הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה 2015

תמליל

1 הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה 5

2 כתיבה ועריכה: ד"ר רותם אפודי ראש מחלקת מחקר, פיתוח והדרכה עו"ד אלעד דהן ע' מנכ"ל עיצוב גרפי והפקה: סטודיו סקורפיו 88 הכותבים והעורכים מבקשים להודות לכל אלו אשר סייעו באיסוף הנתונים ובניתוחם, ובהוצאתה לאור של חוברת זו.

3 תוכן העניינים : דבר מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר פרק ראשון : כללי... א. הבסיס החוקי ותפקידי הרשות לשיקום האסיר... ב. סקירה שנתית כללית... ג. חזון הרשות לשיקום האסיר... 5 ד. יעדים ומדדים...6 ה. תקציב הרשות...7 ו. מבנה ארגוני...9. פרק שני: נתוני פעילות הרשות לשיקום האסיר בכלא ובקהילה... 5 א. נתוני כליאה ומועדות בישראל...5 ב. אבחון אסירים לקראת ועדות שחרורים...8 ג. הכנת תכניות שיקום לוועדות השחרורים...3 ד. סך המטופלים ברשות לשיקום האסיר בשנת פרק שלישי: פעילות השיקום במחוזות הרשות לשיקום האסיר א. מחוז צפון...35 ב. מחוז ירושלים והדרום...4 ג. מחוז מרכז...47 ד. סיכום פעילות השיקום בקהילה פרק רביעי : פעילות התחומים ברשות לשיקום האסיר א. דבר המפקח הארצי...57 ב. תחום כלא-קהילה ג. תעסוקת אסירים משוחררים... 6 ד. שיקום תורני ה. נוער וצעירים...7 ו. אסירות משוחררות ז. עבריינות מין... 8 ח. פניות הציבור - מיצוי זכויות והסדרי חובות ט. נושאים: פיקוח אלקטרוני...87 משפחת האסיר חונכות ילדי אסירים )פר"ח( החברה הערבית... 9 מגמות פיתוח לעתיד... 9 טיפול בנפגעי נפש המשתחררים מכלא מג"ן...9 3

4 5. פרקחמישי : מסגרותהרשותלשיקוםהאסיר א. הוסטל "מפתחות"...95 ב. מרכז שיקום הוליסטי לאסירות משוחררות...97 ג. הוסטל ירושלים... ד. הוסטל בית החסד... ה. סך המטופלים במסגרות הרשות לשיקום האסיר פרק שישי : מטה הרשות לשיקום האסיר...7 א. משאבי אנוש... 7 ב. בנא"מ - בינוי, נכסים, אפסנאות ומשק...9 ג. מחלקת מחקר... ד. הדרכה והשתלמויות... 4 ה. חקיקה ברשות פרק שביעי : נספחים...9 א. חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג ב. סקר שביעות רצון של מטופלים ברשות לשיקום האסיר...3 ג. גופי ממשק עם הרשות לשיקום האסיר...4 ד. פיתוח פרויקטים שיקומיים משלימים בקהילה... 4 ה....5 ו. עלות שנתית לתפעול הוסטל...6 4

5 רשימת לוחות ותרשימים חלוקת התקציב: שטח מול מטה...7. סעיפי התקציב באחוזים...7. לאום האסירים בבתי הכלא מועדות לפי מגדר שחרור אסירים מבתי הכלא - שנת אבחון אסירים בבתי הכלא לקראת ועדת שחרורים לאום האסירים המאובחנים בבתי הכלא ע"י רש"א 7. פילוח התאמת אסירים לתכניות שיקום, אל מול סך כל האסירים המאובחנים בכל מחוז... 3 פילוח תכניות השיקום לפי מחוזות פילוח תכניות השיקום לפי עבירה עיקרית...3. לאום האסירים שהוכנו להם תכניות שיקום...3. סך האסירים המשוחררים המטופלים ברשות לשיקום האסיר בשנת שיקום אסירים בקהילה בשנת אפיון הפונים לטיפול בקהילה סיכום המטופלים בתעסוקה לפי מחוזות, בחלוקה לפונים וולונטאריים ולמפוקחים נתוני תחום נוער וצעירים לשנת השוואה בין נערים לצעירים פילוח המטופלים בתחום נוער וצעירים לפי מחוזות נערים וצעירים תמונת מצב 9. עברייני מין נבדקים בכלא ובשחרור מלא...8. התאמת עברייני מין לתכניות שיקום מונע בכלא ובקהילה...8. עברייני מין נבדקים על-פי מחוזות...8. הפניות לקבוצות ייעודיות נבדקים ומטופלים עברייני מין - השוואה לשנים קודמות סיכום בדיקות התאמה לעברייני מין בבתי הכלא 5. ניתוח הקשיים של אסירים משוחררים פיקוח אלקטרוני בחלוקה מחוזית מיזם פר"ח בחלוקה לפי מחוזות כוח האדם ברשות דירוג עובדי הרשות לשיקום האסיר השכלת עובדי הרשות לשיקום האסיר 3. 5

6 6

7 דבר מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר אני שמח להציג בפניכם את סיכום שנת עבודה 5. בשנה זו התחלנו לממש בפועל את תכנית העבודה הרב-שנתית, שעיקריה הם: בתחום המקצועי ריכוז משאבי ומאמצי שיקום האסירים בקהילה. העמקת והרחבת הטיפול המקצועי באסירים משוחררים. הקצאת משאבים למען הגדלת מספר תכניות השיקום המוכנות לאסירים לקראת שחרורם. קליטת כוח אדם מקצועי והעשרה מקצועית. עיבוי והרחבת מערך הקבוצות הטיפוליות הייעודיות. הנגשת הטיפול לאוכלוסייה המטופלת באזורים הפריפריאליים. הגדלת המענים הייעודים לאסירים משוחררים אשר ביצעו ונשפטו מגוון עבירות, כגון: אלימות במשפחה, עבריינות מין, נוער וצעירים, נשים אסירות משוחררות, עברייני מרמה, תעבורה ועוד. חיזוק פעילות השיקום בחברה הערבית. קידום מדיניות המבוססת על ממצאי מחקר. בתחום הארגוני-אדמיניסטרטיבי פעלנו במסגרת "יעדים ומדדים" ונקבע יעד מנכ"ל שנתי. פעלנו מול משרד האוצר להגדלת תקציב הרשות. הידקנו ומסדנו את דרכי העבודה עם גורמים שותפים ומשיקים. הובלנו לשינויי חקיקה ותקנות לרשות )טרם הושלם(. פעלנו להגדלת מכסת האסירים המשוחררים תחת פיקוח אלקטרוני. התאמנו את המבנים בהלימה לגידול בכוח אדם ברשות, לרבות רכש וטובין. למרות התחייבויות שניתנו לנו, הרי שתקציב הרשות לשנת 6 לא גדל ביחס ישיר לתוכנית הרב שנתית שהוכנה ואושרה. מצב זה חייב אותנו לבחון מחדש את מסגרת התקציב, ולקבוע סדרי עדיפויות שונים מהמתוכנן. יצוין כי חרף האמור לעיל, הרשות הרחיבה את המענים הטיפוליים, התקשרה עם נותני שירותים, קלטה כוח אדם חדש והתחייבה לקלוט נוספים, כולל התחייבויות שניתנו לטובין ולרכש. כמו כן, נעשו מאמצים כבירים בכדי לא לפגוע בתהליך הצמיחה הארגוני והמקצועי, וגם בשנה זו השקענו בהקמת מרכזים ייעודים להרחבת ולהנגשת הטיפול באסירים משוחררים, ונבנה מערך הדרכה ארצי לעובדי הרשות, הכולל הכשרות, השתלמויות ולימודים אקדמאים. 7

8 מגמות ויעדים לשנת 6 הגשמת חזון הרשות "הזדמנות שיקום לכל אסיר בר שיקום". המשך הפעילות להגדלת תקציב הרשות, לשם מימוש יעדי רש"א בהלימה לתוכנית השנתית. הגדלת מספר אסירים הזוכים להשתלב בתכניות שיקום. העמקת הטיפול המקצועי הייעודי באמצעות עיבוי המסגרות המקצועיות. הגדלת המענים הטיפוליים, ובכלל זה טיפול במשפחת האסיר, פרויקט חונכות ילדי אסירים, פיתוח שיטות טיפול ומודלים טיפוליים המותאמים לצרכים הקרימינוגניים של האסירים ועוד. כמובן כי לשם כך, על תקציב הרשות לגדול בהלימה לתוכנית הרב שנתית. בשנה זו יושם דגש מיוחד על ייזום מחקרים חדשניים בתחום השיקום. מיצוב הרשות כאוטוריטה מקצועית בנושא שיקום אסירים בארץ ובעולם, באמצעות פרסומים מקצועיים והשתתפות בפורומים מקצועיים. אני רואה בעובדי הרשות לשיקום האסיר כמי שביכולתם להעניק את המענה המקצועי הטוב ביותר לאסירים המשוחררים. הכשרתם, ניסיונם המקצועי הרב ואמונתם באפשרות השיקום הם אלה אשר הביאו את הרשות להישגיה כיום, ועל כך הערכתי האישית. אני מאמין שעל אף הקשיים והאתגרים מולם ניצבת הרשות, נוכל להצליח גם בשנת 6 להעניק את השיקום הראוי למטופלים, ונמשיך לפעול למען שלום וביטחון הציבור בחברה בישראל. בברכה, יצחק )ז'ק( דדון מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר 8

9 פרק ראשון כללי 9 סיכום שנת עבודה לשנת 5

10

11 כללי א. הבסיס החוקי ותפקידי הרשות לשיקום האסיר הבסיסי החוקי: הרשות לשיקום האסיר )רש"א( היא תאגיד ממשלתי הפועל מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג 983. השר האחראי - שר הרווחה והשירותים החברתיים. להלן החוקים המתווים את פעילותה של הרשות לשיקום האסיר: חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג 983 חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו 6 חוק הפיקוח האלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי )תיקוני חקיקה(, התשע"ה 4 תפקידי הרשות לשיקום האסיר: לגבש מדיניות שיקום לאסירים להכין תכניות שיקום לאסירים ולהפעילן לאחר שחרורם לפעול לקליטת האסירים ולשיקומם בקהילה ליזום הקמתם ופיתוחם של שירותי עזר לשיקום האסיר לסייע למשפחות האסירים בעת המאסר ולאחריו, באמצעות לשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים בשיקום האסיר לעודד פעילות התנדבותית בקרב יחידים וגופים לפקח על גופים מתנדבים העוסקים בשיקום האסיר להציע חקיקה וליזום מחקרים לפעול להגברת המודעות הציבורית לבעיית שיקום האסיר

12 ב. סקירה שנתית כללית הרשות לשיקום האסיר )רש"א( היא תאגיד ממשלתי הפועל מתוקף חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג במשך כעשור, הייתה נתונה הרשות לשיקום האסיר בעידן של חוסר וודאות, מבלי תקציב ריאלי וללא ביטחון לגבי עתידה המקצועי והארגוני. החל משנת 3 עברה הרשות שינוי משמעותי ומהותי - הן בפן המקצועי והן בפן הארגוני, מעידן של חוסר וודאות לתקופה של מיצוב הארגון. תהליכים אלו התאפשרו באמצעות הסדרת תקציב הרשות, קליטת כוח אדם מקצועי, הרחבה והעמקת המענים הטיפוליים, הרחבת פריסת השיקום והטיפול בקהילה ועוד. בהיבט הארגוני, עברה הרשות לשיקום האסיר שינויים הכרחיים רבים. הוכנה תכנית עבודה תלת שנתית, אשר אושרה ע"י שר הרווחה ומשרד האוצר. מיסדנו את התפיסה הקונסטרוקטיבית ארגונית לניהול הרשות - גובשו והוטמעו הנחיות ונהלים מקצועיים וארגוניים, הוקמו וועדות בדיקה בנושאים שונים, מונה מבקר פנים, הנחלנו מתודולוגיה של "יעדים ומדדים", נכתב הקוד האתי, נכתבה תורת הרשות הוקמה מחלקת מחקר לקידום מדיניות מבוססת ממצאים אמפיריים. זאת ועוד, פרסנו את מערך הפעילות מול וועדות השחרורים מהרמה הארצית לרמה המחוזית, אוחדו מחוזות )ירושלים והדרום(, הוקם גנזך הרשות, הוקם מרכז הוליסטי לשיקום אסירות משוחררות, נערכו צעדים משמעותיים ארגוניים ותקציביים למחשוב הרשות ועוד. בתקופה זו הושם דגש מיוחד על שימור ופיתוח איכותם ורמתם המקצועית של העובדים, ולשם כך נבנתה תכנית הדרכה ארצית שנתית לכלל עובדי הרשות והוקם מרכז הדרכה ארצי המאגד את כלל ההכשרות וההשתלמויות ברשות. זאת ועוד, הרשות פעלה למיצוב ולהידוק מערכת יחסי הגומלין עם כלל הגורמים המשיקים לפעילותה של רש"א, וכן התחלנו לקדם את שינוי החקיקה הרלוונטיים לרש"א, כך שיותאמו לעת הנוכחית ולמימוש יעדיה העיקריים של הרשות. כפי שניתן להתרשם, הרשות עברה במהלך השנה החולפת תהליך שינוי יסודי והגיעה להישגים מרשימים. יחד עם זאת, הרשות לא תוקצבה לשנת 6 כמתחייב מתוכנית העבודה התלת שנתית, באופן שיאפשר לה להמשיך להתפתח ולבצע את הפעולות הנדרשות ממנה עפ"י החוק, כגון: אבחון כלל האסירים העומדים לקראת מועד ריצוי שני שליש ממאסרם מתן מענים שיקומיים לכלל אוכלוסיית היעד טיפול וליווי נשות אסירים טיפול בילדי האסירים באמצעות פרויקט פר"ח הקצאת סל שיקום לאסיר המשתחרר הקמת מערך מתנדבים יזום מערך הכשרה תעסוקתית לאסיר הרחבת מענים רגישי תרבות למגזרים שונים בקרב האסירים המשוחררים חידוש הקמת הוסטל רגיש תרבות לאסירים המנהלים אורח חיים דתי עיגון תקציב ייעודי להוסטל רגיש תרבות לאסירים מהחברה הערבית )"בית החסד"( חיזוק והרחבת מערך השיקום בחברה הערבית הסברה ודוברות רגולציה והסדרת מעמדם של כלל העוסקים בשיקום אסירים במדינת ישראל.

13 תשומות נדרשות למימוש היעדים תוספת כוח אדם מקצועי: רכזים בקהילה ונציגי רש"א בבתי הכלא. הרחבת פריסת השיקום והנגשתו בקהילה. הגדלת ההשתתפות בעלות העסקתם של רכזי רש"א ברשויות המקומיות מ- 5% ל- 75%. שדרוג והרחבת מערך התעסוקה וההשמה המקצועית לאסירים משוחררים. הגדלת המענה השיקומי לאוכלוסיות המיעוטים. קמפיין הסברה לשינוי הגישה כלפי שיקום אסירים בכלל, ובמגזר הלא יהודי בפרט. הקמת מערך לטיפול במשפחת האסיר, לרבות הרחבת פרויקט פר"ח )ילדי אסירים(. בחינת שינויי מתח דרגות ותוספות ייחודית לעובדי הרשות. פיתוח ההון האנושי: הדרכה והכשרה, מניעת שחיקה ורווחת העובדים. ברבות השנים, פיתחה הרשות מומחיות בטיפול באוכלוסיות ייחודיות ובעבירות ייחודיות, תוך מעקב והתאמה לתמורות החלות באפיוני האסירים במדינת ישראל: טיפול לפי מאפייני האסירים נשים נוער וצעירים טיפול רגיש תרבות: החברה הערבית, המגזר הבדואי, אסירים דתיים, עולים מחבר העמים. טיפול לפי סוגי עבירות מרמה אלימות כללית אלימות במשפחה )אלמ"ב( עבריינות מין התמכרויות תעבורה אמצעי הטיפול טיפול פרטני בקהילה טיפול קבוצתי ייעודי השמה, ליווי ופיקוח תעסוקתי מרכזי שיקום אזורי )מש"א( פיקוח אלקטרוני הוסטלים מרכזי יום וקהילות טיפוליות )למכורים( הכשרה מקצועית טיפול במשפחת האסיר 3

14 בשנת 5 בחנה הרשות לשיקום האסיר את התאמתם של 4, אסירים, אשר עמדו לקראת מועד ריצוי שני שליש ממאסרם. מתוכם, כ- 5% נמצאו מתאימים לתכניות שיקום ),(. מתוך האסירים אשר נמצאו מתאימים לתכניות שיקום, הוכנו והוגשו לוועדות השחרורים,6 תכניות שיקום בפיקוח לאסירים בשחרור מוקדם )"שליש"(. במהלך שנת 5 טופלו ברשות לשיקום האסיר 3, אסירים משוחררים. רובם המכריע 3,63, טופלו בקהילה ו- 38 אסירים משוחררים טופלו בשנה זו בהוסטלים ובמרכז השיקום ההוליסטי לאסירות משוחררות. בשנה זאת, עברה הרשות תהליכים חיוניים ומשמעותיים - הן במישור המקצועי והן במישור הארגוני, במטרה לממש את חובתה החוקית ולאפשר שיקום לכל אסיר בר שיקום. תהליכים אלה לא הושלמו עדיין, וצפויה לנו מלאכה רבה עד להשלמתם. לכן, אל לנו לשקוט על השמרים אלא להמשיך לפעול ולעשות כל אשר לאל ידנו לשם הגדלת התקציב, כך שנוכל להרחיב את המענים הטיפוליים והמקצועיים, להעמיק את הידע המקצועי ולהמשיך ולאתר אמצעי טיפול חדשניים ואפקטיביים באסירים משוחררים. 4

15 ג. חזון הרשות לשיקום האסיר "הזדמנות שיקום לכל אסיר בר שיקום" 5

16 ד. יעדים ומדדים תחילת שנת 4: ניסוח חזון הרשות - "הזדמנות שיקום לכל אסיר בר שיקום". חציון א' של שנת 4: קביעת יעד מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר - "גידול במספר האסירים הזוכים לתכניות שיקום בפיקוח ע"י רש"א". שנת 5: יישום מלא של השיטה, לרבות יעד מנכ"ל, יעד מנהל מחוז ויעדים מקצועיים תומכים. יעד המנכ"ל לשנת : 5 גידול של 5% בתכניות השיקום בפיקוח רש"א בשנת 5, לעומת שנת 4. הערה: מאחר וכוח האדם המקצועי אשר נקלט לצורך מימוש היעדים האמורים החל בתפקידו רק בדצמבר 4, הושגו בשנה זו היעדים בחלקם, ויועברו לפיכך לשנת 6. המדד 5% או יותר 4% - 5% 3% - 4% 3% או פחות הציון רמת ההצלחה מצוין טובה בינונית נכשל ה. תקציב הרשות התפתחות תקציב הרשות לשיקום האסיר : 3 עד שנת 3 עמד התקציב הבסיסי על 4 מיליון )בכל שנה התקבלו תוספות לתקציב הבסיסי(. 3 בשנת 4 הוגשה תכנית רב שנתית ע"ס 45 מיליון. 3 ביולי 4 תוקצבה הרשות בסך 8 מיליון. 3 בשנת 5 נותר התקציב בעינו ע"ס 8 מיליון )/( 3 לשנת 6 הוגשה בקשה להגדלת התקציב ב- 7 מיליון. אמנם ניתן אישור עקרוני לכך, אולם בפועל לא הועבר לתקציב הבסיס )סה"כ 35 מיליון (. על מנת להשלים את מתווה התכנית יש לתקצב את הרשות באופן ריאלי 6

17 רכיבי התקציב : מטה מול שטח חלוקת התקציב : שטח מול מטה תקציב מטה תקציב שטח שטח 84% מטה 6% רכיבי תקציב מטה 3, אלף שכר עובדי מטה,54 אלף תפעול ומנהל 69 אלף שירותים מקצועיים 5 אלף רווחת העובד 5,58 אלף סה"כ רכיבי תקציב שטח 5,75 אלף שיקום בקהילה ובהוסטל,3 אלף תפעול ולוגיסטיקה במחוזות, אלף מחשוב הרשות 985 אלף הדרכה, הכשרה והשתלמויות 36 אלף 9,9 אלף מחקר סה"כ 7

18 סעיפי התקציב באחוזים עלות שיקומו של אסיר: עלות שהות אסיר בכלא עלות טיפול באסיר משוחרר ברש"א 8, בשנה,48 בשנה עלות אחזקת אסיר בבית כלא הנה יותר מפי 4.3 מעלות אחזקת אסיר בשיקום בקהילה. לזאת יש להוסיף חסכון נלווה מאי ביצוע פעולות עברייניות, תשלומי קצבאות, תשלומי מיסים של אסיר משוחרר בתעסוקה ועוד.,65 אסירים למיצוי מלא מכסת האסירים ברי השיקום בשנה סעיפי התקציב באחוזים 38,885, ש ח,65 אסירים למיצוי מלא מכסת האסירים ברי השיקום בשנה עלות שיקום אסיר ברש א 8, ש ח לשנה 73,5, ש ח חיסכון שנתי 45,385, ש ח 8

19 ו. מבנה ארגוני עץ מבנה הרשות - כללי עץ מבנה הרשות כללי מנכ"ל ע. מנכ"ל רל"שית מזכירות מטה רמ"ח מחקר והדרכה מפקח ארצי בנא "מ יועמ "ש מנהלת משאבי אנוש חשב בית ספר ארצי להכשרה והדרכה ראשי/רכזי תחומים רכזת כח אדם מנהל חשבונות חשבת שכר מנהלי מחוזות מחוז צפון מחוז מרכז מחוז דרום וירושלים מרכז הדרכה ארצי 9

20 עץ מבנה מחוז צפון מנכ"ל מנהל מחוז מזכירת המחוז מפקח מחוזי מש "א גמ "מ יועץ כלא קהילה יועץ תעסוקה איזוק אלקטרוני יחידת נשים מחוזית יחידת נוער מחוזית רכזות ו. שחרורים מחוזי מדריך רכז שיקום אזורי רכזים ברשויות מדריכת נשים רכזת עולות על הגל עץ מבנה מחוז מרכז מנהל מחוז סגנית מנהל מחוז מזכירת מחוז מפקח מחוזי מש "א גמ "מ יועץ כלא קהילה יועץ תעסוקה איזוק אלקטרוני מנהלת מרכז הוליסטי יחידת נוער מחוזית רכז ו. שחרורים מחוזי מדריך רכז שיקום אזורי רכז תעסוקה אם בית תל "מ רכזים ברשויות עו "ס מדריכה מדריכים יועץ תעסוקה רכזת נשים עו "ס רכזת עולות על הגל מדריכה מנהל הוסטל מפתחות עו"ס מדריכים פרילנסר אם בית

21 עץ מבנה מחוז דרום וירושלים מנכ"ל מנהל מחוז מזכירת מטה מפקחת מחוזית גמ"מ יועץ כלא קהילה יועץ תעסוקה איזוק אלקטרוני יחידת נשים מחוזית יחידת נוער מחוזית רכזת ו. שחרורים מחוזית רכז שיקום אזורי מדריכת נשים מדריכת שורדות זנות רכזים ברשויות רכזת עולות על הגל מנהל הוסטל עו"ס מדריכים עץ מבנה ראשי תחומים מנכ"ל מפקח ארצי מזכירות ראש תחום תורני ראש תחום כלא קהילה ראש תחום פניות ציבור ראש תחום נשים ראש תחום תעסוקה ראש תחום עברייני מין ראש תחום נוער וצעירים רכז ו. שחרורים ארצי

22

23 פרק שני נתוני פעילות הרשות לשיקום האסיר בכלא ובקהילה 3 3 סיכום שנת עבודה לשנת 5

24 4

25 נתוני פעילות הרשות לשיקום האסיר בכלא ובקהילה על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס א -, נציגי הרשות לשיקום האסיר בוחנים את התאמתם לתכניות שיקום של כל האסירים בבתי הכלא, החל מחצי שנה ולא יאוחר משלושה חודשים טרם מועד ריצוי שני שליש ממאסרם. לשם כך, הציבה הרשות נציגים בפריסה ארצית בכל בתי הכלא במדינת ישראל. נציגי רש א בבתי הכלא מאבחנים את האסירים לשם הערכת התאמתם לתכנית שיקום בפיקוח רש א, ומכינים בעניינו של כל אסיר חוות-דעת מקצועית ומקיפה, המועברת לוועדת השחרורים. תהליך האבחון המקצועי מתבצע בשיתוף פעולה ובהתייעצות מקצועית עם עו ס שב ס, ולאחר שנתקבלו כל חוות הדעת בעניינו של האסיר מטעם שב ס, מב ן, וועדות מקצועיות בין-משרדיות וגורמים נוספים רלבנטיים. עם גיבוש תכנית שיקום המותאמת לאפיוניו ולצרכיו הקרימינוגניים של האסיר, היא מוגשת לאישור וועדת השחרורים. לאחר שחרורו של האסיר בתכנית שיקום בפיקוח רש א, הוא מחויב לעמוד בכל התנאים והמגבלות אשר הושתו עליו על-ידי וועדת השחרורים ומתוקף היותו אסיר משוחרר ברישיון. במידה והאסיר מפר את תנאי השחרור, רש א מחויבת לדווח על כך באופן מידי לוועדת השחרורים ובסמכותה אף להגיש בקשה להפקעת רישיונו של האסיר והחזרתו להמשך ריצוי מאסרו בבית הסוהר. א. נתוני כליאה ומועדות בישראל הנתונים באדיבות מחלקת המחקר של שירות בתי הסוהר, ומתוך מאמרם של ברמן וולק )5( - רצידיביזם של אסירים פליליים משוחררי 8. בישראל כלואים,6 איש בגין עבירות פליליות. מספר זה כולל הן עצורים והן שפוטים. אוכלוסיית היעד של הרשות לשיקום האסיר הנה אסירים שפוטים פליליים בלבד שהנם תושבי ישראל. נכון לשנת 5, עמד מספרם בנקודת זמן על 7,39 בני אדם. מתוכם : לאום האסירים בבתי הכלא )שפוטים פליליים תושבי ישראל בלבד( סה כ 7,39 אסירים גברים 7,9 נשים - נערים )עד גיל 8( 39 יהודים לא יהודים 43% 57% 5

26 אחוז המועדות הכללי )במדידה לאחר 5 שנים( 4.3% אסירים המשתחררים בשחרור מוקדם לרוב תחת טיפול ופיקוח, חוזרים למאסר בשיעורים נמוכים באופן מובהק : אופן השחרור שיעור המועדות כעבור 5 שנים 8.% שחרור מוקדם על-ידי ועדת שחרורים 47.% שחרור מלא מועדות לפי מגדר אחוז המועדות 4% נשים 4% גברים כפי שניתן לראות, נשים שבות למאסרים חוזרים בשיעורים נמוכים משמעותית מאלו של הגברים. 6

27 מועדות לפי גיל קבוצת גיל עד ומעלה אחוז המועדות 75.3% 58.9% 48.8% 4.9% 38% 4.5% 39.8% 35.% 33.3%.%.5% 3.% מועדות לפי עבירה עבירה ראשית רכוש סמים הסדר הציבורי תעבורה אלימות שוד ביטחון המדינה מרמה מין כלפי חיי אדם אחוז מועדות 53.6% 47.8% 47.5% 43.5% 4.4% 39.9% 3.3% 3.3%.7% % 7

28 התפלגות שחרור אסירים לשנת 5 )נתוני שב ס( בשנת 5 השתחררו מבתי הכלא בישראל 7,339 אסירים. 73% מתוכם )5,34 אסירים( שוחררו בתום ריצוי מאסרם המלא, ורק ),997 7% אסירים( זכו לקיצור מאסר ע י ועדת השחרורים. שחרור אסירים מבתי הכלא - שנת שחרור מלא שחרור מוקדם ב. אבחון אסירים לקראת ועדות שחרורים בשנת 5, אבחנו יועצי הרשות לשיקום האסיר 4,88 אסירים העומדים לקראת שחרורם המוקדם מבית הכלא. להלן פילוח האבחונים לפי בתי הכלא במחוזות השונים: אבחון אסירים לקראת ועדת שחרורים בבתי הכלא סה "כ צפון דרום וירושלים מרכז 8

29 לאום האסירים המאובחנים : מתוך כלל האסירים המאובחנים )4,88(, 55% אסירים היו יהודים, 43% ערבים ו- % היו בעלי לאום אחר או לא ידוע. אחוז זה הנו זהה לייצוגם של הלאומים השונים בקרב האסירים הפליליים בבתי הכלא. לאום האסירים המאובחנים בבתי הכלא % 43% 55% יהודים ערבים אחר/לא ידוע בשנת 5 נמצאו על-ידי יועצי הרשות לשיקום האסיר בבתי הכלא,66 אסירים מתאימים לתכניות שיקום בפיקוח בתנאי שחרור מוקדם. לבסוף כפי שיתואר בהרחבה בפרק הבא, הוכנו ונשלחו לוועדות השחרורים,63 תכניות שיקום. פער זה נובע ממספר סיבות: ראשית, אסירים רבים אובחנו בשנת 5, ואולם גיבוש תכנית השיקום וסיום הליכי בניית תכנית השיקום התבצעו רק בשנת 6. על-כן, חלק מהפער נובע ממעבר בין שנות העבודה. סיבה שניה נעוצה בעובדה כי פעילותה של הרשות לשיקום האסיר בקהילה תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. בחלק מהמקרים לא הוכנו תכניות שיקום לאסירים אשר נמצאו מתאימים לכך, בשל היעדר משאבים בקהילה, חוסר שיתוף פעולה בחלק מהרשויות המקומיות ועוד. 9

30 פילוח התאמת אסירים לתכניות שיקום, אל מול סך כל האסירים המאובחנים בכל מחוז מרכז צפון ירושלים והדרום סה "כ אסירים מאובחנים בלתי מתאימים נמצאו מתאימים לתכנית שיקום בפיקוח ג. הכנת תכניות שיקום לוועדות השחרורים : בשנת 5, הוכנו והוגשו לוועדות השחרורים,63 תכניות שיקום לאסירים אשר עמדו לקראת דיון בוועדת השחרורים. להלן פילוח תכניות השיקום לפי בתי הכלא במחוזות השונים. פילוח תכניות השיקום לפי מחוזות: מס' תכניות שיקום סה "כ צפון מרכז דרום וירושלים 3

31 פילוח ואפיון תכניות השיקום לפי סוגי עבירה עיקרית 9 הסדר הציבורי 4 בטחון המדינה מין כלפי חיי אדם אחר /לא ידוע שוד 53 מרמה /כלכליות 98 4 רישוי ותעבורה רכוש 3 אלימות 386 סמים כפי שניתן להתרשם, אחוזים גבוהים מהאסירים להם הוכנו תכניות שיקום נשפטו בגין עבירות סמים, אלימות ורכוש. מספרים אלה נמצאים בהלימה לאחוזים הגבוהים של מבצעי עבירות אלה מקרב כלל אסירים הפליליים בשב ס. משך המאסר הממוצע של האסירים בפיקוח משך תקופת המאסר הממוצעת של האסירים להם הוכנו תכניות שיקום בפיקוח, הייתה 34 חודשים )שנתיים ו- 8 חודשים(. משך מאסר זה מאפשר תקופת טיפול ופיקוח ממוצעת של כ- חודשים. בהקשר זה חשוב לציין כי על פי הספרות המקצועית והניסיון הקליני, תקופת הטיפול האופטימלית לטיפול באסירים משוחררים הנה שנה. לאום האסירים שהוכנו להם תכניות שיקום % 45% 54% אחר /לא ידוע ערבים יהודים אחוז האסירים הערבים שהוכנו להם תכניות שיקום והוגשו לוועדות השחרורים )45%(, הנו כמעט זהה ואף גבוה מחלקם באוכלוסיית האסירים הפליליים, שם הם מהווים 43.3%. 3

32 ד. סך המטופלים ברשות לשיקום האסיר בשנת 5 מחוז/מסגרת מחוז צפון מחוז דרום וירושלים מחוז מרכז הוסטלים ומרכז הוליסטי סה"כ סה"כ מטופלים 88,59, , בשנת 5, טופלו ברשות לשיקום האסיר 3, אסירים משוחררים. רובם המכריע טופל בקהילה, ומקצתם במסגרות ההוסטלים. סך האסירים המשוחררים ברשות לשיקום האסיר בשנת סה"כ מטופלים סה "כ הוסטלים ומרכז הוליסטי מחוז מרכז מחוז דרום וירושלים מחוז צפון 3

33 פרק שלישי פעילות השיקום במחוזות הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת 5

34 34

35 פעילות השיקום במחוזות הרשות לשיקום האסיר א. מחוז צפון פריסת בתי כלא במחוז צפון המחוז הצפוני משתרע מחדרה בדרום ועד קריית שמונה בצפון, וכולל את יישובי המשולש הצפוני ורמת הגולן. במחוז פרוסים שמונה בתי כלא: חרמון, צלמון, כרמל, דמון, קישון, גלבוע, מגידו ושיטה. מחוז צפון מקיים קשרי עבודה הדוקים עם כל בתי הכלא בצפון. בכל בתי הכלא במחוז פועל נציג רש א - יועץ כלא קהילה, לצורך אבחון האסירים ובדיקת התאמתם לתוכניות טיפול ושיקום בפיקוח. 9 יועצי כלא ממחוז צפון מגיעים מדי שבוע לראיין ולאבחן אסירים בבתי הכלא, תוך קיום שיח ודיונים מקצועיים עם צוותי הטיפול והשיקום בשירות בתי הסוהר. בעניינו של כל אסיר נכתבת חוות דעת מקצועית ומעמיקה, הכוללת המלצות לתוכניות שיקום וחוות-דעת מקצועיות באשר להתאמת האסירים לתכניות שיקום. שני יועצים מחוזיים מייצגים תחומי התמחות ייחודיים בבתי הכלא; גמ מ )גורם מתאם לעברייני מין( אשר מאבחנת אסירים עברייני מין, ויועץ שיקום תורני הפוגש את האסירים היהודים הדתיים. מחוז צפון פעילות בבתי הכלא כלא נמצאו מתאימים לתכניות שיקום בפיקוח נמצאו בלתי מתאימים סה"כ אסירים מאובחנים אחוז האסירים אשר נמצאו מתאימים לתכניות שיקום 46% צלמון 75% חרמון 3% כרמל 3% 9 69 שיטה 6% מגידו 6% קישון 58% 38 6 גלבוע 7% דמון 5% סה"כ פעילויות מחוזיות בשנת 5: מש א: פרויקט מש א )מרכז שיקומי אזורי( המשותף עם המוסד לביטוח לאומי, הוקם על מנת לטפל באופן פרטני וקבוצתי באסירים שבעבר לא ניתן היה להמליץ על שחרורם המוקדם, לרוב בשל יתרת מאסר קצרה או בשל העדר מענים טיפוליים הולמים. כיום מטופלים במסגרת מש א במחוז צפון עשרות אסירים משוחררים אשר נשפטו לתקופות מאסר קצרות, או כאלה אשר לא נמצאו בסבב חופשות בתקופת מאסרם. כמו-כן מטופלים במש א אסירים שלא ניתן היה להפנותם לטיפול במחלקות הרווחה מסיבות שונות, לרוב מכיוון שאין עבורם מענים טיפוליים הולמים. 35

36 הרשות רואה חשיבות עליונה בהנגשת שירותי הטיפול לאסירים בפריפריה, ועל כן עד כה נפתחו במחוז צפון 3 שלוחות: קבוצת אסירים צעירים - מתקיימת בג דידה מכר מטופלים קבוצה לעוברי חוק - מתקיימת בכפר מנדא 4 מטופלים קבוצה דינאמית לעוברי חוק - מתקיימת בעפולה 4 מטופלים מדריך מחוזי: בשנה זו החל את פעילותו מדריך מחוזי, האחראי על סיוע, תמיכה וליווי של אסירים מול רשויות ממשלתיות שונות, על פי צרכי האסירים ובמגוון קשיים ובעיות. לרוב, מסייע המדריך בפתרון בעיות הקשורות לחובות וקנסות, ומלווה את האסיר המשוחרר בכל הקשור לרשויות ומשרדים ממשלתיים ולא ממשלתיים. המדריך מהווה דמות של מנטור עבור האסירים המשוחררים, ומודל להזדהות ולתקווה. בשנת 5 ליווה המדריך 7 אסירים ואסירות משוחררים. קבוצות טיפוליות ייעודיות: טיפול באסירות משוחררות קבוצת התמודדות בחיי היומיום עפ י השקפת התורה - תחום השיקום התורני קבוצה ייעודית לטיפול בעברייני מין קבוצות מש א קבוצות עוברי חוק עבור אסירים משוחררים בעלי יתרות מאסר קצרות קבוצת נוער וצעירים קבוצת הורים של נוער וצעירים קבוצות ייעודיות לעברייני תעבורה קבוצת מרמה קבוצת אלימות כללית להלן פירוט חלקי של הטיפול הקבוצתי המתקיים במחוז צפון: קבוצת אלימות כללית מטרת הקבוצה הנה מניעת רצידיביזם באמצעות עיבוד רגשי ורכישת כלים להתמודדות עם קונפליקטים בינאישיים וחברתיים בהווה. בקבוצה נעשה שימוש בבסיס הטיפולי אשר המשתתפים רכשו בכלא ושכלול היכולות החברתיות והרגשיות. אלימות מהווה ביטוי בלתי יעיל ופוגעני של תחושות מצוקה ומתח, ובהיעדר רפרטואר רגשי מספק. מתן כלים פרודוקטיביים להתמודדות עם תחושות אלה יכול לאפשר בניית ערוץ נורמטיבי של חזרה תקינה לחברה. אסירים בשיקום אשר נשפטו בגין עבירות אלימות כללית מתמודדים עם קשיים ואתגרים רבים עם חזרתם לחברה. במהלך הטיפול בכלא, האסירים אינם נחשפים לאותן התמודדויות שקדמו לביצוע עבירת האלימות וכניסתם למאסר. לאחר שחרורם ממאסר, הם מתמודדים עם קשיים בינאישיים וחברתיים וזקוקים לליווי אינטנסיבי שיסייע להם לתרגם את הלימוד והידע הלכה למעשה בזמן אמת. הטיפול הקבוצתי מאפשר אוורור רגשי, התייעצות והתבוננות בדפוסי התנהגות מכשילים ובהתמודדות עם קשיים אלו. קבוצת מרמה מטרת הקבוצה הנה השגת תובנות ביחס ל עצמי המזויף והשגת יכולת להכיר ולגעת ב עצמי האמתי, לאפשר לו ביטוי ועל ידי כך למנוע הישנות של העבירה בעתיד. ידוע מהספרות המחקרית בתחום, כי אישיות מרמה מתפתחת על רקע ליקוי ביחסי האובייקט עם האם, ועל רקע זה נבנה מבנה אישיותי של עצמי מזויף. העצמי המזויף נתפס 36

37 כאמיתי, והצופה מבחוץ נוטה לחשוב שזה האדם האמיתי. העצמי המזויף משקף הגנות נוקשות מפני מגע וחשיפת האני האמיתי. מתוך כך נגזר הרציונל למבנה קבוצה טיפולית לעברייני מרמה - קבוצת רכבת תהליכית, הממוקדת ביחסים ובתקשורת הבין אישית המתנהלת בתוך הקבוצה ובכך מאפשרת התבוננות, השגת תובנות ומרחב לעבודה על דפוסי התקשורת ותבניות היחסים אותן בונה עבריין המרמה. קבוצת תעבורה בקבוצה לטיפול בעברייני תעבורה מושם דגש על הגישה הציבורית כלפי עבריינות התעבורה והמורכבות בהגדרת דפוסי ההתנהגות והחשיבה. הקשת רחבה מאוד ונעה מעבירות של קנסות וכלה בעבירות הריגה. ניתן לראות לאורך כל הקשת עיוותי חשיבה נוקשים ומושרשים, חסר בכלים להתמודדות אדפטיבית עם סיטואציות שונות )בעיקר חברתיות(, לעיתים אף רמייה, קושי בשליטה ובהתמודדות עם רגשות. הקבוצה הנה קבוצת רכבת דינמית-תהליכית, הממוקדת בתהליכי חשיבה וקבלת החלטות. הקבוצה מאפשרת התבוננות, השגת תובנות ומרחב עבודה על דפוסי התקשרות חשיבה והתמודדות, כל אלו באווירה מקבלת ותומכת וללא שיפוטיות. מטרת הקבוצה הנה השגת תובנות ביחס לדרכי חשיבה והתמודדות תוך פיתוח יכולת להתבוננות פנימית וחקירה עצמית. על ידי כך, מסייע הטיפול הקבוצתי למניעת הישנות ביצוע עבירות בעתיד. קבוצת שיקום תורני השיקום התורני מהווה מסגרת הרואה בעולם היהדות על תכניו השונים בסיס לבניית תהליכי שיקום ושינוי חיובי. מסגרת זו מתאימה לאסירים אשר גילו זיקה ויכולת להיתרם מעולם היהדות והתורה על מנת לחזק ולשפר כישורי חיים, עולם ערכים חברתי ואישי, ולגבש בסיס מוסרי התורם לתחושה של חיים בעלי תוכן, משמעות ומטרה. מטרת הקבוצה הינה להרחיב את יכולות התפקוד בקהילה לאחר השחרור לאור עקרונות היהדות של ואהבת לרעך כמוך, דע מאין באת ולאן אתה הולך סור מרע עשה טוב ועוד. כל מפגש מתחיל בתוכן תורני המותאם לצרכי הקבוצה המשתנים, המהווה גירוי ראשוני לעבודת הקבוצה. התכנים מובאים מתוך סיפורי התנ ך, מדרש ואגדה, התוודעות לדמויות תנ כיות, עולם ההלכה, תורת המוסר והחסידות ועוד. על כל משתתף בקבוצה לגלות נכונות לעבודה אישית משמעותית בתחום הרלוונטי לו. קבוצת השיקום התורני מיועדת למגוון אסירים מתוך התפישה כי העבירות השונות מהוות אך סימפטום לקושי המהותי והבסיסי אליו יש להתייחס בתהליך השיקום. המענה הנו רוחני, מוסרי, רגשי ערכי והתנהגותי. היחידה לשיקום אסירות במחוז צפון פילוח המטופלות ביחידה אסירות משוחררות בפיקוח ממשיכות טיפול שנתיים לאחר שחרור מטופלות במסגרת "תכנית שימור שיקום" סה"כ יחידת הנשים במחוז צפון מטפלת בכל אסירה משוחררת באזור הצפון. לכל אישה נתפרת חליפת שיקום הייחודית לה, אשר מותאמת לצרכיה. כל אישה מטופלת פרטנית אחת לשבוע ומשתתפת בקבוצות טיפוליות ובסדנאות בין פעם ל- 3 פעמים בשבוע. בשנת 5 עמדה היחידה ביעד שהציבה לעצמה, ובמרכז היום נפתח יום נוסף בשבוע. כיום פועל המרכז 3 ימים בשבוע ומעניק מענה כוללני לאסירות משוחררות. עבודת היחידה מתוגברת בפעילותן של סטודנטיות במסגרת הכשרה מעשית, המנחות קבוצות ומטפלות פרטנית בחלק מהנשים. היחידה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם המחלקות לשירותים חברתיים. מרכזת היחידה מהווה case manager 37

38 של האישה - מייצגת אותה, מתווכת ומסייעת לקשר בין כל גורמי הטיפול בקהילה. בנוסף, קיימת השתתפות בוועדות תכנון טיפול לאם וילדיה. טיפול קבוצתי ביחידה: קבוצת פסיכודרמה; קבוצת טיפול באומנות; סדנת תעסוקה; קבוצת ביבליותרפיה; סדנת יצירה; סדנת גוף נפש רוח; קבוצת העצמה נשית; קבוצת פוטו-תרפיה; קבוצה דינמית; עיבוד טראומת המאסר. פעילויות ייחודיות: סדנאות קצרות מועד בנושאים ייחודיים )תזונה, תעסוקת נשים, העצמת נשים ועוד(; לימודים אקדמיים / מסלולי הכשרה מקצועית; פעילויות העשרה לנשים; פעילויות העשרה לאימהות וילדיהן; קייטנת קיץ לאימהות וילדיהן. עבודת הסטודנטיות ביחידה: בשנת 5 השתלבו 5 סטודנטיות מחוגים טיפוליים שונים ביחידה, כולן הנחו קבוצה במסגרת ההכשרה המעשית. שתיים מהן טיפלו באופן פרטני בנשים: טיפול באמצעות אומנות וטיפול באמצעות ביבליותרפיה. בשנת 5 השתלבו מתנדבות אשר סיימו את ההכשרה המעשית שלהן ביחידה בשנה החולפת והחליטו להמשיך להנחות קבוצה בהתנדבות. יעדי היחידה לשנת 6: יצירת מענים תעסוקתיים קבועים לתעסוקת אסירות משוחררות; השלמת השכלה בסיסית לאסירות משוחררות פתיחת כיתת לימוד במרכז היום שבו נשים תלמדנה פעמיים בשבוע; חיזוק הקשר עם האקדמיה לשילוב סטודנטיות בשנה ל הבאה ביחידה. פרויקטים ועשייה מחוזית פרויקט אוניברסיטה בעם שילוב אסירים משוחררים בלימודים במגמות משפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. פר ח - פרויקט חונכות ילדי אסירים ביישובים. פרויקט אשלים לעבודה עם אסירות משוחררות. התמדה בתעסוקה - פרויקט אפיקים. קשר עם האקדמיה - התנסויות של סטודנטים ופרקטיקום במחוז: סטודנטים לקרימינולוגיה אשר מבצעים את ההתנסות המעשית שלהם במגוון תחומי עבודה עם אסירים ואסירות, פרטנית וקבוצתית, ביחידת נשים, בהוסטל בית החסד, בבתי הכלא ועוד. ישיבות עבודה וחיזוק ממשק העבודה עם פרקליטות מחוז חיפה והצפון, הסניגוריה הציבורית, צוותי טיפול ושיקום בשב ס ועוד. חיזוק ממשק העבודה בין יועצי הכלא המחוזיים לבין גורמי הטיפול בבתי הכלא שבאחריות המחוז. סדנאות בבתי הכלא לקראת שחרור: מיועדות לאסירים שמועד שחרורים קרב, ומטרתן לספק כלים וידע לאסיר לקראת שחרורו לקהילה. מסגרות חוץ-קהילתיות - הוסטל בית החסד בחיפה לאסירים מהאוכלוסייה הערבית, בפיקוח הרשות. קהילה בכל הרשויות במחוז צפון עובדים נציגי רש א בשיתוף עם אגפי הרווחה העירוניות. בחלק מהרשויות מועסקים כיום רכזי שיקום אזוריים - עובדים סוציאליים המטפלים באסירים בקהילה, ונותנים מענה טיפולי לאסירים תושבי היישובים בהם לא עבדו בעבר רכזי רש א. רכזים אלה הם בהעסקה מלאה של רש א. 38

39 סיכום עבודת הקהילה בטיפול באסירים משוחררים במחוז צפון, בשנת 5 ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב 9 35 חיפה 57 משהד טבריה עילוט 9 6 כרמיאל 3 עילבון 6 6 מגדל העמק נצרת עכו מג'אר 9 כפר כנא 7 טמרה 8 עפולה 7 דבורייה 8 אום אל-פחם 8 זמר 7 חדרה 7 חצור 7 טירת הכרמל 7 מזרעה נהריה 3 צפת 5 כפר מנדא 5 אבו סנאן 3 שפרעם 3 בית ג'אן עמקים רכז אזורי דיר חנא סכנין כפר יאסיף 5 נצרת עילית 6 עראבה 9 טורעאן 7 פקיעין 9 5 פרדס חנה 4 ראמה 9 באקה 8 אלג'רביה נהריה 39

40 ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב 9 יפיע 9 וואדי אלחמאם 9 בית זרזיר 9 בענה 8 קריית ים 8 מעיליא 8 טמרה 8 שיח דנון 8 ג'סר אלזרקא 8 שעב 7 כפר קרע 7 פקיעין החדשה בוסמת טבעון 7 ערערה 7 קריית שמונה 7 כפר כנא 8 ירכא 8 יסוד המעלה 7 כאבול 7 פארדיס 7 אעבלין 7 כעביה 6 ישובי חוף 5 הכרמל מזרעה 6 קריית אתא 6 בוקעאתא 6 נשר 5 יסוד המעלה 6 עפולה 6 מעלה יוסף 5 ריינה 5 מג'דל שמס 5 שיבלי 5 שלומי 5 3 אור עקיבא גוש חלב 5 מעלה עירון 5 דנון קריית ביאליק 5 עוספיה עראבה 5 טובה זנגרייה 4

41 ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ מטופלים בישוב דיר חנא 5 ביר אלמכסור שעב 5 סכנין ק. ביאליק 5 ק. אתא 4 בעינה נג'דאת 3 חורפיש 5 מג'ד אל כרום 5 פסוטה 4 4 ג'ת חצור הגלילית 4 בסמ"ה 4 "נווה שלווה" 4 דלית אלכרמל 4 חזון 4 מעלות 4 קיסריה 4 מכר 3 חריש 3 3 עין מאהל 3 יקנעם דיר אלאסד 3 סאג'ור נחף 3 יחידת נוער 4 3 יחידת אסירות 8 משוחררות סה"כ 635 יעדי מחוז צפון לשנת 6: שילוב סטודנטים ממוסדות אקדמיים ממקצועות טיפול שונים ביחידות המחוזיות ובפריפריה, לביצוע פעילויות ופרויקטים עבור האסירים ומשפחותיהם. שילוב בנות ובני שירות לאומי אזרחי במחוז וביישובים. שילוב אסירים מתנדבים בתחומים שונים בעבודת הרשות ביישובים ובמוסדות החברה. הרחבת היקף המענים התעסוקתיים במחוז עבור האסירים המשוחררים. השלמת קליטת כוח אדם לתפקידים הטיפוליים בקהילה, ובכלל זה ביחידת הנוער וביחידת אסירות משוחררות. הבטחת קיום מענים מקצועיים נגישים לאסירים המשוחררים במחוז. יזום פרויקטים בקהילה וימי הסברה וחשיפה של פעילות הרשות לשיקום האסיר בישובים במחוז צפון. ייצוב מנגנון העבודה במחוז מול וועדות השחרורים, תחת הנהלת בתי המשפט. העמקת הידע המקצועי והרחבת הכלים האבחוניים והטיפוליים לצוות המחוז באמצעות העשרה, הדרכה והכשרות מקצועיות. 4

42 ב. מחוז ירושלים והדרום מאפייני המחוז: אזור הדרום : המחוז מצוי בפריסה גאוגרפית על פני שטח נרחב ומכיל אוכלוסייה מגוונת בערים, כפרים חקלאיים, מושבים, קיבוצים ועיירות. בנוסף, במחוז הדרום ישנו ריכוז גדול של ישובים בדואים המתגוררים בערים, בעיירות וביישובי הפזורה במחנות ובאוהלים. אזור ירושלים : העיר ירושלים הנה גדולה ומורכבת, ומכילה גם את אזור מזרח העיר המונה אסירים משוחררים רבים. לצד זאת, אזור איו ש אשר אף בו ניתן למצוא מגוון אוכלוסיות. לצד עבריינות כללית, באזור הדרום ובירושלים ישנם אפיונים של עבריינות מצוקה והתחברות דיפרנציאלית לפשע. פעילות המחוז בבתי כלא: במחוז דרום וירושלים ישנם 9 בתי כלא: שקמה, אוהלי-קידר, אשל, דקל, אלה, נפחא, קציעות, רמון ובימ ר ירושלים. פעילות יועצי הרשות לשיקום האסיר בבתי הכלא כוללת אבחון אסירים וגיבוש תכניות שיקום. בנוסף, מקיימים היועצים פעילות הכנה לקראת שחרור, הכוללת קבוצות וסדנאות הכנה לקראת שחרור, וסדנאות תעסוקה. מחוז דרום וירושלים פעילות בבתי הכלא כלא נמצאו מתאימים לתכניות שיקום בפיקוח נמצאו בלתי מתאימים סה"כ אסירים מאובחנים אחוז האסירים אשר נמצאו מתאימים לתכניות שיקום 4% דקל 45% אלה % אשל 5% גבעון 55% אוהלי קידר 46 8% קציעות 6% 5 3 שקמה 8% רמון 57% בימ"ר ירושלים 46% סה"כ 4

43 פעילות המחוז בקהילה: המחוז משתרע מאשדוד עד אילת וכולל את הערים אשקלון, אשדוד, ערי צפון הנגב ומערב הנגב, קריית גת, באר- שבע, רהט והישובים הבדואים. נוסף על כך, כולל המחוז את העיר ירושלים ואת אזור ירושלים - מאריאל ועד גוש עציון ודרום הר חברון, מעלה- אדומים, איו ש, מבשרת-ציון, אבו-גוש, בית-שמש, מודיעין, מכבים-רעות, מועצה אזורית מטה-יהודה ועוד. הפעילות בקהילה מתבצעת בכל יישוביי הדרום ובאזור ירושלים. סקירת הפעילות המחוזית : רכזי שיקום האסיר - פועלים בכל יישובי ואזורי המחוז, ופרושים בכל הישובים. רכזים אזוריים - פועלים באגד ישובים בהם אין רכז רש א, ומעניקים מענה טיפולי ופיקוחי. יועצי תעסוקה - בירושלים, באר שבע והנגב מזרחי, וכן אזור אשדוד אשקלון ונגב מערבי. מרכז שיקום אזורי )מש א( - מיועד לקליטת אסירים משוחררים הזקוקים לטיפול אינטנסיבי, וכולל טיפול פרטני וקבוצתי, לווי ותמיכה של מדריכים וכן סיוע במיצוי זכויות. קבוצות טיפוליות בבאר שבע ובירושלים - קבוצות ייעודיות לעברייני מין ; עברייני מרמה אלימות ותנועה ; קבוצות ייעודיות לעוברי חוק ; קבוצות עוברי חוק רגישת תרבות לאוכלוסייה הבדואית בדרום ; וקבוצת שיקום תורנית. פעילות למשפחת האסיר - פר ח ילדי אסירים ונשות אסירים. אוניברסיטה בע מ - שילוב אסירים ואסירות משוחררים בלימודים אקדמיים, בשיתוף האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. חידה לטיפול באסירות משוחררות ( ראה פירוט בהמשך(. יחידת נוער וצעירים - לטיפול באסירים משוחררים עד גיל. שיקום תורני - טיפול באוכלוסייה תורנית. שיתוף פעולה הדוק עם יחידות עירוניות בדרום ובירושלים : יחידות לנפגעי סמים, התמכרויות, אלכוהול והימורים, יחידות לטיפול באלימות במשפחה, מרכזי יום, יחידת נוער וצעירים, תחלואה כפולה ואשפוזית. פעילות חוץ-קהילתית: הוסטל ירושלים המיועד להעניק טיפול אינטנסיבי לאסירים משוחררים. שיתוף פעולה עם מסגרות טיפול אינטנסיביות בקהילה: הוסטל בית אור אביבים ליד בית שמש, קהילה טיפולית רוח במדבר שברמת הנגב. 43

44 סיכום עבודת הקהילה בטיפול באסירים משוחררים במחוז ירושלים והדרום בשנת 5 ישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ ירושלים באר שבע 9 9 הפזורה הבדואית אשדוד אזור ירושלים אשקלון נגב מערבי 63 אגד ערים בדואיות - לקייה, כסייפה, ערוער, 6 שגב שלום, חורה נגב מזרחי 5 5 רהט תל שבע 33 3 קריית גת וקריית מלאכי 9 7 אילת 5 3 מועצות אזוריות 8 8 רטורנו ואביבים 66 יחידת נוער 3 יחידת אסירות משוחררות סה"כ 44

45 פעילות קבוצתית במחוז ירושלים והדרום פעילות/קבוצה ישוב קבוצה טיפולית אינטנסיבית )המשך הוסטל( עוברי חוק קבוצת עוברי חוק לאוכלוסייה הבדואית עוברי חוק שיקום תורני קבוצה ייעודית לטיפול בעברייני מין קבוצה ייעודית לעברייני מרמה קבוצת אלימות, מרמה, תנועה נוער וצעירים קבוצה לצעירים מהישובים הבדואים קבוצת תמיכה לאסירים משוחררים מתקיימות בישובים באר שבע, ירושלים אשדוד, באר שבע פזורה בדואית, תל שבע, רהט ירושלים, ב"ש ירושלים, ב"ש באר שבע ירושלים באר שבע תל שבע, פזורה )ב"ש( קריית גת, אופקים, מועצות אזוריות, אשקלון. קריית גת הצעדים העברת מסר לבתי ספר תיכוניים קבוצה לאסירים משוחררים - יחידת סמים קבוצת ערב ביחידת סמים קבוצת הורות, הצעדים, טיפול באומנות, קבוצת טראומה, עולות על הג"ל )השכלה( סדנאות תעסוקה בבתי הכלא קבוצות וסדנאות הכנה לקראת שחרור תל שבע קריית מלאכי באר שבע יחידת נשים ב"ש )ראה פירוט בהמשך( במהלך שנת 5 התקיימו 9 סדנאות, בהנחיית רכזי התעסוקה של הרשות לשיקום האסיר במהלך שנת 5 התקיימו 9 קבוצות וסדנאות הכנה לקראת שחרור בבתי הכלא במחוז דרום. היחידה לשיקום אסירות משוחררות 9 3 אסירות משוחררות בפיקוח אסירות משוחררות בטיפול וולונטארי מטופלות שטופלו במסגרת "תכנית שימור שיקום": סה"כ 5% מהנשים ביחידה נשפטו בגין עבירות אלימות )כללית ואלימות במשפחה(, 5% בגין עבירות רכוש, % בגין עבירות סחר בשמים ו- 5% בגין עבירות מרמה. 45

46 פעילויות ייחודיות ביחידת אסירות משוחררות בשנת 5 קבוצות, פרויקטים וסדנאות : קבוצה ייעודית לעבירות אלימות במשפחה ; קבוצה ייעודית לנשים משתמשות לרעה באלכוהול/חומרים פסיכו-אקטיביים ; קבוצת הורות בצל המאסר ; פרויקט אקטיביזם אומנותי במסגרת הכשרה מעשית - שיתופי פעולה עם המחלקה לעבודה סוציאלית )תואר שני( באוניברסיטת בן גוריון ; סדנת טיפול משפחתי ; קבוצות לימוד במסגרת פרויקט עולות על הג ל: לימוד מחשבים-בסיסי ; כישורי חיים ; קבוצת הכוונה,יעוץ ותמיכה להשכלת יסוד והשכלה גבוהה. יום עיון : התקיים על ידי צוות היחידה בסיוע מערך הסטודנטיות לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון, ומטרתו הייתה לחזק את שיתופי הפעולה בין גורמי חוץ )מחוץ לרש א( ובין גורמי פנים )בתוך רש א(. יום העיון כלל את הצגת היחידה, הצגת פרויקטים והענקת תעודות סיום לבוגרות מרכז יום. כיבדו בנוכחותם מנכ ל רש א ומנהל המחוז. פרויקט קיץ בחסות רא ם )ארגון המאגד את כל ארגוני המתנדבים בדרום(. הפרויקט כלל פעילויות בלתי פורמליות לאימהות וילדיהן: בילוי בבריכת האוניברסיטה, סרטי קיץ ועוד, ויועד לאימהות וילדיהן אשר לא שולבו בקייטנות בחודשי הקיץ. יעדי היחידה לשנת 6: הקמת פרויקט ייחודי למשפחת האסירה - יצירת התערבויות משפחתיות ייחודיות אל מול האימהות של האסירות המהוות בן משפחה נפגע עקיף,)co-dependence( ומטרתו למקסם באופן עקיף את הצלחת שיקום האסירה המשוחררת; הגדלת מספר האסירות המשוחררות המקבלות מענה ביחידה, באמצעות פיתוח תכניות טיפול ייחודיות לנשים ובני משפחותיהם תוך בדיקת הצרכים המשתנים על פי סוג העבירה והבעיות הנלוות לה; המשך שיתופי הפעולה עם המסגרת להכשרת עובדים סוציאליים - הסבה לתואר שני מאוניברסיטת בן גוריון, הנותנת משאב עשיר של הון אנושי; פיתוח משאבי תעסוקה לנשים הכולל שיתופי פעולה עם מעסיקים ידידים בבאר שבע וסביבתה והפעלת סדנאות תעסוקה שנתיות במסגרת מרכז היום. יעדי מחוז ירושלים והדרום לשנת : 6 שינוי אירגוני שיסייע למתן שרות מקיף ויותר מקצועי. הגדלת המענים בקהילה תוך פיתוח מענים ייעודיים לסוגי העבירות ולאוכלוסיות השונות. הרחבת כוח האדם המקצועי ושימת דגש על מקצועיות הצוות והמענים הניתנים לאסירים המשוחררים. התמקדות ושימת דגש על אוכלוסיות הזקוקות להשקעה, תמיכה וליווי מרביים. 46

47 ג. מחוז מרכז מחוז מרכז משתרע בין נתניה בצפון לבני עייש/גן יבנה בדרום. במחוז כ- 3 רשויות מקומיות ומועצות מקומיות ואזוריות. במחוז מרכז ישנם בתי כלא, בהם שוהים מעל 5,5 אסירים: השרון, רימונים, אופק, הדרים, ניצן, מעשיהו, איילון, נווה תרצה, בית מעצר ת א וגבעון )בבית כלא זה פועלת יועצת מחוזית ממחוז דרום(. במחוז מרכז מופעלים 3 פרויקטים ייחודים )תחומים(: תחום נשים, מיזם נוער וצעירים, הוסטל בתחום אלימות במשפחה ) מפתחות (, ומרכז הוליסטי לאסירות משוחררות, הכולל הוסטל ומרכז יום. ב- 3 ערים מתבצעת עבודה אינטנסיבית עם רכזי שיקום האסיר, ובשאר יישובי המחוז ניתנים מענים שיקומיים באמצעות 3.5 תקנים של רכזי שיקום אזוריים. בשנת 5 נקלטו במחוז מרכז.5 עובדים: 3 עובדים שנקלטו לאחר סגירתו של הוסטל אבן דרך בסוף דצמבר 3.5 4, תקנים של רכזים אזוריים, ו- 4 יועצי כלא-קהילה חדשים. במקביל, התקדמו יועצות כלא- קהילה במחוז לתפקידים ארציים: לתפקיד ראש תחום כלא-קהילה ולתפקיד מ מ ראש תחום עבריינות מין. מחוז מרכז פעילות בבתי הכלא כלא נמצאו מתאימים לתכניות שיקום בפיקוח נמצאו בלתי מתאימים סה"כ מספר אסירים מאובחנים אחוז האסירים אשר נמצאו מתאימים לתכניות שיקום 53% מעשיהו 38% רימונים 4% השרון 63% 6 59 ניצן-מג"ן-מר"ש 53% הדרים 4.8% איילון 74% נווה תרצה 6% אופק 87% 3 4 בימ"ר תל -אביב 7 5.5% סה"כ 47

48 פירוט פעילות המחוז בשנת 5 קבוצות טיפול במרכז הערב )מעטפ ת(: השנה התווספו 4 קבוצות טיפול - קבוצות לטיפול בעוברי חוק בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ובתקצובו, קבוצה אחת לעברייני מרמה מבוגרים וקבוצת כושר לחיים לנוער. זאת בנוסף ל- קבוצות הפועלות באופן קבוע : מרמה, תעבורה, תעסוקה, עבריינות מין, טראומה, פסיכודרמה, נוער, הורים לבני נוער, שיקום תורני, ו אפיקים. סך הכל מתקיימות במחוז מרכז 4 קבוצות טיפול ושיקום. תגבור רכזי שיקום האסיר בקהילה: בישובים ראשל צ, חולון, בת-ים ופתח תקווה התווסף רכז שיקום האסיר, וביישוב קלנסואה אושרה חצי משרה שעד כה לא אוישה. כמו כן, ביישובים טייבה וכפר קאסם עובדים רכזי שיקום האסיר בחצאי משרות, ומתקיימת עבודה משותפת עם המחלקות לשירותי רווחה בג לג וליה וכפר ברא. פתיחת מרכז הוליסטי לנשים: בשנת 5 אוחד הוסטל לאסירות משוחררות ומרכז היום למרכז הוליסטי אחד. במרכז ההוליסטי פועל סטודיו לעיצוב בשיתוף עמותת זה זה, המעסיק נשים אסירות לאחר שחרורן ממאסר. כמו כן, מתקיימת קבוצת הכנה לשחרור בשיתוף עם גורמי שב ס אחת לשבועיים, המיועדת לכל הנשים העומדות בפני שחרור שהביעו רצון והתעניינו בתכניות שיקום. מתקיימות פגישות פרטניות בעלות תוכן של אבחון והכנה לתכניות שיקום בקהילה, השתתפות וליווי בימי ביקורים של ילדי אסירות בכלא, וימי תעסוקה אחת לשלושה חודשים. מיזם חדש שפועל בימים אלו הינו שותפות בפרויקט מלכות המדבר שמטרתו ליווי אסירה מהכלא לחיים בקהילה על ידי מנטורית חיצונית. הפרויקט מתבצע בניהול וביצוע משותף של עמותת מלכות המדבר, שב ס ותחום נשים רש א. לפירוט על המרכז ההוליסטי ראה בהמשך תחת הכותרת מסגרות הרשות לשיקום האסיר. המגזר הערבי - אזור המשולש הדרומי: מתקיימת עבודה אינטנסיבית ומשותפת ביישובים טירה, טייבה, קלנסואה, כפר קאסם, ג לג וליה וכפר ברא. נערכות פגישות עבודה קבועות בין היועץ המחוזי לבין מנהלי אגפי הרווחה ועובדי מחלקות הרווחה. כמו כן, פעלה עד לא מכבר קבוצה טיפולית לאסירים משוחררים בטייבה, ומתוכננות שתי קבוצות נוספות בטייבה-קלנסואה, ובכפר קאסם-ג לג וליה-כפר ברא. אנו פועלים למציאת רכזים במשרה מלאה, האחד בטירה והאחד בטייבה, ובנוסף מתוכננות פעילויות עם סטודנטים, בדיקת הפעלת חונכות פר ח בשנת 7, ופעילות נוספת של קבוצה בתחום העבריינות תעבורה. רכזים אזוריים: במחוז מרכז 3.5 תקני רכזי שיקום מחוזיים, הנותנים מענה טיפולי כוללני ומעמיק לאסירים משוחררים שאינם מתקבלים לטיפול במחלקות לשירותי הרווחה בחלק מהיישובים במחוז מרכז. עיקר פעילות הרכזות באזור השפלה הפנימית, אזור השרון והמרכז. מדריך מחוזי: במחוז מרכז פועל מדריך מחוזי, המבצע ליווי אסירים באופן אישי ומסייע להם מול רשויות שונות כמו משרד השיכון, ביטוח לאומי, הסדר חובות ועוד. כמו-כן, מוודא המדריך את ניקיונם מסמים באמצעות בדיקות שתן. המדריך המחוזי הנו גורם מייעץ, מלווה ומעביר מסר לאסירים משוחררים בקהילה במסגרות פרטניות וקבוצתיות, ומשתתף בסדנאות לקראת שחרור, והכוונה וליווי אסירים משוחררים בקהילה. בשנת 5 ביצע המדריך ליווי לכ- 8 אסירים. פרויקט לימודים אקדמאיים: השנה התקבלו 5 אסירים משוחררים ללימודים במכללת ספיר כסטודנטים מן המניין, חלקם למכינות וחלקם החלו את לימודיהם הגבוהים בפועל. במקביל ובנוסף ישנם 4 מועמדים נוספים המתעתדים להתחיל לימודים. במסגרת הלימודים מקבלים האסירים המשוחררים מלגות לימוד, עזרה בדיור ומחשבים. סטודנטים בהכשרה מעשית: במחוז מרכז משולבים סטודנטים מסמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ומכללת בית ברל, במסגרת ההכשרה המעשית. הסטודנטים מודרכים ומונחים על-ידי צוות המחוז, ובעיקר ע י יועצי כלא- קהילה. בנוסף, במחוז מתקיימת קבוצה טיפולית בתחום הפסיכודרמה המונחית ע י 5 סטודנטים בהתנדבות, ו- 3 סטודנטים נוספים המשולבים בתחום נוער וצעירים. תעסוקה: התקיימו מפגשי תעסוקה בבתי כלא במחוז מרכז, ו- 6 סדנאות תעסוקה המיועדים לאסירים לקראת שחרור. בסדנאות הושם דגש על הכנה לקראת חיפוש עבודה, דרכי התמודדות, ניצול זכויות, קידום ושיפור תנאים במקום העבודה, הכישורים והיכולות של כל אסיר והצגת נתוניו למקום העבודה הפוטנציאלי. בשנה זו נוסף עובד נוסף בתחום תעסוקה למגזר הערבי באזור המשולש, ברמלה ובלוד. מתקיימות ישיבות 48

49 קבועות של יועצי התעסוקה במחוז, בניהולו של ראש תחום תעסוקה. מיזמים נוספים המתבצעים בקהילה ובהוסטלים: פעילות הפגה לילדים ומשפחת האסיר ; חלוקת עיתונים בבתי כלא ; חלוקת שי למשפחות אסירים בחגים ; ליווי פרטני ומשפחתי על ידי מתנדבים של עמותות לשיקום האסיר ; טיפול בהוסטל מפתחות והגעה לבתי הכלא, לצורך שיווק הפעילות המתבצעת בהוסטל ובדיקת אסירים המתאימים לקליטה בו ; קבוצות טיפול במרכז ההוליסטי לנשים ; קבוצות לנוער ולצעירים ופעילות התנדבותית בקהילה ; גיוס תרומות למטופלים במצבי מצוקה קשים ; הכנת אסירים לקראת שחרור בבתי הסוהר במחוז. סיכום עבודת הקהילה בטיפול באסירים משוחררים במחוז מרכז בשנת 5 שם היישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ תל אביב יפו נתניה רמלה פתח תקווה הרצליה לוד רמת גן בת ים ראשון לציון חולון 3 3 אור יהודה 7 7 טייבה 4 4 רחובות 3 3 טירה 3 3 כפר קאסם קלנסואה 9 יהוד 8 8 הוד השרון 8 8 גבעתיים 8 7 קריית אונו 7 7 באר יעקב 49

50 שם היישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ 6 6 גדרה 5 5 אזור 4 4 ג'לג'וליה 4 4 בני ברק 4 4 שוהם 3 3 כפר ברא 3 בית דגן 3 3 קריית עקרון רעננה רמת השרון נס ציונה יבנה עמק חפר בארותיים אבן יהודה כפר יונה גינות הדר קדימה-צורן כפר סבא ראש העין אלעד כפר מעש גני תקווה כפר נופך אחיסמך יד בנימין יגל מושב מצליח מזכרת בתיה 6 8 אסירות משוחררות בתל"מ 5

51 שם היישוב מס' אסירים משוחררים בפיקוח מס' מטופלים וולונטריים סה"כ 59 יחידת נוער וצעירים, סה"כ להלן פירוט חלקי של הקבוצות המתקיימות במחוז מרכז קבוצת עבריינות כללית היציאה מהכלא חזרה לקהילה מביאה עימה חששות והתמודדויות חדשות איתם נאלצים האסיר המשוחרר וקרוביו להתמודד. ברוב הפעמים החזרה לקהילה מחייבת התארגנות של כלל המערכות, אולם בראש ובראשונה שינוי תפיסותיו ועמדותיו של האסיר ביחס לאורח החיים העברייני וכן שינוי בעיוותי החשיבה שהביאוהו לביצוע עבירותיו. מטרת הקבוצה הנה היכרות של המשתתפים עם מצבי הסיכון החיצוניים והפנימיים בחייהם במטרה לרכוש כלים ומיומנויות אדפטיביות להתמודדות. תוכן המפגשים כולל הצגה עצמית ודימוי עצמי, מעגל העבירה - זיהויי ושרטוט המניעים ורצף האירועים שהביאו לביצוע העבירה, מודל אפר ת, אסרטיביות - איך להציב גבול ולעמוד בו, כישורי חיים, עיוותי חשיבה - יציאה מחוץ לשבלונות, זיהוי רגשות, התמודדות עם מצבי לחץ ועוד. קבוצה ייעודית לאסירים משוחררים אשר נשפטו בגין עבירות תעבורה כל חברי הקבוצה נשפטו בגין עבירות תעבורה על רצף אשר תחילתו בקנסות, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון ו/ או בשלילת רישיון, נהיגה בשכרות ועד להריגה. ממאפייני משתתפי הקבוצה נמצא שחלק לא מבוטל הינו ללא עבר פלילי וענישת הקצה. המאסר נחוות כטראומה למול התפיסה העצמית והחברתית המקלה במשמעויות הנלוות להתנהגות תעבורה עבריינית. כלומר, אוכלוסיית עברייני התנועה נתפסים כנורמטיביים ביחס לעבירות האחרות המוכרות, ואת התפיסה החברתית הזאת, מאמצים המורשעים והסובבים אותם. מדובר באסירים המתמודדים עם ענישה מרובה - מלבד לעונש המאסר, נוספים קנסות ושלילית רישיון. עליהם להתמודד עם ענישה הנמשכת לאחר ריצוי המאסר וניכרת פגיעה ישירה בתפקודם האישי, המשפחתי והמקצועי, לנוכח תשלומי קנסות כבדים ויכולת תעסוקה מוגבלת עקב שלילית הרישיון. השיח הטיפולי בקבוצה נסב אודות הסכנות בנהיגה בניגוד לחוק, השלכות השימוש בחומרים ממכרים ונהיגה, הכרת האובדנים, לקיחת אחריות, שליטה אישית ולמידה את הדפוסים המחשבתיים, המכשילים, אשר הובילו לביצוע העבירות. קבוצת תעסוקה הקבוצה פועלת במתכונת של קבוצת רכבת, ומיועדת לאסירים משוחררים תושבי מחוז מרכז השפוטים בעיקר בגין עבירות אלימות, רכוש וסמים, אשר מוקד הבעיה שאובחן נסב סביב התעסוקה והיציבות במקום עבודה. במהלך הטיפול הקבוצתי, דנים במתן כלים יישומיים להתמודדות העולה ביומיום, עם דגש על הפן התעסוקתי - חיפוש העבודה המתסכל, שינוי מקומות עבודה, שימור יציבות תעסוקתית, המעסיק והחברים לעבודה כחברים בצוות, קבלת מרות, אחריות וסמכות, השכר וזכויות העובד. עולים דפוסי החשיבה של המטופלים, כיצד מתמודדים עם העבר ואיך ניתן כיום להוציא את המיטב ולכוון את היכולות והכישורים לדרך הנורמטיבית. לקבוצה עצמה כוח רב, ולעיתים מתוך נושאים אלה עולות התמודדויות אישיות נוספות בתחומי חיים רבים. קבוצת עוברי חוק הקבוצה הינה קבוצה טיפולית דינמית המיועדת לאסירים משוחררים בפיקוח עם דגש על בעיות אלימות. הקבוצה 5

52 מונחית באופן דינמי, והאחריות על הבאת הנושאים לקבוצה הינה של המשתתפים בסיוע והכוונה של המנחות. המטרה הינה ליצור מקום בטוח לשיח כנה, פתוח ואמתי, שיהווה בסיס ללקיחת אחריות מלאה על דפוסי ההתנהגות שהובילו אותם למעורבות בפלילים. מטרת הקבוצה הנה שינוי משמעותי בדפוסי ההתנהגות, בדרכי התקשורת הבינאישית ובאופן ההתמודדות עם כעסים. המנחים פועלים ליצירת אמון ושיח פתוח בין חברי הקבוצה, המאפשרים התבוננות פנימית המובילה לשינוי ולאימוץ שיח פתוח ככלי למניעת השימוש באלימות מילולית ופיזית, ולקידום דרכי ההתמודדות בסיטואציות ומצבים המעוררים קונפליקט. ניכר כי חברי הקבוצה סיגלו במפגשים שיח כנה ובטוח יותר, התחילו לשתף בהתמודדויות וקשיים אותם הם חווים בפתיחות רבה יותר. ישנה התחלה של עבודה על דפוסי ההתנהגות האלימים והבעת מוכנות לאימוץ דפוסי התנהגות נורמטיביים, ונעשית עבודה על לקיחת אחריות - הן על המתרחש במפגשים הקבוצתיים והן על דפוסי ההתנהגות שבאים לידי ביטוי מחוץ לקבוצה בחיי היום יום. קבוצה לאסירים משוחררים השפוטים בגין עבירות מרמה בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר האסירים הנשפטים למאסר בגין מגוון עבירות המרמה. המדובר באסירים השפוטים למאסר בגין עבירות פיסיקליות בתחום המיסוי, מרמה ועושק, התחזות וזיוף מסמכים שוחד וקבלת דבר במרמה עבירות עוקץ. הרשות לשיקום האסיר מכירה במציאות המשתנה וערה לצורך שעולה מהשטח, והחלה להעניק מענים טיפוליים ייעודיים לאסירים בשחרור מוקדם או בשחרור מלא אשר נשפטו למאסר בגין עבירות מרמה. עיקר הטיפול הקבוצתי מתמקד בפיתוח היכולת האינטרוספקטיבית: זיהוי המניעים לביצוע עבירות, זיהוי הדפוסים ה מרמים והגברת המודעות לצורך בהתנהגות מרמה, הכרה וטיפול ב אני האמיתי וה אני הכוזב, קבלת אחריות על העבירות והבאת המשתתפים לפיתוח אמון ורגשות אמפאתיים כלפי זולתם. במקביל, מטפלים בקשיים ובשימור מערכות היחסים המשמעותיות בחייהם. המשתתפים מכוונים לדבר על ההסתרה והבושה בחייהם, על הנטישה, העדר האמון ויצירת מרחב חדש, מקובל וראוי לחייהם. 5

53 ד. סיכום פעילות השיקום בקהילה בשנת 5, טופלו במחוזות השונים בקהילה 3,63 אסירים משוחררים. מתוכם, למעלה מ-, אסירים היו תחת תנאי פיקוח ובעת שחרורם המוקדם ברישיון, ומעל ל- 8 אסירים משוחררים פנו לרשות לשיקום האסיר באופן וולונטארי ומבלי שהיו מחויבים לכך. מחוז מס' מפוקחים מס' מטופלים וולונטאריים סה"כ מטופלים במחוז צפון, דרום וירושלים, מרכז 3,63 85, סה"כ הנתונים מתייחסים רק לשיקום בקהילה, ואינם כוללים שיקום במסגרות שיקום אסירים בקהילה בשנת צפון דרום וירושלים מרכז מס ' מטופלים וולונטאריים מס' מפוקחים 53

54 אחוז האסירים המשוחררים הפונים באופן וולונטארי, ומבלי כל חובה הנו כ- 3%. אחוז זה הנו גבוה לכל הדעות, היות ומדובר באוכלוסייה אשר לרוב איננה צורכת שירותים טיפוליים באופן עצמאי. לטעמנו, הדבר משקף רמת שביעות רצון גבוהה מן השירות הניתן, וצורך בסיוע והכוונה לאחר השחרור מבית הכלא. אפיון הפונים לטיפול בקהילה מס' מפוקחים מס' מטופלים וולונטאריים 9% 7% 54

55 פרק רביעי סיכום פעילות התחומים ברשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת 5

56 56

57 סיכום פעילות התחומים ברשות לשיקום האסיר א. דבר המפקח הארצי ייעודה של הרשות לשיקום האסיר הוא בשיקום אסירי מדינת ישראל בהשתלבותם מחדש בחברה ובניהול אורח חיים נורמטיבי. הפחתת מסוכנות של עבריינים ומניעת חזרתם לפשיעה באמצעות שיקום ופיקוח היא משימתנו הלאומית. זו שליחותנו הגלומה בחובה מוסרית וחברתית למען אזרחי מדינת ישראל ולמען החוליות החלשות שבה האסירים. עצם הקמתה של רשות לשיקום אסירים במדינת ישראל, מעידה על חובה הומאנית אשר רואה החברה בשיקומם של אלה אשר פשעו וריצו את עונשם. הפעילות המתבצעת בשיקום האסיר בקהילה, מקדמת חברה סולידארית ומלוכדת. על כן, אנו ברשות לשיקום האסיר רואים חשיבות עליונה במתן מענה שיקומי ומקצועי לכל אסיר בר שיקום המעוניין ורוצה בכך. במהלך השנים, פיתחה הרשות מומחיות באבחון ובטיפול באסירים הן בשיקום אוכלוסיות ייחודיות )נשים אסירות, נוער וצעירים( ובטיפול רגיש תרבות )אסירים המנהלים אורח חיים דתי, אסירים מהחברה הערבית(, והן במגוון עבירות ייחודיות כגון תעבורה, עבירות מין, עבריינות מרמה, אלימות במשפחה, התמכרויות ועוד. בשל כך, אנו מחויבים בחתירה בלתי נלאית בהתייעלות בעבודתנו המקצועית. עלינו להמשיך ולהתעדכן בספרות המקצועית בכל תחום, להמשיך בהכשרות ובהשתלמויות שוטפות ולהוות מודל יישומי בשיקום אסירים. אנו אנשי המקצועי, נדרשים תמיד לתור אחר שיטות טיפול מותאמות לצרכי האסירים, אשר יוכלו לסייע בידם בהשתלבות מטיבה בקהילה לאחר שחרורם ולמנוע את הישנות ביצוע עבירותיהם. אני רואה בעובדי הרשות לשיקום האסיר, כמי שביכולתם להעניק את המענה המקצועי הטוב ביותר לאסירים המשוחררים - למען הקטנת הסיכוי לחזרתם לביצוע עבירות. אין בליבי ספק כי הידע המקצועי הרב אשר צברנו, שנות הניסיון וההכשרות המקצועיות כל אלה תרמו ליצירת גוף ידע מוביל בתחומו בארץ ובעולם. בשנתיים האחרונות חל שינוי בולט ברמה המקצועית של הארגון. גיבשנו אמות מידה מקצועיות לשיקום אסירים במדינת ישראל; גובשו והוטמעו נהלים מקצועיים; אנו מפתחים מודל טיפולי ייעודי וייחודי לשיקום עוברי חוק על פי הצרכים הקרימינוגניים של האסירים, והמבוסס על הספרות המקצועית בעולם; הקמנו קבוצות טיפוליות ייעודיות אשר הפכו לסטנדרט בכל תכנית שיקום, הקמנו מרכזי שיקום במחוזות לטיפול בשעות הערב, ועוד. פעילות זאת לא הייתה יכולה להתקיים אלמלא מסירותם הרבה ודבקותם של עובדי הרשות לשיקום האסיר במשימת שיקום האסירים. כל אחד בתפקידו ובחלקו, תורם למען מטרה משותפת זו. ועל-כן תודתי ותקוותי להמשך עשייה מקצועית פורה. 57

58 ב. תחום כלא-קהילה תחום כלא-קהילה הנו תחום מקצועי חדש ברשות, אשר עיקרו קביעת מדיניות שיקום אסירים, גיבוש והטמעת נהלי עבודה לעובדים המקצועיים, הסדרת שיתופי פעולה ומיצוב קשרי עבודה עם וועדות השחרורים, שב ס, סניגוריה ציבורית ופרקליטות, רשויות מקומיות, וגורמי חוץ נוספים שלהם ממשק ישיר לעבודת רש א בכלא ובקהילה. תחומי האחריות של התחום כוללים תכנון, פיתוח ופיקוח על נציגי רש א בבתי הכלא ועל יועצי רש א בקהילה; ניהול מקצועי ארצי של תחום פיקוח אלקטרוני )פקא ל(; גיבוש, הכנה והטמעת נהלי עבודה מקצועיים; בקרה ופיקוח על חוו ד המוגשות לוועדות השחרורים; ליווי מקצועי של עובדי כלא-קהילה בעבודתם, התייעלות בדרכי עבודה בכלא ובקהילה, והעלאת הרמה המקצועית של העובדים בתחום, בדגש על איכות ואחידות העבודה. תחומי פעילות התחום החל בשנת : 5. גיבוש הנחיות ונהלי עבודה מקצועיים לעובדי רש א בכלאובקהילה.. גיבוש אמות מידה משותפות לרש א ולשב ס בנושא הערכת התאמת אסירים לתכניות שיקום. 3. גיבוש הנחיות עבודה לרכזי פיקוח אלקטרוני ברש א. 4. יצירת ממשקי עבודה וכתיבת נהלים משותפים עם גורמי חוץ משיקים לעבודת רש א, לצורך הסדרת דרכי עבודה ושיתופי פעולה. 5. כנס מקצועי בתחום כלא-קהילה - הצבת מטרות העל של התחום, שיתוף היועצים על העשייה המקצועית, ודיון בקבוצות עבודה על נושאי הליבה בעבודת יועצי כלא-קהילה. 6. גיבוש החלטות והנחיות בפורום המקצועי לעיצוב מדיניות וגיבוש אמות מידה ברש א, בראשות המפקח הארצי. 7. ייעוץ ומענה מקצועי למחוזות בסוגיות מקצועיות שלא באו לידי פתרון ברמת המחוז. פירוט נושאי הפעילות:. במהלך השנה האחרונה, יועצי כלא-קהילה קיבלו הנחיות עבודה מפורטות בנושאים הקשורים לעבודתם בכלא ובקהילה. ההנחיות נועדו להסדיר את דרכי העבודה בכלא ובקהילה. בין ההנחיות העיקריות שיצאו: א( טפסי עבודה חדשים- טופס הערכת התאמה לתכנית שיקום, טופס וויתור סודיות, טופס מעסיק ידיד בשיתוף ר ת תעסוקה. ב( הוסטלים וקהילות טיפוליות- הסדרת נושא הפיקוח של רש א על אסירים במסגרות טיפוליות הנמצאות בפיקוח של משרד הרווחה.. אמות מידה לאבחון אסירים בכלא - נושא אבחון והערכת התאמה של אסירים לתכניות שיקום, הפך לסוגיה חשובה ביותר עקב עלייה במספר האסירים המופנים לתכניות שיקום בפיקוח רש א, לצד העלאת הרמה המקצועית ושכלול המיומנויות של נציגי רש א בבתי הכלא בביצוע הערכות התאמה. גיבוש אמות המידה נכתבו במסגרת הפורום המקצועי של רש א ובתיאום עם רע נ טו ש בשב ס. שיתוף הפעולה עם חטו ש שב ס בכתיבת אמות המידה, מפחית את המקרים של פערים בין חוות הדעת של רש א ושל שב ס. ליועצים יש כיום קווים מנחים לקביעת התאמת אסירים לתכניות שיקום. 3. תחום האזוק האלקטרוני ברש א עבר שינויים בשנים האחרונות. נחקק חוק הפיקוח האלקטרוני, והאזוק לכשעצמו, אינו עוד נדבך בתכנית השיקום אלא כלי פיקוחי משמעותי בשיקומם של אסירים המתאימים לכך. להלן פירוט הנעשה עד כה בתחום: א( יצאו עדכונים לוועדות השחרורים ולהנהלת ביהמ ש על חשיבות כלי האזוק בתכניות השיקום של האסירים ועל מצוקת מכסת האזוקים העומדת לרשות רש א. 58

59 ב( התקיימו ישיבות עבודה עם רכזי האזוק האלקטרוני בהן עודכנו על עיקרי החוק ודרכי העבודה האחידה מול מנהלת פקא ל. ג( טפסי אזוק אלקטרוני - יועצי כלא-קהילה ורכזי אזוק אלקטרוני קיבלו טפסים חדשים לשימוש עבור מועמדים לאזוק אלקטרוני, בתיאום עם יחידת פקא ל. ד( הנחיות שוטפות בנושא עיבוי תכניות שיקום עם אזוק אלקטרוני )התכנות האזוק בתכנית, שימוש באזוק אלקטרוני עד שנה בלבד ועוד(. ה( יצירת ממשק מחשוב בין שב ס לרש א לצורך העברת מידע חשוב על אסירים הנמצאים בפיקוח אלקטרוני. בתכנון: העברת מידע אודות אסירים בכלא ובקהילה, בחלוקה לפי יישובים. 4. נוהל עבודה כלא-קהילה - כחלק מהסדרת דרכי העבודה של יועצי כלא-קהילה, כונסה ועדה מצומצמת של עובדים לצורך דיון מקצועי על מהויות ודרכי העבודה של היועצים ברש א. 5. מיצוב יחסי העבודה בין רש א לגורמי חוץ משיקים, שלהם השפעה על עבודת הרשות, הנו חשוב ביותר. להלן פירוט וסיכום ביניים של הישיבות המקצועיות עד כה: א( כתיבת נוהל עבודה משותף: רש א- תחום טו ש בשב ס- עיקרי הנוהל משקפים את התפתחות עבודת הנציגים בכלא ואת הגמישות של שני הגופים באבחון אסירים לתכניות שיקום. ב( כתיבת נוהל עבודה משותף: רש א- יחידת פקא ל בשב ס - נוהל זה נועד להסדיר את דרכי העבודה של כל אחד מהגופים בנושא האיזוק האלקטרוני, בהתאם לחוק הפיקוח האלקטרוני. ג( כתיבת נוהל עבודה משותף: רש א- יחידת התמכרויות במשרד הרווחה - נוהל זה בא להסדיר את דרכי העבודה של רש א מול יחידת ההתמכרויות בכל הקשור להשמת אסירים מכורים לסמים ולאלכוהול במסגרות הטיפול השונות הנמצאות בפיקוח משרד הרווחה. עם סיום כתיבת הנוהל והטמעתו בקרב גורמי הטיפול הרלוונטיים, יוכנס לתע ס, ובכך יקבל משנה תוקף ויחייב את שני הגופים לפעול בהתאם. ד( ישיבות עבודה עם הסניגוריה הציבורית, פרקליטות, הנהלת ביהמ ש ושב ס - ישיבות אלו נועדו לפתור בעיות וקשיים ברמה ארצית ולאפשר עבודה שוטפת סדירה בקרב יועצי רש א. בין הנושאים שעלו: אופן שליחת חוו ד לו. השחרורים, חשיבות האיזוק האלקטרוני בתכניות שיקום, תיאום דרכי עבודה עם רע ן נרקולוגיה בשב ס לגבי אסירים צורכי מתדון, בעיות בנושא אישור הוועדות לשינוי תנאים של אסירים בשיקום, העברת נתונים אודות אסירים על ידי שב ס ועוד. 6. כנס יועצי כלא-קהילה- כנס זה היה הראשון מבין הכנסים/ימי העיון המתוכננים לשנת העבודה הנוכחית. מטרת הכנס הייתה הצגת מטרות העל של התחום, שיתוף מלא של היועצים בנושאי ליבה הקשורים לעבודתם, ועבודה בקבוצות לצורך דיון מקצועי בנושאים שהוצגו. התוצרים מקבוצות העבודה, יידונו על ידי המטה המקצועי והניהולי לצורך קבלת החלטות על עבודת היועצים ברשות. 7. פורום מקצועי לעיצוב מדיניות וגיבוש אמות מידה ברשות - בפורום זה נדונות הסוגיות מקצועיות שלהן השפעה ישירה ועקיפה על דרכי העבודה של העובדים המקצועיים ברשות. ההחלטות הסופיות מתקבלות על ידי מנהל הפורום, המפקח הארצי. מגמות לעתיד:. הוצאת נוהל עבודה בכלא-ובקהילה- הסדרה מקצועית של דרכי העבודה בכלא-ובקהילה והטמעת הנוהל בקרב העובדים המקצועיים ברש א.. הוצאת נוהל חוו ד לוועדות השחרורים- גיבוש נוהל עבודה אשר מסדיר את כל תחום כתיבת חוו ד מקצועיות של יועצי רש א בכלא ובקהילה לוועדות השחרורים בנושאים הבאים: הערכת התאמת אסירים לתכניות שיקום, גיבוש והכנת תכנית שיקום, הערכות תקופתיות בדבר עמידתם של אסירים בתכניות השיקום, בקשות לשינוי תנאים בתקופת הפיקוח למאסרם ועוד. 59

60 3. קידום ופיתוח דרכי עבודה יעילים של יועצי כלא-קהילה: יועצי רש א הם הציר המרכזי המניע את הרשות ופעילותם היא קריטית בהשגה ומימוש יעדי הרשות. קידום דרכי העבודה יכלול ישיבות עבודה, ימי השתלמות והדרכות שוטפות בעבודה המקצועית. 4. הוצאת נוהל עבודה רש א- יחידת פיקוח אלקטרוני בשב ס- לצורך התמקצעות וקידום תחום הפיקוח האלקטרוני רש א, ייצא נוהל עבודה משותף המסדיר את דרכי העבודה של שני הגופים, ויטמע בקרב העובדים המקצועיים. 5. הוצאת נוהל עבודה רש א- יחידת התמכרויות במשרד הרווחה- הסדרת ממשקי העבודה בין רש א ליחידת ההתמכרויות, לצורך הגברת שיתופי פעולה וקידום הטיפול באסירים מכורים לסמים בקהילה, במרכזי יום, במסגרות שיקום שונות ובהוסטלים של משרד הרווחה. 6. הוצאת נוהל עבודה רש א-שב ס- הסדרת ממשקי עבודה ושיתופי פעולה בין רש א לשב ס, בתחום הטיפול והשיקום של אסירים בכלא ובקהילה. נוהל זה יחייב את שני הגופים לעמוד בעקרונותיו ולהטמיעו בקרב העובדים המקצועיים. 7. פיתוח הידע המקצועי של יועצי כלא-קהילה- השתלמות חוץ-ארגונית פעמיים בשנה בנושאים הרלוונטיים לעבודת היועצים במניין ימי ההשתלמות להם הם זכאים מידי שנה וכן במסגרת רש א, בשיתוף רמ ח מחקר. 8. בקרת איכות ארצית: בקרה של חוו ד המוגשות לוועדות השחרורים- לצורך שמירה על מהימנות ומקצועיות בכתיבת חוו ד ותכנית השיקום הסופית הנשלחת לוועדת השחרורים, תילקח מכל מחוז בדיקה מדגמית של הערכות התאמה לתכנית שיקום, תכניות שיקום המוגשות לוועדה, בקשות לשינוי תנאים, הערכות תקופתיות, משך הזמן בין הפניה לתכנית לבין גיבושה בפועל ועוד. 9. הטמעה ומעקב אחר טפסי דווח ועדכון לוועדות השחרורים- לצורך שמירה על אחידות ומקצועיות בחומר המוגש לוועדות השחרורים אודות אסירים. מסקנות הבדיקה ייכתבו ויוגשו למפקח המחוזי, מנהל המחוז ומפקח ארצי.. חיזוק המערך השיקומי בקהילה - הסדרת דרכי עבודה והרחבת האחריות הטיפולית-שיקומית של הרשות המקומית ומשרד הרווחה על האסירים תושבי הרשות המקומית.. השתלבות אסירים במסגרות טיפוליות של משרד הרווחה וגורמים שיקומיים נוספים תחת פיקוחה הביקורים ייערכו עם עובדי רש א במחוז הרלוונטי לצורך הכרות עם מסגרות ותיקות וחדשות, חשיפה לתכנים טיפוליים במקום, שיתוף בידע הקיים, והגברת שיתופי פעולה לצורך הגדלת מכסת האסירים המפוקחים על ידי רש א במסגרות אלו.. השתתפות בפורום מקצועי לעיצוב מדיניות וגיבוש אמות מידה ברש א ובוועדות היגוי עם וועדות שחרורים, שב ס, סניגוריה ציבורית ופרקליטות. 3. קיום ימי עיון מקצועיים עם שופטי ועדות שחרורים ונציגי ציבור, סניגוריה ציבורית ופרקליטות- ארגון ימי עיון בשיתוף מטה רש א ורמ ח מחקר לצורך הידוק הקשר המקצועי, דרכי העבודה ועדכון במידע חדש. 4. סיוע בפיתוח פרויקטים ומענים מקצועיים: סיוע למנהלי מחוזות בפיתוח פרויקטים ומענים מקצועיים שלא נלקחו בחשבון בתוכנית השנתית. 6

61 ג. תעסוקת אסירים משוחררים תעסוקה סדירה ונורמטיבית הנה אחת מאבני היסוד המרכזיים בשיקום אסירים ואסירות. תעסוקה מאפשרת לאסיר המשוחרר קיום ופרנסה בכבוד, וניהול סדר יום המונע בטלה וחוסר מעש. בנוסף, העבודה מאפשרת לאסיר המשוחרר להיות אזרח יצרני התורם לחברה, ומקדמת התערות בחברה הנורמטיבית וקיום קשרים חברתיים חיוביים חדשים. זאת ועוד, ידוע כי מקום עבודה מכובד מעלה את הדימוי העצמי ואת האמונה של האסיר המשוחרר ביכולתו להשתנות ולהשתקם. לפיכך, פיתחה הרשות לשיקום האסיר מערך תעסוקה נרחב, הכולל יועצי תעסוקה אשר מסייעים לאסירים בהשמה תעסוקתית, ליווי תעסוקתי ופיקוח על הימצאותם במקום העבודה. בשנת 5, יועצי התעסוקה של הרשות לשיקום האסיר סייעו, ליוו ופיקחו על,68 אסירים משוחררים. 7% מהמטופלים בתחום תעסוקה פנו באופן וולונטארי לאחר שחרורם המלא מבית הכלא, ו- 73% פנו כשהם אסירים ברישיון ותחת תנאי פיקוח בשחרור מוקדם. תחום התעסוקה מרכז מאגר של מעסיקים ידידים - מעסיקים המוכנים להעסיק אסירים משוחררים חרף עברם הפלילי. כיום מסתייעת הרשות ב- 43 מעסיקים ידידים ברחבי הארץ. רכזי התעסוקה ערכו,443 ביקורי פתע במקומות העבודה, בכדי לבדוק את המצאות האסיר המשוחרר במקום עבודתו. פריסת כוח אדם בתחום תעסוקת אסירים משוחררים : אזור צפון - חיפה עד נהריה השרון הצפוני - חדרה עד חיפה פרויקט אפיקים כלא חרמון משולש דרומי וערביי רמלה לוד מרכז - גדרה עד נתניה ירושלים- בית שמש, מעלה אדומים דרום- אשקלון, קריית מלאכי, שדרות דרום- באר שבע, תל שבע אסירות משוחררות 6

62 6 5 תנשל הדובע תנש םוכיס - ריסאה םוקישל תושרה )דבלב ןוישירב םיררחושמ םיריסא( הקוסעת םוחת תוליעפ םוכיס עוצקמ יללכ עוצקמ תת רוזא םילשורי רוזא ש"ב דודשא המורד זוחמ זכרמ שלושמ ימורד הלמר דול הרדח הנופצ הפיח הנופצ םישנ כ"הס ןיינב םוינימולא תונספט היצלטסניא /יאלמשח ריווא גוזימ עבצ רחא בכר יאנוכמ יאלמשח 3 5 עבצ חחפ 6 בכר תפיטש 6 5 רחא 9 5 םיתוריש תוריכמ ןרדס יאפוק הרימש רחא רוציי תובכרה תוגגז רוציי לעופ רחא ןוזמ תוחבט היפא

63 מקצוע כללי תת מקצוע אזור ירושלים אזור ב"ש אשדוד דרומה מחוז מרכז משולש דרומי רמלה לוד חדרה צפונה חיפה צפונה נשים סה"כ 9 9 קונדיטוריה אחר חי צומח גינון 4 4 משתלות 5 אחר סה"כ 53 סיכום המטופלים בתעסוקה לפי מחוזות בחלוקה לפונים וולונטאריים ולמפוקחים צפון דרום מרכז וולונטאריים מפוקחים 63

64 פירוט על פי גיל, מצב משפחתי ומספר מאסרים )אסירים משוחררים ברישיון בלבד( אזור ירושלים אזור ב"ש אשדוד דרומה מחוז מרכז משולש דרומי רמלה לוד חדרה צפונה חיפה צפונה נשים סה"כ גיל ומעלה סה"כ מצב משפחתי רווק נשוי 6 אלמן גרוש סה"כ מאסרים מאסר מאסר מאסר ומעלה סה"כ מסיכום הנתונים ניתן להתרשם כי : מקומות העבודה הנפוצים לאסירים משוחררים הם עבודות השירות, מכירות וסדרנות, עבודות יצור ובענף הבניה. מרבית האסירים המשוחררים המועסקים הם בין הגילאים 4-3 לחייהם, נשואים ומשוחררים ממאסרם הראשון. 7 אסירים משוחררים השתלבו בלימודי הכשרה מקצועית. 64

65 פרויקט אפיקים פרויקט אפיקים הנו מיזם המשותף לרש א, שב ס והג וינט, ומטרתו יצירת רצף טיפולי שיקומי המתחיל בין כתלי הכלא וממשיך לאחר השחרור בקהילה. במסגרת הפרויקט מושם דגש נרחב על תעסוקת האסירים המשוחררים, לצד טיפול פרטני וקבוצתי. הפרויקט מתקיים זו השנה השישית בשני בתי כלא - מעשיהו וחרמון. בשנת 6 מסתיימת פעילותו של הפרויקט במתכונתו הנוכחית, וקיימת כוונה להרחיב את פעילות הפרויקט גם למחוז דרום ולמספר רב יותר של אסירים. מטופלים פרויקט "אפיקים" מחוז מרכז מטופלים פרויקט "אפיקים" מחוז צפון 33 ) היו גם בטיפול פרטני וגם בטיפול קבוצתי( 6 ) בטיפול פרטני וקבוצתי( סיכום כללי של פעילות תחום תעסוקה לשנת 5 מחוז דרום ירושלים מחוז דרום ב"ש מחוז דרום אשדוד דרומה מחוז מרכז מחוז מרכז משולש דרומי- רמלה לוד מחוז צפון חדרה עד חיפה מחוז צפון חיפה צפונה נשים מחוז מרכז סה"כ מספר מפוקחים שעברו משנת מספר מפוקחים לשנת מספר מטופלים וולנטאריים מס' בדיקות מקומות עבודה שלא יצא לפועל סה"כ מס' ביקורי מקומות עבודה לשנת סה"כ מפוקחים שהחליפו מקומות עבודה סה"כ סדנאות תעסוקה בכלא סה"כ סדנאות תעסוקה בקהילה הכשרות מקצועיות 65

66 סה"כ מעסיקים ידידים סה"כ הוחזרו לוועדות על אי שיתוף פעולה/חזרו לכלא 6 58 נשים סה"כ מטופלים + וולנטארי יעדים לשנת : 6. איתור גורמי סיוע ומימון לשילוב אסירים משוחררים בהכשרות מקצועיות במגוון מקצועות.. קליטת יועצי תעסוקה לאזורים שכיום פועלים ללא ליווי ופיקוח תעסוקתי : משולש צפוני, ערביי הגליל, הגלילי העליון )טבריה קריית שמונה(, אוכלוסייה בדואית בדרום, ערביי מזרח ירושלים, נוער וצעירים. 3. האחדת סדרי העבודה, אופן דיווח אחיד ומחשוב פעילות תחום תעסוקה. 4. הרחבת סדנאות התעסוקה לאסירים בבתי הכלא. 5. הגדלת מספר האסירים בהכשרה מקצועית, מה שיאפשר להם רמת השתכרות גבוהה יותר ויקל על השתלבותם במקום עבודה הולם, קבוע ויציב. 6. גיוס מעסיקים ידידים נוספים, אשר יסכימו להעסיק אסירים משוחררים. 7. הידוק שיתופי הפעולה עם מערך התעסוקה בשב ס ועם גורמי חוץ נוספים, כגון : התאחדות התעשיינים, משרד הכלכלה ושירות התעסוקה. 8. מפגשי גיבוש ליועצי תעסוקה, קורסים להכשרה לתפקיד ושיפור השירות. 66

67 ד. תחום השיקום התורני תחום השיקום התורני ברשות לשיקום האסיר השתלב ברשות בשנת תשס ב )(, כתחום ייחודי המעניק מענים טיפוליים לאסירים משוחררים המנהלים אורח חיים דתי. השיקום התורני מהווה ומשמש מסגרת הרואה בעולם היהדות על תכניו השונים, בסיס לבניית תהליכי שיקום ושינוי חיובי. מסגרת זו מתאימה לאסירים אשר גילו זיקה ויכולת להיתרם מערכי התורה והיהדות על מנת לחזק ולשפר כישורי חיים, עולם ערכים חברתי ואישי ולגבש בסיס מוסרי התורם לתחושה של חיים בעלי תוכן, משמעות ומטרה. האדם הינו יצור בחירי קרי, יש לו יכולת בחירה. לכן, יש לו אפשרות לקלקל את המתוקן ולתקן את המקולקל, על פי רבי נחמן מברסלב: אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן. על פי הרמב ם: ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו... כל המתוודה בדברים ולא גמר בליבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר: ומודה ועוזב ירוחם. וצריך לפרוט את החטא )הלכות תשובה פרק ב, סעיפים ב-ג(. דברי הרמב ם מלמדים אותנו כי תהליך התשובה כרוך במספר היבטים של וידוי וחרטה, אשר מהווים חלק מלקיחת אחריות: עזיבת אורח החיים הקודם )החטא( במחשבות, בלב ובהתנהגות. תהליך השיקום מהעולם העברייני כמוהו כתהליך החזרה בתשובה. השימוש בעולם התוכן התורני לקוח ממסורת ישראל, ומהווה את התשתית למעשה השיקומי תוך שימוש בארגז הכלים התורני. השיקום התורני מתבסס על גישה רגישת תרבות, היוצקת את עולם התוכן התורני אל תוך אדני המקצוע הטיפולי. השירות בתחום השיקום התורני מצוי בפריסה ארצית, וערוך לתת מענים במחוזות ירושלים, דרום מרכז וצפון. עובדי התחום הינם עובדים סוציאליים בהכשרתם ובעלי יכולת לשלב אוריינטציה תורנית עם טיפול המקצועי. ב ארגז הכלים שבשיקום התורני אנו עושים שימוש בכלי עבודה סוציאליים-מקצועיים, לצד כלי עבודה הלקוחים מהמסורת התורנית וממחשבת ישראל. קהל יעד: אסירים משוחררים אשר מגלים זיקה לתחום הרוח והיהדות, ויכולת להיתרם מעולם זה בתהליך השיקום לאחר השחרור. אסירים דתיים מלידה, אשר כל חייהם ניהלו אורח חיים דתי. אסירים המצויים בשלבים שונים בתהליך של חזרה בתשובה. אסירים המוגדרים חילוניים ומבקשים מעטפת רוחנית לשיקומם, על בסיס אמוני. מסלולי שיקום במסגרת התחום התורני: תכנית שיקום בקהילה: תכנית שיקום בקהילה משלבת טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, השתלבות תעסוקתית ולימודים תורניים בשעות הערב. טיפול קבוצתי רש א מפעילה קבוצות פסיכו-סוציאליות באוריינטציה תורנית בכל רחבי הארץ. מנחי הקבוצות הם עובדים סוציאליים או קרימינולוגים, שומרי תורה ומצוות. מטרת הקבוצה הנה הפחתה ומניעת מועדות לפשיעה חוזרת, באמצעות סיפוק מרחב של הרחבת יכולות התפקוד בקהילה לאחר השחרור ממאסר. זאת בהסתמך על עקרונות היהדות של: ואהבת לרעך כמוך, דע מאין באת ולאן אתה הולך, סור מרע עשה טוב, בקש שלום ורדפהו, מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך ועוד. המוקדים העיקריים לטיפול בקבוצות אלה הם: שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, בחירה וקבלת החלטות, זיהוי וניהול מצבי סיכון לביצוע העבירה, שליטה בכעסים, מודעות להשלכות העבירה על הפגיעה בפרט ובחברה, כישורי חיים ומתן כלים לחידוש ובניה של קשרים בין אישיים ומשפחתיים. 67

68 מבנה הקבוצה: כל מפגש מתחיל בתוכן תורני המותאם לצרכי הקבוצה המשתנים. תוכן זה מהווה גירוי ראשוני לעבודת הקבוצה. התכנים מובאים מתוך סיפורי תנ ך, מדרש ואגדה, התוודעות לדמויות תנ כיות, עולם ההלכה, תורת המוסר, החסידות ועוד. על כל משתתף בקבוצה לגלות נכונות לעבודה אישית משמעותית בתחום הרלוונטי לו. יתורגלו נורמות של בקשת עזרה, פתיחות וכבוד הדדי בתוך הקבוצה. המטרה היא כי נורמות נלמדות אלה יופנמו ככלי מרכזי בתהליך השיקום ולאורך זמן. פרק נרחב בתהליך הקבוצתי עוסק בהכרת האויב האמתי של האדם, שינוי זהותו והפיכתו מ יצר הרע )מוקד שליטה חיצוני( ל כח המדמה )מוקד שליטה פנימי( המחייב התייחסות והתנהגות שונה שיש בה לקיחת אחריות והתמודדות אקטיבית מול אותו כוח מניע שלילי. הקבוצות נותנות מענה לאסירים אשר נשפטו במגוון עבירות, פרט לעברייני מין אשר זקוקים לטיפול ייעודי בתחום זה. לימודים במסגרת תורנית שילוב האסיר המשוחרר במסגרת תורנית בשעות שאחר העבודה או לפניה. תכני השיעורים נקבעים במשותף עם המסגרת הקולטת, תוך ניסיון להתאימם עד כמה שאפשר לסוג העבירה וצרכי המשוקם. ישיבה/כולל: למסלול זה יופנו מטופלים שהשכילו לשנות דפוסי התנהגות באמצעות לימודי תורה בכלא או לפני המאסר. בכדי להתקבל, יהיה על האסיר המשוחרר להוכיח כי יש באפשרותו לפרנס את עצמו בלא להוות לנטל על כתפי המשפחה, החברים בישיבה או בכולל. הלימודים יכולים להיות בתנאי פנימייה או ללא. השהות במסגרת הנה בכפוף לנורמות ההתנהגות המקובלות בעולם הישיבות/כוללים. מטופל שיזדקק לטיפול מקצועי ייעודי, יופנה במקביל למסגרות המתאימות לכך, הפרוסות ברחבי הארץ. במידה והמטופל יחליט שברצונו לעבוד במהלך שעות היום, ייקבע הדבר בתכנית השיקום. סיכום פעילות תחום השיקום התורני בשנת 5 מחקר: השילוב בין עולם הדת והרוח לבין הטיפול הקונבנציונלי, מניב תוצאות מחקריות חיוביות באופן מובהק. בשנת 5 נערך מחקר בלתי תלוי על ידי החוקרות ד ר מורג מיכל וד ר טימן אלי ממכללת רופין, לפיו אנו למדים על שיעורי מועדות )חזרה למאסר( נמוכים באופן משמעותי בקרב מסיימי הטיפול במסגרת השיקום התורני. התוצאות תומכות ועקביות עם מחקר שערך בעבר פרופ אורי תימור. הישג זה ניתן לזקוף בין היתר לחיזוק באמונה, כפי שנאמר: בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחיה. פורום מקצועי: במהלך שנת 5 הוקם הפורום הישראלי הראשון לשיקום אסירים באוריינטציה תורנית. בין חברי הפורום ישנם אנשי אקדמיה תורניים, דוקטורנטים, רבנים ואנשי טיפול תורניים. מטרת הפורום להבנות מתודה לטיפול רגיש תרבות לאסירים משוחררים בשיקום התורני. התנדבות: רש א מפעילה מתנדבים בסיוע למשפחות אסירים )נשות אסירים וילדי אסירים( אשר הופנו באמצעות עמותת דרור למשפחה עמותת נשות אסירים דתיים. כמו כן, מתנדבים נוספים מעבירים שיעורי תורה. קבוצות טיפוליות: במהלך שנת 5, קבוצות הטיפול הפסיכו-סוציאלי באוריינטציה תורנית התרחבו בפריסה ארצית, וכעת גם במחוז ירושלים והדרום מופעלות קבוצות. ממשק שב ס: במהלך השנה גובש נוהל שיתוף פעולה בין רבנות שב ס, רע ן תקון תורני בשב ס ורש א. כמו כן, מתקיימים מפגשים משותפים ושוטפים בין רבנות שב ס לבין עובדי התחום ברש א. 68

69 סיכום נתונים פילוח מחוזי מס' ראיונות בבתי הכלא 4 מס' ראיונות בבתי הכלא 5 שינוי ב- % מס' מטופלים תורניים 4 מס' מטופלים תורניים 5 שינוי ב-% סה"כ בשנה משתתפים בקבוצה תורנית 4 סה"כ בשנה משתתפים בקבוצה תורנית % % 38 מחוז צפון % % 67 מחוז מרכז 4 4 % % 4 3 מחוז דרום וירושלים % % סה"כ נקלטו בתכניות שיקום בקהילה מופנים למסגרות חוץ ביתיות לא מתאימים לתכניות שיקום בתהליך בניית תכנית שיקום סה"כ מאובחנים מחוז מרכז מחוז צפון מחוז דרום וירושלים סה"כ מגמות עתידיות בפתוח התחום התורני במסגרת שב ס: שיווק התחום במסגרת מערך העובדים הסוציאליים ורבנות שב ס; הרחבת סדנאות הכנה לקראת שחרור באגפים התורניים בשב ס; המשך מפגשי עבודה שוטפים בין עובדי התחום ורבנות שב ס. הגדלת מס המסגרות התורניות בקהילה לשילובם של אסירים משוחררים. בחינה וקידום הפעלתו מחדש של ההוסטל התורני במסגרת רש א. הרחבת פעילות השיקום התורני לנשים אסירות: בניית תכניות שיקום תורניות לאסירות; מתן שעורים תורניים לאסירות משוחררות בקהילת מגוריהן. המשך פעילות הפורום הישראלי הראשון לשיקום אסירים באוריינטציה תורנית. 69

70 ה. תחום נוער וצעירים תחום הנוער ברשות לשיקום האסיר גיבש בשלוש השנים האחרונות תפיסת הפעלה המאגדת את הטיפול בנוער, יחד עם הטיפול והשיקום המוענקים לאוכלוסיות של בגירים צעירים )8-(, וזאת על רקע ההבנה כי רב הדומה על השונה בין שתי קבוצות גיל אלו. האתגר שבעבודה עם נערים בסיכון הוא גדול ומורכב. מדובר בצעירים הנמצאים בעיצומו של גיל ההתבגרות, המאופיין בתחושות כעס ומרדנות, בחינת גבולות ונטייה לקיצוניות. אוכלוסייה זו נוקטת בגישה שלילית לסמכות, בחוסר אמון ובחוסר הערכה למבוגרים. גישתם מתאפיינת בחוסר מוטיבציה לשינוי, בחוסר מודעות לבעיותיהם, בשימוש תדיר במנגנוני הגנה ואי יכולת להתייחס למטרות ארוכות טווח. אחוזי הרצידיביזם בקרב אוכלוסייה זו הנם גבוהים ביותר כ- 75% )בגילאי 4-8 ומעל לגיל זה האחוזים יורדים באופן משמעותי(. הנערים והצעירים הנם בעלי מאפיינים וצרכים ייחודים, המקשים על גיוסם לטיפול ולשיקום ומציבים סיכון להשתלבות בקריירה עבריינית בעתיד. חרף הקשיים והאתגרים לקח על עצמו התחום, להתמודד עם אוכלוסייה מורכבת זו ולתת מענה מותאם וייחודי על מנת להגביר את סיכויי השיקום. התחום מציע לנער/צעיר ולבני משפחתו מענה ותקווה, במקום שבו שירותי הרווחה והחינוך, אנשי הטיפול, בני המשפחה והנער עצמו נואשו. במטרה לסייע בשיקומם של המטופלים, תחום נוער וצעירים משקיע מחשבה רבה, יצירתיות ואמונה ביכולתם של אותם צעירים לערוך שינוי בחייהם. עובדי התחום מחויבים לקליטת אנשי טיפול מיומנים, בעלי ניסיון בעבודה עם מתבגרים, מוטיבציה גבוהה לעסוק בתחום, בעלי גמישות מחשבתית ויכולת לעבוד בתנאים של חוסר וודאות ותסכולים רבים. לאור העובדה כי אוכלוסיית הנוער והצעירים מועדת לנפילות רבות ולמשברים, צוות הטיפול הנו בעל יכולת הכלה גבוהה ויכולת להפגנת חוזק, אמונה באדם ויצירתיות וזאת במסגרת של גבולות ברורים. האג נדה של תחום נוער וצעירים גורסת כי יש להעניק הזדמנות אמתית לכל הנערים לעבור הליך שיקום, ולכן מתקבלים לטיפול כל הנערים המביעים מוטיבציה ראשונית חיובית לשיקום. לא יתקבלו לטיפול אלו המתנגדים באופן גורף לתכנית ההולמת לצרכיהם הקרימינוגניים, או שמצבם אינו מאפשר המשך הליך שיקומי. במסגרת תכנית השיקום, אנו מסייעים לנערים ולצעירים להשתלב בחברה באופן נורמטיבי, תוך הכרה ביכולותיהם ובכישוריהם. לנער\צעיר ניתנת הזדמנות לחוות חוויות חיוביות, המבטאות ומעצימות היבטים פרו-חברתיים וחיוביים באישיותו. אלה תורמות ליכולתו ולתנאי השתלבותו במעגל החיים הנורמטיבי. התכנית מאפשרת לנערים/צעירים טיפול במסגרת הקהילה, והחל משנת 4 החל שיתוף פעולה בין הרשות לשיקום האסיר וחסות הנוער, במטרה לאפשר לנערים להשתלב במסגרות חוץ ביתיות הולמות למצבם. תחום הנוער כולל ראש תחום, נציג ייעודי בכלא אופק המומחה באבחון ובטיפול במתבגרים, ורכזי נוער וצעירים בכל מחוז )דרום, ירושלים, מז י-ם, מרכז וצפון(. בכל מחוז מתקיימות קבוצות טיפוליות וניתנים מענים שוטפים וייחודיים לנער/צעיר ולמשפחתו. הדגש הינו על קשר רציף ואינטנסיבי בין הנער/צעיר והרכז, תוך תיווך מתמיד של הרכז בין הנער לכל מעגלי חייו של הנער )משפחתי, תעסוקתי, חינוכי ועוד(. נתונים: תחום הנוער טיפל במהלך שנת 5 ב- 95 נערים וצעירים. מתוכם ) 38 נערים ו- 7 צעירים( החלו בטיפול בשנת 4 והטיפול בהם התמשך גם בשנת 5. לשם בדיקת התאמה, רואיינו בבתי הכלא כ- 58 נערים וצעירים )83 מכלא אופק ו- 75 מבתי כלא אחרים(. מתוכם 5 )שהם 3%( לא התקבלו לתכניות שיקום. כ- 5% מאלו שלא התקבלו נשרו במהלך תהליך בניית תכנית השיקום לאור היעדר מוטיבציה המאפיינת נערים בגיל ההתבגרות. ל- 4 מתוכם )שהם 8%( נבנתה תכנית אך הם נדחו ע י וועדת השחרורים לנוכח תפקוד בעייתי בכלא והשגות של הוועדה לגבי זכותם להשתחרר בקיצור מאסר. חלקם ויתרו על זכותם לקבל קיצור מאסר. אנו עדים לתופעה מדאיגה של נערים אשר עצורים זמן רב בכלא אופק וכשהם נשפטים מסתבר כי הם כבר במהלך תקופת ה שליש, או שהם נשפטו לתקופות קצרות ולהם תקופת שליש קצרה ביותר. עובדה זו, לצד מאפייניהם המורכבים של בני הנוער - מקשה על גיוסם להליכי שיקום משמעותיים 7

71 ותורמת לכך שרבים מהם מעדיפים להשתחרר בתום מאסרם המלא ולא להתחייב לתכניות בפיקוח. נתוני תחום נוער וצעירים לשנת מטופלים משנת לא התקבלו ו/או נשרו הופנו לבדיקת התאמה נערים 4-8 צעירים 8- סך כל המטופלים סך כל המטופלים הופנו לבדיקת התאמה לא התקבלו ו/או נשרו מטופלים משנת 4 השוואה בין נערים לבין צעירים בתהליכי קבלה לתכניות שיקום מופנים לבדיקת התאמה לא התקבלו ו/או נשרו במהלך בניית התכנית אחוזי נשירה 53% נערים בגילאי 4-8 % 9 75 צעירים בגילאי 8-3% 5 58 סה"כ מופנים לבדיקת התאמה השוואה בין נערים לצעירים 9 לא התקבלו ו/או נשרו במהלך בניית התכנית צעירים גילאי 8- נערים גילאי 4-8 7

72 מן הטבלה עולה כי בין הגילאים 4-8, אחוז הנערים הנושרים מתכניות שיקום הנו גבוה ביותר - פי 3 ויותר מהאחוז הנמצא בקרב צעירים בגילאי 8-. נתון זה הנו מדגיש את התשומות הנדרשות בשיקום נערים בישראל. פילוח המטופלים בתחום נוער וצעירים לפי מחוזות פילוח על פי מחוזות סה"כ 94 מטופלים מחוז צפון מחוז מרכז מחוז דרום (כולל י-ם וסביבתה ( הנערים והצעירים שסיימו בהצלחה את תכנית השיקום לעומת נפלטים מהתוכנית בטיפול סיימו נפלטו / נשרו מהטיפול סירבו ו/או לא התקבלו לתכנית סה"כ מטופלים 95 )%( 5 )6.66%( 5 )7.69%( 44 ).56%( 84 )43.7( סה"כ 4-5 נערים וצעירים - תמונת מצב לא התקבלו בטיפול נפלטו סיימו 7

73 התערבויות ייחודיות בכלא אופק. פעילות רש א בכלא אופק מרבית הנערים ששוהים בכלא אופק הם עצורים ולא שפוטים )בממוצע מתוך 5 אסירים כלואים בנקודת זמן רק כ- 5 מתוכם הינם שפוטים(. הנערים נשפטים בד כ למאסר קצר, המקשה על שילובם בתכניות שיקום משמעותיות. רבים מהם מוותרים בקלות על השחרור המוקדם, ועל-כן ונדרשות פעילויות גיוס רבות ויצירתיות בכלא על מנת להניע אותם לשיקום. חלק מהנערים ממשיכים לבצע עבירות בתוך הכלא ולסכן עצמם ואחרים, בעבור חלקם מתקבלים מיידעים מודיעיניים, מה שמוביל לעיתים לאי שחרורם המוקדם ע י ועדת השחרורים גם במקרים בהם הוכנה תכנית שיקום ראויה. נציג רש א בכלא אופק פוגש כל אחד מהנערים טרם מועד /3 ממאסרו. מרבית הנערים זקוקים למספר פגישות עם נציג רש א בכלא, כדי להגביר את המוטיבציה לתהליך שיקום משמעותי, לחזק את האמון של הנער בגורמי הטיפול והשיקום, ולגבש המלצה המותאמת לצרכיו הייחודיים של הנער. האינטייק דורש ריכוז מידע רחב ומקיף על הנער והתייעצות עם גורמי טיפול, חינוך, דת, רפואה, מודיעין ומשמעת בתוך הכלא וגורמי משפחה וטיפול מחוצה לו.. סדנת הכנה לשחרור בכלא אופק קבוצת הכנה לקראת שחרור הינה קבוצה המכינה את הנערים לקראת יציאתם מהכלא, והיא מתקיימת בכלא אופק באופן רצוף מזה כעשר שנים. הקבוצה הנה פרי שיתוף פעולה בין רש א ושב ס, וכוללת מפגשים בנושאים מגוונים הנוגעים לעולמו של המתבגר בכלל, והתייחסות לנוער עובר חוק וההתמודדות עם חזרה לקהילה בפרט. לסדנא זו מגיעים אורחים שונים מחוץ לכלא ביניהם מדריכים אסירים לשעבר, רכזי נוער וצעירים, שירות לאומי, עמותת אחריי ואף צעירים בוגרי הליך שיקום ברש א. מטרת הקבוצה ליצור שיח בנושאי שיקום, לתת תמיכה ואף תקווה לנערים. לקראת המפגש האחרון מוזמנות לקבוצה משפחות הנערים לפעילות משותפת שאליה מגיעים גם רכזי נוער וצעירים במחוזות השונים על מנת להציג לנערים והוריהם את אפשרויות הסיוע לאחר השחרור ולאפשר היכרות בלתי אמצעית עם גורמי הטיפול. בשנת 5 התקיימו 3 סדנאות הכנה לשחרור. 3. מפגשים משפחתיים ושיתוף הקהילה במקרים מסוימים, מתקיימים מפגשים ייחודיים בין כותלי הכלא בין הנער למשפחתו ולגורמי טיפול בקהילה וזאת במטרה לתרום לשילובו מחדש של הנער במשפחתו ובקהילה הסובבת. 4. שיתופי פעולה עם רשות חסות הנוער במסגרות חוץ ביתיות החל מסוף שנת 4 החל שיתוף פעולה בין תחום הנוער ברש א לרשות חסות הנוער, לשם שילובם של חלק מהנערים במסגרות חוץ ביתיות. שילובם של הנערים במסגרות החסות הנו אתגר גדול החל ממידת המוטיבציה של הנערים להשתלב מחדש במסגרות אלו, וכלה בקשיי המסגרות להתאים את עצמן למורכבות האוכלוסייה ולהכיל את התנהגויותיהם החריגות ואת צרכיהם הייחודיים. רכזי התחום והמסגרות משקיעים מאמצים רבים בחיזוק שיתופי הפעולה ובסיוע להצלחת התהליך, להלן תוצאות פילוח ההפניות. להן סיכום הפניות נערים מכלא אופק למסגרות חסות הנוער הופנו התקבלו ע"י מפקחת ההשמה נקלטו בפועל במסגרות נמצאים בבדיקת התאמה נדחו ע"י וועדת השחרורים התקבלו אך סירבו להיקלט סיימו בהצלחה שהות במסגרת 4 נפלטו מהמסגרת

74 התערבויות ייחודיות בקהילה. פעילות רכזי תחום נוער וצעירים בקהילה לאחר שחרורו של הנער/צעיר מהכלא או לאחר שהוא מסיים את תקופת שהותו במסגרת חוץ ביתית, הוא משתלב בקהילה ונמצא בקשר עם רכזי נוער וצעירים בקהילה. עבודת רכזי הקהילה הנה אינטנסיבית ונוגעת בכל תחומי חייו של הנער - החל בפגישות בתוך הכלא וכלה במפגשים משפחתיים ומפגשים עם גורמי קהילה נוספים, במטרה לתפור עבור הנער תכנית שיקום משמעותית המותאמת לצרכיו הייחודיים. רכז נוער וצעירים נפגש עם הנער לפחות אחת לשבוע בפגישת טיפול אישית, מבקר את הנער במקום עבודתו ומצוי בקשר עם המעסיק, עורך ביקורי בית לשם חיזוק הקשר עם המשפחות, מוודא השתתפות הנער ועמידתו בכל נדבכי תכנית השיקום ודואג לרווחתו של הנער בכל התחומים ובקידומו האישי. הרכז מנחה קבוצת נערים וקבוצת הורים. כמו כן, הרכז מוודא את עמידת הנער בהחלטות ועדות השחרורים לרבות מעצר בית, הימנעות מקשר עם חברים עבריינים ונמצא בקשר רציף עם וועדות השחרורים.. טיפול קבוצתי נערים )כללית(: אחת לשבוע מתקיימות קבוצות לנערי וצעירי התחום בכל המחוזות. הקבוצות מהוות נדבך חשוב בשיקום הנערים. ההשתתפות בקבוצה היא חובה, ותכליתה מניעת רצידיביזם והפחתת רמת הסיכון הנשקפת מהאסיר לביצוע עבירה נוספת. הקבוצה מתמקדת באלימות ובצורך בשימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים לצד התמקדות בסוגיות המעסיקות בני נוער וצעירים כגון: זהות, דימוי עצמי, זוגיות, תקשורת עם ההורים, טראומת המאסר, תיוג, שילוב מחדש במשפחה ובחברה, הקושי בהיפרדות מהעולם העברייני ובבחירת דרך חיים חדשה ונורמטיבית. קבוצת כושר לחיים: מתקיימת במחוז מרכז פעם בשבוע, מונחית ע י אסיר לשעבר וסטודנטים. בקבוצה זו מתנסים הנערים באמצעות פעילות ספורטיבית במגוון נושאים טיפוליים כגון: גבולות, הנאה, תיעול כעסים, סובלימציות ודבקות במטרה. קבוצת הורים: ההורים מתחייבים להגיע לקבוצה זו שההשתתפות בה מעוגנת בהחלטת ועדת השחרורים, כחלק מתכנית השיקום של הנער והצעירים. הנושאים הנדונים בקבוצה הם: שיקום סמכות הורית, משבר היציאה מהכלא והשיבה הביתה, אחריות, קבלה, סליחה, תפקיד ההורה כמציב גבולות ובעל יכולת להכלה. הקבוצה מחזקת את האג נדה של תחום נוער וצעירים הרואה בהורים גורם משמעותי בתהליך שיקומו של הנער והצעיר, מצפה ללקיחת אחריות של ההורים על הטיפול בבנם ומבקשת סיוע מצדם להצלחת תכנית השיקום. הקבוצה מהווה תמיכה להורי הנערים שנתקלים בקשיים רבים בהתמודדות מול ילדיהם ובנוסף סוחבים עמם חוויות קשות וטראומטיות מהקורה לבנם בטרם מאסרו, משהותו של בנם במאסר ומהקושי בהשתלבותו בחזרה במשפחה ובחברה. בנוסף, הקבוצה מעבירה מידע בנוגע לגיל ההתבגרות, מתמקדת בחשיבות הצבת גבולות ובהחזרת הסמכות ההורית. יש לציין שלאור ההיכרות עם הקבוצה מגיעים הורים רבים להיעזר בה, גם כאלו שבנם כבר סיים את תקופת הפיקוח. 3. איזוק אלקטרוני: מדי שנה כ- 3 נערים וצעירים משתחררים עם איזוק אלקטרוני. הן הנערים והן המשפחות מדווחים על שביעות רצון מהאיזוק, בכך שהוא מספק לתקופה הראשונית לאחר השחרור גבול חיצוני, אשר מסייע להצלחת תכנית השיקום. 4. שירות לאומי: מאחר ונערי וצעירי התחום פטורים לרוב מגיוס לצה ל, וכחלק מהרצון להעניק להם הזדמנות ותחושה של שווה בין שווים, החל בשנים האחרונות שיתוף פעולה עם האגודה להתנדבות, בכדי לאפשר לנערים ולצעירים להשתלב בשירות הלאומי. במהלך חמש השנים האחרונות הצליחו כ- 8 נערים להשתלב בשירות אך עלו קשיים רבים בגיוס נערים נוספים למיזם חשוב זה. חלק מהסיבות טעונות בשיקולי רווח והפסד שעורכים הנערים, שמתקשים לראות קדימה את היתרונות שבשירות זה והחשש להתחייב לתקופה ארוכה עם שכר שלא תואם את ציפיותיהם. בנוסף, 74

75 השירות הלאומי נתפס אצלם כפחות יוקרתי משירות בצה ל. יש צורך להשקיע זמן וסבלנות רבים בשיווק תכנית כזו לנערים, שנמצאים בעיצומו של גיל ההתבגרות עם קשיי הסתגלות רבים. יחד עם זאת אנו סבורים שיש להמשיך ולנסות לשלב נערים וצעירים בשירות מתוך אמונה שלפחות עבור חלקם, זו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית לשיקום ולהשתלבות מחדש בחברה ממנה נפלטו ואליה מתקשים לחזור. 5. פרויקט צהלה במהלך השנה האחרונה נוצר קשר עם פרויקט צהלה הפועל בכלא אופק למען גיוסם של הנערים לצה ל. מדובר בפרויקט ייחודי אשר מאתר כבר בכלא נערים מתאימים, משלב אותם בקבוצה ובהמשך לאחר שחרורם בתעסוקה דרך איגוד תעשיינים. מי שצולח תקופת שיקום של חצי שנה במסגרת רש א, משולב במכינה קדם צבאית בשאיפה שלאחריה יוכל הנער להתגייס לצה ל. בשנה האחרונה מעט נערים שולבו בפרויקט זה. אנו נחושים להמשיך ללוות את הפרויקט ולתרום להצלחתו. 6. התנדבות תחום נוער וצעירים שם דגש מיוחד להתנדבותם של המטופלים במסגרות קהילתיות, מתוך ההבנה כי ההתנדבות מסייעת לנערים לחוות את עצמם כטובים, מועילים ומאפשרת להם לראות את עצמם באור חיובי המתקשר באופן ישיר לשיקום ולהשתלבות נורמטיבית בחברה. גם מחקרים מעידים על התרומה הנכבדה של התנדבות בהפחתת רצידיביזם. ההתנדבות אף מאפשרת לקהילה הרחבה והקולטת להיחשף לצדדים חיוביים של הנערים והצעירים, מסייעת בשיווק התחום ובהחדרת אמונה כי השינוי אפשרי וכי גם באדם שביצע עבירות ישנו גרעין חיובי אשר רוצה לצאת אל האור. במהלך שנת 5 התנדבו הנערים בעמותת לתת, ביום המעשים הטובים - הקמת גינה בפנימייה לילדים בסיכון, שימחו חולים גריאטריים בבי ח במהלך חג הפורים. חלק מהנערים מתנדבים באופן קבוע במסגרות שונות, כאשר קיימת שאיפה כי בכל תכנית שיקום תשולב ההתנדבות האישית כנדבך אינטגראלי בתכנית השיקום. 7. קשרי תחום הנוער בקהילה ואיגום משאבים: רכזי הנוער והצעירים מצויים בקשר מתמיד עם גורמי קהילה רבים ככל האפשר ביניהם: מרכזים לטיפול בעברייני מין, מרכזים לטיפול בהתמכרויות, בתי ספר ומפ תנים, מחלקות לקידום נוער, מחלקות רווחה וחינוך, שירותי תעסוקה לנוער, ועל מ במטרה להשתמש במשאבים קיימים וייעודיים לשם מתן שירות הולם ומקיף לנערי וצעירי התחום. גם בשעה שנער/צעיר מופנה לטיפול במסגרת גורם חיצוני, רכזי רש א הם אלו שאמונים על הטיפול בנער והקשר עם מסגרות אלו ונוספות בקהילה הוא הדוק ומקדם. 8. פעילויות הפגה לנערים: ידוע כי נערים בגיל ההתבגרות זקוקים לפעילויות אשר יסייעו בעידון האנרגיות והדחפים, ועל כן התחום משתדל להעניק לנערים ימים של כייף והנאה. חלקם נחשפים בפעם הראשונה בחייהם לימים מסוג זה, כך שמעבר לחוויה המתקנת, מתאפשר להם לימוד של כישורי חיים וחיזוק התנהגויות נורמטיביות בתוך הקהילה הסובבת. בשנת 5 בילו הנערים בחמת גדר ובסופר-לנד כולל בילוי במסעדה. בנוסף, אנו מקפידים לחגוג ימי הולדת לנערים ולציין בפעילות מיוחדת את חגי כל הדתות. 9. ימי עיון השנה התקיים יום עיון ייחודי בשיתוף שב ס וצוות כלא אופק, אשר התקיים בכלא עצמו, אליו הוזמנו נציגים מגופים שונים לרבות: שופט נוער, נציגי פרקליטות, סניגוריה, וועדת שחרורים, נציגים ממסגרות טיפוליות של חסות הנוער, נציגי רש א ועוד. למפגש זה הגיעו גם נערים-אסירים, במטרה לגייסם להליכי טיפול ושיקום. מוקד היום היה בשיח משותף בין נערים שעברו הליכי שיקום בחוץ לאחר מאסר ושיתפו מניסיונם האישי לבין אנשי המקצוע והנערים השוהים בכלא. יום עיון זה נתן הצצה מרתקת לעולם השיקום, אפשר נקודות מבט שונות ואיחד לרגע אחד את כל האנשים העוסקים בתחום לאמונה בצדקת הדרך ולתקווה כי שינוי הוא אפשרי ושעל כולנו לשלב ידיים בדרך למשימה החשובה של שיקום הנוער במדינת ישראל. 75

76 . חשיפה והשפעה על דעת קהל תחום נוער וצעירים רואה חשיבות גדולה ומחויבות רבה בהעברת ידע, חשיפה והסברה בקרב קהלים שעובדים עם נוער וצעירים. במהלך השנה מתקיימות הרצאות רבות באוניברסיטאות, מכללות, מסגרות טיפוליות, וגולת הכותרת הן הרצאות קבועות שמתקיימות למשתתפי קורס צוערי נוער בשב ס. במהלך 5 השנים האחרונות התחום פוקד בקביעות את הקורס בליווי נער/צעיר שעבר תהליך שיקום או שנמצא בעיצומו של הליך כזה. עבור גורמי שב ס המצויים בקרבה יומיומית עם נוער בשב ס, ניתנת ההזדמנות לפגוש את האוכלוסייה ממקום אחר, להיחשף לתחושותיו של נער כלוא, לשמוע על המניעים להתנהגויות החריגות בתוך הכלא, למאווים של הנערים ועוד. מפגשים אלו מעשירים את שני הצדדים ומאפשרים שיח ממקום אחר ושונה.. סטודנטים בשנה הנוכחית קלט התחום 4 סטודנטים בתחומי טיפול ושיקום שונים, כחלק מההתמחות שלהם. הסטודנטים באים מהמחלקה לקרימינולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר אילן ומלימודי קידום נוער ממכללת בית ברל. הסטודנטים משתלבים באופן שוטף בליווי הנערים הן בהיבטים הטיפוליים והן בהיבטים החינוכיים ומהווים מעין תומכים ומנטורים נוספים עבור הנערים, מה שמאפשר לתחום לתת מענים נוספים ואינטנסיביים יותר למטופלים.. הדרכה והעשרה: אחת לחודש מתקיימת הדרכה קבוצתית של כל עובדי התחום. ההדרכות הן חיוניות להתמקצעות של העוסקים בתחום, למתן כלים טיפוליים ואבחוניים ולמתן תמיכה והכלה בעבור הצוות. מגמות ויעדים לשנת 6:. בשנת 6 ימשיך להתמקד התחום בחיזוק הקהילה ובפיתוח מענים נוספים וחיוניים לנוער ולצעירים. מרבית הנערים והצעירים יחזרו בסופו של דבר לקהילה, ועל כן על התחום להעמיק את מתן המענים שם ולהגביר פעילויות שיקום ייחודיות בקהילה.. יושקעו מאמצים בפיתוח יחידות נוער אזוריות בכל המחוזות. 3. ייעשה מאמץ להגדיל ב - 3% את מס המטופלים בתחום, תוך מתן דגש לתופעת הנשירה והמוטיבציה הנמוכה בקרב נערים מכלא אופק. 4. תיעשה חשיבה לגבי פיתוח מודל של דירות מעבר בעבור צעירים בגילאי -7, לאור צורך שעולה מן השטח למתן פתרונות דיור בעבור צעירי התחום. כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו )הרב שלמה קרליבך( 76

77 ו. אסירות משוחררות רבות מהנשים שעוברות על החוק ומגיעות לכלא מתאפיינות במצוקות נפשיות, כלכליות וחברתיות קיצוניות, ובהיעדר מענים טיפוליים מותאמים בקהילה, הן נכנסות שוב ושוב לכלא שרק מחמיר את מצבן. כיום קיימת הכרה בכך כי פשיעת נשים שונה מהותית מפשיעת גברים, וכי רוב הנשים מגיעות לכלא בגין ביצוע עבירות שמבטאות מצוקה, ורובן המכריע אינן עברייניות מסוכנות לחברה. רבות מהנשים שמגיעות לכלא עברו התעללויות מיניות, נפשיות ופיסיות קשות בילדותן, והמשיכו בחיי קורבנות וניצול גם בבגרותן. חיים אלה כללו במקרים רבים ניצול בזנות, התמכרויות, אלימות במשפחה ועוני. על רקע זה הן סובלות מבעיות נפשיות קשות יותר מאשר הגברים האסירים. בנוסף, רוב הנשים בכלא )כ- 7%( ה אימהות לילדים, רובן אימהות חד הוריות ליותר מילד אחד. יתרה מזאת, הסטיגמה החברתית על אישה עבריינית קשה יותר מאשר על גבר עבריין. כל הגורמים הללו : מצוקות נפשיות, כלכליות וחברתיות קשות, אימהות והסטיגמה החברתית - מהווים מכשולים בדרך לשיקום הנשים. לנוכח ההכרה בבעיות המיוחדות והמורכבות יותר )לעומת גברים אסירים(, מעניקה הרשות לשיקום האסיר טיפול ייחודי ייעודי לנשים עברייניות אסירות משוחררות. במסגרת זאת, התפתחו בשנים האחרונות מספר מסלולי שיקום וטיפול מיוחדים לנשים, המתבססים על ההבנות הטיפוליות העכשוויות בטיפול בנשים נפגעות אלימות. הטיפול מעניק מגוון של מענים ייחודיים לאוכלוסיית הנשים האסירות המשוחררות - החל מקורת גג והגנה, עבור לטיפול נפשי, הכשרה מקצועית, שילוב בתעסוקה וכלה בטיפול בקשר אם ילד. רצף השירותים כולל:. מרכז הוליסטי באזור המרכז, המאגד בתוכו הוסטל לאסירות משוחררות ומרכז יום וערב לשיקום תעסוקתי -טיפולי לאסירות משוחררות. חלק מהנשים מתגוררות בהוסטל וחלקן מגיעות לטיפול במהלך השבוע בשעות שונות, ומקבלות מענים מגוונים בהתאם לצרכיהן - טיפול פרטני, הכוונה והכנה תעסוקתית, שילוב במקומות תעסוקה, קבוצת שייכות חברתית, טיפול קבוצתי, לימודים ועוד.. יחידות אזוריות - בחיפה ובבאר שבע. במסגרת היחידות, ניתן מענה טיפולי, תמיכתי וקבוצתי בהתאם לצרכים ולאפיונים של האסירה המשוחררת. בעקבות האמצעים המיוחדים שהוקצו לטיפול באוכלוסייה זו, וההתבססות על מודלים טיפוליים שונים מאלה המקובלים בעבודה עם גברים אסירים-משוחררים, הצלחנו להגיע להישגים רבים בשיקום נשים. אחד התחומים הקשים להתמודדות עם נשים אסירות משוחררות הנו נושא השיקום המקצועי. למרבית הנשים חסרה השכלה מסודרת על רקע הטראומות וההזנחה בילדותן. הן גם סובלות מהקשיים המאפיינים את השתלבותן של נשים בשוק העבודה בכלל, ובמיוחד קשיים שמאפיינים שילוב של אימהות חד הוריות בתעסוקה. למרות שנשים רבות הצליחו להתקדם בתעסוקה ובלימודים, ניכר כי לא הצלחנו לפרוץ את תקרת זכוכית בנושא השכלה גבוהה שנדרשת לצורך השתלבות בעבודות ברמה גבוהה. המחסומים שמקשים על הנשים להתקדם כוללים הן מחסומים נפשיים, והן מחסומים כלכליים. המחסומים הנפשיים - על רקע ההזנחה וההתעללות בילדות, רוב הנשים סובלות מדימוי עצמי נמוך מאוד ואינן מאמינות ביכולתן לפרוץ את מעגל הקורבנות. אמנם, רובן בעלות יכולות אינטליגנטיות ממוצעות ומעלה, אך על רקע הטראומות בילדות הן לא יכלו להתמודד עם מטלות הלימוד, ורובן סובלות מהפרעות קשב וריכוז קשות. כך נוצר מצב שהן סובלות מהיעדר השכלה - למרות שהן אינטליגנטיות מאוד, ונוצר מעגל סגור: הדימוי העצמי הנמוך וחוסר האמון ביכולותיהן על רקע כישלונות בלימודים בעבר, מונעים מהן את האפשרות להשלים את פערי ההשכלה. הילכדותן בעבודות פשוטות, שחורות, שאינן מתגמלות כלכלית ואינן ממצות את הפוטנציאל הגבוה שלהן, מנציחה את הדימוי העצמי הנמוך, ומפחיתה את הסיכוי לשיקום מוצלח. המחסומים הכלכליים - רוב האסירות המשוחררות נמצאות במצוקות כלכליות עמוקות. רובן, ובמיוחד האימהות 77

78 החד הוריות, נמצאות במעגל העוני ואינן יכולות להרשות לעצמן לממן לימודים, נסיעות והיעדרות מעבודה לצורך לימודים. ניסיון העבר הראה כי שילובן של נשים אלו בתוכניות השכלה שאינן מותאמות במיוחד עבורן, ואינן מלוות בתמיכה הנפשית - לא צלחו. פרויקט עולות על הג ל המיזם הטיפולי שיקומי עולות על הג ל )השכלה גבוהה לאסירות משוחררות(, נועד לתת מענים לאסירות משוחררות מכל הארץ, בעלות יכולות גבוהות, שלכודות תחת תקרת הזכוכית של ההשכלה הגבוהה. מטרת המיזם בשלב הראשון היא לספק לנשים השלמת השכלה כדי להתמודד עם פערי ההשכלה, ולאפשר לנשים להגיע לרמה הנדרשת לצורך לימודים גבוהים, בד בבד עם תמיכה נפשית אינטנסיבית על מנת להתמודד עם המחסומים הנפשיים המעכבים. הנשים מלוות גם בתהליך הקבלה, הרישום והכניסה למוסדות ההשכלה וגם במהלך הלימודים עצמם. משתתפות בפרויקט עולות על הג ל : מס' ממשיכות בפרויקט משנה קודמת מס' מתחילות בשנת 5 מס' מסיימות בשנת 5 מס' נושרות סה"כ משתפות בפרויקט בשנת מוסדות הלימוד בהם למדו אסירות משוחררות : מכללת אשקלון: ביה ס לעבודה סוציאלית, החוג לקרימינולוגיה והחוג לחינוך ביה ס לסיעוד בביה ח קפלן אוניברסיטת בר אילן לימודי הדרכה של עמותת בית אסתר מכללת ויצ ו חיפה מכללת ספיר, מכינה והחוג לקולנוע אוניברסיטת חיפה אוניברסיטה בעם אוניברסיטת תל אביב לאורך השנה היה צוות הפרויקט בקשר עם מספר קרנות: קרן אריסון שתרמה את רוב הפרויקט והעניקה השנה מלגת לימודים מלאה לאחת הסטודנטיות, קרן קציר שהמשיכה השנה לתמוך ב- 6 סטודנטיות, וקרן פסיפס שהעניקה השנה 3 מלגות. למצער, הפרויקט נסגר בתחילת שנת 6 בהיעדר גורם מממן. 78

79 סיכום פעילות תחום אסירות משוחררות שנת 5 יחידה מטפלת מחוז צפון מחוז דרום הוסטל לאסירות משוחררות מרכז יום/ערב עולות על הג"ל מס' מטופלות לנתונים מפורטים ראה פעילות יחידות אסירות משוחררות במחוזות ובמרכז ההוליסטי. תיתכן חפיפה בין הנשים המטופלות, ועל-כן אין סכימה כללית. יעדים ומגמות לשנת : 6 שימת דגש על הטיפול בילדי האסירות המשוחררות, כילדים המצויים בסיכון. פיתוח מענים ארוכי טווח של דיור מוגן לנשים וילידיהן, על מנת לשמר את השיקום. פיתוח מענים והשקעת משאבים להיבטים תעסוקתיים של האסירות המשוחררות - הכנה לעולם התעסוקה, הכשרות מקצועיות, השכלה גבוהה, מעסיקים ידידים ועוד. 79

80 ז. תחום עבריינות מין במשך שנים רבות, ההתייחסות לעברייני מין בעולם ובארץ הייתה כאל סוטים, פוגעים בחברה, שיש להרחיקם מהקהילה ולהענישם. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופן הטיפול בעברייני מין לאור ההבנה שענישה בלבד אינה מביאה לירידה בשיעורי הרצידיביזם )חזרה לפשיעה(. כמו כן, מחקרים הראו שעברייני מין אשר לא עברו טיפול ייעודי, בעלי נטייה גדולה יותר לחזור ולפגוע בהשוואה לעברייני מין שעברו טיפול ייעודי. מדובר בתחום ידע ייחודי אשר שונה מהותית מטיפול בעבריינות מסוג אחר, לא רק אלא שטיפול קונבנציונלי אף יכול להעלות את הפוטנציאל לביצוע עבירות נוספות. הרשות לשיקום האסיר אמונה על שיקומם של אסירים ושילובם בקהילה. האג נדה אשר מנחה ברשות את דרכי ההתערבות עם עבריין המין היא כי הטיפול בו והדאגה לרווחתו תסייענה לו ולחברה כאחד. על מנת להגביר את יעילות הטיפול ולטפל במספר רב של עברייני מין, הטיפול חייב להיות נגיש בקהילה. מחקרים הוכיחו שאסירים שעברו טיפול במסגרת המאסר והמשיכו בטיפול במסגרת הרשות לשיקום האסיר, הגיעו להישגים גבוהים בשיקומם ורמת הרצידיביזם שלהם פחתה באופן משמעותי. הרצף הטיפולי מגדיל את סיכויי האסירים לשיקום ושימור השיקום לאורך זמן, ומאפשר התמודדות יעילה יותר עם שילובם מחדש בקהילה. אסירים השפוטים בגין עבירות מין הפכו להיות נבדלים מיתר האסירים בשל חקיקה ייחודית בתחום עבריינות המין. בשנת 6 נחקק חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. פרק השיקום אשר התווסף לחוק בשנת 3, הגדיר את תפקידיה וסמכויותיה של הרשות לשיקום האסיר לעניין מתן מענה טיפולי לעברייני המין. כחלק מהגדרת הסמכויות נקבע כי רק גורמי טיפול שהוכשרו וקיבלו הסמכה באבחון ובטיפול ייעודי לעברייני מין, יהיו רשאים לעסוק באבחון התאמתם לתכניות שיקום מונע ובטיפול ייעודי בתחום עבירות המין. בהתאם לרוח החוק, גמ מ )גורם מקצועי מתאם( רש א הינו הגורם היחידי אשר אמון על גיבוש תכניות שיקום מונע עבור אסירים השפוטים על עבירות מין. בכל שנה מוסמכים עובדים נוספים לעבודה בתחום, כך שבכל מחוז יש גמ מ מחוזי הנותן מענה לעניין התאמתם של עברייני מין לתכניות שיקום מונע במסגרת המאסר ולאחר השחרור המלא וגמ מים נוספים הבודקים את התאמתם של אסירים לתכניות שיקום מונע בבתי הסוהר, חלקם מנחים קבוצות ייעודיות לעברייני מין בקהילה. להלן פילוח הנבדקים לצורך בדיקת התאמתם לתכניות שיקום מונע - עברייני מין נבדקים בכלא ובשחרור מלא סה"כ % 64% מתאימים לא מתאימים 8

81 התאמת עברייני מין לתכניות שיקום מונע בכלא ובקהילה נבדקים בבית הסוהר - 36 נבדקים בשחרור מלא % 3 8% 93 3% 3 7% מתאימים לא מתאימים מתאימים לא מתאימים סיכום הנתונים עפ י חלוקה למחוזות עברייני מין נבדקים על-פי מחוזות צפון מרכז דרום וירושלים מתאימים לא מתאימים 8

82 טיפול בקהילה קיימת חשיבות רבה בטיפול בעברייני מין ולו רק בשל המחיר אותו משלמת החברה, שכן הפגיעה בקורבנות היא קשה, ארוכת טווח ובעלת השלכות רבות. אמנם, מטרת הטיפול היא בעיקר הגנה על החברה ומניעת קורבנות נוספים, אולם לא נוכל להשלים את מטרתנו מבלי לגלות אמפתיה לחלקים הפגועים והנזקקים של אנשים אלו. אמפתיה באה לידי ביטוי בראיית האדם כשלם תוך התבוננות בכל החלקים שלו, הפוגעניים והפגועים באחד. בבסיס החשיבה הטיפולית מצויה ההנחה כי התנהגות מינית סוטה הנה התנהגות נלמדת ולכן ניתנת לשינוי. דפוס התנהגות מינית סוטה הוא הרגל מודע של חיפוש שחרור ממתח רגשי. ההתנהגות הסוטה כלפי אדם אחר מהווה רק שחרור רגעי במקרה הטוב. התנהגות זו, בדרך כלל, מהווה מכשלה עצמית מאחר שהיא מגבירה את עוינות האדם לעצמו ולאחרים. הטיפול מתמקד בפגיעות המיניות לשם זיהוי מעגל הפגיעה, קבלת אחריות על המעשים, תוך עבודה על סוגי ההגנות האופייניות והכרת העיוותים הקוגניטיביים, זיהוי מצבי סיכון, פיתוח מיומנויות אמפתיה והתמודדות עם מצבי לחץ שלא ע י שימוש בהתנהגות מינית. הרשות לשיקום האסיר מפעילה קבוצות טיפוליות ייעודיות לעברייני מין בקהילה בכל המחוזות, לצורך הנגשת השירות. הקבוצות מתקיימות בשעות הערב, בכדי לאפשר עבודה סדירה במשרה מלאה. מנחי הקבוצות הם מטפלים ייעודיים מוסמכים, מומחים באבחון ובטיפול בעברייני מין. הפניות לקבוצות ייעודיות לא התקבלו לטיפול התקבלו לטיפול 75% 3 סה כ מטופלים בקבוצות בשנת 5 56 סה כ מסיימי טיפול קבוצתי בשנת - 5 שנת 5 הייתה שנה בה הוגברה הפעילות הטיפולית בתחום, שכן מרכזי שיקום מונע נוספים קיבלו רישוי עפ י החוק, דבר המאפשר התאמת טיפול ייחודי לצרכים הקרימינוגניים של אוכלוסייה זו. כיום פועלים ברחבי הארץ 7 מרכזי שיקום מונע. 8

83 359 (+64%) נבדקים ומטופלים - השוואה לשנים קודמות 3 (+4%) (+74%) 78 (+56%) נבדקים מטופלים הגמ מים בבתי הכלא בחלוקה לפי מחוזות: מחוז מס' נבדקים לא מתאימים לתוכניות שיקום מתאימים לתכניות שיקום מופנים לתכניות שיקום בקהילה מופנים למסגרות חוץ-ביתית מרכז צפון 54 דרום ירושלים % 3 7% 36 סה"כ 83

84 סיכום בדיקות התאמה לעברייני מין בבתי הכלא מרכז צפון דרום ירושלים סה"כ מתאימים לתכניות שיקום לא מתאימים לתוכניות שיקום מס' נבדקים עבודת הגמ מים בקהילה בחלוקה לפי מחוזות מחוז מס' נבדקים פנייה עצמאית פנייה של קצין פיקוח פניית ביהמ"ש לא מתאימים מתאימים הפניה לקהילה הפניה למסגרת חוץ- ביתית מרכז ירושלים והדרום צפון סה"כ 53 יעדים ומגמות לשנת 6 הסדרת הפיקוח ובקרת הטיפול במרכזים לשיקום המונע. פגישות עבודה עם גורמים מקצועיים מקבילים בממשקים חיצוניים - שב ס, יחידת צור, מב ן, משרד הרווחה, סניגוריה ציבורית, פרקליטות, המרכז להערכת מסוכנות, ועדות גילוי עריות ואלימות במשפחה. הכשרת עובדים לטיפול בתחום עבריינות מין והסמכת גמ מים למטפלים ייעודיים עפ י החוק. השתלמויות מקצועיות לגמ מים והשתלמויות מחוזיות לכל עובדי המחוז. סדנאות הכנה לקראת שחרור במחלקות לטיפול בעברייני מין בשב ס בניית מערך התואם את אוכלוסיית היעד. העברת מידע לאסירים אודות תכניות שיקום מונע והמסגרות הפועלות, זכויות סוציאליות, מידע על יחידת הפיקוח ושיתופי הפעולה עם הרשות. יתקיים אחת לשנה בכל המחלקות הטיפוליות בשב ס. 84

85 ח. פניות הציבור מיצוי זכויות והסדרי חובות רבים מהאסירים משתחררים כשעל צווארם רובצים חובות וקנסות כבדים המחבלים בהליך שיקומם ומקשים על שילובם מחדש בקהילה, ואף עשויים להובילם לפשיעה חוזרת ולכליאתם מחדש. נוכח האמור, הרשות לשיקום האסיר רואה חשיבות רבה בפיתוח מענים ייחודיים לסיוע לאסירים בתחום זה. הרשות מפעילה עובדים בפריסה ארצית לצורך מתן סיוע לאסירים המתמודדים עם צרכים אינסטרומנטליים, חובות, עיקולים ועוד. ממצאי מחקר אשר התבצע בקרב אסירים משוחררים ע י מחלקת המחקר ברש א, מעידים על אחוזים גבוהים ביותר של אסירים משוחררים הנתקלים בבעיות שפורטו לעיל ועניינן בחובות, קנסות והתמודדות מול ביורוקרטיה ומשרדים ממשלתיים. לאור חשיבות הנושא, הרחיבה רש א את מערך העוסקים בנושא, וכיום פועלים נציגי התחום בכל המחוזות. בתחום זה, נערכות פניות לגורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים כאחד, במטרה להגיע להסדרי חובות, מניעת צווי פינוי, מאסר וכיו ב. עוד ניתן לפונים סיוע בהליכים בירוקרטיים שונים. הרשות לשיקום האסיר מקיימת שיתופי פעולה עם גופי האכיפה והגבייה במדינת ישראל לשם הסדרי פריסת חובות, הפחתת ריביות וקנסות עבור אסירים המצויים בשיקומה, כגון : משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי משפט, חברות פרטיות, בנקים, חברות סלולר, מד א, חברת חשמל. רשות האכיפה והגבייה : המרכז לגביית קנסות וההוצאה לפועל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. ביטוח לאומי הסדרת חובות וקצבאות. עובדי התחום מלווים את האסיר החל מיציאתו מבית הכלא במהלך השתלבותו בקהילה, ומסייעים לו בהתנהלות אל מול כל הגורמים הנ ל ואחרים. לעיתים, נמשך הקשר והסיוע אף מעבר לתקופת הפיקוח ברישיון. עובדי התחום מקיימים סדנאות הכנה לקראת שחרור בבתי הכלא בהשתתפות גורמי אכיפה וגבייה, לצורך העברת מידע על זכויות וחובות של אסירים משוחררים. לעיתים אף ניתן סיוע מידי לאסירים בין כתלי בתי הכלא. מה צריכים אסירים משוחרים? הרשות לשיקום האסיר יזמה ביצועו של מחקר, אשר בחן מהם הצרכים והקשיים עימם מתמודדים אסירים משוחרים לאחר שחרור מבית הכלא. במחקר השתתפו 5 אסירים משוחררים, כולם גברים בגירים, אשר ריצו מאסר בגין עבירות פליליות. תוצאות המחקר )אשר טרם התפרסם(, מעידות על כך כי הקושי העיקרי אותו מציינים אסירים משוחררים היה בהתמודדות עם חובות וקנסות, כמו-גם עם משרדים ממשלתיים וביורוקרטיה. 85

86 ניתוח הקשיים של אסירים משוחררים N=5 8 6 התמכרויות 3 תיקים פתוחים אחר-תנאי שחרור בעיות בריאות חוסר תמיכה מהמשפחה ומהחברים לחצים נפשיים ורגשיים יחס החברה וסטיגמה אין בעיות בעיות דיור ביורוקרטיה והתמודדות עם משרדים ממשלתיים 4 קשיי תעסוקה 79 חובות וקנסות יעדים לשנת 6: חיזוק והידוק הקשר ושיתוף הפעולה עם גורמי אכיפה וגבייה קידום חקיקה לצורך הקפאת הריבית על חובות האסיר בעת כליאתו קידום חקיקה בנושא חייב מוגבל באמצעים ביוזמת משרד המשפטים. מאחר והטיפול בנושאים הללו אורך זמן, הרשות תפעל להשגת מידע רלוונטי ולמעורבות בשלבים מוקדמים של המאסר, על מנת להכינו לקראת השחרור. מינוי עובד ייעודי לתחום במחוז דרום וירושלים. הכשרה ייעודית לעובדי התחום איסוף שיטתי ועקבי של נתוני התחום הכולל את היקף העשייה בתחום. 86

87 ט. נושאים פיקוח אלקטרוני פיקוח אלקטרוני על אסירים משוחררים פועל מכוח חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על- תנאי, התשע ה- 4. חוק זה מסדיר באופן יסודי את תחום הפיקוח האלקטרוני על עצורים ואסירים משוחררים על תנאי, אשר פעל עד לא מכבר מכוח הוראת שעה. לקראת סוף 6 החלה הרשות לשיקום האסיר להפעיל תוכנית פיקוח אלקטרוני לאסירים משוחררים ברישיון. רוב האסירים המשוחררים המושמים בפיקוח אלקטרוני הם גברים, ותקופת הפיקוח היא בדרך כלל עד שנה )במקרה של תקופת מאסר ארוכה תקופת הפיקוח היא שנתיים(. כל האסירים הנמצאים בפיקוח אלקטרוני משולבים במקביל גם בטיפול פרטני ו/או קבוצתי ובתעסוקה, וחלקם ממשיך בתכנית השיקום הטיפולית גם לאחר תום תקופת הפיקוח האלקטרוני. הפיקוח האלקטרוני מאפשר לפקח באמצעים אלקטרוניים על שהייתו של מפוקח בביתו )או בתחום מוגדר אחר(, בזמנים בהם מתחייבת שהותו שם, באופן המאפשר התרעה בזמן אמת על יציאה בלתי מאושרת החורגת מהתנאים שנקבעו. האזיק האלקטרוני מוצמד לקרסולו של האסיר עם שחרורו מבית הכלא, ומשדר אותות הנקלטים במקלט המחובר לטלפון בביתו של המפוקח ומועברים למרכז בקרה. במידה והמקלט מזהה אי שידור, מדווח הדבר למרכז הבקרה וסייר נשלח לבית המפוקח. ממצאי הסייר מועברים למנהלת הפיקוח האלקטרוני ולרכז פיקוח אלקטרוני ברשות לשיקום האסיר להמשך הטיפול. שחרור אסיר עם פיקוח אלקטרוני משמעותו פיקוח בתנאים נוקשים. במקרים של הפרות חוזרות עלול המפוקח לחזור למתקן הכליאה. שיטה זו מאפשרת להתאים משטר פיקוח ייחודי ואישי המותאם לכל מפוקח בנפרד, בהתאם למאפייניו האישיים, העבירה שביצע וצרכיו השיקומיים. כך מתאפשר למפוקח, באם הדבר הותר לו, לצאת לעבודה, לטיפולים רפואיים או אחרים וכדומה. אוכלוסיית היעד של האסירים המשוחררים המשתתפים בתוכנית הפיקוח האלקטרוני מורכבת ממספר קבוצות: אסירים חלשים או נגררים אשר זקוקים לפיקוח הדוק בתקופה הקריטית שלאחר השחרור על מנת למנוע מהם קשר עם עבריינים, ואשר ללא הפיקוח האלקטרוני לא היו מתאימים לשחרור מוקדם ; אסירים אשר ביצעו עבירות חמורות אבל השתתפו בתוכניות טיפול במשך תקופת המאסר ; אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה ; אסירים רצידיביסטים - החוזרים שוב ושוב לרצות מאסרים ; אסירים אשר הפרו את תנאי שחרורם ויש צורך להקשיח את תנאי שחרורם, כהזדמנות אחרונה טרם הפקעת הרישיון. תוכנית הפיקוח האלקטרוני מהווה כלי שיקומי לאסירים הזקוקים לגבולות הדוקים: התכנית מסייעת בתרגול עמידה בגבולות, בשיפור יכולות של אחריות ומחויבות, בהתמודדות עם החופש כגורם סיכון ותורמת לשיפור יכולות התמודדות מול פיתויים. להלן נתוני הפיקוח האלקטרוני ברשות לשיקום האסיר לשנת : 5 מחוז מס' מתקבלים מס' ממשיכים משנה קודמת מס' מסיימים סה"כ מפוקחים בשנת צפון מרכז דרום וי-ם סה"כ 87

88 פיקוח אלקטרוני בחלוקה מחוזית צפון מרכז דרום וי-ם סה"כ סה "כ מפוקחים בשנת 5 מס ' ממשיכים משנה קודמת מס' מתקבלים משפחת האסיר אחת הפעולות הנגזרות מחוק הרשות לשיקום האסיר היא טיפול בבני משפחת האסיר בהיותו בכלא ולאחר שחרורו מבית הסוהר. עם השחרור, חוזר האסיר לחיק משפחתו ומכאן קיימת חשיבות מכרעת בליווי מקצועי בתהליך השתלבותו של האסיר המשוחרר מחדש בקרב בני המשפחה. בנוסף, אנו ערים לחשיבות תמיכתם של בני המשפחה באסיר המשוחרר, ועזרתם למנוע ממנו מצבי סיכון ולסייע בידו להתמודד עמם. הטיפול במשפחת האסיר כרוך בהקצאת משאבים רבים. רש א תשאף לממש יעד זה ולפעול לתקצובו, מול גורמי התקצוב באוצר ובתיאום עם משרד הרווחה. חונכות ילדי אסירים )פר ח( תפיסת העולם של הרשות לשיקום האסיר, הנשענת על חוק הרשות לשיקום האסיר התשמ ג, 983, מדגישה את הטיפול במשפחת האסיר ובילדיו בתקופת מאסרו של ההורה. אין חולק על כך, כי תקופת המאסר נחווית כאירוע טראומטי לאסיר/ה ועבור משפחתו: האם וילדיה, וכל יתר בני המשפחה המורחבת. כחלק מתפיסתה וראייתה את הקושי בהתמודדות בבעיית הניתוק של ההורה האסיר/ה מבני משפחותיהם, מציעה הרשות לשיקום האסיר היערכות טיפולית-מקצועית-ארגונית על מנת לסייע לילדי אסירים בתקופת ריצוי עונש המאסר. לשם כך, חברו שלושה גופים להפעלתו של מיזם חשוב זה: הרשות לשיקום האסיר, שב ס ופר ח. תחילתו של המיזם בשנת 987 והוא ממשיך ומתקיים גם כיום. עד היום נחנכו מעל 6,3 ילדים, ובשיא פעילותו טיפל המיזם ב- 45 ילדים ב- 6 יישובים. החיבור של הילד לאביו/אמו הנמצאים בכלא נעשה באמצעות חונך פר ח )סטודנט(, המשמש כמודל להזדהות עבורו, מעין אח בוגר לילד. החונך מכוון, מדריך, מלמד ומנחה את הילד בתקופה קשה זו. הפעילות מתבצעת בבית הילד או במסגרת מתנ ס הסמוך לביתו של הילד, בתדירות של 4 שעות שבועיות במהלך 8 חודשי עבודה )שנה אקדמאית(. כמו כן, מגיע החונך עם הילד לביקורים אצל ההורה בבית הכלא )עד 5 ביקורים בשנה(. מטרותיו העיקריות של המיזם הן: חיזוק הקשר בין הילד להורה בתקופת שהותו של האסיר בכלא ו/או בתקופת שחרורו של האסיר/ה מהכלא וחזרה למשפחתו. 88

89 חיזוק ביטחונו האישי והעצמה אישית של הילד. רכישת כישורי חיים, חיזוק האמון בממסד, הגברת יכולות לימודיות. חשיפת הסוד הגדול של היות ההורה במאסר. במהלך תקופות החונכות, מתקיימות פעילויות חינוכיות הפגתיות של פעילות משותפת של הילד והחונך ברמה הקבוצתית, אירועים חברתיים, פעילות בחגים, ופעילות משותפת של המשפחה. בחלק מהיישובים ניתנים מענקים לחונכים באמצעות עמותות לשיקום האסיר. הפעילות מקרבת את משפחת האסיר ומסייעת להם לצרוך טיפול סוציאלי, ועוזרת לפיתוח האמון בממסד. במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספרם של הילדים המשתתפים במיזם, בעיקר בשל קשיים תקציביים, כמו גם נוכח מיעוט הסטודנטים המעוניינים לשמש חונכים. קושי נוסף נעוץ ברישום נמוך למיזם של אסירים - אבות ואימהות בשירות בתי הסוהר, עקב ירידה במספר החונכים המצטרפים למיזם. בשנת 5 השתתפו 84 ילדי אסירים במיזם : 87 ילדי אסירים בדרום וירושלים ; 49 באזור המרכז ; ו- 48 בצפון. היישובים שהשתתפו במיזם הם: באר שבע, קריית גת, נתיבות, דימונה, אשקלון, אשדוד, תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון, פתח תקווה, רמת גן, חיפה, נצרת עילית, עפולה, עכו ונצרת. מיזם פר"ח בחלוקה לפי מחוזות סה"כ 84 ילדים 48, 6% 49, 7% 87, 47% דרום וירושלים מרכז צפון 89

90 החברה הערבית ערביי ישראל מהווים כ- % מאוכלוסיית מדינת ישראל, בעוד שאחוז האסירים הפליליים מהאוכלוסייה הערבית הוא גבוה מ- 4%. קרי, אחוז הערבים השוהים בבתי הכלא בגין עבירות פליליות הנו יותר מפי מאחוז הערבים באוכלוסייה הכללית. נהוג לחשב שבממוצע קיים בארץ אסיר אחד על כל תושבים, אך ביישובים הערביים קיימים לרוב אסירים על כל אלף תושבים ובמקומות מסוימים המספר מגיע אף ל- 7 אסירים. רוב השפוטים הערביים הם צעירים )5-35( נתון לא מפתיע, היות והאוכלוסייה הערבית בארץ צעירה מאוד )כ- 6% הם מתחת לגיל 4(. מרבית האסירים הנשפטים לתקופות ארוכות )3-5 שנים(, הם לא-יהודים. על האסירים באוכלוסייה הערבית יש אות קלון החל מרמת המשפחה והיישוב, ועד רמת הממסד והמעסיקים. בעיה זו מחריפה עם שחרורם של האסירים מבתי הכלא, היות ולאסיר משוחרר אין ברירה אלא לשוב לסביבה שלו, מה שמקשה עליו לפתוח דף חדש. זאת ועוד, נקודת הפתיחה של האסיר המשוחרר הערבי קשה ביותר, בשל סביבה חברתית ענייה ונוכח מחסור בשירותים חברתיים ופיזיים. רשויות מקומיות רבות סובלות מחולשה כלכלית, וממונות בהן ועדות קרואות וחשב מלווה. מצב זה מקשה על קידום פתרונות ומענים לשיקום האסיר המשוחרר. פעמים רבות, קיים מחסור של: יחידות לטיפול בהתמכרויות סמים, אלכוהול והימורים תעסוקה זמינה מרכזי טיפול ושיקום )יום וערב( מרכזים למניעת אלימות במשפחה כוח אדם מקצועי ומיומן לטיפול באוכלוסיית האסירים קושי באיתור ואיוש משרות טיפול במשפחת האסיר בזמן המאסר ולאחריו פעולות שבוצעו עד כה לשיקום אסירים מהחברה הערבית ברשות לשיקום האסיר מועסקים 4 עובדים בשנת 3 הועסקו ברשות 4 עובדים בני החברה הערבית. בשנים 4-5 קלטה הרשות 6 עובדים מקצועיים מהחברה הערבית במגוון תפקידים : 5 רכזי שיקום אזוריים הנותנים מענה לישובים רבים - יועצי כלא-קהילה במחוזות וגמ מ )גורם מקצועי מתאם לעברייני מין( - יועץ תעסוקה לאוכלוסייה הערבית - מנהלת מחוז - בנוסף לכך: הרשות מממנת עוד 6 משרות של רכזי שיקום ברשויות מקומיות ערביות - הוקמו קבוצות טיפול ייעודיות בפריפריה להנגשת השירות - הודק הקשר עם הישובים הערבים, ראשי הרשויות ומנהלי מחלקות - אסירים ערבים הזקוקים לטיפול אינטנסיבי, מופנים להוסטל בית החסד במימון מלא של הרשות. - 9

91 מגמות פיתוח לעתיד הקמת מרכזים הוליסטים, הכוללים הוסטל ומרכז יום וערב. במרכז היום ניתן יהיה להפעיל שיטות טיפוליות מקצועיות ומתקדמות מותאמות תרבות, אשר עתידות להבטיח אחוזי הצלחה גבוהים בשיקום אסירים, לעצור את הידרדרותם של אסירים משוחררים מהחברה הערבית. ההוסטל יכיל עד מטופלים בכל נקודת זמן, למשך שנתיים. מיועד לאסירים משוחררים הזקוקים למסגרת טיפול אינטנסיבית. ניתן להקים עוד מרכזים כאלה ברחבי הארץ. הכנת והפצת חוברת מידע בערבית להכרה ומיצוי זכויות האסירים. קיום ימי סדנאות בבתי הכלא בשפה הערבית כהכנה לקראת שחרור. תכנית מאסיבית לאיתור מעסיקים ידידים באוכלוסייה הערבית. פיתוח תכניות הכשרה, השתלמויות והעמקת מיומנויות וידע לכוח האדם המקצועי. הרחבת המענים השיקומיים בקהילה והנגשת השירות. טיפולים פרטניים וקבוצתיים )מרמה, תעבורה, אלימות, אלמ ב(. מרכז סיוע ותמיכה למשפחת האסיר בעת ולאחר המאסר. סל שיקום לאסיר ומשפחתו. ביצוע קמפיין הסברתי לאוכלוסייה הערבית, שמטרתו העיקרית להביא לשינוי האקלים הציבורי והיחס החברתי כלפי אסירים משוחררים, ולגייס מנהיגות ומובילי דעת קהל בקהילה שיאפשרו ושיעודדו אסירים מהמגזר להשתקם. תכנית להרחבת המענים לשיקום אסירים מהחברה הערבית )תלוי תקצוב( תחום הפעילות עלות הפעילות משך הפעילות לכל שנת עבודה 5.5 מיליון 7.5 מיליון הקמת 5 מרכזי שיקום הוליסטי הקמת מערך הכשרה ותעסוקה - מרכז הכשרה והשתלמויות תעסוקתית - 5 יועצי תעסוקה 5 יועצי תעסוקה: 85 אלף לכל שנת עבודה מרכז הכשרה: מיליון מסע הסברה להגברת המודעות הציבורית לבעיית מיליון שיקום האסיר בחברה הערבית חד פעמי בפריסה דו-שנתית טיפול מערכתי רגיש תרבות למשפחת האסיר וילדיו. 5 יועצי כלא קהילה רכזי שיקום אזוריים סל שיקום לאסיר מיליון.5 מיליון בפריסה ארצית לכל שנת עבודה לרבות סיוע בסל שיקום מיליון הוצאה חד פעמית סה"כ 4.85 מיליון 9

92 טיפול בנפגעי נפש המשתחררים מכלא מג ן בבתי הכלא ברחבי הארץ מרצים את מאסרם כ- 7 נפגעי נפש בנקודת זמן, מתוכם כ- 6 מאובחנים כסכיזופרניים )על-פי הערכתו של מנהל מחלקת בריאות הנפש בשירות בתי הסוהר(. חרף זאת, אין לגורמים המוסמכים נתונים מדויקים ומפולחים לגבי מספר האסירים נפגעי נפש בכל בית כלא בזמן נתון ובכלל. ניתן להעריך כי אוכלוסיית נפגעי הנפש מהווה כ- % ממספר האסירים בכלל, וממספר האסירים המשתחררים מידי שנה. במצב הנוכחי כיום, אסירים פגועי נפש רבים נופלים בין הכיסאות, והם אינם זוכים תמיד למענים שיקומיים וטיפוליים ההולמים את מצבם, בין אם בשל חוסר בידע מקצועי של גורמי הטיפול, או בשל חסמים בירוקרטיים בקשר בין המשרדים הממשלתיים השונים - שירות בתי הסוהר, משרד הבריאות, משרד הרווחה והרשות לשיקום האסיר. בניית תכנית שיקום לאסיר פגוע נפש מצריכה פנייה למוסד לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות עוד בעת המאסר, ודיון בוועדת שיקום לשם קבלת זכאות ל של שיקום. בפועל, הגורמים השונים מתקשים להוציא תהליך זה אל הפועל, ואסירים רבים משתחררים מבלי שהתקיימה בעניינם ועדת שיקום, וללא כל תכנית שיקומית לאחר שחרורם מבית הכלא. אין ספק כי הטיפול באוכלוסייה זו מצריך שינוי יסודי במודל העבודה הקיים. בבית כלא מג ן, המיועד לאסירים פגועי נפש וטעוני פיקוח, מתקיים מזה זמן מודל עבודה משותף, המאפשר את קיום ועדת סל השיקום בתוך כתלי בית הכלא. כך מתאפשר קיום דיון מקצועי ומקיף בהשתתפות מרבית גורמי הטיפול ובכלל זה נציג הרשות לשיקום האסיר, באשר לתכנית השיקום המיטבית לאסיר לאחר שחרורו. בשנת 5 אובחנו על-ידי יועצת רש א בכלא מג ן 46 אסירים נפגעי נפש. לכ- אסירים הוכנו תכניות שיקום לקראת שחרורם מבית הכלא באמצעות שירותי סל שיקום של משרד הבריאות. סיכום שנת - 5 פגועי נפש מכלא מג ן אסירים מאובחנים תחלואה כפולה סל שיקום תכניות שיקום לא מתאימים בתהליך אבחון ו-ועדת סל שיקום מועמדים 6 3 סכיזופרניה ושימוש בסמים 8 אסירים קיבלו שירותי סל שיקום תכניות בהוסטלים ובקהילה 46 אין ספק כי אסירים פגועי הנפש מהווים קבוצת אוכלוסייה חלשה, מודרת ובעלת שיעורי רצדיביזם גבוהים מהממוצע. זאת ועוד, פעמים רבות הם אינם צורכים שירותים בשל חוסר נגישות, היעדר כוחות התמודדות מול הרשויות או בשל חסמים ביורוקרטיים. הניסיון שנרכש בבית כלא מג ן מוביל להכרה כי יש צורך ממשי בהפעלת המודל לאסירים פגועי נפש ברמה הארצית בכל בתי הכלא, ולא רק לאסירים הנמצאים בבית כלא מוגדר וטיפולי ככלא מג ן. 9

93 פרק חמישי מסגרות הרשות לשיקום האסיר סיכום שנת עבודה לשנת 5

94 94

95 מסגרות הרשות לשיקום האסיר אחד מאמצעי שיקום במסגרת הרשות לשיקום האסיר הנו טיפול במסגרת פנימייתית הוסטל. אמצי שיקומי זה, מיועד לאסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה הנדרשים לפיקוח הדוק יותר, או לאסירים שהקהילה מהווה מצב סיכון עבורם ועל כן מנועים מלשוב לביתם בתום המאסר. מידת האפקטיביות של כלי שיקומי זה הנה גבוהה, לאור אינטנסיביות הטיפול במסגרת ההוסטל, משך הטיפול והפיקוח ההוליסטי. במחקרי מעקב נמצא כי אחוז הרצדיביזם בקרב מסיימי הטיפול בהוסטל הנו מהנמוכים ביותר מבין סוגי תכניות השיקום המקבילות בקהילה. יחד עם זאת, כלי זה הנו עתיר משאבים )ראה נספח ו(, המעמיד את הרשות לשיקום האסיר בדילמה מתמדת הנובעת מהשקעת תקציבים מרובים אל מול מספר קטן יחסית של מטופלים, בהשוואה לטיפול בקהילה המאפשר שיקום מספר רב יותר של אסירים. מעבר להיבטים התקציביים, מדובר גם בדילמה מוסרית בעלת השלכה ישירה על יכולתה הרשות לקלוט אסירים רבים יותר לתהליכי שיקום לאחר שחרורם. כיום פועלים ברשות 4 הוסטלים לשיקום אסירים ואסירות )אחד מהם במיקור חוץ(. בשנת 5, הופסקה פעילותו של הוסטל אחד )תורני(, ופעילותו של הוסטל באר-שבע הוסבה למרכז שיקום אזורי )מש א דרום(. הרשות לשיקום האסיר שואפת לאיזון בין המשאבים המוקצים לקהילה לבין המשאבים הנדרשים להפעלת מסגרות ייחודיות ואינטנסיביות. לפיכך, מיותר לציין כי תקצוב ריאלי למסגרות יאפשר את פתיחתם של הוסטלים ייעודיים נוספים. א. הוסטל מפתחות - הוסטל לפיתוח מיומנויות משפחתיות )אלמ ב( הוסטל ראשון מסוגו בעולם לטיפול בגברים אלימים - אסירים משוחררים בקהילה, כחלק מרצף טיפולי. ההוסטל הוקם בשנת 5 ברשות לשיקום האסיר, בחסות הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי וקרן סקט א רש י. ההוסטל מיועד לעד 4 דיירים, אסירים משוחררים. ההוסטל אינו תחליף לענישה, אלא משמש ככלי טיפולי בתום תקופת הענישה, ומסייע בכך להפחית את מסוכנותם של הגברים האלימים לאחר שחרורם מבית הכלא. מטרת העל של ההוסטל הינה ללמד את הגברים האלימים טכניקות חדשות להידברות, לשוויוניות, לזוגיות ולמשפחתיות, וכל זאת כדי למנוע הן את הקורבן הבא והן את המקרבן הבא, ובכדי למנוע העברה בין-דורית של שימוש באלימות אינטימית בתוך התא המשפחתי, אשר אמור להוות תא בטוח עבור בני המשפחה. על פי הנתונים המפורסמים, שליש מהנשים המוכות חוזרות לבן זוגן האלים לאחר תום ריצוי המאסר. לאחר שסיים לרצות את תקופת מאסרו עד תומו ללא ניכוי שליש ומבלי שעבר טיפול, עלול לצאת הגבר את כותלי בית הסוהר כשהכעס, האכזבה והתוקפנות עדיין מקוננים בו, וכשהוא ממשיך להאשים את בת זוגתו על מאסרו, מבלי לקחת אחריות על התנהגותו האלימה. יש וניתן טיפול באלימות בבית הסוהר, אך הטיפול בבית הסוהר מבוסס על למידה תיאורטית בלבד, ואילו הטיפול בהוסטל מפגישים את הדייר עם החיים האמתיים בחוץ, דהיינו - עליו להתמודד עם מציאת מקום עבודה, לקיחת אחריות על פרנסת המשפחה, וכל זאת מתאפשר בהדרגה כשבת הזוג ובני המשפחה נכנסים לתוך מעגל החיים של הדייר. הדייר נאלץ ללמוד ולהיחשף למיומנות משפחתיות בהוסטל - תחזוקת ההוסטל, מטלות ניקיון, קניות, סידורים נדרשים, אי ההסכמות בין דיירים ועוד. המודל בחיי היום יום בהוסטל הינו של תא משפחתי, וכך לומדים הדיירים התנהגות שוויונית, ישירה וכנה, ללא שימוש בטכניקות אלימות אשר הובילו אותם למאסר. 95

96 בכדי לסייע למשפחה להתחבר שוב או לקיים פרידה מתוכננת ומבוקרת מבלי שינקטו אמצעים אלימים, ניתן בהוסטל גם טיפול זוגי ו/ או משפחתי. מטרות הטיפול בהוסטל : לסייע לאסירים בהפסקת האלימות במשפחה, תוך מתן כלים וטכניקות לחיים. הטיפול כולל טיפול פרטני, קבוצתי, קבוצות לעזרה עצמית, פיתוח מיומנויות משפחתית, ניהול משק בית וטיפול זוגי ומשפחתי. לזהות ולהבין את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים המתרחשים במעגל האלימות, תוך העלאת המודעות ולקיחת אחריות על ההתנהגות האלימה. לסייע לנשים המוכות בתהליך חזרת בן הזוג הביתה, או לחילופין לסייע לבני הזוג בתהליך הפרידה. להקנות דפוסי חיים נורמטיביים ללא אלימות. להקנות דפוסי זוגיות תקינה ודפוסי הורות תקינה ובריאה. לקדם את שילוב האסיר המשוחרר בחיים תקינים הכוללים תעסוקה, הכשרה מקצועית, ורשת טיפולית וחברתית. אוכלוסיית היעד של ההוסטל : אסירים השפוטים בגין אלימות במשפחה, כאשר מוקד הבעיה הנו אלימות במשפחה אובחנו כברי שיקום עברו טיפול משמעותי בכלא או בקהילה )פרטני, קבוצתי, אחר( נקיים מסמים ומאלכוהול שלבי תכנית ההוסטל שלב ראשון: שלב איתור המועמד לטיפול בהוסטל כולל איתור, ראיונות, ראיון עם בת הזוג, ועדת קבלה, הכנה לקראת המעבר להוסטל. שלב שני: כניסה להוסטל תהליך הנמשך כ- 4 חודשים. מיקוד בדייר עצמו, כולל אינטייק, קביעת תכנית טיפולית אישית, טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, קבוצות העשרה, הכנה לעבודה, ליווי והכשרה מקצועית. שלב שלישי: טיפול זוגי ומשפחתי חיזוק ושיקום הקשר הזוגי-משפחתי לקראת חזרת בן הזוג לחיק משפחתו. שלב רביעי: הכנה לקראת חזרה הביתה. שלב חמישי: שנת מעקב ופיקוח, השתתפות בקבוצת בוגרים, המשך הקשר הטיפולי עם העו ס בהוסטל, המשך טיפול זוגי ו/ או משפחתי והשתתפות בקבוצת בוגרים המתקיימים פעם בשבועיים. 96

97 נתונים הוסטל מפתחות שנת 5 מס' נקלטים מס' נושרים מס' מסיימים סה"כ מטופלים בהוסטל )כולל ממשיכים משנה קודמת( 4 )מתוכם 6 בוגרים( 5 פעילויות נוספות: התקיימו 5 פרזנטציות בבתי הסוהר על ידי צוות ההוסטל. התקיימו 5 הרצאות מקצועיות התקיימו באקדמיה - באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטה הפתוחה, בבית חולים אסף הרופא, במחלקת הרווחה במודיעין ובמכללה למנהל ראשון לציון. טיפול זוגי טיפול משפחתי קבוצת נשים 6 נשות דיירים 8 זוגות 9 זוגות ב. מרכז שיקום הוליסטי לאסירות משוחררות בחודש מרץ 5 נפתח מרכז השיקום ההוליסטי לשיקום אסירות משוחררות במחוז מרכז. המרכז מאגד בתוכו את הוסטל נשים ומרכז תל מ ואת כל הפרויקטים לנשים שהופעלו במהלך השנים במחוז מרכז. בהמשך, עתידות להיפתח תכניות נוספות לאסירות משוחררות במחוז מרכז. מטרת המרכז ההוליסטי להוות כתובת ובית שיקומי-טיפולי עבור כלל האסירות המשוחררות באזור מרכז הארץ. מרכז השיקום מאפשר ומסייע לנשים להשתלב לאחר מאסרן חזרה בחברה באופן מותאם ומיטיב עבור הנשים ומשפחותיהן ועבור החברה כולה. המרכז משלב בתוכו מגוון שירותים עבור נשים, אסירות משוחררות המתגוררות במרכז הארץ. השירותים הניתנים במרכז מסייעים למשתקמות להתפתח ולצאת מדפוסי התנהגות ותקשורת קורבנית ואלימה ; לסגל לעצמן אסטרטגיות חיים חדשות ויעילות ; לקדם תחושת מחוללות עצמית ; ליצור ולאמץ לעצמן תפקוד ותחושת מסוגלות עצמית ועצמאית. חוויית ההצלחה בהשתלבות בתעסוקה מהדהדת במרחבים נוספים בחייהן של המשתקמות, ומהווה בכך צעד נוסף ומשמעותי בתהליך השיקום. במרכז ניתנים מכלול שירותים מגוונים עבור אסירות משוחררות המתגוררות באזור מרכז הארץ. מתוך התפיסה כי קיימים מרכיבים רבים הנדרשים בתהליך שיקום וטיפול, התערבויות השיקום במרכז מורכבות ממענים מגוונים, בעלי אופי שונה. המרכז מספק שירותים אמבולטוריים במסגרת מרכז היום והערב ושירות של מסגרת אינטנסיבית כוללנית במרחב ההוסטל. מרכז היום והערב מספק התערבויות טיפול ושיקום לנשים, אסירות משוחררות המתגוררות בקהילה. ההוסטל הוא בית טיפולי עבור נשים, אסירות משוחררות, הבנוי כמסגרת חצי פתוחה house(.)half way המסגרת מיועדת ל- דיירות. הנשים מתגוררות בהוסטל במשך כשנה, ובהמשך נבנית להן תכנית המשך בהתאם לצרכיהן. טרם השתלבותן של דיירות ההוסטל בתעסוקה, הן משתתפות בתכנית מרכז היום. דיירות ההוסטל מקבלות דיור, טיפול וליווי אינטנסיביים בכל תחומי החיים. אוכלוסיית היעד: נשים ונערות המשתחררות מכלא נווה תרצה, חלקן במסגרת תכנית פיקוח וחלקן בתום ריצוי מאסר מלא. אוכלוסיית הנשים הנה הטרוגנית מבחינת גיל, מוצא, דת וסוגי עבירה. כמו כן מגיעות למרכז נשים 97

98 המאובחנות כחולות נפש, זכאיות לסל שיקום ונשים המטופלות בתחליפי סם )סבוקסון ואדולן(. כ- /3 מהנשים המגיעות לשיקום הן אימהות לילדים, המקבלות ליווי פרטני וקבוצתי בכל הנוגע לקשר עם הילדים, כולל אירוח ביקורי ילדים בהוסטל וליווי פיסי למפגשים עם הילדים בקהילה. תיאוריית השיקום: תכניות ההתערבות מותאמות לנשים שחוו טראומות קשות ומורכבות בחייהן, שסובלות מפגיעות קשה בעקבות מהלך חייהן ומחוסר אמון בסביבתן. תכנית ההתערבות מורכבת מאלמנטים שיקומיים-טיפוליים קונקרטיים ודינמיים, המשתלבים אלה באלה. מתוך הכרות עם מאפייני ההיסטוריה האישית של נשים נפגעות טראומות מורכבות -,COMPLEX-PTSD וההכרה כי חלק מרכזי בתהליך ההחלמה קשור ביכולת ליצור ולקיים מערכות יחסים אנושיות ומיטיבות, מושם דגש ומושקע מאמץ רב ביצירת קשרים ויחסי אנוש בין הצוות לדיירות ובין הנשים עצמן. מהלך ההתערבות: כבר בשלב המאסר מתחיל תהליך הכנה לכל אסירה המביעה רצון להשתלב במסגרת. תהליך ההכנה משתנה בהתאם לאופי האישה ולמרכיבי תכנית השיקום המיועדת עבורה. התהליך כולל אבחון פרטני, השתתפות בקבוצת הכנה לקראת שחרורה - בהנחיה משותפת של רש א ושב ס, ובמקרים מסוימים גם ביקורים של נשים אסירות במרכז )בעת חופשות(. רכיבי תכניות השיקום: רכישת מיומנויות חיים בסיסיות - ניהול סדר יום, ביצוע מטלות שוטפות, חינוך לחיי אזרחות. מיצוי זכויות וסיוע משפטי פעילויות העשרה ופנאי לימודים והשכלה - השלמת השכלה, השלמת שנ ל, בגרות ורכישת מיומנויות מחשב. שיקום תעסוקתי - ליווי, פיקוח ותמיכה למשתקמת, הניתנים באופן פרטני וקבוצתי. במקביל, איתור וגיוס מעסיקים ידידים וליווי מקצועי, הדרכה ותמיכה הניתנים להם ע י רכזת תעסוקת נשים. שיקום נפשי רגשי -. ליווי וטיפול פרטני: לכל משתקמת יש אשת מקצוע אשר אמונה על הטיפול הפרטני הנפשי )פסיכותרפיה פרטנית( ותיאום הטיפול management(.)case. התערבויות קבוצתיות: קבוצה טיפולית פתוחה - קבוצת בוקר במרכז יום וקבוצת ערב בהוסטל ; קבוצת החלמה מטראומת הזנות; קבוצה לנשים שריצו מאסר בגין עבירות מרמה והונאה ; קבוצת פסיכודרמה; קבוצה לטיפול באמצעות מוסיקה; קבוצת טיפול באמצעות בעלי חיים; קבוצת תמיכה ללומדות בהשכלה גבוהה; סדנת הכנה לתעסוקה; קבוצת תעסוקה לנשים המשולבות בעבודה; קבוצת יחסים קבוצת בקר במרכז יום וקבוצת ערב בהוסטל; תקשורת מקדמת; גוף נפש; קבוצת מרחב נשימה ; קבוצת משוב הכוללת את דיירות ההוסטל והצוות; יציאה לקבוצות NA )ביחד עם מדריכת ההוסטל( תרומה לקהילה - כחלק ממרכיבי תכנית השיקום, המשתקמת משתלבת בפעילות התנדבות בקהילה. האסירה המשוחררת ומשפחתה - קשר עם מסגרות החינוך והרווחה המטפלות בילדי הנשים; טיפול דיאדי; טיפול זוגי; ליווי לביקורי ילדים ומשפחות מחוץ למרכז; הנחיית ביקורים המתקיימים בתוך המרכז; יזום וליווי ביקורי ילדים עוד בתקופת המאסר. 98

99 משימות המרכז: קשרי קהילה - ממשקים מחוץ לרש א: שב ס, סנגוריה ציבורית, בטל א, משרדים ממשלתיים, מחלקות רווחה, שירותי בריאות הנפש ובריאות בכלל, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך אקדמיים ומקצועיים וכו. מרכז הכשרה ולמידה:. הפצת חזון ומדיניות שיקום נשים בישראל והעלאת המודעות לאוכלוסיית האסירות המשוחררות.. הרצאות ומפגשי הדרכה מחוץ לרש א : הפצת הידע הייחודי שבתחום נשים, הדרכה ותמיכה בגורמי הקהילה המטפלים באסירות משוחררות. 3. אירוח, ביקורים והרצאות לצוותי עובדים וסטודנטים המגיעים למרכז. 4. מרכז הכשרה ולמידה עבור סטודנטיות ממקצועות טיפול וחינוך כיום משולבות במרכז 6 סטודנטיות ממקצועות טיפול וחינוך שונים. מרכז ומערך התנדבות - המרכז מהווה מסגרת להתנדבות נשים מהקהילה. פעילות המתנדבות מלווה במפגשי הכשרה, הדרכה והדרכה פרטנית. כיום פועלות במרכז כ 8 מתנדבות. בנוסף, מרכז השיקום אומץ ע י קבוצת מתנדבות מתכנית מעגל נשים. תכניות השכלה גבוהה עבור אסירות משוחררות יעדים ומגמות לשנת 6: הרחבת מגוון הקבוצות הייעודיות לאוכלוסיות נוספות - קבוצות תמיכה וסיוע לנשות אסירים וקבוצות לילדי אסירים פתיחה מחודשת של תכנית אימהות וילדיהן. סיכום פעילות המרכז ההוליסטי בשנת 5 ממשיכות משנה שעברה נקלטות בשנת 5 סה"כ מסיימות סה"כ נושרות סה"כ מטופלות בשנת מתגוררות בהוסטל 3-6 מטופלות במרכז 5 יום וערב סה כ טופלו במרכז ההוליסטי 44 אסירות משוחררות ) נשים התגוררו בהוסטל במקביל לטיפול במרכז היום(. 99

100 ג. הוסטל ירושלים מסגרת שיקומית-טיפולית כוללנית לאסירים משוחררים. ההוסטל מהווה גשר בין החיים מאחורי סורג ובריח ובין הקהילה, ובו מתגוררים כאחד-עשר דיירים הלוקחים חלק בתהליך טיפולי בליווי צוות מקצועי הכולל מנהל, עובדים סוציאליים, מדריכים בוגרי ההוסטל ומתנדבים. משך הטיפול הינו שנה ותשעה חודשים, מתוכם תשעה חודשים ראשונים אינטנסיביים הכוללים מגורים בהוסטל ושנה נוספת של שנת מעקב. במהלך שנת המעקב, שוכרים הדיירים דירה באופן עצמאי בסמיכות להוסטל, תוך שימור הקשר עם ההוסטל והמשך השתתפות בקבוצות, שיחות פרטניות, פעילויות תרבות והעשרה ומעקב בדיקות שתן לגילוי סמים. מסגרת ההוסטל מאפשרת לדיירים לרכוש כלים תפקודיים ורגשיים לניהול שגרת חיים נורמטיבית ונקייה מסמים, תוך שמירה על יציבות תעסוקתית. זאת, באמצעות טיפול פרטני וקבוצתי, מענה וליווי תעסוקתי, רכישת כישורי חיים, כלים לניהול כלכלי עצמאי, שיקום משפחתי ואירועי תרבות והעשרה. אוכלוסיית היעד : אסירים משוחררים בגילאים -6 המאופיינים ברצידיביזם )מועדות( גבוה, שאובחנו ע י יועצי רש א בכלא כזקוקים לטיפול אינטנסיבי. לרוב, יהיו אלה אסירים אשר התנסו במגוון תכניות טיפוליות אך שבו לסורם, וכן אסירים המתגוררים בסביבה קרימינוגנית שלא מאפשרת את שיקומם בקהילה וזקוקים לניתוק זמני/קבוע לשם שיקומם. ההוסטל מקבל אסירים משוחררים ברישיון )במסגרת השליש( ואסירים המגיעים באופן וולונטרי לאחר שחרורם מריצוי מלוא מאסרם. ייחודיות ההוסטל : אוכלוסיית היעד - מהווה את אוכלוסיית קצה הרצף בקרב האסירים המשוחררים ברי הטיפול. אוכלוסייה המאופיינת בהיסטורית חיים הכוללת גדילה במשפחות דיספונקציונליות, קורבנות של מערכות יחסים המאופיינות בהזנחה, התעללות, אלימות ואלימות מינית. אנשים הסובלים מטראומות מתמשכות ובנטייה להרס עצמי שבאה לידי ביטויי בין היתר בנטייה להתמכרויות. למעשה, ההוסטל מספק אופק שיקומי לאוכלוסיית יעד אשר אין בנמצא אלטרנטיבות ראויות לשיקומה וחזרתה למסלול החיים הנורמטיבי. היכולת לתת מענה כוללני רחב היקף - מסגרת ההוסטל מספקת מענה כולל ומקיף לצרכי האסיר המשוחרר, ומקנה לו מגוון עצום של כלים להתמודדות עם דרישות החיים הנורמטיביים. ההוסטל מספק לאסיר יציבות, זמן הסתגלות ואפשרות לפתור את בעיותיו. כמו כן, נעשות התערבויות טיפוליות רבות בנוגע למשפחת האסיר בדגש על ילדיו. מסגרת ביתית מכילה - ההוסטל הנו מסגרת ביתית, ומושם דגש על יחס אישי, אינטימיות ושחזור מסגרת המשפחה הראשונית, ובכך עונה על צרכים רגשיים וקונקרטיים מהותיים של אוכלוסיית היעד. כמו כן, ההשתייכות לקהילת ההוסטל הכוללת בוגרים רבים על משפחותיהם, מהווה נדבך משמעותי של תמיכה והשתייכות המאפשרות למטופל גורם תמיכה לאורך שארית חייו. אלמנט זה בא לידי ביטוי בחגים אשר הקהילה חוגגת יחד, טיולים, העברת מסרים ובעיקר תחושת ביתיות ושייכות. מישורי ההתערבות בהוסטל: א. מענה טיפולי: טיפול קבוצתי: חברי הקבוצה רוכשים מודעות באמצעות משוב מזולתם, צפייה והתבוננות עצמית להיבטים משמעותיים בהתנהגותם. מוקדי הכוח שלהם, מגבלותיהם, עיוותיהם ביחסיהם הבין אישיים, והתנהגותם השלילית והלקויה, מעוררת תגובות לא רצויות כלפיהם. בהוסטל מתקיימות הקבוצות הבאות : קבוצה דינמית ; קבוצות טראומה ; קבוצת סיפורי חיים ; פסיכודרמה ; קבוצת יחסים בינאישיים ; קבוצת טיפול קוגניטיבי ; רכישת מיומיות לתקשורת בין אישית ; קבוצת הבית ; שליטה בכעסים ; תקשורת בין אישית ; מניעת שימוש חוזר ; קבוצת הצעדים.

101 טיפול פרטני : כל דייר משתתף בשיחה פרטנית אחת לשבוע. טיפול זוגי/ משפחתי: בהתאם לצרכי הדייר נערכות התערבויות זוגיות/ משפחתיות, או הפנייה למסגרת חיצונית המעניקה סיוע זה. מתקיים קשר שוטף עם בני המשפחה, קיום ימי משפחות, שבתות ילדים, ימי פעילויות ייחודיים עם ילדי הדיירים. ב. מענה שיקומי: תעסוקה: כל המטופלים בהוסטל עובדים במשרה מלאה. עבודתם הנה תחת ליווי תעסוקתי של יועץ תעסוקה, כשההוסטל מאפשר סדנאות לפתרון בעיותיהם בתחום התעסוקה וקשר עם המעסיק. אחת לשנה מתקיימת סדנה בנושא תעסוקה על ידי יועצת התעסוקה המחוזית. בריאות: דייר בהוסטל נדרש לבצע בדיקות רפואיות ולהיות במעקב רפואי בהתאם למצבו. מיצוי זכויות: בתחומי ביטוח לאומי, משרד השיכון, מס הכנסה, הסדרת וסגירת תיקים פליליים. חובות כספיים: ההוסטל מתווך בין הדייר לבין בעלי החוב ומארגן פריסת תשלומים המביאות להסדר חובות ולסגירת תיקים בהוצאה לפועל. סדר יום: הקניית הרגלי סדר יום, השכמה, יציאה לעבודה, עמידה בלוח זמנים, כיבוי אורות. מניעת שימוש בסמים: ביצוע בדיקות שתן ברוטינה קבועה, השתתפות בקבוצות NA וקבוצות צעדים ורכישת כלים להתמודדות עם הכמיהה לסמים ושימוש חוזר. ניהול משק בית: הדייר לומד לבצע עבודות בית כמו: ניקיון, כביסה, בישול,קניות. התנהלות כלכלית: ניהול תקציב אישי, הכנסות מול הוצאות, רכישה על-פי צרכים ויכולת כלכלית, הסדרת חובות מול נושים, למידה של הרגלי חיסכון לצרכים עתידיים. אחת לשנה מתקיימת סדנה בנושא התנהלות כלכלית בשיתוף פעולה עם עמותת פעמונים. התנדבות: במהלך שהותם בהוסטל משולבים הדיירים בפרויקטים שונים של התנדבות. ההתנדבות מפתחת אחריות חברתית וחמלה, מפחיתה תחושות ניכור וחוסר אונים ומספקת משמעות ותחושת ערך למתנדב. במהלך השנתיים האחרונות מתקיים פרויקט משותף עם תיכון הרטמן אשר מפגיש בין דיירי ההוסטל לבני נוער נורמטיביים, תוך כדי קיום התנדבויות שוטפות למען אוכלוסיות במצוקה. העשרה: הדיירים משתתפי בפעילות העשרה אשר כוללת טיולים לימודיים ברחבי הארץ, סרטים, הצגות והתייחסות לחגים ומועדים. מטרת הפעילות גיבוש חברתי וחשיפה לאופציות ניצול שעות הפנאי בהשתלבותו בקהילה בסיום הטיפול במסגרת. אחת לשנה מתקיים טיול בן יומיים לצפון הארץ. סיכום פעילות הוסטל ירושלים בשנת 5 ממשיכים משנה קודמת מס' נקלטים מס' מסיימים מס' נושרים סה"כ מטופלים 3 9

102 ד. הוסטל בית החסד רקע כללי: הוסטל בית החסד הינו הוסטל טיפולי ושיקומי, נוסד בשנת 98 ע י המנוח כמיל שחאדה ז ל ופועל עד היום בגישה אשר משלבת מקצועיות באווירה ובדגש על משפחתיות. במשך כשלושים שנה המסגרת קלטה וטיפלה במאות אסירים משוחררים, שהתקבלו על-פי תכניות שיקום כמסגרת מעבר בין הכלא לבין הקהילה. המסגרת מאפשרת חוויה טיפולית שבאה לענות על צרכי המשתקמים בהיבטים שונים -רגשי, חברתי, תעסוקתי ומשפחתי. הוסטל בית החסד ממוקם במבנה אשר מספק ומשלב מחד גישה טיפולית פרטנית, ומאידך מאפשר רמה נאותה של פרטיות. הבניין מורכב משתי יחידות דיור, האחת מאכלסת 8 דיירים, ואילו השנייה מאכלסת 7 דיירים. קיים מטבח וחדר אוכל לרווחת המשתקמים, חדר שבו מתקיימת פעילות מגוונת של אספות דיירים, חוגי העשרה, קבוצות הטיפוליות וישיבות הצוות הטיפולי הממונה על הטיפול באסירים. נוסף על כך, קיים מגרש לפעילות ספורטיבית של כדור-סל וכדור-רגל, וכן גינה שנעשה בה שימוש הן לצרכים טיפוליים והן לצרכים חברתיים ופעילות פנאי. הבניין ממוקדם בעיר התחתית בחיפה, ושוכן בלב קריית הממשלה בקרבת המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים הקשורים לצרכי האוכלוסייה )משרד השיכון, המוסד לביטוח לאומי, רשות הדואר, בנקים, שירות התעסוקה(. כמו כן, ההוסטל מצוי בסמיכות לעורקי תחבורה ציבורית, דבר המסייע למשתקמים ביציאה וחזרה למסגרות התעסוקה ושאר הפעילות מחוץ למתחם ההוסטל. ההוסטל יכול לקלוט עד 5 דיירים. תקופת הדיירות בהוסטל היא 9 חודשים, ולאחריה שנת מעקב. סך הטיפול בהוסטל הנו חודשים. צוות ההוסטל מנהל - עו ס: אחראי על ניהול הצוות, קביעת תכנית עבודה, ראיון מועמדים, מכהן כיו ר ועדת הקבלה ומדריך סטודנטים לעבודה סוציאלית. עובדות סוציאליות: אחראיות על ניהול הטיפול הפרטני של המשתקמים, הנחיית קבוצות טיפוליות, ומילוי תכנית השיקום. 3 מדריכים חברתיים: בעלי הכשרה וניסיון בתחום הטיפול באסירים עם רקע התמכרותי. שני מדריכים הם בוגרי ההוסטל. אם בית אשר ייסדה את ההוסטל ביחד עם בעלה המנוח, ומהווה עבור הדיירים דמות תומכת. טבחית בהיקף משרה חלקי, אשר אחראית על בניית התפריט והחלק הקולינרי. מנכ ל העמותה, מכהן כחבר בצוות הטיפול ומשתתף בישיבות צוות. תכנית הטיפול: א. מטרת התוכנית בהוסטל הינה לתת למטופלים כלים להשתלבות נורמטיבית בחברה, ובנויה מחלקים תפקודיים ומתהליכים רגשיים המאפשרים למשתקם לזהות דפוסים מעכבים ולעבוד עליהם. במסגרת התוכנית הטיפולית, לכל משתקם ימונה מטפל אישי אשר גם ינהל את הטיפול. ב. סדר היום כולל יציאה מסודרת לעולם העבודה, ובשעות אחה צ השתתפות בתורניות, קבוצות טיפוליות, טיפול פרטני, העשרה בתחומים שונים ותרבות. ג. ההוסטל מציע מפרט של קבוצות טיפוליות )לפחות שתי קבוצות לכל מטופל(, כדי לתת מענה לנושאים רבים שהם חלק בלתי נפרד מהמצע הטיפולי הכוללני. מנחי הקבוצות הם אנשי הצוות המטפל. התכנית כוללת קבוצת דפוסי חשיבה, קבוצת סיפורי חיים, קבוצת הבית וקבוצה דינמית פעילה עפ י המודל של קבוצת רכבת.

103 מטופלים חדשים מצטרפים למערך הקבוצתי הקיים. בנוסף משתתפים הדיירים בקבוצת ה NA ד. המשפחה הנה במוקד ההתערבות. משתקמים שהם אבות, יקבלו בנוסף לטיפול הפרטני-קבוצתי התייחסות לחלקם התפקודי כהורים, ומתאם הטיפול יקבע תכנית ההתערבות במישור המשפחתי. כחלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפול, ידאג המטפל שמשפחתו של המשתקם תהיה בקשר רציף אודות תכנית הטיפול, ובנוסף המשפחה מוזמנת למפגשים אחת לשלושה חודשים כדי לעמוד על התקדמות הטיפול ותיאום ציפיות לקראת חזרתו העתידית של המשתקם לחיק המשפחה. אסירים נשואים יקבלו התייחסות טיפולית ייחודית, ובנות הזוג ישתתפו במפגשים בתיאום עם המטפל הפרטני. דגש מיוחד יושם על צרכי הילדים, במטרה לחזק את הקשר עם ההורה. לפיכך יתואם מפגש תלת חודשי שבו ישתתפו הילדים בפעילות יצירה המונחית ע י העובדת הסוציאלית. ה. לכל מטופל תתבצע הערכה על-ידי מנהל ההוסטל ומתאם הטיפול ב- שלבים: שלב א - בתום חודש מקליטת המטופל, ושלב ב - עד חמישה חודשים מיום קליטתו. ו. המשתקם יהיה במסגרת פיקוח מחייב בתום תקופת השהות, ומרכיב זה הוא חלק אינטגרלי בכל תכנית. המשתקמים בקבוצה זו יהיו במסגרת טיפול פרטני וקבוצתי על-פי הנהלים. עבור קבוצת האסירים בשלב ב - דהיינו בפיקוח מחייב, מתקיימות קבוצות טיפוליות אשר מונחות ע י הצוות המקצועי. כמו כן מטופלים בקבוצה זו מחויבים לבדיקות שתן ואלכוהול. ז. לכל אורך התהליך, צוות הטיפול מעדכן את ועדות השחרורים במסגרת ישיבות המעקב ובעת הפרה או חריגה מתנאי התוכנית, באמצעות המפקח הארצי ברשות לשיקום האסיר. ח. צוות הטיפול קובע בתיאום ובהתחשבות עם צרכי המטופלים חוגים, שמטרתם העשרה והקניית ידע והרחבת אופקים. כחלק בלתי נפרד מהיבט זה, מאורגנים טיולים ברחבי הארץ לאתרי מורשת, תוך פעילות שהרציונל שלה טיפולי. כמו כן הדיירים משתתפים בפעילות פנאי )סרטים, הצגות, ביקור במוזיאונים אחת לחודש(. חשוב לציין כי הדייר/מטופל הנו שותף מלא בתוכנית הטיפול, וכי הוא מחויב לעמוד בתנאים ולמלא אחרי הנחיות מתאם הטיפול, בכפוף להערכות התקופתיות. הליך קבלת אסירים לטיפול בהוסטל בית החסד. מתקבלים להוסטל אסירים אשר עברו אבחון ראשוני ע י יועצי הרשות לשיקום האסיר בכלא, ונמצאו כמועמדים בעלי פוטנציאל להמשך תהליך שיקומי בקהילה.. ועדת הקבלה בהוסטל מתקיימת לאחר קבלת מועמדות, ומוגשת תכנית מוצעת לטיפול לוועדת השחרורים באמצעות המפקח הארצי. 3. צוות הטיפול בהוסטל ממונה על מימוש התכנית, ומעדכן ועדת השחרורים באמצעות המפקח הארצי לאחר עדכון מנהלת מחוז חיפה והצפון ברש א. 4. הטיפול כולל טיפול פרטני וטיפול קבוצתי לפי מספר גישות. בעניין הצוות הרב-מקצועי מתכנס אחת לשבוע כדי לדון בתכנית השוטפת ולקבל החלטות מקצועיות 5. המטופלים. 3

104 סיכום פעילות ההוסטל לשנת 5 דיירים ממשיכים טיפול נקלטו בשנת 5 מסיימי דיירות בת 9 חודשים מסיימי טיפול ( חודשים( נושרים מההוסטל נושרים מתקופת המעקב מטופלים בשנת מעקב סה"כ מטופלים בשנת ה. סך המטופלים במסגרות הרשות לשיקום האסיר מסגרת/הוסטל הוסטל "מפתחות" הוסטל ירושלים מרכז הוליסטי לאסירות משוחררות הוסטל בית החסד סה"כ מספר מטופלים בשנת

105 פרק שישי מטה הרשות לשיקום האסיר 5 5 סיכום שנת עבודה לשנת 5

106 6

107 מטה הרשות לשיקום האסיר א. משאבי אנוש נכון ל- 3//5, היו מועסקים ברשות לשיקום האסיר 3 עובדים. בנוסף לכך, נמצאו בתהליכי קליטה 7 עובדים נוספים. פרט לעובדי הרשות, משתתפת רש א בעלות שכרם של 6 רכזים ברשויות המקומיות )ב- matching (, הפועלים תחת ליווי ופיקוח מקצועי של יועצי הרשות לשיקום האסיר. רכזי רש א ברשויות המקומיות מכסים 37 ישובים בארץ. ברשות מועסקים 6 עובדים בני החברה הערבית )לרבות מנהלת מחוז(, מרביתם החלו בפועל את עבודתם ברשות בתחילת שנת 5. ברשות מועסקות 9 נשים, המהוות 7% מכלל העובדים. הרשות מעסיקה בתפקידי הדרכה וליווי 5 עובדים אשר היו בעבר אסירים משוחררים או מכורים, וסיימו בהצלחה תהליך שיקומי. כוח האדם ברשות כוח אדם מטה 9% כוח אדם מטה כוח אדם שטח 9% כוח אדם שטח יותר ממחצית המועסקים ברשות לשיקום האסיר הינם עובדים סוציאליים סה כ 69 עובדים בדירוג העובדים הסוציאליים, 7 עובדים בדירוג המח ר, 3 עובדים בדירוג מנהלי, עובדים בחוזה אישי )בכיר, משרת אמון וחוזה מדריכים בהוסטלים(. 7

108 דירוג עובדי הרשות לשיקום האסיר 3% חוזה אישי (בכירים ומדריכים) 6% דירוג המנהלי 8% דירוג המח"ר 53% דירוג העובדים הסוציאליים השכלת עובדי הרשות הינה לפי הפילוח הבא: בעלי תואר דוקטור, דוקטורנטים, 4 בעלי תואר שני, 45 בעלי תואר ראשון, והיתר 39 עובדים, בדירוג מנהלי. השכלת עובדי הרשות לשיקום האסיר דוקטורים ודוקטורנטים ללא תואר אקדמי תואר שני תואר ראשון להלן פירוט הפעילויות בשנת : 5 במהלך שנת 5 נקלטו ברשות לשיקום האסיר 6 עובדים חדשים, בהתאם לפירוט הבא: 3 מזכירות רכז ועדות שחרורים 4 יועצי שיקום מחוזי 5 רכזי שיקום אזורי מדריכים עו ס בהוסטל )מ מ( 8

109 . בשנת 5 פרשו 3 עובדים, מתוכם עובדת אחת בתוכנית לעידוד פרישה. כן סיימו את עבודתם 4 עובדים )6 מתוכם התפטרו והיתר סיימו עבודתם מסיבות ארגוניות(. 3. במהלך שנת 5 הוחלט על איחוד מסגרות הנשים במחוז מרכז והוקם מרכז הוליסטי הכולל הוסטל לאסירות משוחררות ומרכז יום וערב )תל מ(. בכך, הורחב המענה הטיפולי הניתן לנשים. 4. במהלך שנת 5 נסגר הוסטל תורני שכלל 7 אנשי צוות, עובדת אחת שולבה בתפקיד אחר ברשות והיתר פרשו מרצונם. 5. הוקמו מרכזי שיקום אזוריים )מש א( בצפון ובמרכז, בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי. כמו-כן, הוסטל ב ש הוסב למרכז שיקום אזורי בדרום, שמטרתו מתן מענים אינטנסיביים לאסירים משוחררים בקהילה. 6. כחלק משינוי תהליך קליטת עובדי הרשות, הוקם בשנת 5 מרכז מיון להערכת מועמדים לביצוע תפקידים מקצועיים. 7. התקיים כנס לעובדי הרשות לשיקום האסיר, במהלכו ניתנו הרצאות בעניין הטרדה מינית ובנושא קרנות הפנסיה והפרשות פנסיוניות. 8. במהלך שנת 5 אושרה פעילות גיבוש מחוזית עבור כל מחוזות הרשות. 9. בשנת 5 הוטמעה מערכת הנוכחות לעובדי הרשות. המערכת האינטרנטית מאפשרת לעובדים להתעדכן ולעקוב באופן שוטף אחר דוח הנוכחות. מערכת זו מקלה על העובדים ועל הממונים לעקוב אחר פירוט שעות העובדה, ימי החופשה וימי המחלה של העובדים.. לכלל העובדים הונפקו כרטיסי עובד אישיים הנושאים את סמליל הרשות, ובכך מתאפשרים החתמה והנפקת כרטיס דוח עובד חודשי מסודר, וכניסה למשרדי הממשלה השונים. יעדים לשנת : 6 השלמת קליטת כוח אדם לרשות הרחבת פעילות לשיפור הרווחה לעובד ולפרט נפעל לתקינת הרשות בחינת מדרג התפקידים ומתח הדרגות ברשות בחינת הרחבת תקציב הקרן להלוואות הניתנות לעובדי הרשות ב. בנא מ - בינוי, נכסים, אפסנאות ומשק ייעוד מחלקת בנא מ: מתן שירות ומענה לוגיסטי, מחשובי וטכנולוגי לכלל צורכי הרשות. אחריות על מבני הרשות - שכר דירה ואחזקה. ביצוע רכש מקצועי, חסכוני ואמין וניהול אינוונטר הרשות. אחריות על תשתיות הרשות, ציוד תקשורת וטלפוניה. 9

110 תחומי אחריות ופעילות:. תפעול שוטף ביטוח, ארנונה, חשמל, מים, טלפוניה, ועד בית, הדפסות, ציוד משרדי, הפעלת חברות קבלניות לביצוע עבודות ניקיון.. ניהול הזמנות. 3. בדיקת חשבונות קבלנים וספקים. 4. הכנת כל החומר הנדרש למכרזים והתקשרויות ומעקב וטיפול בהארכת חוזים. 5. נכסים שכירויות איתור נכסים והתקשרות עימם, שכר דירה למטה ומשרדים. 6. ניהול פרויקטים ובקרת קבלנים שכירת מבנים חדשים והשמשתם, שיפוצים. 7. אחזקת שבר ואחזקה מונעת. 8. הסעות, רכבים ושינוע. 9. מחשוב ותקשורת.. תפעול וביצוע כנסי ואירועי הרשות.. פיקוח והתקשרות מול ארכיב הרשות.. דמי מחזור. 3. פרילנסרים מנחי ומדריכי קבוצות. משימות: א. אחזקה אחזקת מבני משרדי הרשות וההוסטלים. שיפוץ מבני ומשרדי הרשות-הכנת מפרטים, תכנון, תיאום ובקרת קבלני ביצוע. שיפוצים כלליים במוסדות הרשות. אחזקת שבר במבני הרשות. הפעלת קבלנים ע פ מכרזים. ב. רכש ניהול פרויקטים חד פעמיים ובקרת קבלנים קבועים וזמניים. רכישת ציוד מתכלה למוסדות הרשות. רכישת ציוד קבוע למוסדות הרשות. רכישת טלפוניה וציוד היקפי. רכישת ציוד לאירועים, כנסים וימי עיון. ג. אינוונטר ניהול כלל הזמנות הרשות. ניהול רישום ממוחשב של ציוד הרשות. ביצוע בדיקות ציוד מדגמיות במוסדות הרשות.

111 ניוד ציוד מאתרי הרשות השונים בהתאם לצורך ועדכון האינוונטר. ד. תחבורה ניהול ליסינג תפעולי כולל התקשרות חוזית. אחריות היסעים ושינוע במוסדות הרשות. ה. בינוי ונכסים איתור נכסים מתאימים וליווים עד לחתימת חוזה. טיפול בהארכת חוזים. טיפול בשכר דירה למבני הרשות. ניהול הסדרי חניה עבור מוסדות הרשות. ו. תקשורת אחזקת מרכזיות הרשות ורכישת ציוד חדש במידת הצורך. מתן שירות לכל מנויי הסלולר ברשות. מעקב וטיפול בהארכת חוזי תקשורת. הפעלת קבלני משנה בתחום התקשורת והתשתיות. ז. מחשוב רכישה, ניתוח, אפיון והטמעה של תוכנות חדשות. רכישת ואחזקת ציוד מחשוב. ח. כנסים הפעלת קבלני משנה בתחום המחשוב. ארגון ותפעול הכנסים וימי העיון של הרשות. ט. ביטוחים הכנת חומרים למכרזי הביטוח של הרשות. טיפול בהארכת חוזים. פעולות ייחודיות שהתבצעו בשנת 5: תכנון וביצוע חדר ישיבות חדש הכולל שולחן ישיבות, כסאות, התקנת ציוד מולטימדיה חדיש ומערכת הקלטה. שכירת מבני משרדים נוספים במטה ובמחוזות ירושלים, דרום ומרכז, ביצוע התאמות, הכנת תשתיות ורכישת ציוד וריהוט עבורם. שכירת חדר קבוצות למחוז ירושלים ומחסן לרשות. הקמת וחניכת מרכז נשים חדש הכולל את הוסטל נשים ומרכז תל ם. הסדרת נושא החניות בכלל המחוזות. הרחבת והעצמת ההשתמשות בחוזי חשכ ל במגוון תחומים )תקשורת, כנסים, ציוד משרדי, ריהוט וכו (. הרחבת והעצמת הבקרה על כלל הוצאות הרשות בתחומי הרכש.

112 הסדרת נושא רכש ציוד משרדי ספק חשכ ל, ומינוי אחראי הזמנות בכול מחוז. ביצוע בקרה על כלל ההסכמים והחוזים ובדיקת נכסים חלופיים למטרת הורדת עלויות תוך שקלול כל ההוצאות הנלוות. ביצוע בדיקה על כלל ההוצאות של הרשות לפי תחומים והפחתת ההוצאות בגינן ( חניות, תקשורת, מדפסות וכו (. חסכון עלויות תקשורת נייחת. ביצוע עבודות תקשורת בכלל המחוזות והמטה, יישום שיפורים טכנולוגיים במערך התקשורת. ביצוע עבודות טלפוניה בכלל המחוזות והמטה. העברת מערך המיילים ל -.gov.il רכישת מחשבים ניידים לבעלי תפקידים ברשות. הנפקת כרטיסים חכמים. ביצוע בקרות שנתיות. עריכת מכרזי ביטוח חדשים לרשות. ארגון ותפעול כנסים וימי עיון )פורום הוסטלים, כנס סיכום שנת עבודה 4, כנס דו יומי בעלי תפקידים, כנס עם שופטי ועדות שחרורים וכו (. תפעול והוצאה לאור של פרויקטים בתחום הדפוס והגרפיקה )קוד אתי, אגרות, קלסרי נהלים, כרזות, ברכות לחגים וכו (. ג. מחלקת מחקר פעילותה המגוונת של הרשות לשיקום האסיר מלווה בעשייה מחקרית, שנועדה לבחון את השפעותיהן קצרות הטווח וארוכות הטווח של העשייה השיקומית בקרב האסירים משוחררים ו/או בני משפחותיהם. מחקרים אלו מבוצעים הן על ידי אנשי אקדמיה מדיספלינות רלוונטיות שונות, והן בידי סטודנטים - כחלק ממילוי חובותיהם לקבלת תארים אקדמיים גבוהים. על מנת ליזום, להסדיר ולפקח על עשייה מחקרית זו, פועלת ברשות ועדת מחקר שתפקידה בין היתר, לבדוק האם המחקרים המתוכננים עומדים בעקרונות האקדמיים והאתיים, ותואמים להוראות החוקיות והמנהליות. הרשות לשיקום האסיר מייחסת חשיבות עליונה להנחלתה של מדיניות מבוססת עובדות, המביאה לקשר הדוק בין עבודת השטח ובין ההערכה האמפירית האקדמית של עבודה זאת. לשם ביסוסה של מדיניות זאת, מעודדת הרשות עריכת מחקרים אקדמיים במגוון רחב של נושאים הרלוונטיים לנושא שיקום אסירים ובני משפחותיהם. הרשות רואה בכך תרומה הן לידע המקצועי באופן העשוי לשפר ולייעל את השירות, והן תרומה רחבה לידע האקדמי בתחום. לצד פעילותה של ועדת המחקר, הוקמה בשנת 4 מחלקת מחקר אשר יוזמת ביצוע מחקרים פנימיים ברשות, על-פי החלטת הנהלת הרשות ויעדיה המקצועיים. נושאי המחקרים אשר אושרו החל משנת 4 והתבצעו בשנת : 5. טכניקת הפרזנטציה המוזיקלית ככלי טיפול בתוכנית לשיקום אסירות משוחררות.. תהליכים אישיים ובין אישיים שחווים עברייני מין בעקבות חשיפת ביצוע העבירה. 3. קרימינולוגיה יהודית. 4. אסירות תודה בחייהם של גברים אלימים בהוסטל מפתחות של הרשות לשיקום האסיר.

113 5. אבהות לאחר מאסר: תרומתם של קווים נרקיסיסטים, תפיסת מסוגלות אבהית ותמיכת האם לביטויי חום וקרבה ומעורבותם של אסירים משוחררים בגידול ילדיהם. 6. יחס אצבעות, מעמד חברתי-כלכלי ונטייה חברתית בקרב סטודנטים ואסירים משוחררים. האישור ניתן בכפוף למס סייגים. 7. הקשר בין עבירות מין לרגשות אשמה, בושה ומצוקה נפשית אצל בת הזוג. 8. שיקום תורני לאסירים משוחררים. 9. רע מנעוריו? השפעת הנדיבות של הריכוז העצמי במציאות חייהם של בני נוער בסיכון. מחקרים פנימיים אשר התבצעו ופרסומים עדכניים:. פרסום בינ ל לממצאי מחקר פיקוח אלקטרוני : Shoham, E, Efodi, R. & Yehosha-Stern, S. (4). Feeling Almost Like Everyone Else - Israel s Electronic Monitoring Program: Perceptions and Attitudes among Released Prisoners and Their.Supervisors. International law research, 3(), 59 Shoham, E, Yehosha-Stern, S. & Efodi, R. (4). Recidivism among licensed-released prisoners who participated in the EM program in Israel. International Journal of Offender Therapy and.comparative Criminology. סיכום שנות עבודה טיפול ושיקום בני נוער משוחררים ממאסר מחקר מלווה. בתהליך ביצוע. 4. השתלבותם של בוגרי השיקום הקבוצתי בתכניות שיקום ברשות לשיקום האסיר, בתהליך ביצוע. 5. טיפול באסירות משוחררות במסגרת תל מ מחקר מלווה. 6. סקר שביעות רצון ובחינת צרכים של אסירים משוחררים. 7. איסוף נתונים שיטתי לשנים סיכום טיפול קבוצתי ברשות לשיקום האסיר איסוף שאלונים לאורך זמן )במשך כשנה(. ארגון ושותפות בימי עיון : הכנס הדו-שנתי השני של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה. )ירושלים, 5-6/6/5(. התערבות ושיקום תלוי תרבות בקרב אסירים )המכללה האקדמית אשקלון, 9//5(. יעדים ומגמות לשנת 6:. מעקב ובקרה מחקרית פנימית: קבוצות טיפוליות במחוזות תועלות טיפוליות ובדיקת צרכיי מטופלים; סיכומי נתונים שנתיים וחציוניים; מעורבות במחקרי מעקב: מש א, אפיקים, נוער.. חיזוק קשרי אקדמיה והשתתפות בימי עיון וכנסים מקצועיים. 3. פרסום הצעות לביצוע מחקרים בתחומי העניין של הרשות. 4. עידוד עובדי הרשות לביצוע מחקרים ולכתיבת מאמרים בתחומי עיסוקם. 5. הוצאת ביטאון מקצועי לרשות לשיקום האסיר אחת לרבעון. 6. ביסוס מעמדה של ועדת המחקר ושינוי הרכב חבריה. 7. קיום ימי עיון אקדמיים 3

114 ד. הדרכה והשתלמויות שנת 5 הייתה שנה מכוננת בתחום ההדרכה, והחל משנה זו הושקעו מאמצים והושמו משאבים רבים בתחום זה. הדרכה הנה תהליך של הכשרה מתוכננת, המתבטאת בשינוי מתוכנן בידע, במיומנויות ובעמדות של עובדים. ההדרכה הנה חוצה תפקידים בארגון, ועל-כן מיועדת לכלל עובדי הארגון בהתאמה לצרכים ולדרישות התפקיד. ברשות לשיקום האסיר מועסקים עובדים העוסקים בתרפיה באופן ישיר )רכזים, מטפלים בהוסטלים, מנחי קבוצות(. אין ספק כי עובדים אלה זקוקים להדרכה באופן שוטף ומוגבר ביחס לעמיתיהם. תפקידיה של ההדרכה הארגון הם רבים, ובין היתר ניתן לציין את שיפור המיומנויות המקצועיות של העובד והעצמת יכולותיו, עיצוב תרבות ארגונית מלווה בהדרכה מקצועית שוטפת, לצד תמיכה בתהליכי שינוי בארגון. ככל ארגון אחר, ניצבת הרשות לשיקום האסיר בפני שינויים מהותיים בתחומים שונים טכנולוגיים, מקצועיים, ניהוליים ועוד. שינויים משמעותיים אלו, מחייבים קיומו של מנגנון ארגוני אשר יסייע בתהליך ההתמודדות בהסתגלות למצב החדש. המנגנון הארגוני שהינו משמעותי במיוחד לניהול שינויים הוא מערך ההדרכה בארגון. לצד זאת, עומדת לנגד עינינו שאיפת העובד ללמוד, להתפתח ולהרחיב את אופקיו המקצועיים. מערך ההדרכה ישאף לסייע לעובדים התפתחות אישית ומקצועית, מתוך הבנה כי זוהי אף הזדמנות עבור הארגון לסייע במניעת שחיקת העובד. אין ספק כי מימוש הפוטנציאל הטמון אצל כל עובד ועובדת, בשילוב יכולות וכישורי העובדים, ייטיבו עם הארגון ויסייעו לו במימוש יעדיו. מערך ההדרכה פועל לכך כי החלק הארי של ההדרכה וההכשרה יהיה תוך ארגוני, תוך שימוש בידע הקיים ובמשאבים המקצועיים הקיימים, ומתוך הכרה במומחיות ובידע הארגוני הרב אשר נצבר במשך שנות קיומה של הרשות לשיקום האסיר. בהמשך להנחיית המנכ ל, גובשה תכנית הדרכה מוסדרת, והרשות החלה לפעול על-פיה באופן שיטתי ומסודר. וועדת השתלמויות ברשות פועלת ועדת השתלמויות קבועה, שחבריה הם : הממונה על ההדרכה יו ר, מנהלת משאבי אנוש, חשב ונציג ועד העובדים. בשנת 5 הושלמה כתיבתו של נוהל לפעילותה של ועדת השתלמויות. להלן סיכום פעילותה של ועדת השתלמויות לשנת 5: מספר דיונים של ועדת השתלמויות במהלך שנת 5 מספר עובדים אשר פנו לוועדת השתלמויות מתוכם: פניות ללימודים אקדמיים )תארים ולימודי תעודה באוניברסיטה( פניות ללימודים לצרכי גמול השתלמות מס' בקשות אשר אושרו מס' בקשות אשר נדחו 4

115 קורסים והשתלמויות: בשנת 5 יזמה וקיימה הרשות לשיקום האסיר קורסים מקצועיים לעובדי הרשות, ו- 3 השתלמויות חד-יומיות, במימון מלא. קורס מיומנויות אבחון אסירים בקורס למדו 7 עובדי הרשות לשיקום האסיר יועצי כלא-קהילה ומנהלי הוסטלים. הקורס כלל נושאים הקשורים לאבחון אסירים בבתי הסוהר - פסיכופתולוגיה רלוונטית, ומטרתו שיפור יכולת האבחנה של העו סים באינטראקציות שלהם עם האסירים. הקורס כלל גם התמקדות במיומנויות כתיבה של דו חות מקצועיים, תרגול והדרכה. הנושאים התיאורטיים בקורס היו מגוונים, וכללו: טיפולוגיה של תוקפנות; ארגון האישיות: ארגון אישיות פסיכוטי, ארגון אישיות גבולי, ארגון אישיות נוירוטי; מחלות נפש והפרעות אישיות של האוכלוסייה הפלילית; הפרעת אישיות גבולית; הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ופסיכופתיה; חרדה; ; PTDS תיעול כעסים; הערכת מסוכנות לאלימות בין בני זוג; ועוד. משתתפי הקורס סיימו כולם את לימודיהם וזכו לתעודה רשמית. קורס התערבות קבוצתית מוגבלת בזמן בקורס השתתפו 8 עובדים העוסקים בטיפול קבוצתי ברשות לשיקום האסיר. כמו-כן, לקחו חלק רכזי שיקום האסיר מהרשויות המקומיות, אשר מנחים קבוצות טיפוליות לאסירים משוחררים. הקורס היה מיועד למטפלים בעלי ניסיון בטיפול באסירים משוחררים, המנחים קבוצות טיפוליות לאסירים משוחררים, ונמשך 8 מפגשים. הקורס כלל חלק תיאורטי מקיף, בנושאים כגון גורמים אטיולוגיים לעבריינות ולהתמכרות, טראומת הכליאה ומשמעות השיקום, הסטינג הטיפולי בקבוצה, דינמיקה קבוצתית ועוד. בחלקו השני של הקורס התבצע פרקטיקום, שאפשר הדרכה מקצועית על החומר הנלמד. השתלמות לעובדי הוסטלים: התקיימה בבית מלון יהודה, בהשתתפות כל עובדי ההוסטלים עובדים סוציאליים, מנהלי ומדריכים. ההשתלמות עסקה בטיפול באוכלוסייה פוסט טראומטית, ובמהלכה נחשפו העובדים למורכבות צרכיהם של האסירים המשוחררים, הרקע לפוסט-טראומה המורכבת ואופן הטיפול באוכלוסייה זו. השתלמות בנושא תודעת שירות התקיימה בבית מלון יהודה, והייתה מיועדת לכלל עובדי המטה והמנהלה ברשות. העובדים השתתפו בתרגולים המדמים מציאות שירותית, קונפליקטים, דילמות ודרכי תקשורת אדפטיביות. בשנה זו הוכנה חוברת הדרכה, המפרטת את כל פעולות ההדרכה וההשתלמויות אשר מתוכננות להיערך בשנת.6 יעדים ומגמות לשנת 6:. הקמת בית ספר להדרכה, אשר ירכז ויאגד את כלל פעילויות ההדרכה, ההשתלמויות וההכשרות ברשות לשיקום האסיר.. קורסים והשתלמויות: במהלך 6 מיועדים להיפתח הקורסים וההשתלמויות הבאים: מיומנויות אבחון אסירים מיועד ליועצי כלא-קהילה ולמנהלי הוסטלים; CBT )פרטני וקבוצתי( מיועד למטפלים ברשות לשיקום האסיר ולמנחי קבוצות; מיומנויות ניהול - מיועד למנהלי מחוזות, ראשי תחומים, מפקחים מחוזיים, מנהלים במטה; קורס שיפור השירות מיועד לעובדי מנהלה; השתלמות במיומנויות מחשב Excel & PowerPoint 5

116 מיועד לכלל עובדי הרשות הזקוקים לכך. 3. פורומים מקצועיים ומחוזיים לפי מפרט תכנית ההדרכה לשנת קיומה של הדרכה סדורה למטפלים, ליועצים-כלא קהילה ולמנחי קבוצות. ה. חקיקה ברשות לקראת סוף שנת 5, התקשרה הרשות בחוזה עם יועצת משפטית לענייני חקיקה. המסגרת החוקית להקמת ולפעולת הרשות מוסדרת בחוק הרשות לשיקום האסיר, תשמ ג 983. מאז שנת מועד חקיקת החוק וכניסתו לתוקף, ועד כה, לא נבחנה מידת התאמתו של החוק לעשייה העכשווית של הרשות, לא ברמה הקונספטואלית ולא ברמה המעשית. בשלב ראשון, ריכזה היועצת לענייני חקיקה את כל דברי החקיקה הנוגעים לעבודת הרשות - חקיקה ראשית וחקיקת משנה הנוגעות לעבודת הרשות במישרין או בעקיפין: מסמכי היסוד וטיוטות החקיקה הראשונית ודברי ההסבר. נושאים שעלו ושלא ניתן לתת להם מענה ללא קידום יוזמת חקיקה. ניירות עמדה שנכתבו ברשות או על ידי גורמי ביקורת חיצוניים. הצעות חוק שהוצעו ונוסחו ולא הבשילו כדי חקיקה. החלטות ממשלה הנוגעות לעניין מעמדה של הרשות כרשות סטטוטורית עצמאית, אל מול הכוונה להטמיע את הרשות כאגף מאגפי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. פסיקה עקרונית שיש בה להשליך ולהכווין את הרשות בעבודתה. נערכה סקירה שפירטה את מעמד הרשות כתאגיד ציבורי סטטוטורי, וכן סקירה השוואתית לגבי המעמד, המבנה וסמכויות של תאגידים סטטוטוריים שונים הפועלים על פי חוק בישראל. כמו-כן, נערכה סקירה השוואתית לגבי המצב הנוהג בחו ל. על מנת לתת בידי הרשות כלים שיאפשרו לה למלא את תפקידה נאמנה, נערכה פנייה למשרד המשפטים לתקן את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ א 98, כך שהרשות לשיקום האסיר תהיה זכאית לקבל מידע מן המרשם הנחוץ לה למילוי תפקידיה, מעבר למצב הנוהג המסמיך את מנהל הרשות לקבלת מידע רק על אסירים. כך למשל, יש צורך בקבלת מידע לגבי : מעסיקים פוטנציאלים של אסירים משוחררים בהליך השיקום משכירי דירות לאסירים משוחררים מועדות וביצוע עבירות של אסירים משוחררים שהשתתפו בהליך שיקום, לצורך מעקב ובחינת הישגי ויעילות תכניות השיקום ושיעור המועדות של משתתפי התכנית. הוכנו הצעות לתיקוני תקנות נדרשים לגבי פיקוח הרשות על מתנדבים בהליך שיקום במסגרת הרשות, וכן לגבי מבנה והרכב מועצת הרשות. המטרה הינה לשמוע את עמדות אנשי השטח והמטה, וכן את עמדותיהם של גופים חיצוניים לרשות השותפים לה בעבודת השיקום, ולנסח בסופו של דבר - על דעת שר הרווחה והשירותים החברתיים, הצעת חוק מקיפה לחוק הרשות לשיקום האסיר. הצעת חוק זו, תכיל גם תיקוני חקיקה עקיפים בדברי חקיקה הנוגעים לעבודת הרשות )כגון: חוק שחרור על תנאי(,ותעגן את מעמד הרשות כגורם מכווין, מנחה ונותן שירות, הן בשלב הדיונים בוועדות השחרורים והן בעבודת השיקום שלאחר השחרור. 6

117 פרק שביעי נספחים 7 7 סיכום שנת עבודה לשנת 5

118 8

119 נספחים נספח א חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ ג 983 עונשין ומשפט פלילי ענישה, מאסר ומעצר שיקום האסיר חוק הרשות לשיקום האסיר, תשמ ג- 983 *. בחוק זה אסיר - מי ששוחרר כדין ממאסר; המועצה - מועצת הרשות שנתמנתה לפי סעיף ; המינהלה - מינהלת הרשות שנתמנתה לפי סעיף 8; הרשות - הרשות לשיקום האסיר המוקמת לפי חוק זה; השר - שר העבודה והרווחה.. )א( חוק זה יחול לגבי אסיר שפנה לרשות בדרך שנקבעה תוך שנה מיום שחרורו ממאסר, וערב פנייתו היה רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ ה- 965, והתגורר בישראל, יהודה והשומרון או חבל עזה. )ב( לענין סעיף קטן )א( יראו מי שהופנה לרשות על ידי גוף שנקבע לענין זה על ידה, כמי שפנה אליה. )ג( הרשות רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן )א(, בהתאם לכללים שייקבעו כאמור בסעיף מוקמת בזה רשות לשיקום האסיר שתפקידיה יהיו: )( לגבש מדיניות שיקום לאסירים, ובכלל זה מדיניות שיקום לאוכלוסיות אסירים מיוחדות; )( להכין, בתיאום עם שירות בתי הסוהר, תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם, ולהפעילן לאחר שחרורם בתיאום, במידת הצורך, עם שירות המבחן למבוגרים; )3( לפעול לקליטת אסירים ולשיקומם בקהילה, לרבות בתחומי התעסוקה, הכשרה מקצועית, הבטחת הכנסה, דיור ושירותי בריאות, וכן לשמש כגורם מקצועי מתאם לגבי עברייני מין שהשתחררו או שעומדים להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז, בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס ו- 6 ; )4( ליזום הקמתם ופיתוחם של שירותי עזר לשיקום האסיר, לרבות שירותי הכוונה וייעוץ; )5( לסייע למשפחות האסירים בעת המאסר ואחריו באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים שליד הרשויות המקומיות וגופים אחרים; )6( לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים בשיקום האסיר; )7( לעודד פעילות התנדבותית בקרב יחידים וגופים בתחום שיקום האסיר, להדריכם ולהנחותם; * פורסם ס"ח תשמ"ג מס' 77 מיום עמ' 49 )ה"ח תשמ"ג מס' 6 עמ' 3(. תוקן ס"ח תשע"א מס' 3 מיום 5.6. עמ' 937 )ה"ח הממשלה תש"ע מס' 53 עמ' 99( תיקון מס'. ס"ח תשע"א מס' 37 מיום 7.8. עמ' 69 )ה"ח הממשלה תש"ע מס' 475 עמ' 64( תיקון מס' בסעיף 8 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין )תיקון מס' 3(, תשע"א-. 9

120 )8( לפקח על גופים מתנדבים העוסקים בשיקום האסיר ולקבוע כללים להקצבות מתקציב הרשות לגופים אלה; )9( להציע חקיקה וליזום מחקרים בתחום פעילותה של הרשות; )( לפעול להגברת המודעות הציבורית לבעיית שיקום האסיר. 4. השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים לטיפולה של הרשות באסירים, ובין היתר רשאי הוא לקבוע דרכי פעולה לענין סעיף 3)3( וכן סייגים ומבחנים לטיפול באסירים, בין דרך כלל ובין לפי סוגי אסירים. 5. הרשות היא תאגיד. 6. מקום מושבה של הרשות הוא ירושלים. 7. הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9)( לחוק מבקר המדינה, תשי ח- 958 ]נוסח משולב[. 8. לענין חובת תשלום אגרות ותשלומי חובה אחרים דין הרשות כדין המדינה. 9. לענין חוק הנזיקים האזרחיים )אחריות המדינה(, תשי ב- 95, דין הרשות כדין המדינה.. )א( לרשות תהיה מועצה ובה 39 חברים שימנה נשיא המדינה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. )ב( המועצה תהיה מורכבת מאלה: )( עשרים ואחד חברים שיתמנו על פי המלצת השר, שתינתן לאחר התייעצות עם שר הפנים, ובהם שמונה אנשי ציבור, ששה פעילים במוסדות ובארגוני מתנדבים בתחום הטיפול באסיר, שנים מבין חברי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה וחברי האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, שני נציגים של ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים במדינה, שני נציגים של ארגוני מעבידים שלדעת השר הינם ארגונים יציגים ונוגעים לענין ונציג אחד של איגוד מקצועי המייצג את רוב העובדים הסוציאליים במדינה; )( נציב בתי הסוהר, המנהלים הכלליים של משרדי העבודה והרווחה, הפנים, הבינוי והשיכון, המנהל הכללי של שירות התעסוקה, מנהל האגף לשירותי תיקון ומנהל שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה, מנהל אגף המשטרה ובתי הסוהר במשרד הפנים, ראש מינהל האסירים בשירות בתי הסוהר; )3( נציג אחד של כל אחד מאלה: שר החינוך והתרבות, שר האוצר, שר המשפטים, המפקח הכללי של משטרת ישראל ורמטכ ל צבא-הגנה לישראל; )4( שלושה נציגים של הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות בישראל ונציג אחד של הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של מועצות אזוריות בישראל.. )א( יושב ראש המועצה יתמנה בידי נשיא המדינה מבין חבר המועצה שמונו כאמור בסעיף )ב() (, על פי המלצת השר שתינתן לאחר התייעצות עם שר הפנים. )ב( המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה יכהן כממלא מקום קבוע של יושב ראש המועצה.. )א( תקופת כהונתם של חברי המועצה תהיה ארבע שנים מיום מינויים; חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יכול להתמנות מחדש. )ב( חבר המועצה שכהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו, או עד למינויו מחדש, לפי הענין. 3. נשיא המדינה רשאי, על פי המלצת השר, שתינתן לאחר התייעצות עם שר הפנים, להעביר חבר המועצה מכהונתו אם הוא )( הורשע בעבירה שיש עמה קלון; )( איבד את הכושר הגופני או הנפשי למלא את תפקידיו;

121 )3( נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה. 4. התפטר חבר מועצה מתפקידו, הועבר מכהונתו או נפטר, יתמנה חבר אחר במקומו באותה דרך בה נתמנה אותו חבר מועצה. 5. תפקידי המועצה יהיו: )( להתוות את קווי הפעולה של הרשות; )( להנחות את המינהלה במילוי תפקידיה; )3( לדון בהצעת התקציב השנתי ובדין וחשבון השנתי שתגיש לה המינהלה; )4( לדון בכל ענין הנוגע לפעילותה השוטפת ולניהולה של הרשות. 6. המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ואף שלא מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה. 7. )א( השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מנין חוקי, דרכי כינוס המועצה וועדותיה וניהול ישיבותיהן, סדרי ההצבעה בהן לרבות ענינים שלגביהם יהיה צורך ברוב מיוחד, סמכויות יושב ראש המועצה או יושב ראש ועדה והחזר הוצאות שנגרמו לחברי המועצה, לחברי ועדות המועצה ולחברי המינהלה שאינם עובדי הרשות או עובדי המדינה עקב השתתפותם בישיבותיהן. )ב( המועצה תקבע את סדרי עבודתה במידה ולא נקבעו בתקנות כאמור בסעיף קטן )א(. 8. )א( השר, בהתייעצות עם המועצה, ימנה מנהל לרשות, ורשאי הוא למנות באותה דרך סגן למנהל הרשות. )ב( עניני הרשות ינוהלו בידי מינהלה, שתהא מורכבת ממנהל הרשות, סגנו - אם התמנה כאמור, וחברים נוספים שימנה השר בהתייעצות עם המועצה, ובלבד שמספר חברי המינהלה לא יעלה על תשעה ושלפחות שליש מחבריה יתמנו כאמור מבין חברי המועצה שאינם עובדי המדינה. 9. המינהלה מוסמכת לבצע בשם הרשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה על פי חוק זה, למעט פעולות שיוחדו בחוק זה למועצה.. )א( המינהלה תקבע, באישור השר, תקן לעובדי הרשות. )ב( המינהלה תמנה את עובדי הרשות ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם; מינוי עובדי הרשות יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. )ג( תנאי עבודתם של עובדי הרשות, לרבות חברי המינהלה שהם עובדי הרשות, יהיו כתנאי עבודתם של עובדי המדינה. )ד( ההוראות לפי חוק שירות המדינה )משמעת(, התשכ ג- 963 )בסעיף קטן זה חוק המשמעת(, יחולו על עובדי הרשות כאילו היו עובדי המדינה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: )( סמכויות השר יהיו נתונות בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים; )( סמכויות המנהל הכללי יהיו נתונות בידי מנהל הרשות; )3( בכל מקום שמדובר בו בשירות המדינה יראו כאילו מדובר ברשות; )4( בכל מקום שמדובר בו במשרד יראו כאילו מדובר ברשות; )5( בסעיף 3 לחוק המשמעת, במקום מנהל כללי וסגנו לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך יראו כאילו נאמר ומנהל כללי ; )6( בסעיף 49 )ב( לחוק המשמעת, במקום באוצר המדינה יראו כאילו נאמר בקופת הרשות ; )7( בסעיף 64 לחוק המשמעת, המילים או לסגנו לענייני מינהל, למנהל יחידת הסמך לא ייקראו.. קיומם של המועצה, ועדותיה או המינהלה ותוקף החלטותיהם לא יפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה פגם במינויו.

122 . )א( המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי לרשות ותגיש אותו למועצה; בנסיבות מיוחדות רשאית המינהלה להגיש הצעת תקציב לתקופה קצרה משנה וכן הצעת תקציב מילואים. )ב( המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לשר, בצירוף הערותיה והמלצותיה. )ג( השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את התקציב כפי שהציעה המועצה או בשינויים שימצא לנכון. )ד( לפני קביעת התקציב כאמור בסעיף קטן )ג( יביא השר את הצעת התקציב לידיעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. 3. )א( תקציב הרשות ימומן מאוצו המדינה וכן מתרומות שתקבל לפי סעיף קטן )ב(. )ב( בנוסף להקצבה מאוצר המדינה רשאית הרשות לקבל תרומות מכל אדם ולהשתמש בהן למילוי תפקידיה. 4. )א( הרשות תעמוד לפיקוחו הכללי של השר. )ב( השר רשאי לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון וכן מידע שוטף או חד-פעמי על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה. 5. הרשות תעביר מדי שנה את הדין וחשבון השנתי שלה לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ולשר. 6. )א( הרשות וכל מי שהרשות פועלת בעזרתו חייבים לשמור בסוד מידע שהגיע לידיעתם עקב מילוי תפקידם ולא לגלותו אלא בביצוע המוטל עליהם לפי חוק זה. )ב( העובר על הוראות סעיף קטן )א(, דינו - מאסר ששה חדשים. 7. הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מתפקידיהם ומסמכויותיהם של שירות בתי הסוהר, שירות המבחן וכל גוף אחר על פי כל דין. 8. תחילתו של חוק זה ביום כ ח באדר ב תשמ ד ) באפריל 984(. 9. )א( השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. )ב( השר יתקין בהתייעצות עם שר הפנים ועם המועצה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תקנות בדבר )( הקמתן, דרכי פעולתן וסמכויותיהן של ועדות להכנת תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם; )( דרכי התיאום בין הרשות לבין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים אחרים המטפלים באסיר ובשיקומו. אהרן אוזן מנחם בגין שר העבודה והרווחה ראש הממשלה יצחק נבון נשיא המדינה

123 נספח ב - סקר שביעות רצון של מטופלים ברשות לשיקום האסיר הרקע: הרשות לשיקום האסיר יזמה ביצוע סקר בקרב מסיימי הטיפול בקהילה, בכדי לבחון מהי מידת שביעות רצונם של האסירים המשוחררים מהליך הטיפול, ובכלל זה הליך הטיפול, התעסוקה, נוחות שעות ההגעה ועוד. חשוב להדגיש כי הפנייה לאסירים המשוחררים נערכה רק לאחר תום תקופת הטיפול והפיקוח ברש א, וזאת כדי למנוע הטיות ומצב של רציית המטפל. משתתפים: אוכלוסיית הסקר כללה אסירים משוחררים גברים בגירים, אשר נשפטו בגין מגוון עבירות פליליות, השתתפו בטיפול תחת פיקוח בקהילה ברשות לשיקום האסיר וסיימו את תקופת הפיקוח והטיפול בחצי השנה האחרונה. כל המשתתפים השתחררו מהכלא בשנה האחרונה וסיימו את תקופת הטיפול והפיקוח של הרשות לשיקום האסיר במהלך 3 החודשים הקודמים להשתתפותם במחקר. סה כ השתתפו 5 אסירים משוחררים. תיאור הליך הסקר: הסקר בוצע באמצעות ראיונות טלפוניים, אשר בוצעו באמצעות גורם בלתי תלוי שלא היה מעורב כלל בהליכי הטיפול והשיקום של האסירים המשוחררים. בכך, נמנע החשש מהשפעת המטפלים או המפקחים על משתתפי הסקר. למשתפים הובטחה אנונימיות מלאה. תיאור האוכלוסייה : גיל ממוצע - 35 מצב משפחתי : נשוי - 48%, רווק - 4%, גרוש/פרוד 8% 58% היו אבות לילדים. ממוצע מס ילדים.85 אזור מגורים: 36% מאזור צפון, 33.3% מאזור ממרכז, ו- 8% מהדרום וירושלים מס מאסר ממוצע.47. למעלה מ- 7% היו במאסרם הראשון 55.3% יהודים ו- 4% ערבים תיאור הסקאלה : במידה רבה מאוד במידה בינונית במידה מועטה מאוד תוצאות עיקריות : מידת שביעות הרצון מהטיפול של העו ס ברשות לשיקום האסיר היתה גבוהה מאוד, וממוצע התשובות היה 4.8 )מתוך ציון מקסימאלי של 5(. זאת ועוד, מידת שביעות הרצון הכללית מהטיפול ברשות לשיקום האסיר היתה גבוהה אף היא ועמדה על ממוצע תשובות של 4.6. ככלל, כל התשובות בכל הפרמטרים שנשאלו העידו על מידת שביעות רצון גבוהה, אם כי נראה כי נוחות שעות ההגעה לטיפול זכו לציון הנמוך ביותר 4.6. ממצאי הסקר הוצגו להנהלת הרשות ולעובדיה. 3

124 נספח ג - גופי ממשק עם הרשות לשיקום האסיר : משרד הרווחה והשירותים שירות בתי הסוהר משרדי ממשלה השלטון המקומי מוסדות אקדמיה סניגוריה ציבורית המוסד לביטוח לאומי הרשות למלחמה בסמים משטרת ישראל פרקליטות המדינה כנסת ישראל - וועדות ג'וינט הנהלת בתי המשפט-וועדות שחרורים נספח ד - פיתוח פרויקטים שיקומיים משלימים שרש א מעוניינת לפתח בקהילה פיתוח של פרוייקטים שיקומיים משלימים בקהילה, להפחתת המועדות מרכז שיקום תורני מרכזי שיקום לחברה הערבית הקמת מערך התנדבות יחידות אזוריות לשיקום אסירות פתרונות דיור לחסרי קורת גג יחידות אזוריות לשיקום נוער וצעירים טיפול במשפחת האסיר טיפול רגיש תרבות: חבר העמים, אתיופים טיפול בילדי אסירים העדפה במתן העסקה לאסירים הכשרה מקצועית קידום עמותות לשיקום אסירים בכדי לעודד את הרשויות להקמת פרוייקטים אלה נדרש סיוע תקציב מהרשות לשם הפחתת המועדות וחיזוק תהליך השיקום בקהילה. 4