The Ezri Center for Iran & Persian Gulf Studies שינוי הדפוסים במעורבות המעצמות במזרח התיכון בעקבות משבר הקורונה מסמך משותף של קבוצת מחקר בנושא מעורבות חיצונית במדינות המזרח התיכון בניהול המרכז לחקר הביטחון הלאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה תוכן העניינים לעמוד הבית של הפרוייקט מבוא בני מילר ומורן זגה מעצמות אזוריות : התמודדות פנימית והשלכות אזוריות סולי שאהוור מורן זגה רונית מרזן דיפלומטיית אסונות : ביטחוניזציה, כוח רך ושיתופי פעולה חיים קורן כרמלה לוטמר ולאה מנדלר אדם הופמן מעורבותה של ארצות הברית : סופה של המערכת החד - קוטבית? בני מילר אריאל כבירי מעורבותה של רוסיה : המשכיות בצל דאגה כלכלית צבי מירקין אלכסנדר טבצ'ניק מעורבותה של סין : האם המדינה הראשונה שיצאה ממשבר הקורונה תהיה הראשונה להגביר מעורבותה במזרח התיכון? יורם עברון אבינעם עידן מגמות כלליות : הגדרה מחדש של אינטרסים, יחסי כוחות וכלכלה אזורית עומר צנעני מיכאל אפל קובי מיכאל ניצן פלדמן 2 3 4 5 6 6 7 8 9 10 10 11 12 12 13 14 15
2 מבוא בני מילר ומורן זגה בתקופה שבה העולם כולו עסוק בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה היחסים הבינלאומיים משנים את צורתם ואת אופיים. המתח בין הכלכלה לבריאות הציבור, בין גלובליות ללאומיות ובין מדינות תומכות לנתמכות הם רק מספר דוגמאות לאתגרים שמציב המשבר במערכת הקשרים בין מדינות. לצד האתגרים, הובילה ההתמודדות עם המשבר גם להזדמנויות במערכת היחסים הבינלאומית, ומדינות החלו לקיים שיתופי פעולה "חיוביים" ביניהן, ולעיתים אף לקשור קשרים לא-מסורתיים בעזרה הדדית, סיוע הומניטרי, העברת ציוד, שיתוף ידע ועוד. המזרח התיכון חווה תהליכים דומים של אתגרים והזדמנויות בתקופת הקורונה שעליהם יפורט במסמך זה. העיסוק הממוקד בקורונה מעלה את השאלות שלהלן:. 1 האם פחתה מעורבות המעצמות האזוריות והגלובליות במזרח התיכון בעקבות המשבר, או שמא חל שינוי במוקד העניין הציבורי והסיקור על רקע המשך המעורבות?. 2 במה שונים דפוסי המעורבות מאז המשבר מאלו שלפני תקופת הקורונה? עניינו של מסמך משותף זה בהשפעות הקורונה על המזרח התיכון, הן בממד הבינלאומי, והן מבחינת מדינות האזור. במצב הנוכחי עדיין יש הרבה שאלות פתוחות לגבי שני הממדים. כמה מן הדילמות המרכזיות לגבי השפעות הקורונה מובאות להלן. המערכת הבינלאומית. היריבות הגוברת בין ארצות הברית לסין מנבאת תחרות גוברת ביניהן וייתכן שכולל במזרח התיכון. אולם המשבר גם יוצר אילוצים גוברים של מעורבות המעצמות באזור, בראש ובראשונה כתוצאה מהמחיר הכלכלי הגבוה שגובה המשבר. ארצות הברית מגלה יותר בדלנות, ותהיה שקועה בבעיותיה הפנימיות-כלכליות. בעיות כלכליות גם תקשינה על סין ורוסיה. סין אומנם מנסה להבליט את הישגיה בטיפול במגפה, אך גם ה מודל שלה נפגע בעקבות הטיפול הכושל בפרוץ המגפה. רוסיה עלולה להיפגע גם מירידת מחירי הנפט בדומה ליצואניות הנפט במזרח התיכון, אם כי היא תשאף לנצל את הישגיה מהתערבותה בסוריה לצורך המשך העצמת מעמדה באזור. הממד האזורי. תפיסת האיום המשותף חוצה הגבולות עשויה למתן קונפליקטים באזור. ההתערבויות האיראניות עשויות גם להתמתן בעקבות עוצמת משבר הקורונה באיראן. מצד אחד, המשבר הכלכלי וירידת מחירי הנפט עשויים גם הן לצמצם את המשאבים הפנויים להתערבויות ולקונפליקטים. מצד שני, המשך הקונפליקטים עלול לשמש אמצעי להסחת דעת מ''המחיר'' הגבוה שתגבינה השלכות הקורונה. המדינות הכושלות הרבות באזור גם עלולות להיחלש עוד יותר, ולשמש בימה נוחה לעלייה חוזרת של הג יהאדיסטים וגורמי טרור. עלייה זאת עלולה גם לגרום שוב לגל של חוסר יציבות באירופה ובעולם המפותח כולו באמצעות הגירה וטרור גוברים. המסמך שלפניכם דן בשאלות אלו וברבות נוספות שתמשכנה להעסיק את האזור והעולם כולו בשנים הקרובות. המסמך מאגד את תובנותיהם של 16 מומחים השותפים לקבוצת מחקר שחוקרת את מעורבות המעצמות במזרח התיכון. קבוצת המחקר בניהול המרכז לחקר הביטחון הלאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה כוללת אנשי מחקר ומדיניות מכל הארץ ומתחומי עניין מגוונים. המומחים יציגו במסמך זה ניתוח של דילמות שהועלו במבוא, כל אחד מנקודת המבט של תחום התמחותו.
3 מעצמות אזוריות: התמודדות פנימית והשלכות אזוריות סולי שאהוור להתפרצות הקורונה באיראן ובמעורבות המעצמות סביב משבר הקורונה ממד פנימי וחיצוני הקשורים זה בזה. באיראן הקדימה הקורונה את הבחירות לפרלמנט האיראני. רשויות המשטר העדיפו להתעלם עוד מסוף דצמבר 2019 מאזהרות של רופאים איראנים על עלייה במספר החולים שאובחנו עם חום גבוה וזיהומים בריאות בעיר קום. אותן רשויות ידעו בבירור על קיומו של וירוס חדש דמוי-שפעת )אך בעל תופעות קשות יותר ממנו( כבר בתחילת ינואר 2020, ולמרות זאת עדיין בחרו שלא לפרסם את הידיעה. הידיעה על שני הקורבנות הראשונים של הקורונה באיראן התפרסמה ב- 19 בפברואר 2020, שלושה ימים לפני תאריך הבחירות אשר התקיימו ב- 21 בפברואר 2020, ולכך שתי סיבות עיקריות. האחת, בתנאים הקשים של חרם כלכלי, כאשר סין מקור התפרצות וירוס הקורונה היא המקור העיקרי של החמצן והחיות הכלכלית העיקרית של איראן, איראן לא רצתה לסכן את יחסיה הדיפלומטיים והמסחריים עם סין. הודאה של המשטר בהתפשטות הקורונה באיראן הייתה ודאי דורשת הגבלת התנועה בין המדינות, ועקב כך גם פגיעה במסחר עימה. השנייה, לו הייתה מתפשטת ידיעה רשמית על וירוס הקורונה טרם הבחירות, אז ודאי רבים מבין 58 מיליון בעלי זכות הבחירה באיראן היו נמנעים מלפקוד את הקלפיות. בניסיונו למנוע מצב זה, אשר היה מתפרש בוודאות כאקט של אי-אמון ציבורי והיעדר לגיטימיות עממית במשטר האסלאמי באיראן, ניסה המשטר להסתיר את דבר הגעת הווירוס לאיראן עד לאחר מועד הבחירות. בכל סבב בחירות באיראן )אם למועצות המקומיות, אם לפרלמנט ואם לנשיאות( גוברים הקולות להחרמת הבחירות כסימן להיעדר לגיטימציה וכביטוי לאי-אמון עממי במשטר, ועל כן רואה המשטר חשיבות רבה בהצגת אחוז משתתפים גבוה ככל שניתן. כך, מחד גיסא, זימן וירוס הקורונה בידי המשטר את סיבה לתרץ בה את הירידה במספר הבוחרים, ומאידך גיסא, להאשים את המדיה המערבית בהשמעת אזעקות שווא לגבי מצב הקורונה באיראן, ובניסיון תעמולה שלילית מטעם המעצמות המערביות. יתרה מזו, המנהיג העליון, סייד עלי חאמנהאי, סירב להצעת הסיוע האמריקני במאבק נגד וירוס הקורונה באיראן בתנאים של המשך הסנקציות, והגדירן כחסרות כנ ות. הוא נקט קו דומה להאשמותיו של דובר ממשלת סין,,Lijian Zhao אשר טען כי צבא ארצות הברית הוא שהביא את הווירוס ל- Wuhan דיס-אינפורמציה שגם רוסיה משתתפת בה. חאמנהאי הצטרף להאשמות אלו, והאשים את ארצות הברית בכך שהיא מקור הווירוס ולא סין, וכי הווירוס נוצר בארצות הברית "במיוחד נגד איראן תוך שימוש בנתונים הגנטיים של האיראנים", ואילו מטרת "הסיוע" שמציעה ארצות הברית היא "לשלוח אנשים במסווה של רופאים ואנשי תרפיה אולי כדי לבוא לכאן ]איראן[ לראות את השפעת הרעל שהם יצרו...". והוא הוסיף כי "מנהיגי ארצות הברית הם שקרנים, מניפולטיביים, חצופים וחמדנים... הם שרלטנים... ואכזריים מאוד". מבחינתה, למרות הצעת הסיוע לאיראן במאבק בקורונה, סירבה ארצות הברית להיענות לבקשות של מספר מדינות להסיר את הסנקציות הכלכליות נגד איראן, ואף פועלת למנוע העברת סיוע פיננסי לזו מקרן המטבע הבינלאומי בטענה כי "המדינה המובילה בעולם בתמיכה בטרור ]איראן[ מבקשת מזומנים כדי לממן את ]מעשי[ ההרפתקנות שלה בחו"ל, ולא כדי לקנות תרופות ל]אזרחים[ האיראנים... לפקידים המושחתים של המשטר היסטוריה ארוכה של הטיית כספים המיועדים למטרות הומניטריות אל תוך כיסיהם ולפרוקסי הטרור שלהם".
4 עימות מילולי זה על רקע הקורונה מתווסף להסלמה האיראנית-אמריקנית אשר הוחרפה מאז חיסול קאסם סולימאני. הסלמה זו כללה גם שימוש בירי טילים על בסיסים אמריקניים בעיראק, ולאחרונה גם התגרות של סירות מלחמה קטנות ומהירות בספינות מלחמה אמריקניות במפרץ הפרסי, תוך שהן חולפות במהירות ובקירבה מסוכנת אפילו עד כדי תשעה מטרים מהספינות האמריקניות. לכך נוסף לאחרונה שיגור הלוויין הצבאי האיראני ב- 22 באפריל )דבר המצביע על המשך פיתוח תוכנית הטילים האיראנית(, וכן הפרת תנאים רבים של הסכם הגרעין מ- 2015 )למרות שהיא עדיין לא ביטלה אותו רשמית(. התנהלות נפשעת זו של המשטר האסלאמי באיראן במשבר הקורונה ודאי מהווה פשע נוסף על אלו שכבר הצטברו לאורך השנים בקרב חלק הארי של העם האיראני. ברם, בטווח הקצר, הפעלת משטר הס ג ר מסייעת בינתיים למנוע התפרצות מחאה עממית חדשה ברחובות נגד המשטר. מנגד, המצב הכלכלי הקשה בעקבות החרם הכלכלי מחריף עוד יותר לנוכח משבר הקורונה, מצב שעלול לגרום למשטר האיראני לבטל את הסגר כדי להחזיר לפחות פעילות כלכלית במדינה. לכשזו תתרחש, אנו עלולים לראות את חזרתן )ואולי אף החרפתן( של המחאות העממיות על רקע כלכלי, שאליהן יתווספו הפעם המחאות על אי-תפקוד רשויות הבריאות של המשטר במהלך משבר הקורונה. נתונים אלו העלו בזמן האחרון בארצות הברית קולות בדבר אפשרות לשינוי המשטר באיראן, שכן ניתן לפרש את ההתגרויות האיראניות בארצות הברית כמבוססות על כך, שבהתקרב הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ועקב משבר הקורונה שם, לא יסתכן הממשל האמריקני במהלך צבאי נגד איראן הנחות שאיש אינו יכול לנבא אם יתבררו כנכונות או מוטעות. לאור האמור לעיל, אפשר לקבוע כי משבר הקורונה הכניס ממד חדש במעורבות המעצמות באיראן, במיוחד של ארצות הברית וסין, כאשר בהקשר האמריקני מדובר בממד של החרפת היחסים עם איראן, ובהקשר הסיני בתלות כלכלית איראנית רבה יותר בסין. מצידה, לאור החרפת היחסים מול ארצות הברית, איראן נוטה להיגרר למאבק המעצמתי הגלובלי בין סין ורוסיה מצד אחד וארצות הברית מהצד האחר, וזאת בתקווה כי עצם הימצאותה במחנה הסיני-רוסי האנטי-אמריקני יש בה כדי להרתיע פעולה או מערכה )צבאית או אחרת( מערבית/אמריקנית נגדה תקווה שעלולה להתבדות במבחן המציאות. מורן זגה מדינת איחוד האמירויות עסקה כמו יתר המדינות באזור בהתארגנות פנימית, בסגר מדינתי ובסגר אזרחי. כמדינה הנחשבת ל"מעצמת-ביניים" אזורית צמצמה איחוד האמירויות את סיקור מעורבותה העמוקה באזורים כמו לוב וקרן אפריקה, שבהם עסקה בפעילות צבאית ודיפלומטית. במקום זאת, נצפתה על יי ה משמעותית בשימוש בכוח רך בניסיון להוביל מהלך להפסקת אש בסוריה 1 והעברת סיוע הומניטרי למדינות שונות באזור ובעולם. 2 שני מקרים יוצאי דופן הממחישים את האופן שבו מינפה איחוד האמירויות את המשבר ליצירת הזדמנויות, והובילה לחיזוק קשרים לא-מסורתיים הם שליחת ציוד רפואי לאיראן, 3 וככל הנראה, שליחת ציוד לבדיקות הנגיף לישראל. 4 המדינה סיקרה בהרחבה את מיזמי הסיוע שלה, ויצרה בכך הזדמנות נוספת לשדרוג מעמדה ותדמיתה. Jordan ZAD 11.4.2020. http://www.jordanzad.com/index.php?page=article&id=374735 1 From UAE to the world: Vital lifelines for fighting COVID-19, 11.4.2020. 2 https://gulfnews.com/uae/from-uae-to-the-world-vital-lifelines-for-fighting-covid-19-1.70930982 Coronavirus: UAE sends aid to Iran to support fight against Covid-19, 17.3.2020 https://www.thenational.ae/ 3 uae/government/coronavirus-uae-sends-aid-to-iran-to-support-fight-against-covid-19-1.993385 4 מבצע חובק עולם: מעורבות המוסד במשבר הקורונה נחשפת, N12 בעולם, 13.4.2020 https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/article-b0ea1dd5da27171027.htm
5 איחוד האמירויות משמשת מדינה מקשרת בנתיבי תעופה וספנות בין מזרח ומערב. שיתוק עולם התעופה, שהיה מהנפגעים הקשים של המשבר, הגביל במידה רבה את היכולת של אזרחי מדינות המזרח התיכון והעובדים הזרים הרבים המתגוררים במדינות המפרץ לנוע במרחב ולשוב למדינותיהם. חברת התעופה Emirates הייתה מהאחרונות במזרח התיכון להשבית את קווי התעופה שלה, ואף שימשה גורם חשוב בהשבת אזרחים מסין למדינות ערב השונות באמצעות חברת התעופה.Etihad 5 חברות התעופה של המדינה הן גם מהראשונות להחזיר את טיסותיהן בהדרגה, ובכך איחוד האמירויות משמשת ציר חשוב ברשת הקשרים במזרח התיכון ובהתמצבות מעמדה כמעצמת-ביניים. רונית מרזן מגפת הקורונה שהגיעה אל השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה מהווה אתגר מורכב עבור הישויות השלטוניות ברמאללה ובעזה. אם הן תיכשלנה בבלימת המגפה ותקרוסנה מערכות הבריאות שהקימו, אזי הן עלולות לאבד לחלוטין את אמון האזרח הפלסטיני ואמון הקהילה הבינלאומית ביכולתן לכונן מדינה פלסטינית עצמאית ומתפקדת. נכון לרגע זה, שתי הישויות ממקדות את עיקר מאמציהן מול האזרח הפלסטיני, זאת מתוך הבנה שהן לבד במערכה הזאת, ורק אם יציית האזרח להוראות הבידוד והמיגון יש סיכויים טובים ששיעורי ההדבקה יהיו נמוכים, ומערכת הבריאות תוכל להתמודד עם האתגר. באמצעות רטוריקה לאומית )הלאמת המגפה( ושיח של משפחה ורגשות, המופעלים בדרך כלל נגד האויב הישראלי, מקוות ההנהגות הפלסטיניות לגייס לימינן את האזרחים, מנגנוני הביטחון, צוותי הרפואה, ארגוני החברה האזרחית ובעלי ההון במאבק נגד האויב הקטלני החדש נגיף הקורונה. הפעם מבקשות ההנהגות הפלסטיניות מהאזרחים לשמור על חייהם ולא להקריב אותם סממן חיובי להתפתחות אפשרית של שיח חדש גם בהקשר של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. מגפת הקורונה הבהירה להנהגות הפלסטיניות שיש אויבים קטלניים הרבה יותר מהישראלים, ואלה עלולים למוטט באמת את שלטונן. כמו כן, עימתה המגפה את ההנהגות הפלסטיניות עם החטא הגדול שחטאו כלפי הצעירים הפלסטינים, ועם החובה המוטלת עליהן להסיט חלק גדול מהמשאבים משחיתות שלטונית או התחמשות צבאית לטובת התעצמות והתפתחות אזרחית, אם חפצות הן בשרידות שלטונית. חלחול התובנות האלה אל ההנהגות הפלסטיניות ברמאללה ובעזה עשוי להאיץ בהן לגייס תמיכה של מצרים, ירדן, טורקיה, מדינות המפרץ, רוסיה, הקוורטט והאו"ם לקידום ועידה אזורית ומשא ומתן מול ישראל. עם זאת, אי אפשר להתעלם מן המאבק המתנהל בין המדינות הערביות )מצרים, סעודיה, ירדן, איחוד האמירויות( לבין המדינות האסלאמיות )טורקיה, איראן וקטר שנוטה אליהן( על שליטה והשפעה במזרח התיכון. טורקיה, איראן וקטר המבקשות להחליש ולמוטט את המשטרים במצרים ובסעודיה, זקוקות לפלסטינים, ללובים, לסודאנים ולתימנים. מגפת הקורונה היא אפוא הזדמנות נוספת עבור המדינות האסלאמיות למקם את עצמן בצד הנותן והמסייע לפלסטינים, ולהעמיק את השפעתן בתוך הזירה הפלסטינית. הסכסוך עם ישראל, הפילוג הפלסטיני ומאבקי הכוח בתוך תנועות ה'פתח' וה'חמאס' מקילות עליהן את המלאכה. Arab ambassadors praise UAE for evacuating their citizens from Wuhan, Gulf Today, 5.3.2020 https://www. 5 gulftoday.ae/news/2020/03/05/arab-ambassadors-praise-uae-for-evacuating-their-citizens-from-wuhan
6 דיפלומטיית אסונות: ביטחוניזציה, כוח רך ושיתופי פעולה חיים קורן משבר הקורונה יהווה, כנראה, קו שבר בשינוי התפיסה וההתנהלות המדינתית והגלובלית. עם זאת, עודנו בעיצומו של תהליך המלווה באי-ודאות. בהיעדר משתנים רלוונטיים יקשה לקבוע תמונה נחרצת לטווח הרחוק יותר. ברמה המעצמתית מוטה כעת הקשב האמריקני פנימה על חשבון ניהול גאואסטרטגי גלובלי )טיפול ב"עניי עירך" קודם, השפעת הירידה הדרסטית במחירי הנפט(. לעומת זאת, סין משתלטת על המגפה ויוצאת נשכרת מירידת מחירי הנפט, בעוד רוסיה מנסה להתמודד עם ירידת המחירים בשיתוף פעולה עם סעודיה, אך מנצלת את הריק הגאואסטרטגי, ומעמיקה את אחיזתה בתחום החוץ. זיקוק מדיניות רוסי זה בלט בסוריה באיום שהציבה לבן-הברית בשאר אסד מחד גיסא, והצבת מגבלות לאיראן בסוריה מאידך גיסא )הדגמת דיפלומטיית ה- frienemy "ידיד-אויב" במיטבה(. באופן זה, כל אחת מן המעצמות נדרשת לטפל בקורונה באופן שונה )מעורבות ארה"ב באזור פחתה, בעוד מעורבות רוסיה וסין גברה(. נתוני חולי הקורונה ברוב מדינות המזרח התיכון אינם משקפים את המספרים האמיתיים. מצרים נדרשה להיקף היערכות רחב ויסודי רק לאחרונה תוך הבנה שמסלול השיפור הכלכלי, שעליו ''עלתה'' בשנים האחרונות ייבלם, והאיום הפנימי על יציבות המשטר יתגבר. מדינות כירדן, סודאן ואף תימן מתחילות לדווח על נושאי הנגיף ואף על מתים. בעטייה של הקורונה נדרש מזכ"ל האו"ם ל"הפסקת אש עולמית" שבה ההירתמות הכוללת למלחמה בהתפשטות הנגיף תפסיק עימותים ומלחמות. "דיפלומטיית אסונות" זו כבר הניבה הכרזה של סעודיה על כך שתסיים את מלחמתה בחות'ים )פעולה שתקרין על פעילות הקואליציה הערבית בתימן(, ועל מאזן הכוחות למול איראן. איראן מתמודדת עם ממדי התחלואה הרחבים של הקורונה, וגם עם מספר המתים הגדול בנוסף למכת ירידת מחירי הנפט ועקביות ממשל טראמפ בהמשך הסנקציות עליה )למעט שקילת הקלות הומניטריות הקשורות לנגיף(. מדינות כטורקיה וקטר, שכל מעייניהן עד הקורונה היו נתונים לסיוע לסודאן ולשחקנים בלוב ולרצועת עזה, זנחו את העניין בהן, וממוקדות עתה במלחמה בנגיף. סודאן שממשלתה הצבאית-אזרחית מקרטעת, מנסה לשווק מסר שבו היא משתלבת במאמץ להתמודד עם הקורונה, ועולה על מסלול של שיתוף פעולה חיובי עם מדינות אחרות. בראייתה, בימים שלאחר המשבר יסייע הדבר בידה לצאת מרשימת המדינות תומכות הטרור, בתקווה לשפר את מצבה הכלכלי. גם החמאס בעזה התאים את עצמו לנסיבות, והחשש להישרדותו על רקע המגפה דחק בו לשנות את ה'טון' מול ישראל, ולנסות לשתף עימה פעולה בתחומים מסוימים. ניכר כי הקורונה גרמה להיערכויות חדשות, לעיתים מפתיעות, ולשיתופי פעולה שעד לפני חודשים ספורים לא היו עולים על הדעת. ככל הנראה, הצרכים יכתיבו עיצוב אחר של המציאות, וכללי המשחק ישתנו. עבור ישראל יצר משבר הקורונה על רקע קשיי ההתמודדות מולה במרחב הערבי הזדמנות למינוף מדיניותה במזרח התיכון. כרמלה לוטמר ולאה מנדלר קשה להעריך בשלב זה, כשהמשבר עדיין בעיצומו, מה תהיינה השלכותיו המקיפות למרות שחלקן ניתנות לזיהוי כבר עכשיו, כפי שתוארו לעיל. בנוסף לדגשים בניתוח של כבירי )להלן( החזרה וההתכנסות של כל מדינה לתוך עצמה, ופחות ניהול משותף של משברים ויש להניח שמגמות אלה רק תתחזקנה, היינו עדים
7 לתופעה של "דיפלומטיית אסונות" Diplomacy.Disaster מצד אחד, אסונות טבע יכולים לפתוח פתח לאינטראקציות דיפלומטיות בין צדדים בסכסוך, בין אם מדובר במדינות שמסוכסכות זו עם זו, או במלחמות בין פלגים פנימיים בתוך מדינות. תומכי "דיפלומטיה של אסונות" טוענים כי בעוד מגפות, רעידות אדמה, שיטפונות, סופות רוח וצונאמי גורמים לטרגדיות אנושיות, אירועים אלה יוצרים גם הזדמנויות לשיתוף פעולה בינלאומי, אפילו בין אויבים. מצד שני, אסונות טבע יכולים גם ליצור קרעים בין חברים ובני ברית. תיאורי מקרה של אסונות פרטניים מבססים את הטענה כי אסונות טבע תומכים לעיתים במאמצים דיפלומטיים, אך עלולים גם להדגיש את ההבדלים הקיימים בין מפלגות, ליצור חיכוכים ולהחריף סכסוכים. מגפת הקורונה מייצגת הזדמנות ייחודית לבחון את השערות הדיפלומטיה של אסונות מכיוון שמשברי בריאות גלובליים שכאלה הם נדירים ביותר, ומקיפים מספר רב של מדינות עם מגוון יחסים ביניהן. למצבי חירום גדולים יש יכולת לשנות את כללי המשחק הדיפלומטי על ידי חשיפת האינטרסים האמיתיים של המדינות תוך התעלמות מהנורמות הבינלאומיות. מכיוון שכך, מגפות כמו נגיף הקורונה "קורעות את המסכות" מעל פניהן של מדינות על ידי פתיחת דרכים לשיתוף פעולה עם שותפים לא-צפויים תוך יצירת קרעים בין בנות הברית של אתמול )כמו שראינו בבירור את הפניית הגב של חלק מחברות האיחוד האירופי למצוקותיהן של איטליה וספרד(. לפיכך אפשר לומר, כי דיפלומטיה לאחר הקורונה יכולה להיות מאופיינת בנטיות כמו "סחר עם האויב" שקרה גם בעבר, מחד גיסא, ונטישת הסכמים בינלאומיים, מאידך גיסא. נותר לראות אילו מגמות תתחזקנה בעקבות המשבר הנוכחי, ונדמה שעד כה רואים את שני הכיוונים מצד אחד, שיתוף פעולה בין יריבים, למשל בין ישראל והרשות הפלסטינית, ומצד שני, חוסר הסכמה בין חלק ממדינות האיחוד האירופי. אדם הופמן משבר הקורונה הוביל להסתגרות גוברת של מדינות רבות בעולם וגם במזרח התיכון. לצד השבתת התעופה הבינלאומית, הטלת סגרים פנימיים וסגירת הגבולות בידי מדינות רבות, הרבה מדינות במזרח התיכון גם ביטח נו )securitized( את משבר הקורונה: דהיינו, הגדירו את המגפה כאיום ביטחוני ולא רק כסוגיה בריאותית או כנושא אזרחי. ביטחוניזציה של סוגיות אזוריות אינה זרה כמובן למזרח התיכון: שחקנים אזוריים כגון סעודיה וישראל ביטחנו את נושא הגרעין האיראני, ומאז 2011 מספר שחקנים )מצרים, איחוד האמירויות( ביטחנו גם את האסלאם הפוליטי, והגדירו אותו כאיום על הביטחון הלאומי שלהן. עם זאת, משבר הקורונה הוא כנראה אירוע שבו בפעם הראשונה שחקנים אזוריים ביטחנו מגפה, וקראו להתגייסות צבאית במאבק מולה. ההשלכות של ביטחוניזציה זו הן התגייסות לאומית במאבק נגד המגפה, הפניית משאבים נוספים למאבק בה, ושימוש באמצעים מיוחדים שאינם חלק מהתנהלות פוליטית "נורמלית", במסגרתו. הביטחוניזציה של הקורונה במזרח התיכון משקפת שלושה גורמים שונים: הדומיננטיות של הצבא/גורמי הביטחון )הרשמיים והלא-רשמיים( באזורנו, הנתפסים בעיתות משבר )גם אם הוא אזרחי במהותו( כפתרון אפקטיבי ויעיל יותר מהמערכות האזרחיות; חולשת המערכות האזרחיות בניהול ובתגובה למשבר )מערכת הבריאות בישראל, הכלכלה הרעועה בירדן הנמצאת במשבר כלכלי מתמשך כבר למעלה משנה(; היעדרותן של המעצמות המסורתיות, ובראשן ארצות הברית, מהתמודדות אזורית עם המשבר. יתרה מכך, ארצות הברית נחשפה בעקבות המשבר בחולשתה, ובימים האחרונים ישנם כבר פרשנים אמריקנים המגדירים אותה כ"מדינה כושלת" state(.)failed 6 כפי שמציין בני מילר )להלן( במסמך משותף זה, נטייתו של טראמפ לגישה של "אמריקה תחילה", הגורסת כי על ארצות הברית להתמקד אך ורק בבעיות ובאינטרסים הלאומיים Benjamin Miller with Ziv Rubinovitz. 2020. Grand Strategy from Truman to Trump. 6 https://press.uchicago.edu/ucp/books/book/chicago/g/bo60920220.html
8 המיידיים שלה, מחריפה את היעדרותה של ארצות הברית מניהול המשבר ומיצירת תגובה בינלאומית לו. אל מול משבר גלובלי, שהמעצמה הגדולה בעולם חסרה בניהולו, שחקנים רבים במזרח התיכון בוחרים להגדיר את נושא הקורונה בשפה צבאית, להשתמש בצבא ובגופי הביטחון האחרים להתמודדות עימו, ולקרוא להתגייסות כוללת כמו בקמפיין צבאי על מנת להתמודד עם המגפה. שתי דוגמאות בולטות לביטחוניזציה של משבר הקורונה הן ישראל וירדן: בישראל הצהיר רה"מ נתניהו, כזכור, על שימוש ב"אמצעים מיוחדים" שעד כה יועדו למאבק בטרור כדי להיאבק בהתפשטות המגפה, ושר הביטחון בנט הגדיר את המאבק של ישראל במגפה כ"מלחמת קורונה הראשונה". 7 )כיוון שאני מניח שכולנו מכירים את השיח בישראל על הקורונה, אין טעם להרחיב על כך, אך יש דוגמאות רבות לביטח ון הקורונה אצלנו(. בירדן, פנה המלך עבדאללה לאזרחים בנאום בפייסבוק, 8 הזכיר לירדנים את קרב כראמה )אירוע מרכזי בזיכרון ההיסטורי הירדני והפלסטיני במאבק בישראל אחרי 1967(, קרא להם לגלות את אותה רוח הקרבה שגילו אז, ואמר שכיום כל ירדני "הוא חייל" במאבק במגפה. שר הבריאות הירדני, סעד ג'אבר )שנהיה מאז תחילת המשבר לגיבור לאומי בירדן(, אף הגדיר בנאומיו את המאבק של ירדן בקורונה כ"התנגדות", תוך שימוש במילה הערבית מוקאוומה )مقاومة( )=התנגדות אלימה(, 9 המזוהה בשיח הערבי עם הפעילות הצבאית/טרוריסטית של חמאס וחזבאללה נגד ישראל. לפי השיח הרשמי בירדן )של המלך עבדאללה, הממשלה ושר הבריאות(, משבר הקורונה בממלכה הוא מלחמה לכל דבר הדורשת התנהגות שונה מן האזרחים )=ציות להנחיות הממשלה(, הקרבה אישית והיערכות ממושכת להשפעת המגפה. חשוב להדגיש שהביטחוניזציה של הקורונה לא באה לידי ביטוי רק בשימוש ברטוריקה צבאית, אלא גם בכוחות צבא ובגופי הביטחון השונים למאבק במגפה: בירדן אכף הצבא את העוצר ברחובות; בישראל כידוע המוסד ושב"כ לצד גופים ביטחוניים נוספים הופעלו כחלק מהמאמץ הלאומי לעצור את המגפה; בעומאן נפרסו כוחות צבא בסולטנות כדי לבדוק תעודות זהות ולאכוף את העוצר; במצרים פורסם סרטון תדמית שמציג את מוכנות הצבא לקורונה. אז ההיגיון הביטחוני והתגובה הצבאית לרוב הולכים ביחד. מעורבותה של ארצות הברית: סופה של המערכת החד-קוטבית? בני מילר למשבר הקורונה השלכות בינלאומיות רבות שתשפענה גם על המזרח התיכון. שתיים מההשפעות הבולטות בהקשר זה הן החרפת היריבות האמריקנית-סינית והתנתקות אמריקנית גוברת ממנהיגות גלובלית. המתחים בין ארצות הברית וסין גברו מאז תחילת המשבר עם האשמות קולניות הדדיות בכך, שהצד האחר הוא הנושא באחריות להתפשטות המגפה, וזאת על רקע קונפליקטים שקדמו לו: מלחמת הסחר, ה תחרות הטכנולוגית, המחלוקות הימיות בים סין הדרומי והמזרחי ומחלוקות בנוגע לטייוואן. סין צברה ידע ומשאבים רפואיים רבים במסגרת הטיפול המוצלח במגפה לפני מדינות אחרות אף אם היה גבוה תג המחיר של צעדיה, לרבות השימוש באמצעי כפייה הדוקים. הצטברות המומחיות והכלים משקפת 7 תמר איש שלום )1.4.2020( בנט: "אנחנו במלחמת קורונה הראשונה לא תמיד הכול מסודר". חדשות 13. https://13news.co.il/item/news/domestic/health/bennet-corona-1039905 8 המלך עבדאללה לאזרחים בנאום בפייסבוק https://www.facebook.com/rhcjo/videos/664772730938054 9 סעד ג'אבר, שר הבריאות הירדני, בנאום בפייסבוק https://www.facebook.com/alordonalyoom/videos /األردن-يقاوم-وسوف-ننتصر-األردن_اليوم-خليك_ بالبيت/ 704293393641979
9 את מקומה של סין כמוקד ההתפרצות, וכן את המשמעת, היעילות והעבודה הקשה של העם הסיני. בניגוד לאקטיביזם של סין, ארצות הברית בראשות דונלד טראמפ ויתרה על תפקידה המסורתי בהובלת פעולות רב- צדדיות נרחבות, ועל אספקת מוצרים ציבוריים לטובת הכלל בזירה הבינלאומית. מקור בסיסי לחוסר המעש של וושינגטון בזירה הגלובלית הוא נטייתו של טראמפ לגישה של "אמריקה תחילה", 10 הגורסת כי על ארצות הברית להתמקד אך ורק בבעיות ובאינטרסים הלאומיים המיידיים שלה במקום להוביל מאמצים בינלאומיים להתמודדות עם אתגרים עולמיים או אזוריים. מהן ההשלכות למזרח התיכון? סין תנסה להגביר מעורבותה באזור גם תוך כדי ניצול הידע והכלים שצברה ממשבר הקורונה, זאת בנוסף להמשך ניסיונותיה להרחיב את בניית התשתיות במזרח התיכון במסגרת יוזמת החגורה והדרך שהיא מובילה מסין ועד אירופה. סין גם תנסה לנצל את ההתנתקות האמריקנית ממנהיגות גלובלית שתכלול כנראה גם פחות מעורבות מזרח-תיכונית כפי שהיו סימנים לכך בצפון סוריה ובמפרץ עוד לפני משבר הקורונה. לגבי המשך המנהיגות האמריקנית השאלה הגדולה היא מי המועמד שייבחר לנשיאות בנובמבר השנה. אם יהיה זה טראמפ, כנראה שמגמת החד-צדדיות וההתנתקות תתגבר. מגמה זאת תפחת אם ייבחר מועמד הדמוקרטים, ג ו ביידן. אולם המגמה כנראה לא תיעלם, וזאת מאחר שדעת הקהל תתבע מכל נשיא להתמקד קודם כול בבעיות פנים. אכן משבר הקורונה עשוי ליצור נטיות הולכות וגוברות להתמקדות בסוגיות אמריקניות פנימיות תחת נטילת תפקיד מוביל בטיפול בבעיות כלל עולמיות. סוגיות פנימיות מסוג זה עשויות לכלול את מערכת הבריאות האמריקנית הבעייתית, ויכוח על תפקידם של מומחים בתהליך קבלת ההחלטות בתחומי מדיניות מרכזיים, וצורך בצמצום התלות במקורות זרים בתחומים קריטיים כגון ציוד רפואי, וכן בנייה מחדש של התעשייה המקומית בצורה נרחבת יותר. 11 נטייה זו עשויה להתחזק במיוחד אם ארצות הברית תסבול אבדות רבות במהלך המגפה ועלויות כלכליות עצומות אחריה תרחיש הנראה עתה סביר למדי. אריאל כבירי ככל שהשלכות המשבר יתעצמו, כך נראה הדגשה מחודשת של מסגרת הארגון המדינתי הטריטוריאלי, והפחתת החשיבות של ארגונים ומוסדות בינלאומיים. הבנת ההשלכות הפוליטיות של המשבר מחייבת קריאה מחודשת בהוגים כמו צ'ארלס טילי וקנת וולטץ', ופחות קריאה של הוגים כמו רוברט קוהיין וג'ון אייקנברי, ובנוגע למדיניות החוץ האמריקנית ספציפית, יותר כריס ליין ואיזון מרחוק מאשר וויליאם וולפורט' ויציבות חד-קוטבית. 12 Benjamin Miller with Ziv Rubinovitz. 2020. Grand Strategy from Truman to Trump. 10 https://press.uchicago.edu/ucp/books/book/chicago/g/bo60920220.html Thomas Wright (4.4.2020). Stretching the International Order to Its Breaking Point. The Atlantic. 11 https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2020/04/pandemic-lasts-18-months-will-change-geopoliticsgood/609445 Tilly, Charles. Coercion, Capital and European States, A.D. 990 1992. Blackwell, 1992; Robert Keohane. After 12 Hegemony: Cooperation and Discord in the World Political Economy. Princeton University press, 1984; Kenneth N. Waltz. Theory of International Politics. Addison-Wesley, 1979; John Ikenberry. After Victory: Institutions, Strategic Restraint, and the Rebuilding of Order after Major Wars. Princeton University Press, 2001; Christopher Layne. The Peace of Illusions: American Grand Strategy from 1940 to the Present. Cornell University Press, 2006; Wohlforth,.William C. "The Stability of a Unipolar World." International Security 24, no. 1 (1999): 5-41
10 המשבר חושף דפוס מוכר של 'כל מדינה לעצמה', ו'אנרכיה של עזרה עצמית', ופחות 'ניהול משותף של בעיות משותפות' או סדר המתבסס על שיתופי פעולה נרחבים ומתרחבים באמצעות 'מוסדות וארגונים בינלאומיים'. סגירת גבולות, הפניית אמצעי מעקב מודיעיני כנגד אזרחים והצנחת 'כסף מהליקופטרים', כל אלה מחזקים את הארגון המדינתי הטריטוריאלי, כמו גם תופעות כהפניית הגב הכלכלית והרפואית במדינות שחרתו על דגלן את הסולידריות האירופית כמו גרמניה. אם זהו הלך הרוח הקולקטיבי בזירה הבינלאומית, איננו צפויים לראות מעורבות מעצמתית משמעותית במזרח התיכון אלא אם יהיו משבר וגירוי מערכתיים חריפים, כמו שינוי חד במאזן הכוחות האזורי במקרה שאיראן תפרוץ לפצצה, או מהפכה עממית במדינה גדולה ומרכזית. ללא גירוי מערכתי חריף מאוד ימשיכו המעצמות להפנות את משאביהן למשבר הכלכלי-רפואי-חברתי שבו הן נמצאות. מעורבותה של רוסיה: המשכיות בצל דאגה כלכלית צבי מירקין מתחילת המגפה רוסיה ניסתה להפגין כי היא מושפעת ממנה פחות מאשר מדינות המערב, וגם ניסתה להימנע עד הרגע האחרון מהפסקת קשרי התחבורה עם סין. בתוך כך, היא דאגה לשמור על רמת הפעילות שלה כלפי חוץ, כולל באזור מזרח הים התיכון. הנהגת כוחותיה המזוינים מנסה להדגיש, כי המגפה אינה משפיעה על הפעילות הצבאית. יתרה מזו, רוסיה לא חדלה מפעולותיה הפרובוקטיביות כלפי הצבאות של נאט"ו, וניתן אף לשער כי היא בודקת בכוונה תחילה את השפעת המשבר על רמת הכוננות של "היריב הפוטנציאלי" )באזור מזרח הים התיכון מדובר למשל, בליווי הפגנתי של מטוס חיל האוויר האמריקני בקרבת חופי סוריה, אך הפעולה הבולטת ננקטה לפני כשבועיים באזור צפון אירופה, כאשר קבוצה של שבע ספינות חיל הים הרוסי ביצעה הפלגה לאורך הגבול הימי של בריטניה(. בינתיים לא ברור איך ישתנו בעתיד הקרוב דפוסי הפעילות של רוסיה בכלל, ובמזרח התיכון בפרט. המגפה ברוסיה הגיעה להיקפים שהרשויות לא יכלו עוד להתעלם ממנה, ונאלצו לנקוט צעדים מרחיקי לכת, אך ככל הנראה לא הצליחו להשתלט עליה. באותו זמן נתקלה רוסיה בנפילת מחירי הנפט המהווה פגיעה חזקה מאוד בכלכלתה. גם לפני פרוץ המגפה הממשל הרוסי נאלץ להתחיל בקיצוץ של חלק מהתקציבים הקשורים לתחום הצבאי )בעיקר תקציבי הפיתוח(. ייתכן כי הקשיים הנוכחיים ייאלצו את הקרמלין לקצץ עוד יותר את ההוצאות למטרות הצבאיות, וכיוצא בזה לצמצם חלק מהפעילות הצבאית מחוץ לגבולות המדינה. אלכסנדר טבצ'ניק נכון להיום, אי אפשר לטעון שהשתנתה משמעותית המדיניות הרוסית בנוגע לסוריה, ובאופן כללי כלפי המזרח התיכון עקב התפשטות המגפה. צריך גם להביא בחשבון שהמגפה מתפשטת ברוסיה עם עיכוב מסוים בהשוואה עם מדינות המערב )לדוגמה גרמניה כבר עברה את נקודת השיא ובריטניה עוברת אותה כעת, בעוד רוסיה צפויה לעבור את נקודת השיא רק באמצע חודש מאי(. לכן נוכל לראות את השפעת המגפה על המדיניות הרוסית כלפי סוריה רק בעוד מספר חודשים. אומנם כבר עכשיו ניתן לציין מספר גורמים שעלולים להשפיע על המדיניות הרוסית כלפי סוריה. הפעולות שנוקטת הממשלה הרוסית על מנת לעצור את התפשטות המגפה והמגפה עצמה גורמות נזק עצום לכלכלה הרוסית )יותר ממיליארד דולר ארה"ב ביום(. כמו כן, הכלכלה הרוסית סובלת ממחירי נפט נמוכים, בריחת הון,
11 שחיתות וריכוזיות יתר של כלכלתה הגורמים המקשים על הניהול היעיל של הכלכלה בזמנים הקשים. לכן, בהתחשב במצב הסוציו-כלכלי הקשה ברוסיה, אפשר להניח שההנהגה הרוסית תתקשה להקצות משאבים נוספים עבור מבצעים צבאיים משמעותיים בסוריה, או לממן את ממשלת סוריה. מנגד, לאורך ההיסטוריה הוכיחה רוסיה שהיא יודעת להסתפק במעט כדי לשמור על כוחה הצבאי. גם בשנים האחרונות הספיק לרוסיה התקציב הצבאי שנע בסביבות 60-50 מיליארד דולר ארצות הברית בשנה כדי להחזיק את אחד הצבאות החזקים בעולם. כמו כן, בשנים האחרונות פיתחה רוסיה שיטות שונות של לוחמה היברידית ולוחמת מידע אשר דורשות פחות משאבים, ומאפשרות למנף במידה מסוימת את היתרון הכלכלי- צבאי המערבי. מעורבותה של סין: האם המדינה הראשונה שיצאה ממשבר הקורונה תהיה הראשונה להגביר מעורבותה במזרח התיכון? יורם עברון משבר הקורונה ה ח ריף בעיות קיימות בסין, יצר בעיות חדשות, ולצד זאת סיפק למשטר הסיני כמה הזדמנויות. לשלילה, החריף המשבר את חוסר האמון בעולם ובמידת מה בסין כלפי שלטון המפלגה הקומוניסטית. הוא העמיק בעיות קיימות של ירידה בשיעור הצמיחה, ומאיים להחריפן ככל שמדינות יעודדו החזרת תעשיות מסין למדינות הא ם, או פיזורן ברחבי העולם. הוא החריף את המתיחות בין סין לארצות הברית ובמידת מה גם עם מדינות אירופה המערבית, וכן עורר מתיחות עם רוסיה על רקע סגירת הגבולות בין השתיים, והאשמת רוסיה מטעם בייג'ינג בייצוא מקרי קורונה חדשים לתחומה. לבסוף, המשבר אף עורר כעס במדינות אפריקה כר פעולה כלכלי חשוב של סין נוכח היחס הקשה בסין כלפי תושבים אפריקנים. לחיוב, אופן הטיפול במשבר עורר בסין הערכה כלפי השלטון, ובו זמנית כלכלת סין נהנית מעצם יציאתה המוקדמת של המדינה מהמשבר וממחירי הנפט הזולים בעולם. נוסף לכך, זהו משבר גלובלי שני ברציפות שבו נחשפות חולשת המערב ומגבלות הדמוקרטיה בהשוואה למדינות מתפתחות ומדינות מזרח ודרום-מזרח אסיה. עם זאת, שקלול השלכות המשבר מטה את הכף לעבר השלילה. נראה שמשבר הקורונה פוגע בכוח משיכתה העולמי של סין, מציב בפניה אתגרים שיצריכו משאבים רבים, ומחריף את העימות הקיים ממילא בינה לבין ארצות הברית. בנסיבות אלה ניתן להעריך שבייג'ינג תמעיט ליטול סיכונים, ודאי באזור כמו המזרח התיכון שאינו מוגדר על-ידה כבעל חשיבות עליונה. בנסיבות אלה ניתן להעריך שסין לא תסטה ממדיניותה הזהירה עד כה באזור, זו המתאפיינת במיצוי תועלת כלכלית, הימנעות ממעורבות בסכסוכי האזור ועימות עם מעצמות אחרות. בד בבד, נטייתה של סין לנצל מצבי מצוקה וערעור יציבות לקידום נוכחות פוליטית ואינטרסים כלכליים מעלה אפשרות, שסין תשתמש במצוקתן של מדינות כאיראן לרכישת נכסים וזכויות כלכליים בתנאי שהדבר לא יעורר עימות עם מעצמות אחרות. ניתן גם לצפות שסין תרחיב את פעולותיה בתחום הדיפלומטיה הציבורית תוך ניסיון להבליט את יתרונות "המודל הסיני" )או "קונצנזוס בייג'ינג"( אל מול חולשת "המודל האמריקני" )או "קונצנזוס וושינגטון"(. כחלק מכך, היא צפויה לתמוך ביוזמות של ארגונים רב-לאומיים ופורומים מולטי-ליטרליים, להציע חבילות סיוע מוגבלות, להציג פרויקטים כלכליים כמהלכי פיתוח וכיו"ב. עם זאת, השפעתם של מהלכים אלה מוגבלת מטבעה, והשפעת המעצמות באזור תיק בע על פי רמת מעורבותן המדינית והצבאית: ככל שהעימות המתגבר בין סין וארצות הברית יניע את האחרונה לנקוט פעולות נגד לבלימת השפעתה )האמיתית או המשוערת( של סין במזרח התיכון, וככל שרוסיה תחשוש
12 מאובדן הפירות הכלכליים של השקעתה הצבאית באזור, כך קטנים הסיכויים שיחול שינוי ממשי במעמדה ורמת מעורבותה של סין במזרח התיכון. אבינעם עידן משבר הקורונה מגדיל את פגיעותן של מדינות המזרח התיכון למעורבות של המעצמות. ההתמודדות של מדינות המזרח התיכון עם הקורונה הופך אותן תלויות במעצמות יותר מבעבר. הצלחה או כישלון במיגור המגפה מצד שליטי מדינות אלו יק ב עו את יציבות שלטונם, מעמדם והישרדותם של השליטים/מנהיגים. בעקבות כך, מנהיגי מדינות אלו יהיו תלויים תלות מוגברת במעצמות, הן בתחום בלימה ומניעת התחדשותה של המגפה, והן במישור הכלכלי. עוצמת המעורבות תושפע מן העיתוי וההצלחה של יציאת המעצמות ממשבר המגפה. סין, הראשונה ככל הנראה של יציאה יחסית מהמגפה, כבר פעילה בסיוע למדינות באגן הים התיכון שנפגעו מהמשבר. ניתן לצפות להצלחה שלה גם בשימוש ב"מלכודת ההלוואות" באזור, שתבטיח לה מעורבות מתמשכת גם במזרח התיכון. צפוי שהתעצמות היריבות בין סין לארצות הברית תגביר את השאיפות למעורבות של שתיהן במישור הגלובלי וכך גם באזור. הגברת התנועה הימית של ארצות הברית בים סין הדרומי בימים אלו באזור טייוואן, כמו גם פעילות אמריקנית של התבססות בגרינלנד עם הפנים לקוטב הצפוני ייתכן שהן מסמנות אפשרות למגמות חדשות של ארצות הברית אשר למעורבות באזורים נוספים, ייתכן גם בחלקים של המזרח התיכון. לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של רוסיה, ובמיוחד כל עוד מחירי הנפט, שהוא מרכיב מרכזי בהכנסות המדינה, הם בשפל, צפוי שיתוף פעולה רוסי-סיני במעורבות בחלק מהמזרח התיכון. מגמות כלליות: הגדרה מחדש של אינטרסים, יחסי כוחות וכלכלה אזורית עומר צנעני ניתוח השלכות הקורונה על מידת המעורבות החיצונית במזרח התיכון ואופייה מחייבים הבנה טובה יותר לגבי העיתוי ואופן "היציאה" של המדינות מ"עידן הקורונה". ישנן שלוש מגמות בולטות: המגמה הראשונה קשורה בהסטת הקשב במזרח התיכון מנושאים שהוגדרו ערב הקורונה כ"ליבת" האג'נדה במזרח התיכון )איראן, סוריה, עיראק, תימן(. משבר הקורונה מציב נושאים אלה על מעין "נקודת הקפאה" הממתינה להמשך, ובהמשך אכן צפוי מאבק על אופן הטיפול בהם, אך גם על אופן עיצוב האג'נדה הכללית. בין הגישות הרעיוניות: האחת, גישה ריאליסטית יותר )ישראלית-אמריקנית(, לפיה חוזרים ל"יום שלפני" )למזה"ת המוכר(. במסגרת זאת, איראן היא "לב הבעיה", ועל כן מאיצים בשחקנים האחרים להעמיק בסנקציות נגדה ובלחצים להוצאתה מסוריה וכדומה. גישה אחרת תמנף את הקורונה לקדם אג'נדות חדשות )ליברליות יותר( לעיצוב מזרח תיכון אחר, כזה שבו יושם דגש חזק על מהלכים משותפים )אולי בליווי הסכמים( להתמודדות עם איומים ואתגרים משותפים )בדומה לעידן דאעש(. כך, הקורונה מייצרת לשחקנים השונים במזרח התיכון הזדמנות לנוע בין ממדים חדשים של "טובים" ו"רעים"... כל אלה יושפעו כמובן מתוצאות הבחירות בארצות הברית, שהן אכן בבחינת "המעצב הבא" במזרח התיכון )ביידן כמייצג גישה אחרת למזה"ת...(! המגמה השנייה שתשפיע על ההמשך היא "מבחן המנהיגות": כל מדינה וכל משטר מביטים באחר, בוחנים ולומדים את אופן התנהלותו, כמו גם את מידת הצלחתו בהתמודדות עם המשבר. "עמידה במבחן" תשליך על ההתייחסות ההדדית וגם על מעמד המדינות ומשטריהן "לאחר" הקורונה. בהקשר זה, גם מושג ה"עוצמה"
13 עשוי להיבחן מעט באופן שונה, ומדינת האמירויות הערביות המאוחדת )המאע"מ( אכן בולטת ביותר. באיראן, ובמידה מסוימת גם בטורקיה, "מבחן המנהיגות" שונה ומוטה על רקע יכולות המשטר )כל עוד הוא עומד על כנו( לשקר וליצור "תמונת הצלחה" גם לנוכח מציאות עגומה ביותר... המגמה השלישית היא השתנות הדיפלומטיה ומרכיבי סיוע החוץ )"דיפלומטיית קורונה"(: הקורונה יצרה שינוי בדינמיקת הקשרים ובתכנים של קשרי הדיפלומטיה )רפואה מיידית, ביטחון תזונתי וכדומה(. בדומה לתחרות הגלובלית גם במזרח התיכון המדינות שמפגינות יכולות התמודדות גבוהות יותר ומביעות נכונות גבוהה יותר לסייע לאחרות תזכינה בהמשך בנקודות זכות שישליכו גם על המעמד האזורי והבינלאומי שלהן. מיכאל אפל מה תהיינה השלכות משבר הקורונה על המערכת הבינלאומית, על ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות המקומיות והגלובליות, ומה תהיינה ההשלכות על תנאי הייצור ועל השיח, עוד מוקדם להעריך. לגבי סוגיית ההתערבות של המעצמות שמחוץ למזרח התיכון והמעצמות האזוריות צריך להדגיש, כי ההשלכות תהיינה תלויות בשורה של גורמים אשר לגבי חלקם ניתן להצביע או להציב סימני שאלה כבר כעת. עתיד ההתערבות של המעצמות והמעצמות האזוריות תלוי במשתנים כמו משך הזמן והעומק של המיתון, או המשבר הכלכלי העולמי, עתיד מחירי הנפט, ההשלכות של משבר הקורונה על סדרי העדיפויות במדיניות החוץ והכלכלה, ועל ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות במדינות המזרח התיכון, בארצות הברית ובסין. עם זאת, גם אם מדינות רבות תנסינה לפתח תחומי ייצור שנדדו מהן בעשרות השנים האחרונות, ותתעצמנה בתוכן מגמות לאומניות ומסתגרות, הרי בתנאי הייצור הנוכחיים בעולם תמשכנה להתקיים רשתות גלובליות משמעותיות. לטווח קצר לא מעט תלוי בתוצאות הבחירות בארצות הברית. המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה ובשלב הראשון הירידה במחירי הנפט פוגעים בשתי המעצמות האזוריות היריבות, איראן וערב הסעודית ובמדינות המפרץ שאימצו מדיניות של סיוע כלכלי ומעורבות כספית לצורך חיזוק מעמדן ומעמד משטריהן. שתיהן תמשכנה לנהל מדיניות פעילה של התערבות במדינות אחרות באזור, אך ייתכן כי המשאבים שתקצינה לזכות מעורבות אזורית יצטמצמו על מנת להפנות משאבים לצורכי פנים. זאת בתקופה שקשיים כלכליים עלולים לגרום לאי-שקט חברתי ופוליטי במדינות הזקוקות לסיוע דוגמת מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית ושלטון החמאס בעזה. מצרים וירדן נפגעות וייפגעו גם מצמצום מספר הפועלים העובדים במדינות המפרץ. זהו מקור הכנסה חשוב במדינות אלו המאפשר לחלק ניכר של ציבוריהן להתקיים ברווחה יחסית. לטווח קצר לפחות תרם משבר הקורונה להתעצמות של הכוחות המאורגנים במדינות המזרח התיכון שממלאים תפקיד מרכזי במאבק בקורונה. )כוחות מאורגנים ואפקטיביים הם לעיתים ממשלות שהצליחו לטפל במגפה, או לפחות הצליחו ליצור לעצמן תדמית של מצליחות כמו ערב הסעודית, מצרים, או כוחות פנימיים כמו משמרות המהפכה באיראן, המיליציות השיעיות בעיראק(. כך נראה כי באיראן התחזק מעמדן של משמרות המהפכה, וייתכן כי יהיו לכך השלכות על יחסי הכוחות בין משמרות המהפכה למגמות אחרות במשטר )הנשיא רוחהאני(. שאלה פתוחה היא: האם המחאה החברתית שביטאה את המגמה הפרגמטית המתונה שנשענה על המעמד הבינוני תתחדש, ומה תהיינה ההתפתחויות בינה לבין משמרות המהפכה והזרמים השונים בממסד של משטר המהפכה האיראנית?. בעיראק הביא משבר הקורונה לדעיכתה של המחאה החברתית המתמשכת שחצתה את הקווים השיעיים-סוניים, ונתנה ביטוי הן לתסיסה נגד השחיתות וחוסר היעילות של הממשלה, הממסד הפוליטי וראשי הכוחות הפוליטיים, והן למגמות אנטי-איראניות ואנטי-
14 אמריקניות כאחד. בכל מקרה, בשלב זה התחזק כוחן של המיליציות השיעיות על רקע תפקידן הפעיל, וכנראה שאפקטיבי יחסית במאבק נגד הקורונה. דעיכת המחאה העממית משרתת את המיליציות השיעיות ואת איראן. אולם איראן מודעת למגבלות כוחה בעיראק, והיא תעדיף להמשיך להתערב BY PROXY באמצעות התמיכה במיליציות השיעיות. בשני המקרים של איראן ועיראק נראה כי התחזק מעמדם של הכוחות השיעיים המאורגנים, החמושים והשואבים תמיכה וכוח אדם מן השכבות העממיות והמעמד הבינוני הנמוך. על רקע זה אפשר לצפות את הלחץ של איראן והמיליציות השיעיות בעיראק הקשורות באיראן על הכוחות האמריקניים כדי לזרז את נסיגת ארצות הברית. יש להניח כי תחת ממשלו של הנשיא האמריקני, יהיה זה טראמפ או ביידן, תמשיך ארצות הברית לצמצם את נוכחותה בעיראק, אך תימנע מנסיגה כיוון שזו תספק ניצחון מלא לאיראן, ותאותת לבנות בריתה של ארצות הברית כי אין לסמוך עליה. אשר להתפתחות משבר הקורונה בטורקיה יש אי-בהירות רבה, וייתכן שלא הגיע עדיין לשיאו. אך אם יצליח המשטר לטפל בו בצורה סבירה יש להניח כי תימשך המדיניות שנועדה להעניק לטורקיה מעמד של המעצמה האזורית הדומיננטית במזרח אגן הים התיכון. יש לעקוב אחר ביטוי מובהק של מדיניות זו: המעורבות בלוב וההתכתשות עם כוחות הנתמכים על ידי מצרים ורוסיה והמאמץ הטורקי בסוריה. לגבי ההתערבות של המעצמות שמחוץ לאזור, בשלב זה נראה כי יימשכו ואף יתעצמו המגמות שלהן. במקרה של ארצות הברית, הרבה מאוד תלוי בתוצאות הבחירות לנשיאות שייערכו בנובמבר שנה זו. אולם גם אם טראמפ ייבחר שנית, וגם אם ייבחר מועמד דמוקרטי, הממשל יצטרך לתמרן במצב שבו מעמדה של ארצות הברית בעולם נחלש; המגמות האמריקניות בדעת הקהל נוטות לצמצום מחויבויותיה הבינלאומיות של ארצות הברית שהיוו תשתית למעמדה המנהיגותי בעולם; ישנו קושי לכלכלה האמריקנית לשמור על מעמדה הדומיננטי בעולם נוכח הדינמיות של כלכלות המזרח הרחוק. עד כה שמרה ארצות הברית על פרופיל נמוך בשני מוקדים בשוליו האפריקניים של המזרח התיכון: לוב והמתח בין מצרים, סודאן ואתיופיה. סין תמשיך במדיניותה אשר מדגישה את הממד הכלכלי והתחבורתי של חתירתה למעמד של דומיננטיות בזירה הבינלאומית. המשך הסנקציות הכלכליות האמריקניות על איראן ישרת את סין. היא נמנעה בעבר ויש להניח כי תעשה מאמץ להימנע גם בהמשך מהתערבות ביריבות האיראנית-סעודית, אך חשיבותה של סין כשוק לנפט האיראני תלך ותגדל. קובי מיכאל דפוסי המעורבות של המעצמות במזרח התיכון יושפעו משתי התפתחויות עיקריות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. האחת היא התרחקותה של ארצות הברית מהמרחב טרם משבר הקורונה, ותוצאות משבר הקורונה בדגש לגבי סיכוי גבוה יותר להחמרה בדרגת הכישלון המדינתי של מדינות ערביות רבות במרחב. רוסיה, שבמדינות רבות זולת סוריה, נכנסה לנעליה של ארצות הברית, או נכון יותר לריק שארצות הברית מותירה, מבקשת להרחיב את השפעתה, הן בגין החשיבות שהיא מייחסת למרחב בדגש לגבי המרחב הימי, והן כמנוף לחיזוק מעמדה והשפעתה במערכת הבינלאומית. סין רואה במזרח התיכון, מערב אפריקה ובעיקר בקרן אפריקה, בסיס חיוני לביסוס השפעתה ושיקומה של סוריה, סוג של אתגר נוסף בראיית הסינים כעוד נדבך להתבססותה במרחב. השפעתה היא בעיקר בהיבטים הכלכליים והתשתיתיים, אך היא מאפשרת לה מעורבות והשפעה גם על תהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית במדינות שבהן היא פועלת ומעמיקה את התלות של "לקוחותיה" בה.
15 אם משבר הקורונה יתפשט ויצא מכלל שליטה בחלק מהמדינות הערביות, עלולות אותן מדינות להיקלע לסחרור פוליטי וכלכלי שיוביל לקריסת משטרים והתחזקות המגמות של כישלון מדינתי. ואלה בתורן יכולות להוביל להתרחבות השפעתם של שחקנים לא-מדינתיים, בדגש לגבי ארגוני טרור וג'האדיה-סלפיה כדוגמת אלקאעדה ודאעש. אלו צפויות להאיץ את התרחקותה והתנתקותה של ארצות הברית מהמרחב, אך בה בעת, יעמידו אתגר של ממש בפני מאמצי רוסיה וסין להרחיב ולבסס את השפעתן במרחב. במקרה שהכאוס ואי-היציבות יתפשטו וישלחו גלי הדף לכיוון אירופה ומעבר לה, ייתכן שהמעצמות תמצאנה עצמן ניצבות בפני הכורח למצוא את הדרך לשתף פעולה כדי לייצב את המרחב, ולמנוע את התפשטות הכאוס אל היבשת האירופית וצפון אמריקה. ניצן פלדמן בדומה לתופעות עומק שונות במערכת הבינלאומית, אפשר לקבוע במידה רבה של ביטחון כי עוצמת המשבר הכלכלי שתיווצר בעקבות משבר הקורונה תהיה אחד מהמשתנים המשמעותיים שיווסתו את מידתה ואופייה של התערבות המעצמות במזרח התיכון. הגלישה האפשרית של הכלכלה הגלובלית למיתון ארוך טווח, שיתאפיין בהתעצמותה של מלחמת הסחר ובגלישה לפרוטקציוניזם, צפויה לתרום להשארת מחירי נפט נמוכים ולהעצמת המשבר הכלכלי של יצואניות הנפט באזור ושל יבואניות הנפט שכלכלתן תלויה במידת הפעילות הכלכלית ביצואניות. ירידת מחירי הנפט והמיתון הכלכלי הגלובלי יגבירו את הצורך של כלכלות האזור לגייס הון בשווקים הגלובליים ולמשוך השקעות זרות ישירות, אך משימות אלו תהיינה יקרות וקשות יותר במקרה שהכלכלה הגלובלית אכן תיקלע למיתון ארוך טווח. ישנו קשר אמפירי בין קצב הצמיחה העולמי לבין זרימת ההון למזרח התיכון, וסביר להניח שגם הפעם ירידה בצמיחה הכלכלית תקטין את זרם ההשקעות הזרות הנכנסות למזרח התיכון. מצד אחד, הירידה בהיקף כניסתן של חברות זרות וירידת מחירי הנפט עלולות להקטין את מידת ההתעניינות הכלכלית-פוליטית של חלק מן המעצמות במזרח התיכון. מצד שני, דווקא המצוקה הפיסקאלית של מדינות האזור תחייב את המוסדות הכלכליים הבינלאומיים להגביר את מעורבותם באזור ולהציע תוכניות חילוץ. גם המוסדות הפיננסיים שאוחזים באגרות החוב של מדינות האזור, שיחששו מירידה בשווי נכסיהם, יגבירו את העניין בהשקת צעדים שיאפשרו לייצב את המערכת הפיסקאלית. כמו כן, המוסדות הפיננסיים יפנו תשומות לב למדיניות ההשקעה של קרנות ההון הממשלתיות של מדינות המפרץ, ויבחנו את השינויים בהיקף ובאופי הרכישות של הקרנות הללו.