שו"ת מהרלב"ח

תמליל

1 ן יל י י וא שלא ברים ש ם לי שא ם ש ש ז ים בל יוש וי ם ש א לומרשוב כ א א ע ם ש שר ב א שש ש בן ולא ק שום ור ם א כ ק ש ע על כ שונ ור שו כבר ניב י ם א רש עיק שר ם ש אם ו לש ש י אר האורמל מנא י ב א כדרו ש וגם ובב כ לש י ו ש ם ישב דו שראש ד כב ן ובפר בשויו יבא ואשר יקר נא יש י ו יור א נ שם לאוה שים שדי אליו ס נו בון איכור י ז ים א סי וממקום נו דעי שוב ז יב כ שעת שוא וחייב כ עליה ואם ש מצא ם מכ מר יחר י שעו ב עד י ל שם ומ י גם נרא לניו בגג לב אום ם ויקיים ו שו א וב וקון ם ש י יא קרוב לשר ורק ו וימ פר בכ רי יי ש ש ו גדו בב ש ב יא א נל ני בר נו י שובבה זא עבור לזכ על שעוש אי ב שכ שוא ו כ שון הוא שבועבי וא וחס ש למרן מאכ ו מ מם זלואם לא שם כי אחונ לי ם א ש ז ע דיפוק מוה אמי כי ן עו וא וד ומקשו מרא יכול ואדמ ואילו כ ל חבירו י שיוו אל ון י אח שזל ור ממון דנין ממון רי םמחיבים ם א מיב וש משום שוא א מיב יצא שבו שעת שבו שם וקיים נו ובר בשאל שכשנשאל חד מם ור גם כן חבירו אף פי שא ו נשאל כי וא ו בי וכי שוא א מצו שבו שנשב לב בו שקר ל דבר אי פשר אאאדאשגם חבירו יקם שעו וכיון גם א ור יצא משום שוא שבועשה א ובר כשיצא לו ש ים י אף ל ם נשב נים לשאל ל שבועם א יים בשנ י חבי מנם ומאו קאמר אכלה ר שוא שלא בר לשבו שבי ול ירצה יר א ולא אחר ביד רושאל ל שבו הרשו יון דנין וי ש לחוד אכל ועל שוא אף פי רי שחוייב יא וא ש אי ם היו נשאים א ם מלכ ד שבו בי של הרשונה בנן שבו ו וף שקיימ יקון ואמוכרח שישבו ימ ביני וב כלויו ש ים בד בו לקק ז לם לר משם זכב מכל קום לין נדון ן כב שבו שני י אם באי דלי שבומא וראש כסקיו שמחוייב לים ולבאר וד ה ום דאו לכחל ד זול רבי י אחרים שאינו לין מש חומראנוסכ שנשב בנדלא ר יירו השני אלי ירוש אם למדיו וזל ובאר שאיפשר ו ל ה עליו לי וק שבו דמדברי ראשונ רשא זל הרב אומר שגם זה א בשוב ד אחד החכמים דבר וחז שבו דבר מ ב אומר כי לקשו ין לא ושוב יד דעי ד ונב לב שוא וםל סק ואם לוי אין לו י זוי שוא שנשב ע וחזור שה כבש הא ששאאם נר מ מידי שבו משבו א מו אחר שוא סובר ב מידי שוא יודע מקום ספק ודבר מארשאיןנ ייה שי ש ת ביוי ם אלי וא ששלשם ו שופין שמו וו עסק מא ומא לדי לדבריו אמרינן בקדושין יור קו ב מן וכש ור ו שבו לי ל בי מנת שן ר נם ונמצאו נים אולאש אינה שבון מ נמצא שנ ביד ב שמון ושדל ראובן מכ וליל ונש ד מןכל א כה מקודש חכם לי דבו לי דכיון לראובן ווי שי כלא חלו היו ס שנשאר בידו מלו ושל ול גבו כב קודש א אין לו ודש ודחי דלאר מר שבא לשמון שיכו בלי מכ מ מלוי וגם מי אונס כו י שארי ש מחיל י ש דר ובים לצא ממנ רו שנשב שכן נשב לשו הביא דברי מר ראשוןבמ שדחי הורוכלןאלא ז וכ שפשרלהמידדברי או ראי חכם לוי במושלם שוא רשא אינו ז משמוןבשביל ו ז ן לו ו ר מחיל יב לחרו א יוי הדבר ול וא לחזור ל י שמון בו א שאם זא ל הכר שלא יאכלנ ואל ובר ל שבו שהרי שנשב מש אכיה ל שעו ושוב ן לו גד לדןובאאמן וק ו לי יד ומחל לגדאוו וב בלי שו אםנשאל ליה פורואין אומרי או רש אינו פרק שים ברא דן מש או כל חוב גד לנפלי במש שיא ממנה אא שיש מסוגיי שבו ת הם שבוה שלא וכל סמוככר זו דברי ש שא אכלנה ו למה לי ויור ש ן ל גד חובו ובנדון שאו שלינו מח וא או שאף נ ש אחר רסינן ה משכחא וחא משויןשוא פור ווף דר לן חיובא א יכא הא שהמיא איכאדאי ד לא מוין או ל שמחללוא קמשמ כדרבא שאם נשאל ל א חיילא ב חיה ואמרינן ימא אינו שפר לחזור מיבזו קא כשםשוין ובן ראובן ולוי ן מסיילי א לתבו בדבר שוא מוף לם ולשמון ון ואחר הא להם יכ ח ומנה הא והש קרבן ל א נזר ב ירות י שו כל בז בד יו שופין ש ן שוף כי השא הם מיהא איכא כ נשא דהאכי מנה ראונ ודוקא אם הםשנים נזירו וד לו לדר אונ ולמימניה ב כא בלא שאה מיאיא כל ולפידחוי בז לומר דבד שוף הא ו ים וורוש חיב ל מכל י וכל וא שבו אינו בעי שא ישה ליא וא ומיד ושוב דמ זור יו כיון שמון שוף עמם בדבר יו שנשב מה ר שנשאל שנשב האואין בב משום שבות יל וי אה זל ש א שופין לא בדבר ב שכל א ם י לל צמו חו ג מו ש כב בהכו שאר ם א ו שהרי ליולא שנשאר שניהם ד שון נראה לי י אר מאד ול פי ביקר לפי מ זה ל שהרי בנדרים או מותרים ראובן וי כלחלקו ופשו מו לים דברי רבא אלא אני ממ זולתי גב אם גם מ ז מדאקניחייב נאמר אחד ש כפי ן שפר זיק לו הגי כ דהם פר ז סמכו ממי אדרבאבלא שום דחויואדרבה חקו ורא אינו חייב אלא אחד רווחא וא דלא אית שור כי ש הן א וב כ ממ שגב וש מי נס וא קי אא אחד וי ל ולא כו היכוללוי ומר לראובן ליכ מאן לג אינ חברה אלא שגם שם באולסייו שנזר יה נון לוי מ ה אבל ירות כ מש לסייו חיי ברק שתים ודחו דיכא לסיוי שון היה חוזר ל ושמן וא דאפסיד נה ואיה הוא דדחי דכא ממנ הא שבוו איא וקי לה ביד ול שום דבר מק שמ וגע וי כיון שלוי ילר יו פשי ראןלא ול לשן ל ל החלק גיע נאומ נ הרשבא דרב רבא מר מכל ר דב לסיו דהתם כל רי כפי לד ממניין ב ז ביוי זו זו כי שבהיא ז שמחי רווחא היות שנשב שו משכ אם חיל הב מידי הפ שוא א יצ ד וח שביוי והרבם נשא זל ע היא דרא פו שבוואם ש כן מ שת ואיפשר דמהוא מא למה א ר נשארה הרב שכתב בנדון ההוא א ד הב ו בא וכמו שנבאר וין רי ראובן לון וק א ויא גבי כל בש וריאני יישבהוהוא פי שכבתי שאל בדברי הרב תבבאות מי לוי התשוב קושיא יש חלוק שאל א הב ל והא מ אפיו אם דון ויד דכל מה שוף יא מורת שליחו מחיל אנן סי די ו זיד נפר מן לש וכש מויללו צל דכשנשאמונששם שליחלמיהב ה לאחריני וש ח דינאכי אם וי ש ד וגג אם כשנאל המל ה יל לו ר הקות כשנשב שכבר דגרסינן בכובותפרקד מי שיהנוי אמר רב הונא כ רי ו מצי א ו א חייב משושבו וא אם ותה לבמדוויל לולבד דאית לו דינא חד ול חד לנ לי שים או נ יוגםכן ביד לא לבד כשנ דשכבתי כו או ות ויק אאמרן אא בתאאבל מינ בתא וקשה לונ הח רב השבע להשאל ל אי זו שירצ כאו מבםזל ברק ג יתי שלוחי איי ונואמן אלי יןשלא ר לולתוולובתושישאל הא וקאאו מ ופק שבא מהלכו הכל ויל וישלו ממון חל שןי ת ין אי היהלו בז או מן השופי ל ב לפו שו לומר בזה וא לישגם שהמצד זכר וב ההוא שאל חריל לו י משאר שותפין שפשר לו א לא ה יותר שב למ ו וייב אי צרישם רש יי בע ו עלא ב יש צדאחר לש וב לו אלת ה הא משום אב ואם מבש ולכן בת ל נו אםאו ב ארתיש לו ש לר או על ל מ שכב מ ל ןשנשב ועל כ שנן י וון ולומר ו את ני ל נ שן שוף ל כ צ נדק גם כן ף ו ו כלם א ירד ן וף ונתייב ן ליןש ו ל לוף לא ירדברת אחד ן ד לו י ש בשיירשהן לד שאם יר הא ר ש י אינו ר ל לא ת גם ן שלא תיב בדין ראובן ת ד א וד ל קו א א א ש

2 י ו י ן ל ל י ו ת ל שיו עם כאו ב כאו ע ש ב ום י ו שא תימסוגית י ב בם ו ם לי ל א לו א דלי ע כ לו גם ם תי י יסתרו ם ז י לתתל א ר י ח דעתו שכתב ם דואם ד י לושות ן רי ז רן וגם ו ל ם ד י ת ת ו חדתול ל כ לות ות ב זל מום ב ין ק לדלא מ לו רמ ענו בתורמו יותר ב דאפר דם בם דאכ ש כדו אלא לדעת הרם מ ענות ותאינ מו אפיד וכל כ צן י ן בם י בל ן כאשר וא ו בק ר את לכן ם ד כ אמנם ומעמכן דאמ זס ג ובפרק ר ז ן ם ת משום גאף על מר גבדנןנאכןחיים י מם ב יא זו ן כאר הוא ד ית ים חול על תורמו מ ית גד של ר מם גג שכתב רב בפת נ כד ע עם א יות פ שול ן בם כ ל ס כל ואפי ן ראו ח ויל ו ון מקום פק כלל דאינ עי נלמוד גם ן א כתב ומ רב זל ם םו ם נ יסת סתי כנ ז מ ווצא ן לוי כי אשר ו י נתוו מ אתית מח ועדם ז ווצאבן וכו קד עלי עםרון אר אר רב כ שבכל ותם שאם וא ר ם לתור עם י וד נוסף ת וס בעיני ני וא וא עי שלפיו מלכנוע ביופו נו יות ום מום ג כפי ום כבר אמר וא מד י ל ז ויון תנאתאן ם ום בישולי גםבום מם אםכן וורמו בח לא רח ראנו י בן בית נו מ תור י ר גם ורמוס כתבתי כ ם עיר י ירושלם נאנח בשון ים תתבית סביבי אין בו לדין בוליןואפילו ד כתי אין סתיר מדו כי פר ורו ורמוסי לאכול פתן לכ עיר בכר ן חביב ירא במם שן סתיר לגיעום מ עכ שא ן כתו לגול כי אותם כלי ח בת ממני מו ראוי פוסני ם בכל מם ומעם כתבתי לומר במם אין אל רוצ מא וחר לביון כתב אלת מעעל דבר ורוס י גוי בי אם יש לחו מאבשלו אותו דבר ביול נבל אי דרכןד לערב בם למתק ביולי גוים אםירבםום בו ם מום ביול ם ואתל ין ום ש ולא לפתן כי ראית י מקומות דין ור ם כ פולין ואנין וכו ומום יו גגבכל ע ואמר נן מנן גיעול גוים כלקם ויבכליו ובביתו שת ונתת בת פוסקם זל כראוי ועחם יו עם כל סור או מבר אמכ אין כונתו על סתם בשלומק דסתם כלים אינן דר יומן ז ן ר כי בקר ו בש ב דבריםותיקונם ניות דעי לאי וא כו אומר א לחובר יום ומלים א ניות דתי וכל ו דאין סר ואפילוכ ז ריות ב כונתו עלבדר נרא שת ביבמות ו פרק ובז אין נ מעמין מעופרק מאות מעל לדתו זל אוי קד ב ב דברים םבאו מן נוא אות זכרתי ום בכונ דבם לאיור דבר ש ר נאכל שכן רב בם א בביולן שומן ק מן י גם כתב ת קו דיא דתתי פר מ ות וא י ב רבי ת ון כים בי ואם ב יי ברוס אלא ד של גוים וחמו חן מפני ם לפגם וא כפרשי דו ו אינו וו ע כמות חי בו גוים דכ כיון ינו דסם כים ן יוכ יומין ום כן עם פגום רו ומותר גם ז כתב א ב מו דן ביו א בפרק ג כות וזה לונו חאה ביו ים ר על וו וחן נכ יםכמבואר וראייו כדב ום גגאין מתועל גיעולי כלים א אבלאולי לדעתו ות יא או מדים דבר נונאל וא חי בו ו מם ביולי גויםודעו ס חא שכל רב פי הכות רן ברקאין ימעןםכל י תוות כתב ר מא ומן למתק יותר םוקת רםזל כתו ז וות ימראכראוי ורא ר ימן לחו עלפי ער ב נים כתבתימ ן הגוים דב לי נר וי ור תי וביאוני ב לחוסת בכות א יו ם כל ן דאיסורדרבנן ורותי אולכן עי דעתיאן רר בד אחו כלל אין לסת ו וסרים פי וככ דעתו יעם המפים בתח הזכרתי וכן מצאתי הרא ל בתו מ ליו ו כדאסר רבי נו לחו דגא ום שינן י ז או דע מו כ על כתב רב ל גוים כי בםר תו נסחת ון תית יא כ יוח כתי כל ום רי תור אל ון מ ואוועל כונתו ויבכי דוס ד ז ופי מ פרק בי דאנן י ככתוב מועבסם ופי אמר מי ם א ית כבו במקוו בוספית ו מבוא לא וכ וו סםכיםאו סומ אינן מ בני ואם כן נל לפגם לבר אד גםרבינו ל ני רא מין צ א דת כדתא על ם דאנן ת לאו בני כ לבד ע כי גם על יא דאמר ותר י רי ראזל אות כא רב מסכים ן יו אר ים ל ת א אםאמת דב דבר לדעת הרב דב בסתם י גם תור יינן א כמבואר תם בגמרא ואידא דאיכא חי ס ככלל דבו י סב וםגיעול אם רו פת בשום ילחו אפי ל פרוא דתרמוסין לאיסורבס ר אם כן בתוספו אם בם נתב סורמום כתב יעיי גוים כי א לחו דבים מתים בי דחתי ל פני לא א תיו תו יכא ולן יול נ ח וים ובביתם י ג ם דברים אם רבים בם דבר סור יועיל אפ ת ל לדעת מבם פי כמאר א בדבריו לגיול כליפ גם בתם מם לם יתו ובכו ומ ז ן י וגם דם א עמם כג דר אורואלו ודו מפסי ם דברים אין לרב מבי ום דרתו איסור מדב רמבם אבל אםנאמר בפת מוםדמ אלא קז בעצ בית ג יו ב חין בעמם י ום כנר ת ם לפלראו ואפי לבעל פי שכפי אם יו מרבין אוו ר רב ין ני בה עמן ב בתים אפי תיר שר ח אפר לתיר דליכא ום חתנות ם דרכן רב כל ב א רןד ועת רמבם זל גם שו ל ונ לת וא י פת מ חת במו תים קותי ן רהייו מ כתב י וסן י ג ם עת רוב וסם מל ג אותן כן אנם אחר אחר וון בכל לחשו רבב זרתי בו עתי ח ם מוםדב מא י י י ופשר ברים ו מתבלים בם וכדו בן ן ל כ דרכן רב ג למתק י וד לחותב ב הרב ל חת פ נזכ לי לפי יו שן ל ם חומ ו מ ו ונב ובגא אין ע ען לוקחין חרס ינים וים וו ם ובל בם ום א א ב בן רתיח ו פו במנ ועם כ לח אלו אם דבו גוי בביווליו תר גר ד ביל מותר עכ וכן כת לפם ביארנו ת כיון כר ם ושכל חייב עו גםבנושא מבור ר א ובמפרם וכ כל ון בם תר ע יר ל שלול נ ו תביל וםיקום ום פתוספן עםום עפג ו דוקא ום ני נים עם לת פוסקים כרתי ד מכרים בתא אפילו אלא ום ולא ני ואם את ר דסתם ים א א וות ום קסין וקפאות וכו עם לא כתב רמםמ י יומןע אפילואם ל ם רון מותרכאר ז י בואר גראוכפי ז גמ בפי רןזלללכות תא דפת פרקאין כלם כי אםהליות גם תמם תום מותרים יומן ועל ם הרמבם זל ום וא דכיון אין לב רא בם מפר בכרח וב רב בתם כן לכלי שוא כתב רב בפולי י פון לחו אותם י א בא ז תיר ת בכ ום דבר לא מא ערב מא תאמר י ם דב ר ן כפ ל בש יומאאם י עמאיסור נחו תירצו זלדסתם כים בני יומן ואם כן ניח עמם ום סתם אין ו שמ יודעין אם יא בת תר עבד אמת כי דברים או נם אי הוםלבדאבל חום אפי כתב ם וא ל ל דב ועם ו ם מדב דסתםכלים בחא מ נ אפילו בן כונת ם כ יא ום מעם ומ בדוס אא לומר מ בקות כוכןפרי ם יומן וא מוםדאיכא ז ל ככתוב בפוסיםזלואין דבר מא וא פוגם אי בדוספןי ן ורו מותר י וונו הואיו ב מכל ום תבאר תר ספ ומו בא אמנם וא כל א מדוק ואל ו ישת עלי ת עת רוא ד זו לו לא חינן י י ומבו נ ב בר מון ייב תוא ם וא מר בסקים דב מ רכ לפר ים ועמם אס בנ גל רא ר כתי כד בי איסור תיקון מם דכי ם דר ב רו ש א א ל ר ספם ם ד רב ה שיר מאד ת ו ב א י עצ ב וא א ז

3 ל ו תל ת ו דעה ב לו מרת א דסתם כלי הםאינןבני א ל ה ב ו בת א כן הוסק יראתי שלא י יו של ע ו עו הר מ ל דב וגדר ה ון י מה ביו ין י כלל ג הים הן דר לנ בתורמוסין ששת ין ם שום כ ה רוב ה בכלי הר יל ימרהב ומותם היכא נתבא להל עת ום ות לפת ן זק ו כתב ו מפ ל יםכל לתת ם להתר הפתמד אתו דנכר ורמבם דבש ם גם כשבשלםוכומ הגויבכלו לד ובביתו הם תר נןה ר השן ם וכל ספקותשכתו סים הוסקים וכן ז כל הדברים נתשלו בכלי הם ם תרים לדתם ל שם לתיר אות א הגם המר כח הת ומום וק בדבר אף ר ל י ם הנבלהאו הסור פום בהם ותנאישא יו הם שמן או דבר אי איסור לק מן ולא נחוש ל לם ם לד שכתב בום ןל ש ר לפתן ם אח אשפתשל ה ם ם פי רבו ה מן לברכה לער בני יומן י ולדת הרמבם זל אסורין מם גיול ליהן בבישו שדר אולי הן קאו לד כום ב רו ישראל ו א ה בני ולפי הרכתיוביי ם כת הן כן ולן םע ראל חשש שדעראלתוהכהוחן לא של הג בכ ומה שיא שראוי יו לחוש לסברת הרם זל הקוות שהקשו המפרשים שא י ל ה אשדו תהואלן בג קא אם מם וה י יה ר סברתו זת ף לפי שא הזכירוה בשמו והנםבפי רןזל להכות ז ם קושימיקראאבללחשש שיאר חק ם בי דוחק הנזכר איפר לישבם ולתרם והוה בצמו פתח לנו פתח ם כבואר עד ת א עם ת הומשבהר פת שהו בא מלאכות שה נראשראל ם קצת נרמז למלה בברי כש במלכות הזה כלם הגים ל פיו הג דבר קרובמר לדת ן לנו דרן כי חיוהו לרבן ול דבר חומרא והרת הפש לח ר נראה הוא גו הר קרוב שדוק בע ונאי ת ה התירו ובורד גם זל כדבר הזה או פרת יגור פרצת הפות מו יבנה ית לפרו שא ל רבו משה ר מלות ממון יברו זכרוו לברכה הראבורוה לזה שהרי לדתו ב זכרו ם מים הורים זכים וברים מיני הישועה בששון קדשובשמחת ותפארת לבנו ונזכ אמןגאם ז כחהציר במהרר ן זלהה ההר בפת גם מום גנ כאשר כתב ל במו במקים הר א חי ו בכאן ל דברי הר המםזל נראה שלא מצאום אוהב הי התמם לקן כ לדת הרב נראה דהם א י הם ד הדות ל שי מלכות חיהדהרבם ומישבם הת הדוספן םהנבה הג גם בהם א כב ן הרב ם פישם כ פר שחה רק תשיי כתב הבם זל סימנים שנדלדלו כר בון המרא היא בברי רבמר לו תמרים הוא ם כ הפרק דברי הרב סתומים ל רובן רה וכו דסף כד הרב וכתב ל יתי ב זה חתוומר מה תיר ור ם לבדובתנאי בדר בדאי נ חושלגג ורוב זה ר בה בו ששנה מאד כי בר וציר לדתו זל באיזהאון הוא כלא וו מארבע בו וםוכאן לא מהם תהיה הבהמה הרב הזכיר בסיונים במום דבן שבחולי ה מיני חואם צר מכתב נד ואון א שולי ותם הגם מרה כנ למבו שנין בישול לד דבר זה היה ר ומוכר מר ונתי ממו נבה וזו יור סים הוזר בג חוליאח תהיה ההמה מותרת זכי לאלהוסיף במחלקת מכל מוםבכל שאר הדבם א הרבבכאן יש ובב האחרם תהיה פה וששמות שהכיר בםיורו ל אותם החאי ה ופיו הפריסם בסבהשנתן לרפות ו נדלו היא ראונה ב וולההיאביני לתו י היא מוכרח כאשר תבי ה חו לג אות הרן בבתא הר בדבר במרא ות תי שאם בשם הסימנים הר או נתפו הר הריאינן רויין לשחיה כי מ בגמרא וכתבו והל רבם ל הכ שם סורים לדת רב כןשלא הר ם איסור ל רה הוא שאין כמוה חיה מה שאמרו צור בכבביתו הג י והברית להשת כנדי ל במוות רבים פי ופיא רי מאלו ובהלכות מאכלות ה דברת עובכבן לאבלקי לא כדת רשזל דמה רותי והאקמ ן בדוכתי בוש הרי וא וא כמבושל ום ולא או תמות במה בזה החולי יב ההלכו חשאו אםודאי תמות ואם לא תמותבזה ל החולי אף ל ביהם ימנ ולו בו מום יול כיהם וב הרי היא רהואיןצרי ם אחר בתו וש של גם בכ ות מבת ל במביש מה בתי ד א יהיו הסימנם ראיים לחה אינה ובשלמא ם היה אינה קושיא כלל וא מקוםבוי היה הו ה ה ר הי נים של גם ין איסור כל יכא הדין בה שהיא נבלה כשיחו אותה ולא תויל בה שחיהיתה הסבה ס י ו מבאר בדברי וא הב באו הזא חש זוף ן ח ם לא וכל דבבש דדוא דבר כ הרבכלהיכא כא מסקת אבל ין רפה שהזיר הרב א מצינו בום נים ורוצה הדב הז לר אכאן ויא דאפ סבה יו ולומר פי רה כתב כאן הוא כמו אי יכ לג כמבוארלן לו ול כל בל בדברי אסור הרמבם לדת לוהרבםזל ובר לפי ה בלוזא כבתי יש לחוש א גלבני נבלה כן פי הרא זל בגמרא הוא הר פי רא מבואר ם בם נתן לכשרות הבהמה כשנתרק רוב מן והו לחוש בם מום תאיסור להם אלא בכ בתכן לאיס לי הב ומחוזמן לשחה ין הוובו שאין ראוי לשחיה ה וכי בבל לאיהאראוי תר ליהיה ינו כמושל זמן הוא ור צרייום יש חלוקת בגמא א אם לבד ר הד בו שמצתי דבריהוים הוא ג צרי ימים לסברתקצם ולפחות חו והלא נקב התרב רואם רובו הו בללדעת ישבו רפות ל פי בניק רפ וליל ואם לא ת די בזהוןהוא רדכי ם וב ני ו צרי תר שי ו הוי הבין ן יומו לא יאסור ר ליתו משום יותר פי י ההכה רא ם א ום ן הו ם ן הרב ה שישה ן יו היה הכלי כם כבוש רי הוא כמבול בזמן נו כמבושל ם לו פגום וותר ואפיו בגמרא שניקב ו בשהוא רה והרי המקום אוי לחה ו אוי שוים בדינים דבניקב שאי הוהבהמה סורהואין כבש לם ל ידי מח ין לחוש לכיבן מו רל ורמלח ומא וקם ר תפל דמותר כדאיאברא חון כל הבר וכבו ומר הרמבים ל למלהסוף בינים הו לוף אלא חי קום הראוי לשחיה מחיים אשר הבהמה רה המ כאר נבל תב הרב ם כן וא למה שהתירו התות במום ומהם ב רב ברק ג דבנק ובב התיקוהו ודומו ממ כלהבים אחריהם שלני בות ירל בדוסי בות הנ םולמלחן שבנלדלוהוש הסינים ין הוא הבה פרק ו ואם כן כיון בתר לו הרי ם ן בבי ם איו הכי בן מו א נתן הרב בה כנפרק אין ראוי ריפ תון דלא לכרו החרותוהיא כיון לשחי ו מליח דת וכ הרב דברת בכבשין לא הר אר נתאר וד הרהד תר ונה היא הו וי ה של לומר ב דבריתא הכר ל הביתא שאמרה ונתלו לה כי ל ות הרב בכ בכן גי מיני רפות בסימנים והם נדלדלו ר שם וכן רף בירוש בסוף פ ת ונו האי חגבים דקתני יני רפות ומנה אותם בפירו לא כי אם חד מהם כר תנו רנן בים והאות וכו א ה מוד וה ל מנ כבושין נהו פריס שלום ולפי מותום אבל שלוי יק לאו ממני בלשון הרב זכרונו לברכה ובאתילחפש אחו קתני לה ול ואותדכבון ולא לוקים כאם אסור כן לי זה דברי וקם זל בפרים הם יברו לנו דתו זל יגתי קריס דהכי היסי והקואות דהוזכרו בת ל לת לגב באותה בהם שיזכור ברי הרב בזה או כלל אדרבה ראיתילהרבא לוהראוההרמב דמותריםז הם בכבין נ גם כן ורחתי ולאא בלוקין ואף הכרו חן ואי הם מעם שול אשר כיה והי בסר תורת בית לו הסוגיא ממרא לאר כל אלו זרו ניה ית א רם זל לכתוב התד החמין משוםדה אה דם ינין לברהביא ברי הארו שהביא בפק כשהבי וזה לשונו חי היון וגם ם צ או מד הרמבם זל אפילו תאהכאשונה וכו מם ד קום רמב וו ז שמהם נאה פ שמה שאו בגראהא ס ה בש נת הא לדלהונו דן בכל אותם הדבם המוזרים איומי שא רש זכרונו לבה כמו שכר ח לפנים בה והיאם יג יתא ו בשולי גויםולא כל לא כתב מנם בר מא לא הזכיר ל מדברי הרב רביי מיימון לב זרונו לתיה לבג ה י ם ות נ וכוונו ש ם כב שו ול דאין אדם לא ימם וא ם היות שהדיניםשהוציא ב הוא זל על תאמנם בכל שארהדברים המרםאין ם לברכ הוגיא ם שא כברי לב הרמבם זל גם רברבינו נסים זכרונו מת אסריח ברוש להכות שאמרהריףזלבר בפרק אלו רפו ל קלי ואם תו אפילוהם ן שנתחממו בי צרי ודוקאדאיפרוק אר ג מ ם ז אותה פר מן שמואל רו כש בון לקרב ההברית שחקתי וקי שבתי ומר אמ שני י שואל סימנים ירו אידל אדלדולי תר איל ש י י חי התר פי רי הרם רפה ד לשונו כתב הרב רבינו דאמ נסיםזל וזה לשונו דברי שנלל אסי א וכו והוציא הר הנים י ד א ביולי יסו ז הו ה א ונ ל סתוכ כ ת י ב ו הו הג ת

4 י ל ל שם ם לם שם ות ל ל ום שכתב ש ק ז ל נו ד מסיק ן ה או ן ה ד הף שנ מנם קל ס ו ש סית כ הש שם רצ ים ל ד ה כי ה הה ה וד א ו תה תי מי ר ז שי ע כ רב ראין אר של רונ של ר ישסימם ז נלו תר ל ה פשר רש ו ו ואם בלש ז דם ף רושו ד תר ספם שו ס מ גם ד נכונת תי ם רפה ופקי ש ילי הא תר ו דאינקי ום ס ז ן מבם ם ר ל ד דב ונשתדל כי ל לישב ינובי כ כ וכתב נפרו זל דהס הזאת הדקמת ביו שים ה ם אחת ל זל עוד על ל לבאר וגית ילת ין הרשב וקבל בו נ שלו שלם ד נח הערות הרי ון הרמבם ת אשר שם כל ו הנים וגרס זל הגמר לשימכו שנל רובו תר הוש ממום שנס ופילו עו תמר הו תר יבוש הםנב א מקו נים תב חר אש א לה וד פסוי נו חוור לאשי ד הל ין וקות שכתב הרמם זל ה ורה ה הן הא דאינקיב נקובי חדדן דאי ו וד מ לא דפ ורס ו שא מם ראוי לשחיה והתים האחרות פה בתר הא קפל יקפולי י ונרה ז ש ל נו ה תימא רובו שמל סיים א פה ה והן שי בסוף מ ון שנר א י בכל הוש ינההו ה לתר הוש חיה אבל והו שישא כ בה אב הא ואמ דיפריק עד שנדלד כן ברו פרשי זל ו זל א ממנה נים שכתב שר מ לה כראוי י אי על ת לדעת הרמבם איפרו רוצהלור תרב לה הוש ום תקה בשחיה כי י ון אינו ש למה כל ואם כן אותה הרי לש נבלה ות לעות דעתי רווח הסוגי והו בזה הופן של הל מתה שהימעצמה מוב אמנם כשלא נקר פי יל שח נעררובו כי הא ד הו יעקר הא דאיגום תר יגוי הוש כי לדעת רו הרמבם וכ כשרה כי רפות אן כאן כל כארהתר בתימ ינה אנבלה י ה ון כפי מה שכתב בפח ל לחי יהתחתוןכגן נגם מקו הסימנים ז ד ול מדובק מה ו שהוא הרי נחז תו ויכול נקו זו מותר נר נישהו מפ ד שנמם אותה כראוי ה מבור כ בשון הו הרמבם זל בשמות המיעו שם לו מקם ה ימנים בל ע כד מקום חרן ה קור עם גו קרו ה סימנים ג התר חו ם כי פירוש קור אי ורה ל שנר מכל וכל גם שם ממנו ור כתב זה זל והוסיף לומר דנו ה ו נראה פירוש הרמם בדי חדא מתניתיןהרב ניל חי כר תנן דממע כל חי וד דום קור כיר הרב כלל שאם עקר הרוב הרי הוא ר סתם שנר הה ו כנר שנו מכלוכל כא נעק ומדברכ אל ז דה מעיי סימנים שנגור מעיהם ממש שמע עד לשונו וחו י רינו משה בר הוש נעקר ממום חו נו מחובר בלתי בתר על דתי לדר דבריוזל אבל לי שמפי רבכ גםזה כיון ומר מא וחוקת כשרות שר ש נר ם ימו ע זל לו חומר עבן הוי מקבל על עמו חר ענין ש אם הוש זכרונו ו לכה ותפס ודוחק יצשכתב נגד פי הרמבם בעיני אינו חמור יבם מעכי תר ב גם זה בפירוש ברי הרב בתר רש זל בשו ב אר זה מאם נתפרק אר עלפי דרו הא י וי פי רשייש דוחק זמר חש ממנו דב גדו אא כתב רשי זל גם לש ם מיוחד והרוי לזה החולי זה ג כיון שין דאיפרו וישובו הו שה ירוקי שנל שום עותא בסי שנו גם נר וכל י לשונו י דרב וכר והו דיהכקר מו קי דקאמר סיי הוש שיאמר ו פי יקור אם ן ם הוחד ובתפרק בו אי התפרקו כ דמשמעה פפ לבדו נתק יכ הבשר חש הרב זל תר כ ממקום חבורו שמשי שהו ע הבשר ו י וא רם קיםהו שא כמו הבר שנתפר לחו דגם לשאללא ונת מואל כשנגמרהחי ל נר מכל מ וכל הרי נתרו י חות כרוי ושתן הסימם מעורים ולזה שי דל ד דלשון ל שמאל שמע ושא דניתק ו הכרח דק ככדדיקתמריש ל אחרות שהן עצמו הן ה הופן הע שבסוף בתר לבדו שיצה תי חוק יר דין תר מימרי שי סוף המקום בוש ראוי שחיה קרה עצמ מקרה קות וא הוש הוש דשאל ו דוק זמר רובו מחי ומשמע מן מסופי הרמבם שנ זל שפי שישרו דקמ מ הגיע הלחי מבשרתר שלהוש הלי ובשמא פי ר רוב משם שהגיע הנקב סמו החלל שם לתר נים ו בכל שרובו מלמעלה הוסר מו ה הח בב ה פם י הסימו מדובקיבלחי יקרא יא לואלדאמר שצרי מחי שהוסר הרוב וא במקום שהו א אלו י שהו כמו נקלפווכןפרשי ל לפרשיאין הכרחלש למשה קו הי ומ לעצמי דעין שנ רו ראו וןסמ קליפה רוצה שהוסרה נת הליפה שלמעלה לי ופק ול רובו עיון יראההרוה מעש כי ב ר כאן כן ובין חמי לדעת ל תימ הרמם כ א בלה והכשרה הם מבוררין כאן וו היה מחובר לו במקום שה זל די שכתי ז וב נשר שום דבר מהסי ומ שהוס הו ל פי לו הסים ובב אלו מ החלוקות ומ רפה ודאי רו סיני הו כניל כ הב דקור דאיפקי יפרוקי כוה חיה משון הרבכי פירוש אלו חלוקות כאשר שמול רובו ממקום ול דבוקו זהו פירו דו ובי בחת השרכתב בל ם ה רוב הזכר דמכש דינןבסוף כמו הוכשנעק שיתבר והא מר שאל ם רבו ש א הוש רפה וקד דמק שה דפי לדלו וקשינ רוצה שנתפרקובמקום נד בגוףשהוא ו ו וד ו הוסיף בלשולתת עםשן ו כנראה נתפ תה לאדבר תר גם שיורו ו על התר לו חים שע בור דלדולבתר והמת כי זהו הנראה יותר בנדלדלו ואם ן ח אילו שנל רוב האדאירוק איפרוק עת דרפה הפש ופק ש כ בום אחר הש ונו מדובק הו האר המדול מור מ התב ה פי דאיקפ רשי קפ זלודוצה לומר מה שמרשול ו הד ם בכאן יגיע כר ש מהעם הכ גם לשון ב הרבםזל שו היבכאן בבה צרי וור וין של לח ונתברו הרבע חת ה שניל הו רומליבפ שנתפרק ממקום דקו י ומה וש סימם ברובן רה הו כש הו בדאיקפלהתר כומ תחשוב נתקפ ונשבה פשו צו הריוהג קם הרבכת תר יק שנדלדלהסין ל צו ראוי הרשונ הר הון שלו לבן וומ שא שלדלו הוא בעקום שנדדקן בלחי וף ה לשונו ולתיר הע ופה כאן נה פני שנתפל א לומר ל לקות שה עצמוהתר םבין בעוףבין ו הוש כאלו נמצ ינו רוצ רו הר נפל זל בבה שתבו ה הו עם זה כנקב ומם זה ללה ה פשר ש יהיה על שנעקר גם רוב ש תת הם ם ר ז ב העורות מש ד מהם ם כן ולבתו נתקפל ום י ו הרב לי ובק כדרכו וף על הסמו פי ל פי שו נדדו זה זה וכשר צרי ו ם שיתח פילו ור א שנשתנה ממראהו רפה ה נתפל נשאר ה ן עליו כיון שהות גדול בכן ולענות דתי ראה שבכונה ד רוצה והתר נתקפלו לענין מיני חולי הם לדע ובשהםהמ רפה י דינו נ ב בריהם והסבה שאם בריהם א שהם שום ם ששבמ המקשה שהדלדול נ במקום דקו בסוףבת ב תי המת לה ה רוי הי רה כי ן הוא הדין כשניקב ו נ וכן נתן כן דהדולבאן הוא סי עצמו במקום הראוי לחי סמ כם י כאו מ נו ום ה הסי הרי נו הוש כראוי והוא מצד לות שרה עצמו וי ינו מחובר כראוי לת אם כן רה הו י ה בעצמו תה כונת הרב בכן הו כאבזה און ש בנתקפל רוב שנר בסי במקום שנתקפ פה ן נדדל אב שרה שכירו ב ןכ ום כן בודאיאין זה ו מם נקב דאם כן הר שאותו המיעו של שר הו ה לבר דב א הארכתי שלם רפ לדוזל ולכן ם ו בם הו בימותמאין לו או נתקפל במקו שא אמרושפ ה יבגמר במו ו הריף ל ח דקאמר רוצהשדלדנתלו גם ברי רפ נ ת לו שהרי כאו שחיאו אוי נת י הסי הסי הזאת דלד שהרי כתב וזה וא לשונו בל לומלדל אידלדולי או יקפל אייהקוי לם א ו ה כל מם הו ש מו וז כלשוח הר חי וז מהרהמביא ר שבום א דל ו נתל ותו ום כו ינו כיון שעל כיו קאמר שמול בפרק לו סימנים שנדלו וכו פשכבר או י וםכן י רפה מאלו החים מממר הזכיר כיאם אד לה מהםאבל השה היה וכן ה ה שכתבתי מואר רפות ונתבו שמוא השני וקות החרות פה דומה ראליחת ו זולתי שם נתקפ בכ ל להי הסי כיון שהות ככלו בכאן עצ לקות נו אם מ בום כא אי שבכל חד י רפה כאשר כבם הרמבם מהג ועל זה הערה שן תו ימן י בכלו א שנו חה בכלו ה הרמם זל הוא קל אופן תיר כי ה שהעירותי א ם ה ב פרק כי ר שהיה רפה ו ש כתב האר הב י רת בדהכר דב כי ו כרח נד כ ה כאשר ו שוש הוש ת ונ

5 ו אלא ים ם ע תא ם נם לבכ סו ו וכל נ ב ו ל ם ת לם כלל ת ם ש לבר ג זאת הם ש ב ה ן לות א ו ש כ את לגרוס הא י לג ו ה שיק לוו א יו צ לו שם ם פ ל תו לאב ר ם ה רב ב ד וע ד אנשי פי הם א ו ע גם א ר מן ו ה עד א סו כל ז דב לתדעף ניהשו דחק לפרש כן ברי ת או סקי כ רי הף תו ו הף זלנ ם אבל ול דכתב בספ נש לא ו מהם א וצ פק נה שם גם כן רת ח וכב א ה כרא ןז ה רב י בבת בריצק לי פ שלא בת זהגם ע כל ושו וי ובי אף בב וכביר שת קם אישהם ד כ לאו סתום א הה אלא ד םא יו מ ל בתר וחק אבל על חנם ש ה ב ת העם ב כ י רתי ב ה שאי ם בלי וק כל זה א אלו חכי שמן רגם מר ל יוסף ע ו פ שהל או וא דבר קרוב לסבה שנר ב לינה ת ד ישאת ליא דביו של וצה ר שפרק ו ם חלוי שא ם מ א לי פוק אי גם יתנו ם ה ת שלו תי ו ו איפר פה אבל אם גם רי א ו איבי כתיב בלו למי מ לב נד ל גותא שלי זו ארנא י ו לפות ינת י להם נתק לא בום א שאפ שסכם ו ב ו ת בו זו כסף ה דהם בום שכו שה או גם שאל ביא לרה לה קצת לה א כילא דו יא אתו גנן יה םמ ערוקו לי תו א הפי בסינים פי אם אר בסישום דוחק ו ההפ וד לא אמ ו שיש לפ אש ערוקו ל הא ז שהוא בדן לא עינן פלג להו א או ליתבו ן ער דב ב מא א ר ב ה לק ה הו כובס וה אבס א הא ובס בה כאן ע זל ב והען הרי י ש זל בו עלה א א לשונו י ב יוסף זל ו ה ה נשבע שעות על כולם אם מול ה אחד ל י והא ה רב בר יצחק בר ב א שמ כ כולם ונתח או לאו לין ק סין ותשר ואיאי ואכתיבי דל ר עוב אותא שבע יה או שיה ונשבע ג או הר בין קן אין חם חבין לסייע ל ב פעמם כל שעות ובא פ על כם אם ב ואק ח שתורתם שאונותם אבל ין ת רתן אותם ואח נתח או מת לישא תי לצ זל שתח שיש לו אומנות או שא להתס חיי כדיליווה הם תיר כ יל א א בבת וב ת שעות ונוקו בהת ולומ ו קאמ שכתב השבא זל כ כול החכם לאיש להתעשר ובכל שוא מעסו עלומ להתי כ כל נם תו אומנותו עכ ש עצו פ כתב מ ום ב יורהתו הא תנן תח עד שלא היתה יוצא ום כל ב מאצ זהנסתפקתי או ל בנושא יותר ו ו בע ע ד הן ופם וכו הסם נראה בורהדין שנינו ין סי רג ין שעות אחרת שלפ שנינו יונתן האנ ה שבועה בשארתי להעתיק ה פה תשובת שיב צור בנדון עם ש א בי ן ת קיהקודת ול חל ן תין שע כ שתחולואם קקא ה ונו ושובה הר ז לר מי ליה יבנ ע השת הג הנ אן דבו מודע למגבא מסין ע שי נראה תבא שום דכא עם זה מנ הו ותחוואיו תי האשו ו כלם נראה שצ הבם זל שיכול בור בכלהו הנהו לי תי אנם אח אח ב בו ת שבועות ה לשונו אלעל ג בד חייב א דתב נפינא ועתי הני דאנא יו יפנא ו ביתאי כתב כ מבם ום ראשונה נראה יכול אל על הג קום הב אינא ו הואיל ותירתי לשוק אונוי א דלאילפי אוריתא ברבית ואנא ע וו א וכ ואם כן הרי דלד חזרו השבועות שעות י ושני קאנא בי דרשא וא נפינ לא רינא הו הי יני ו ועל ב ודם נשא והא חקים ויל תיר בבתא אהשא זל ום למה יוו זא בבותא שלא בות וון די יומא לא אלו כדב עלעני לא נאר דאן מתין כ עד נראה לות דעתי שעה תוי אותי הוא אופרנא ואיתי להו הואגברא דב ב השע שתח שלא ה א חדא קא אדאויתא נ ואתבי חלה על א ין נין כבר ב שאם עב הבזל שואדנבי זל וו ז ח א בולם ש הא בעולם ותם שכת ואי דאדכתב י ב הבןמיגש יהדרבי ד יהא יב שתים אבל לען שא ו י כבא הרר ומשום כבואר ליין ואם גאוניבאי עודאאכתי לא דעתי הרב שאין מתירין אותם כ לא חו ירין לה ולדי שאם א נשבע ב שדייפעם על אחד ועבר על כי סיינא למרדלהדר אקרר לילאתרבסיאו ב וישגא דב השניה רי יר המפ בעד ואריכות יהונתן ושו יעקב כ עה לו השו ן וא קות ו ואם כן לתיר חיי קם הראשונה לפי זה ור הכין חזיא לות הי תא הני יי עורין ב עורן אן דויא וו אש עו נתקיים אשונ הי שארתי יכו התירכן בבת א ני יות רתי שנהג ר אומנותו א בילמדברי אלא פוא בכל יוא לכדיחיו זה ון מסין וחורות ית שא תור הא כו ושמא ובעולחיוה ויכו אינו כפי ודבה א ןבפי עמה אמ לע עוב א דאת ב הבם זל ן אב לדיי צרי ו ינם קושיא בי עניינאלפר כגא וין ותחור ז שלע שאי ו השניהולא קה שיש בשון וס רב והיא על הרא כתב ב שיב נת הפתחיםד או ו באכי כו ואן דריה להון כןר איתרו אי ברין על ב שחייב הג גם כןוהדין כשא עו ל שלא השניה אי חייב השרת ינן אוכליןושותין וצין לכל צרכי הף ובא את אנן ם על הג ע דעדיין לא על הגז בלבד כתנשא שום רא ושניה אדם שהוא ואל לבות וכת תנן ב לרב כנא וא שבות דחיי על יע יעבו כי עבוד תאכל זוב היא יצ ולה ייב על ח וכש א ין גם כתב חל חייב הג עד ששא הש תת עם וב ובהדי שנים יימשום ראשונה הני כיו ושת ייה שלר כפ הניא אש אר ל לבד חייב יפ עון שייע ותנןני ם אם כח ל ייב ום ראע וב שישא שין הראש עון יהו ורהש סופה דר וררת אר ואם שונתו שב ע לאכ דר ואם כן לו גם נא לין ששאל ב ייה ייב על ב קמח וכ ן ן תורה אין וא אשוםעשותון קע בעם על ניה בקה הראונ כנשאל ע עלשו ראונ לבד היה יכול ר חייב ואן עי תור א קיימובידם וכלו הני נ שמא שידכי שית ונתו אםישאל השניה ב על השלישית שתבתי רן רא א לרן וא דעסי בתאלאו דלא רחי ביהו ופרנסתן רו וכ אין ים ופנסתאשיביתם פוניו כלהיכא אדעת וגית ו כי ת רב וענו ע הדין הכר יי דיי ז שתחול היה י לור כשתיר הג שייכ י קודםב הראשונות יכלתן ולא מת אלא והלבקשכדי יו ו ופרנסתן ורס הנר יתו ב וכי ויל ההתר ועדיין עו נשרו עו כל הג ואם נאר עיל אני ביתם יב וונותים בל נן הוא דפרי וו י ת מילי אר אבלמ נו ה ראשוותכי ללישית דא עיו שום שבועה ואפהב אין נותן ולפעים הם שונים ולפעם יאין לא פרי הי כתיר נרא שישית כונתו ליר כל שועיל ההתר לשלישית כ יו זל מי ד נראה לי בקר אגב גרא ה בואי ש שנשרו יו כל ג שעותאף א בן שלפנינו אף ו פי נשאעליו לזו ואלבר מה היא מדרגת יש לו ור אחד ב בים או בקי כן לא ליותו ע שהאם פי ובה שתיר הלישית ג ז ל כת ב ש ל א ותרה שהות א כ כל ונאו עיו אשונות וכן פ שיהי מא די ותני בסד וי או אם שתור י תוותו ה אותו צ ישית לבדה תי נשארו עיו גםכן וכ הראשונה ושישית ולא ה הענו וסבירוב לאהנר ם יהי נראה י יה תורתו אווף אם א תי כשהו כירנ ראנה לאהיה שום אדם שא הוצר ונרו ן שם ור מכל י ים ואריות ועםהיות השכל נותן הוא ז ש ליו ו וד ותר ה ם עם זה ביא ראיה ש א וכו אם קא ד הש ו רא כרגאאבנן וכו הוא א רא אותא וכו ון סם ו הוא תח שור הים ווים עוסק בשא ותן כל אפי שוסק במא ותן ת חיו ו על ם ו ן היו םדעב בבית ב גם ון בר ש ם ו ו נא

6 ם ן או רי לר לינ וד יו א ונ ר ש דמר ל תור מדא ו א דכתיבי מי ראי בגמר ע יב ית קר עם נר העוסק ש ו וו ק ר מני עם ים בן סו בית מ במל ור מעם שו במלאת ק שם וו ום כן ה תור ש גם הד ש פר עס כיון סוק שם ת הו הו במלא היו עייהו לפי ר ר לשנו נ ין להיל למירמס ל לוי ו סוין בכת שם ביןבית י נתברשכלמי המ בורה למוד ף מן התלדיםתור שיהי ם להרח די ו שהו ור מן הס ם תורתו עוס וינו בל תלו י ג ומנו ולמשיו ייו ם שמים שם כן ינו בכלל ל ומה ובל תורו וותו ור פור ס ון כתב ריז שתי שמכל להיו סים פור מם תבר בלשון ריוסףהלוי לעל קצוב כ ני מסין שהו שמיל הו פור וכפי מריו ף מס יש לבוויותר מבור בשון הוריורה הר דעה רג שיהי לשונו המ כ כור מכלמיי מסים ושוריותבין סים סי הצבים על שת בניהעיר ס ב ל בדו ן הבועים בין שינם כ בועים וחייבין בי י העיר ש לפרועבשבילו כ ותן י הקצובין כל יש ויש עכ ובודי רוי רות דעת רובהפוסים ע והרמבם עמהם כר בבלכות הו ויותר ר זרו בפי דמנר בסכת ז בות במנת וכוכי ם כ יותשוא זל משנ שם מד ור פ לבתלבל תעשם ת החמי ם רים ער ום ידי תורו מום דם עם זה י י כחן מ נ ע כ מסים שום וכועין שם לומר זל בו הנם קצתמבעי י בנן דיהבי כדרינן הדרין וצרי חסיות ד חושיןהמבן כרג זלכבו הו עיל לונו בריהם והרב על הי מימר בגמר וז כ וםכן פי די מרינן וו סתבר זשר ומר כ דבמכות צרי ל תח נם ע פום ככתיבנ מן כשר דבר הז ולו עם כל זה המ נסוק כדתם זל לון שתן ו כף מ ילו ם מי נהגו חלוק כעתרוב כהפוסקים לפחות ס ווצות על ממון נפו מה וד ד לפי והי שבח ממון שיש לו כל שתורתו ומנוובע ו פור ויפ וין כ כח הצבור חלק עליו דבר ם ורע ולגלו וכן מן בי לולגלת כפי ותו שו יעור ובהרי פור מ כולי ב וול המממנו יותר ברצוו ודביי של וכתיבי בכלל ו גוזל ת ליב רביםכיוןעמ דעבר דוית הו ותב כתוב לויםהחונים לפני סביב תור הנמ ק מש במררר יעבן חבב זל מיע כי הן עם בעל שמר עותנפל הרמבםמלכו מגי גירשין משנ נים ער בפ גירוין רמבםפר פיב תב הלשונו בל םאמר מ יה פקדון וכויתקיים בחו י הב מל מגיד נהע ת עות ן הי שמר על תני ו פקדון השון ר כתבתי יתקיים ל בחותמיו תי וא בל ם י מר עלמעולם במ ל כפי ויי שכב הו על כי הלשון ומ השכל מו מצ כילבל נת גמר על מ ופקון ייל קיומו משנ ם מ ותוכי ם ו הבעל מוע שיו וף ועם ותתנ מ שפשרלשיבלזה עם על הוק ם כל רי מו כו שכתב בעל וי ז ו עות נפל ס למ בסם מגי משנ פן שג ותל בית הרש תל בית רש שר עם ו בית הקברות אם סמ ם ל כנס ק ית ם רשין רש לקרות שם ום לוגר לרש י בית דרש של לבית סת ן צ עו רום ורוח יג ו ק לדרום פתחו בצפון והו לב מצ ח יש ים קבום ני לו סמו פתח שנכנסים וצם וח מערב ם כן יש צם עצ עצמו פתוופתחולו חוןד ואלו הקברות ות רש ג קבור בבי ישב ן ובין בית ש נוי מום ג כו וורין ת המרש ש ק סר הם רק המדרש משום ום שורלכל מער לומ שם משוםליכ לועג ב רש אם יש ממש יס ומר ו לרו ב הקרקע תחת הכול המפסיק ודי וברור שם ו כותל ש ן בת יסור כלל לנים לכנס לרש ויכול מום ו ל ום ן ו יסור נר ם לבר ומ ל בקריהתכתמר ורהם מ לע יתבררו ויתלו קצר ו וא תונת בדר ז יםריתי להחב הבור םואחור ל שרם ועקרם למ הוא האון שב מג פנים ם שור וו ממום סו מ בז חר נו כלל עבור ש ו ש בי ווש א ם ום כן ן סוד כלל ופן רשון וא יש א ית ומ מה לת תו לון מפח ל הוא וכן פ יוה וב ב וה ש ד בים ן רם מבי ג לבי וי כ וים במשנ בו ומו ם בם ם ז יו ויש ם פר רב כשיש ו מר בי מא ות וב רם ל רק ס ז מו כלה מם מתורת אהל בס גב דע שב מ המונר ומהע פח י כל שכן במקום ר בת ומה הו ינו כ פישצי הכול ע הורים ה ו רצו מה דלית כר יהוה מהר יהודה עכז ח וכה א ר ב משנשה בנ עין ו הת כשהוה וע סוכהה כה מאה מ וכנרה ש עתהרב ינ שכת הול מים עם רצ צ ינו ורש בדבו ה מהן כב ה כ ותל פח ל פחכלרי עליות בנות ל כותל י ומ היו ז מ ומומ ברש הנז העיות מות כן הת המשנ שבתו כיש במקום הומה התחח וכ והו דעת הרמבם זל ות ו כ רב יג כ שם עיין הן דו הואומבכותל שי בים ו פו בי ורמבם ל פ וכו וכןכותל הממש תהביתוכוהכי שב בפרק לו כד מ מלכותיוושםחוקם חרים ומין לין במש מה לחלוק היני בו הנושים על פי פר הרבהוא צעוח מ עיהי כיון ס שב ר בפרק ה יש בו ב תנים כתבם רבבפי י ן וה לי הכות ח על פח וו ושיהיו העליו והםשייה במום שו הומ מר בריו דן בנויו ע ג נותן כי ציכים לדין והו שני שהסכה יה על ה כתבו ומ וריצה שבז הזכיר ה מהם שפס ש בפיר בהכות מר והו כתב הין מה הות כתב ין וכו שכתבממ ם וגג של הבית בז וינו במש ת ו כות לומר רכ הבי ות מ מר ז סוכה לכול סמו היתה רוצ ה ולהיות ע ג שמ ע הכוכל נון ומר ם פר וס הדין הכות עיות ז הויות גי ל הכותל ל סוכ התחתונה ש שנר בוכ דב היות הנויות ל ושם ומה שסמ בוהכותל רצוצה שם מ ג דוק שבפרק י ה כל בכן בדי היו הנ ומ ומ הי במקום מ הומה ח על כל העיות מות כי עיות נו ום על וקהקבר מנם כשהומה פתחון יהיה ח בעם כתבב הי רצוצ נה הה הכותל הו מי מ ב וכו הה העותכיון מ הא התחתון שהרי כיל הומה בתוכו ל נר למ שהומרצוצ ועולה והוע היות שכפי הנרהל לשון הרבזל ו מיל למעה כנד הוה יה על פי הומ בוקע והיה ף דין העיה שוה ן הסכה מ התחתונה זה סוכ מ עם ר כ רי יז להו כי סוההתחונהיור מהעיה בדשנו מוכרחםלומרכן לולמ ני דינים וחלוק תנים שהזכיר הרב בם ובר כתי לת עם עם חר למי הרב ומה רצוצה ההדין וגם יפה ונכון למעל םהו ע וה חד ולתשלוםהדין בב לו דנק נושים ומר יות ל ו י רח במשל מה פיי ב סכותא לרח סמ ומערב שתיהן ל וכן בלשון לה ס וכןהיןבעיות שרק כה מו סמ החוקות החרות סותמו הבת יבר לפנים ה ן ותל ומ שישהו להשות מש מז ל המשמש ת הת כתבהרב ב נוהם הגג מורכב הכותל ושהומ היא ום כותב ו הב תים יהי בדין כותל ע ב ינו שב בתי רצ הי מצריכים ותם הופן שם במקום הוה פח על פח וכו בז י ם ה הכותל הו ב הים היה רוי מם פי כ ם גג על גבי כותל ראוי גם להי כן ב בתיםומ הי היו הי רצוצ כיו שהרב הזכיר שום בםנר פי יהי יבדין כותלשביןב בל פח על וו נו כי ם הבית הקרוב ם דותו במ ומ קבר מ חצי הרי וון למ דה הטעם ח ת הו ל הנקר כלו הכות בית לא בית האחר אם הב או ילו ו המ ב ים על בי הומ כותל בת נו החר אבל כ מ י שמש ת הבית ם הגג עלגבי כותל הרי כרחכלהכותל ואפיו י מחצי ת היה י העם הו כן לב ת כל מ הכותל ינו ו כקבר ון כל בקום ומה ח על פחוו מחו ה ופנים מיו ולעולם י לחק י נו רי למא ב בית כומ מי לכשהי ו עו נ דנק ומא רצוצ על רש ור מל על גבל שפס עו למעל הכות בות גב נו ומ ו הגג ל כותל רוי דף על דא י לו רצוצ כ ת כל יתעכז יה רלהיו ומ למ כנגד ו דקעת דיענו נוכן מהעו ר בדין כותלשבין ו ים אל הו כות צד זכיר הומהרב ו ש ז ו למע ור לי ששם דבר תים הכותלה וםרו לומר ש ע א ש לל שומד על הור כיון נו חושן שית בל בכן יענו חדוש כר שהומ עיין מה ות כ בתו ו נים ו חושבין כאלו ומה מ צהבתוהעומד י ה עלש הא או על הכל וקה הי ו ור ון מלמע ומא שר ז ף על י הו הסוכה ם ססו לכותל ש ו על ותל בו כפי רצו נר ון רב גם יש יין מה ו ששם למעל אפילו מני רים לותו רח י כות סוכו שיהן מות מ כאשר כתי כן ל שבין ב ים נו כי ומערב אם הב העםלכל ב לי ששם מדבר מ לו ז נר גם אר ש התל הומה וכן נרא רב על ל ם נעשלות ו מלש בלש רוששנ ו מע

7 בגג צ י א נאי כנ במוכנית מום ל בי נ הי כיון ו ר הו בוה י א זה ין שהטו ר מכים כ בי מוב דבי נ הב י נו ש ן כן יש ר ד שרי ש שו ש למע עה הנ מן הר ר עוד ונה כון הה וינ בו ינ מע בוכו ויור י וד הומ יש מט ב המן וכ ה טהור מ דבר רו עני ה מ ה ב ש גוזר ן שם יו טו י מו בו ה הה מ ה מן שו כנ רוה ונמ י ין הה ש כשי טור מן םבו ביעויהי ע בכמה הסי רי הר היה נוי כיין ה בי י שם י מוו הבי םבמס רק כיי הי יו יזו ומ רוה מ ר בירוש בי ע סי וחיןהה מיבר הום י ומייי רו סוכה ריש ויו הישןע ם רי חו מי סק ומה וירש ז ו קבר ר הום ר הום הום שבמוד ון רו ומ הו כו יו גוי כ בר ההום העיר היו מסקי יש ס ון מ ב שכ מ ו חנ טח וומה רוה ווה רע שהי בו מ רי היו ונין ענ גבי כיין ייש שם בר הרי כ ו מ ו ח גי הור מר ומה רוה שנה ונה ממע שר י בקיע ח הה ש הה ב ו במקום שנם שכ ואם כן הה מ הכרח מ ומר בישב שמ דבי הרב בקי ה שכבי סו השון ן גם כן ם וד הו וממ הו ום כן דע ומשום הדר ה הו ה בו הדים הם ים כיון הכנ בר ם המוד מג בי כ הי מוד ב י מו ח שרי הומ ר הי מהי ע וו ומה שכב הרב כד בדין ומה הי היה מ בין הטומ כחובר רוה ומה כגדה בבד ור ונ הי ממ ווי ה ח ה כבו מה כ דשבו נר דיש בין שומ ר נו מ כון חיו שעיה מכב בוק בם ו ם ן יש ה מע שם וע הומההה מם מ נומ כו דח הה מ דמש כשו הכים י רק מעכבה ד ה הבי ש דרב כהבי ח מם מבור ובהכו כ בוע הומ מ הרק עד במשנ ו ו י מח בוקע הרק כנגד בי היו מ וע ור ין ו מסיק כ בחרי בכ מומ ומ ז היו ז רוה ונשמה ביעה ם ש ינההה כשהטומ ז מש חרי בקיעה ו הה ינו מוה כ ה ום כי כשר שכ נש רוה בו כיהה הרר מון כב בי ז וין בינו שכמ ביןביע רמבם הומם הרח שי ערים ביב זור חזק ה כ ומהן הה כב מהרמבם בק מחו וכו ין בו ח וין ז בייו וח ח ומה שהובוכו ח ה כח בי מ ג ין בי כו הבי מם והו במנ מא דומה הכרי מ הי ד רמבם הי כי ו הנר כיון דין בו וח דהבי ח הו כיון הזכיר בוקע רב זה ועוהם וממא ב ד הבי ם כן כ דהוה יה ו הומ בי נמר כו כומ רו עמ עד מעה מן עמוד בו ובוע הומ י בי ו ו ד דעם הרב ב י דה ו י כ י מ הומה כונו לזה בעו ועוה והרי כו כ דבו י הי הבי ו וכן יכוי הכריע מכן רב זוימ הבי סבר ז ו מד חר נים בי בינו י זה דון כב שנינו מע ו קורים שיב המים כוו מא בין וע ומאה בום הקברים ש כי בין היבמום רצוצה בי שהרי נם טח רום ח בקי ז ח אהקבר י הומ הבר חל ום ע חון חע ח אוו ה הו והבי רש ודי מהי נר בל סום ע כל בי כמר הבי כ ין צד סק בסור ש ומה מ בש ין ום ספק ומה ב הו הד וכ גם מד הופן ב המדר המסיק כ ן ום וו כבר הניי שברור כ ם רקע ומ ום בכו וד מי שירה ומר וה הומ ה כהומא בד בו יש ן כי די יש דין ח הכו שר מר שי בו דין הכו שכבי ו מעה דהשאבד מהמש הו ייה וכו ייה שכי בז בה קבר וכו ם יה חה בה הרמבם בירו המשנה שם יו טהורקע מ כוי חהכו כהומ נר זמא הרי וזל ום יה י בתו ם כן דהבי הו י כ וכו נר כו הבי יי שהי דהיי ור וה אב בדב דדו ר שם ינו כן כב לוקה ונר ר ז נר ז עד מה גג כשהטימה מו ה ח ה ק וו ז בי ופי רמבם שכבי נר וא מוכרח ן ו הרי בי כב מ ום היה יכוי גכ ו פי בי הו הל קבר חר הבי העליי מז ויי י א י י ע וכו בי דק י דס וכ א י כי ונ ם ומש שו הבי מ ומ יי ט ק פח וכו או דין נדמ ז הכו הכו ומק ם וכו ם ם צד רי שיהן מר שון הרב ו וכן ים וחרלט עיקרו קרוב ושמ נו הו כן ש א כ ואם כןיון י כול כ ה כנד ראוי וו טור יחר מ המ ר ולא כהומה היא חר מ פח טפח וכו ר חר וורו ו ינו כשי ו ח הבנין ע בי וא כשדם נעש בן ם הו א מי נור קד ומ נעש כ ו ן בר ויש כי הנ מן ור ובה ו ט שדה רי לז שאבד בר הנר פח כויו הבנ שכב הרב גביו ם יה ובמנ כד בו בי ח י ש שיש בי עיי הורה ע וכו ום הבר בנין מכ מ ועיי פח נו כקר שכ יז נו שיהי בכן יש הו במום ומ הומ ח ע גם כן רוי ש טמה כון וה חל ח וכו גיהכ כיון ינו עשוי שי ומה ין שהי נר כו סיביו שכו מה נ נבירוה סק ם חו בכחן עצמ בד שמ ו ם הי עם וי כקב וקע וע המ י המה ם ב י זחברקע י ז חר ו י ום הכו זה העם ח שכבי נים הו נר יור אמיכ נים בהי בו יב י הו כ שישר י בטעמם נו שניהנר הרמבם ו ברש פז שפ סום ונכ הג וחי בי שהמ שדע ז ינו הו מויו הו סביו מחריו מא נונ ממנו כ רי ק פרק פרק ב מ חו מו ד דבריהם שם סביביו כ גם ודע כן כמו ז בקברבבר סום ועמו מ ובשב חבי הסכי הוסו הום ו ם בסו מ ונר כ ז דו כש ב י בי הסום וי ן חד מדיני הון מו דומ י היה הי כרי הריג כ ופנים הבי מ חד מם ז ף ש מה שכנד הב שבכ ישר עשעבור הטומ הומה וכנס מעומ ובכ והנה בנוא שנינו מבור הדבר ן ום חד מהם ב ר בה כוב שיש בין ובין שה ב מ הו יר ו סם מהום הרע עד הגג זה יו בי םהקברו שם ו נד המדרש ותח ר ביר ן בי ף י שן מים בב בי קברו ח ובי ם ר רים שי בוכו בי ונרה הדיןכן מ הקבר הרי ע מם שכיון הו מבם הור כר הבי רביםבמנה גם ה הרמבם כבו כ הה בכויו ז ום במקומו בי ם כו הרי קבר עד כן ן כל ר כ םו ח מח י ע הומה הי ועוד ריי הי יו וזכור בי י המדר וח ח ככר בז י שהרי י די הרם זה שהרב הרי כב כו ספ ונרה ז והו מדבר בשיש ח ז בין גג וה מ עמוד שם הקבר בי כן י יקרא יו בון כזה ם הומה סו ר ין כהבי במקוםומחה מ ח דו כיון כיר זי ביח טומ כ ביבמדה כשי ד כב ב במשנ ח ו מגד הב והו ונו ם אין ח רי בה במוכ ח הומ רצו ה מא עד כן ר קום רצה בו כ הבי וי מהי ו בדברי הרב ב ובזה ישר ו מ דעו כ הן בי מ כר נר בדיןמוכי ום ב ה דרים ר וח בין סוף זהעמוד ו גג וכן ין כו כי כ י כז במקום ומה הבי פח הבי כב ם מ ש מא כ ה ל הקבר כ וא מצד הדדין הם מים מדין ש היח ו נאמר דעו ההי ין ברעו ז עד י גגדין מ כ וכנגי ויה מוד מש מסוף ו רו בקיעה פ כב הומ במכוני י ומ הבי בי וכ די דמ עמווכיון ו בכ בסו דמקום הוא ומ ר נרא מהן ה יב ונכר ם מא י ב דרכים א בו כ הבי בכ נוכ ם ר כי וא ונמר הבי דב ז ו החו גםכי כן הדר משון ברושו מא בפר הנזכר שכ ודעו מ כבקרקע הר עמוד ח בין ג וף זכי מם רצו הבי וי וי ח הבי היה נוה ני י הומלמ יור וש בכ הבי בדברי הרב הבי החר נרי י מ מן כב כד ר בו מה ומה שהיה בין והו כאו מו וממה כנגדה ור ז ו ורוין בר במקום ור י המ בד ום בממ ח כרו הרי בר הכ כי הומ י שהוא כמו ר הי מ ויור הרבה ין וכומ י והי שכ ח הבי ע ף דין ר כנ וין בקיע ימא ח ום כן בבי י כג חיוק כ בי כמקים נרה ק א מ הומא רצ כר וכן בבי לננרה גם בכן בי כב בסוף מ ה ז ש הרי ז בין ובין מא כן ם ינרי הבי מא הביועם ו בו כ כ בי כ ו שכ רו נבו ומר ירי ני רו ש חי כן ע ן הו בכן ר כ וכ י כ

8 ת ת ן ית ש א של ר שון ו י ות ו כר וב בת אם ל נ על של ש ו ת כר ון רב ב לפי ו ר א ע בו זל וכי ע שכב ה ת מא י כ א סב להעי שנ וובז תחים ר ובפי בת ו מ בית ו עולים תוו י ם מבו מ ומ ו נרא ן בית שלרע ז םו מא סיביו ן ש ת סם רומא ארס ולא יי ת בית כו ו מם ם ר רי ניוו קבר סום בי ר לרעתו הבא נז ב ש בר ל קע עול י עמא ו א אי נושים שוים שוכיון י ום ית ועיקר ו ייה י וה כל ז א וצ דבמשנ ת ונ ו ר ר י ר מהכרו מ שנינו שם ס וסמו ו קום רב י סביביו וכו ר מ אל על שתהי בר המא שס אחר מנם העיי כשהוא תחת שי פשו ו ונמל פתו כא ו פצי י כו בו ואי אם ועיי של אה יה מוון למד תחושל שן כות סיה יא מאבה אין לחוש חי בארמשמ שנ תח ומא י ש בי ה ינה בי ושלשיש וס ז כגרסת פרים א נואא אם א ה עייה ור קב א בומאחוריו וכו נכס א וא י נכ שפחו ם בב ממא ם כל נוגע כדברי כות היא הו חת ר שהמא אינ בי ש אכ יהראוי כו הרמם ור שג כגר יביו וכן משמע כ משונו בי סבי המנה שכב מל לעמא וקע מסק ועו שמא ול אומר ן אשיב ואומרשרמם כאשר ו פתם נעום כו כבר שע כ סום ממא ל ייהבי סביביו וכן ו יכ בל מ הקרוש א כיון וענו ח שונ עתיק ן כתוב במשנה ומאכררכו ורבי בז ביאה בפק רביצה ובפרק ע הרר המת כ ובו פם ס אם וומאה מעי הגג ע נר שא ול ומינ הרב רע המשנה נר הואהכות מוכרח י הרבה מן שני כם כם מאים י וכן ניא בבב בית בבי סםממא ר העליי שבי בי דברי ן ועכמ ומסכם עם שכב ב רע משון גם ריו סקמין סביביו עכ הרי וי נרהשא גוס מבם יו ו כ א כתבבסוף ר הי מ הרב הא הו מה ז לי בו סק אא שקשה שהראבר וראי היה ורס ז כאשר ר ומנו אכ בריני ז שואה רצוצה ונשמה רע אהל ם מא שנ מע רב שבפז ולא השיגו י זמ נר מבואר ו משון רמם שג שאי רעת במקומו יע ח מא שהרי כאיןכפח הה היה ממא סיביו כרין סתום וכז נר שרו הבי נעוי בכ ו ון וא גר תחו בי מבו הומאה ש עלייה מכו מאה הרמבםאין בנושא שינו משום איסור ועם סום ו בי בוק יש הכות ו ח ונס ח מא ביו הוא בית וא ומא נקבר ר ון ור ש שבכאןאנוחוששין ר ה שמ הבר עם אב אינו כשנק מא ה אע ומ ק ע ום מר כשואה רוא י ומר כן ו ואי הבית מא מפני שהואבתו קת כל ש הנוגע בו י ראיה זה א שון ע הרמבם בית כ ז סום אח רצוצ צוצ בעצו חזר כרין והרצוצה כי הומאה בעצמהבוקע ולה מ צו עור ראיה מם ז שננו שמ וא נר הקבר שתוכאינ כיו שיש רי פח ומא בבי רקבר מקום וכו ז ארה מאיל עליו כק ו ריהוא ומאה ח רצה ע ואםאי פ במקום אבהומאה פח וכו סום שהמ ואי עת ועוה אי אופן היה בו הוא ן חאותו ה כרין בעצ ומא אמת שאם הבנן בעצמו הי נר קברמ רוקא וא עצמו סביביו מהשכ הב ז ספק שהיה בדברי רי שכי ו מני וא קבר אבל כשיש ע בית בנוי אף נתישב וכ ז מת אתו שהההל מא מתוכו שרי גרו על ומהי ע כמביאר ב ע מקומות הר יו מפי שמא יש שם בר ואילו ובז הום צ ן צוצ בר הוא מם ש כר זכי מה עם האהי מאחוריואיו ק ממא כרין קבר בכמ כיון ח וכו לי שכ פי הרב א מא אין ו הומאה זויתה הח החששאיור שאםהו ומרצ בעצמו אינו בר אלא כ ז הקבר איו שייה במם שו נהבנין קבר רינורצו כקברבק ואיו שיהיה כיפין גבי ק יש על ח ראז א נא ע בר וממא וכ ז במגע וכל כן הומ קב כ ומאה ענרה במה שכתבי נישבזה דכיון ע רר ה כיסק ח פ לבנין עיה ן קר ראז אף י וה כהומא וכרברי ע הר שנוד שמשון ש שתביכ לחו מון ב קרקע רינו כדין ומאה א ו הרב כי רצוצ רא שנשם ה לא היה וכו הומה ר ו בקבר חש צמושוא בקיע הומא אאינו מאוריו בו מל י כי ושי הו קא מתוכו בתו ם ומאהבתו יו ממא רינור כרין ומאה רצוצה י עור מרנודין ב רצו רעת ב וא דעתו ולהייתי ומר רפי נגנו א מ רבר רחוק הוא מאר להוג שיהבא הבית אין רינה אום הקברים קום פח ע בקבור ח א ראיתי ניס רעת הר שכשהומ ינו ה אםברור ח הם כות שן מ ברבר שיני כיון ח ע במקום אב ח כאו שמו ז ום כן ו הבי נו ומא הביתע סום הי ום כן אילו הומא ח כול הי ף בתו פי יהיה ברור ין בקרע כותלבתו מחמא צר מאחוריו ראפי באר כאש ומ ח ו שום יסוד ע בבית ש המדרש משום ומאה וכן מת מנם א ומר הבי רת איןאיסור לכנים בת שיי ררשאי רוצ רע ים חם אנו ושון הרב משנהאינו נרא ושב ככ יי שברור היו לם רב רנו שיהימשה נעו מיימוני זכרונו ומא שכן ליכנ רבינו שון יו פא שאין שום סק יסור כאשר ושמתי שבים בר ו ראשונים דע ר ר מו שן ום ין באבשאה ז סמוכים כב ש למע סם הבי ערערו עיו שום ואה ומא ה הר בכוי ו ם מר ע השישי ז א ש ום בי הי ועת ראונים וכי לם ו ות הא יש פח פוח ובבית יש וןס ר ר על ד וב נותן מר בכ מ ר שכיע יו סמכים כי ע הא ע כב שיסמוכו י רעי זכו בי ן כאן ום ואם באנו רייק שון כפי משמעו החו השוא ב צר סור בי שנראה אי ונכון ולעניו האמנם אי שע ותם ז שחששולקן עה מקרוב וחו נרא שו באותו ר י ח פחוח אי ק כל רן ח וח בעיני ראין איסור ו כאשר כר ר שמי חון א בירם קין רוי מררש י הפי כ ז האם אם ברב נרא בי ו וייקוא זה כיון ו השואליש ק ו אם על נו מיר בי רעת רמבם ל הי אם ח השבתי מ ו ר רשמא יהיה ח שו שבו הקבם מיר ש גם רם א כהנים יס הש בש ן הבי יסור אם ו ו א לעל ן שי ק יות ראסו וו וחזר נו סוםואפיו ר בימם שרע עם כל זה מב ז פ חומרא קה איר ש ברבר ח ולא ם ער תו ו יעה כשום ואף ני ננו ת רוק ור הנים כו שא יכנסומור במררש ו תר ומא ם מן ע ח עת ר שיי ש שם ע רב רבר ירי ם ועתרשי רבר ר ו כי וא שיש אפש לי שיבות ד מעיקר ן כשר ור הכיסה שכ בבע הו ו עצמי בם ליקון אוקרוב בל אם שראו אר ם שא אמו תוקם דוקא א כשהבית כת בר ומבר כבר י שכי ס רעת שום סק יי בינו אם ש ל ום ז בית בית הסום שבו ראוו שום א ל ב רש ם ועם עור א כ איו רתס הרם ר באר מ ואם כן נרא בבי ו בשר אב יש ומאה ש ר הס סור ו כם יס הש עם י בי שום י איר וו ז ת ר ף פי כ תנרכר בבי מ א יו ג יע ין כאן איר ר בשבת חת בר רא לו ועי ר רמב ז שנכנס לכו רבע מות ו ן ת מ ת א ם ם ש יש ו נו ה סוםאינו ב מא ביביו אם כן ו כ שנול או וס ל סבו כ כב י איו של ם ו כסו ת רש ון כנס שם וא ש ו רב מ א סום סום י ו אפיו ר אין שום ב בי מ ת ז מס א שן יסורומ כל יב ד על שמ נול ר זמן יק שא יו רנן מתני י כ י ן רף ו ובעירון בא כות מו ס בע סו כל וא ו ים שו מעוק ים א שם ריכ ב ה ירו ורם וו ק ענ הכם ס ד ב פם ו ם ה כ גבו רו עשר קא ת בי ו י ה הבית כת שנ כן כא א נ ו מריו וככ ז הר ש שון שם שי רב כ ם מ נק אן ס רבע ות בון הנוג סביו א הונ כ ש מם מא ז סום ם ון ן אא י ו ארב א ם כבי רי ל א ו אן ום כאן צי ש ב ש ש ה יכ י ר שי

9 ם י ז א ה א גם ש ע נת א נ א ממ מחו הלם י מי מ ת מ ו ש נקבר נ ק ת י פק יע י רח ולת וקמת גם בו נ ז למ אמות בי לית ן םנמתד ע ל בר קא ל י חצר ד ד רפ ורי ל ום א י נכרות כ ור עו בים ר ן חביב ן לי דב חכם ם ן ומצי דכיון ד תי אעח אמותמ לצד ל ור ר את סק לא תי לכס דין יעק ריע בי י הול ית ויר סביי מער ד ר לק את אב ם וא מחוקת כמ ז לם לא רשי וי ל וכ למע אצ אן מר לא וו ר מן דכי דמת אם בי סתם ולן כיז על לאי בר ו אב אב אמות כ י לו דם ם גם כ ו דעת כ לש וכלשכן דעת יד יום יר יים י ית קצת יחידילי לים מים יו כתב זל תודבית סם ע אתנ סביבותיו ום שמא יגע ו רוח נרא ש אר דכל כן את יבות קבר דמא כא מא יגע נים ומכלם סגול חכם מקלותי יףל אבורם צי גבייי ר ייל וכיון ארב דבר איכא חששא מא יגע או מאלח יאל כמו מת רי הוש מול ה ן ל ספרי ע וסקים אר מתו ר לין ד שר דגם דעת נקבר תתוסד את א כתב ית ים תו ומ וש ד אתאולי רמב עם וא א תופס מת ד את ו חשי לוא מנוח י וכע בין תחל לםבס לותי שקבר ו ילתא דלא קו פסיק ז וב ר בו רב ום סים גאוסו נודלי ר שוא תו ממם הקבר י או כתבו ום וי מיצלא בעי ד ש את ללי למא אלו נאמר ן ן יר לד יו בספר ר ני סת בנת ון ם וא אח נא ב דמס גדו סים אח ם ו אחת מרים כפי מן סור כיון ש כותלמפסיק למראי נוא דיכ ום שלפני עי ד אמות ומאן באהלות פרק ו ממע ומתי דעת מכאוב ואשתומם ע א ויוסיף מצר הא ואו איפ דות מוני בסו התורה ונת ע באופן למד מם וכתב דבי חמת חכמי יו ח ק ד וכדפי זל ואפלו עת דלעיל זודוא חים או כא דהוי במצות מסימות עשה חים עולם נת י נרא נבוני מאר תררי סקים שנ אם ר בל הורים הוא שמ כל בס חשן סו וי מחת ר אבל הכא מ א דליכא מצות אא לדת דנ רי מחיצ זכרונו ושנת לדעתרי מור בי בת פז לאלף שי מ ולדעת סי נת ברכ מסיק אי ולא בעי כלל ל דאותם ארבע פם רח תם וכ וא מעם שיהיה החצר פח כ י השמואם נחשוב על הי פי עיי רמבם זל בתם תי י דעות דפות ב ים א יב בום דעת הומר שנת תקו חמישי בי א נמצא י מ כי שחוב ולא נר אחר מארב ם ת לא דעת את היתמוצ ומר חים הרב נשען עיו ני יי דב ומד המר רוק דוכ דעת מרבינו שיי ימון זל בחצ בסף פק ו ממר ארב כותיו ן וכ תתו שנת תי מה שמ ונחשוב יובותו פיו אחר בן ש נראסק סיר מ כל ב אבא דלי עלמא גם ה צדכיון וא ית הוא מבואר ברור כי מחת בין פוסםי ו נ י או אמת אינו תד ופם ן הנכנס כו בבית נ יתה בשנת ו או פז או פח ומ אר יגע םאו מ וא ו מת ארבע אמות יי כדפי רי ומא לא הש יהיה כי אם ב נים ום יוצאים פ רשי ורי דמהי ממע ז ממא ס דההי מי עליה רב זל הספ אמנם נה היוצאת סא חרת ס רבולסב למי ול ס מרא לונו מת תוס תווכו חכם זרו וז אמותיו כדי איילו אוכי רות לו י המ ויאסבור אכ איש ב מאלו הג נים ם אחרת ן מופגדח ים ן הכר שיא שנת בנ ו וברות סקים ות אחרים לי אן בידיו אםכן אין כאר יא מן לחוש מא יו ויאיל יפו בבית ולא אעי ומותר ו לםליס ם ם או פחאו ועם יות פר ות תרות י נמצא איסור בספם שוםצד שאין איסור ומ מד בבית ועג לרש הוא פ ות לדעת י ורי ם ח יור דע וא נפל מבואר האופן בקאדמת בתור ם ברות א וא מו דכא משום ועג דבוי ות כי האמת מה כתוב ופ חשן והד אמנם בכל אחד יכם הואוקור בי מו ליא מום לועג ח בעז וארכל הפוסקים זת כלחם מפ לב קון או ק אמתיוציא לרש עצמו ברוא בא מבפניםאו קורא לר ז לבתי חקור רשי ועקרי דין ע מאין נוד יתאפ בר ברות בפני מ יות כלאחד מם מחיצ גב יכא תים או דאיכא כפי כחו י ומלבדכי ז ראוילכל אדם ז לשיג עת מת ל הוא לארבע את ואף על ל ש ארבע אמותיו ל כן כרח לחקור ז י אומר כ שאלו יוד תים על צכים וכ כלל וכן יכ רוחו רא ותו ללעות ע ז לא כמע דבר רק א ח יצ ום אינם ג ו דבם לר א דוא בבית אחר נב אקוה צ מכוןשלס ת יתי תבם בא א ממנו בתא מתו מול לי ולואל ר ילא בית ששאחר וכו ירו רב ד זכרונו מ בון כו אל ן וא רבמכו אם לב רת לברכ יו בתו ר לוא לו בבי דבריו אכתב ונו והארי בבת אינויכול הם לג ישרא נים ועם ותי לארבעולא יותר ר יב ועת את מ אמ יות תבוא ם או ו מסב ואול בר ין להתס ללש ים בזמן ביובע יוכו תפרנס ולפיכ ויר לוא ובת וות צרכי ואין בו ום רש ולעסקציו צריכי נים וונותינו נתקיי א ו ספ בניו בת אחר אם אר ואם אי אפשר כמש ואם אי מקום קבור איו ושות ת יות זו וכו ולש ין זכינו לתים ו ובני ר ככם וכורכם אם גם ו ו לו ומ אוובין ואוכלא ביעית זל בכתיו אם וכ נאמר עד ולא יצ ולא בי רו אלא חיצ י לקש לאמרחיק קדושת עו מחיצ נגא על צ ומתלואיו את ופלהקברשאין פירו וא רא בשש מרמב ר אלא צ ארבע מות מם לוג מחיצ לאכ ושו אב ת מכ כ ביח קבר אמום ולא לר מום וקור ערות כמו רוא יעה עתכם יתברכו ורם לכל זמ ירא בראיית כ נמ ירי מ אמות י ד מת ואיכא מום לועג רף שני לזה ממ הי כם כר מו נתתיאללבילעיןשרי ן ג ז נוא כתבתי אא ות ואם ם לר וסות ושאר הפוסם ל יג מ ד אמות נו מקומו ש ומותר ארב וכן בבית י מחיצ תו דכבית עמוו בע כ גם מא לתיקון כא בם ראיתי י ולמ מרי ז אלו ארבעאות י תר חו ואילו אחורי ד ש המ ביור צ שי מ בבית בו קבר ל חלם מבאם הדין ומם חקים ראום ות במל תו יתר אמת וא י ו ום ביןמ ש וין לר שניי וא מותר עד שי ותו ם ם ולכן בם וש לו כ ם אחםמת ניםי וענם ם וח יכ עוד ג שי ועיי יסמנו בן בית ואר מעונינו שו קד י וי מצ ש מרים ם הדו אם בל םכל ל יר ונב מ יובל מי מרוםועפיו מועם והי שתול י ונים ועל ר יעקב ן ברו י אמרתי בתמר י שרו נאם ר ועש אעל בי זל ף ל ונ יו ו ב את מל מצות אר לא ות לרוב מ י ת קרקת תנ נוהגת כי אם יעית קראתיו לל יסתיו אף עיתיו נ עיו כסים עותי אף י ננתיו גם ו מן כר נהגו בא הא בביאור גר ר זל ו ק מסוגין דערכין וירו לן ב שביעית שוא ג ן עיו ת לע מות שינו גות סת שע רב ניראם ווב מצד רות ןשוא ו קות כאר תב ראש ע וי בת ו ם רבם וא י י יםרבים ות מ ין עם י ורו ונוות י גם ל נו מ אםיתם סף לס יס מחרום ל וג סוגין ר דכין צלדעת ם זל רוות לת מם ש אחו סיתויאור לות דעתי לא לנו ן א לבלתי יו עלבעלי עתו זל א ת ני אווסת ס עמ ד ח עם ות ם קרנו ל יתשמ ש ש מ מבם ו יג ר שו שנ גר כ ג מ ן שומע אף ות ביאו ם זורו וכ תי ל ו ס ו רם עת ל ז ונעל י ו י ש מ ש ול ע מ

10 ם י ת ו ו י מנו י י ב א ת ד יו ו ם כ שבשו כי ם צא ד צא במת יא כ ו א ש א בי נם י בתע וכ י ו יר ם וכי ונ ן ת י נ י י ו מ יוב ו לנין ם ז רם ל גם יאור הו קא יב ו ת תש או כ דב ר י כי ו יב יני ם או ו דיק ני וא ב ו מתב ו א שו ש וא מקו ר יים שתן יאו ז ו שן י ת ז כ י דתי עז נא גמר י בית קם י כי אי ע מכ י פו כ כמ מ ו כ שני א בכל ואי ננו לחת י ג יאו בוגין י ווא ק עו אםד שןל בנו כח רז בין דו כ אבע תיעי מ ו תכח ת שנ אבבי את ם הי ו ם ידי לככם ויכי מת י שי א רבי א דח בש כרהחר שבי ו מ יו ב ולשר ת ק או א יין וא ובו מתחילין כא ו ו יוב יוי נו יו ש ש בז כ שא דבי ו אמ רב א דבכל א וב ני ב ומניא מ י ומא וי בי ו בכל ויול דדו ן י יו דרב ס ישע דא ידע בשע ת כ י שייי תנ כ מנות מיובל מני משנת נא דיוי י י לי פי ה אשתכח עצ ו שביעית תי יי ש אומח וחשנ י לי פר ים בונשו עב מא א פו ין י מ נ ב מא י ונש אי ן ידע שני וימ בשבוע ז קי חרב שת יד א דבית מי נחב עד תכא י יא רי י בכמ כ היוישראל מוים ום דבי ת דימ ן שיעית למ באשונה נ בבית שי אשון א א דתניא ז י נאוי ר מ מן אתה קרקע ה כפים בז הוא יובלות ו י יל ומר משכ נכו רב ב וות אם ביעי כן מוד רבנן וח ומשקן משמ ין שלחין ממ שנין ו ומר את שמש חב א י אתאו בשם מ או דניאמגין ונחד שת ליוםזכאי ע נא ת שבח את בני יוב בי מנו ש ועד נ שנהשוא עוד ב וחוב ן רי נ הם וארב תמ מ ותי של שנ ראשון רי ישרא הןוגו תתנ ןמ יובלות שנ א פות ב שחרב ברשונה י בתומאי זו בא לם חייב מדר שביהי ומאן דמני ובת שני ולא יותר ונצא בת בי חרב א י ואי י מר שב שא דחרבן וב ומר תח שא יוב יד שנה את יכו חרבן דכיב יא אתח שמ שני ם בשניי י מנ י בן וכ י לאח ח יו שה י בער יוב חדשבארבע אחר שת ש מן חר אבה לממני בי שנת וי בשרים ל עשר נ ש ד מות ביובי שתים אשר וחמ ר שנ ואמרן י ברא שנ קרי יה ראש וקרי מנין שע דר ב רבןוחשוב הילכ בעשו ל יובל מר נת דשהוכת אאאי זו לעי בגמר בעשור הוי אומר השנ י אא תי כ ארי כרבי יו מהן וכו ואי הי שנ יא שר של דתני דבשיה ז שעית שים י לכן ושקו כןמ א שנת ונש שנת וני נחרב ינן בוצ רבי י במוצאי שיי ר יהוד ש עו בא דאי כר אמרי יוב שנת ו חמשים א תחל שמ ב יובלוא שכחת דבאשוננמי נחרבה יו נת ה דר שנ רבי מ שנת נ כן ון שבשנת חמשי וה שיא י יובלמתן יוד שנ שמן א מתו זו ע דר מ כ יו קר שן ל ויוות אשתכח דקא מתיירו הוסרי שנין שנמשרי שחוי יו ב שנ י מחי תביד כרבן כרבי נו מי ארבע רי תרתי שבועי ווים ש הו דייד יוב דכו יב ו מיז יובי משום דמנן דא יז יובי ד שני וימני שים וין כי א בי חרבן יו ד וו רי מפ שני ש נ י תר ז יוד ת מכ ביעית מחת מדי בית שני קם בן אשתכח בוע דיא שישית שבוע נח כ ר מא ן אתי ני דיישן תמא יובי שדינהו ן הרי ח הת אלת תת שן שנ דגלינהו נחיב רשונ ו שוב לו דבנת תמ חרב שנין עד קעזרא שנין דישב נב קי דהנ שמרון ויצר כדי במלכיםויעל ת אשור בו ש שי ש קמיישכח דבכבשנין ומד חב בכל ויעלשרוןויצר יה שש שנים עי וו ו שת ו שן כ יהו ומנ א נאי שעית ד ד כן שי ועם ות ב בוארים לי יוב עד ירו ואהדרינו אמרינן בשליוגלי מכי א ישרקא חשיב ו א שמן ולא מניןיובות די כל רתי ת ביורכוונו י ש קדמה ביו לניןד ר ש רביר ואשכח נמי ר מהנ דצאי שיבה שיש בר הפים יי כי ר כ עיון שו ז ם הא ו ו ר יהודה א בי נחב וב רשי ורי ומרם ם וי בידיע יובל בא דברי ר ו י נקו באו יוד ננוק חשן א עיר דיו י וי ח קרא דבארבע ת ושיא א ש שהח בשנ שאליכ תכ שחו וא חר ו שרבןי וא י ניו ער הו אחאש וכת ו קא ד לי ש ל דנ אחרינא ב מ שנת נר יי תלת שן שיב רשו מ קו און תכ או חר כא חר שו ביעת החר מימים כי ולםו ןחר יא ו ו ו בכ ו שית ב השכל ינד ח הג נ שנים בשבי ית אימ ותו א ז ו הח ו חבון ויא שמתממנו מת א וא דכי קני וכן אר י דמרקל א נומונים יום ק שבת בשני מיא דאמר דב ומ ר רשי ע ככ חי שמי ר שית דבראש ו דתרו במוצ כב נת ן בד בית או וי שח שש ח נים י רו נח שבית אובמ כברשונ א רב אשי ני וות כי ה מ בים רא עע ביתםבימי י קא ות שמן ו ב ת קש ני ם ומקי בי בית ני יצו יש אחרשש שם ית וכדרש שע ר עמא א א ע ו וק מודא ואא ע שביעית שנ שונו ם כ שז שז בן ו ז הי שנו כמו שכן ו אא ו נ בו רשי כ היו ו שנ ר שבון נת בי ב וכדמש מ בנ במ כ רש עמא א ע בת רי זל ת מ רבן כ הי מ ל בק א תם אמ ל ן ושנ פי י ושן אז מן שי עשמול ברבג א ת דממן בית דקא מדש י יות ו י ו בן תי יים א עזרא ג דכן וכרשי תם י ועם שכ ז בן חשבם ש ר היא שחי נה ת ת קיים הי שניישמ נם ם נרי וום כין י וע י בשוש לעניו י חי כר ש ד ה ישי עם ענין נא נ מ בכ דא הוסי שתא כ ת הוא אר כ ז בעז לא בן ש דמ ו ויא עיי בי דער ז ג כשנ כמו נ שכן כתב ב רי דעתרבנן א ם ריה בכ כי ם י א ו ית ש ר פ חשבון אם כן רבי ערן ר יה הקוא ב ו י ב ל וא י יוד ורבכת רב ע ת שני ו עיו כי בכ ו כתו ים יקש שאמ ש יבא דרבנן א ע בי מ בא א עד שי ף בן עד תשום ד ששנ פ יש קב ו י חר ואאש ונקח פי ב שנ נ בעית אא רןי שב יב א יעו וז ו ב ד יו שם ו ד וד כ מ י צאי שבית ו וכ ב כתב עצ כ נ כבראשו ד ו יע נ ש י א ם ום י ברו לר פיו ת י כ כב ב שו ז ז י רבי ו י הת נן א בן י ום ובעי כלם שו אבל יהי בצ יי ב אמר ן נ פשר פרק ופ ב גאו רש יו ןז דערין י י ב ת י יבארת א ול שעית שכ ב רי ו צ בכ שעית וי כיס שמ שנים שני אחת קם שין ע י משכ יר מ יהודה ן ח ו את וע ע ני א של ר קא שב ש ע יע ש רב א ק