מכון מופ"ת בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות כנס הגיל הרך השישי ע"ש גדעון לוין : דברים שלא מדברים עליהם בגן יום ראשון, י"

תמליל

1 מכון מופ"ת בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות כנס הגיל הרך השישי ע"ש גדעון לוין : דברים שלא מדברים עליהם בגן יום ראשון, י"ט בשבט תשע"ה 8, בפברואר 2015 מכון מופ"ת, רח' שושנה פרסיץ,15 תל - אביב תכנית הכנס והתקצירים

2 חברי ועדת ההיגוי )לפי סדר א ב(: ניקול בן נון, המכללה האקדמית לחינוך ע ש דוד ילין שאנה ברייזבלט, מכון מופ"ת ד"ר יעל דיין, האוניברסיטה העברית ד"ר אורית דרור-לוי, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך טליה ויינברג, המכללה האקדמית לחינוך ע ש קיי באר שבע רותי סרלין, מכון מופ"ת נעמה עדין, מכון מופ"ת ד"ר דינה פרג'ון קדוש, חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים ד"ר מיכל שרייבר דיבון, תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון מירב תורג'מן, משרד החינוך עריכת לשון: נירית איטינגון עריכה גרפית ועיצוב השער: אורית לידרמן 2

3 תוכן העניינים תכנית הכנס... 4 תקצירים... 7 מושב פתיחה... 8 מושבים מקבילים מושב סיכום החוברת כוללת את תכנית הכנס המפורטת ואת התקצירים התקצירים מסודרים בסדר כרונולוגי לפי תכנית הכנס 3

4 תכנית הכנס בתכנית: התכנסות והרשמה מושב פתיחה: ברכות ודברי פתיחה: ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת סימה חדד מה יפית, מנהלת האגף לחינוך קדם-יסודי במשרד החינוך ד"ר דינה פרג'ון-קדוש, ראש החוג והמסלול לגיל הרך, חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים, מרכזת פורום הגיל הרך, מכון מופ ת דברים לזכרו של גדעון לוין: נעמה קלוזנר, נכדתו של גדעון לוין ופסיכולוגית קלינית מומחית הרצאת פתיחה: ההבניה התרבותית של הדיבור בגן הילדים ד"ר דבורה )דבי( גולדן, ראש המגמה לחינוך חברה ותרבות, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה הרצאה: אקטואליה פוגשת גן אורה גולדהירש, מרכזת היחידה לטיפול בפרט ובאוכלוסיות מיוחדות באגף לחינוך קדם-יסודי, משרד החינוך הפסקה מושבים מקבילים: "והגדת לבנך" הכול? סיפורי תורה בגן יו"ר המושב: אורנה שניידר, ראש המסלול לגיל הרך, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך Pמה P סיפרה לכם הגננת? גננות מתמודדות עם סיפורי תורה מורכבים ד"ר סיגל אחיטוב, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך Pדברים P שילדים רוצים לדבר עליהם בעקבות סיפורי המקרא ד"ר שולמית מנצורה, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך ואפרתה - המכללה האקדמית לחינוך למה לי פוליטיקה בגן? יו"ר המושב: ד"ר אורית דרור לוי, ראש תכנית ההכשרה בגיל הרך, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך P "הילד P הזה הוא לא אני": פחדים וחששות לא מדוברים ניבי שנער-זמיר, סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות P "מורה P נבוכים: שיחות ילדים בגן - גזענות" ד"ר ענת גלר, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך 9:30 9:00 9:50 9:30 10:00 9:50 11:00 10:00 11:30 11:00 12:00 11:30 13:10 12:00 4

5 מין נושא שכזה - לדבר על מיניות בגן הילדים יו"ר המושב: מירב תורג'מן, מדריכה באגף לחינוך קדם-יסודי, משרד החינוך Pעמדות P של גננות ביחס לחינוך למיניות בגני הילדים ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון ד"ר אסנת רובין, תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון Pמה P קורה כשבן אומר שהוא בת? האם יש ילדים טרנסג'נדרים בגן הילדים? ד"ר תמר אשר, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין "לא קרה כלום!?" - טרור ומלחמה יו"ר המושב: ד"ר מירב אייזנברג, ראש מסלול הגיל הרך, המכללה האקדמית אחוה P "אם P נכנסים למקלט - לא קורה כלום" ד"ר אורית הוד-שמר, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע ד"ר חנה צימרמן, המכללה האקדמית בית ברל Pכיצד P משתקפת תפיסת החסינות של הגננות בהתייחסות לפיגועי טרור ד"ר דוד ברודי, אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך לגלות או לא לגלות? - יחיד ומיוחד בגן יו"ר המושב: ד"ר דינה פרג'ון-קדוש, ראש החוג לגיל הרך, חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים, מרכזת פורום הגיל הרך, מכון מופ ת Pהסתרה P של מוגבלות של ילד בגן ניקול בן נון, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין Pנרטיב P אישי על אימוץ ד ר דינה פרג ון-קדוש הפסקה מושב סיכום: הרצאה: למה גני הילדים לא משתנים? ולמה לא מדברים על זה? רן כהן אהרונוב, ראש תחום הגיל הרך במכון לחינוך דמוקרטי הרצאה: יחסי מבוגרים וילדים בקולנוע - המילים שלא נאמרות ניסים דיין, במאי וחוקר קולנוע 13:25 13:10 13:40 13:25 14:40 13:40 מנחה: ד"ר יעל דיין, לימודי מוסמך בגיל הרך, תכנית שוורץ, האוניברסיטה העברית 5

6 6

7 תקצירים 7

8 מושב פתיחה הרצאת פתיחה ההבניה התרבותית של הדיבור בגן הילדים ד"ר דבורה גולדן, אוניברסיטת חיפה הרצאה זו תעסוק בשאלה על מה כן מדברים, כשלא מדברים, בגן הילדים. הדיון בשאלה ייעשה מכמה היבטים. ראשית, תעלה ההצעה כי למידה תרבותית עמוקה ובעלת השלכות ארוכות טווח מתרחשת ללא מילים, ובעיקר באמצעות הגוף. שנית, תעמוד לדיון ההנחה התרבותית שעל פיה דיבור הוא דבר טוב ועל כן ראוי לעודדו בקרב ילדים וגננות. שלישית, תיבדקנה כמה אפשרויות ומגבלות ספציפיות החלות על הדיבור בגן הילדים. 8

9 הרצאה אקטואליה פוגשת גן אורה גולדהירש, משרד החינוך האגף לחינוך קדם-יסודי מתייחס באופן שוטף לנושאים אקטואליים שילדים נחשפים אליהם בסביבתם ובאמצעי התקשורת. לעתים ההיחשפות היא לאירועי חיים קשים. גננות מתלבטות לא פעם בדילמות מורכבות: האם לספר? מה לספר? וכיצד לספר? האגף לחינוך קדם-יסודי, לצד אגף שפ"י ומעגלי תמיכה יישוביים, רואה חשיבות בסיוע לגננות בתכנון ובגיבוש תהליכי תיווך מותאמים לאפיונים התפתחותיים של ילדים באופן מרגיע ומבסס ביטחון ככל האפשר. סוג אחד של נושאים הוא כזה הדורש מענה בזמן אמת: מצבי חירום, מלחמות, אסונות טבע ואירועים דרמטיים שונים, בלתי צפויים. אירועים כאלה דורשים היענות, תיווך והתייחסות מידית של הגננת. ההתייחסות של האגף לחינוך קדם-יסודי היא בהתאם למעגלי פגיעות: מגנים הנמצאים במעגל הקרוב ביותר ועד לגנים הנמצאים במעגלים רחוקים אך מושפעים מאירוע שהתרחש. סוג אחר של נושאים מתייחס למצבים ידועים או צפויים, ובכלל זה מצבי חיים המצריכים התמודדות רגשית והסתגלות. לדוגמה: דגמי משפחות, אבטלה, גירושין ועוד. למצבים אלו אפשר להיערך ברמת הגן ולתווך לילדים במעגל הסובב ובקהילה הרלוונטית; וכן אירועים במעגל השנה, דוגמת ימי זיכרון. הנושא יוצג באמצעות תיאורי מקרים ונסיבות חיים שבהם פעל האגף לחינוך קדם- יסודי בפנייה לצוותים החינוכיים להבהרה ולסיוע. 9

10 מושבים מקבילים מושב 1: "והגדת לבנך" הכול? סיפורי תורה בגן יו"ר המושב: אורנה שניידר, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך כיתת סביון )211( מה סיפרה לכם הגננת? גננות מתמודדות עם סיפורי תורה מורכבים ד"ר סיגל אחיטוב, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך ההרצאה תעסוק בדרך שבה גננות בחינוך הממלכתי-דתי מספרות את סיפורי התורה בגן הילדים, ובעיקר בבירור העובדה שרבות מהגננות מסתירות מהילדים את המורכבות הגלומה בסיפורים אלו. סיפורי התורה כרוכים בשורת שאלות מוסריות, לאומיות ורגשיות, והמורכבות שלהם פוגשת גם את מורכבות התפקידים של גננת הממ"ד: סוכנת של ערכי התרבות הציונית דתית מחד גיסא, ואחראית להתפתחות האוטונומית של הילדים מאידך גיסא. הסיטואציה שבה הגננת מספרת לילדי הגן את סיפורי התורה היא צומת המנקז מגוון רחב של דילמות ומשמעויות. סיפורי התורה תופסים מקום מרכזי בגן הילדים הממ"ד בהיותם נקודת הפתיחה ללימוד התורה הפורמלי של הילדים. המחקר כלל ראיונות עם שמונה גננות ממ"ד ותצפיות עליהן בעת שסיפרו סיפורי תורה. הוא חשף פערים בין הבנתן של הגננות את מורכבות הדמויות המקראיות לבין ניסיונותיהן להסתיר מורכבות זו מהילדים ואף מעצמן. בהרצאה יוצגו ההסברים השונים של הגננות לפערים הללו, וייעשה ניסיון לתת להם פרשנות נוספת. 10

11 דברים שילדים רוצים לדבר עליהם בעקבות סיפורי מקרא ד"ר שולמית מנצורה, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך מתוך שיחות עם בני חמש: גננת ]במפגש[: ואיך העננים הגיעו לשמים? דפנה: מאלוהים. אבל אין אלוהים. ]לאחר שבוע, בזמן רישום ספרות על מד גשם[ נעם: מאה כפול חמש. אף אחד לא יודע כמה זה... דפנה: אפשר לשאול את אלוהים ואליהו הנביא. ניצן: גוגל יודע כי גוגל זה מספר יותר גדול מאינסוף. מבחינתי שאלות אלה אינן נופלות ביופיין ובערכן מהשאלה הפילוסופית הידועה: "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?" ואכן, גם ילדות וילדים צעירים עסוקים בשאלות על מהות העולם ובדילמות פסיכולוגיות, פיזיקליות, פילוסופיות, מוסריות ותאולוגיות. תכנים דוגמת ביטחון ופחד, אמת ושקר, זמן, פנטזיה וחלום, טוב ורע, לידה וגדילה, מחלה ומוות, מחשבה ודיבור, גיבורי על, אלוהים ונסים, מילים ומספרים - הם חלק מהרפרטואר. תכנים מעוררי מחשבה ורגש אלה עולים במגוון הקשרי חיים: במשחק הדמיוני; במגע פיזי עם חומרי המציאות - זרעים, עלים, מים, אבנים וחרקים; בשיחות בינם לבין חברים ואחים ועם מבוגרים במשפחתם או בגן; בעקבות אירוע מציאותי או סיפור דמיוני ובמפגש עם תוכני המדיה. בגן מהווים סיפורי המקרא עבור הילדים מקור עשיר במיוחד למפגש עם תכנים אלה, היוצרים מצד אחד עניין ועוררות רגשית רבה, ומצד שני מהווים עבור גננות רבות אתגר ומקור לדילמה אם וכיצד לעודד ולהנחות שיח זה. 11

12 בהרצאה הקצרה אבקש להדגים נושא זה מתוך שיחות עם ילדים בגנים ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וחרדיים. השיחות התקיימו בזמן שהילדים שמעו את סיפורי המקרא ובעקבותיהם. אבקש לבחון כמה מהקשיים והחסמים, השתיקות והתגובות של הגננות ושל הגננים. מעבר לכול אצביע על הקשבה של המבוגרים לילדים כתנאי בסיסי לביטוי של רעיונותיהם ורגשותיהם, ברוח דברי הפרחים לאליס בארץ המראות בשומעה את שיחתם: אליס: לא ידעתי שפרחים יודעים לדבר. אחד הפרחים: אנחנו יודעים לדבר כאשר יש מישהו היודע להקשיב... 12

13 מושב 2: למה לי פוליטיקה בגן? יו"ר המושב: ד"ר אורית דרור לוי, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך כיתת כרכום ( 212( "הילד הזה הוא לא אני": פחדים וחששות לא מדוברים ניבי שנער-זמיר, סמינר הקיבוצים - המכללה האקדמית לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות במציאות המורכבת של החברה הישראלית גוברים מחד גיסא הקולות שאינם מכירים בזכויות השונה, הזר והאחר, ומאידך גיסא נשמעים קולות לקבלתו. מציאות זו יוצרת בלבול ומעבירה מסרים סותרים לילדים צעירים הגדלים ומתחנכים באווירה זו. ניכר כי גם הדיון החינוכי בקרב מגבשי המדיניות, וכן בקרב הצוותים החינוכיים האמונים על החינוך לגיל הרך, לוקה בבלבול ובחסר. אמנם ניכרות כוונות ומוצעים נושאים מרכזים לדיון, אך כדי שהתפיסה השוויונית תוטמע באופן מעמיק ומשמעותי יש לקיים שיח רציף ורלוונטי עם הילדים, שיח המתמודד באופן גלוי ומאפשר עם החששות והפחדים המזינים חשיבה סטראוטיפית. ההכרה בזכותו של כל אדם לחירות עומדת בבסיס התפיסה הדמוקרטית. הילד הוא בעל יכולת מתפתחת המאפשרת לו להיות מודע לחירותו, לשמור עליה ולפתח תפיסה שוויונית באשר לחירויות האחר. כדי להטמיע הנחות יסוד אלו עלינו לפעול באופן אקטיבי ומודע מוקדם ככל האפשר, כאשר התבניות האישיות והחברתיות מתהוות ומתגבשות. לטענתי, חינוך בגיל הרך להכרה בזכויות השוות לכל אדם מחייב שלבי עיבוד מקדימים סביב הבעת רגשות קשים כפחד או כדחייה מהאחר. העיסוק ברגשות אלו מעורר קושי ואי-נוחות בקרב הצוות החינוכי בגן הילדים, ועל כן כדאי לאפשר תהליך מקדים שיעודד הבעת רגשות אלו בקרב הצוות. עידוד הביטוי של תחושות אי-הנוחות 13

14 המתעוררות כלפי השונים מאתנו, והענקת לגיטימציה לכך, יאפשרו למבוגרים - ולאחר מכן לילדים - להבין את מקור התחושות ואת הקשר ביניהן לבין התנהגויותיהם כלפי האחר, השונה מהם. ההבנה של מורכבות הסיטואציה תעלה את מגוון התחושות הכרוכות במפגש עם הזר והלא-מוכר. החל במבוכה ובושה, עבור בגאווה ובהתנשאות, וכלה בפחד, ברתיעה, באיום, בהתבצרות ובאי-קבלה. התמודדות עם תחושות אלו באופן לגיטימי תאפשר בהמשך פיתוח מודעות לראיית שונותו של האחר ולקבלתו, וגיבוש דרכים לקיום יחסי גומלין שישמרו על זכויותיו השונות של כל פרט. תקציר זה מציג בתמציתיות את הרציונל לתכנית חינוכית שפיתחתי במסגרת עבודתי ב"מדרשת אדם" - מדרשה לחינוך לדמוקרטיה ושלום. התכנית נקראת "אלף בית בדמוקרטיה", והיא מציעה לצוותים החינוכיים כלים ומערכים הנשענים על התפיסה המוצגת כאן, תוך שימוש באמצעים חווייתיים ויצירתיים הרלוונטיים לעולמם של הילדים. 14

15 "מורה נבוכים: שיחות ילדים בגן - גזענות" ד"ר ענת גלר, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך הצגה זו מבוססת על מחקר איכותני הנערך בימים אלו על לקט אקראי של 110 שיחות ספונטניות של ילדי הגן. את הלקט אספו סטודנטיות במסלול להכשרת אקדמאים לגיל הרך במכללת אורנים, במהלך הכשרתן. השיחות הספונטניות התקיימו במהלך הפעילות החופשית, לא בפעילויות מונחות וללא מעורבות מבוגר. בשיחה זו אתמקד בשיחות ילדים החיים בצפון ונחשפים בחיי היום-יום שלהם לאוכלוסייה הערבית-ישראלית. אני מציעה כי באמצעות הקשבה לשיחות ספונטניות של ילדי הגן נרחיב את ההבנה והידע שלנו באשר לעולם התוכן שלהם והנושאים המעסיקים אותם. אני מודעת לכך שהתכנים העולים מדברי הילדים הם מורכבים וטעונים מבחינה רגשית, פוליטית, ערכית ומוסרית עבורנו הגננות. הדילמה העולה היא אם אנחנו מדברות ו/או מרחיבות עם הילדים את הנושאים המעסיקים אותם, הקשורים באופן ישיר למתחים השוררים בין יהודים לערבים ובין ערבים ליהודים ולאירועים המתרחשים ביניהם בכל יום, או נמנעות מלגעת בהם בשל החסמים שלנו והלחצים מבחוץ. 15

16 מושב 3: מין נושא שכזה לדבר על מיניות בגן הילדים יו"ר המושב: מירב תורג'מן, משרד החינוך כיתת עצמון )301( עמדות של גננות באשר לחינוך למיניות בגני הילדים ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון ד"ר אסנת רובין, תלפיות - המכללה האקדמית לחינוך חולון אנשי חינוך נבוכים לעתים קרובות כשהם נתקלים בהתנהגויות מיניות של ילדים. לרבים קשה לדון בפתיחות בנושא זה עם תלמידים בכלל, ועם ילדים בגיל הרך בפרט. דווקא בתקופה שאנו מצויים בה יש חשיבות רבה למקם נושא זה במרכז השיח המקצועי בגיל הרך. במחקר הועברו שאלונים ל- 111 גננות העובדות בגני ילדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תפיסותיהן של הגננות באשר לסוגיית החינוך החברתי-מיני, ולבחון אם יימצאו הבדלים בין אלה העובדות בחינוך הרגיל לבין אלה העובדות בחינוך המיוחד. לאור העובדה כי כמחצית מהגננות דיווחו על תחושת מסוגלות נמוכה להתמודד עם החינוך החברתי-מיני בגן, ולאור תפיסת ה"מנדט" מחד גיסא וחוסר ההכשרה מאידך גיסא )רק כשליש דיווחו כי קיבלו הכשרה בנושא(, נראה כי דור העתיד ראוי להכשרה, וכי לימוד התחום הזה בגיל הרך הוא זכות וחובה גם יחד. 16

17 מה קורה כשבן אומר שהוא בת? האם יש ילדים טרנסג'נדרים בגן הילדים? ד"ר תמר אשר, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ברצוני לתאר שני מקרים של ילדים בני שש, בן ובת, שמצהירים בבירור שאין התאמה בין הגוף הביולוגי שלהם לבין הזהות המגדרית שלהם. בזמן שבשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים בנושא זה בארצות הברית ובאוסטרליה, בארץ עדיין מדובר בנושא שאין מדברים עליו. אציג את סיפורם של שני הילדים דרך עיניהם ודבריהם של הגננות, של ההורים ושל הילדים עצמם. כן אשתף בממצאים של מחקרים עדכניים שסקרתי ואציע דרכי פעולה שעשויות לעזור לגננות ולילדים אשר מתמודדים עם הנושא. 17

18 מושב 4: "לא קרה כלום" טרור ומלחמה יו"ר המושב: ד"ר מירב אייזנברג, המכללה האקדמית אחוה כיתת חרמון )309( "אם נכנסים למקלט לא קורה כלום" ד"ר אורית הוד-שמר, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע ד"ר חנה צימרמן, המכללה האקדמית בית ברל בשיחותיהם עם ילדים על מלחמה נוטים המבוגרים להציג מציאות בטוחה ולהימנע מעיסוק בנושאים הקשורים בתוצאות קשות של המלחמה. לאור זאת בחרנו לבחון את האופן שבו ילדים מבינים את המציאות בתקופה של מלחמה וחשיפה לאזעקות באזור מגוריהם. בשנת 2008, מיד לאחר מבצע "עופרת יצוקה", רואיינו 58 ילדי גן חובה. הילדים נשאלו: מהי אזעקה? כיצד היא פועלת? מה היחס שלכם לילד הגר במקום שונה משלכם? תשובות הילדים מעידות כי הם חשים ביטחון, וכי בודדים מביעים חשש מפגיעה. הילדים חשים בטוחים כאשר הוריהם או מבוגרים אחרים נמצאים לידם בעת האזעקה, וכאשר הם נמצאים בקרבת חדרי ביטחון. רוב המחקרים העוסקים בהתנהגותם של ילדים בתקופת מלחמה מתמקדים בהיבטים טראומתיים שלה ובדרכים לטפל בחרדות. ייחודו של המחקר הוא בדיבור הישיר של הילדים על האזעקה, הממוקד בהיבטים קוגניטיביים וחברתיים בהתייחסות למצב זה. ממצאי המחקר עשויים לעודד מחנכים והורים להקשיב לילדים בתקופה של מצוקה, ואף לסייע להם לעמוד על תחושתם והבנתם של ילדי גן את חוויית האזעקות. 18

19 כיצד משתקפת תפיסת החסינות של הגננות בהתייחסות לפיגועי טרור ד"ר דוד ברודי, אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך ילדים צעירים בעבר ובהווה נחשפים לפיגועי טרור, והגננות מחליטות כיצד לדבר אתם על כך בהתאם לשיקוליהן הפדגוגיים ולמשאביהן הרגשיים. בין היתר הן מתבססות על הבנתן את מושג החסינות. הן נוטות לבחור דרכי פעולה שלשיטתן ייטיבו עם הילדים לא רק ברגע האמת אלא גם בעתיד. מחקר נרטיב זה בודק שתי שאלות: )1( כיצד הגננות מתמודדות עם מצבי לחץ מול הילדים? )2( כיצד משתקפת תפיסת מושג החסינות בהחלטות הפדגוגיות של הגננות בעת מצבי לחץ קיצוניים, כגון פיגוע טרור? במחקר השתתפו שתי גננות בירושלים ובפריפריה בתקופת האינתיפאדה השנייה, באמצעות תצפיות וראיונות לאורך שנה. הנתונים נותחו לפי תאוריה מעוגנת שדה ואותרו תמות עיקריות ומשניות. כל גננת גילתה סגנון אחר באופן התמודדותה עם אירועי טרור. האחת עיבדה את האירועים עם הילדים בצורה גלויה. התמודדות זו שיקפה את תפיסת החסינות שלה ולפיה ילדים חייבים ללמוד להתמודד עם עובדות קשות באופן ישיר. לעומתה, האחרת השתדלה להדחיק את עובדת האירועים מהגן ומהשיח עם הילדים עליהם. גישה זו משקפת את תפיסת החסינות הטוענת שילדים זקוקים למקום בטוח כדי להתחזק. נמצא כי מצבי הלחץ מזמינים לגננות אי-ודאות פדגוגית. הן מגיבות לכך בגיבוש תפיסה חינוכית המארגנת את תגובותיהן ומסייעת להן לחזק את תחושת הוודאות בעבודתן עם הילדים. תפיסות אלו מתבססות על האופן שבו הן מפרשות חסינות ואת הדרך שאפשר לפתח אותה אצל ילדים. נראה כי זהותן המקצועית נבנית במעבר ממצב של עמימות למצב של בהירות. ראוי שתהליך זה ילווה בתמיכה של עמיתים ואנשי מקצוע. 19

20 מושב 5: לגלות או לא לגלות? יחיד ומיוחד בגן יו"ר המושב: ד"ר דינה פרג'ון-קדוש כיתת מירון )310( הסתרה של מוגבלות של ילד בגן ניקול בן נון, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין גננות בחינוך הכללי שבגן שלהן יש ילד/ה בעל/ת צרכים מיוחדים וסייעת אישית עומדות בפני אתגרים רבים. בדרך כלל אין לגננות הללו רקע בחינוך מיוחד או בשילוב, ועליהן לשלב את הילד/ה ולדאוג לקידומם הקוגניטיבי והחברתי. גננות אלה עומדות גם בפני דרישותיהם של הורי הילד/ה, הנמצאים בשלבים שונים של התמודדות וקבלה של מוגבלותו/ה. גננות רבות אינן מספרות לילדי ולילדות הגן על מוגבלות הילד/ה. הן מסתירות גם את תפקידה של הסייעת האישית. לעתים הדבר נעשה על דעת הגננת ולעתים כדרישה של ההורים, שאינם רוצים שידעו שלילד/ה צרכים מיוחדים, ושהסייעת היא הסייעת האישית שלו/ה. שיקולי הדעת של הגננת הם מגוונים. הם קשורים לעתים לאופי המוגבלות של הילד/ה ולנראות שלה. אם המוגבלות אינה נראית, כמו אוטיזם בתפקוד גבוה או שיתוק מוחין קל, יהיה קל יותר להסתירה מילדי הגן. אם המוגבלות נראית, כמו שיתוק מוחין, מוגבלות חושית או בעיית התנהגות, לגננת יהיה קשה יותר להסתירה משאר הילדים. במקרה של אלרגיה הגננת תספר על כך לשאר הילדים ואף תבקש את עזרתם. יש גננות המפעילות שיקול דעת חינוכי באשר להסתרה או לגילוי המוגבלות לשאר ילדי הגן, ומנסות להשתמש בהתמודדות עם המוגבלות ככלי חינוכי-חברתי להקניית מיומנויות חברתיות ורגשיות לילדי הגן. 20

21 נרטיב אישי - האם לספר לילדים בגן על ילדים מאומצים דינה פרג'ון-קדוש, חמדת הדרום - מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים אני גננת לילדים בגן חובה. בגני ילדה מאומצת. ההורים סיפרו לה על אימוצה, והיא זוכרת )היא אומצה בגיל 3.5(. ביום המשפחה רציתי שההורים יספרו לכל ילדי הגן על האימוץ, אך האם אמרה לי שאינה מסוגלת לעמוד מול קבוצת הילדים בגן ולספר להם על האימוץ, ואף הביעה שאט נפש מהרעיון שלי )אפילו קצת כעסה(. אני פונה אליכם ושואלת: האם לדעתכם אני צריכה לספר לילדים בגן על האימוץ? מכיוון שרואים שהיא לא דומה להורים. חשוב לי שהעובדות יגיעו אל ילדי הגן בצורה מרגיעה ומותאמת לשלב התפתחותם. מי שיכולה לייעץ לי אשמח לתגובה. האם לספר לילדים בגן על ילדים מאומצים? על פי סעיף 34 א לחוק האימוץ איסור גילוי )תיקון מס' 2( תשנ"ו )תיקון מס' 2( תשנ"ו )א( המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו מאסר שישה חדשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, תשי"ז )ב( הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לעניין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ. 21

22 )תיקון מס' 2( תשנ"ו )תיקון מס' 2( תשנ"ו )ג( לעניין סעיף קטן )א( אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף קטן )א(, או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור. )ד( הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין אימוץ בין-ארצי. כלומר, לפי החוק אסור לפרסם ולהפיץ שילד מסוים אומץ - בלי רשות של הוריו או רשות שלו - ומי שעובר על כך עונשו שישה חודשי מאסר! אין זה משנה כלל אם הילד שאומץ או הוריו גילו את העניין למישהו, ואין זה משנה אם אומץ בישראל או בארץ אחרת. מתוך כוונה ורצון לכבד את רצונם ופרטיותם של הורים וכן של המאומץ עצמו, שהוא ילד קטן ואינו ברשות עצמו, התנגדתי לשיתוף ילדי הגן במידע או לשיתוף כל גורם במערכת! עולמם הפנימי של הילד המאומץ ושל ההורה המאמץ הוא רווי רגש ומטענים מכדי שיידון בגן ילדים. לפי תפיסתי, ילדים בגיל הגן אינם מסוגלים להבין את הנושא לאשורו, והם עלולים לפגוע בילד המאומץ. המידע לילדי הגן על כך שהילד מאומץ אינו מוסיף להם או גורע מהם, ולכן אין טעם להציגו בפניהם. אני מציגה כאן את השאלה לדיון לא שיפוטי אלא עקרוני. אין ברצוני ללמד דבר מה חדש ולא מחקר מלומד בנושא כי אם לתת את הדעת ולפתוח ביחד אשנבי חשיבה. 22

23 מושב סיכום הרצאה למה גני הילדים לא משתנים? ולמה לא מדברים על זה? רן כהן אהרונוב, המכון לחינוך דמוקרטי לצד השינויים הרבים והמהירים אשר עוברת החברה במאה ה- 21 מתקיים דיון נרחב על השינויים שנדרשת להם המערכת החינוכית בכלל והמערכת הבית-ספרית בפרט. על אף הדמיון בין בתי הספר לבין גני הילדים, מקומם של הגנים נפקד לרוב מדיון זה. גני הילדים בארץ, בדומה לבתי הספר, לא השתנו כמעט בכלל במאה האחרונה, הן מבחינה פדגוגית והן בארגון הסביבה שלהם. השאלה היא למה? האם גני הילדים באמת אינם צריכים לעבור כל שינוי? האם אין צורך להתאים אותם לשינויים החלים בחברה? האם יש הבדל בהיבט זה בין הגנים המסורתיים לגנים הפרוגרסיביים? אם כן, למה לא מדברים על זה? בהרצאה אתאר את המצב הקיים ואנסה להציע חלופה שתקדם את האפשרות לדבר על הצורך בשינוי ואולי אף לעשותו. 23

24 מושב סיכום הרצאה יחסי מבוגרים וילדים בקולנוע - המילים שלא נאמרות ניסים דיין, במאי וחוקר קולנוע הקולנוע אינו לוקח סיכונים כשמדובר בילדים. לא רק בהיבט הפסיכולוגי אלא גם בהקשר קולנועי ישיר. הקולנוע האמריקני עושה זאת ביתר זהירות מקולנוע אחר. כך או כך, אין הכוונה להיות שופר לעניינים פדגוגיים ולכן ההיבט הבידורי מופיע תמיד. ההרצאה תתמקד בסרטים הוליוודיים טעונים במוסריות ותדלג לסרטים בריטיים וצרפתיים, שהם פרועים יותר ולכן מעניקים לנו נקודת מבט אחרת. לדוגמה: הנער, 400 המלקות, שמתי ברז למורה, תראו מי שמדבר, שכחו אותי בבית ורבים אחרים. 24

25 25

26 דפי טיוטה 26

27 27

28 דפי טיוטה 28