15a יטוקיל םירמא קלח ינש ארקנה םשב ך ונת ןטק טקולמ יפמ םירפס יפמו םירפוס ישודק ןוילע ע נ דסוימ לע תשרפ הנושאר לש תאירק עמש : ך ות רענל לע יס '«רד םג יב ןיקזי אל רוסי הנסט הנה ביתכדמ לע יס טרד עטשט הניא# pn תטאה ותימאל ב אז יאמ אתזילעמ םגש יכ ןיקזי אל רמי.הנמט ךא הנה תעדומ תאז ינ ישרש תדובע 'ה היתודוסיו ןה וליתד וטיחרו האריה שרש דוסיו רוסל ערמ הבהאהו השעול בוט םויקו לב ע ט תיירואד ןנברדו וטכ בתיש קוקטנ תובטו) ךוניהה איה ב ג ע טב ש טכ ח אב ןמיס J (ג טש הגדו הבהאב ביתכ ם סב בקע רשא יכנא ה ו» םכתא התושעל הבהאל תא ה וגו ךירצו ןיכהל ^א ןייש ןושל היישע יבג הבהא בלבש ךא קנעה אוה שיד ינש יניס תבהא ה תחאה איה תולכ שפנה העבטב לא הארט רשאב רבגתת שפנ תילכשה לע רטוהד והליפשתו והעיננחו היתחת יזא בהלתת טירלתחו תגדלשנ הלועה הילאמ לגתו חמשתו הב השוע גנעתתו לע ה גונעת אלפג םיכוזהו תלעמל הבהא הבר וז םה םיארקנה םיקידצ ביתנדב וחטש םיקידצ הב ךא אל לכ םרא הכוז הזל ינ הזל ךירצ ךוכד רמיחה דאטב דאט םגו הרוח םישעמו םיבוט הנרה תוכזל המשנל הנוילע הלעמלש תגרדטט חור שפנו ש טנ ח רב רעש.הבהאה תינשהו איה הבהא לבש םדא לבוי עיגהל הילא ןנובתישכ בםי.ד אקמוענ אכלד םירבדב םיררועמה חא הבהאה הל בלב לב.לארשי ןה ךרד ללכ יב אוה ונייח שממ רשאבו םדאה בהוא תא ושפנ וייחו. ןכ בהאי חא ה רשאב ןנובתי םישיו לא ט ל יכ *ה אוה ושפנ תיתימאה עיתו שממ ש טב רהזב פ ע ישפנ ךיתיוא. וגו ןהו ךרד טרפ ן בישכש ליבשד ותלודגב לש ח ממ ה בקד ךרד תיטרפ רשאכ לבוי תאש ולכשכ הלעמלש המו ולכשמ ב חאו ןנובתי תבהאב וו הלודגר האלפנו ונילא דריל םירצמל תזרע ץראה אינחהל וניתומשנ רטמ לזרבה אוהש א סו ל ר ונברקל וילא ונקביולו ומשב שממ אוהו ומשו דחא ונייהד ונממורש תילכתמ תולפשה האמוםהו
יטוקל ינש קלח םירמא וע חאסיגנתו תילכתל חשודקה ותלודגו חל ןיאש,דל ן>ק יזK תילכתו ס םכ םינשה לא םינפ ררועתת הבהאה בלכ לכ ליכשמ ןנוכתםו ןינעב הו אןלטיעכ אבלד בוהאל תא ה הבהא הזע :קכדלי יכ בלכ שפנו ומכ ראנחיש המוקמב,תוכיראב חנהו ןינע הבהא וז הצר ה ע יימ עטיל בלב לכ לארשי השרפב התעו לאישי ונו קוםפב ק ^,ל ךיהלא םימשה ינו קר ךיתובאב קשה וגו םתלמו 'וגו םיעבשב שפנ 'וגו תבהאו וגו. ןכלו םיים וירבד לע הבהא וז רשא יכנא הוצמ םכתא התושעיל איהש הבהא היושע בלב י ע הניבה תעדהו םייבדב םיררועמה תא הבראה ז עו.דוצ רבכ הלחת ויהו םירבדה הלאה רשא יכנא ךוצמ םויה לע ךבבל ידכ ז יעש אבת הבהאל תא ה אתיאדכ ייפםב פ ע הז. הנהו לע הבהא וז תינשה ךייש קשל הוצמ יווr ונייהד םושל ובל ותערו םירברב סייורועימה תא.דבהאה לבא הבראב נושאר איהש תבהלש.דלועה הילאמ אל ךייש קשל יווצ הוצמו ללכ אלו דוע אלא איהש ןתמ ןרכש לש םיקידצ םועטל ןיעמ עו וע זה עב הילעש ימאנ תדובע תנתמ ןתא תא םכתנעיכ ומכ בתיש המוקמב ךא הנה עוT םיעדויל אמעס אדקד יאמ ביתבד יב עבש לופי קידצ םקו טרפבו םדאהש ארקנ ךלהמ אלו דמוע ךירצו ךליל הגרדממ,דגרדמל אלו דומעל הגרדמב תחא םלועל ןינו הגרדמ הגרדמל םרט עיגיש הגרדמל הנוילע הנממ אוה יחבב הליפנ גרדממ נושאדד ךא ינ לופי אל לטוי ביתנ הניאו תארקנ הליפנ אלא יבגל ותגירדמ הנושאהד אלו יבגל דאש לכ םדא ו ח ב פעאש אוה הלעמל לכמ םדאה ותדובעב ינ ראשנ.רב יחנ ומישר וחגירדסמ הנושאהד ךא הרקיע הבהאמ ךנחתנש לגרוהו.דנ וירוענמ םרטב עיגרש תגרדמל קידצ ש זו םג ינ ןיקזי וגו.,דעוו םירבדה תישאר הבדאה םיררועמה האריהו ןרוסיו איה הנומאה זורע טה הנמאנו ודזהינ זחוד.דאו דרבת ו תיז
52! שער היחוד והאמונה להבק מעט מזער ם ש מהר דשטע ישראל כו הוא יחודא עילאה ובשככל f ת א יחודא התאה : פרלן א דד^ 3 ת היום וה שבות אל לבבך כי ה ועא האלהים בשמים ממעל ועל מתחת אין עור. וצריך להבע וכי תעלה iy דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כ ב והשבות אל לבבך. דג ה כתיב לעולם ה דברך נצב בשמים ופי הבעש ט ז ל כי דברך שאמרת יהי ר pע בתוך המים וגו תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל דרק^ים לעולם להחיותם כדבתיב ודבר אלהינו י pם לעולם ודבריו תי ם ו pימים לעד בו כי אילו היו האגתיות מסתל p ת כרגע חי 1 ו תז ח ת למ p ק היו כל היממים אין ואפס ממ ש והע כלא הע כלל וכמו pדם מאמר יהי ר pע בו ממ ש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי ארץ הלזו דג שמית ובחי דומם ממש אילו היו מDתל p ת ממגה כרגע ח Y האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ ב ש שת ימי בראישית היתה תזר ת לאין ואפס ממ ש כמו לפני ששת ימי בראשית ממ ש וז ש האר י ז ל שגם בדומם ממ ש כמו אבנים ועפר ומים יש בחי נפש וחיות רו תי ת דהיינו בחי התלב שות אותיות הדבור מעשרה מאמרי המדזיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית ואף שלא רעזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה אעפ ב נמשך חוות לאבן ע י צירופים וחילופי אותיר המתגלגלות ברל א שעד ם פגים ו>:תד כמ ש בם יצירה עד שמשתלשל מעשרה מאמרות
שער היחוד והאמוצה עז מאט ות ונמיםך מהן ציחף שם אבן והוא תו חו של האבן ובן בבל הנבראים שבעולם היעמות שנרךאים בו ע בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור ה מ ש ת ל ^ ר ממדרגה למדרגה מעי xה מ א מ ת ת שבתורה ע י חילופים ותמותת האותיות ברל א שערים עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו לפי שאק פחי 1 י הנבראים יבולים לקבל חיותם מעשרה מאמרות עצמן שבתורה שדחיות הנפ שך מהן עצמן ג ת ל מאד מ ב ת הנבראים פרטיים ואין בח בהם לקבל ה תו ת אלא ע י שיורד החיות ומשתלשל מ מ ת ג ה למחרגה פ ת ת ה ממנה ע י תלופים ותמותת האותיות וגימטריאות יטהן חשבון ה או תו ת עד שיובל להתצמצם ולהתלבש ול ה ת תו ת ממנו נברא פרטי וזה שמו ירךאו לו בלה ק ת א בלי ל חז ת המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבחורה שיש בהם בה וחלת לברוא יש מאין ול ה חיו ת לעולם דאורייתא. וקב ה כולא ח ד: פ ר ק ב ו ד ע ה מכאן ת ש ב ת המינים וג ל ד ש ר ש טעותם הכופרים בה שגחה פרטית ובאותו ומופתי ד ת ר ה שטועי בדמיונם הכוזב שטדמין מעשה ה ערשה שמי וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו כי כ א ש יצא לצורף כלי שוב אץ הכלי צריך לי ד הצורף כי אף ישידיו ממילקות הימנו והולך א בשוק הכלי קיים ב ת בני ת וצלמו ממ ש כ א ש יצא מידי הצוקף כך מדמין הסכלים האלו מע שה שמים וארץ אך ט ח מראות עיניהם ההבדל הגדול שבץ מעשה אנוש ותחבולותז שהוא יש מי ש רק שמ שנה הצורה וד תמונה מתמונת חתיכת
שער היחוד והאטונד. דתיכת כסף לתמונת כלי למעשה שטים וארץ ש ת א יש כאין והיא פלא נדול יותר מרךיעת ים סוף עד ט שרגליך ה א ת הים ברוח קרים עזה כל הלילה ויבקעו המים ונצנו כמו נר ו כ ת מ ה ואילו הפסיק ה את הרוח כרנע היו המים חוזרים וניגרים במורר כררכם וטבעם ולא קמו בחומה בלי ספק אף שהטבע הזה במים גם כן נברא ומחורש יש מאין שהרי ת מ ת אבנים נצבת מעצמה בלי ח ח רק שטבע המים אינו כן וב ש וק ו בבריאת יש מאין שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מרךיעת ים סוף עאב^ שבהסתלרן כ ח הבורא מן הנברא ח ו ישוב הנברא לאין ואפס ממ ש אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיר להחיותו ולקיימו והן הן בחי אותיות הרבור מעשרה מאמרות שבהם נבראו וע ז נאמר ואתה מחיה את כולם אל ת כ ך מחיה אלא מ ת ה דהיינו יש מאין ואתה הן בחי האותיות מאל יף ועד תי ו והה א היא ה מוצאות הפה מ pר האותיות ואף שאין לו דמות ^ ף דחי מכךא מלא דבר הכתוב וידבר ה ויאמר ה' והיא ב ת התגלות הכ ב אותיות עליונות לנביאי ומתלב שות בשכלם והשגתם במראה ת בו א ה וגם במח שבתם ודבורסכמ ש רוח ה דבר בי ו מ ל ת על לשוני וכמ ש האר י ז ל [בשער ת בו א ה] וכעין זה היא התלב שות האותיות בברואים כדכתיב בדבר ה שמים נעשו וברוח פץ כל צבא& רק ימהיא ע י השתלשלות רבות ועצומות עד שיורחת לע שיה גופנית משא ב ה שגת ת בי אי היא באצילו המתלב שת בעולם הבריאה : ותה
שער היחוד והאמונה עח י פ ר ק ג ו ה נ ה ארדי הדברי והאמת האלה כל מיטכיל על דבר יבק לאשורי א 7 שכל נברא רש הוא באמת נחשב לאק ואפס ממ ש לגבי כח הפועל ו ח ח פז שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציא\ מאק ממ ש ליש ומה שבל נברא ונפעל נראה לנו ליש וממשו זוד מחמת שאק אנו משיגים ותאים בעיני בשר את כה ה ותת פיו שבנברא אבל אילו ניתנה רשות לעק לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא ותמרו וממשו נראה כלל לעינינו כי ת א בטל במציאות ממ ש לגבי החיות והרותיות שבו מאתר שמבלעדי ה ת חנז היה אין ואפם ממ ש כמו pדם ששת ימי בראשי ממ ש והרוחניות ה ש פ ע עליו ממוצא פי ה ורוח פיו דצא לברו המוציאו תמיד מאפם ואק ליש ומרצה אותו א ב אפם בלעדו באמת והמשל לזה דצא אור השמש המאיר לארץ ולדתם שדצא דו ואור המתפ שט מגוף השמש ונראה לעין כל מאיר על הארץ ובחלל העולם והנהיזה פ שוט שאצר ודו הזה ישנו ג ב בגוף וחומר ב ח ר ה שמ ש עצמו שבשמים שאם מתפשט ומאיר למרתק כ ב כ ש שובל להאיר במ pמו ממ ש רק שטם במ pמו ממ ש נחשב הדו הזה לאין ואפס ממ ש כי בטל ממ ש במציאצת לגבי גוף כדור ה שמ ש שדצא מ pר האצר והדו הזה ש הזז והא ר הזה אינו רק הארה מאירה מגוף ועצם ברור ה שמ ש רק בחלל העולם תחת כל השמים ועל הארץ שאץ כאן גוף כדור השמש במציאצת נראה כאן האור ו הזז הזה ליש ממ ש לעין כל ונופל עליו כאן שם יש באמת משא ב
56! שער ההוד והאמונה בגוף ה שמ ש אק נופל עליו שם כשהוא במ pרו משא ב ת א שם לאק ואפס רק שם אין ואפס כי באמת כלל יש גוף שהוא לבדו מ p ח רק שם מאיר שאין ממ ש ממיט האלה וכדברים בלעדו ואפם המאיר השמש האלהי שפע לגבי הברואים כל דם כצלמם ברמוהם מ pרם והם א\תם וודא השופע עליהם ו מ ת ה מרוח פיו השפע ו ח ח מן מתפשט אור וזיו כמו רק עצמם אינם ולכן ליש ב ת כ ם ומוציאם מאק ומתלבש השופע ה ה שמ ש אור כמו מ pרם לגבי במציאות בטלים הם גרןא ממ ש ואינו ואפס במציאות ונחשב לאין שבטל שאין השמים תחת רק במ pרו כשהוא בשם יש כלל כלל עליהם שם יש הכרואי אין נופל מ p רו כ ך כ ל שם ומשיגים כלל אנו רואים שאין שלנו בשר לעיני אלא נראה ולכן אותם. המדדה ה רוח שהוא את ה מ pר יש שרט וממשם ותמרם הנבראים גשמיות לעינינו במ pרו כשאינו אור ה שמ ש יש גמור גמור כמו שנרא לכאורה לגמרי לנמשל דומה הכשל אין שכזה רק העולם ועל בחלל כלל במציאות המ pר אין שבמיטל הברואי גמור טשא ב כל ליש שם אדרו ה>י^ שנראה ביטר לעיני נראה המ pר שאין רק דט במ pרם תמיד זה להכין אך למ pרם במציאות בטלים אינן ולמה צריך להקדים: הנה כתיב כי שמש ומגן ה אלהים כי ד פרק ל שמ ש להגן שיוכלו ת א נרתק פי מגן הבריות לסבלו כמארז ל לעתיד לבא הקכ ה מוציא רמה מני ת ק ה רש;ךם גTונין בה כו וכמו שהגרתק ב ה לשם תי ה מגין השימש כך שם אלהים מגין בער דשם
שער תהוד והאמונה עט ליש מאק הכל את שמהוה פי ח ש הוי ה דשם וחמיד בלשון הת. הפעולה שהיא על והירד מ שמ שת החיות כל הימים והיינו ככה יעשה איוב ד פ כדפרש י ה ממוצא פי הברואים בכל ממ ש ת ע בכל ת ש פ ע להם די כי לא בכל רגע ורות ומהוה אותם מאק ליש במה שנבראו בששת ימי בראשית להיות pימים בזה כמ ש לדל. וועד בTDור שבחיו של הקב ה כתיב ודתפ שטות הג ח ל הגבור ט ופי ת רו ל היא מרת חסד לדדות ותכלית בכל העולמות וברואיםלאין קץ החיות כי ודימים בחסד ת ם ונקראת גדולד. ברואים מאץ ליים כי ג ח ל ה בכבודו ובעצמו הקב ד. של מ ג ח ל ת באד חיות וד תהוות מאץ ת ך ולכן משפיע ג ב אץ ו לג ח ל ת להטיב הטוב שטבע קץ ל ד ל כז ת וידואים אץ ליש שבחו של דקב ד לבדו שאץ שמדד. זו היא כמו ו ת ה וגם מדד ייס מאץ ולת דות שום נברא לברוא בי טל ת הברואים והשגתם שאץ כל למעלה מד.שכלת היא זו להשכיל ולהשיג מדר זו רכלתד. כח ב שכל שום נבדא דבד ת א יש מאץ ולהחיו ת כי הבדיאה יש מאץ לבדוא גדו ל ת של ממרת היא תבראי ם בי משכל שלמעלד בדד^ק כדאיתא פשוט אחדות הקב ד וד^קב ד. ומדותיו שכל ש ם בי טל ת שאץ וכשם חד וגרמודד ד אי ת מדותיווכמו לד. שג י ט ל כך אינו נברא לד^שיג טראו ג ח ל ת מד ת לד^שג שכל נברא שום בי טל ת שאין כדכ תיבעול ם ולד חיו ת הי טל ת לברוא יש מאץ שד^יא ל ד שג מד ת גבורוד ביכ ל ת ממ ש אץ כך חסד יבנד התפ שטות ומניעת הצמצום מד ת שדדא הקב ה של החיות ' י
58! שער היחוד והאמונה תבראים על ולהתגלות מלירד מג חל תו החיות שהחיות פנים בהסתר כ א בגילוי להחיותם ולקיימם דבר היא הנברא גוף ובאילו הגברא בגוף מםתחר ו ה ח ת ע ת החיות התפ שטות ואינו עצמו בפני הוא דבר בפני אלא מהשמים והאור בהתפשטות הזיו במו עצמו אלא בפני דבר אינו שבאמת ואף עצמו גבורותיו הן הן מ pם מבל מהשמש האור התפשטות החיות לצמצם יבול בל אשר ברוך דו א הקדוש של שלא יבטל טף פיו ולהסתית מרוח הנשפע והרוחניות להיםיג נברא שום בשבל אין וזה במציאות הנברא טף ת ב ר א נברא מ ת ת הצמצו וההסתר ושיהיה אעפ ב להשיג שום נברא בשבל יבולת במו שאין ליש מאץ הצמצום בחי [ו ת ה לי ש. מאין הבריאה מהות נרךא עצמו והחיות בלים בשם נקרא החיות והסתר בך שבתובו מה על מבסה שהבלי שבמו א\ר בשם השופע והחיות הא.ור ומסתיר מבסה הצמצום בחי מגצפ ך אותיות ה האותיות יסיסרשן הן p והבלים והר^ל ההבל ומפרידות המחל p ת גבוח ת ה שהן הה' אותיות ושרש ב ב להתהוות הפה מוצא\ת בה עילאה גבורה שהיא דכךדוניתא בוצינא ודא גבורות חסד דעתיק יומין החסדים ת א ג ב דעתיק יומין ושרש לי ח: כידוע עלה בתחלה ח ל אמרו על זה ו ה נ ה ה פ ר ק העולם את לברוא במח שבה, מדת בו שתף מתקיים העולם שאין דאה במד הד צ ד pם ידי על אלהות ה ת לו ת דהייט רחמים ו או ת ת
שער היחוד וה^^מונה פ אמדו זה על רועה שב תורה. ומופתים ואותות ימינא אית עילאה דקדושה בסטרא דלעילא בזרד הן דט תיהן פי וגבורה הסד דהיינו שמאלא ואית והשגתם תבראים מ שכל למעלה אלרעת מדות ה שגת ואף האצילות בעולם חד וגרמוהי דאדצ היתה בעולם לא בנבואתו השלום עליו רבינו משה האצילות אלא על ידי התלבשותו בעולם הבריאה ואף גם m לא בשתי מדות אלו ת ג אלא על ידי מדות שהן במדרגה מהן שלמטה דתלבשותן במדות שמתן רק הנבואה] בשער [כמ ש הוד ים ד נצח התפ שטות ה שגת הוא עדן בגן צדיקים של שכרם והוא ת ג אלו מדות משתי ת מ ש ך ואוד החיות בעו הז לשמה בחורה שעם p נשמות הצדיקים מזק על נמתח ר pע אלו מדות שתי מהתפ שטות כי דאורייתא רזא נרךא זה וד pע עדן שבגן ת ש מו ת מדות משתי ת תונ ה דתורה אותיות כ ב םוד ובו נוטף זה למו ומר pע ד ת א ש מימינו כדכתיב אלו אותיות ב ב םוד י ד ע ת דהיינו ת ש מו ת למזון טל היא הדעת והתורה םוד דדא הזה ד ד ^ ע כי דתורה כמבואד לבושים p והמצות בג ע ת ש מו ת מ ק מ ד שער ובע ח ור י ר ט דף רקהל [בזרד זה כל פרק ג ]: שם אלהים דדא שם מד ת ת כו ר ה ווצה ו פרלן כן גם ת א ולכן והצמצום שלמעלה האור ש מ ס תד לפי הטבע בגימטריא עומד העולם כאילו ונראה העולם ומחיה המהוה ו מועהג
דוחיה רעש הנומאהו גהנתמו ךרדב עבטה םשו םיהלא הז אדר ןגמ קתרנו םמיל ה י\ד םילעהל רואה תויחהו ךשמנה םשמ ה יןד הו רמו ןיאמ שיל אלש הלגתי םיארבנל ולטביו תואיצמב י דוו יחב הרובג וז םוצמצו הזה א1ד םג ןכ יחב דםח םלועהש הנבי וב וזו איה *הב הרובג הלולבה דםחב ה ת ו תוללבתהמ תורמה וז וזב הארנ קעל v rx i יהומרגו דח!דרש ץתזדמ יב רחאמ ןהש דצדב רומג ומע ןבל p תודחייתמ וז וזב תולולכו וז וזמ רמאמכ והילא תנאו אדד רישקד קל דחימו ןול ובו רבו ךנימ תיל אדוחי יאליעב וב ש זו תובשהו לא ךבבל יכ ה אוה םיהלאה ש חיפ ינשיש תומש ולא ט ד רזוא ש ממ םגש םש םיהלא םצמצטד םילעמו רואה אוה יחב דסח ומכ םש ה ית םצעמ ויתודמש לש שורקה ךורב א ת תודחיתמ ומע דוחוב רומג אוהו ומשו דחא ויתודמש ןה ^ ומ ש םאו ןכ אליממ עדת םימשבש לעממ לעו ץראה תחתמ קא דוע יפ םגש ץראה תירמוחה תיארנש שי דומג ןיתי לכ איה קא ספאו ש ממ יבגל שורקה ךורב אצו יכ םש םיהלא וניא םילעמ םצמצמו אלא םינותחתל אלו יבגל ה בקה רחאמ אצדש ומשו םיהלא רחא ןכלו םנ ץ^אה תחתמו ץראל ןה קא ספאו ש ממ יבגל ה בקה ןניאו תוארקנ םשב ללכ ול פ א םשב דוע אוהש ןושל לפמ רמאמכ ל זר הדוהי דועו ארקל ךוגכו א ת ש לפט המש נל תויחו וכותבש שדו] הללהא ה ית ב הרמזא יהלאל ידועב םיתהש
י שער היחור והאמונה^ פא הטף שהוא והעור דדי ה משם נמ שנים שהחיים מהוה אינה שדג שמה לפי אלהים] משם הטפל הכל את המהוה הקב ה אבל ליש מאק הגוף אור במו אצלו במציאות בטל הכל ליש מאק להזהיר הכתוב הוצוך ולכן ב שמ ש. ה שמ ש תעלה שלא וט לבבך אל וה שבות היום ו ד ע ת ומלואה והארץ צב>ט וכל שהשמים רעתך על הוא ברוך והקרוש עצמו בפני נפרר רבר הם בטף ת ש מ ה כהתלב שות העולם כל ממלא בגלגלים ה תטעה וכח בארץ הצומח כח ומשפיע את מניעה שהנ שמה כמו כרצוט ומנהיגם ומניעם המשל אץ באמת אך כרצונה. ומנהיגתו ^ ף ו ^ ף הם באמת נפררי כי וע שמה כלל רומה לנמימל הטף ועצמותו שרש ב ^ ש ם כי אץ התהוות זה rud אץ כן אחרי ונם ואמו אביו מטפות אלא כנ שמתו ושתיית אכילת די על אלא לברה מנ שמתו גדולו אכילתו די על כך ו או ד חרש ם תשעה כל אמו שכל והארץ השמים בן שאץ מ ה בעצמו ושתייר! רק המוחלט ואפם מאץ נתהוה ומהותם עצמותם ה דבר נצב ע ^ וגם ית פז דו ח ה בדבר ומהוה ת ע בכל תמיר בהם ושופע לעולם מה שמ ש האור בהתהוות ליש מאץ תמיד אותם הם כן משל וא^ דרך עצמו ה שמ ש ב ח ר טף בתוך ו ת ח ה דבר לגבי לגמרי במציאות באמת בטלים שיתבאר כמו ית ועצמותו במהותו ית המזחדי ם פיו הן שהן רק ב שמ ש ה שמ ש אור כביטול לקמן גבוחתיו
62! שער דדחוד והאמונה ולהעלים להסתיר והצמצום הגבורה בכר ת גבוחתיו וה>צ ץ השמים נראים שיהיו בהם השופע החיות אע אך עצמו בפני דבר דם באילו צבאם ובל הקדרם לגבי אבל לתחתונים אלא וההסתר הצמצום כאור השיבי ממ ש כלא קמיה כולא הוא ב ת ך חם ושלום מסתרה הגבורה מרת השטים בשטים ואין ה אלא עצמו בפני דבר איננה כי יתברך לפניו האלהים : הוא דפסוק הקרוש מ ה ר מ ש יובן ו ב ז ה t פ ר ק עילאה י תר א ת א ישראל שמע י תר א ת א ועד לעולם מלכותו כבוד שם וברוך ת ה כי. אתוון בחלופי אחד הוא ועד כי חתאה והעלים שהסתיר הזה וההסתר הצמצום סיבת וטעם שיהיה כ ת העולם של החיות את ת א ב ת ך הקרוש ידוע ת א ת ה נפרד בפני עצמו דבר נראה העולם בשביל ת א העולם בריאת תכלית כי לכל עם פי עם בלא מלך יתברך ראין מ ל כו ת דAגלות ורתקים וזרים נפרדים רבתם שהם עוממות מלשון רבים בנים לו היו אפילו אילו כי המלך ממעלת על אפילו וכן עלידם מלוכה שם שייך לא מאד ושם מלך הדרת דווקא עם ברוב רק לברם שרים אדנות שם ת א י ת מ ך מלכותו מד ת על המורה ושם זו מדה כי ונמצא הארץ כל ארון ת א כי כמות עולם להיות העולם ומרךמק ה מ ת ק הן זה עצמו בפני נפרד ודבר גמור יש עכשיו שהוא בהםתל pת מדה זו כי ממ ש במציאות בטל ואינו
, שער היחוד והאמונה פב רד בדבר ל מ קזז תזר העולם היה rn זה ושם זו היה ולא ממ ש במציא\ת שם ובטל ית פיו ודוח עולם שם ובחי גרד תעה כלל עליו עולם שם מ pם בחי ח ק א ז ק ובחי מקום בחי על נופל בחי ומטה. מעלה דח ם צפון ומערב מ ר ח הוא אק אלו בחי כל והנה ו ע ת ד. הרה עבר ז ק אם כי העליונות הקדושות במהות שייכות להן ית שדצא לומר שייך לבדה ית מלכותו במד ת תכלית אין עד ולמטה קץ אין עד למעלה מלך ה מלך ה %ך ה זמן בבהי וכן לד סטרין ובן הז ק חיות וכן ה מ ^ ם שחיות ונמצא ימלוך ד^א קיומם ז ק כל ועומם ליש מאין והתדצוחם שמדת ולפי ב ה אדנות ושם ית מלכותו ממדת בתכלית ית ועצמותו מיוחדתבמהותו מל ט חוית המר<ם בחי גם הלכך כמו שיתבאר היחור ועצמותו מהותו לגבי ממש במציאות בטילים ו הז ק שם שילוב חזיז ב שמ ש ה שמ ש אור כביטול ית שהוא מורה הוי ה שם כי בשם הוי ה אדנות א ברגע רהיה הוה היה שהוא הז ק ק למעלה מרץם מבחי למעלה פנחס] וכן פרשת [בר מ כמ ש ט א המ pם בחי כל את תמיד מהוה הוא כי על פי אף והנה סטיין. למטה ולד עד מלמעלה כן פי על אף ו הז ק מ ה מ ^ ם למעלה ית שהוא דהיינו וז ק במקום למטה גם נמצא הוא ונתדדוה נמשך שממנה מל ט הו במדת שמתייחד הוי ה ] שלוב תתאה יחודא וזהו והזמן המקום באדנות
^6! שער היחוד והאמונה יתברך ועצמותו שמדעתו דהיינו ב ה] באדטת הא\ץ כל את מלא ד^א ברוך סוף ת רך א בשם אק ו ל ד ובארץ ממעל בשמים כי ומרןם בזמן ממש כי ממ ש בשוה ב ה א ם מאור מלא הבל סטרין ממ ש ממעל בשמים כמו מ תד ת בארץ ד\א כך באור במציאות הבטל מר^ ם בחי ת א דבל כי מדת ידי על בו המתלב ש ת א ברוך סוף אין היא מל ט תו שמדת רק ית ט המיוחדת מל ט תו ב ה ט ף אין אור להסתיר וההסתר הצמצום מדת ולא לגמרי ממציאותם והמרןם הזמן יבטלו שלא אפילו במציאות ומרןם זמן בחי שום יהיה ה אני מ יש יובן במ ש והגה. לתרתגים שרדה כ ט כלל שינוי שום שאין פי' שניתי לא אחר ל ב ת ת א כך העולם בריאת קד ם לבדו שנברא וז יש אתה ת א עד שלא נברא העולם אחה דדא ט בלי שום שינוי בעצמותו ולא שדבל הנבראים כל יודע ע צ ט כידיעת כי בדעתו ז יל הרמב ם וכמ ש אצלו במציאות ובטל ממנו דבל עצמה הדיעה ודעא הידוע והוא היודע שיצא באזן ולא לאמרו בפה כת זה אץ והבר אחד כי טריו על להכירו האדם בלב ולא לשמעו ממ ש אחד דבל ודעתו ועצמותו מהותו הקב ה דבר דעתו ואין י ת ד ופינה בכל דרך צד מכל האדם בנפ ש שהוא כ ט ועצמותו מ ת תו על נוסף שהרי בה ו ט רכב מהותה על נוסף דבר שדעתה ט היתד. דברכבר רודע איזד. לומד כשהאדם נפשו
שער היתד והאמונה פג גפשו המ שכלת בטרם שלמר ו ד ע וארד שלמד וידע ניתוספה די ע ה זו בנפשו וכן מידי יום ביום ימים ד ב דו ודוב שנים יודעו חכמה ואק זו אחדות פ שיטה אלא מורכבת אבל הקב ה הוא אחדות פשוט בלי שום הרכבה וצלי רבוי כלל ואם כן ע כ מרצחו ועצטוחו ודעתו הכל דבר אחד ממ ש בלי שום דדכבה ולפי *p כשם שא אפימר לשום נברא בעולם לה שיג מהות הבורא ועצמותו כך אי אפשר להשיג מדז ת דעתו רק להאמין באמונה שהיא למעלה מה שכל ומה שנה שהקב ד! יחיד ומיוחד הוא ורעתו הכל אחר ממ ש ו בדי ע ת עצמו מ כ ד דודע כל ת מ צ אי ם עליונים ותחתונ ש עד שלשול קטן שבים ועד יתוש קטן שיהיה ב ט מ ר הארץ אין רבר נעלם מכנו ואין ידיעה זו מוסיפה בו ד בוי והרכבה כלל מארד שאינה רק די ע ח עצמו ועצמותו ודעתו הכל אחד ולפי שזה קשה מאד לצייר בשכלנו ע כ אמר הנביא כי נבהו שמים מארץ כן גבדצ דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם וכתיב החרך אלוה תמצא ונו וכתיב העיני בשץ לך אם כראות אנוש תראה שהאדם רואה ויודע כל הדברים בי ד ע ה ש ת ץ ממנו והקב ה בי ד ע ת עצמו ע כ ד [ע ש בה י סוד התורה והסכימו עמו חכמי הקבלה כמבואר בפרדם מדרמ ק ז ל] : ו ה נ ה מכאן יש להבץ שגנת מקצת חכמים בעיניו ש ה יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז ל והבינו ענץ הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקב ה סילק עצמו ומוצחו ח ו מעוה ז רק שמשגיח מלמעלה
66! שער היתר והאמונה מלמעלה בהיכיגחה פרטית על כל היצורים. ט ל ם אשר ב ש ט ם ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד שא א כלל לומר עני] הצמצום כפ שו ט שד^א ממרךי הנוף על הקב ה הנבדל מהם ר בו א רבבות הבדלות V אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידב ת מאחר שהם מאמינים בני מאמינים שהקב ה יודע כל היצורים שבעוה ז השפל ומשגיח עליהם וע ב אין ידיעתו אותם ט סי פ ה ט ריטי Tmוש מפני שיודע הכל בי ד ע ת ע צ ט הר כ בי ט ל מדצתו ועצ שתו ורעתו הכל א וד ש ב ת pנים תיען נ ז דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין ובר מ פ פנחס א ד\ תפים ב ט ל א ולית מאן דתפים ביה ט אירע סוכ ע ט ולית מאן דגפיק מרשותי ל ט אירע ממב ע ט אידד מקשר ומיחד דנא לזיניה 7 לא ותתא ולית קורבא בד יטדין אלא בקב ה בד אעע ביניידד עכ ל. ור ל לית מאן דתפים בי שאין מי שיתטם בה שגת שבלו מכל שכלים העליונים במהותו ועצט תו של הקב ה כמ ש בת pנים סתימא דבל ס תיטן ולית מחשבה תפיסא בך כלל וגם בתחתונים אע ג דאירד ממכ ע איט כנשמת האדם תוך טפו שהיא נתפסת תוך הטף עד שמתפעלת ומקבלת שיטיים משינרי הטף תערו מהבאות או כךרות א\ ח טי ט ת האש וכיוצא משא ב בהקב ה שאינו מקבל שום שיטי משינויי עוה ז מ pץ לתרף ומיום ללילה כדכתיב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר לפי שאינו נתפם כלל תוך ה עול ט ת אע ג דממלא לון וזהו ג ב ענץ טכ ע פי ד מ כשאדם מתבונן באיזה
שער היחוד והאמונה פר כאיזה דבר חכ מ ה בשכלו או דבר גשמי במח שבתו אד שכלו ומח שבתו מקיפים על הדבר ההוא המצויר במח שבתו או בשבלו אך אק מ pפים על הדבר ההוא ממש בפועל ממ ש. אבל הקב ה דכת ב ביה כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו מח שבתו ויד ע חו שיודע כל הנבראים מקפת כל נברא ונברא בפ מ שהרי היא היא חיותו והתהוותו מאק ליש בפועל מ מ ש. וממלא כל עלמין היא בחי החיות המתלב שת ת 1 ך עצם הנברא שהיא מצזמצמת בתוכו בצמצום רב כפי ערך מהות הנברא שהוא בעל נבול ותכלית בכמותו ואיכותו דהיינו מעלתו וחשיבותו בנק ה שמ ש שנופו יש לו נבול ותכלית בכמור\ שהוא כמו קס ז פעמים כגודל כדור הא ץ ואיכותו ומעלתו הוא או ח נ ב יש לו נבול עד כמה יוכל ל ה א ד כי לא יאיר לבלתי תכלית מארד שהוא נברא וכן כל תבראי ם הם בעלי גבול ותכלית כי מהארץ לרקיע מהלך ת ק שנה בו. וא ב החיות המלוב שת בהם היא בבחי צמצום רב ועצום כי צ ד כ ה תחלה לדתצמצם צמצומים רבים ועצומים עד שיתהוה מבחה ואודה עצם הנבראים כמות שהם בעלי נבול ותכלית כי מ pר החיות ד\א רוח פיו של הקב ה המתלב ש בעשרה מאמרות שבתורה ו ח ח פיו ית היה יכול להתפ שט לאין קץ ותכלית ולברוא עולמות אץ קץ ותכלית לכמותם ואיכותם ולהרדותם עדי ער ולא הי נברא עוה ז כלל ) שנמו שהקב ה נק א א ם ק בל מדו תז ופעץלות? דאיהו ונרמוהי חד היינו החיות ת מ ש כ ת ממדות? שהן חסר והחמים ושאר מדותץ הקדושות
68! שער היחוד והאמונה פיו ברוח שמתלב שות התלבשותן ע י הקרושות ה בדבר יבנה הסד ע י ועולם ויהי אט ודא כי קמצא כהדין לחסד זה ולבוש כלי הנעשה ורוח פיו האור הקב ה שצמצם אלא וביה) טני ה דלבושיה תוך והלבישו פיו מרוח להתפ שט שיוכל והחיות ציחפיהן וצירופי מאמרות עשרה של אותיות ציתפי וטספוק ובחשבונן עצמן הא 1 תיות ותמורות בחילופי והחיות האור י רד ת על מ ר ה ו ת מ ר ה שכל חילוף ול ה חז ת לברוא שיוכל דהיינו ל מ ד ת ה מ מ ד ת ה פת תה היא ומעלתם איטת ם ש מד תו ת ברואים מאותיות תבראי ם הברואים איכות ומעלת מ מד תו ת מתלב ש שבהן מאמרות שבעשרה עצמן ותיבות מ ר ה והחשבון מדותיו שהן ו ב ע צ מ בכבודו הקב ה שלא עד מיעוט אחר מיעוט והחיות על מיעוט הא 1 ר החשבון בחי שדוא ארדונה בחי אלא ממנו נשאר וחיות באור כלולות ומדרגות כהות מיני כמה ומספר כל (ואחר זו תיבה של זה בצירוף המלובש הזה דבמתו ית גזרה כאשר בהן האלה וכיוצא הצמצומי בתחתוני נם להתלב ש והחיות יכול האור שהי רןא מ ר ה שמה ד מ אבן כי הדומם ועפר אבנים כ מ אלף נוספת במספרו ועוד p משם העולה ש שה כי הי ח ע ליוצרה. דצ ל לטעם] משם אדר (לישעם) [נר מאד עליונים ב עו ל מ ת ד\ א ב ע צ מ p שם ווע ה ל מ ד ת ה ממדרגה ועצומים רבים צמצו מ שע י רק שיוכל עד מאד במאד מועט תו ת ממנו יח ו מ ע ה המחי הדומם נפ ש היא וזו באבן להתלב ש ב חי היא וזו וכמש ל ת ע בכל מאין אותו מטכ ע
שער היהוד והאמונה פה יכול ו מ ד ת ה כח וכל סיכ ע) בחי משא כ ^ככ ע קץ לאין גם כן מדרגה זו בחי כפי ברואים לברוא מ או ד עד עדי להחיות ואיטתם בכמותם ותכלית מעצור מרוח פיו ואין ונאצל המתפ שט ה כת שהוא כ כ גדולה במעלה איכותם יהי שלא אך כ י י כת מבחי להבראות שיובלו ברואים ומעלת כ אי ט ת, עצמן : האותיות ומדריגת מת תו שדקב ה דדמב ם ז ל ט ש ו ה נ ה ח פ ר ק ממ ש אחד דבל ודעתו ועצטיר! ממ ש הענץ כן כלל מורכבת ולא פשוטה >י^דות הקדושים שמותיו ובכל הקב ה של מדותיו בכל ת ק ורחום כגון וחז ל תביאי ם לו שכינו והכינויים דכתיב חנ ם שנרןא מה וכן בהן וכלצא והסיר יראץ a s ה רוצה כי רצונו וכן וגו חכם ח א וגם ואינו רשעים של בתשובתם ורוצה ח א דםד וחפץ ברע מראות עינים ו ט ת ר וברשעתם במיתתם חפץ ושאר ורחמנוחו חסדו ומדת וחכמתו רצונו אץ מ ח תיו מוסיפים בו ד בוי והרכבה ח ו במהותו ועצמותו ודעתו ובינתו ודבמתו וחדנו ומהותו עצמותו אלא דבלולה ותפארתו ורחמנותו וגבורתו ח ס ח ומדת הבל ה קדו ש ת מדותיו שאר וכן וגבורתו מחסדו ומהותו עצמותו היא שהיא ממ ש פ ש ט ה זהויו ת לאכדו בפה כח אץ זה שדבר דל הרמב ם וכמ ש בוריו על m 6 האדם בלב ולא לשמעו באזן ולא שרוצה המו שכלות כל בשכלו מצייר האדם כי שרוצה בטן בו שרט כמות דבל.ולדבץ להשכיל בינה או חכמה מהות או הרצון מ ח ת בשכלו לצייר או
70! שער דדחוד והאמונה בהן וכיוצא ורחב,ים רטד מד ת מהות או דעת או ה ק ח ש באמת אבל בו שהן כמות כולן מצייד ד.וא קדוש שהוא כלומד שמו וקדוש דם ונשא הוא ב ה מדדט ת ותכלית קץ אין עד דבבות ד בו א ומובדל הת שבחות כל למעלה מעלה מערך וסוג ומין הבדלות בשכלם ולצייר להשיג הנבראים שיוכלו והמעלות היא הנבראים אצל דדא שונה ו מ ד ת ה המעלה כי ראשית באמת היא כי ראשית שלכן נרךאת דדב מ ה נמ שכות מהחכמה כי בנבראים החיות כל ומרץר שבנפ ש המדות כל נמ שכות ומהן ודעת בינה בהן וכיוצא ורחמים וחסד אהבה כמו המ שכלת בכעס ת א דע ת בו שאין שהקטן ברוש וכנראה שאין קטנים לדברים היא אהבתו וגם ואכזרי תמיד דברים ל א ת ב דעת בו שאין מפני לאהבם ראוי ומהמדות הדעת כפי שהאהבה לאהבם דדאויים המח שבה ואותיות תיבות בה נמ שכות שבנפש לפעול או שאוהבת בדבר מד שב ת שהנפש מחשבה ובכל מ ח ת בשאר וכן ורחמים דו טד לחשוב המביאה מדה איזו בה מלוב שת שבעולם זו מחשבה של חיותה היא זו ומדה זו מחשבה.והן הדבור אותיות נ מ ש ס ת המח שבה ומאותיות וחסד הצדקה מע שה לידי מביא ממ ש והדבור חיותן עוישה כשהאדם וגם ליתן לעבחו שמצוה המלך כגון המתלב ש וחיותה ת פ ש כח דדי דבר איזה בעצמו וחיותה ת פ ש כח לגבי ממ ש כאין ודא בעשיה זו לנשמה הגוף ומשל ובערך האדם בדבור המתלב ש ערך וכן המח שבה לאותיות הדבור אותיות וכן עו*ך אותיות
שער היחוד והאמונה פו ב ה המלוובשת המרה למהות המח שבה אותיות לגבי המדה וחיות מהות ערך וכן אותה ומחיה שממנו השבל הוא שכללותן ^ ע ת ובינה דחכמה כל ונפש האדם בנפ ש זה ובל זו מדה נמשכה שבטל ם עלזנים וחחזוני ם העולמות שבכל הברואים דחכמד^היא ראשית ומקור הרדות : פרק ט אבל לגבי הקרוש ב ח ך הוא מדרגת מחשבה חחלח שהיא הדבמה שנח שבת דהיינו אצלו מעשה סוף היא ווראשיתה ב ה הקדוש לגבי עשייה ומדרגת בחי היא כאילו שבערך לוכד והיינו ע שית בחבמה כולם כדכתיב דחכמה לערך חיות טפני ת וגשמיית שבלטיה דחיות הבחאים וכל באדם דחיות ומקזד ראשית שהיא הדבור שבאותיות חיות לגבי נ א ק שהוא גשמיים שהוא כאין לגבי דחיות שבא\תיות המח שבה שד 1 א כאין לגבי חזח ומעלת המדות שמהן נמשכה ו מ ר ת ת ומעלת חיות לגבי כאק שהוא זו מהשבה ערך ממ ש כן המריות מ ^ ר ודעת בינה דחבמה דחיות ומ pר ראישית שהיא דחכמה ומעלת מדרגת ובעצמו ב כמדו ב ה הקדוש לגבי העולמות שככל רוממות מ ד תו ת רבבות ד בו א והמתנ שא המרומם שבל שייה יותר מרוממות מ ר ת ח רחכמה על בחי היות בחי מדרטת שהן לבד מדרטת חמ ש שהיא ח מ מו ת כ ה אבל הקדוש ומח שבה ו מ ח ת ושכל עשייה ודמו* כאלו מדרגות רבבות דחבמה ממדרגת ומתנ שא רם רק להשיג כח בנבראים שאק מפני רק קץ אין עד ש ת א ראשיתם למדרגת יח שתלשלות ממדרגת חכמה עשיה
72! שער היחוד והאמונה עשיה ה שפלה לכך אנו אומרים שלגבי הקדדט ב ה נחשבת מ ד ת ת החכמה כמדרגת ע שיה ממ ש דהיינו לומר שהוא רם ונשא ונעלה עי לי רב מאד מאד ממדרגת החכמה ולא שייך כלל לייחש אצלו שום ענין המתייחם לדבמה אפילו בדרך מעלה ועילוי רב כגון אמר עליו שא א לשום נברא עליונים ותדתונים להשיג חכמתו מדזתו כי ענין הה שגה מתייחם ונופל על דבר חכמה ושכל לומר שאפשר לה שיט או אי אפשר להימיגו מפגי עומק המו שג אבל הקרוש ב ח ך ת א שהוא למעלה p ה שכל והחכמה לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג כי אינו בבחי ה שגה כלל והאומר ע או שאי אפשר להש גו דדא כאוט על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששת ב T םי מפני עומק המושג שכל השומע יצחק לו לפי ש ת ש המישוש איט מתייחם ונופל אלא על עשייה גשמית הנתפםת בידים וככה ממ ש נחשבת לגבי הקב ה מ ר ת ת השפל והה שגה כעש יה גשמית ממ ש ואפי א ה שגת שכלים שבעולמות עליונים ואפילו מדרגת חכמה עילאה המחיה את כולם כדכתיב טל ם בחכמה ע שי ת. ומה שהקדוש ברוך ת א נ רן א חכם ב כ ת ב וגם חז ל כינו לו מ ד ת ת ומעלת החכמה היינו משום שודא מ pר החכמה שממנו ית נמשך ונאצל מדז ת מ ד ת ת חכמה עילאה שבעולם האצילות וכן רחום ו ח םד על שם ש ת א מ pר הרחמים והחםדם וכן שאר המרות שכולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך יררך וענק ההמ שכה והאצילות א 7 ומה ידוע למשכילים
שער היתד והאמונה פז הגה ה לנו למ שכלי ם * והגה אין עסק בנסחרו אך תג לו ת (סוד מםגום באור א ם ב ח וצסצום א ק וסוד הריקנא שסוד כל משצוסים לנו להאמין אמונה שלימה לצמצם האור שיתלבש בבחי כל'ם די ס דאיהו וגרמוהי חד דהיינו וועה אחר שנתלבש אור א ם בבתי מדותיו של הקדוש ב ה כלים דחב דאז שיץ לומר מ ש ררטב ם הידוע והוא המדע והוא היודע הוא ורצונו ורבמתו ובינתו ודעתו ובTיעת עצמו ונו לםי שבחי כלים עם מהותוועצמותו המרומם דאצילות נעשים נשמה וחיות לבי ע ולכל אשר נהם אבל בלי צמצום לבדו רוממות אין קץ מבדד חכמה ושבל וה שגה ולבן והלבשה מ ל לא 'יך בלל לומר ועא ננחי המדע ובו ני אינו היודע והוא עם שמתייחד י תרו גם וגדר דעחומדע בלל ח ו אלא לטעלח מדותיו שהאציל מאתו ית מעלח עילוי דב עד אץ קץ א 6 י מבתי ג ב אינו בבחי הי xה וגרר חכמת עד שבחי חכמה נחשבת להשיג איך מתייחד בהן אצלו יח כבתי עשיה גשמית)! ולכן נרךאו מ ח תז של דמהימנותא ח א בזה ק הספיח ת שהן ב ה הקדוש ה שכל : מן שלמעלה האמונה שהיא כלשון ת ר ה ודברה ת אי ל מרןם מכל א ך פ ר ק י שהיא מ ה האק את ל שכך אדם בני י לדבר האמת לחכמי רשות ניתן לכך לשמוע י מל ה ידי שעל כ ח משל וקראו אותן אוח ת בדרך בספיחת ב ה של ה ק ח ש ענק הי ת ד קצת לנו הזר,ץבן המשל ומדותיו ש ת א בחקך משל כעין יחוד אור ה שמ ש שבתוך כמ ש מאור טף ה שמ ש שנקרא ה שמ ש עם טף כ ח ד המתפ שט ומאיר טמנו את המאוד הטיול וט והדו והניצוץ ת א ז ם וכשהאור אלהים לא\ר נקרא איר כמ ש ויקרא היא מז ח ד עמו בתכלית הי ת ר כי אץ בנוף ה שמ ש במקהחו
*7! שער היתד והאמונה המאיר כי הזיו גוף המאוד אחד שהוא אק שם רק עצם המאיר ואין לו ממ ש עם גוף המאור והאור שם עצם אחד שום מציאות כלל בפני עצמו וכדברים האלה ממים ויוחר בעולם וחכמתו ורצוט הקב ה של מדותיו הן מזה המתלב ש בחוכם עם מרזתו ועצמותו כביכול האצילות שנ מ שט ונאצלו מאחר הי ת ד ומתייחד עמהם בתכלית מהשמש הא\ר דתפ שטות כדרך משל ע ד מאתו ית ונפלאה רתקה בדרך רק זה בדרך ממ ש לא אך האק לשכך מדרכינו ומ מ גברד דרכיו כי מהשגתינו היממש המיוחד ובטל ב מ ^ ת נשמע ונתבונן ממימל אור שם המקור ל ב ת כך כל ואינו עולה בשם כלל בפ ע רק עץאת אינן וחכמתו ורצונו הקדוש ב ה של מדותיו עליונים אלא לנכי הנבראים אלו כלל ונרךאות בשמות מהוה שהקב ה ותוחם והנהגתם שדצריתם ותחתונים אותם ומנהיגם ת א ברצונו וחכמתו ובינתו ורעתו ומחיה המתלבשות במדותיו הקדושות כדאיתא במדרש בעשרה דברים נברא העולם בחכמה בתבונה ובדעת וכו דכתיב ה בחכמה יםד ^רץ מנן שמים בתבונה בדעתו תהומות ורךנן עשר תירןנק ד אפיקז נבקעו וגו וכמאמר אליד\ דלא סתימק עלמין ב תן לאנהנא ספיק עשר ל תן אתכסיאת ט עד מ כיום אתגליין ועלמין דאחגליין ובהק מדת הרסד כלולה נגלית בראשית ראשק מ ש שת ימי מבל מדותיו הקדושות ורצונו וחכמתו ובינתו ו ר ע ת מלובשק בה וברא בה nn האור במאמר יהי אור שהיא מלמעלה לעולם האור והמ שכת רתפ שטות בחי ב ת עד םו ט שהיא מסוף העולם בעולם וד תפ ש טו ת מד ת
שער היתד והאמונה פח מרת חסר רק מפני שכלולה גם ממרת גבודה לכן לא היה ח חני כאור של מעלה ממ ש וגם נתלב ש בע הז שהוא בברד נבול ותכלית שדלא מהלך ת ק שנה מ ה אדן ל קיע וממזרח למערב וכן ביום שני נגלית מרת גבורה כלולה משאר מרות ורצונו בו וברא בה חרקיע במאמד יהו רקיע בתוך המים רהי מ ב ד ל בין מים למים שהיא ברד צמצום וגבורות להעלים מים העליונים דדוחניים ממים התחתונים ועל Tי זה נתנ שפו דתחתונים בהברלם מהעליונים ומרת חסר כלולה בה כי עולם חשד יבנה שהכל כ ד שתראה היבשה וארם עליה לעבור ה וכן מלן וז ש אליהו בתי pנים שם לאחזאה א ץ אתנהיג עלמא בצרק ומשפט בו צרק איהו p משפט איד\ החמי פו כולא לאחזאה א ץ אתנהיג עלמא אבל לאו דאית לך צרק Tיעא ראידד p ולא משפט י ד ע א ראיול רחמי ולאו מכל אינק מדות כלל : פרק יא והנה נם עשרה מאמרות נ ב נקרא\ בשם מאמרו לגבי דעבראי בלבד כי כמו שהמדות שבנ שמה האדם כשבאות לדתנלו במעשה הן באות מלובשות באותיות המח שבה כגק מד ת x n ורחמים שבנ שמה א א לבא לידי התגלות בפועל ממ ש כ אע י שמחשב ב ^ ו ל ומדרהרמע שה הצדקה וחסד לעשותה בפ מ כי א א לעשות בלי מחשבה ואם מצור. לאחרים לעשות כפו המלך אזי מתלב שת מד ת ה ח ^ ונם אותיות המחיטבה באותלת הדבור [וכן כ שמדבר דברי חסד ורחמים לרעהו] כךעד מ מדותל של הקכ ה כשבאות לבחי ה תג א ת פעולתן בתחתוני נקרא נילף זה והמ שכת '
ל 6 1 שער היחוד והאמונה והמ שכת פעולה זו בשם מאמר וצירוף אותיו שהרי א א שתהיה שום פעולה נמשכת ממדותיו הקדושות בלי צירופים הנרךאי בשם אותיות בטן לבריאה האור ממד ת החסד נמיםך מ מנ ה המשכת פעולה וכח לפעול ולברוא בו את האור והמ שכת כח זה וחיות זו נ רן א ת בשם מאמר ואותיות יהי אור כי אף שאינן כאותיות מחשבה שלנו ח ו מ מ הם ענין ה מ ר ה ע ל התהוו האור מאין ליש שלכן נברא האור מהמ שכת כח זה ולא נבראו ממנו דברים ארדים שנבראו נ כ ממד ת חסד כמו מים וכיוצא בהם מפני שנתלבשו בהם כ ת ת בבחי צירופים אחרים ה מוד ם על התהוות המים וכיוצא ונמצא כי כל תו ת ו כ ת ת הנמ שכות ממדותיו הקדושות לתחתונים לבראם מאק ליש ולהתות ולקיימם נקראו בשם אותיר הקדושות שהן בחי המשכת החיות מרצונו וחכמתו ומדותיו ל ה ת תו ת עולמות ולהחיותם והם שני מיני עולמות עלמין סתימין דלא אתנליין הם המתהדם ותי ם וקיימים מ כ ת ת והמשכות נעלמות כמו אותיר המח שבה שבנ שמת האדם ער מ ועלמין דאתגליין נבראו וחיים מהתגלות שנתגלו כ ת ת והמ שכות הנעלמות הננךאות בשם אותיר המ תמב וכשהן ב ב ת התגלות ל ד תו עלמין דאתגליין נקראות בשם מאמרות ודבר ה ורוח פז כמו אותיות הדבוד באדם עד מ שהן מגלות לשומעים מה שהיה צפק וסתום בלבו אבל באמת ברד אותיות הדבור של מעלה היא למעלה מעלה ממח גות ומהות חכמה ושכל ת ב ר אי שהרי במאמד ואותיר נעשה אדם בצלמינו וגו נברא האדם בעל חכמה ושכל או אפי בהבל העליק לבד
שער ד\חוד והאמונה פט לבד בדבתי ויפח באפיו נ ש מ ת תי םו א ב הדבור והבל העליון הוא מקור החכמה והשכל שבנ שמת אדם דדאשק הכוללת כל נשמות הצדי pם שהם גחלים ממלאכי השרת והיינו לפי שאותיות חבורו ית הן בחי המ שבות כחות ו חז ת ממדותיו ית המיוחדות במרעתו ועצמותו בתכלית הי ח ד שועא למעלה מעלה 'לאץ קץ ממדרגת חבמה שבנבראים ולא נרןאו בשם אותיות לגבי הנבראים אלא לגבי מ ח תיו ית בכבו ק ובעצמן והנה הן כ ב מיני המ שכות חו ת וכחות שונים זה מזה שבהן נבראו כל העולמות עליונים ותתזונים וכל הברואים שברצכם שכך עלה ברצונו וחכמתו ית לברוא העולם בכ ב מיני ה מ ש ט ה שוטת דוקא לא פחות ולא יותר והן p כ ב אותיות הקבועות בפה ולשון כדתנן בם יצירה [ותמוגתן בכתב היא מורה על ציור ההמ שכה כמ ש לקמן] שנם אותיות הד ט ר והמח שבה ש ט פ ש האדם הן המ שכות מה שכל והמדו שבנפש ממהותן ועצמותן כמ ש במ א: פרק יב רק שהברואים מ ת ח לי ם ל מינד ם בכללות ובפרטות ע י שיטיי הצירופים וחלופים ותמורות ט ל כי כל אות היא המשכת חו ת וכח טיוחד פרטי ובשנצטדפו אותיות רדבה להיות תיבה אזי מלבד ח טי מיני כחות וחיות הנמשבים כפי מספר האותיות שבתיבה עוד זאת העולה על ט לנ ה ה ט מכ ת כ חעליק וחיות כ ל ל ת ה טל ל ושקולה ט נ ד כל טני דבחו והחיות פרטו ת של האותיות ועולה על גביהן והיא מחברתן ומצרפתן, יחד להשפיע כח והוות לעולם הנברא בתיבה
T היחוד שער 8 ז! בתיבה זו לכללו ולפרטיו כגוז ד ם ב ת י י ו 1 יהי ר קי ^ ונו ש נ ב ר א ו ר קי עי ם ו כ ל צבא ה ש מי א ש ר ב ר ט כ מ א מ ר ח ל»יר«1 דרה ע ו מ ד ו ת ור^י^יון-ן P והאמונה דגהה (ת פי אות ואות םכ נ אותיות התורה היא הטשכת חיות וכת סיוחר ארטי שאינו ננמך באות אחרת לכך גם תטונתן בנתב כל אות היא בתםונר. טיוחדת * טית הטורה על שיור ההמשכה והתגלות האור והחיו והנח הנגלה ונטשך באות זו איך ודא נטשך לצדי^ם וכו זבול שבו ירושלים ובה ימק ומזבח וכו מ טן שבו אוצרות שלג וא\צדות ברד וכו שכללות דדקיעים נבראו וחיים וקייטם בכללות תיבות אלו שבמאכד יהי ר pע וכו ופרטי הברואים שבז רקיעים גברא כל פרט מרט ותי וקיים מאיזה צירוף אותיות מ תי ט ת אלו או חילופיהן ותמיתתיהן שהן כפי בחי חיות ועברא הפרטי ה ת א כי כל שינוי צירוף הוא הרכבת ואריגת הכו ת והחיות בשינוי שכל אות ה ^ד מ ת בצירוף היא הגוברת והיא העירך בבריאה זו והשא% טפילות אליה ונכללות באורה ועי ז נבראת בריה חדשה וכן בחילופי אותיות א\ ת ט ח תי הן נבראות בריאות חדשו פחותי המעלה בערך ועבראים מהאותיות ע צ ק בי הן ד מ דוגמת אוד המאיר בלילה p הירח ואור ה ד ח ת א מ תממ ש ונמצא אור שעל הארץ ת א אוד האור של השמש וככה ממ ש ד מ האו תז ת שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכת ממדותץ של הקב ה לברוא העולמו מאץ ליש ולהחיותן ול pי p בז משך רצונו ית ומבללות ורדונו של הקב ה מטרותיו ונתגלה וכו ) : וחכמתו
שער היחוד והאמונה צ ומכללות המשכה והארה גדולה הזו האיר ה ו ה מ ש ך ממנה תולדותיה כיוצא ב ה וענפיה שהן חולדות והמימכת האור מהאותיות והן הן תלופי אותיות ותכדרותיהן וברא בהן ברואים פרטים שבכל עולם וכן האיר ה עור והמשיך והוריד הארה דהארהדהארה מהארות האותיו וכן המשיך עזר וד 1 ריד עד למטה מטה בבתי השתלשלות עד שנברא הדומם ממ ש כאבנים ועפר ושמותיהן אבן ועפר דט תלופים דחילופים ט ותמורות ד ת מו ח ת בו בנ ל : נשלם חלק שני בעז ת יתברך רתעלוז