<4D F736F F F696E74202D20E4E4ECE9EA20E4EEF9EEF2FAE920F0E2E320F2E5E1E32E BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

תמליל

1 "ההליך המשמעתי נגד עובד" עוסק ד"ר לואי זרייק, עו"ד בדיני עבודה, ביטוח לאומי ונזקין מייצג מטעם הסיוע המשפטי

2 על סדר היום סוגי מעבידים והדין הרלוונטי המהות של עבירות משמעת ההליך המשמעתי סדרי הדין בבית הדין המשמעתי סוגי ענישה

3 הקדמה עובדים במגזר ציבורי ועובדים במגזר הפרטי עובדים במגזר הציבורי לרבות עובדי מדינה ומעבידים שעל תנאי העסקתם חלות הוראות תקשי"ר עובדי המדינה, עובדי רשויות מקומיות וכדו' עובדים במגזר פרטי לרבות מקומות עבודה מאורגנים ומקומות עבודה לא מאורגנים

4 הגדרות מיהו עובד מדינה? לשירות המדינה לפי חוק המינויים, לרבות עובד על פי חוזה מיוחד כאמור בסעיף 40 לחוק המינויים; אולם, דיני המשמעת חלים גם על עובד מדינה שלא נתמנה בהתאם להגדרה זו "עובד המדינה" מי שנתמנה מהי עבירת משמעת? ההגדרה מצויה בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג עבירות משמעותיות פרטיקולריות ואמות מידה כלליות

5 מהי עבירת משמעת? לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג : עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעברת משמעת: עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.

6 מהי עבירת משמעת?.3 התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה 4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו 5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים 6. הורשע על עברה שיש עמה קלון

7 הגדרת המשמעת- אמות מידה כלליות ועבירות פרטיקולריות על מנת להבטיח את מטרותיו של הדין המשמעתי נקבעו עבירות משמעותיות פרטיקולריות בסעיפי החוק זאת, עם בסעיף עצמו החוק מושגי שסתום כמו "התנהגות שאינה לפגוע כדי בה "שיש או הולמת" בתדמית" המבטאים אמות מידה כלליות מידה אמות עשויים אלו כלליות כמעט שטח פני על להשתרע בלתי מוגבל

8 הגדרת המשמעת- אמות מידה כלליות ועבירות פרטיקולריות אמות המידה הכלליות מבטאות את הערכים בשירות הציבורי ומעוצבות על פי תפיסת היסוד של הציבור הנאור באשר להתנהגותו התקינה של עובד הציבור תפקידו של בית המשפט הוא לתת תוכן לאמות המידה הכלליות והן מקבלות קונקרטיזציה ממקרה למקרה

9 מטרות ההליך המשמעתי התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה "עבריין" אלא: השיפוט המשמעתי, מטרתו, בראש ובראשונה, לשמור על מראיתה ותדמיתה של הרשות ועל שמה הטוב לקבוע אם עובד המדינה עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור

10 מטרות ההליך המשמעתי לקיים את אמון הציבור ביושרה ובכנות מניעיה בפעולתה התקינה של הרשות, להבטיח את פעולתם הסדירה של הירארכי, שבהם המשמעת והציות מאופן תפקודם מבנה בעלי גופים מהותי חלק הם לשמור על המשמעת ועל הסדר הטוב

11 שותפות לעבירת משמעת לפי סעיף 18 לחוק שירות המדינה (משמעת): שהיה שותף לעברת משמעת, באופן שהיה בפלילים לפי פרק ה' לפקודת החוק הפלילי, העברה עוון או פשע - אשם אף הוא בעברת משמעת. 18. עובד המדינה עושה אותו אחראי 1936, אילו הייתה

12 היחס בין אחריות פלילית ומשמעתית סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג קובע: "אחריותו של עובד המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינהגורעתמאחריותוהפליליתבשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית-המשפט." כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.

13 הליך הטיפול בעבירות משמעת בנציבות שירות המדינה קיים אגף משמעת אשר אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה עוד, קיימת יחידה לחקירות משמעת - היחידה מונחית על ידי יחידת התביעה ומורכבת מעשרה חוקרים ובראשה עומד הממונה היחידה מופקדת על ביצוע חקירות משמעת מכל הסוגים, ביצוע מעקבים ואיסוף מודיעין. יחידת החקירות נותנת יעוץ לנציב שירות המדינה בכל הנוגע להפעלת שיקול דעתו ולקבלת החלטות

14 הליךהטיפולבעבירותמשמעת בעקבות חקירת היחידה מוגש כתב תובענה לוועדת המשמעת אשר בעקבותיה נפתח ההליך המשמעתי מול העובד/ת שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד/ת המדינה, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם

15 בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על פי רוב בדיון משפטי יושב הרכב של שלושה בראש בית הדין בהרכבי בית הדין מכהן אב ואחראי על בית הדין, המשמש כיושב ראש ניהול בית הדין ההליכים פומביים, אלא אם בית הדין הורה על סגירת דלתיים מטעמי ביטחון או מטעמי מוסר לאחר ניהול ההליך המשפטי מחליט בית הדין אם קיים יסוד להרשיע את הנאשם או לזכותו בדין פסקי הדין מתפרסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה, למעט פסקי דין שאסר לפרסמם מטעמים שבדין

16 אמצעי משמעת על ידי בית הדין, בגזר דינו יכול בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה על אחד או אחדים מאמצעימשמעתאלה:.34 1) התראה, נזיפה נזיפה חמורה 2 )הורדה בדרגה או הקפאתה - במדיה ולתקופה שיקבע 3 )הפקעת חלק ממשכורתו החודשית של העובד

17 אמצעי משמעת על ידי בית הדין 34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה: 4 )העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר 5 )פסילה 6 )פיטורים 35. השבה: להורות על השבת כל זכות שקיבל עובד מדינה שלא כדין מהמדינה עקב ביצוע העבירה

18 מידת העונש "במידה שעונשים כבדים מסוגלים לעקור את קלקול המידות, עלינו להשתמש בהם ללא היסוס" (עש"מ 1/66 קרול פסקל נ. היועץ המשפטי לממשלה) בית הדין למשמעת רשאי לנקוט אמצעי משמעת לא רק בהתחשב עם מידת אשמתו של העובד, אלא גם בהתחשב עם צורכי השירות אמצעי המשמעת ננקטים לא רק לשם ענישה, כי אם גם לשם השלטת סדר ומשמעת בשירות המדינה לאה עש"מ לויט נ. ש סופר

19 א. סמכות של שר או מנהל כללי סמכות אדמיניסטרטיבית. שר או מנהל כללי רשאים, בשל מעשה או מחדל 31 של עובד שיש בהם משום עברת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה: 1) התראה 2) נזיפה *כל זה מבוסס על הנחה שאין ספק בדבר ביצוע העבירה המיוחסת

20 הליך שימוע ינקטו באמצעי כאמור אלא להביא את טענותיו לפניהם 31. ב. שר או מנהל כללי לא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות אולפנימישהםהסמיכולכך

21 היעשה.47.א דבוע השגוהש וילע הנלבוק יפל ףיעס,32 יאשר ביצנ תורישה ותועשהל ותרשממ תורישב.הנידמה הליחתה הריקח תילילפ לש הרטשמה דגנ דבוע תעדלש הרבעב ביצנ תורישה שי המע,ןולק יאשר ביצנ תורישה ותועשהל ותרשממ תורישב הנידמה רחאל תוצעייתה םע ץעויה יטפשמה הלשממל וא םע אב וחוכ.ג היה דבועה קסעומ רפסמב תורשמ תורישב,הנידמה יאשר ביצנ תורישה ותועשהל רומאכ ןלוכב וא קלחב.ןהמ

22 מטרות ההשעיה לשמור על תדמית שירות המדינה בעיני הציבור, ועל אמון הציבור בשירות המדינה ובעובדיו למנוע מן העובד, החשוד בביצוע עבירת משמעת, לחזור על מעשיו או להשפיע לרעה על המשמעת בשירות המדינה עד לסיום ההליכים המשמעתיים המתנהלים נגדו הצורך לשלול או לצמצם את המגע של העובד עם עובדים אחרים הנמצאים במחיצתו, או הנתונים למרותו, על מנת למנוע ממנו להשפיע עליהם להרתיע עובדים נוספים מביצוע מעשים העלולים לפגוע במשמעת בשירות המדינה, או ממעורבות במעשים דומים

23 זכות לשימוע לפני השעיה בטרם הכרעה ראוי אם בשאלה השעיית על להורות עובד מדינה, זכאי הוא לשימוע מטרת השימוע להבטיח הליך תקין והוגן כלפי העובד על ידי בניית תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלוונטיים שתעמוד בפני נציב שירות המדינה יש להודיע לעובד על הכוונה לערוך לו שימוע על מנת שיהיה לו להכין את טיעוניו זמן

24 היעשה ינפל עומישל תוכז.47.ב ביצנ תורישה אל העשי דבוע אלא רחאל הנתינש ול תונמדזה איבהל תא ויתונעט ןיינעל היעשהה ךות הפוקת בוצקיש ול ינפל ביצנ תורישה וא ינפל ימ ביצנש תורישה ךימסה ךכל ךרד עבק וא ןיינעל,ינולפ םלואו םא דבועה רבכ איבה ויתונעט ןיינעל היעשה הפוחד םאתהב ףיעסל,48 יאשר ביצנ תורישה ותועשהל ףא םרטב הנתינ ול תונמדזה,רומאכ דבלבו ןתייש ול תונמדזה ךומס רחאל ןכמ איבהל תא ויתונעט ןיינעל,היעשהה אוהו ןידה ןיינעל ותרבעה תינמזה הדובעל תרחא יפל ןטק ףיעס.(ד)

25 47. ה. הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי - עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים. ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

26 סוגי העבירות הנפוצות הינן אי קיום המוטל על עובד מדינה התנהגות שאינה הולמת את עובד מדינה ו/או תפקיד דיווחים כוזבים קבלת דבר במרמה שימוש במאגר מידע שלא כדין ושלא לצרכי עבודה כניסה למחשב שלא לצרכי עבודה

27 התיישנות עבירת המשמעת סעיף 64 לחוק שירות המדינה קובע : "לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו [..] שנתייםאויותרלפניהגשת הקובלנהלתובעאולפנימועדהגשתתלונה לפי סעיף ; 22 אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במניין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית-המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל. לעניין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו"

28 "ידיעה" מהי לעניין ההתיישנות? לעבירות המשמעת נקבעה תקופת התיישנות והיא שנתיים מהיום בו נודע על המעשה לאחד הגורמים המנויים בסעיף. בית-המשפט העליון נדרש לשאלה מהי אותה "ידיעה", וקבע: "הידיעה חייבת להשתרע לא רק על עצם המעשה אלא גם על זהותו של עושה המעשה. ידיעת הזהות פירושה ידיעה של ממש ולא חשד גרידא. תקופת ההתיישנות מתחילה 'לרוץ' מן היום שבו היו, הן בנוגע למעשה והן בנוגע לעושה, ידיעות העשויות לשמש בסיס להגשת קובלנה או תלונה נגד איש מסוים בעשיית עבירה משמעתית". (בג"צ 184/65 פרקליט המדינה נ' בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה)

29 בית הדין למשמעת עובד המדינה לא יפוטר בגלל עברת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין. הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הניסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעברה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לעניין סעיף 62. עובד המדינה לא יושעה בגלל עברת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי (פרק ההשעיה) או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון

30 הגנה לעובד זוטי דברים/עניין של מה בכך סעיף 34 יז בחוק העונשין, תשל"ז קובע: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך" בעמר"מ בנימין אליהו נגד עירית טבריה, הופעלה הגנה זו לטובת הנאשם בדין משמעתי והוא זוכה למרות שהוכח כי אכן ביצע עבירה משמעתית לאור קלות העבירה