<4D F736F F D20EEE0EEF8E9ED20E5EEE7F7F8E9ED20F2EC20E4EBF9F8FA20E4EEE5F8E9ED20E1E9F9F8E0EC>

תמליל

1 כהכנה לכתיבת ספר אני מעוניינת לקבל מידע על: 1. מחקרים, עבודות ד"ר ומאמרים שהתפרסמו על הכשרת המורים הישראלית (סמינר, מכללה, אוניברסיטה)מ עד היום. 2. מחקרים, עבודות, מאמרים שהתפרסמו על מכון מופ"ת ועל הכשרת מורי-מורים בארץ ובעולם. מאמרים וסקירות בפורטל מס"ע השיטה: פריטי המידע ברשימה נאספו וסוננו מתוך מאגר המידע העצום של פורטל מס"ע ) עשרות אלפי מאמרים ומחקרים). בוצעה ע"ע עורך פורטל מס"ע, עמי סלנט. עבודת הסינון כללי הכשרת מורים במאה ה- 21 : מחבר Linda Darling-Hammond מקור: Constructing 21 st -century teacher education, Journal of Teacher Education, 57(3), pp המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת מבוא רוב הידע שמורים זקוקים לו כדי להצליח בהוראה סמוי מעיני המתבונן, ומוביל לדעה שהוראה דורשת רק מעט לימודים פורמליים ולהפחתת ערך תוכניות הכשרת המורים. 1

2 החולשה של דגמי ההכשרה המסורתיים טמונה בכך שבעיקרם הם אוסף של קורסים שאין ביניהם קשר. המאמר שלהלן טוען שלמדנו רבות על הדרך בה ניתן לבנות תוכניות הכשרה חזקות ויעילות יותר. לשם כך יש לכלול בהן שלושה מרכיבים מרכזיים: א. קוהרנטיות ואינטגרציה בין תיאוריה למעשה, ב. שילוב בין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית לבין מה שנלמד בקורסים, ג. בניית קשרים קרובים ושיתופיים בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר. מודלים של הכשרה להוראה מחבר :רחל לוטן מקור :סיכום עיקרי הדברים מראיון שקיימה פרופ' מרים בן-פרץ עם פרופ' רחל לוטן, מרכזת תוכנית הלימודים להכשרת מורים, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה מתוך הכינוס הוירטואלי הבינלאומי" פותחים שערים בהכשרת מורים אל מול אתגרי החינוך וההוראה " שהתקיים במכון מופ"ת. מה האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בימינו בהכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים? למרות שעיקר הדברים הם בקונטקסט בארה"ב, ניתן לומר בביטחון שהרבה מהדברים הם גם במקומות אחרים, בייחוד בישראל. מקצוע ההוראה, וההכשרה להוראה נמצאים תחת התקפה פוליטית. שומעים כל הזמן שהתוכניות להכשרת מורים ירודות, שהמורים לא עושים עבודה טובה, שהחברה מידרדרת באשמת המורים וההרגשה היא שהמערכת כל הזמן בהתגוננות. בארה"ב יש הרבה דרכים ארגונים אלטרנטיביים להכנת מורים שמנסים להתעורר. תוכניות שלוקחות אנשים צעירים ונרגשים שרוצים לעזור, מבטיחים להם קורס מהיר ושילוב בבתי ספר מאתגרים ושולחים אותם להסתדר בכוחות עצמם והידע הדיסציפלינרי שלכם (Teach. forלדוגמא.( America הצעות אחרות טוענות כי יש לעשות מבחן למורים וזה מה שיאפשר להיכנס למקצוע או לאו, ולא צריך לבזבז זמן במבחני "פרקסיס" או באוניברסיטה. מי בעצם מפיק תועלת מההתקפות על הכשרת המורים ולמה? זו שאלה פוליטית כאובה, שעולה תמיד כשמתקיפים קבוצה מסוימת באוכלוסייה. 2

3 הבניית זהות מקצועית : של מורים בישראל תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי (רמה קלויר ולאה קוזמינסקי (עורכות ( הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה.ה - 21 : סמינר לוינסקי סיפורו של הסמינר העברי הראשון נעמי מדרשי :מחבר הוצאת מכון מופ"ת,, סמינר לוינסקי סיפורו של הסמינר העברי הראשון, נעמי מדרשי. ) 2012 ) בשיתוף עם מכללת לוינסקי לחינוך ואוניברסיטת תל אביב נעמי מדרשי בספר זה מובא סיפור המעשה של הסמינר העברי הראשון בארץ ישראל, סמינר לוינסקי, בשלושת העשורים הראשונים לקיומו, השנים המכוננות שבהן נוצר "יש מאין". סיפור המעשה היה אופייני לכלל העשייה של התנועה הציונית והיישוב בארץ בבחינת "נעשה :ונשמע", ונשען על שני ממדים 3

4 הממד הערכי-ציוני-חינוכי, שהתמצה בהצבת השפה העברית והמקצועות העבריים בדרגת חקלאות,,חשיבות גבוהה ביותר ובטיפוח הזיקה של העם לארצו באמצעות לימודי טבע.ידיעת הארץ וטיולים ממד ההכשרה להוראה, שהתמצה בהוראה של המקצועות הפדגוגיים, העבודה המעשית.וה"הכשרות": חינוך גופני, מוזיקה, ציור ומלאכת יד פרקי הספר מבוססים בעיקרם על מובאות מפרוטוקולים של ישיבות המורים, ממכתבים.ומרשימות שונות משנים אלו נעמי מדרשי בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות ובחינוך והפקולטה למשפטים;.מוסמכת בחינוך מטעם אוניברסיטת תל אביב הייתה מורה לספרות ומנהלת בית הספר התיכון "רביבים" ברמת גן. עבדה 25 שנים במכללת לוינסקי לחינוך בתפקידי הוראה, הדרכה וניהול: ראש המסלול לבית הספר היסודי; ראש בית הספר להשתלמות מורים של מחוז תל אביב במכללה; ראש המסלול להסבות ובעשור,ולתעודת הוראה לאקדמאים. ריכזה פורום של מרכזי השתלמות במכון מופ"ת.האחרון ריכזה את לימודי ההתמחות המקצועית למורי מורים במכון מופ"ת הספר יצא לאור בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב ומכללת לוינסקי לחינוך אגודת השוחרים תוכן עניינים ופתח דבר קישור להוצאה לאור של מכון מופ"ת PBL במכללות להכשרת מורים למידה מבוססת פרוייקטים - Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות - Problemמייצגים Based Learning את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות ה PBLלמעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע.בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות ה PBLבכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.בימי הסגל, בתחילת חודש מרץ 2011 "נחשפו בעלי התפקידים וראשי התחומים הפדגוגיים במכללת קיי לשיטות הלמידה. PBL המשתתפים גילו עניין רב בלימוד הגישה והביעו רצון לבחון אפשרויות ליישמה בפדגוגיות ההכשרה בתוך המכללה", במהלך הסמסטר השני התקיימה במכללה סדנה בריכוזה של ד"ר מרסל פרייליך על ידי מרצים אורחים אשר הציגו מודלים קונספטואליים לביצוע למידה מסוג. PBL ד"ר צבי לירז, ממייסדי ביה"ס החממ"ה, אייל רם מהמכון לחינוך דמוקרטי, ג'סי רובינסון, ביה"ס Highבסאן Tech High דייגו ועוד. 4

5 כמו כן הקימה מכללת קיי מרכז משאבים חינוכי ייעודי לחומרי למידה ומקורות מידע על PBL במסגרת מאגר מת"ל במכללת קיי - באר שבע : 50 שנות הכשרת מורים בנגב מחבר :ציפורה שחורי -רובין ד ר ציפורה שחורי-רובין מלמדת בחוג לחינוך, בעלת פרסומים קודמים בתחומי הלשון העברית, תולדות החינוך בישראל ותולדות הרפואה בישראל. בנובמבר 2011 ראה אור ספרה 50 שנות הכשרת מורים בנגב בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע ש קיי בבאר שבע. הספר הוא פרי מחקר רחב היקף בנושא הכשרת מורים בנגב, נושא חשוב שנזנח ולא נחקר דיו עד היום. ייחודו של מחקר זה בכך, שהוא מתחקה אחר הנושא בהשוואה להתפתחותן של יתר המכללות למורים בארץ. המחקר מתמקד במניעים להקמתה של המכללה בבאר-שבע, מטרותיה, הישגיה ומגמותיה לעתיד, מאז הקמתה בשנת 1954 ועד שנת המחקר שזור בזיכרונות מנהליה, עובדיה, מוריה ובוגריה של המכללה, ובתמונות המנציחות את ההווי של אותם הימים. ראה גם : ראיון עם ד"ר ציפורה שחורי-רובין בכתב העת "קולות" של מכללת קיי וגרסה דיגיטאלית של הספר : הוראה דורשת הבשלה לאורך שנים ) הוויכוח על הסבת.(מורים בישראל אוקטובר, 2011 כרך פ"ו, גיליון מס',01 עמ' ,הד החינוך,"הוראה דורשת הבשלה לאורך שנים" הוויכוח על הסבת מורים בישראל : 5

6 חקר נרטיבי כדרך חיים: תוכנית להכשרת מורים : מחבר, A Gidron Gidron, A., Turniansky, B. Tuval, S. Mansur, R. & Barak, J. (2011). "The circle game, narrative inquiry as a way of life in ACE: a teacher education programme," in: S. Trahar (Ed.), Learning and teaching narrative inquiry, travelling in the borderlands, John Benjamins Publishing Company, chapter 4. מילות מפתח: חקר נרטיבי, ידע פרקטי, קהיליות למידה המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת המאמר, שהוא פרק מספר, מתאר תוכנית להכשרת מורים לגיל הרך לבית הספר היסודי, לחטיבת ביניים ולחינוך המיוחד במכללה להכשרת מורים. התוכנית מבוססת על תפיסת המושג האריסטוטלי" Phronesis " שלפיו, ההוראה מבוססת על ידע פרקטי ועל דרכי הווייה ( being )הקשריים הנלמדים באמצעות מעשה וחקר, ולא באמצעות יישום של תיאוריות. נושא יסוד בתוכנית הוא הכרת הגישה של חקר נרטיבי. : דמות המורה הראוי לפי תפיסותיהם של מרצים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות בישראל דוד נבו, אירית לוי- פלדמן :מחבר לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו. "דמות המורה הראוי לפי תפיסותיהם של מרצים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות בישראל". מכון מופ"ת :דפים: כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך 52,תשע"א,.2011 עמ' עיקרי הממצאים של המאמר : הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות מכללה להכשרת "המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות במכללות 6

7 לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות.האוריינטציה המחקרית : סדנת סטאז': מעורבת או ייעודית מחבר :רינת ארביב -אלישיב, דורון לדרר רינת ארביב-אלישיב, דורון לדרר. "סדנת סטאז': מעורבת או ייעודית, "דפים,מס', 52 תשע"א. 2011, ע"ע מטרת המחקר היא להשוות בין עמדותיהם של מתמחים המשתתפים בסדנאות מעורבות ( סדנאות כלליות ללא מיקוד דיסציפלנירי) לבין עמדות מתמחים המשתתפים בסדנאות ייעודיות ) סדנאות בעלות מיקוד דיסציפלינרי) כלפי סדנת הסטאז'. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל- 256 מתמחים ובוצעו ראיונות חצי-מובנים בקרב שמונה מנחות. הממצאים מלמדים כי מתמחים בסדנאות הייעודיות מדווחים על תרומה רבה יותר של הסדנאות לתהליך ההתמחות. הללו יוצרות רצף בתהליך ההכשרה להוראה סקירת ביקורת על ספרה של ד"ר לילי אורלנד-ברק : Learning to Mentor-as Praxis: Foundations for a Curriculum in Teacher Education Lily Orland-Barak :לילי אורלנד -ברק מחבר, Lily Orland-Barak (2010). Learning to Mentor-as Praxis: Foundations for a Curriculum in Teacher Education. Springer: New York 2011,ע"ע סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת, דפים, מס' בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( ) mentoringכמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות 7

8 ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה ( mentoring )כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. הדרכה במבט חוקר עריכה אסתר יוגב, רות זוזובסקי ) ( אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות. (הדרכה במבט חוקר,מכללת סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת, 2011 ספר זה מציג מגוון מרתק של תפיסות חינוכיות ושל דגמי הדרכה המאופיינים בדיאלוג פורה בין חוכמת המעשה של ההנחיה לבין אופיו המשתנה של השדה החינוכי. מאמרי הספר פורסים את תפיסות העולם המנחות של המדריכים, את הנרטיבים האישיים המתפתחים בתהליך ההנחיה ואת הפרקטיקות היצירתיות המעצבות את דינמיקת החניכה. מאחר שההדרכה עוסקת ביחסי הגומלין שבין התאוריה לפרקטיקה בתחום מקצועי הנשען על סגולותיו האישיות של המחנך לעתיד, היא מעמידה במרכז את תהליך הצמיחה האישי שלו. המדריך והמודרך יוצאים במשותף למסע מקצועי-אישי שבו הם מנסים לברר את טביעת החותם האישית שלהם, את אמונות היסוד המנחות אותם ואת עולמם התרבותי. "ההדרכה במיטבה", כפי שמציע ישראל כ"ץ באסופה זו, "היא יצירה שפתית משותפת של עמיתים לדרך, יצירה המשכית ומתהווה, שמציעה אתגרים ואפשרות של גדילה לשותפים למפגש. יש בה מסירה ויש בה קבלה; יש בה דיבור ויש בה הקשבה; יש בה שותפות ויש בה נפרדות; כולה תלויה בדבר שלשמו נפגשו המדריך והמודרך, ועם זאת בסגולותיה היא שיח של אהבה." תוכן העניינים והמאמרים ותקצירי המאמרים באסופה השתלבותם של בוגרי תכנית דמוקרטית במערכת החינוך 8

9 מחבר :איתי הס הס, איתי. "השתלבותם של בוגרי תכנית דמוקרטית במערכת החינוך."דפים מכון מופ"ת :,תשע"א סיכום עיקרי הממצאים של המאמר : מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. : הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה חקר מקרה מחבר :אורי קצין, אשר שקדי קצין, אורי ואשר שקדי. "הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה חקר מקרה :."דפים, 51, תשע"א מכון מופ"ת. סיכום של עיקרי הממצאים במאמר: בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. : חיפוש גורלי :החברה בישראל מחפשת מורים טובים 9

10 ( עריכה דרורה כפיר ) חיפוש גורלי החברה בישראל מחפשת מורים טובים אסופת מאמרים בעריכת דרורה כפיר מכון מופ"ת, 2011, סדרת כליל באסופה זו כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו ביום העיון "חיפוש גורלי החברה בישראל מחפשת מורים טובים", אשר נערך במכון מופ"ת. מאמרי האסופה דנים בסוגיות של מדיניות (עצם קיומה וזהות מעצביה) ותרגומה לשפת המעשה בתחום הכשרת המורים בישראל. חיפוש אחר מורים ראויים, שהוגדר כ"חיפוש גורלי", הוא עיסוק משותף הנוגע לאנשי ציבור, לאנשי חינוך ולאזרחי ישראל כולם. אמנם הכותבים כאן אינם תמימי דעים אשר לפתרונים, אך עצם קידום הדיון והעלאת הבעיות הכרוכות בסוגיה הם בעלי חשיבות רבה. תוכן עניינים ופתח דבר יסודות אובייקטיביים וסובייקטיביים והשתמעויות תפיסת ה"ניסיון" בהכשרת מורים מחבר :בועז צבר, סמדר גלילי במאמר שלהלן מבקשים בועז צבר וסמדר גלילי לדון בהתלבטות המלווה את עבודתנו ואת עבודתם של מדריכים פדגוגים עמיתים במוסדות להכשרת מורים. התלבטות זו באה לידי ביטוי בקושי הניצב בפני מדריכים פדגוגים לשלב בהצלחה בין ממדיה הסובייקטיביים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית לבין ממדיה האובייקטיביים. "קושי זה, כך נבקש לטעון, פוגע באפשרות לגבש קווי יסוד אידיאולוגיים שיוכלו להנחות את יחסם ואת התנהלותם של מדריכים אל מול תלמידיהם, ובסופו של דבר הוא פוגע באיכות ההכשרה. להלן נציג את מורכבותה של הדילמה ואת השלכותיה. בהמשך לכך נציע קריטריון לפתרונה (באמצעות המושג "ניסיון" שטבע דיואי) ונציג מקרה בוחן מעניין שבו נעשה שימוש בקריטריון זה במסגרת עבודתנו". 10

11 למאמר המלא במעגלי חינוך, ינואר 2011 כתב העת של מכללת דוד ילין, חודש ינואר חונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים מחבר :אורנה שץ-אופנהיימר חונכות למתמחים בהוראה מתחילים ולמורים אורנה שץ אופנהיימר תקציר מאמר זה מבקש להציג את תפיסת התפקיד של עבודת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים, בזיקה למתחים תוך-תפקודיים המלווים את עבודת החונכות ובו כמה היבטים: תמיכה במתמחה ובמורה המתחיל ובה בעת הערכת מידת התאמתו למקצוע; טיפוח גישה אמפתית ויכולת הקשבה לצרכיו תוך נקיטת עמדה שיפוטית-מקצועית; עידוד המתמחה והמורה המתחיל להפעלת שיקול דעת ולאוטונומיה מקצועית תוך שילוב הנחיות מעשיות. כמו כן, תהליכי החונכות מתרחשים במסגרת שבועית קבועה ועקיבה, אך במציאות היום-יומית נדרש החונך להיות זמין בהתאם לאירועים המתרחשים. מכ וו נות החונך היא בזיקה לצורכי הפרט המתמחה או המורה המתחיל אך עבודתו מתייחסת למערכת הארגונית החינוכית שבה מתרחשת החונכות. מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים כתפקיד מורכב ורווי קונפליקטים. לתפיסה מקצועית זו השלכות על תהליך ההכשרה ועל תרומתם של אלה למתמחה, למורה המתחיל, לחונך ולמערכת החינוך. תארנים: מורים מתחילים,התמחות בהוראה,חונכות למאמר המלא במעגלי חינוך, ינואר 2011 כתב העת של מכללת דוד ילין, חודש ינואר

12 : "בראש ובראשונה ידיים", על התנסות מעשית בהכשרה להוראה מחבר :ירון להבי מאת: ד"ר ירון להבי להתאמן להוראה הכשרתו של מורה היא הכשרה מקצועית מעשית. זה ברור לכאורה ואין להכביר על כך מילים. אולם בחינה, ולו ראשונית, של הסוגיה מראה שהדבר אינו פשוט כל כך. כבר בשלבים מוקדמים בהיסטוריה של הכשרת המורים בארץ נוצר מתח בין שתי תפיסות של דמות מורה. על פי התפיסה הראשונה המורה הוא קודם כול אינטלקטואל בן תרבות בעל השכלה רחבה. על פי התפיסה השנייה המורה הוא בעל מקצוע אדם "המתרגם" תאוריות פדגוגיות לפרקטיקה דידקטית בכיתה. תהליך האקדמיזציה של הכשרת המורים נתן משקל רב למודל הראשון לעומת השני ובמתווה החדש להכשרת מורים תופסת ההתנסות המעשית בהוראה פחות מ 16% מכל ההכשרה כולה. את שארית ההכשרה מרכיבים קורסים עיוניים בחינוך, בתחום הדעת שבו בחר פרח ההוראה להתמחות וקורסים דידקטיים. אבל אפילו אותו נתח דל בהכשרת המורים המיועד להתנסות מעשית בהוראה אינו מורכב בעיקר מהוראה עצמאית בכיתה, אלא מצפייה של פרח ההוראה במורה ותיק. להתנסות אישית מעשית בכיתה יש אפוא מקום שולי בהכשרת המורים הנהוגה. הכשרת מורים ותכנון לימודים: הילכו שניהם יחדיו"? 12

13 מחבר :מרים בן פרץ, מקור וקרדיט: גבי לנדלר-פרדו, שלומי חנוכה " מרים בן-פרץ, גבי לנדלר-פרדו ושלומי חנוכה," הכשרת מורים ותכנון לימודים: הילכו שניהם יחדיו?" הלכה ומעשה בתכנון לימודים, גיליון מס', 21 תשע"א המאמר מתמקד במהות הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים. הוא פותח בתיאור קצר על מקומו של נושא התכנון במספר תכניות הכשרת מורים בישראל. כדי ללמוד על תפיסת המורים עצמם את הצורך בהכרת תחום התכנון, פנו המחברים למורות, ומציגים במאמר את תשובותיהן. בפרק הדיון הם מנתחים את סוגיית הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים ומציעים את גישתם באשר להכללת נושא תכנון לימודים בתכניות של הכשרת מורים. הכשרת מורים ותכנון לימודים: הילכו שניהם יחדיו?" M.TEACH תוכנית חדשה לתואר שני ותעודת הוראה בשנתיים המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי TEACHING). ( M.TEACH. MASTER תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים עמדות ותחזיות לשינוי בהכשרת מורים : סיכוי וסיכון, מחבר :ניצה שוובסקי ניצה שוובסקי, "עמדות ותחזיות לשינוי בהכשרת מורים : סיכוי וסיכון" מקור וקרדיט: תש"ע ע"ע דפים, מס', 50, 13

14 חיפוש חופשי " - תפיסת החופש האקדמי בעיני מדריכות פדגוגיות הקשורה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהן מחבר :אפרת קס מקור וקרדיט: קס, אפרת, "חיפוש חופשי" -תפיסת החופש האקדמי בעיני מדריכות פדגוגיות הקשורה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהן," דפים, מס' , תפיסות התפקיד של המדריכה הפדגוגית רבות ושונות. עמימות זו מדגישה את חשיבותה של תחושת המסוגלות המקצועית של המדריכות. המחקר הנוכחי בדק מה נחשב בעיני מדריכות פדגוגיות לגורמים המשפיעים על תחושת המסוגלות המקצועית שלהן. כלי המחקר היה ראיונות עומק פתוחים עם עשר מדריכות פדגוגיות ותיקות משלוש מכללות שונות וממסלולים שונים. הממצא המרכזי הוא התנאי ההכרחי בעיניהן לתפקודן היעיל - לפעול מתוך חוויית חופש ואוטונומיה. החופש מאפשר לכל אחת ללמד מתוך הערכים המנחים אותה ובהתאם ל"אני מאמין" אישי ומקצועי שפיתחה. החופש דורש ממנה במהלך שנות התפקיד להיות במצב מתמיד, תובעני אך מספק, של חיפוש. ממצאי המחקר מלמדים על החופש האקדמי כתנאי יסוד לתחושת היכולת של המדריכות לתפקד ביעילות ובהנאה. המאמר המלא ראה גם : 14

15 מותר ה. M.Ed -מן ה B.Ed. -בהכשרה להוראה במכללות לחינוך מחבר :אילנה אוריון מאת אילנה אוריון, מכללת אחווה ירחון מכון מופ"ת, יולי, 2008 גליון מס' 34 לינק להורדת הגיליון כדי להעריך את מקומו, תפקידו ועתידו של ה M.Ed. -במכללות, יש ראשית,לבחון את מקומו ביחס ל.. B.Ed -ה B.Ed. -הוא תוצר של רגולציה וסטנדרטיזציה ממלכתית. האקדמיזציה בהכשרת מורים בשנות ה- 80 וה- 90 וגם מתווה אריאב הם שתי דוגמאות לניסיון ליצור סטנדרטיזציה אקדמית במכללות לחינוך. בשני המקרים, אף אם לא במוצהר, ההנחה הייתה, כי השונות בדגמי ההכשרה להוראה מכילה מקרים רבים של בינוניות בלתי נסבלת, וכי הכנסת סדר אחיד בים השונות תביא לשדרוג איכות ההכשרה של כל המערכת. : תהליך ההתמחות בהוראה סטאז' מחבר :נאסר אבו-אלהיג'א, רבקה רייכנברג, ברברה פרסקו בשנת תש"ס החלה לפעול כחובה מטעם האגף להכשרת מורים במשרד החינוך תכנית תמיכה למורים חדשים שנקראת "ההתמחות בהוראה" (סטאז'). התכנית הופעלה כחובה (לאחר ארבע שנות ניסוי) במכללות להוראה בשנת תש"ס ובאוניברסיטאות בשנת תשס"ג. הרציונל עליו מושתתת התכנית נגזר מתפיסת ההוראה כפרופסיה (חוזר מנכ"ל, 2004). לפיכך מטרות ההתמחות כוללות: סיוע למתמחה בעיצוב דפוסי פעולה פרופסיונליים, מתן אפשרות למתמחה להתנסות בהוראה ב"זמן אמת" תוך כדי קבלת תמיכה מקצועית, חברתית ורגשית ומתן כלים למערכת להערכה של המורה החדש לשם הענקת רישיון הוראה. 15

16 מחקר זה, שנעשה בחסות גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, נועד לבחון את תכנית ההתמחות בהוראה משלושה היבטים: רציונל התכנית, יישומה הלכה למעשה ותרומתה. המחקר התמקד בתכנית כפי שהיא מופעלת ביחס למורים מתחילים אשר הכשירו את עצמם ללמד בבית ספר יסודי או בבית ספר על יסודי (ולא בגיל הרך או בחינוך המיוחד) במקצועות ההוראה המסורתיים (ולא בחינוך גופני, אומנות וכדומה) במגזר היהודי ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי. : מס"ע - תפיסת החזון של מכללה להכשרת מורים בעיני חברי סגל וסטודנטים ניר רסיסי, חנה קורלנד :חבר קורלנד חנה. רסיסי, נ. (2010). תפיסת החזון של מכללה להכשרת מורים בעיני חברי סגל וסטודנטים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים. מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד, בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. 16

17 מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר. : סטודנטים מצוינים הכשרה ייחודית מורים מצוינים א. ב. מחבר :רמה קלויר מקור וקרדיט : רמה קלויר, "סטודנטים מצוינים הכשרה ייחודית מורים מצוינים", מעוף ומעשה ) 13. ( 2010 כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות, אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות, שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. בהתבסס על כך, במחקר זה נבחנה ההשערה הבאה: גם אם התכניות להכשרת מצוינים מכוונות להבכרת מורים מצוינים, הרי ש : הקורסים והפעילויות המתבצעים בכל אחת מהמכללות במסגרת המל"י ) מסגרת הלימודים הייחודית ( יהיו שונים זה מזה. הם יהיו מכוונים לטיפוח מאפיינים שונים של המורה המצוין. דהיינו, גם אמצעי ההכשרה של הסטודנטים ) אליהם מתייחס חלק א' של ההשערה) וגם יעדי ההכשרה ) אליהם מתייחס חלק ב' של ההשערה ( יהיו שונים אלה מאלה בשלוש התכניות שנבחנו במאמר הנוכחי. השערה זו נבחנה באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י. 17

18 למאמר המלא : הכשרת מורים האומנם משימה אפשרית? מחבר :מילי אפשטיין ינאי מילי אפשטיין ינאי, הכשרת מורים האומנם משימה אפשרית? בתוך ה ת ב נות הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת. מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי, בעריכת דר' חמי בן נון. הוד השרון: מכללת שערי משפט, 2010, עמ' המאמר המלא של ד"ר מילי אפשטיין-ינאי מצורף במלואו בתור המידע מצד שמאל ) "חומרים נוספים. ) " במאמר זה דנה ד"ר מילי אפשטיין-ינאי בנושא של הכשרת המורים כ'פרקטיקה חברתית. היא מתייחסת לסוגייה לסוגיה באמצעות שני הקשרים משולבים, האחד קשור לראיית ההוראה כמעשה דיאלוגי היכול לייצר 'ידע חדש' עבור עבור הסטודנטים ) בלום-קלוקה ופלד,1997). האחר קשור לתפיסת ההוראה כמעשה יצירתי המאפשר למעורבים בו 'להתבנות' ( כספי,.1992 ) : תוכנית חות"ם באוניברסיטת חיפה תוכנית חות"ם הינה תוכנית ייחודית שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. מדובר בתוכנית לגיוס סטודנטים מצטיינים להוראה תוך הכשרתם בתוכנית ייחודית. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב וזכתה שם להצלחה רבה, והופעלה מאז במספר רב של מדינות. לראשונה מצטרפת גם ישראל לתוכנית זו. 18

19 הפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה זכתה במהלך חודש מאי 2010 במכרז של הג'וינט ותוכנית חותם להפעלתה. במסגרת התוכנית יוכשרו במהלך סמסטר קיץ באוניברסיטת חיפה תוך לימודי פנימייה אינטנסיביים שבעים סטודנטיות וסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות בישראל, אשר עברו שלבי מיון נרחבים ואשר שובצו לעבודה בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ כבר בספטמבר הקרוב. ראה גם : מורה זה מקצוע : מודל הוראה משולב במנטורינג של אוריינות אקדמית מחבר :יוכי וולפנספרגר מקור וקרדיט: וולפנספרגר, יוכי. "מודל הוראה משולב במנטורינג של אוריינות אקדמית", בתוך: החינוך וסביבו שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, ל"ב, תש"ע 2010, ע"ע "סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ 300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית, המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. המאמר מציג חלק ממחקר רחב היקף שנערך במרכז "סלאור" במהלך השנים ונועד לבחון את השפעות המנטורינג על ההוראה והלמידה של אוריינות אקדמית. עיצוב המחקר וביצועו התבססו על עקרונות התיאוריה המעוגנת בשדה. המבנה האופרטיבי של המחקר היה "חקר מרובה מקרים", שכלל עשרים נחקרות בחמישה מקרים, שכל אחד מהם מורכב ממנחה ושלוש סטודנטיות מונחות. הנתונים נאספו באמצעות חמישה כלים תוך טריאנגולציה ביניהם, כשהעיקריים הם ראיונות עומק, תצפיות מוקלטות וראיונות מאזכרים. הנתונים נותחו באמצעות ניתוח תוכן, ניתוח השיח וניתוח דיאלוגי. ממצאי המחקר העלו כי מודל ההוראה של מנחות אוריינות בסלאור" הוא מודל הוראה משולב המבוסס על שלושה מודלים קיימים המוצגים בספרות. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ) איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. 19

20 מורי מורים: זהויותיהם, תת-זהויות והשתמעויות להתפתחות מקצועית מקור וקרדיט: Swennen, A., Jones, K., & Volman M.(2010). Teacher educators: their identities, sub-identities and implications for professional development, Professional Development in Education, 36 (1-2), מילות מפתח: מורי מורים, זהות מקצועית, התפתחות מקצועית. המאמר עובד וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת מעבר לנהר : נתיב הכשרה רב-מסלולי, הכשרת מורים כרב שיח מחבר :אילנה מרגולין מעבר לנהר : נתיב הכשרה רב-מסלולי, הכשרת מורים כרב שיח עורכת : אילנה מרגולין מכון מופ"ת, תש"ע 692, 2010 עמודים. ספר זה מציג פסיפס של מחקרים עצמיים של מורי מורים ואנשי שדה, המתארים הן את דרך הבנייה והן את התוצרים של תכנית הכשרה חדשנית נה"ר (נתיב הכשרה רב-מסלולי), שנבנתה במהלך ארבע שנים במכללת לוינסקי לחינוך. : 20

21 תמונת מצב של הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות חינוך מחבר :אולז'ן גולדשטיין מקור וקרדיט : האוניברסיטה הפתוחה, כנס צ'ייס ה- 10 מאמרים והרצאות בכינוס, פברואר 2010 המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבת נשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראה : הכשרת המורים הערביים בישראל : שוויון, הכרה ושיתוף מחבר :איימן אגבארייה אגבארייה, איימן. "הכשרת המורים הערביים בישראל : שוויון, הכרה ושיתוף", בתוך : חיפוש גורלי: החברה בישראל מחפשת מורים טובים,מכון מופ"ת מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי, היבטים משפטיים, היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה, איימן.( : 21

22 שדה ההערכה בישראל וזהותם המקצועית של המורים- היש למכללות להכשרת עובדי הוראה סיכוי במשחק מחבר :מירי לוין-רוזליס, מקור וקרדיט: אורית לפידות מירי לוין -רוזליס, אורית לפידות. " שדה ההערכה בישראל וזהותם המקצועית של המורים - היש למכללות להכשרת עובדי הוראה סיכוי במשחק"? דפים תש"ע, ע"ע ,49, עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית, הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה, שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו. מכללות להכשרת מורים על פרשת דרכים: מורי מורים ממצבים את עצמם בעת משבר מחבר :אסתר ורדי אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג ראט, מקור וקרדיט : 22

23 אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג, " " מכללות להכשרת מורים על פרשת דרכים: מורי מורים ממצבים את עצמם בעת משבר", דפים, 49, תש"ע ע"ע המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת. ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות, אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת. הכשרת המורים נטשה את ליבת החינוך מחבר :ישעיהו תדמור מאת ישעיהו תדמור מקור וקרדיט : הד החינוך, דצמבר, 2009 גיליון מס' 03,כרך פ"ד הסיבה המרכזית לחוסר יכולתו של החינוך להמריא מהשפל שבו הוא מצוי היא היעדר חשיבה ועשייה הממוקדות בליבת החינוך, בעצם החוויה החינוכית, ובהקשר זה בהווייתו האנושית של המורה. במילים אחרות, הוזנח הטיפול בשכבת העומק, המצויה מתחת לרובדי הידע, התובנות, הכישורים, המיומנויות והפעולות של המורה הוזנחה ליבת החינוך. לפי תפיסתי החינוכית אקזיסטנציאליסטית ליבת החינוך היא ההוויה האינטלקטואלית, הנפשית והרוחנית שמביאה לעירור שאלות קיומיות בתודעת התלמיד שאלות הנוגעות לזהותו, לערכיו, לדרכו ולמשמעות חייו. עיסוק דיאלוגי בכיתה בשאלות "הגדולות" של משמעות החיים, הלידה והצמיחה, המוות והאבדן, 23

24 הזהות האישית, הבחירה, המוסריות, האחריות כלפי הזולת והאחר, היחס ליקום הוא שמעצב את אישיותו של התלמיד כאדם ומשפיע על השקפת עולמו ועל דרכו בחיים. בכלל השאלות האלה נמצאת גם השאלה על הזיקה של האדם לספ רה שמעליו, הספרה הרוחנית. בין תוכן לתהליך: הסדנאות להכשרת מחנכים באורנים מחבר :דינה לרון, נעמי דה-מלאך דינה לרון ונעמי דה- מלאך, " בין תוכן לתהליך: הסדנאות להכשרת מחנכים באורנים", העת האקדמי של מכללת אורנים, גיליון מס' 2, אוקטובר ע"ע כתב המאמר בוחן את הלימוד הסדנאי המתקיים במכללת אורנים משנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו ואת זיקתו להכשרת מחנכים ברוח הומניסטית, ומתמקד בשאלת מקומו של הגבול בין "תוכן" (לימוד של דיסציפלינארי וטקסטים כתובים) ל"תהליך" (עיסוק בצמיחה אישית ובמערכת היחסים בקבוצת הלומדים). המחקר מבוסס על עיבוד וניתוח של ראיונות עומק עם מנחי הסדנאות. מרצים למדעים במכללות חינוך לאה אקשטיין :מחבר פסיפס של טיפוסים 24

25 אקשטיין, לאה. מרצים למדעים במכללות חינוך פסיפס של טיפוסים, הוצאת מכון מופ"ת, סדרת מונגרפיות בחינוך, עמודים תפיסת המרצים במכללות לחינוך את תפקידם משפיעה על גישת ההוראה שלהם, על התנסותם של הסטודנטים שלהם כלומדים ועל מסרים שונים שהסטודנטים מקבלים באופן גלוי או סמוי. עובדה זו מעלה כמה שאלות: האם המרצים הדיסציפלינאריים, כמי שמשמשים במתכוון או שלא במתכוון דגם לחיקוי modeling) ( באופן הוראתם, זקוקים גם לכישורים פדגוגיים- דידקטיים? האם הם אמורים ללמד את הקורסים שלהם בזיקה לצורכי שדה ההוראה? מהו למעשה תפקידם של המרצים הדיסציפלינאריים במכללות לחינוך? האם יש להם תפקיד ייחודי ביחס לעמיתיהם באוניברסיטאות? שאלות אלו מקבלות משמעות מיוחדת לאור הביקור המתמדת המעלה לא אחת את הצורך ברפורמה במערכת החינוך ובהכשרת המורים. המסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי : להיות מחנך בעל סמכות מיטיבה מחבר :מלכה שנוולד, טלי פריד המסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי : להיות מחנך בעל סמכות מיטיבה חברי פורום מרכזי מסלול יסודי מרכזות הפורום: ד"ר מלכה שנוולד וטלי פריד מקור : ירחון מכון מופ"ת, יולי, 2009 גיליון, 39 ע"ע 34-3 נייר עמדה זה הוא תוצר עבודה בת שנה של פורום מרכזי המסלול היסודי במכון מופ"ת. חברי צוות החשיבה ביקשו לברר במשותף מה צריך לחזק בתכנית ההכשרה של הסטודנטים על מנת שהם יחושו בעלי מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם בעיות משמעת ולהנהיג אקלים כיתה תומך המאפשר למידה והתפתחות. בעקבות הבירור והלימוד המשותף של הצוות שכלל למידה משותפת של מאמרים בנושא סמכות המורים ומפגשים עם אנשים שתחום עיסוקם הוא פיתוח סמכות מיטיבה מבקשים חברי צוות הפורום למסלול יסודי במכון מופ"ת להציע שתי מסקנות 25

26 מרכזיות :א. חשוב מאוד להדגיש בתכנית ההכשרה, באופן מכוון, מובנה ושיטתי טיפוח תפיסת מסוגלות עצמית של הסטודנטים ליצור אקלים תומך בכיתתם נוסף על טיפוח כישורי הוראה ב. כדי להכשיר סטודנטים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה על מורי המורים במסלול ליצור אקלים תומך, המאפשר לסטודנטים לחזק את תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. הערכת המתמחה בשנת ההתמחות: מי יעריך וכיצד? מחבר :רבקה רייכנברג, רחל שגיא, אירית לוי-פלדמן הערכת המתמחה בשנת ההתמחות: מי יעריך וכיצד? תקציר ממצאי מחקר בין-מכללתי שנעשה בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת, 2006 מאת :ד"ר רבקה רייכנברג, ד"ר רחל שגיא, אירית לוי-פלדמן מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה, ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני, הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו. מקור וקרדיט: ירחון מכון מופ"ת, יוני 2009, גליון מס' 38 נוסח מלא של המאמר 26

27 מסטודנט מצוין למורה מצוין: טיפוחם וקידומם של סטודנטים להוראה בתכנית המצוינים על פי תכניות ההעשרה הייחודיות של שלוש מכללות מחבר :רמה קלויר, נחום כהן רמה קלויר. נחום כהן. " מסטודנט מצוין למורה מצוין: טיפוחם וקידומם של סטודנטים להוראה בתכנית המצוינים על פי תכניות ההעשרה הייחודיות של שלוש מכללות, " בתוך: הלכה, מעשב וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך", הוצאת תמה, מכון מופ"ת, ע"ע שיתוף חינוכי פעיל :סיפור של הכשרת מורים (אריאלה גדרון, עריכה יהודית ברק) שיתוף חינוכי פעיל: סיפור של הכשרת מורים עורכות: ד"ר יהודית ברק, ד"ר אריאלה גדרון הוצאת תמה, מכון מופ"ת

28 ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו, וכן תובנות, מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה, שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית, שתוציא את המורה מבדידותו, הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת, כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי, את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה. ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. 28

29 להיות מורה ופרשנות למידה לקראת הוראה באמצעות עשייה מחבר :יהודית ברק, מלכה גורודצקי מלכה גורודצקי, יהודית ברק. "להיות מורה למידה לקראת הוראה באמצעות עשייה ופרשנות," בתוך : שיתוף חינוכי פעיל: סיפור של הכשרת מורים, עורכות: ד"ר יהודית ברק, ד"ר אריאלה גדרון, הוצאת תמה, מכון מופ"ת ע"ע הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ) עורכות) מציג את מאפייני תכנית שח"ף. תכנית שח"ף של מכללת קיי מתבססת על תפיסת הוראה המדגישה את תהליך העשייה של המורה, הנובע מן הקונטקסט הייחודי של בית הספר ומוכתב על ידיו. בניגוד לגישות מסורתיות יותר, המדגישות את חשיבות הידע התיאורטי ועוסקות בשאלות מסוג " מה המורה צריך לדעת"? תכנית שח"ף מעמידה במרכז את השאלה " " מה המורה צריך להיות"? בהתאם לגישה זו הלמידה לקראת הוראה יוצאת מן העשייה עצמה וחוזרת אליה דרך מעגלים של חקר ופרשנות. בדרך זו מותווה תהליך יצירת הידע הפרקטי חכמת המעשה של המורה. תפיסה מקצועית זו מעוגנת בהבנה האריסטוטלית של חכמת המעשה שאינה רואה בהוראה מקצוע יישומי הנגזר מתיאוריות, אלא מקצוע המבוסס על ידע פרקטי דרכי פעולה תלויות הקשר הנלמדות תוך התנסות ולמידה של העשייה. משבר ההוראה: לקראת הכשרת מורים מתוקנת ( עריכה דרורה כפיר, תמר אריאב ) תוכן העניינים שער ראשון. תהליכים ומגמות בהכשרת מורים: רקע היסטורי והשוואתי. ההכשרה להוראה: תמונת המצב בעולם ובארץ ומבט לעתיד / תמר אריאב -- מדיניות הכשרת עובדי הוראה וחינוך בישראל: מה אפשר ללמוד מהוועדות ומניירות העמדהבעבר ובהווה ביחס לעתיד? / יובל דרור -- שער שני. העצמה תרבותית וחברתית של המורים כמחוללי שינוי. בעיקר 29

30 אינטלקטואלים ונדיבים: על טיפוחם והכשרתם של אנשי חינוך ראויים לשמם / נמרוד אלוני -- מלאכת ההוראה כיצירת אמנות / אריאלה עצמון -- התפקידים החברתיים של המוסדות להכשרת מורות / רון הוז, ענת קינן -- שער שלישי.שינויים מערכתיים בהכשרה להוראה. השינוי הנדרש במאפייני המועמדים להוראה, בהכשרתם ובפיתוחם המקצועי / שלומית אבדור -- גיוס להוראה של אקדמאים בוגרים המבקשים קריירה שנייה והכשרתם (החלופית) בסטנדרט גבוה / דרורה כפיר : הכשרת מורים דיאלוגית, מחבר :יעל עופרים מקור וקרדיט : יעל עופרים. "הכשרת מורים דיאלוגית", בתוך : אלוני נמרוד (עורך) שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, ל', תשס"ח, 2008., החינוך וסביבו הכשרת מורים דיאלוגית מניחה שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע, התרבות והאחר. שאיפתה של הכשרת מורים דיאלוגית ליצור מרחב במסגרתו מתקיים תהליך בו פרחי ההוראה ומוריהם נותנים לעצמם, לפועלם ולעולם בו הם חיים משמעות. הדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת המשמעויות. מסגרת זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט, מעמידה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים ובין הפרטים והטקסט במרכז ) לעומת מורה, תלמיד או חומר לימוד). מטרת ההכשרה במודל זה היא יצירת הכלים והדיספוזציה למפגש עם ידע ועם אחרים באופן שיאפשר התפתחות משמעויות וזהות. כלומר, יצירת הכושר לפגוש רעיונות, דעת ואת האחר מזווית של הקשרם- אם כביקורת, אם כעיבוד במסגרת תפישת עולמו. מאמר זה מבקש להציג רציונאל להכשרת מורים אשר רואה את תפקיד המורה לא כמעביר ידע לתלמיד, אלא כמבוגר משמעותי עבורו. המאמר מתחיל בתיאור עגום של הקונטקסט החינוכי הישראלי ולאחר מכן מצביע על הצורך בהכשרת מורים דיאלוגית. כמו כן, נערך דיון במטרות החינוך, המקורות התיאורטיים של הכותבת ובכוחו של חינוך דיאלוגי. 30

31 : השכלה כללית ותשתיות תרבות: אתגרים ויעדים בהכשרת אנשי חינוך והוראה מחבר :נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב מקור: השכלה כללית ותשתיות תרבות: אתגרים ויעדים בהכשרת אנשי חינוך והוראה. מופ"ת (תמה), 166 עמ' הוצאת מכון הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר - הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות - הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים. אנו סבורים שדווקא במציאות הגלובלית והפוסטומודרנית של ימינו דרושה גרסה חדשנית ועדכנית של חינוך קלסי. נדרשת תכנית להכשרת מורים אשר ממתנת את ההתמקדות בידע הדיסציפלינרי ובטכניקות ההוראה, ותחת זאת משקיעה יותר בטיפוח אדם משכיל וחושב, בעל רגישות ערכית, עושר תרבותי ואחריות אזרחית. הספר מיועד בעיקר למסגרות להכשרת מורים, אבל גם לעוסקים בחינוך בכלל. 31

32 המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה מחבר :רבקה לזובסקי, רבקה רייכנברג, טלי זייגר מקור: המורה החונך במסגרת ההתמחות בהוראה: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, ההכשרה לקראתו והערכת התרומה למתמחה, דפים מס' 2007, 45, ע"ע המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. במחקר השתתפו 69 מורים חונכים שעבדו במסגרות חינוך שונות, ששובצו בהן מתמחים בוגרי מכללה גדולה להכשרת מורים בארץ. כלי המחקר היה שאלון שחובר במיוחד למטרות המחקר. הנתונים עובדו בשיטות ניתוח איכותיות וכמותיות, שכללו ניתוחים מורכבים, כגון ניתוח שונות רב-משתני וניתוח רגרסיה היררכית. : ( ספרים של כותבים ישראלים בנושא הכשרת מורים, הוראה וחינוך עריכה מצורפת יזהר אופלטקה ) רשימת ספרים של כותבים ישראלים בנושאי הכשרת מורים, חינוך והוראה. הרשימה נערכה ע"י ד"ר יזהר אופלטקה מהמחלקה לחינוך באונ' בן-גוריון, והיא נכונה לאוקטובר ברשימה פירוט אודות תחום ומילות המפתח של כל ספר, פרטים על המחברים ותקציר. 32

33 : למידה מאותגרת בעיות והכשרת מורים מחבר :אורלי ינקלבסקי - מקור וקרדיט: גינט "למידה מאותגרת בעיות (PBL) והכשרת מורים", הגיגי גבעה, י"ג שנתון המכללה, י"ג, 2007, המכללה לחינוך, גבעת וושינגטון, להלן סיכום עיקרי המאמר של אורלי ינקלבסקי-גינט: למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. בדרך כלל הלמידה מחולקת לארבעה שלבים המתפרסים על מספר שיעורים: הצגת בעיה אותנטית מתוך התנסות וזיהוי שאלות העולות ממנה. חלוקה לקבוצות וחיפוש מידע רלוונטי בחומר הלימוד דיון בבעיה בפורום הקבוצות דיווח ודיון בפורום המליאה תפיסת סטודנטים-מורים את ההוראה: בין תפיסה ראויה לתפיסה בפועל מחבר :אורי קצין 33

34 מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת "הכשרת מורים ההרצאה הציגה מחקר איכותני שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט. קצין חקרה את המחזור הראשון בתכנית 'רביבים' להכשרת מצטיינים להוראה באונ' העברית. מדובר בתכנית הכשרה למקצועות היהדות בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים, תכנית מצטיינים שהיא עתירת משאבים והסטודנטים שמשתתפים בה בעלי נתוני קבלה גבוהים ומקבלים מלגות גבוהות מאוד ומחויבים ל- 5 שנים בתכנית. מאפייני בית ספר ההופך את שותפות ה PDS -להצלחה מחבר :ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר מקור: "לשטח את הפירמידה מאפייני בית ספר ההופך את שותפות ה - PDS להצלחה". סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת. בארצות הברית, כשהופיעו לראשונה בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS) סברו שלא כל בית ספר מתאים לשותפות (זילברשטיין, בק, ואריאב, 2001). הסיבות להצטרפות בית ספר ל - PDS יכולות להיות אידיאולוגיות או מעשיות. התממשות השותפות צריכה להתחשב באינטרסים המשותפים של בית הספר והמכללה. האם אנו עדים לשינוי מתיאוריה ויישום ליישום ותיאוריה בהכשרת מורים? 34

35 מחבר : Kari Smith מקור: Are we currently witnessing a shift from Theory and Practice to Practice and Theory inteacher education? "הכשרת מורים על פרשת סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים דרכים", מכון מופ"ת סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי הדרך השכיחה לעיסוק בנושא המורכב המייצג את של שני עמודי התווך בהכשרת מורים: תיאוריה ויישום, הינה בשימוש במשפט: "תיאוריה ויישום". נראה ששימוש זה נשמע טוב יותר מהשימוש ב"יישום ותיאוריה". אלא, אם נתבונן בספרות על הכשרת מורים המתפרסמת בארה"ב, באנגליה, בהולנד, אוסטרליה, וכעת גם בנורבגיה, נבחין בתנועה לכיוון שימת היישום במרכז ופיתוח הבנה תיאורטית מנקודת ראות מעשית של סטודנטים להוראה, כבר מן השלבים המוקדמים של הכשרת המורים. לעומת זאת, זה עדיין לא "מצלצל" נכון באוזני תכניות להכשרת מורים אוניברסיטאיות. בהרצאתה, הסבירה פרופסור קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. אכן, הצגת המושג תיאוריה ויישום [עם "תיאוריה" קודם] 'נשמעת' טוב יותר מן המודל המקורי אשר עסק בתיאוריה, תכנון, פעולה, משוב ורפלקציה. כיום, יוצאים חוצץ נגד גישה זו חוקרים כגון: Handal og Lauvås, Kothagen, Loughran, Russell ואחרים, השמים דגש על ידע פדגוגי. כך למשל, כותבת Handal og Lauvås על התפתחות התיאוריה מן היישום, ומבדילה בין מסורת, היסטוריה, יציבות, הידוע, חוקים, ביטחון, מבנה ושליטה לבין הקצה השני המסמל: תוהו ובוהו, מורכבות, הלא ידוע, בלגן, הבלתי צפוי, הלא מוכר והמפחיד, אשר ביניהם שרוי אזור המודעות. וכיצד מתפתחת תיאורית היישום? המורה מפתחת את היישום מתוך הידע, ואח"כ מוסיפה צידוק מוסרי, הכולל ערכים, הסברים, יישום ותיאוריה. לגישה דומה קורא קורטאגן (2001 (Kortahgen, 'הכשרת מורים מציאותית', שמקורה בניסיון המעשי 35

36 של הסטודנטים. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות. כיצד יושם המודל באוניברסיטה בברגן בה היא עובדת? - [להלן מספר דוגמאות מתוך המארג השלם]: ראשית, שוזרים הנושאים אותם לומדים למארג המורה כאדם השלם ולא רק כמעביר ידע. דגש מושם על המורה והתלמיד, המורה וביה"ס, המורה והחברה, המורה כמנהיג התפתחות מקצועית, והבנת כישורים ואתיקה. סטודנטים יוצרים ומציגים תלקיטים, הנבחנים ע"י בוחנים חיצוניים. בין הכישורים הנלמדים: יכולת בתחום הדעת, יכולת דיאלקטית, יכולת חברתית, יכולת לשינוי והתפתחות ויכולת מקצועית - אתית. ההחלטה באוניברסיטה היתה לבנות תכנית אינטגראטיבית בשילוב עם תוכנית התואר השני,M.A על-פיה נחשפים הסטודנטים לבתי הספר כבר מתחילת ההכשרה, ותחומי החינוך נלמדים בכל המחלקות באופן אינטגראטיבי. ההתנסות המעשית כוללת 6 שבועות של מפגש עם השטח, 14 שבועות של הוראה, ו- 2 סמסטרים אחרונים- כמחקר פעולה. יש לקחת בחשבון כי כל תהליך מסמל התפתחות מתמשכת של העשייה העריכו את עבודתכם והוציאו את המיטב ממנה., ראו אתר הכנס שיח מקצועי של מתכשרות להוראה : ישן, חדש ומשולב מחבר :דיתה פישל מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת. "הכשרת 36

37 מטרות ויעדים מטרת העבודה לחשוף ולאפיין שתי זירות שיח כתוב של מתכשרות להוראה במהלך קורס, בזיקה למודל התפתחות מקצועית (1992.(Kagan, המתווה החדש של הכשרת מורים בישראל: רציונל, תפיסות תיאורטיות ויישום מחבר :תמר אריאב, שלמה בק מקור: The New Frameworks for Teacher Education in Israel: Rationale, Conceptual Perspectives and Implementation סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את 37

38 המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?' למידה תוך שירות ומחקר בקהילה מקצועית בהכשרת מורים מנוף בהתפתחות מחבר :פנינה שפי, נורית דביר, אילנה אבישר מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת. "הכשרת מאמר זה מציג את תוכנית שס"ק (שירות סטודנטים בקהילה) הפועלת במסלול הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. תוכנית שס"ק מהווה חלק מתוכנית אב רחבה יותר,'יש דרך', בה מתקיימת ברית של שיתוף פעולה חינוכי בין מכללת סמינר הקיבוצים ובין העיר חולון, בין האקדמיה ל'שדה'. המאמר יציג את התוכנית והרציונל שלה, מרכיביה, משתתפיה, ומטרותיה, כמו כן יוצגו פעילויות הסטודנטים בקהילה ומחקרי פעולה על עבודתם. : תוכניות ניסוייות בהכשרת מורים מחבר :ניצה שוובסקי 38

39 מקור: האגף להכשרת עובדיה וראה, גף ניסויים ויוזמות המזכירות הפגוגית - סיכום התמציתי נסקרות מספר תוכניות ניסוייות שהוצגו במושב הראשון והשני, ביום העיון שנערך במכון מופ"ת, ת"א מטרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת, הייתה להציג יוזמות ותוכניות חדשניות במכללות להכשרת מורים בכוונה ליידע את הנוכחים ולאתגר מכללות נוספות לפתח יוזמות חדשות בתחומי הכשרת המורים (דר' שרה זיו). יוזמות אלה מתבססות על הרעיון הניסויי המציג הכשרה חדשנית וניסויית לצד מחקר במטרה ליצור תהליכים חדשים במכללות בהלימה עם צרכי השטח ועל-מנת להשפיע על קידום המתכשרים להוראה ועל קידום סגל המכללה (גנית ויינשטיין). "דברים שצומחים בחממה" - מיזם בשדה החינוכי-חברתי מחבר :נתליה גוטקובסקי בתוך: יובל, אמנון (עורך). דמוקרטיה בפעולה: התכנית הניסויית הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים: השנים הראשונות, משרד החינוך, 2007 (בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים והמכון לחינוך דמוקרטי). רקע במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". : \ 39

40 תכניות לימודים בהכשרה להוראה בזיקה לשינויים בחברה הישראלית לאה שגריר :מחבר הוצאת מכון מופ"ת ודור לדור, 214 עמ' המונוגרפיה מבוססת על חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת בר -אילן בהנחיית פרופ' יעקב עירם: "תמורות בתכניות הלימודים במדעי החינוך של מסלול בית הספר היסודי במכללות להכשרת מורים על רקע שינויים בחברה הישראלית ( )", תשס"א. המונוגרפיה מציגה מחקר הבוחן זיקות בין שינויים חברתיים שהתחוללו בחברה הישראלית בשלושת עשורים (שנות השבעים, השמונים והתשעים) לבין מערכת ההכשרה להוראה בישראל. המונוגרפיה מציגה סכמה ייחודית לניתוח מסמכי תכניות הלימודים, כלי המאפשר בדיקה חוזרת של הנתונים, של הממצאים ושל המענה האפשרי לשאלות המחקר. מדעי הלמידה" - הצעה חלופית להכשרת מורים פרופסיונלית מחבר :אורי איל מקור :ההגיונות הסותרים בהכשרת מורים בתוך: ענבר, דן. (עורך). לקראת מהפכה חינוכית?בעקבות כנס ון-ליר לחינוך על יישום דוח דברת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ ' הנחת היסוד שבמאמר היא שללא הפיכת ההוראה לפרופסיה לא יתכן שיפור במעמדם המקצועי של המורים. לטענת המחבר הרפורמה שהוצעה בהכשרת מורים בדוח דברת 40