יולי 2010 אב תש"ע גידול צמח האדמונית כמטע פורח רב-שנתי: השפעת תנאי סביבה על מאזן המוטמעים איכות איבר האגירה והפריחה תוכנית מחקר 256-0713-07 דו"ח מסכם Growing Peony as perennial crop: environmental effect of the assimilate translocation and quality of underground crowns and flowers מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות ע "י רינה קמנצקי מנשה כהן זילבר אבנר מנשה לוי שמעון מאיר סוניה פילוסוף-הדס גדעון לוריא שטינמץ יחיאל מחלקה לפרחים, מינהל המחקר החקלאי מו"פ צפון, תחום פרחים מינהל המחקר החקלאי, המכון לקרקע, מים ומדעי הסביבה מו"פ צפון, תחנת נסיונות אבני איתן המחלקה לאחסון, מינהל המחקר החקלאי המחלקה לאחסון, מינהל המחקר החקלאי ש.ה.ם, ממ,ר גיאופיטים ש.ה.ם, מדריך פרחים מחוז הצפון Rina Kamenetsky Department of Ornamental Horticulture, the Volcani Center, Bet Dagan, E-mail: vhrkamen@agri.gov.il הממצאים בדו"ח זה הינם תוצאות ניסויים. הניסויים לא מהווים המלצות לחקלאים רינה קמנצקי רשימת פרסומים מ. כהן, ש. מאיר, ס. פילוסוף-הדס, ש. סלים, מ. לוי, ע. ברזילי, א. זילבר, נ. שמי, ר. איתן, ר. קמנצקי, 2009. הקדמת הפריחה באדמונית באמצעות שיפור שיטת השינוע. עולם הפרח, אפריל-מאי, 42-46
2 תקציר הצגת הבעיה: גידול האדמונית התרחב בשנים האחרונות בגולן, בגליל המערבי, באזור ההר המרכזי, וברמת הנגב ואזור הבשור. פיתוח שיטות גידול שונות (שינוע במיכלי גידול, גידול במבנה/מנהרה ובשטח פתוח) תרמו להרחבת הגידול, לקבלת יבולים ליצוא בתקופת מחצית מרץ-מאי, בה אין הספקה של פרחים מתוצרת הולנדית, ולהשגת מחירים גבוהים לפרח. בתוכנית מחקר זו אנו מפתחים קונספציה לגידול אדמונית כמטע פורח רב-שנתי בתנאי גידול מיטביים תוך מתן דגש לכתר ולשורשים המעובים כמאגרי מוטמעים ומינרלים המועברים אל הנוף והפרחים המתפתחים. מהלך ושיטות עבודה: (1) צמחי אדמונית מארבעה זני אדמונית עברו טיפולי קירור ב- 7 שילובים שונים של 2 ו- 17 מ"צ, וגודלו בחממה לאחר טיפולי הקירור. בזמן קטיף הפרחים נמדדו מועד הקטיף, גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול. לאחר הקטיף הפרחים הועברו לחדר פתיחה בו שררה טמפרטורה של 25 מ"צ. נמדדו מספר הימים מהקטיף ועד לפתיחה מלאה של הפרח ומספר הימים עד לנבילת הפרח. (2) צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ובקרקע המקומית באבני איתן. במהלך העונה צמחים מכל טיפול פורקו לאברים ונמדד משקל טרי ויבש ותכולת מקרואלמנטים באברים השונים. תוצאות, מסקנות והמלצות: (1) טיפול בטמפרטורת ביניים של 17 מ"צ למשך 20 יום לאחר קרור למשך 60 יום ב 2 מ"צ מקדים את הפריחה באדמונית מהזן "שרה ברנהרד" בכ 20-25 יום. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפול הקרור המקובל למשך 60 יום ב 2 מ "צ וטיפול משולב בתוספת של 17 מ"צ ל- 20 יום בכל מדדי האיכות: גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול וכן משך חיי האגרטל. (2) בצמחים שגדלו בארגזים באבני איתן שיעור הפריחה היה נמוך יותר מאשר בצמחים שגודלו בארגזים בחוות מתיתיהו ובצמחים בקרקע באבני איתן. מאז סיום הפריחה נצפתה עלייה מהירה במשקל האברים התת קרקעיים בצמח בכל הטיפולים, והצמחים הגיעו בסוף העונה למשקל יבש דומה בכל אתרי הניסוי. ניתן להבחין כי עלית הצמח לפריחה כרוכה בהעברת מוטמעים מהאיבר התת קרקעי אל הפרח המתפתח. המקור העיקרי לחומרי תשמורת הם השורשים המעובים היורדים במשקלם בזמן העליה לפריחה. ריכוזי חנקן, זרחן ואשלגן בשלושת האתרים הצביעו על תבנית (Pattern) דומה: ריכוז יציב וקבוע בחלקים התת-קרקעיים וירידה בריכוזים בעלים לאחר הפריחה. לאור תוצאות המחקר תפותח אגרוטכניקה מתאימה לאופטימיזציה של גידול האדמונית כמטע פורח רב-שנתי באזורי הארץ השונים.
3 ב. מבוא האדמונית כפרח קטיף לייצוא מישראל הפכה לאחד הגידולים הרווחיים בענף הפרחים. הגידול המסחרי מתרכז בשני הזנים 'שרה ברנהרד' ו'דושה דה נמור' המהווים כ- 80% מסל הזנים המשווקים מישראל. גידול האדמונית התרחב בשנים האחרונות בגולן, בגליל המערבי, באזור ההר המרכזי, וברמת הנגב ואזור הבשור. פיתוח שיטות גידול שונות (שינוע במיכלי גידול, גידול במבנה/מנהרה ובשטח פתוח) תרמו להרחבת הגידול, לקבלת יבולים ליצוא בתקופת מחצית מרץ-מאי, בה אין הספקה של פרחים מתוצרת הולנדית, ולהשגת מחירים גבוהים לפרח. לצמח האדמונית איבר אגירה בצורת כתר (crown) עם שורשים מעובים ונוף שמתחדש מדי שנה. פקעי הפריחה מתפתחים על איבר האגירה בבסיסי הגבעולים הנמצאים בצימוח. מחזור חייו של צמח האדמונית מזכיר במידה רבה את מחזור החיים של גיאופיטים אחרים מאזורים מתונים וכן של עצים נשירים. בתנאי הגידול בישראל לאחר הפריחה המתרחשת באביב המוקדם, הצמח ממשיך את גידולו במהלך הקיץ. לקראת סוף הקיץ ובמהלך הסתיו העלים מתייבשים והצמח עובר לשלב התפתחות תת-קרקעי, בו הפקעים התת-קרקעיים גדלים בנפחם. ההתמיינות הפנימית של פרימורדיות העלים חלה בחודשים יוני-יולי, ובסוף יולי המריסטמה הקודקודית עוברת לשלב הגנרטיבי. התמיינות הפרח נמשכת בחודשים אוגוסט-דצמבר. גידול האדמונית הוכנס לישראל ע"י פרופ' אברהם הלוי, בעבודה שנעשתה ברמת הגולן. בניסיונות שנערכו בשנים 1998-1993 ע"י הלוי וחוב' (1995) פותחה שיטה לגידול האדמונית באזורי ההר. בממשק הקיים, אחרי שפקעי האדמונית נחשפים לתקופת קור ממושכת במבנה פתוח, סוגרים את המבנה והמשך הגידול נעשה בטמפרטורות גבוהות יותר. להשלמת מנות הקור להתעוררות מהירה ולהקדמת הפריחה נהוג לרסס או להגמיע את הפקעים התת-קרקעיים בתמיסת ג'יברלין (1990 al., ;Evans et כהן וחוב', 1997; et Halevy.(al.,,2002 2005 בשנים 2004-1999 במסגרת פרויקטים מס' 0547-256 ו- 0182-256, בראשות פרופ' קמנצקי, נערכו מספר ניסויים. המחקר התמקד בפיזיולוגיה התפתחותית בשני הזנים הנפוצים במסחר 'דושה דה נמור' ו'שרה ברנהרדט', והתאמתם לתנאי הגידול באזור הגליל המערבי, רמת הגולן ודרום הר חברון (ברזילי וחוב', ;2002,2001 2003 al.,.(barzilay et al., 2001; Kamenetsky et אולם, עדיין לא ברורים התהליכים המשפיעים על מילוי הכתר התומך בהתפתחות הצמח לשנים הבאות והאינטראקציה בין שורשים, כתר וגבעולים במהלך התפתחות הצמח. ניתן להניח שקיימת השפעה הדדית בין האיברים התת-קרקעיים לבין התפתחות הנוף ואיכות הפריחה. לטמפרטורות גבוהות באביב ובקיץ יש השפעה על איכות הפריחה. בתוכנית מחקר זו אנו מפתחים קונספציה לגידול אדמונית כמטע פורח רב-שנתי בתנאי גידול מיטביים תוך מתן דגש לכתר ולשורשים המעובים כמאגרי מוטמעים ומינרלים המועברים אל הנוף ולומדים את הקשר בין מעבר המוטמעים (translocation) מהנוף לאיברים תת-קרקעיים בהשפעת תנאי סביבה לבין התפתחות ניצני ההתחדשות והפריחה. אסטרטגיות גידול. תוצאות המחקר בנושא פיזיולוגיה והכוונת הפריחה באדמונית מצביעות על האפשרות לגדל את הצמחים במיכלים ובשינוע לחדרי קירור ולגידול בחממה. כיום ניתן לגדל את האדמונית במספר אסטרטגיות גידול שונות (2007 al., :(Kamenetsky et (1) בבית-רשת או בשטח פתוח בקרקע מקומית; (2) במנהרות מכוסות בפוליאתילן ובקרקע מקומית; (3) במיכלים עם מצע מנותק, בשינוע ובחממה גבוהה ומאווררת. שימוש באסטרטגיות גידול שונות מאפשר להתאים את מגוון הזנים לגידול באזורים שונים על פי דרישותיהם הפיזיולוגיות הספציפיות. מאזן המוטמעים באיבר האגירה ובאיברים על-קרקעיים. מאזן פחמימות, ומינרלים בצמח רב-שנתי ומעבר מוטמעים במהלך מחזור החיים מהווה בסיס לאופטימיזציה של תנאי גידול ושיטות השקיה ודישון. מספר הבטים במטבוליזם של סוכרים, עמילן, פרוקטוז ומינרלים נחקרו בגידולי בצל ופקעת חשובים ביותר, כמו צבעוני, שושן ואיריס (1993 Hertogh,.(Rees, ;1992 Le Nard and De בצמחים עשבוניים עם איברי אגירה
4 רב-שנתיים, מאגר המוטמעים תומך בהתפתחות הנוף במהלך מספר שנים, בתנאי שמילוי איבר האגירה תקין ואפקטיבי 2005) al., (Kleijn et לאור תוצאות המחקר תפותח אגרוטכניקה מתאימה לאופטימיזציה של גידול האדמונית כמטע פורח באזורי הארץ השונים. מטרות המחקר המטרה הכללית של הפרויקט היא להרחיב את עונת השיווק של פרחי האדמונית לחודשים ינואר-מאי, לשפר את איכות הפרחים, ולהעלות את יבול הפרחים מבלי לפגוע בפוטנציאל הצימוח של איבר האגירה לשנים הבאות. לשם כך הוגדרו המטרות הספציפיות הבאות: 1. אופטימיזציה של משטרי אחסון לפריחה מוקדמת ושיפור איכות הפרחים 2. לימוד תהליכי מעבר המוטמעים אל הנוף ומהנוף לאיברי האגירה במהלך מחזור הגידול השנתי והרב- שנתי של צמח האדמונית. 3. בחינת השפעת תנאי גידול על איברי האגירה של האדמונית כמאגר של מוטמעים ומינרלים, תהליך מעבר המוטמעים אל הנוף, פריחה ואיכות הפרח הקטוף. ג. פרוט הניסויים שבוצעו והתוצאות שהתקבלו לתקופת הדו"ח 1. אופטימיזציה של משטרי אחסון ניסוי 1 א': שימוש בטמפרטורות ביניים להקדמת הפריחה בארבעה זנים מטרת הניסוי היא קביעת תנאי סביבה מיטביים לגידול אדמונית במהלך מחזור החיים של הצמח, ודרישה לטמפרטורות ביניים בשלב התפתחות ניצני ההתחדשות לפני קירור (Pre-cooling) ב- 2 מ "צ למשך 60 יום ומעבר הצמחים לתנאי גידול לאחר הקירור.(Post-cooling) חומרים ושיטות צמחי אדמונית מארבעה זנים גודלו במשך שנתיים בבית-רשת בארגזי פקעות במצע טוף/כבול והוכנסו לחמישה משטרי שינוע בספטמבר-אוקטובר 2005 (נספח 1, איור 1). הזנים היו: Bernhardt',(SB) 'Sarah Temple'.(CHW) 'Charlie s White'.(AF) 'Dr. Alexander Fleming',(ST) 'Shirley כל ארגז הכיל שני צמחים ומכל זן נבחנו בניסוי 160 צמחים (16 ארגזים לטיפול, 4 חזרות של 4 ארגזים לחזרה, 2 צמחים לארגז). הטיפולים מפורטים באיור 1 וכללו: טיפול א': טיפול השינוע המקובל קירור 60 יום ב 2 מ "צ החל מה 10.10.05. טיפול ב': 17 מ"צ למשך 30 יום החל מה 10.9.05, לאחר מכן 60 יום ב 2 מ "צ. טיפול ג': 2 מ "צ למשך 60 יום החל מ 10.9.05 לאחר מכן 30 יום ב- 17 מ"צ. טיפול ד': 17 מ"צ למשך 20 יום החל מ 10.9.05, לאחר מכן 40 יום ב 2 מ"צ ולאחר מכן 30 יום ב- 17 מ"צ. טיפול ה': 2 מ "צ למשך 40 יום החל מ 1.11.05. מערך הטיפולים הנ"ל מאפשר להשוות בין קירור ב 2 מ "צ למשך 60 או 40 יום (טיפול א' מול ה'), טיפול 17 מ"צ לפני או אחרי הקירור (טיפול ב' מול ג' וכל אחד מהם מול א'), ושילוב של טיפול ב 17 מ"צ לפני ואחרי הקירור (טיפול ד' לעומת ב' או ג'). ב- 10.12.05 לאחר טיפולי הקירור הארגזים הועברו לחממה מבוקרת לטמפרטורת יום של 22 מ"צ וטמפרטורת לילה של 8 מ"צ. במהלך הגידול בוצע מעקב שוטף שכלל: מספר הגבעולים לצמח, גובה הצמחים, מועד קטיף הפרחים, איכות הפרחים (אורך גבעול הפריחה, קוטר עמוד הפריחה, קוטר ניצן
5 הפריחה). משך חיי האגרטל של הפרחים נבחן בחדר בו שררה טמפרטורה קבועה של 25 מ"צ. נבדקו מספר הימים מהקטיף ועד לפתיחה מלאה ומספר הימים מפתיחה מלאה ועד פסילת הפרח. תוצאות ודיון התעוררות והתארכות הגבעולים קצב ההתעוררות והגידול של הצמחים מכל הזנים בחממה הושפע מאוד מטיפולי השינוע (נספח 1, איור 2 א, ב). באופן כללי, צמחים מטיפול ג' וטיפול ד', שנחשפו ל 17 מ"צ לאחר הקירור, התפתחו במהירות מיד עם ההעברה לחממה. צמחי טיפול ג' התעוררו כבר באחסון של 17 מ"צ והקדימו את צמחי טיפול ד'. מספר הגבעולים בצמחים מטיפול ד' היה נמוך ממספר הגבעולים של צמחים מטיפול ג', והיה דומה למספר הגבעולים בצמחים מטיפול ה'. ניתן ליחס זאת לעובדה שצמחים מטיפול ד' ו- ה' נחשפו לטמפרטורות נמוכות באיחסון למשך זמן קצר יותר (40 לעומת 60 יום ב- 2 מ "צ). צמחי טיפולים א', ב' ו- ה' החלו ללבלב בסוף דצמבר 2005, כ 20 יום אחרי ההעברה לחממה (איור 2 א'). קצב ההתארכות של צמחי הטיפולים הללו היה איטי בשבועיים הראשונים של ינואר ורק ממחצית ינואר 2006, כחודש לאחר ההעברה לחממה התחיל צימוח נמרץ יותר (נספח 1, איור 2 ב'), בדומה לתוצאות קודמות (2001 al,.(barzilay et ניכר מידרג בתוך קבוצת הטיפולים א', ב' וה': צמחי טיפול ב', שהועברו ל 17 מ"צ למשך 30 יום לפני טיפול הקירור ב 2 מ"צ, התעוררו מוקדם יותר, יצרו מספר גבעולים רב יותר והתארכו יותר בהשוואה לצמחי טיפול א' (טיפול השינוע המקובל). מנת קור גבוהה ) 2 מ "צ למשך 60 יום) שקבלו צמחי טיפול א', תרמה לכל המדדים בהשוואה לצמחי טיפול ה' שנחשפו לתקופת קור קצרה יותר ) 2 מ "צ למשך 40 יום בלבד). יש לציין שקצב ההתארכות לאחר שהחל הצימוח היה דומה בכל הטיפולים (איור 2 ב'). ניתן להבין מכך שהטיפול ב 17 מ"צ אחרי הקירור משפיע בעיקר על מועד ההתעוררות ותחילת התארכות הגבעולים. לאחר ההתעוררות ותחילת הצימוח אין יותר השפעה לטיפול ב- 17 מ"צ וקצב הצימוח דומה בכל הטיפולים. פריחה הצמחים בניסוי זה היו בני שנתיים בלבד, מספר הפרחים היה נמוך יחסית, לכן צריך להתייחס לנתוני הפריחה רק באופן השוואתי (נספח 1, איור 3). ההשפעה הבולטת ביותר של טיפולי הקירור הייתה על הקדמת הפריחה בכל הזנים שנבחנו (נספח 1, איור 4). פרחים ראשונים בצמחי טיפול ג' וד' נקטפו ב 25.1.06 וקטיף ממשי החל ב 1.2.06, לאחר כ- 50 ימי גידול בחממה. הטיפולים ג' ו- ד' הקדימו את הפריחה באופן משמעותי, כאשר למשך הקירור של 60 יום (טיפול ג') הייתה עדיפות במספר הפרחים המצטבר. נראה שחימום ל- 17 מ"צ הקדים באופן משמעותי את הפריחה ויש לכך חשיבות רבה. בנוסף, טיפולי הקירור השפיעו על קצב הפתיחה של הפרחים (נספח 1, איור 5 א'). בזן ' Alexander Dr. 'Fleming אחסון ב- 17 מ"צ לפני או אחרי הקירור (טיפולים ב' ו- ג') עיכב את פתיחת הפרחים ביומיים (נספח 1, איור 5), אך כל הפרחים נפתחו במלואם. בזן White' 'Charlie s רק טיפול ד' גרם להארכת משך הזמן הנדרש עד לפתיחה. התוצאות החשובות התקבלו בזן Bernhardt','Sarah שכן בזן זה ידועה הבעיה של פתיחה לא מלאה של הפרח. אחסון ב- 17 מ"צ שיפר באופן משמעותי את אחוז פתיחת הפרחים. בטיפול הקונבנציונלי (טיפול א') 25% מהפרחים לא נפתחו, וכאשר הקירור היה למשך 40 יום בלבד (טיפול ה') - 35% מהפרחים לא נפתחו. לעומת זאת, בטיפול ב' רק 10% מהפרחים לא נפתחו, ובטיפולים ג' ו- ד' כל הפרחים נפתחו. בזן Temple' 'Shirley טיפולים ג' ד' ו- ה' האריכו את משך הזמן עד הפתיחה מ- 5 ימים בטיפול הקונבנציונלי ל- 10-9 ימים (נספח 1, איור 5 א').
6 בכל הזנים טיפולי הקירור לא השפיעו באופן משמעותי על מספר הימים מפתיחת הפרחים ועד לפסילתם באגרטל (נספח 1, איור 5 א'), כך שהשפעת הטיפולים על סה"כ משך חיי האגרטל (נספח 1, איור 5 ב') נובעת למעשה מהשפעתם על מספר הימים מהקטיף ועד לפתיחת הפרחים. מסקנות 1. אחסון בטמפרטורה של 17 מ"צ למשך 30 יום בהמשך לטיפול הקירור של 2 מ"צ למשך 60 יום הקדים את הפריחה בכ 25 ימים בכל ארבעת הזנים שנבדקו. 2. הצמחים בניסוי החלו בתהליך ההתעוררות והתארכות הגבעולים עוד במהלך האחסון ב 17 מ"צ, והועברו לחממה כאשר הגבעולים היו כבר באורך של כ 10 ס"מ ובמצב אטיולנטי. 3. לא נצפו השפעות שליליות של טיפול האיחסון ב- 17 מ"צ באשר לכמות הפרחים לצמח ולחיי האגרטל. יתרה מזו, בזן Bernhardt' 'Sarah איחסון ב- 17 מ"צ שיפר את שיעור הפתיחה של הפרחים לאחר הקטיף. 4. על סמך התוצאות, התמקדנו בשנה השניה בכיול פרוטוקול שינוע אופטימאלי לזן Bernhardt'.'Sarah ניסוי 1 ב': כיול משך הטיפול ב 17 מ"צ בזן Bernhardt' 'Sarah חומרים ושיטות צמחי אדמונית מהזן Bernhardt' 'Sarah גודלו בדליים במצע טוף/כבול במשך שנתיים. בספטמבר - דצמבר 2006 הצמחים עברו שבעה טיפולי קירור בתחנת אבני איתן לפי הפרוט בנספח 1, איור 6. בתום טיפולי הקירור הצמחים הועברו לחממה שחוממה לטמפרטורה של 10 מ"צ בלילה. הוילונות נפתחו ביום כשהטמפרטורה עלתה מעל 22 מ"צ. בכל טיפול השתתפו 11 צמחים. בזמן קטיף הפרחים נמדדו: מועד הקטיף, גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול. לאחר הקטיף הפרחים הועברו לחדר פתיחה בו שררה טמפרטורה של 25 מ"צ. נרשמו מספר הימים מהקטיף ועד לפתיחה מלאה של הפרח ומספר הימים עד לפסילת הפרח. תוצאות ודיון לטיפולי הניסוי הייתה השפעה מכרעת על ההתעוררות ומועד הפריחה (נספח 1, איור 7, טבלה 1). אולם, גם בניסוי זה השתמשנו בצמחים צעירים יחסית ועל כן מספר הפרחים לטיפול הוא נמוך ומשמש רק לצורך השוואה בין הטיפולים. צמחים שנחשפו ל- 17 מ"צ לאחר הקירור (טיפולים ב', ד' ו- ז') הקדימו לפרוח ב- 16 עד 35 יום לפני צמחי הביקורת (טיפול א', קירור ל 60 יום ב 2 מ"צ). השפעת החשיפה ל- 17 מ"צ לאחר הקירור ל- 10 ימים היתה קטנה מאשר חשיפה ל- 20 יום (טיפול ב' לעומת ז'). הטיפול שהקדים ביותר, טיפול ד', החל לפרוח כבר ב 30/1/2007. חשיפת הצמחים ל- 30 יום ב 17 מ"צ לפני הקרור (טיפול ג') גרמה להקדמת הפריחה ב- 9 ימים לעומת צמחי הביקורת (טיפול א'). טיפול ו' שהועבר לקרור חודש לאחר טיפול הביקורת ולכן גם הגיע לחממה בסוף ינואר, גדל כבר בתקופה יותר חמה ואחר בפריחה ב- 8 ימים בלבד עם מספר פרחים נמוך יותר. טיפולי האחסון ב- 17 מ"צ קיצרו באופן משמעותי את מספר ימי הגידול בחממה (נספח 1, טבלה 1). צמחי הביקורת (טיפול א'), שהו 86 יום בחממה עד תחילת הקטיף בעוד שצמחי הטיפולים ז' וד' פרחו כבר לאחר 60 ימי גידול בחממה, וצמחי טיפול ב' - לאחר 70 יום. לטיפולי האחסון לא הייתה השפעה על מדדי האיכות של הפרחים: גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול. הגובה הממוצע של הפרחים נע בין 60 ל 72 ס"מ. קוטר הפרחים הממוצע היה 25 30 מ"מ. חיי האגרטל של הפרחים לא הושפעו מהטיפולים. משך הזמן מהקטיף לפתיחת הפרחים נע בטווח של 5 8 ימים, ומהפתיחה ועד לפסילת הפרחים באגרטל חלפו 8-5 ימים נוספים. השונות בתוך הטיפולים הייתה
7 גבוהה ולכן לא נמצא הבדל סטטיסטי בין הטיפולים. הפרחים שהו באגרטל סה"כ מהקטיף ועד לפסילה במשך 10 עד 16 יום בממוצע, ללא הבדל סטטיסטי בין הטיפולים. ניסוי 1 ג': אחסון בטמפרטורות ביניים במהלך שתי עונות עוקבות מטרת ניסוי זה - בדיקת השפעת הטיפול ב- 17 מ"צ במשך שנתיים עוקבות. חומרים ושיטות צמחי Bernhardt' 'Sarah עברו בשנת הניסוי הראשונה, 2005-2006, אחסון של 60 יום ב- 2 מ "צ ולאחר מכן אחסון ב- 17 מ"צ ל 30 יום (נספח 1, טיפול ג', איור 1). אותם צמחים אוחסנו בשנת הניסוי השניה, -2006 2007, למשך 60 יום ב- 2 מ"צ ולאחר מכן אחסון ב- 17 מ"צ ל 20 יום (נספח 1, טיפול ד', איור 6). בזמן קטיף הפרחים נמדדו מועד הקטיף, גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול תוצאות ודיון בשנת הניסוי השנייה הצמחים הניבו 8.5 פרחים בממוצע לצמח לעומת 3 פרחים בלבד בשנה שקדמה לה (נספח 1, טבלה 2). הצמחים החלו לפרוח כבר בסוף ינואר, כשבוע מוקדם יותר מאשר בשנת הניסוי הראשונה (נספח 1, טבלה 2). לא היה הבדל סטטיסטי בין קוטר הפרח, אורך גבעול הפריחה וקוטר הגבעול בשתי שנות הניסוי. סיכום המימצא הישומי העיקרי משתי שנות הניסוי הוא כי חשיפת הצמחים בחדר אחסון מבוקר למשך 20 יום לטמפרטורת ביניים של 17 מ"צ, לאחר קירורם למשך 60 יום ב 2 מ "צ, גורמת להקדמת הפריחה בכ -25 20 יום. התעוררות צמח האדמונית מתחילה בגידול של מערכת השורשים לפני התארכות גבעולים על- קרקעית. סביר להניח שהקדמת הפריחה הנגרמת ע"י חשיפת הצמח לטמפרטורת הביניים בחדר אחסון מבוקר נגרמת מהתעוררות של מערכת השורשים היונקים ולהתעוררות נצנים תת-קרקעים, כך שמיד עם ההעברה לחממה מתחילה התארכות הגיבעולים. ניתן לבצע את שלב ההתעוררות הראשון בחדר מבוקר מאחר ולהתפתחות הראשונית של השורשים והניצנים אין צורך באור. העברת צמחים לחממה מיד לאחר הקירור ב 2 מ "צ, ללא טיפול ביניים ב 17 מ"צ, גורמת לעיכוב בהתעוררות הנובע מההתפתחות האיטית יחסית בחממה, בה טמפרטורת המצע איננה קבועה ותלויה בטמפרטורת האויר הנמוכה בדרך כלל, בעיקר בלילה. לא נמצאה כל השפעה שלילית לטיפול בטמפרטורת הביניים של 17 מ"צ על מדדי איכות הפרחים - גובה וקוטר הגיבעול וקוטר הפרח. בנוסף, חשיפת הצמחים ל 17 מ"צ שיפרה באופן משמעותי את פתיחת הפרחים מהזן Bernhardt' 'Sarah הידועה כבעיה קשה של הזן הזה. מסקנה נוספת העולה מניסוי זה היא הדרישה השונה לקור של זני האדמונית. בעבודות קודמות נימצא כי לזן' Bernhardt 'Sarah דרושים 60 ימי קירור ב 2 מ"צ (ברזילי וחוב' al. 2002 2000,.(Halevy et תוצאות העבודה הנוכחית מראות כי מימצא זה איננו מתאים בהכרח לכל הזנים. אכן, בזנים Bernhardt','Sarah White' 'Charlie s ו- Fleming' 'Dr. Alexander מספר הפרחים לצמח היה גבוה יותר לאחר קירור ב 2 מ "צ למשך 60 יום בהשוואה לקירור למשך 40 יום בלבד (נספח 1, איור 3, טיפולים א' ו- ה'). לעומת זאת, מספר הפרחים בזן Temple' 'Shirley היה זהה בשני משכי הקירור (נספח 1, איור 3, איור 4). תוצאות החשיפה ל 17 מ"צ לפני הקירור על מספר הפרחים לצמח אינן עקביות. בזן Temple' 'Shirley הייתה לטיפול זה השפעה חיובית, בעוד שבזן Fleming' 'Dr. Alexander ניכרה ירידה חדה במספר הפרחים בצמחים שנחשפו לטיפול זה (נספח 1, איור 3). מימצאים אלו ותצפיות נוספות מבליטים את הצורך לבחון את דרישת הקירור הספציפית לכל זן מסחרי.
8 לסיכום, שינוע צמחי אדמונית ל- 17 מ"צ באחסון מבוקר לאחר מילוי דרישות הקור נותן כלי נוסף שישפר את תכנון הייצור של הפרח הקטוף. שימוש מושכל באמצעי זה יאפשר פריסה נוספת של עונת השיווק ע"י הקדמת הפריחה בכ 20 יום, תוך חסכון בעלויות הנובע מכך שהשלבים הראשונים של ההתעוררות והגידול מתבצעים בחדר מבוקר בעלות נמוכה מזו של גידול בחממה. מאזן מוטמעים במהלך מחזור הגידול השנתי חומרים ושיטות צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: (1) בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, (2) בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ו-( 3 ) בקרקע המקומית באבני איתן. במהלך חורף, אביב וקיץ תשס"ח הוצאו 6 צמחים מכל טיפול ופורקו לאבריהם השונים כמפורט בטבלה 1. לקראת מועד הפריחה תדירות הדגימה היתה אחת לשבועיים ולאחר הפריחה נדגמו הצמחים אחת לחודש. טבלה 1. סימול אברי הצמח, דגימת אדמוניות, 2007-2008 האבר סימול 1 שרשים יונקים/דקים 2 שרשים מעובים דקים/ בינוניים 3 שרשים מעובים עבים 4 כתר 5 ניצני התהדשית, "עיניים" 6 גבעולים על-קרקעים 7 ניצני פריחה/פרחים אברי הצמחים נשקלו, הועברו ליבוש ממושך בתנור בטמפרטורה של 60 מ"צ עד לקבלת משקל יבש יציב, ונשקלו לאחר תום היבוש. לאחר מכן, הדוגמאות נטחנו והוחל בתהליך של קביעת רמת המינרלים באברי הצמח השונים. נתוני המשקל היבש מכל מועדי הדגימה מופיעים בנספח 2. תוצאות ודיון המשקל היבש הכולל של צמח אדמונית בחוות מתיתיהו בארגזים בסוף אוגוסט 2008 לקראת הכניסה לתרדמה היה 424 גרם בממוצע. משקל זה מהווה תוספת של 114% מהמשקל היבש של הצמח עם תחילת ההתעוררות בפברואר 2008. באבני איתן בארגזים המשקל היבש הממוצע לצמח בסוף אוגוסט היה 423 גרם לאחר שנוספו לצמח 127%% ממשקלו בתחילת העונה. באבני איתן בקרקע המשקל הסופי היה 371 גרם המהווה תוספת של 75%. (נספח 2, טבלה 1). השורשים המעובים אחראים לכ 50% בקירוב מהמשקל היבש הכללי של הצמח לקראת הכניסה לתרדמה. (56%, 47%, 48% במתתיהו, באבני איתן בארגזים ובקרקע בהתאמה). הכתר אחראי לכ 20% נוספים (18%, 22%, 20% במתתיהו, באבני איתן בארגזים ובקרקע בהתאמה). כ 70% מהמשקל היבש של הצמח מקורו, איפוא, בשורשים המעובים ובכתר. השורשים המעובים הם האחראים העיקריים לתוספת המשקל היבש של הצמח במהלך העונה. תוספת המשקל היבש של השורשים המעובים מפברואר ועד לסוף אוגוסט 2008 היתה 253%, 177% ו 126% במתתיהו, באבני איתן בארגזים ובקרקע בהתאמה. המשקל היבש של השורשים הבינוניים ירד באותה תקופה ל 40%, 56% ו 70% ממשקלם בתחילת העונה בהתאמה בהתאמה. (טבלה 1, נספח 2). בשורשים המעובים נצפתה תנודתיות ניכרת במשקל היבש במהלך העונה. (איור 1, נספח 2). השורשים המעובים הם, כנראה גם התורמים העיקריים לצריכת האנרגיה הדרושה להתפתחות הפרחים. מיד לאחר הופעת ניצני הפריחה במחצית מרץ 2008 נצפתה ירידה במשקל היבש של השורשים המעובים שהתרחשה
9 במקביל לעליה במשקל היבש של הפרחים. ירידת המשקל היבש של השורשים המעובים במקביל לעליית המשקל היבש של הפרחים בלטה במיוחד בחוות מתיתיהו ובארגזים באבני איתן (איור 2, נספח 2). עם סיום הפריחה, בסוף אפריל נמדדה עליה מהירה במשקל היבש של השורשים היונקים בחוות מתיתיהו. משקל השורשים הדקים במתיתיהו עלה מ 7.5 גרם לצמח בסוף אפריל 2008 ל 18.5 בסוף יוני ונשאר יציב עד סוף העונה. משקל השורשים היונקים בארגזים באבני איתן היה נמוך באופן בולט והגיע לפחות מ 50% ממשקלם בחוות מתיתיהו. עלייה מסוימת במשקל היבש של השורשים היונקים באבני איתן נצפתה לקראת סוף העונה. (טבלה 1, נספח 2). מהימנות המשקל של השורשים היונקים בקרקע מוטל בספק גדול מאחר ועקירת הצמחים גורמת לניתוק של השורשים הדקים בקרקע. נמצאו הבדלים בולטים במשקל היבש של הפרחים בין אתרי הניסוי. בארגזים באבני איתן המשקל היבש הכולל של הפרחים לצמח הגיע ל-כ- 3 גרם בסוף אפריל 2008 בעוד שבמתתיהו ובקרקע באבני איתן המשקל היבש של הפרחים היה גבוה בשיעור ניכר והגיע לכ- 8 ו- 9 גרם בהתאמה. מספר הפרחים הממוצע לצמח היה 4.8 1.86, 4.23, במתתיהו, באבני איתן בארגזים ובקרקע בהתאמה מסקנות 1. עם ההתעוררות הצמח בפברואר נמדדה עליה מהירה במשקל היבש של הגבעולים והעלים שהגיעה לשיאה בתחילת אפריל. לאחר מכן המשקל היבש של הגבעולים והעלים נשאר די יציב במהלך הקיץ. ניצני הפריחה הופיעו במחצית מרץ והפריחה הסתיימה בסוף אפריל. השורשים המעובים הם, כנראה, המאגר הזמין לחומרי תשמורת בצמח האדמונית. במקביל לגדילה הוגטטיבית המואצת, ההתמיינות לפריחה ומימושה נצפתה ירידה במשקל היבש של השורשים המעובים. ירידה זו היתה בולטת במיוחד בצמחי חוות מתיתיהו. עם תום הגדילה הוגטטיבית והפריחה בסוף אפריל, התחילה צבירה מואצת של חומרי תשמורת בשורשים המעובים והם הכפילו ואף שילשו את משקלם. 2. הגידול בארגזים בתנאי האקלים של חוות מתיתיהו היה משופר יותר מזה של הגידול בארגזים באבני איתן. מספר הפרחים לצמח ומשקלם היבש היה גבוה פי 2.5 לערך בארגזים במתיתיהו לעומת הארגזים באבני איתן. מספר הפרחים לצמח ומשקלם היבש בקרקע אבני איתן היה דומה מאוד לנתוני הפרחים בארגזים בחוות מתיתיהו. בחינת תוצאות המשקל היבש הכללי של הצמח מעלה תמונה שונה. בכל שלושת טיפולי הניסוי הצמחים הגיעו למשקל יבש כללי דומה שעמד על כ- 400 גרם לצמח, כולל בארגזים באבני איתן. 3. ניתן להניח שצמח האדמונית "בוחר לוותר" על חלק מיבול הפרחים של שנה נתונה בתנאי אקלים תת- אופטימליים.(sub-optimal) בדומה לגיאופיטים אחרים, יש, כנראה, בצמח מנגנונים המאפשרים לו להערך לעונה הבאה ע"י צבירת חומרי תשמורת גם בתנאים קשים. למימצא זה של איסטרטגית חלוקת המשאבים בראייה רב-שנתית של צמח האדמונית עשויות להיות השלכות ישומיות חשובות כגון: העדפת השימוש בשיטת השינוע לאזורים מתאימים יותר בהר הגבוה וגידול בקרקע באזור ההר הנמוך יותר. 3. מאזן מינרלים במהלך מחזור הגידול השנתי חומרים ושיטות צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: (1) בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, (2) בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ו-( 3 ) בקרקע המקומית באבני איתן. במהלך חורף, אביב וקיץ תשס"ח הוצאו 6 צמחים מכל טיפול ופורקו לאבריהם השונים כמפורט בטבלה 1. לקראת מועד הפריחה תדירות הדגימה היתה אחת לשבועיים ולאחר הפריחה נדגמו הצמחים אחת לחודש. אברי הצמחים נשקלו, הועברו ליבוש ממושך בתנור בטמפרטורה של 60 מ"צ עד לקבלת משקל יבש יציב,
10 ונשקלו לאחר תום היבוש. לאחר מכן, הדוגמאות נטחנו והוחל בתהליך של קביעת רמת המינרלים באברי הצמח השונים. החומר היבש נטחן דק ועבר שריפה רטובה ב - 2 H 2 SO 4 H- 2 O לקביעת ריכוז זרחן, נתרן ואשלגן ברקמות הצמח וב- HCLO 4 -HNO 3 לקביעת סידן, מגניון ויסודות הקורט. חנקן וזרחן נקבעו באוטואנלייזר WI),(Lachat Instruments, Milwaukee, אשלגן ונתרן בפוטומטר להבה.(Corning 400, Sherwood Scientific, Watford Herts, UK) תוצאות נתוני המינרלים מכל מועדי הדגימה מופיעים בנספח 3. ריכוזי חנקן, זרחן ואשלגן בשורשים הדקים ובשורשי האגירה היו כמעט קבועים ולא השתנו עם הזמן. לעומת זאת, ריכוזי יסודות המזון בעלים בסוף חודש פברואר תחילת חודש מרץ (ימים 122 ו- 139, בהתאמה) היו הגבוהים ביותר והם ירדו עם הזמן שחלף מהפריחה (אמצע מרץ, ימים 145-155). הירידה המשמעותית בריכוזי יסודות המזון בעלים לאחר הפריחה מחד (נספח 3), והעלייה היחסית במשקל האיברים התת-קרקעיים (שורשים דקים ועבים, כתר, נספח 2) מאידך, מצביעים על שינוי יחסי בחלוקת תוצרי ההטמעה: הצטברות בעלים ובפרח עד הפריחה ובחלקים התת-קרקעיים לאחר מכן. ד. מסקנות כלליות השפעת משטרי טמפרטורה במאלך האיחסון על התפתחות הצמחים טיפול בטמפרטורת ביניים של 17 מ"צ לאחר קרור למשך 60 יום ב מ 2 25 יום. "צ מקדים את הפריחה בכ- 20 אין צורך לחשוף את הצמחים ל - 17 מ"צ במשך 30 יום ואפשר ואף רצוי לקצר את משך הטיפול ב - 17 מ"צ למשך 20 יום. לא נמצאה כל השפעה שלילית לטיפול בטמפרטורת הביניים של 17 מ"צ לאחר הקרור. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפול הקרור המקובל למשך 60 יום ב מ 2 "צ וטיפול משולב בתוספת של 17 מ"צ ל- 20 יום בכל מדדי האיכות: גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול וכן משך חיי האגרטל. תוצאות הניסוי מאששים מימצאים קודמים כי הזן 'שרה ברנהרדט' זקוק ל - 60 ימי קרור ב - מ 2 וקרור קצר יותר גרם לירידה ביבול הפרחים. "צ, במחקר זה לא נבדק שילוב של ישום GA 3 יחד עם טיפול של טמפרטורת ביניים. רצוי לבחון נושא זה בעתיד. מאזן מוטמעים ומינרלים בצמחים שגדלו בארגזים באבני איתן שיעור הפריחה היה נמוך יותר מאשר בצמחים שגודלו בארגזים בחוות מתיתיהו ובצמחים בקרקע באבני איתן. מאז סיום הפריחה נצפתה עלייה מהירה במשקל האברים התת קרקעיים בצמח בכל הטיפולים, והצמחים הגיעו בסוף העונה למשקל יבש דומה בכל אתרי הניסוי. ריכוזי חנקן, זרחן ואשלגן בשלושת האתרים הצביעו על תבנית (Pattern) דומה: ריכוז יציב וקבוע בבחלקים התת-קרקעיים וירידה בריכוזים בעלים לאחר הפריחה. למינרלים לפריחה נמצא בעלים. ניתן להניח שהמקור העיקרי ניתן להבחין כי עלית הצמח לפריחה כרוכה בהעברת מוטמעים מהאיבר התת קרקעי לעלווה ולפרחים המתפתחים. המקור העיקרי לחומרי תשמורת הם השורשים המעובים היורדים במשקלם. לעומת זאת, משקל הכתר נשאר יציב במהלך הפריחה. במתיתיהו ובקרקע באבני איתן, לאחר הפריחה החלה עלייה במשקל השורשים המעובים והכתר.
11 בצמחים שגדלו במצע המנותק באבני איתן, הכתר והשורש המעובה ירדו במשקלם לאחר הפריחה. בפרקטיקה החקלאית בתנאי ההר בישראל, ידוע כי גידול אדמונית בקרקע עדיף מגידול במצע המנותק. יחד עם זאת, לתנאי הגידול השפעה מכרעת על היערכות הצמח לקראת שנת הגידול הבאה. המחקר שלנו מוכיח שהצמחים בארגזים בחוות מתיתיהו היו דומים ברוב המדדים, התפתחותיים וביוכימיים, לצמחים בקרקע באבני איתן. הגידול בארגזים במתיתיהו. כנראה שהאקלים הקריר יותר באביב ובקיץ מפצה על הבעיתיות של ה. פרסומים מ. כהן, ש. מאיר, ס. פילוסוף-הדס, ש. סלים, מ. לוי, ע. ברזילי, א. זילבר, נ. שמי, ר. איתן, ר. קמנצקי. 2009. הקדמת הפריחה באדמונית באמצעות שיפור שיטת השינוע. עולם הפרח, אפריל-מאי, 42-46 ספרות ברזילי, ע., א. ארז, ז. יבלוביץ, ר. קורצינסקי ור. קמנצקי (2000). השפעת טיפולי הקור על התפתחות גבעולי פריחה באדמונית. ' דפי מידע', 86-84. 10: ברזילי, ע., י. רן, ז. בן נון ור. קמנצקי (2001) אדמונית מורפולוגיה התפתחותית של הצמח במהלך הקיץ והסתיו. 'דפי מידע', 56-58. 5: הלוי, א., ד. וייס, א. שלמה, ו. נאור, מ. לוי, מ. כהן וד. סקוויר (1995) ניסויים באימוץ אדמונית עשבונית כפרח קטיף בישראל. ' דפי מידע', 63-58. 5: כהן, מ. מ,. לוי וחוקרי התחנה (1997) דו"ח מסכם לשנת, 1997 תחום פרחים - מו"פ צפון, אדמוניות,. 1-5 Barzilay A., H. Zemah, Y. Ran and R. Kamenetsky (2001). Annual life cycle and floral development of Peony Sara Bernhardt in Israel. HortScience, Vol.37: 300-302. Evans, M.R., Anderson, N. O., and H. F. Wilkins (1990) Temperature and GA 3 effect on emergence and flowering of potted Paeonia lactiflora. HortSci. 25(8): 923-924 Halevy, A. H., Levi M., Cohen M. and V. Naor (2002). Evaluation of methods for flowering advancement of herbaceous peonies. HortScience, 37(6): 885-889. Halevy, A.H., A. Barzilay and R. Kamenetsky (2005) Flowering advancement in herbaceous Peony Acta Hort, 673:279-286 Kamenetsky, R, A. Barzilay, A. Erez and A.H. Halevy (2003). Temperature requirements for floral development of herbaceous Peony cv. Sarah Bernhardt, Sci.Hort, 97: 309-320. Kamenetsky, R., Barzilay, A. and Cohen, M. (2007). Herbaceous peony for cut flower production: flowering physiology and cultivation techniques Acta Hort. 755:121-126 Kleijn, D., Treier, U. A. and Müller- Schärer, H. 2005. The importance of nitrogen and carbohydrate storage for plant growth of the alpine herb Veratrum album. New Phytologist 166:565-568 Le Nard, M., De Hertogh, A. A. 1993b. Bulb growing and development and flowering. In: De Hertogh, A. A., Le Nard, M. (Eds.). The Physiology of Flower Bulbs. Elsevier, Amsterdam, pp. 29-44. Rees, A. R. (1992) Ornamental Bulbs, Corms and Tubers. CAB International, Wallingford, UK, 220pp.
12 סיכום עם שאלות מנחות מטרות המחקר תוך התייחסות לתוכנית העבודה המטרה הכללית של הפרויקט היא להרחיב את עונת השיווק של פרחי האדמונית לחודשים ינואר-מאי, לשפר את איכות הפרחים, ולהעלות את יבול הפרחים מבלי לפגוע בפוטנציאל הצימוח של איבר האגירה לשנים הבאות. המטרות הספציפיות: (1) אופטימיזציה של משטרי אחסון לפריחה מוקדמת ושיפור איכות הפרחים, (2) לימוד תהליכי מעבר המוטמעים אל הנוף ומהנוף לאיברי האגירה במהלך מחזור הגידול השנתי והרב-שנתי של צמח האדמונית, (3) בחינת השפעת תנאי גידול על איברי האגירה של האדמונית כמאגר של מוטמעים ומינרלים, תהליך מעבר המוטמעים אל הנוף, פריחה ואיכות הפרח הקטוף. עיקרי הניסויים והתוצאות. (1) צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' עברו טיפולי קרור ב- 7 שילובים שונים של 2 ו- 17 מ"צ, וגודלו בחממה בתום טיפולי הקירור. בזמן קטיף הפרחים נמדדו מועד הקטיף, גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול. לאחר הקטיף הפרחים הועברו לחדר פתיחה בו שררה טמפרטורה של 25 מ"צ. נמדדו מספר הימים מהקטיף ועד לפתיחה מלאה של הפרח ומספר הימים עד לנבילת הפרח. טיפול בטמפרטורת ביניים של 17 מ"צ למשך 20 יום לאחר קרור למשך 60 יום ב 2 מ "צ מקדים את הפריחה באדמונית מהזן "שרה ברנהרד" בכ 20-25 יום. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפול הקרור המקובל למשך 60 יום ב 2 מ "צ וטיפול משולב בתוספת של 17 מ"צ ל- 20 יום בכל מדדי האיכות: גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול וכן משך חיי האגרטל. (2) צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ובקרקע המקומית באבני איתן. במהלך העונה צמחים מכל טיפול פורקו לאברים ונמדד משקל טרי ויבש ותכולת מקרואלמנתים באברים השונים. בצמחים שגדלו בארגזים באבני איתן שיעור הפריחה היה נמוך יותר מאשר בצמחים שגודלו בארגזים בחוות מתיתיהו ובצמחים בקרקע באבני איתן. מאז סיום הפריחה נצפתה עלייה מהירה במשקל האברים התת קרקעיים בצמח בכל הטיפולים, והצמחים הגיעו בסוף העונה למשקל יבש דומה בכל אתרי הניסוי. ניתן להבחין כי עלית הצמח לפריחה כרוכה בהעברת מוטמעים מהאיבר התת קרקעי לעלווה ולפרחים המתפתחים. המקור העיקרי לחומרי תשמורת הם השורשים המעובים היורדים במשקלם. לעומת זאת, משקל הכתר נשאר יציב במהלך הפריחה. ריכוזי חנקן, זרחן ואשלגן בשלושת האתרים הצביעו על תבנית (Pattern) דומה: ריכוז יציב וקבוע בבחלקים התת-קרקעיים וירידה בריכוזים בעלים לאחר הפריחה. מסקנות מדעיות וההשלכות לגבי יישום המחקר והמשכו. האם הושגו מטרות המחקר לתקופת הדוח? מטרות המחקר לתקופת הדוח הושגו. טיפול בטמפרטורת ביניים של 17 מ"צ לאחר קרור למשך 60 יום ב 2 מ "צ מקדים את הפריחה בכ 20-25 יום. אין צורך לחשוף את הצמחים ל - 17 מ"צ במשך 30 יום ואפשר ואף רצוי לקצר את משך הטיפול ב - 17 מ"צ למשך 20 יום. לא נמצאה כל השפעה שלילית לטיפול בטמפרטורת הביניים של 17 מ"צ לאחר הקרור. לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפול הקרור המקובל למשך 60 יום ב 2 מ "צ וטיפול משולב בתוספת של 17 מ"צ ל- 20 יום בכל מדדי האיכות: גובה הפרח, קוטר הפרח וקוטר הגבעול וכן משך חיי האגרטל. ניתן להבחין כי עלית הצמח לפריחה כרוכה בהעברת מוטמעים מהאיבר התת קרקעי לעלווה ולפרחים המתפתחים. המקור העיקרי לחומרי תשמורת הדרושים להתפתחות הפרח הם השורשים המעובים בעוד שהעלים הם המקור העיקרי למינרלים. לתנאי הגידול השפעה מכרעת על היערכות הצמח לקראת שנת הגידול הבאה. בעיות שנותרו לפתרון ו/או שינויים (טכנולוגיים, שיווקיים ואחרים) שחלו במהלך העבודה; התייחסות המשך המחקר לגביהן, האם יושגו מטרות המחקר בתקופה שנותרה לביצוע תוכנית המחקר? צמחי אדמונית מאופנים במחזור גידול ארוך, ולכן מחקרים של צמח שלם דורשים זמן, ונמשחים יותר מ- 3 שנים. מטרות המחקר לתקופת הדוח הושגו, אך עדיין לא נבדק שילוב של טיפול ב 3 GA יחד עם טיפול של טמפרטורת ביניים. נושא זה צריך לבחון בהמשך המחקר אדמונית בישראל.
13 הפצת הידע שנוצר בתקופת הדו"ח: מ. כהן : דיווח בקנס מגדלי אדמוני, 2009. מ. כהן, ש. מאיר, ס. פילוסוף-הדס, ש. סלים, מ. לוי, ע. ברזילי, א. זילבר, נ. שמי, ר. איתן, ר. קמנצקי. 2009. הקדמת הפריחה באדמונית באמצעות שיפור שיטת השינוע. עולם הפרח, אפריל-מאי, 42-46 פרסום הדוח: אני ממליץ לפרסם את הדוח: (סמן אחת מהאופציות) ללא הגבלה (בספריות ובאינטרנט) האם בכוונתך להגיש תוכנית המשך בתום תקופת המחקר הנוכחי? בשלב זה לא
נספח 1 14 ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר א בית רשת 2 0 C ב 17 0 C ג ד חממה ה איור 1. משטרי טמפרטורה בטיפולי שינוע, ניסוי תשס"ו (2005 2006). הזנים בניסוי: Bernhardt',(SB) 'Sarah.(CHW) 'Charlie s White'.(AF) 'Dr. Alexander Fleming',(ST) 'Shirley Temple' א מספר גבעולים לצמח - כל הזנים 10 8 מס. גבעולים 6 4 2 0 15/12/05 29/12/05 12/1/06 26/1/06 9/2/06 טיפול א טיפול ב טיפול ג טיפול ד טיפול ה ב גובה צמח - כל הזנים 70 60 50 40 30 20 10 0 15/12/05 29/12/05 12/1/06 26/1/06 9/2/06 טיפול ה טיפול ד טיפול ג טיפול ב טיפול א גובה צמח (ס"מ) איור 2. השפעת משטרי הקירור על מס' הגבעולים (א') וגובה הצמחים (ב'). התוצאות מייצגות ממוצעי ארבעה זנים בחמישה טיפולי שינוע (איור 1).
א( ב( 5.00 4.00 3.00 2.00 1.00 0.00 ע - קירור טיפולי ד ג ב א ה פרחים ממוצע לצמח מספר SB ST CHW AF זנים 15 איור 3. השפעת טיפולי הקירור (איור 1) על סה"כ מספר הפרחים לצמח בארבעה זני אדמונית.CHW- 'Charlie s White'.AF- 'Dr. Alexander Fleming',ST -'Shirley Temple',-SB 'Sarah Bernhardt' איור 4. השפעת טיפולי הקירור על מועד הקטיף ועל סה"כ מספר הפרחים הקטופים לצמח במהלך העונה מסוף ינואר ועד אמצע חודש מרץ בזן Bernhardt' 'Sarah ( ובזן Temple' 'Shirley ).
16 איור 5. השפעת טיפולי הקירור (איור 1) על מדדי איכות של הפרחים הקטופים מארבעה זני אדמונית: מספר ימים מקטיף לפתיחה ומפתיחה ועד פסילה (א); סה"כ משך חי אגרטל (ב).
17 ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ינואר א ב בית רשת 2 0 C ג 17 0 C ד ה חממה ו ז איור 6. טיפולי שינוע בזן Bernhardt','Sarah ניסוי 1 ב' (2006 2007). 'Sarah Bernhardt' איור 7. מועד הקטיף ומספר הפרחים המצטבר לטיפול (11 בהשפעת טיפולי הקירור בשנת הניסוי השניה (איור 6). צמחים) לצמחי אדמונית מהזן
מ 2 18 טבלה 1. השפעת טיפולי הקירור על צמחי אדמונית מהזן Bernhardt' 'Sarah הטיפולים באיור 6. 1 ב' בניסוי (השנה השניה) פרוט ימי מועד יציאה לחממה תחילת קטיף סוף קטיף מס. ימים לתחילת קטיף משך גל הקטיף (ימים) הקדמה ביחס לביקורת 0 19 86 25/3/07 6/3/07 טיפול א' 10/12/06-16 21 70 11/3/07 18/2/07 טיפול ב' 10/12/06-9 23 77 20/3/07 25/2/07 טיפול ג' 10/12/06-35 14 60 13/2/07 30/1/07 טיפול ד' 1/12/06-12 14 83 8/3/07 22/2/07 טיפול ה' 1/12/06 8 11 72 25/3/07 14/3/07 טיפול ו' 1/1/07-26 17 60 25/2/07 8/2/07 טיפול ז' 10/12/06 טבלה 2. נתוני פריחה של צמחים מהזן Bernhardt' 'Sarah שנחשפו ל- 17 מ"צ אחרי הקירור של 60 יום ב- במשך שנתיים עוקבות מדדים מס' פרחים לצמח תחילת קטיף סוף קטיף משך גל הקטיף (ימים) אורך גבעול (ס"מ) קוטר פרח (מ"מ) קוטר גבעול (מ"מ) תשס"ו תשס"ז "צ 8.5 28/1/07 20/2/07 23 60 30.3 4.5 3 5/2/06 19/2/06 14 73 31.8 4
19 נספח 2 7 6 5 1.64 4 38.37 3 67.21 2 61.99 1 6.44 טיפול מועד דגימה 21/2/08 סה"כ 175.64 203.21 2.60 1.26 38.67 109.43 40.39 11.30 9/3/08 232.38 0.73 20.15 1.23 39.36 117.93 44.17 9.14 23/3/08 312.62 208.41 286.25 6.68 7.73 2.24 71.28 62.68 55.75 1.07 0.57 0.79 42.11 36.93 48.98 152.77 80.89 109.44 23.34 37.43 58.06 15.74 7.50 11.13 6/4/08 28/4/08 27/5/08 מתיתיהו ארגזים 398.37 2.92 83.95 0.76 84.90 222.89 13.65 18.54 24/6/08 349.84 1.87 57.42 1.01 45.82 190.43 35.53 18.40 20/7/08 424.23 1.82 64.90 1.57 75.69 237.25 24.57 18.44 26/8/08 184.91 2.79 37.29 71.29 64.44 10.03 21/2/08 197.97 2.62 0.62 39.94 107.52 36.76 10.71 9/3/08 160.39 1.03 26.70 0.96 56.41 67.96 38.95 8.42 23/3/08 177.80 202.65 279.93 2.17 2.93 2.49 29.26 56.17 49.39 0.74 0.76 0.85 30.49 43.65 42.10 93.72 55.95 139.23 20.54 52.50 31.70 7.94 9.04 15.42 6/4/08 28/4/08 27/5/08 אבני איתן ארגזים 174.34 1.51 41.69 0.50 31.88 111.24 14.87 8.42 24/6/08 230.31 2.85 44.61 0.42 39.40 115.81 21.07 7.72 20/7/08 422.94 3.017 70.61 1.115 93.36 197.4 36.3 13.77 26/8/08 2.38 43.41 48.57 29.78 2.48 8/1/08 211.7 3.56 61.91 78.33 63.95 3.92 21/2/08 201.08 1.61 3.39 65.45 84.20 41.49 5.21 9/3/08 161.92 199.06 247.86 0.68 8.94 5.80 11.29 41.48 70.20 1.99 2.10 0.52 47.51 41.98 46.50 43.17 72.09 50.38 53.45 33.25 70.69 4.28 3.68 5.70 23/3/08 6/4/08 28/4/08 אבני איתן קרקע 231.89 2.84 47.35 1.40 40.07 111.63 25.02 5.00 27/5/08 419.12 3.63 86.47 1.93 62.13 231.26 26.87 7.76 24/6/08 283.65 1.52 44.02 1.53 62.36 147.17 22.44 5.62 20/7/08 371.1 1.063 60.22 2.722 75.69 177.4 44.96 9.375 26/8/08 טבלה 1. משקל יבש של אברי צמחי אדמונית בעונת גידול. 2007-2008 צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: (1) בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, (2) בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ו-( 3 ) בקרקע המקומית באבני איתן. במהלך חורף, אביב וקיץ תשס"ח הוצאו 6 צמחים מכל טיפול ופורקו לאברים הבאים: (1) שרשים יונקים/דקים, (2) שרשים מעובים דקים/ בינוניים, (3) שרשים מעובים עבים, (4) כתר, (5) ניצני התחדשות, "עיניים", (6) גבעולים על-קרקעים, (7) ניצני פריחה/פרחים. לקראת מועד הפריחה תדירות הדגימה היתה אחת לשבועיים ולאחר הפריחה נדגמו הצמחים אחת לחודש. אברי הצמחים נשקלו, הועברו ליבוש ממושך בתנור בטמפרטורה של 60 מ"צ עד לקבלת משקל יבש יציב, ונשקלו לאחר תום היבוש.
20 7 6 5 4 3 2 1 טיפול מועד דגימה כלל הצמח 13.70 28.16 31.52 34.59 30.37 21/2/08 44.27 29.59 30.85 39.37 44.91 50.37 55.42 9/3/08 32.21 35.85 18.40 19.79 30.09 35.25 31.98 38.70 23/3/08 26.92 27.69 36.28 21.24 23.74 38.75 21.62 25.49 29.11 18.27 46.16 44.82 27.90 27.33 33.46 29.79 30.68 40.19 27.24 29.94 41.14 33.58 43.05 47.38 6/4/08 28/4/08 27/5/08 מתיתיהו ארגזים 34.15 35.09 29.10 34.04 36.87 26.28 44.76 36.25 24/6/08 39.01 26.57 29.33 31.31 33.82 45.39 46.32 33.61 20/7/08 39.64 47.89 31.40 34.79 39.71 45.75 45.66 42.70 26/8/08 12.70 22.69 32.55 31.89 25.95 21/2/08 32.25 17.15 20.92 28.60 36.68 33.66 37.65 9/3/08 24.84 17.04 14.78 6.38 21.98 26.23 30.01 28.38 23/3/08 26.63 35.33 38.64 30.56 42.93 37.69 25.76 31.14 32.73 36.36 57.29 47.16 20.48 33.55 33.16 29.91 37.28 41.84 29.53 38.18 47.43 31.34 52.25 48.81 6/4/08 28/4/08 27/5/08 אבני איתן ארגזים 39.96 47.89 36.69 43.69 34.96 47.33 38.37 42.37 24/6/08 40.30 70.73 35.88 29.03 34.36 44.71 47.79 47.28 20/7/08 36.11 65.13 39.14 38.79 34.27 39.42 40.33 35.32 26/8/08 29.22 32.59 34.11 36.95 37.20 8/1/08 32.95 38.73 38.93 41.34 53.50 21/2/08 31.76 19.53 18.69 30.03 32.87 33.86 38.28 9/3/08 31.77 49.34 19.96 19.41 31.50 33.30 34.65 46.64 23/3/08 27.30 29.20 23.32 28.93 23.09 26.72 32.16 99.39 28.91 30.15 28.25 30.50 28.82 30.60 42.36 37.85 6/4/08 28/4/08 אבני איתן קרקע 33.81 30.85 40.30 30.87 36.08 36.88 43.79 27/5/08 39.22 38.39 33.34 35.01 38.64 42.75 41.72 45.88 24/6/08 39.79 37.05 36.49 35.08 36.51 43.98 40.49 44.16 20/7/08 40.72 43.19 34.27 46.00 37.29 43.85 45.64 48.53 26/8/08 טבלה 2. אחוז חומר יבש של אברי צמחי אדמונית בעונת גידול. 2007-2008 צמחי אדמונית מהזן 'שרה ברנהרדט' גודלו בשלושה משטרי גידול: (1) בארגזים במצע טוף/כבול בחוות מתיתיהו בגליל העליון, (2) בארגזים במצע טוף/כבול בתחנת הנסיונות באבני איתן ברמת הגולן, ו-( 3 ) בקרקע המקומית באבני איתן. במהלך חורף, אביב וקיץ תשס"ח הוצאו 6 צמחים מכל טיפול ופורקו לאברים הבאים: (1) שרשים יונקים/דקים, (2) שרשים מעובים דקים/ בינוניים, (3) שרשים מעובים עבים, (4) כתר, (5) ניצני התחדשות, "עיניים", (6) גבעולים על-קרקעים, (7) ניצני פריחה/פרחים. לקראת מועד הפריחה תדירות הדגימה היתה אחת לשבועיים ולאחר הפריחה נדגמו הצמחים אחת לחודש. אברי הצמחים נשקלו, הועברו ליבוש ממושך בתנור בטמפרטורה של 60 מ"צ עד לקבלת משקל יבש יציב, ונשקלו לאחר תום היבוש.
ג( ב( 21 איור 1. משקל חומר יבש של אברי הצמח השונים. (א) גרף עליון - אדמונית בארגזים, חוות מתיתיהו, ( גרף אמצעי - אדמונית בארגזים, אבני איתן, מקרא למספור אברים בהתאם לטבלאות 2 1, בנספח 2. הופעת ניצני פריחה 16.3.08, מסומן בחץ ( גרף תחתון - אדמונית בקרקע, אבני איתן.
22 איור. 2 משקל יבש של שורשים מעובים ופרחים, חוות מתיתיהו בארגזים (גרף עליון), אבני איתן בארגזים (גרף מרכזי), אבני איתן בקרקע (גרף תחתון). הופעת ניצני פריחה 16.3.08, מסומן בחץ.
נספח 3 23 איור 1. תכולת חנקן (גרם/ 100 גרם ח"י) באברי צמחי אדמונית במשך עונת 2008. חוות מתיתיהו בארגזים (גרף עליון), אבני איתן בארגזים (גרף מרכזי), אבני איתן בקרקע (גרף תחתון). Rf שורשים דקים; -Rs שורשי אגירה; Lv עלים; Flwr פרחים.
24 איור 2. תכולת זרחן (גרם/ 100 גרם ח"י) באברי צמחי אדמונית במשך עונת 2008. חוות מתיתיהו בארגזים (גרף עליון), אבני איתן בארגזים (גרף מרכזי), אבני איתן בקרקע (גרף תחתון) ). Rf שורשים דקים; -Rs שורשי אגירה; Lv עלים; Flwr פרחים.
25 איור 3. תכולת אשלגן (גרם/ 100 גרם ח"י) באברי צמחי אדמונית במשך עונת 2008. חוות מתיתיהו בארגזים (גרף עליון), אבני איתן בארגזים (גרף מרכזי), אבני איתן בקרקע (גרף תחתון) ). Rf שורשים דקים; -Rs שורשי אגירה; Lv עלים; Flwr פרחים.