'אטומיסטית' או 'אלמנטרית'. עם זאת, היא מאפשרת גישה אנליטית וסינתטית כאחד". 33 במוקד תפיסה זו עמד האדם כ"ישות דינמית", המונעת בידי רגשות ודחפים אי רציונליים המכוננים את אישיותו המודעת. אופיו של אדם הוגדר אפוא על פי כוח הרצון האצור בו, שזוהה עם אימפולס החיים הביולוגי הבסיסי. "כאשר מדברים על אופי", כתב הפסיכיאטר והא יגניקאי האוסטרי פרידריך שטומפפל, "לרוב אין הכוונה לכישורים קוגניטיביים, אלא לכישורי רצון,(Willensbegabung) לטמפרמנט וליכולות רגשיות". 34 על יסוד הנחות אלו ביקשו פסיכולוגים נאצים לפתח שיטות פיזיוגנומיות חדשות, המאפשרות מדידה של כוח הרצון על פי המתח האצור Ludwig Ferdinand Clauß, Rassenseele und Volksgemeinschaft, in: Rasse: Monatsschrift der 31 Nordischen Bewegung, Leipzig and Berlin: Verlag und Druck von B. G. Teubner (1935), pp..6-7 Ludwig Ferdinand Clauß, Von Seele und Antlitz der Rassen und Völker. Eine Einführung in die 32.vergleichende Ausdrucksforschung, Munich: J. F. Lehmanns Verlag (1929), pp. 73-74.Eckstein, Rassenleib und Rassenseele, p. 11 33 Friedrich Stumpfl, Die Vererbung des Charakter, in: Schottky (ed.), Die Persönlichkeit, 34.p. 81
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 21 בשרירים, או מתודות פסיכוטכניות שניתחו ביטויים רגשיים באמצעות שפת גוף, 35 מחוות, מבעי פנים וקול. טיפוח של "אישיות דינמית" נתפס כאחת ממטרותיה העיקריות של מערכת החינוך הנציונל סוציאליסטית וכתנאי יסודי בעיצובו של האדם החדש. חיזוק כוח הרצון ותיעול הדחפים האינסטינקטיביים של הדור הצעיר השתקפו היטב בקריאות כדוגמת זו של ריצ'רד פון הוף, הממונה על החינוך בעיר ברמן, שתבע לעצב את דור העתיד באמצעות "הרצון לעצב אדם נורדי". 36 הרצון המתממש כפעולה נתפס כביטוי העליון והאותנטי ביותר של האינדיבידואליות, שכן רק באמצעותו מגיע אדם לתחושת השלמות הטבועה בו. במסמך פנימי ממשרדו של אלפרד רוזנברג תוארה "צורתו האידילית של האדם הגרמני", ונאמר עליו ש"חייו הם דינמיים, כך שלמעשה הוא לוחם החותר להמשך קיומה של מלאכתו". "האדם הסטטי", לעומת זאת, מתואר כמי ש"תר אחר השקט וחותר לרווחתו ולעצמאותו על ידי האבסת יתר זעיר בורגנית". כל קולקטיב אנושי נתבע להעניק לפרט את יחידותו, אולם במסגרת השקפת העולם הנאצית, היחיד "אינו המטרה כשלעצמה אלא האמצעי להשגת המטרה!" בנקודה זו מטעים מחבר המסמך את טיבה האידיאליסטי של עמדה זו: "האדם הדינמי" אינו בר השגה לחלוטין, לעולם יישאר בבחינת אידיאה שיש לשאוף ולכוון אליה, שכן דינמיות מעצם מהותה היא "התהוות" (Werden) מתמדת ולעולם לא "הוויה".(Sein) 37 האדם החדש עוצב אפוא ברוח המחשבה הניטשיאנית; כביטוי ריאליסטי הרואי של אדם הכופר בדקדנטיות הסטטית של העולם הליברלי הבורגני ומקדש מאבק טוטלי ודינמי מתוך נאמנות לאינסטינקטים הטבעיים והראשוניים המגולמים בגזע. עמדה זו לא הייתה דקלרטיבית בלבד, אלא ביטאה דחף אותנטי להתנער ממורשת המונותיאיזם היהודי נוצרי ולחולל היפוך ערכים רדיקלי, שנתלוותה אליו הקריאה להמרת האלוהות הטרנסצנדנטית בכוח קמאי אימננטי, הפועל בתוך העולם ומניע את ההיסטוריה. הרצון נתפס אפוא ככוח יסודי ואין סופי, כריתמוס כללי ומקיף כל, המעיד יותר מכל על כ וליות החיים ועל אפסותה של התבונה והקטגוריות הממיינות שלה. במובן זה הוא נתפס כניצחון הסובייקטיביזם 35 ראו למשל: Z.ang. Ludwig Eckstein, Sprache der menschlichen Leibeserscheinungen, (1935) Berlin.Ps., Beiheft 92 (1943); Hermann Strehle, Analyse des Gebarens, כפי שהראה ההיסטוריון אולפריד גוטר, סוגיית הרצון לא הייתה רק בעיה עיונית או אידיאולוגית, אלא סוגיה מעשית שהעסיקה רבות פסיכולוגים צבאיים בוורמכט, שנדרשו מתוקף תפקידם לאבחן את התאמתם של מועמדים לתפקידי קצונה. חשיבותו של כוח הרצון נתפסה בהקשר זה כמכרעת, בשל טיב המשימות שנדרשו מן החייל בשדה הקרב. ראו: Ulfried Geuter, The Professionalization of Psychology in Nazi Germany, New.York: Cambridge University Press (1992), pp. 94-98 Richard von Hoff, Rassenmaterialismus?, Rasse: Monatsschrift der Nordischen Bewegung 36.Leipzig and Berlin: B. G. Teubner (1934), p. 150. Weltanschauung und Wissenschaft, Bundesarchiv Berlin (BA), NS-15/347 37
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 22 על הכוללות האובייקטיבית של הפוזיטיביזם המדעי מכאן, ושל האידיאליזם המאוחר מכאן. ואולם מה שנתפס אצל ניטשה כאישוש מוחלט לאוטונומיה של הסובייקט כפרט, הפך בהשקפה הנאצית הוכחה לקיומו של סובייקטיביזם קולקטיבי, בעל אישיות נפשית וקווי אופי משל עצמו. ברמת ה פ רט נתפס הגרעין התורשתי, הקודם לאישיות המודעת, כמרחב שבו התקיים אותו כוח לטנטי, קמאי ועל פרסונלי שבאדם, בחינת התגלמותה הקונקרטית של המציאות הכללית והאל זמנית של הגזע בלא מודע הפרטי. בדרך זו הפכה הסובייקטיביות של היחיד לזהה עם האובייקטיביות של הפולק, וההתנסות הפנימית והמטא רציונלית נעשתה מפתח להכרת האמת הגלומה בדם. אחד ממושגי היסוד ששימשו לניסוח עמדה זו היה המושג "אישיות".(Persönlichkeit) מושג זה, על עולם האסוציאציות הרומנטי שנקשר בו, שימש את הנאצים לציון תפיסת יחיד המנוגדת לתפיסה הבורגנית הליברלית. בניגוד לקטגוריה הליברלית, שנתפסה כהבניה מופשטת ומלאכותית, ה"אישיות" ייצגה את היחיד בתוך הסדר החברתי הטבעי, הנגזר במישרין מן ההיררכיה הקבועה בסדרי החיים וממלחמת הקיום הכרוכה בהם. ה"אישיות" ביטאה אפוא עמדה אורגנית, אנטי אטומיסטית ודינמית, שבמסגרתה נתפס היחיד חלק בלתי נפרד מהמרחב הטבעי ומההיסטוריה, חוליה בשרשרת הדורות ותא בגוף האומה. בטרמינולוגיה הנאצית נקשר המושג "אישיות" בהומוגניות גזעית ובלכידות לאומית; 38 ההמונים מעורבי הגזע, לעומת זאת, תוארו כ"מחוסרי אישיות",(persönlichkeitslose) 39 והסכנה הנשקפת מהם לתרבות האירופית הוצגה כ"ביטול האישיות".(Entpersönlichung) 40 במידה רבה שיקפה קטגוריית ה"אישיות" את שורשי החרדה הקיומית ותחושת המשבר העמוק ששימשו מצע לצמיחתה של השקפת העולם הנאצית. הנגדתה של ה"אישיות" הנאצית עם ה"אינדיבידואל" הבורגני ליברלי התיימרה להשיב לסובייקט המודרני, המנוכר והתלוש, תחושה של שייכות היסטורית ורגש של קביעות בעולם הפכפך ומשתנה תדיר. על רקע זה היוו המושגים דם ותורשה, שנקשרו לבלי הפרד בקטגוריית ה"אישיות", סמלים בעלי השפעה פסיכולוגית עמוקה, שכן הם א פשרו לטעת ביחיד תחושה של ודאות וביטחון בעולם שסביבו וסייעו לו להתגבר על בדידותו הקיומית. "האישיות היא הפרח על עץ המשפחה של השבט", קבע הרופא ותיאורטיקן הגזע לוטר גוטליב טירלה, 41 ולעומת האינדיבידואל הליברלי, התלוש מן הטבע וההיסטוריה, היא בעלת זיקה היסטורית עמוקה, שכן היא מעוגנת בתורשה הבין Alfred Rosenberg, Einsamkeit und Kameradschaft, in: Tradition und Gegenwart: Reden und 38.Aufsätze 1936-1940, Munich: Zentralverlag der NSDAP (1941), p. 190 Idem, Der Mythus des 20. Jahrhunderts: eine Wertung der seelisch-geistige Gestaltenkampfe 39.unserer Zeit, Munich: Hoheneichen-Verlag, (1934 [1930]), p. 44 Idem, Um eine Weltanschauung, in: Blut und Ehre: Ein Kampf für deutsche Wiedergeburt, 40.Munich: Zentralverlag der NSDAP. (1938), p. 202.Lothar Gottlieb Tirala, Rasse, Geist und Seele, Munich: J. F. Lehmann (1935), p. 15 41
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 23 דורית ובשושלת האבות. 42 עמדה זו אפשרה לאידיאולוגים הנאצים לטעון כי הנציונל סוציאליזם משיב לאדם את מקומו האמ תי בעולם ואת זיקתו הבלתי אמצעית אל הטבע וההיסטוריה. על פי היגיון זה, מאחר שגרעין קיומו הממשי של האדם נמצא במישור הביולוגי, והוא שמכתיב את גורלו, את מחשבותיו ואת מעשיו, ממילא אין עוד תוקף למושג האינדיבידואליות במובנו ההומניסטי ליברלי. בדרך זו נתבטלה פרטיותו של האדם כעומדת בזכות עצמה והפכה מותנית בשיוכו הלאומי גזעי. מקומו של היחיד בעולם צומצם והורחב בעת ובעונה אחת, שכן כעת הוא לא נתפס עוד כיחיד בודד התלוש מזמן וממרחב, אלא כחוליה בשרשרת ארוכה של דורות, חלק מנצח. מובן שזהות טוטלית זו בין היחיד לכלל הייתה סימבולית ולא אונטולוגית, אולם לא כך הבינוה הנאצים, וחלק ניכר ממשאביהם האינטלקטואליים הושקע במה שכינה הפילוסוף הנאצי 43 אלפרד בוימלר "רה אינטגרציה של האדם". בהרצאה שנשא באוניברסיטת ינה ביולי 1932 הציג בוימלר את גרסתו לאונטולוגיה החדשה: "האדם השלם משיב אלינו את שלמות האדם; אין אנו מדברים באדם בדיוני, מדומיין, אשר כולו פנימיות טהורה, אלא באדם נגלה, המציג את עצמו, התופס מקום ואחיזה במרחב. הרה אינטגרציה של האדם כרוכה אפוא בשיקום המרחב ובחידוש התפיסה את האדם כחלק מסביבתו". לשיטתו, "האדם השלם" מנוגד לחלוטין ל"אישיות הרוחנית" של האידיאליזם ההומניסטי ולאידיאל הבילדונג האוניברסלי שלו. בתור שכזה הוא חותר תחת תפיסת האינדיבידואל המופשטת שלו, הרואה ב"פנימיות" (Innerlichkeit) סמכות עליונה ומתעלמת בתוך כך מקיומו הבלתי אמצעי במרחב שסביבו. גרסת האינדיבידואל האידיאליסטית הומניסטית היא מופשטת והרסנית, שכן במסגרתה "הפנימי הטהור הוא שקובע את הדרישות לתחזוקת הגוף הדומם, ]ואילו[ על הגוף החי, הנושא את מהותו בעצם היותו הוא עצמו, מוטל לזכות בצידוקו הראשוני מידי הרוח". 44 האדם המודרני, לדברי בוימלר, הוא אדם חסר כל "עמדה",(Haltung) או לחלופין אדם בעל עמדה מזויפת. מצבו הקיומי מתאפיין אפוא בתלישות פנימית ובניכור חיצוני הנובעים מהיעדר כל זיקה אל המרחב. במובן זה "עמדה" אמ תית אפשרית 45 "רק במקום שהפנימי והחיצוני אחד הם". האדם הגופני הממשי Mensch),(der leibhafte wirklich שאינו מוליך עצמו שולל על ידי "פנימיות טהורה", חדור כולו בשאיפה להיות נצר, של שושלת אבות, החולקים עמו את אותה גופניות ונפשיות. מי שחושב שם, עמ' 13. 42 Alfred Baeumler, Sinn und Aufbau der deutschen Leibesübungen, in: Männerbund und 43.Wissenschaft, Berlin: Junker und Dünnhaupt Verlag (1940), p. 59 שם, עמ' 60. 44 שם. 45
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 24 מנקודת מבט גופנית נפשית, חושב במונחים של "ביולוגיה תורשתית" ורואה את עצמו חוליה בשרשרת הכבירה של שבטו ועמו. חשיבה גופנית 46 נפשית (Leibseeledenken) ואינדיבידואליזם אינם עולים בקנה אחד. בוימלר קושר במפורש בין אחדותו ההוליסטית של היחיד ובין תפיסת המדינה האורגנית, ומסכם: "האדם השלם הוא האדם בזיקתו אל העם והמדינה". 47 האדם כפנומן מופיע תמיד בהקשר סביבתי והיסטורי מסוים, ובתור שכזה הוא כבול לתנאים אפריוריים המכתיבים וקובעים את אישיותו מלכתחילה. ואולם יותר מקביעה קטגורית יש בנימה זו משום ציווי אתי, שכן בידי האדם נותרת האפשרות העקרונית להכריע אם ברצונו להכיר במציאות או להתכחש לה. במובן זה מסתמן "האדם השלם" כאידיאה ולא כמציאות סגורה וחתומה, כאפשרות ולא כממשות. עניין זה הולם גם את מומנט הדינמיות וההתהוות שביסוד תמונת האדם הנציונל סוציאליסטית, שהוא תנאי אפריורי להתגברותו של הפרט על מציאותו הסינגולרית וחריגתו אל מעבר לגבולותיה המוגדרים. האדם הוא אפוא צורת הופעה מטפיזית שמהותה הגזעית קודמת תמיד לקיומה כפרטיות ממשית וקונקרטית. מכאן שהשגת השלמות האונטולוגית אפשרית רק בזכות התמזגותה מרצון של ה פרטי ות ב כללי ות, של האינדיבידואלי ות בקולקטיבי ות של הגזע. על רקע זה מוכשרת הקרקע למעבר מזהות טוטלית אונטולוגית לטוטליטריות פוליטית במישור המדיני. בדרך זו הופכת האונטולוגיה למטפיזיקה, והדחף לעצב "אדם גופני ממשי" מתמצה בהפיכת האדם לסטרוקטורה מופשטת, לסמל, לאידיאל טיפוס. ואכן, את אחד הביטויים המובהקים לעמדה זו ניתן למצוא באופן שבו נקשרו המושגים Persönlichkeit ו Typus )טיפוס(. המונח Typus נתפס כמקבילה רטורית למונחים Rasse )גזע( ו Artung )מין(, אך עם זאת קיפל בתוכו אסוציאציות מטפיזיות שלא נכללו בסטרוקטורות הלשוניות סמליות של המונחים הביולוגיים והזואולוגיים. ה"טיפוס" נתפס בה בעת אידיאל גזעי שיש לחתור אליו, אך גם גרעין ביולוגי קמאי הטמון בכל סובייקט גזעי. לפי רוזנברג, "הערגה לאישיות ולטיפוס זהה ביסודה. אישיות חזקה משפיעה על עיצוב סגנון, אולם הטיפוס, מנקודת מבט מטפיזית, הוא שמקנה לאישיות את ביטויה הטהור. ערגה נצחית זו לובשת בכל תקופה צורה אחרת". 48 ה"טיפוס" מסמן אפוא את הדחף הנפשי הפנימי האצור בגזע ומבקש להתממש כמציאות היסטורית קונקרטית. ורוזנברג מבהיר: "טיפוס אינו סכמה, אף לא סובייקטיביזם אישיותי. טיפוס הוא אפוא צורה פלסטית תלוית זמן של תוכן גזעי נפשי אל זמני, צו חיים,(Lebensgebot) ולא חוק מכניסטי ]...[ חוויית הטיפוס מסמנת את הולדת המיתוס של ההיסטוריה שלנו כולה: הולדת נפש שם, עמ' 61. 46 שם, עמ' 71. 47.Rosenberg, Der Mythus, p. 294 48
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 25 הגזע הנורדית וההכרה בערכיה הנעלים ככוכב השחר של הווייתנו בכללה". 49 מכיוון שה"טיפוס" קודם להיפרטות תכונות האופי אצל כל פרט ופרט, הוא נתפס ככוח המניע בתשתית ההיסטוריה וכמפתח להבנת ערכו האמ תי של היחיד וזיקתו אל הכלל. מכאן קצרה הדרך להפשטתו של האדם מכל סממן של אינדיבידואליות ולהפיכת הגזע למהות מטפיזית ומטא היסטורית. באור זה מתבהרת ההיסטוריה כמאבק מניכאיסטי, קמאי ונצחי, בין הטיפוס הגזעי הטהור לאנטי טיפוס,(Gegentypus) כפי שהגדיר אותו אריך רודולף יאנש, בכיר הפסיכולוגים הנאצים. 50 מהלך האבסטרקציה של הגזע נתמך על ידי הטכניקות הטיפולוגיות, שבשל ההיברידיות הגזעית והיעדר כל ראיה אמפירית לקיומם של גזעים הומוגניים, נאלצו להתבסס יותר ויותר על דגמים אידיליים המנותקים מכל מציאות אמפירית. חדירתה של האידיאולוגיה אל הפסיכולוגיה המדעית עוררה ביקורת מסוימת מצדם של כמה חוקרים ופסיכולוגים של הגזע, שקבלו על הניסיון לטשטש את מורכבות הסוגיה הפסיכולוגית גזעית באמצעות אקסיומות וקביעות חוץ מדעיות. עניין זה, למשל, הוא שהניע את הפסיכולוג הנודע אוטו טומלירץ לקבוע כי "פסיכולוגיית הגזע ]...[ תוכל לפתור את מכלול הבעיות הרובצות לפתחה רק אם תימנע מלעבוד עם טיפוסים מופשטים ואידיליים ותנקוט שיטה אנתרופולוגית במובנה האמ תי". 51 המעבר הסמנטי מ"אישיות" ל"טיפוס" סימן במידה רבה מעבר מסובייקט, שהוא ישות אנושית קונקרטית, לאידיאל טיפוס, לארכיטי פ של אדם שלם, המגלם בהווייתו את המיתוס של הגזע. בחיבורו "מיתוס המאה העשרים" כתב רוזנברג: "עידן אי השפיות גווע לבסוף. האישיות החזקה ביותר כיום אינה קוראת עוד לאישיות ]כך במקור[ אלא לטיפוס: לאורח חיים פולקי, המושרש באדמה. טיפוס חדש של אדם גרמני 'המעוגן בגוף ובנפש', 52 שיצירתו היא המשימה של המאה העשרים". אם כן, הקריאה לכינונו של "אדם שלם" נתפסה כאחד הביטויים העמוקים ביותר של המהפכה הנציונל סוציאליסטית וכאמצעי למימוש חזון החברה הגזעית. לשם כך גויסו ענקי הרוח הגרמנים, ובפרט הרדר וגתה, שתפיסתם את האדם בבחינת sensorium commune היוותה מצע נוח לביסוסה של הפדגוגיה ההוליסטית החדשה. ברוח זו כתב בלדור פון שיראך, מנהיג הנוער ההיטלראי, כי על החינוך הגרמני לשוב אל 49 שם, עמ' 295. Erich Rudolf Jaensch, Der Gegentypus: psychologisch-anthropologische Grundlagen 50 deutscher Kulturphilosophie, ausgehend von dem was wir überwinden wollen, Leipzig: Barth.(1938) Otto Tumlirz, Das Leib-Seelenproblem in der Rassenpsychologie, Zeitschrift für Rassenkunde 51.und die gesamte Forschung am Menschen, Stuttgart: Ferdinand Enke Verlag (1940), p.16.rosenberg, Der Mythus, p. 295 52
נפש-אדם-עולם בהשקפת העולם הנציונל סוציאליסטית 26 עקרונותיו ההוליסטיים של גתה ולחנך לאחדות האישיות Charakter).(Einheit des גתה, הצהיר שיראך, "ביקש לעצב את האדם השלם, לא רק את האינטלקט שלו, ממש כפי שאנו מבקשים לעשות מאה שנים לאחר מכן". 53 באופן דומה קבע יאנש כי מטרת החינוך האקדמי לטפח בקרב הסטודנט הגרמני "הופעה נאמנה לחיים" Darbietung) (lebensnähere ו"לתפוס את האדם השלם, לא רק את האינטלקט המופשט שלו". 54 בספר הדרכה לנוער ההיטלראי הוסבר כי ביסוד טיפוחה של אישיות נציונל סוציאליסטית אצל בני הדור הצעיר עומד ע קרון "האחדות בין הרגש להבנה, בין הלב לשכל"; שאיפתו העליונה של החינוך הנאצי היא "לפנות תמיד אל האדם השלם, בהיותו אחדות בלתי ניתנת להפרדה של גוף, רוח ונפש". 55 גם הצוערים במכללות הקצונה וההנהגה הפוליטית נדרשו ל"שיטת חינוך חדשה בתכלית", החותרת ל"סינתזה בין הגוף, הנפש והרוח". 56 שיטה זו, כתב סגן הגאולייטר פרידריך שמיט בשנת 1939, טרם נתגבשה כל צורכה, אך היא לבדה עשויה לענות על הדרישה לעצב טיפוס של אדם חדש ו"לחנך את ההנהגה הצעירה ברוח המיתוס של השקפת העולם הנציונל סוציאליסטית". 57 הטעמה זו היא שהעניקה למחשבת הגזע הנאצית את אופייה המיוחד ואת הדחף האי רציונלי והפסידו גאולי שאפיין אותה, כפי שיובהר להלן. האדם נתבע להכיר במהותו הוויטלית, בשורשי קיומו העל אינדיבידואליים, ובהיותו חלק מרציפות היסטורית בעלת משמעות ותכלית משל עצמה. בתוך כך הוא כופר בכל אותן הפשטות קרטזיאניות שהרחיקו אותו מהמציאות הממשית וזוכה להתנסות שוב בשלמותו האונטולוגית ובאותנטיות קיומית, בלתי אמצעית, בעולם. בניגוד לתחושות הניכור והתלישות המאפיינות את מצבו הקיומי של האינדיבידואל הליברלי, מקומו של היחיד הנאצי במרחב ובזמן מוגדר מתוקף יחסי הזיקה האורגניים. ואולם טיבה האמ תי של אונטולוגיה זו נחשף כאשר נדרשים לאסטרטגיות התיאורטיות ששימשו בידי הנאצים לאישושה. Baldur von Schirach, Goethe in unserer Zeit, in: Revolution der Erziehung: Reden aus den 53.Jahren des Aufbaus, Munich: Zentralverlag der NSDAP, Franz Eher Nachf. (1942), p. 177 Erich Rudolf Jaensch, Die Wissenschaft und die deutsche völkische Bewegung, in: Ernst 54 Krieck und Friedrich Klausing (eds.), Die deutsche Hochschule, Marburg: N. G. Elwertsche.Verlagsbuchhandlung (1933), p. 64 Gottfried Griesmayr, Wir Hitlerjungen: Unsere Weltanschauung in Frage und Antwort, Berlin 55.(1936), p. 3 Friedrich Gottlob Schmidt, Grundlagen und Methoden der Eryiehung des politischen 56 Leiterkorps der NSDAP, in: Sammelheft Ausgewählter Vorträge und Reden: Für Schulung in Nationalsozialisticher Weltanschauung und Nationalpolitischer Zielsetzung, Berlin:.Zentralverlag der NSDAP, Franz Eher Machf. (1939), p. 138 57 שם, עמ' 139.
תשע"ז- 2017 דפים לחקר השואה, מאסף ל 27 מן הסובייקטיביות של היחיד אל הסובייקטיביות של הכלל: "נפש הגזע" מטפורה או מציאות על אינדיבידואלית? הפילוסופיה האורגניציסטית של הנאצים שאבה את התימוכין שלה מעולם האורגניזמים שבטבע. במישור האידיאי שועתקו אמ תות שתוקפן יפה למופעי חיים סינגולריים אל המדומיין הקולקטיבי וסייעו ביצירת מערכת שלמה של דימויים ואנלוגיות שאפשרו לכונן שדה תודעתי וסימבולי חדש. לא רק עולם המושגים האנטומי והפיזיולוגי הועתק במסגרת זו אל רשות הכלל, אלא גם מונחים הלקוחים מהתחום הפסיכו ביולוגי זכו עתה למשמעויות קולקטיביסטיות. וכך, מתוקף התגבשותה של המחשבה הביולוגית החדשה וחלחולה אל השיח הלאומי פולקי בגרמניה, נתהווה מושג חדש של סובייקטיביזם, ששחזר דפוסי מחשבה רומנטיים ואידיאליסטיים והעתיקם אל תוך עולם המושגים המדעי המודרני. לאור האמור אין אלא לתהות מדוע התעלם עד כה המחקר ההיסטורי משורת הדימויים הפסיכו ביולוגיים הטבועים בפילוסופיה האורגנית לאומית של הנאציזם ובחר להתמקד בדימויי הגוף הקולקטיביים. וכך, בעוד מושגים כגון "גוף העם" Volksleib) או,(Volkskörper ועמם מגוון שלם של אנלוגיות השאולות מעולמות הפיזיולוגיה והאנטומיה, זוכים לדיון מקיף, המושג "נפש הגזע" ומונחים אחרים שהושאלו מהטרמינולוגיה הפסיכו ביולוגית והוטענו משמעויות קולקטיביסטיות חדשות, כמעט לא זכו להתייחסות, קל וחומר לדיון מעמיק. כפי שביקשתי להראות, השפה הנאצית העניקה למושגים הביולוגיים והפיזיולוגיים הרווחים פרשנות רחבה ושונה מן המקובל. בנקודה זו טמונה אפוא חולשתם המרכזית של רבים מהניתוחים ההיסטוריוגרפיים העוסקים בפוליטיקת הגוף הנאצית ובדימויי הגוף הקולקטיביסטיים ששימשו אותה, המצטמצמים על פי רוב לתפיסה מטפורית של המושג "גוף העם" מכאן או להכפפת המחשבה האורגניציסטית פוליטית של הנאצים לאנליזות תיאורטיות וביו פוליטיות מכאן. 58 בשני המקרים חסרה התייחסות מספקת לשפה המטא ביולוגית של 58 ראו למשל: Pedagogy, Weindling, Health, Race and German Politics; Shelia Faith Weiss, Professionalism, and Politics: Biology Instruction during the Third Reich, in: Monika Renneberg and Mark Walker (eds.), Science, Technology, and National Socialism, Cambridge: Cambridge University Press (1994), pp. 184-196; Elisa Fiaccadori, State Racism and the Paradox of Biopower, Foucault Studies 19 (June 2015), pp. 151-171; Ute Planert, Der dreifache Körper des Volkes: Sexualität, Biopolitik und die Wissenschaften vom Leben, Geschichte und Gesellschaft 26, 4 (2000), pp. 539-576; Süß, Der Volkskörper im Krieg; Michael Hau, The Cult of Health and Beauty in Germany: A Social History 1890-1930, Chicago: University of Chicago Press (2003); Boaz Neumann, The Phenomenology of the German Peopleʼs Body (Volkskörper) and the Extermination of the Jewish Body, New German Critique 106 (2009), pp. 149-181; Andreas Musolff, Metaphor, Nation, and the.holocaust: The Concept of the Body Politic, New York: Routledge (2010)