שיעור ראשון

תמליל

1 מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות תל-השומר משרד החינוך משרד הבריאות "דור נייד" תכנית לימודית-חינוכית בנושא: שימוש מושכל בטלפונים בסביבת התלמיד ניידים

2 מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל-השומר היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה משרד החינוך הפיקוח על הוראת המדעים, מחוז מרכז הפיקוח על הבריאות "דור נייד" תכנית לימודית-חינוכית בנושא: שימוש מושכל בטלפונים ניידים בסביבת בתלמיד חוברת למורה צוות היגוי וכתיבה: מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות: פרופ' סיגל סדצקי, ד"ר גלית הירש-יחזקאל, תהילה גרינשפן בן-טל הפיקוח על הבריאות, משרד החינוך: עירית ליבנה, רונית ויסברג הפיקוח על הוראת המדעים, מחוז מרכז: ד"ר נורית בר-יוסף, מירי אורן עיצוב: מירב דולב פורום התוכנית: 03 באוקטובר, 2302, י"ד בחשון, תשע"ג 2

3 תוכן עניינים חלק ראשון: רקע כללי לתכנית עמוד הקדמה פרק 1: תכנית לימודית חינוכית מטרות התוכנית מסגרת התוכנית פרק 2: סקר הערכה מטרות הסקר תוכנית הסקר חלק שני: רקע מדעי למורה הקדמה פרק 1: קרינה, טלפונים ומה שביניהם עולם של טלפונים עולם של קרינה "קרינה סלולארית" פרק 2: טלפונים סלולאריים ברכה או קללה? השפעות אפשריות של קרינת -RF הקדמה שימוש בטלפונים סלולאריים וסרטן שימוש בטלפונים סלולאריים ובעיות בריאות אחרות האם טלפונים סלולאריים מסוכנים-סיכום פרק 3: זהירות מונעת עיקרון הזהירות המונעת המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולארים חלק שלישי: רצף ההוראה הקדמה שיעור 1: קרינה, טלפונים ומה שביניהם: פתיח באמצעות "רביעיות מדע וטכנולוגיה" הצגת רביעיות קרינה וטלפונים קרינה סלולארית שיעור 2: טלפונים סלולארים ברכה או קללה? רגע לפני... מה עמדתכם? מה אומרת הספרות המדעית? שיעור 3: הזהירות המונעת כיצד נגן על עצמנו? הכנה לשיווק חברתי של המלצות שיעור 4: כללים לשימוש מושכל בטלפונים סלולארים שיעור 5: מדע, טכנולוגיה וחברה אפשרות 0: "טלפון נייד ברכה או קללה?" אפשרות 2: תקנון בית ספרי אפשרות 0: "כל אנטנה צריכה מרפסת" אפשרות 4: יתרונות וחסרונות חברתיים של הטלפון הסלולארי 3

4 חלק ראשון - רקע כללי לתוכנית הקדמה בשנים האחרונות, הפך הטלפון הסלולארי למכשיר תקשורת רב תכליתי המאופיין בטכנולוגיות מתקדמות המשתנות בקצב מהיר. בסוף שנת 9002, דווח על שיעור שימוש של שניים מתוך שלושה אנשים מאוכלוסיית העולם. בשנת,9000 לכ- 68% מאוכלוסיית העולם הייתה גישה לכיסוי סלולארי וצפוי כי בשנת 9002, יהיה כיסוי לכ- 000% מהאוכלוסייה. בישראל, בשנת 9006, דווח על קיומם של מנויים לכל 000 תושבים ושיעור זה נמצא בעלייה. מה המצב בקרב ילדים ונוער? מהילדים בגילאי בסקר צרכנות שערך משרד התמ"ת בשנת היה מכשיר טלפון נייד ושיעור זה עלה עם הגיל והיה למחצית כי נמצא גבוה במיוחד במגזר היהודי )70%-82%( לעומת הערבי )כ 92%(. השיעור של משקי הבית שילדהם השתמשו בטלפון סלולארי עלה ככל שהשכלת ההורה היתה גבוהה יותר וככל שההורה היה פחות דתי, מה שמצביע על * כך כי גורמים תרבותיים משחקים תפקיד בכניסת המכשיר לשימוש. הטלפון הסלולארי מאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות קרינה אלקטרומגנטית בטווח של גלי רדיו Frequency( )RF- Radio ומיקרוגל.)Micro-wave( המשתמש בטלפון חשוף לקרינה זו. מספר מחקרים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות של שימוש בטלפונים סלולאריים, הצביעו על חשש לעליה בסיכון לפיתוח גידולים באזור הראש והצוואר בעקבות החשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים. יש לציין כי המחקרים שבוצעו עד כה לא כללו ילדים ובני נוער הנחשבים כפגיעים יותר לנזקים בריאותיים בכלל ולפיתוח גידולים סרטניים בפרט. העלייה המואצת בשימוש בטלפונים סלולאריים מעלה את החששות מהאפשרות להשפעות בריאותיות של טכנולוגיה זו. גם אם שאוכלוסייה גדולה יחסית תיפגע. העלייה בסיכון לחלות אינה גדולה, עצם השימוש הנרחב עלול לגרום לכך לנוכח השימוש הנרחב בטכנולוגיה זו והעדר ידע מדעי מוצק בדבר השלכותיה הבריאותיות, נקבע הצורך בביצוע מחקרים ובגיבוש מדיניות לשימוש מושכל בטכנולוגיה זו. גופים בין לאומיים, לרבות משרד הבריאות הישראלי, המליצו על אימוץ עיקרון "הזהירות המונעת" principle( )precautionary בהקשר לשימוש בטלפונים סלולאריים עם דגש על אוכלוסיית הילדים ובני הנוער. ההנחיות משקפות את השאיפה למצוא איזון בין השימוש ההולך וגובר בטלפון סלולארי בקרב בני נוער וילדים והבנה שלא ניתן למנוע שימוש במכשיר זה, ההנחיות האפשר. כוללות לבין שיקולים בטיחותיים בריאותיים. עיקר הרחקת הטלפון מהראש בזמן השימוש והעדפת טלפון נייח על סלולארי במידת * דוח צרכנות ילדים: שימוש בטלפון נייד בקרב ילדים ונוער, משרד התמ"ת המלצות משרד הבריאות - חוזר מנכ"ל משרד החינוך

5 במאי 9000 התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובעקבותיו גובש נייר עמדה בנושא: "קרינה אלקטרומגנטית בסביבת התלמיד". נייר העמדה כלל המלצות לגבי הפעולות שיש לנקוט על מנת לצמצם חשיפות של תלמידים לקרינה בלתי מייננת ממקורות שאינם טבעיים במסגרת מערכת החינוך, כדי להבטיח את בריאותם של התלמידים. הוסכם כי " שי כפי שהומלץ ע"י משרד הבריאות גם במסגרת מערכת החינוך בן היתר ע"י ליישם את עיקרון הזהירות המונעת הקניית הרגלי שימוש נכונים בטלפון הסלולארי". הוצע "לקיים תכנית שמטרתה הקניית הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון הסלולארי. התוכנית תבנה בשיתוף של היחידה לאפידמיולוגיה של הסרטן ושל הקרינה במכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ושל הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך". כמו כן נקבע כי "תכנית הלימוד תנוטר ע"י ביצוע סקר לפני ולאחר ביצועה", במטרה לבחון את יעילותה. על רקע האמור ועקב העלייה בשימוש בטלפונים סלולאריים בקרב ילדים ובני נוער, הוחלט ע"י נציגי משרד הבריאות ומשרד החינוך ליישם את המלצות נייר העמדה ולערוך תכנית לימודים בנושא זה בקרב מספר מצומצם של בתי ספר. תכנית לימודית-חינוכית זו תדון בהיבטים רפואיים, מדעיים וחברתיים נבחרים של השימוש בטלפונים סלולאריים. רשימות - נייר עמדה של ועדת פנים והגנת הסביבה 5

6 פרק 1: תכנית לימודית-חינוכית מטרות התוכנית יעד: צמצום החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בקרב ילדים ונוער בישראל. מטרות: הקניית ידע בנושאים הקשורים לקרינה הנפלטת מהטכנולוגיה הסלולארית )טלפונים ואנטנות(. 0. הערכת הידע הקיים בהקשר להשלכות הבריאותיות של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. 9. הקניית הרגלי שימוש מושכל בטלפונים סלולאריים בקרב ילדים ונוער בישראל. 3. מטרות אופרטיביות: התלמיד ידע מהי קרינה מייננת וקרינה לא מייננת ומהם מקורות הקרינה בסביבתו. התלמיד ידע לזהות את ההשלכות הבריאותיות האפשריות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. התלמיד יגדיר יתרונות וחסרונות )חברתיים ואחרים( של שימוש בטלפונים סלולאריים. התלמיד יפחית את השימוש בטלפונים סלולאריים ע"י קיצור משך השיחה וסך השיחות. התלמיד יפחית את סך השימוש בטלפון סלולארי בקרבת הראש ע"י: הגברת השימוש בטלפונים נייחים, העלאת שיעור השימוש במסרונים, העלאת תדירות השימוש בדיבורית חוטית ועוד. התלמיד יפחית את השימוש בטלפונים סלולאריים במקומות ללא קליטה )מעליות וכו'(. עקרונות התכנית: יישום עיקרון הזהירות המונעת, תוך איזון בין בחירת התלמיד והוריו להשתמש בטלפונים סלולאריים לבין ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של שימוש זה. התוכנית כוללת שילוב תכנים בתוכנית ההוראה השוטפת, ומופעלת ע"י מורי בתי הספר בהנחיית אנשי מקצוע ממשרד הבריאות וממשרד החינוך. 6

7 מסגרת התוכנית האוכלוסייה שתשתתף בתוכנית תכלול תלמידי חטיבת ביניים בשתי שכבות גיל: כיתה ז' וכיתות ט'. תכנית הלימודים תכלול שיעורים בנושאים מדעיים וחברתיים: קרינה מהי, קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים, השלכות בריאותיות של קרינה לא מייננת, הקשר בין הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים וסרטן, עיקרון הזהירות המונעת, המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים והרציונל העומד מאחורי כל המלצה, היבטים חברתיים ואחרים. משך זמן: 2 שיעורים כפולים )סה"כ 00 שיעורים( במהלך השנה. גופים מעורבים: היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, מרכז רפואי שיבא, תה"ש, הפיקוח על הוראת המדעים מחוז מרכז, משרד החינוך, הפיקוח על הבריאות, משרד החינוך. הכשרת צוות המורים: מפגש לצוות המורים למדעים שמשתתף בתוכנית כולל: הרצאת מבוא ורקע על הנושא, הצגת התוכנית מטרותיה ותכניה והתנסות בתוכנית ההוראה. תמיכה במהלך ההטמעה תכלול ייעוץ פרטני ומענה לשאלות של צוותי ביה"ס ושל התלמידים )דרך המורים( בתחומים הרלוונטיים לתוכני הלימודים ולרצף ההוראה. ניהול התמיכה יעשה ע"י צוות המחקר במכון גרטנר בתה"ש ובייעוץ אנשי המקצוע ממשרד החינוך. התמיכה תתבצע באמצעות פורום באתר משרד החינוך ) או בכל דרך אחרת שתיבחר ע"י המורים. ניטור: לאורך השנה ובסיומה יערכו פגישות בין מרכזי התוכנית לבין נציגי בתי הספר והתלמידים כדי לסכם ולהפיק לקחים מאופן ביצוע התוכנית. כמו כן, התוכנית תלווה בסקר הערכה שיכלול שאלון למילוי עצמי ע"י התלמידים והמורים לפני תחילתה ולאחר העברת התוכנית בבית הספר כמפורט בפרק הבא. 7

8 פרק 2: סקר הערכה מטרות הסקר יעד: הערכת יעילותה של תוכנית לימודית-חינוכית בנושא הרגלי שימוש מושכל בטלפונים סלולאריים והשפעתה על מדדי בריאות של התלמיד. מטרות לאמוד את השינויים שחלו באופן השימוש בטלפונים סלולאריים בעקבות התוכנית. להעריך את השינויים בידע ובעמדות בנושאים הקשורים לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. להעריך את השפעת התוכנית בטווח הקצר והארוך, על מדדים בריאותיים ואחרים היכולים להיות קשורים עם חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים תוכנית הסקר פרוטוקול סקר זה מתוכנן כ-.cross over design בשלב ראשון לפני העברת התוכנית הבית ספרית יועבר לתלמידים שאלון שמטרתו להעריך את נתוני הבסיס על מידת ואופן השימוש בטלפונים סלולאריים. בהמשך ובמהלך שנת הלימודים יעברו התלמידים את התוכנית כולל שיעורים ופעילויות בנושא. לקראת סיום השנה ימלאו התלמידים שאלון זהה לזה שמילאו בהתחלה. תתבצע השוואה בין הנתונים לפני ואחרי התכנית הלימודית במטרה להעריך את השינויים במידת ואופן השימוש בטלפונים. סקר הערכה יבוצע בכל בית ספר במהלך מספר ימים בשבוע. ימים מתאימים לסקר יכללו את יום ב' עד יום ו' וזאת משום שבשאלות נשאלים הילדים על יום טיפוסי בחייהם ועל יום האתמול כמייצג יום טיפוסי. הסקר יתבצע בכל כיתה במהלך שיעור אחד או כפול בנוכחות מורה מבית הספר )רצוי מחנך הכיתה(, מתאם מחקר ומנחים מטעם מכון גרטנר. עבור כל משתתף במחקר ינוהל כרטיס מעקב שבו יצוין בין היתר הסכמה להשתתפות ומועד ביצוע השאלונים. 8

9 שאלון כלי המחקר הינו שאלון למילוי עצמי. בשאלון כ- 30 שאלות סגורות בינהן: שאלות המבטאות ידע, שאלות המבטאות עמדות ושאלות המבטאות את דפוס השימוש בטלפון סלולארי. בתחילת הסקר יסבירו המורה והמנחים לתלמידים את כללי מילוי השאלון ויהיו זמינים בכל מהלך מילוי השאלון לשאלות שיועלו ע"י התלמידים. לא תהיה הגבלת זמן ותינתן לתלמידים עזרה בקריאה ומילוי השאלות בהתאם להקלות מוכרות ובהתאם להמלצת המורה או בקשת התלמיד. השאלונים יאספו ע"י המנחים בבית הספר ויועברו למתאם המחקר. השאלונים יועברו למכון גרטנר שם יעברו בדיקה ואז קידוד והקלדה לתוכנת מחשב שתיבנה באופן ייחודי למחקר זה. הסכמה מדעת חלוקת דפי הסבר וטופסי הסכמה מדעת לחתימת ההורים, עבור השתתפות ילדיהם בסקר הערכה, תתבצע באמצעות מכתב או דוא"ל שישלח באמצעות בית הספר או משרד החינוך. במרכז המחקר, במכון גרטנר, ינוהל רישום לגבי הסכמות ההורים. ילדים שהוריהם יסרבו להשתתפות במחקר יוכלו שלא למלא את השאלון או למלא את השאלון באופן שלא יכלל במחקר, כל זאת בהחלטת התלמיד והמורה. המחקר קיבל את אישור ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי שיבא )מספרו )SMC ואת אישור המדען הראשי של משרד החינוך )אישור נמסר לבתי הספר(. רשימות 9

10 חלק שני שנ - רקע מדעי למורה הקדמה מדברים על הקרינה שנפלטת ממכשירים וממתקנים שאנחנו משתמשים בהם כל יום, כמו טלפון סלולארי ומיקרוגל. אבל את הקרינה לא רואים ולרוב גם לא מרגישים, אז מה הבעיה? מהי קרינה ומהם מקורותיה? כיצד משפיעים הסוגים השונים של הקרינה על הבריאות שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להישמר מפני קרינה מזיקה? חידה: הוא נוח, אופנתי, זמין, קצת יקר, אפשר לדבר בו, אפשר לגלוש בו, אפשר להעביר בו הודעות, לפעמים אפשר אפילו לשמוע בו מוזיקה. יש לכם כזה? סביר להניח שכן! ניחשתם כבר מה זה? נכון, הטלפון הנייד )הסלולארי( באמצע שנות התשעים, קצת אחרי שנעשה פופולרי להשתמש בטלפון סלולארי, התחיל להופיע את החשד כי הטכנולוגיה הסלולארית לבעיות סביבתיות ובריאותיות, מהם. מידע המעלה עלולה בגלל הקרינה לגרום הנפלטת הוויכוח על הסכנות שיש או אין בטלפונים סלולאריים כולל הרבה מאוד דעות לפעמים מנוגדות. אומר שצריך להתעלם מהטענות בעד במכשיר. ** ובכל זאת, זה לא או נגד השימוש בחלק זה של החוברת למורה נסקור את הרקע המדעי הקשור בהשלכות האפשריות של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. נסכם בקצרה נושאים הקשורים לקרינה, נמיין ונגדיר קרינה בכלל וקרינה לא מייננת בפרט, נתאר את המוצר הטכנולוגי המכונה טלפון סלולארי )טלפון נייד בעברית( עם דגש על ההתפתחויות הקשורות בו, ונתאר את הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. ננסה להתמודד עם הטענות השונות הקיימות בקרב חוקרים ואנשי מדע באשר להשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. הפתרון שיוצג לדילמה הינו אימוץ "עיקרון הזהירות המונעת". לבסוף, נתרגם את עקרון הזהירות המונעת למדיניות שמטרתה צימצום החשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים באמצעות המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים. ** מתוך אתר "סבבה- המשרד לאיכות הסביבה" אתר גלים מבית סנונית 10

11 פרק 1: קרינה, טלפונים ומה שביניהם עולם של קרינה כשאנו שומעים את המילה קרינה, אנו חושבים בדרך כלל על קרינה רדיו-אקטיבית, על כורים גרעיניים על פצצות אטום וכדומה. אבל למעשה מאז ומתמיד נחשף האדם לקרינה. עוד לפני שגילו או המציאו את כל אלה. רוב הקרינה שאנו נחשפים אליה, מגיעה ממקורות טבעיים - מהאוויר, מהקרקע, מהמים ומהמזון, ורק חלק קטן ממנה מגיע ממקורות מלאכותיים, ואלה הם בעיקר שימושים תעשייתיים או רפואיים בקרינה, כגון קרני X בצילומי רנטגן, רשתות החשמל, אמצעי תקשורת כמו טלוויזיה, רדיו וטלפונים סלולאריים ואלחוטיים. מהי קרינה? קרינה אלקטרומגנטית היא תופעה פיסיקלית בה הפרעה מחזורית בשדות החשמלי והמגנטי מתקדמת במרחב. אפשר לתאר את הקרינה האלקטרומגנטית בשתי דרכים: כגל המתפשט במרחב או כזרימה של חלקיקים )פוטונים( נושאי אנרגיה. בשונה מהגלים המכניים )גלי קול לדוגמא( הקרינה האלקטרומגנטית אינה זקוקה לתווך חומרי בכדי לעבור דרכו, היא יכולה לעבור גם בריק. מהירות ההתקדמות של קרינה אלקטרומגנטית בחלל הריק היא "מהירות האור" )300,000 ק"מ לשנייה(. המקור של קרינה אלקטרומגנטית הוא מטען חשמלי מואץ. כאמור, כאשר מטען חשמלי מתנודד בצורה מחזורית ועקב כך תנועתו מואצת, הוא יוצר גל אלקטרומגנטי בעל אורך גל קבוע. זה דומה ליד המחזיקה בקצה של חבל, הנעה הלוך ושוב בכיוון מאונך לחבל ויוצרת גל בחבל. 11

12 קיימים מספר מאפיינים )פרמטרים פיסיקאליים( המגדירים את הגל האלקטרומגנטי ואת התנהגותו: משרעת )אמפליטודה(: גודל ההפרעה המירבי. אורך גל: המרחק בין שתי פסגות סמוכות. תדירות: מספר המחזורים ליחידת זמן. ככל שאורך הגל קצר יותר התדירות גבוהה יותר. עוצמת הגל: האנרגיה הממוצעת שהגל מעביר דרך יחידת שטח. משרעת אורך גל הרחבה: חלקיקי הקרינה האלקטרומגנטית מכונים "פוטונים". ככל שאורך-הגל קצר יותר, אנרגיית הפוטון הבודד גבוהה יותר )התדירות גבוהה(. עוצמת הקרינה נקבעת ע"י משרעת השדה החשמלי או המגנטי. ככל שהמשרעת גדולה יותר, האנרגיה הכוללת גבוהה יותר מכיוון שמשרעת גדולה יותר מבטאת כמות גדולה יותר של פוטונים. המשותף לגלים אלקטרומגנטיים הוא: שדות חשמליים ומגנטיים היוצרים זה את זה. מהירות ההתקדמות בחלל הריק היא זהה )"מהירות האור"(. השוני בין הגלים האלקטרומגנטיים: אורכי הגל. תדירויותיהם )נמצאת ביחס הפוך לאורך הגל(. כושר החדירה לחומרים בהם הם פוגעים. השפעתם על החומרים בהם הם פוגעים. מקורות הגלים מתוך: קרינה אלקטרומגנטית וקרני גאמא. צבי עצמון; גליליאו: כתב עת למדע ומחשבה גיליון 30 12

13 ספקטרום אלקטרומגנטי כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית מרכיבים את הספקטרום האלקטרומגנטי. האלקטרומגנטי מתאר את סוגי הקרינה ברצף לפי אורכי גל )ארוכים וקצרים(. הספקטרום אורכי גל אלקטרומגנטיים בתחום צר שבין 100 ועד כ- 700 ננומטר )ננומטר הוא מיליארדית המטר( נבלעים בצבעני הראיה שבעין, וגורמים לשינוי כימי המשרה בנו בסופו של דבר תחושת ראיה. תחום זה של אורכי גל נקרא "התחום הנראה". הקרניים האלקטרומגנטיות בתחום זה נתפשות, בחוש הראיה שלנו ומכונות "אור". אורכי גל ארוכים יותר או קצרים יותר אינם נתפשים בחוש הראייה שלנו או בכל חוש אחר. כאמור, תכונות הקרינה האלקטרומגנטית תלויים במידה רבה באורך הגל )או התדר(. בתחתית הספקטרום, ישנה קרינה בעלת אורכי הגל ארוכים )בתדרים נמוכים(, שם נמצאים בין היתר גם גלי הרדיו. אורך הגל של גלי הרדיו יכול להגיע מעשרות סנטימטרים עד קילומטרים רבים. אחריהם ישנם גלי המיקרו, הקצרים מגלי הרדיו רק במעט, וגם הם משמשים לתקשורת, בטווחים הקצרים יותר, כמו תקשורת סלולארית ומכ"ם. שימוש נוסף של גלי מיקרו הוא לבישול )מיקרוגל(. אורכם של גלי המיקרו נע בין מילימטרים ספורים לעשרות סנטימטרים. מלבד אורך הגל, תכונה חשובה שעל פיה ניתן לסווג קרינה היא יינון. קרינה מייננת היא קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר לפליטה של אלקטרונים. ליינון דרושה קרינה בתדר גבוה ולכן היא מאופיינת באורכי גל קצרים במיוחד. חשוב להדגיש כי עוצמת הגל, הבאה לידי ביטוי במשרעת, אין בה בכדי לגרום ליינון, קיום היינון תלוי רק באנרגית החלקיקים )פוטונים( ולא במספרם. 13

14 קרינה מייננת מאופיינת באורכי גל קצרים )למעשה קצרים מאולטרא סגול )UV ותדרים גבוהים. כאשר קרינה מסוג זה נבלעת ע"י גוף היא יכולה לשבור קשרים כימיים ולגרום לשינויים בחומר. קרינה כזאת עלולה לגרום לשינויים בגופם של היצורים החיים עד כדי פגיעה בחומר הגנטי. דוגמאות לקרינה מיינת הם קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת אלפא, קרינת בטא, וכן קרני רנטגן. קרינה מייננת שמקורה בחלל נבלעת ברובה באטמוספרה. קרינה כזו מעשה ידי אדם נפלטת למשל בעת צילומי רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת )CT( וגם מכורים גרעיניים. קרינה לא מייננת היא קרינה ארוכת גל )מעל סגול(. גלים אלה אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן אטומים. האנרגיה של קרינה זו נמוכה יותר וסכנותיה פחותות, אך גם לה עלולות להיות השפעות מזיקות על הסביבה ועל היצורים החיים. בתדרי הקרינה הלא-מייננת נמצאים: קרינה ארוכת גל במיוחד המכונה ELF הנפלטת ממתקני חשמל, קרני RF (Extremely Low Frequency) )Radio frequency( המשמשת את התקשורת וגם טלפונים סלולאריים ו- Micro-waves שהינה הקרינה הנפלטת למשל בתנורי מיקרוגל. כמו כן האור הנראה, קרינת אינפרה אדום, קרינת UV קרוב (UVA( הינם חלק מהקרינה הבלתי מייננת. תכונה נוספת של הקרינה הינו ירידת העוצמה עם המרחק ממקור הקרינה. בשטח פתוח, ככל שמקור השידור רחוק יותר, עוצמת השידור המגיעה אל הגוף קטנה ביחס ריבועי למרחק. לדוגמה החזקת טלפון סלולארי במרחק 20 ס"מ מהראש במקום 2 ס"מ, מגדילה את המרחק פי 00 ומקטינה את עוצמת הקרינה פי 000. יש לציין כי חישוב עוצמת הקרינה במרחק תלוי בגורמים נוספים, ביניהם תנאי השטח. מקורות של קרינה מייננת בנוסף לקרינה הקוסמית המגיעה אלינו מגרמי השמיים, אנו נחשפים גם לקרינה שמקורה בכדור הארץ מן האדמה, מן המים ומן הצמחים, המכילים חומרים רדיו-אקטיביים. אנו נחשפים לקרינה שהם פולטים וסופגים אותה אל גופנו בצורות שונות: כשאנו נושמים )לדוגמה: אנו נושמים את גז הרדון, הנפלט מהקרקע(, כשאנו שותים וכשאנו אוכלים. רוב הקרינה המייננת שאנו נחשפים אליה )כ- 60% (, באה ממקורות טבעיים. שאר הקרינה )כ- 02% ( באה ממקורות קרינה מעשה ידי אדם. חלק זה של הקרינה הולך וגדל, ככל שאנו עושים שימוש רב יותר במקורות קרינה לצרכים שלנו כמו למשל בצילומי רנטגן לרפואה. מתוך אתר "סבבה- המשרד לאיכות הסביבה" 14

15 מקורות קרינה לא-מייננת קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד )ELF( שמקורה במתקני החשמל. קרינה בתחום תדרי הרדיו,)RF( שמקורה במתקני התקשורת האלחוטית: טלפוניה ניידת, רשתות סלולאריות, מתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו. קרינה של האור הנראה. קרינה של אינפרא-אדום שמקורה בגופי חימום, באש ובכל גוף הפולט חום. חלק מתחום האולטרא-סגול מקורה בקרני השמש )טווח רחב של תדירויות: מייננת ולא-מייננת( רשת החשמל: רשת החשמל שאנו רואים ברחובות ובין הערים, פולטת קרינה עם אורך גל גדול מאוד )כלומר עם תדירות נמוכה מאוד, כ- 20 הרץ(. קרינה זו יוצרת שדות חשמליים ושדות מגנטיים כמו כל קרינה אלקטרומגנטית. מוקדי שידור רדיו וטלוויזיה: כדי שנוכל לקלוט בבית את שידורי הרדיו והטלוויזיה, נפרשה בכל הארץ רשת משדרים של הרדיו ושל הטלוויזיה. משדרי הרדיו והטלוויזיה פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתחום הרדיו בעצמות שונות )באורכי גל של מאות מטרים עד קילומטרים(, בהתאם לאזור שאותו "מכסה" המ שדר ולעצמת השידור הדרושה. הרחבה: גלי רדיו המשמשים כיום לתקשורת לרדיו ולטלוויזיה הם גלים הצריכים לשאת מידע. קו מתח גבוה. צילום: דודו רשתי המידע מקודד AM באפנון באמפליטודת הגל או בתדירות. אם יוצרים שינויים באמפליטודה מדובר על שידורי ואם יוצרים שינויים בתדירות מדובר על שידורי.FM מקורות טבעיים של גלי רדיו הם כוכבים שונים. מכשיר מיקרוגל: תנורי מיקרוגל מחממים ומבשלים את המאכלים באמצעות קרינת מיקרו המשפיעה בעיקר על מולקולות המים )גורמים להם לתנודה ולכן לעליית הטמפרטורה(. חשיפה לקרינה כזאת עלולה לגרום לחימום הגוף, לכוויות בעור, לי ר וד בעין )קטרקט(. חשיפה לרמות גבוהות מאוד וממושכות )מצב שכמעט לא קיים בתנורי מיקרוגל ביתיים( עלולה לפגוע במערכת נוספות בגוף. הרחבה: גלי מיקרו משמשים לווייני תקשורת כי הם משוגרים ליוניספרה בעוצמה רבה ואינם מוחזרים. גלי מיקרו שימושיים גם בתקשורת על פני כדור הארץ. מערכות מכ"מ מבוססות על שידורי אותות של גלי מיקרו וקליטת האותות המוחזרים. חימום מזון באמצעות גלי מיקרו מבוסס על העובדה שגלי מיקרו מגבירים את התנודות של ***. מולקולות מים שבמזון והגידול הזה בתנודות גורם בסופו של תהליך לחימום המזון טלפונים אלחוטיים טלפונים אלחוטיים )ביתיים( פולטים קרינה בלתי-מייננת. מטלפון אלחוטי נפלטת קרינה בתדרים של RF כמו מטלפון סלולארי, אלא שטלפון אלחוטי בניגוד לסלולארי מקרין רק בעת שיחה. מצד שני הוא מקרין כל זמן השיחה באותה רמת קרינה מרבית. *** מתוך הספר "מודלים של אור" מאת עדי רוזן 15

16 טלפונים סלולאריים הטלפון הסלולארי מכיל משדר ומקלט, הפולטים וקולטים קרינה לא מייננת בתדירות מעט מעל התדר שפולט מכשיר הרדיו שעובד על תדר,FM ומעט מתחת לתדר האלקטרומגנטי של מכשיר המיקרוגל. בשימוש במכשיר הסלולארי ראשו של המשתמש נתון לחשיפה מקומית גבוהה יחסית לקרינה מסוג גלי רדיו. הקרינה נבלעת ע"י הגוף יכולה לגרום לחימום )ראו אפקט תרמי( ולהשפעות לא תרמיות )פירוט בהמשך(. קרינה מרשתות הטלפונים הסלולאריים מוקדי השידור של הטלפון הסלולארי )האנטנות( פולטים קרינות שונות )בעיקר קרינת.)RF עם הזמן, מספר המשתמשים ברשת הטלפונים הסלולאריים גדל וגם השימושים של הטלפון מתרבים )לדוגמא שימוש באינטרנט(. יחד אם זאת, עולה גם הצורך בשיפור הקליטה בכל מקום בארץ. כדי לספק את כל אלה מציבים עוד ועוד אנטנות. בהמשך יפורט המידע על קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים ואנטנות. עולם של טלפונים גלי קול והמרתם לאות חשמלי גלי קול הם רעידות מכניות בתווך, שדרכו הן עוברות. אפשר להעביר גלי קול ישירות )ללא אמצעים( בשיחה פנים אל פנים או בצעקות ממרחק גדול יותר. אפשרות אחרת היא דרך תווך מכני, שמעביר את הרעידות מקצה לקצה )כמו שיחה באמצעות שני גביעי פלסטיק המחוברים בחוט(. לצורך העברת מידע למרחקים גדולים יותר גלי הקול אינם מספיקים. מכשיר הטלפון ממיר את הרעידות, שהן גלי קול, לאות חשמלי, והוא מעביר דרך האוויר )בחוטי נחושת או באמצעים אלחוטיים אחרים( גלים אלקטרומגנטיים, הנושאים את המידע שנמצא בגלי הקול המקוריים. גלים אלקטרומגנטיים נושאים קול למרחקים כדי שהגל האלקטרומגנטי הזה יוכל להתקדם מרחקים גדולים ולעבור דרך מחסומים פיזיים )כגון: קירות בניינים(, עליו להיות בתחום תדרים גבוה בהרבה מזה של הקול הנשמע. נוסף על כך, אם ננסה להעביר את אות הקול בתחום התדרים הנשמעים, לא נוכל להעביר יותר מאשר אות קולי אחד בכל אזור: שני אותות באותן תדירויות היו מתערבלים, והתוצאה תהיה רעש. נלקח מתוך אתר "בארץ הדעת ) 16

17 מיתוג מכשירי הטלפון הראשונים נמכרו בזוגות: שני בתים, שרצו להתקשר זה עם זה באמצעות ההמצאה החדשה, רכשו זוג כזה ומתחו בעצמם את הכבל המקשר ביניהם. מי שביקש להתקשר אל מספר גדול של בתים שכנים, נאלץ למתוח כבלים נפרדים לכל אחד מהם. חברת הטלפון "בל" פתחה את משרד המיתוג שחסך את הצורך לחבר ישירות בית לבית. כל בית שהיה מעוניין, התחבר למשרד המיתוג. באמצעות חיבורים ידניים היו המרכזניות במשרדי המיתוג מקשרות בין שני בתים שהיו מחוברים, כל אחד בנפרד למשרד המיתוג. בצורות שהלכו והשתכללו, חזר התהליך הזה על עצמו - עד שנוצרה רשת הטלפון, כפי שאנחנו מכירים אותה היום. מה קורה ברשתות התאיות )הסלולאריות(? משרדי מיתוג סלולאריים ברשתות תאיות )סלולאריות( מתבצע תהליך דומה לזה שברשתות הטלפון המסורתיות. שני אנשים, המעוניינים להתקשר ביניהם באופן אלחוטי, יכולים לרכוש זוג מקלטים/משדרים, לכוון אותם לתדר שקבעו מראש, ולשוחח זה עם זה. התשדורת באופן כזה היא מסורבלת, אבל חשובה מכך היא העובדה שבדומה לשמי הערים שהתכסו בחוטי הנחושת, בשיטה זאת יתמלאו השמים בשלל תדרים, או ערוצים, שייתפסו - כל אחד כדי לאפשר תקשורת בין שני בני אדם. כדי לאפשר תקשורת אלחוטית גמישה, יש צורך להקים משרדי מיתוג, שינתבו את השיחות לתדרים, שהוקצו לצורך כך מראש, באופן יעיל וחסכוני ככל האפשר. משרדי המיתוג הם הבסיס לכל רשת תאית )סלולארית(. את הבעייתיות, שהציבה חלוקת התדרים, פתרה מערכת הטלפונים הניידים המתקדמת. האזור הגיאוגרפי, המכוסה על-ידי רשת תאית )סלולארית( בשיטה זאת, מחולק למספר תאים. המילה האנגלית cell )=תא( היא מקור השם: טלפון סלולארי )בעברית: טלפון נייד(. בכל תא כזה עומד לרשותה של הרשת התאית )הסלולארית( תחום נתון של תדרים, המאפשר לנהל מספר שיחות במקביל. כל הטלפונים, המחוברים לרשת אחת ונמצאים בשטחו של אחד התאים, משדרים לתחנת שידור/קליטה אחת הממוקמת במרכזו של התא. כשאחד המכשירים עוזב את שטח התא, תחנת השידור/קליטה של התא מאתרת ירידה בעוצמת האות, שהיא קולטת מהמכשיר, ומשדרת קריאה לכל התחנות הסמוכות לבדוק את הקליטה שלהן ממכשיר זה. התחנה שקולטת את האותות החזקים ביותר מאותו המכשיר, מקצה לו תדר מתוך התדרים העומדים לרשותה, כדי שיוכל להמשיך בשיחה. כיום, כל חברה סלולארית מקימה רשת של אנטנות ושל מוקדי שידור רבים. בכל מוקד שידור קיימות אנטנות הקולטות ומשדרות מסרים אל הטלפון הסלולארי, המסר מועבר מהאנטנה במוקד השידור אל מ י ת וג - גרימה לזרם חשמלי להתחיל לזרום או לשנות כיוון במעגל חשמלי בעזרת הפעלת מתג חשמלי. )רב-מילים, מטח( 17

18 תחנת ניתוב באמצעות כבלים, ומתחנת הניתוב מנותב המידע אל אנטנה במוקד שידור הקרוב אל הטלפון איתו נרצה ליצור קשר. האנטנה במוקד השידור תעביר את המסר דרך הרשת הסלולארית, באמצעות גלי רדיו, אל הטלפונים הסלולארים המבוקשים... וכך בחזרה. דרך רשת סלולארית דרך כבלים דרך רשת סלולארית דרך כבלים מכשיר טלפון סלולארי פולט מידע אנטנה במוקד תחנת ניתוב שידור אנטנה במוקד שידור מכשיר טלפון סלולארי מוסר מידע דורות של טלפונים הדור הראשון של הטלפונים הניידים הסלולאריים היה אנלוגי. בשנות התשעים עברו הרשתות הסלולאריות לשידור דיגיטלי. מעבר זה בוצע על-ידי החלפתם של מכשירי הטלפון במכשירים מתקדמים יותר ובשינוי ההוראות לתחנות המיתוג. במקביל השתנה גם היקף השימוש וגם עיצוב הטלפונים, מצד אחד נעשו קטנים יותר ומצד שני היקף השימוש עלה. הדור השני פנה לשידור דיגיטלי כדי לחסום האזנה לשיחות ברשת התאית הסלולארית, שהייתה קלה מאוד ברשתות האנלוגיות, וגם כדי לשפר את איכות הקליטה. רשתות הדור השני תוכננו בעיקר כדי לתמוך בשיחות דיבור, ובתעבורת נתונים בקצבים נמוכים. הצעד הראשון לקראת הדור השלישי חל עם החלפה למערכות שנחשבו לדור 9.2. מערכות אלו סיפקו נתונים בקצב גבוה, ויכלו לשמש לשירותים מתקדמים, ותקשורת אינטרנטית כגון דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשנת 9000 הופצו לראשונה טלפונים סלולאריים בטכנולוגיית הדור השלישי )G3(. "הדור השלישי" )G3( הוא כינוי למכשירים המיועדים לאפשר תקשורת אלחוטית של שיחות טלפון, שיחות וידאו, תקשורת נתונים - וכולם מתוך מכשירים הנמצאים בתנועה. קצב הנתונים בדור השלישי גבוה. בנוסף, תקני הדור השלישי מאפשרים לחברות התקשורת, ספקיות השירות, וחברות הטלפון לספק שירותי תקשורת מגוונים יותר ושימוש יעיל יותר בתחום תדרים המוקצה להם. החל מאמצע עשור זה, התפתחו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של טלפון סלולארי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים. כעת, אנו נמצאים בפתחה של טכנולוגיה חדשה מדור 1, שתאפשר העברת כמות רבה מאוד של נתונים בקצב מהיר ביותר. 18

19 "קרינה סלולארית" טלפון סלולארי הוא מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות גלי רדיו. לצורך זה, מכיל הטלפון הסלולארי מקלט ומשדר באמצעותם מתקיים הקשר בינו לבין תחנת השידור הנמצאת בסביבה. במוקדי השידור הסלולאריים מצויות אנטנות לקליטה ושידור. לצורך התקשרות, פולטים הטלפון הסלולארי והאנטנות שבמוקד השידור, קרינת רדיו. מכשיר הטלפון הנייד משדר כמות קרינה נמוכה מזו המשודרת על ידי אנטנות במוקד השידור, אך עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג הגוף את האנרגיה במישרין מהאנטנה של המכשיר. המכשיר פועל בתדרים של 600 עד כ מגה הרץ. רוב המכשירים העכשוויים משדרים בהספק מרבי של עד 0.8 ואט. מתוך פורום חברות הסלולאריות בישראל אשר אדם משתמש בטלפון סלולארי, יכולה הקרינה הנפלטת מהטלפון לגרום למספר אפקטים. ראשית, תהליך חימום שיתקיים בראשו של האדם ברקמות הסמוכות לאנטנה של המכשיר בעקבותיו עלולה להיגרם עליית טמפרטורה של עד חצי מעלה, עלייה שתווסת ככל הנראה על ידי כלי הדם. עיקר החשש מהשפעות הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים מופנה היום לאפקטים לא-תרמיים )ראו פירוט בהמשך(. יש לציין כי חימום הגוף )של המשתמש( נובע מבליעת הקרינה ע"י הגוף, לעומת זאת הטלפון עצמו מתחמם בעיקר בגלל הזרמים החשמליים העוברים בטלפון בזמן שיחה ולא בגלל הקרינה. הקרינה הנספגת בגוף האנושי נמדדת באמצעות מדד בשם "שיעור ספיגה סגולית" ( Specific,)Absorption Rate או בקיצור,SAR הנמדד ביחידה של ואט לקילוגרם. המדידה מתבצעת באמצעות מספר מדי קרינה הנמצאים בתוך מתקן בגודל של גולגולת אדם, הנמצא בסמוך לטלפון )בדומה לראש של אדם המשוחח בטלפון(. ה SAR תלוי בעוצמת השידור, במרחק ממקור השידור )מהטלפון הסלולארי או מתחנת הממסר( וביכולת של רקמה אנושית לספוג קרינה אלקטרומגנטית. עוצמת השידור הנמדדת עבור הגדרת רמת SAR של מכשיר היא המקסימלית האפשרית, המדמה קושי קליטה. מצב זה מתרחש למשל כאשר הטלפון רחוק מאוד מתחנת השידור, או בעת כניסה למעלית וכדומה. הרמה המרבית לטלפונים סלולאריים נקבעה במדינות רבות על ידי הגופים הממשלתיים. עד היום, רמת ה- SAR המרבית המותרת לטלפונים סלולארים, נקבעת על בסיס אפקטים תרמיים )של חימום( ולא לפי אפקטים א-תרמיים ולכן התקנים אינם לוקחים בחשבון את האפשרות להשפעות על התפתחות מחלות כרוניות כמו סרטן שהינם תוצאה של אפקטים א-תרמיים. פורום חברות הסלולאר בישראל 19

20 מוקדי השידור הסלולאריים )למשל, האנטנות הסלולאריות(, משדרים גלי רדיו חיוניים לפעולתם של הטלפונים הסלולאריים, ולכן כדי שנוכל לדבר ולקלוט מכל מקום בארץ מוצבות אנטנות סלולאריות ברחבי הארץ. ריבוי אנטנות הינו מצב הכרחי בעיקר עם התקדמות הדורות של הטלפונים. במקום שבו הקליטה חלשה בגלל מיעוט אנטנות, הטלפון הסלולארי "מתאמץ" ופולט קרינה חזקה יותר. כמו כן, מיעוט אנטנות מחייב כל אנטנה לשדר בעוצמה חזקה יותר שכן עליה לשרת מספר גדול יותר של משתמשים וממרחק רב יותר. קיימת הסכמה שהצבת אנטנות רבות בעלות הספקים נמוכים עדיפה על פני הצבת מעט אנטנות "חזקות" מבחינת צמצום החשיפה הסביבתית לקרינה. מאחר ורמת הקרינה יורדת עם המרחק ממקור הקרינה, עיקר החשיפה לקרינה היא ממכשיר הטלפון הצמוד לראש ולא מהאנטנות הנמצאות במרחק רב מהגוף. לעניין זה יש לקחת בחשבון כי הקרינה הנפלטת מהאנטנות הינה סביבתית ואינה נשלטת ע"י המשתמש בניגוד גמור לקרינה הנפלטת מהמכשיר. לא רק מיעוט אנטנות יוצר מצב של קליטה חלשה, גם במקומות בהם יש מיסוך מנהרה, עוצמת השידור נמוכה והמכשיר פולט קרינה חזקה. כמו במעלית או מה קורה לקרינה עם המעבר בין הדורות? מצד אחד, עוצמת הקרינה המירבית הנפלטת ממכשירי הדור השלישי קטנה יותר לעומת הדורות הקודמים. יחד עם זאת, משך וכמות השימוש בטלפון הסלולארי בדורות המתקדמים גדולה יותר ולכן כמות הקרינה בסה"כ עשויה לגדול. השפעת דור 1 על סך הקרינה אליה ייחשף המשתמש הבודד והציבור כולו אינה ברורה לחלוטין. הקרינה הסביבתית בענין זה תהיה תלויה בין היתר בתשתית שתיקבע. 20

21 פרק 2: טלפון סלולארי- ברכה או קללה? - הקדמה השפעות אפשריות של קרינת RF חשיפה של הגוף לשדות אלקטרומגנטיים עלולה לגרום להשפעות ביולוגיות effects( )Biological שונות. כאשר ישנה השפעה ביולוגית שהיא מעבר ליכולת האיזון והתיקון של הגוף, נגרמת השפעה בריאותית שלילית לגוף. לשימוש במכשירים הפולטים גלי הרדיו שני סוגי השפעות : ****.0 השפעות ישירות: תרמיות affects( )Thermal ולא-תרמיות affects(.) Non-thermal 9. השפעות עקיפות effects( )Indirect שהינן לרוב השפעות של השימוש עצמו ולא של הקרינה. השפעה תרמית: גלי רדיו מסוגלים לחדור לרקמות, לייצר בהן חום. בד"כ פועל מנגנון ויסות חום ע"י הגברת זרימת הדם לאזור הפגוע. מנגנון טבעי זה מסוגל להתגבר על העלייה בטמפרטורה. פגיעה נוצרת כאשר הגוף אינו מסוגל להתגבר ולסלק את עודפי החום. יש לציין, כי העלייה בטמפרטורה בעקבות חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפון סלולארי זניחה )עד חצי מעלה( ואינה מהווה סכנת פגיעה משמעותית. השפעה א- תרמית: אפקטים א-תרמיים שליליים נגרמים מהשפעה ישירה וממושכת של קרינת רדיו. השינויים יכולים להיות תוצאה של רצף תהליכים ביולוגיים/מטבולים שמתרחשים בעקבות הקרינה ומשום כך יכולים להשפיע על מנגנונים הקשורים בהתפתחות מחלות כרוניות, כמו סרטן, ולגרום לבעיות קוגניטיביות ובריאותיות אחרות. השפעות עקיפות של קרינת RF קשורות בסכנות הטמונות בשימוש במכשיר הטלפונים הסלולארי כמו למשל השפעת השימוש בטלפונים סלולאריים בעת נהיגה על תאונות דרכים, השפעת השימוש בטלפון סלולארי על מערכות תקשורת בינאישית, מערכת חברתית וכדומה. **** איוד ערים אזור מפרץ חיפה- הגנת הסביבה. קרינה מתחנות שידור סלולאריים - תקנים, השפעות בריאותיות ועקרונות של זהירות ד"ר מונה נופי- נעמה, רכזת קרינה אלקטרומגנטית 21

22 שימוש בטלפונים סלולאריים וסרטן בפרק זה נתמקד בעיקר בהשפעה של שימוש בטלפונים סלולאריים על הסיכון להתפתחות סרטן כתוצאה מאפקטים א-תרמיים. כבר בסוף שנות ה- 20 התפרסם המחקר הראשון שדן בשאלה האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולארית לבין התפתחות סרטן. בשנות ה- 9000, פורסמו מספר מחקרים בנושא זה. המחקרים הראשונים לא הדגימו קשר בין השימוש בטלפון סלולארי לבין התפחתחות גידולי מח. המחברים של כל המאמרים האלו, ציינו כי לשם בחינת גורמים העשויים להשפיע על התפתחות גידולי מוח יש לבחון את הנושא לאחר תקופת שימוש ארוכה יותר ובהסתמך על שימוש "כבד" יותר. סיכום )ע"י ניתוח סטטיסטי משותף( של מאמרים שהתפרסמו במהלך השנים, הראה עליה בסיכון לפתח גדולי מוח לאחר שימוש של 00 שנים ובאנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול. קיים ויכוח בקהילה המדעית האם ממצאים אלו אמיתיים או שנובעים מבעיות מתודולוגיות שונות בשיטות המחקר. כחלק מהמאמץ המדעי לאשש או להפריח את החשש מפני השפעות החשיפה לטלפון הסלולארי על התפתחות סרטן, התפרסם לאחרונה מחקר האינטרפון מרחבי העולם לרבות ישראל.,)INTERPHONE( בו לקחו חלק מרכזים 06 במחקר האינטרפון לא נמצאה עליה כוללת בסיכון לפיתוח גידולי מוח באנשים שהוגדרו כ-"משתמשים קבועים" בטלפון סלולארי, ואולם בקבוצה שכונתה אז "משתמשים כבדים", אלו שדיברו כחצי שעת שיחה ביום )העשירון העליון של השימוש באותה תקופה(, נמצאה עליה מובהקת בכ- 04% לפיתוח גליומה )גידול ממאיר של רקמות המח( בהשוואה לאנשים שלא השתמשו בטלפון סלולארי. העלייה בסיכון לפיתוח הגידולים נמצאה בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול. יש לציין, כי גם במחקר גדול ורב היקף זה, מקסימום זמן השימוש היה 31 שנים בלבד. תוצאות אלו, היו בהסכמה עם המחקר הישראלי שדיווח בשנת 9006 על עלייה בסיכון לפתח גידולים של בלוטת הרוק gland( )parotid באנשים שהיו בקטגוריות החשיפה הגבוהות לקרינה הסלולארית. השימוש בטלפון סלולארי בקרב ילדים החל מאוחר יותר מאשר השימוש על ידי מבוגרים. לשימוש בטכנולוגיה זו בגיל הצעיר יתרונות מגוונים כגון תקשורת עם ההורים ושיפור תחושת הביטחון, מקור מידע זמין ועוד. עם זאת, לטכנולוגיה זו יש מספר סכנות חברתיות ורפואיות אפשריות. עבור רוב החומרים המסרטנים לרבות קרינה מייננת ועישון סיגריות ועבור רוב אתרי הסרטן קיים קשר הפוך בין Hardell et al; Pathophys, 2009, Lahkola et al; Scand J Work Environ Health, 2006 Cardis E et al. Int J Epidemiol 2010; 39: Sadetzki S et al. Am J Epidemiol 2008; 167:

23 הגיל בעת החשיפה לבין הסיכון לתחלואה ולכן יש להתייחס לאוכלוסיית הילדים כאוכלוסייה רגישה בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת גם בהקשר לקרינת RF כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולאריים. בנוסף, לאוכלוסיית הילדים יש עוד שנים רבות לחיים, בהן תתכן חשיפה מצטברת משמעותית יותר ותתאפשר התפתחות מחלות עם זמן חביון ממושך. לאחרונה החלו בביצוע מספר מחקרים בין לאומיים גדולים כולל מחקר ה- ( MobiKids סלולאריים בילדים ובני-נוער *****. שייבחנו את השפעות החשיפה לקרינה מטלפונים למרות שאין כיום הוכחה חד משמעית לקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים והתפתחות גידולים, קיימים נתונים מחקריים התומכים בקיום קשר שכזה. בהתאם לכך ולאחר סקירת כל המאמרים שפורסמו עד היום בנושא זה, הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן,)IARC( זרוע של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה במאי 9000 את קרינת הרדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים כ"מסרטנת אפשרית". הסוכנות סיווגה את רמת הסיכון לסרטן הקשור לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים בקטגוריה,2B המוגדר כ- humans" "Possibly carcinogenic to. *****

24 שימוש בטלפונים סלולאריים ובעיות בריאותיות אחרות שאלות רבות עולות גם לגבי ההשלכות בריאותיות נוספות העלולות להתרחש בעקבות חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים כולל השפעות קוגניטיביות והתנהגותיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. מעבר לאפשרות של היות קרינה זו מסרטנת, אפקטים א-תרמיים יכולים להתבטא בבעיות כרוניות שונות כמו כאבי ראש, סחרחורות, מתח ועייפות, דיכאון, הפרעות בשינה, הפרעות קשב וזכרון, שינויים בזמני תגובה, ירידה בפוריות הגבר ועוד. ממצאים ראשוניים בנושאים אלו אינם חד-משמעיים, אולם מחקרים רבים לוקים במגבלות הקשורות לסוג המשתתפים במחקר וכמות המשתתפים ולכן נדרשים מחקרים נוספים רחבי היקף כדי לברר סוגיות אלו. הקהילה המדעית חלוקה בדעותיה לגבי השפעות א-תרמיות של הקרינה נפלטת מטלפון סלולאריים. האם טלפונים סלולאריים מסוכנים- סיכום בבואנו לדון בקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים, ובעיות בריאותיות, בעיקר גידולי מוח, יש לזכור כי השימוש הנרחב בטלפונים סלולאריים הוא חדש יחסית. אין בשלב זה מעקב ארוך שנים אחר המשתמשים בו, וייתכן, כי אנו לא רואים עדיין את שיא השפעתו. מגבלה זו בולטת בעיקר כשמדובר על סרטן, מחלה שבה נדרש פרק זמן ארוך מאוד להתפתחותה. וועדות מומחים ברחבי העולם קבעו כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע בצורה חד משמעית קיום או העדר נזק בריאותי בהקשר לשימוש בטכנולוגיה הסלולארית. לפיכך המליצו רוב הועדות על אימוץ עיקרון "הזהירות המונעת" principle( )precautionary )ראו מסגרת בהמשך(, ועל ביצוע מחקרים שיאשרו או יפריכו את החשש מנזקים בריאותיים כתוצאה מהחשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים. סיכומי מחקרים נוספים בהקשר זה מובאים בשיעור מספר 2 בפרק "רצף ההוראה". 24

25 פרק 3: "זהירות מונעת" עיקרון הזהירות המונעת על פי עיקרון "הזהירות המונעת" במצב של אי ודאות בדבר נזק בריאותי שעלול להיגרם מחשיפה כלשהי, יש לנקוט באמצעי זהירות גם אם יחס סיבה-תוצאה טרם הוכח מדעית. על פי עקרון זה יש לנקוט באמצעים זולים ופשוטים לצמצום החשיפה. בנוסף מורה העקרון על "היפוך נטל ההוכחה" קרי הצורך בהוכחת בטיחות ולא נזק. זהירות מונעת היא הימנעות מפעולה שהאפשרות להשלכות שליליות שלה או הסבירות להופעתן אינן ידועות - במטרה להימנע מאותן השלכות. עקרון הזהירות המונעת הוא עקרון מנחה בחקיקה, בעיקר בתחום הגנת הסביבה כמו בנושא השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולארי. עקרון הזהירות המונעת קובע כי אם קיים חשד שפעולה או מדיניות כלשהי גורמת לנזק או יוצרת סכנה לציבור או לסביבה, במקרה שאין ראיות מדעיות מספיקות על מנת להראות שהפעולה או המדיניות אכן מזיקה או מסכנת, אזי נטל ההוכחה חל על יוזם הפעולה ויש להימנע מפעולה כזו או לנקוט באמצעי הגנה כל עוד טרם הוסר החשש המקורי. מטרת העיקרון היא לאפשר לקובעי מדיניות לקבל החלטות בהן ייתכן נזק כתוצאה מאחת ההחלטות, בתנאי אי ודאות לגבי אפשרות קיום הנזק או היקפו בשל היעדר מידע מדעי. הוא מבוסס על מחויבות חברתית להגנה על הציבור מפני נזקים אפשריים, שהחשש מהם מוסר רק בעקבות הצטברות ממצאים מדעיים. בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, מדינות רבות פרסמו המלצות והנחיות מגוונות לשימוש מושכל בטלפון הסלולארי. בין ההמלצות ניתן למצוא את האפשרות לבחור בטכנולוגיה חלופית שאינה פולטת קרינה אלקטרומגנטית כדוגמת טלפונים נייחים ו/או המלצה להרחקת מקור הקרינה מהגוף ע"י שימוש באוזניות, רמקול או שליחת מסרונים. קיימת גם הנחיה שלא לדבר באזורים בעלי איכות קליטה נמוכה )הגורמת לקרינה גבוהה(. אלו אמצעים זולים וזמינים למימוש עקרון הזהירות המונעת. 25

26 בהתחשב בממצאי המחקרים ובכפוף לשיקולים אתיים הכרוכים בקבלת החלטות עבור אוכלוסיית קטינים אין ספק כי יש לאמץ ולהרחיב את עקרון הזהירות המונעת עבור אוכלוסיית הילדים ובני הנוער. מדינות רבות בחרו להתייחס לאוכלוסיית הצעירים באופן ייחודי. בצרפת לדוגמא מתגבשת תקנה הכוללת איסור על פרסום ישיר או עקיף של טלפונים סלולאריים המיועד לילדים מתחת לגיל 01, ואיסור חלוקה בחינם או מכירה של מכשירים המכילים משדרי רדיו )בניהם הטלפונים הסלולאריים( לילדים מתחת לגיל 8. בין ההגבלות לגילאים הצעירים ניתן לציין איסור הכנסה לבתי ספר, איסור מכירה, איסור פרסום, הגברת המודעות על ידי הרחבת האזהרות על גבי המכשירים/האריזות ועידוד מסעי הסברה להגברת המודעות לשימוש נכון ולסכנות הגלומות בשימוש על ידי ילדים. האיחוד האירופאי קרא לצעירים לכבות את המכשיר הסלולארי בכיתה וציין כי קיימת חשיבות שבתי ספר יהיו "נקיים" ככול האפשר מקרינה אלקטרומגנטית כולל מטלפונים סלולאריים. בארצות הברית, בעיר ניו-יורק קיים איסור על הכנסת טלפונים סלולאריים לבתי הספר, ובצרפת הוגשה הצעת חוק דומה. גופים רבים באירופה, ארה"ב וקנדה החליטו לקיים מסע הסברה להגברת המודעות לשימוש נכון ולסכנות הכרוכות בשימוש בסלולארי, בילדים ובני ביולי נוער. 9006, עדכן משרד הבריאות הישראלי את המלצותיו לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים. בהמלצות אלו ישראל מצטרפת להסכמה הבינלאומית כי יש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת, תוך מציאת האיזון בין הצרכים התקשורתיים/חברתיים לבין נזקי הבריאות האפשריים תוך מתן דגש מיוחד לאוכלוסיית הילדים. רשימות Sagi OI, Sadetzki S;. Harefuah המלצות משרד הבריאות 26

27 המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים בזמן שאתה משוחח בטלפון הסלולארי, נסה להרחיק אותו ככל האפשר מגופך. רמת הקרינה יורדת עם המרחק ממקור הקרינה. השתמש ברמקול או באוזנייה לא אלחוטית, במידת האפשר. המנע משימוש בטלפון הסלולארי כאשר הקליטה חלשה. באזורים בהם הקליטה חלשה )איזורים בהם יש מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך קליטה למשל במעלית, אוטובוס או רכבת(, רמת החשיפה לקרינה עולה. יש לציין כי רמת הקליטה מסומנת בטלפון ולפיכך ניתן לזהות מצבים אלו. במידת האפשר, העדף שימוש באמצעים חלופיים לטלפון סלולארי כמו שימוש בטלפון נייח רצוי חוטי. השתמש בטלפון הסלולארי רק כדי ליצור קשר או לצורך שיחה שאורכה מספר דקות, מאחר וההשפעות הביולוגיות קשורות באופן ישיר למשך החשיפה. עבור שיחות ארוכות יותר, השתמש בטלפון קווי שאינו אלחוטי. כאשר זה מתאפשר, צור קשר באמצעות מסרונים במקום שיחת טלפון, מנת להגביל את משך החשיפה והקרבה של הטלפון לגוף. על אל תשאיר אותו קרוב לגופך המנע מנשיאת הטלפון הסלולארי על גופך. לפלוט בלילה, כמו מתחת לכרית או ליד המיטה. הטלפון הסלולארי ממשיך בו הינך ציבוריים, קרינה כל עוד אינו מכובה גם כאשר איננו מדברים בו. שים לב להמנע משימוש בטלפון סלולארי במקומות אל תשתמש בטלפון מפריעה לסובבים אותך בעת הדיבור ופוגע בפרטיות. הסלולארי בזמן שיעור זה מפריעה למורה ולמהלך השיעור. יש להקפיד על עקרונות אלו במיוחד בילדים ונוער. מוחם של ילדים רגיש יותר לקרינה ויש לפניהם עוד שנים רבות של חשיפה. 27

28 חלק שלישי רצף ההוראה מס' שיעור נושאים רעיונות ומושגים פעילויות מרכזיות קרינה, טלפונים ומה שבינהם קרינה הגדרה וסיווג טלפונים הגדרה וסיווג קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים רביעיות מדע וטכנולוגיה.3 טלפונים סלולארים ברכה או קללה? מחקרים בנושא השלכות בריאותיות של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולארים עיקרון הזהירות המונעת - הגדרה בניית טיעונים על בסיס קטעי מאמרים.2 הזהירות המונעת עיקרון הזהירות המונעת - יישום כללים לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים והרציונל המדעי העומד מאחורי כל כלל דפי עבודה להגדרת כללים.1 כללים לשימוש מושכל בטלפונים סלולארים שיווק חברתי של כללים לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים באמצעות פוסטרים, עלונים וחמשירים שיווק חברתי.0 היבטים חברתיים יתרונות וחסרונות של שימוש בטלפונים סלולארים בהיבטים חברתיים ותרבותיים ניתוח מאמר, סרטון סטנד-אפ ודיונים 28

29 הקדמה התוכנית הלימודית-חינוכית המוצגת כאן הינה דוגמא לתחום המשלב מדע, טכנולוגיה וחברה:.)Social Technology Science( STS מדע קרינה לא מייננת, ספיגה של קרינה בגוף, השפעות ביולוגיות של קרינה שימוש מושכל בטלפונים סלולאריים חברה חברות בכיתה פרטיות עקרון הזהירות המונעת טכנולוגיה התפתחות הטלפונים דורות של טלפונים סלולאריים 29

30 בהיבט המדעי, נוגעת התוכנית בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית עם דגש על קרינה מסוג.RF הכרה במיקום של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים על מאפייניה, יאפשר לתלמיד להבין את ההשלכות האפשריות של חשיפת הראש לקרינה זו, כולל האפשרות להשפעות א- תרמיות שהשלכותיהן יכולות לבוא לידי ביטוי בהפרעות כרוניות בטווח הרחוק. בהיבט הטכנולוגי, יחשפו התלמידים למכשירי הטלפון השונים ולהתפתחות דורות של טלפונים סלולאריים בהתאם לטכנולוגיה המתפתחת ולפי הצרכים הנרחבים של האדם. בהקשר זה, עולה השאלה מה הקדים את מה: האם צרכינו גרמו להתפתחות הטכנולוגית )למשל למעבר בין דורות( או שהטכנולוגיה היא שפיתחה את השימוש/צורך ומה המשמעות של מצב זה. בהיבט החברתי, נתמודד עם המשמעות של "עקרון הזהירות המונעת" - אחריות החברה להגן על אזרחיה גם מפני אמצעים שעדיין לא הוכחו כמסוכנים כאשר קיים חשש. הקושי בהטמעה של כללים להתנהגות מונעת והדרך להטמיעם )בחוק, תקנה או המלצה( יבואו לידי ביטוי בפעילות של "שיווק חברתי". כפתיח לתוכנית או במהלכה, מומלץ לדון עם התלמידים על ההקשר של הנושא הנלמד למדע, טכנולוגיה, חברה. הדיון בהקשר של מדע, טכנולוגיה, חברה יכול לשמש הן כבסיס לעיסוק בנושא מערכות טכנולוגיות, שילמד בהמשך תוכנית הלימודים בשנה זו והן כסיכום נוסף למה שנלמד בנושא של תכונות חומרים. אפשר לשאול: איך הגעתם היום לבית הספר? )אופניים? מכונית? אוטובוס? ברגל?( הם אתם יודעים מאיזה חומרים בנויים האופניים / מכונית? לפי מה קבעו המתכננים באילו חומרים להשתמש? לקשר גם לידע על תכונות חומרים וגם התאמה לצורך אופני שטח, אופני כביש מחד, אופנה מאידך. סיכום : אנחנו רואים כי יש קשר בין הידע במדע לפיתוחים טכנולוגיים והצרכים של האדם. )בכתה ט' ניתן גם לבחור להתחבר לנושא דרך תכנים הנלמדים בביולוגיה או בפיזיקה(. בחרו בנושא בו עסקתם לאחרונה וסכמו אותו תוך הסתכלות על קשר בין מדע טכנולוגיה וחברה. לדוגמה, אם עסקתם בתופעה של הפוטוסינתזה, תוכלו להתייחס למחקר של תהליך הפוטוסינתזה לפיתוח תהליכים, חומרים ומכשירים לשימוש בתהליך לטיפול בסרטן )הטיפול הפוטודינמי( ולהשלכות החברתיות של טיפול זה. 30

31 שיעור 1: קרינה, טלפונים ומה שביניהם מטרת השיעור להעריך את הידע הקיים בקרב ילדי הכיתה בנושאים הקשורים לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים ולחשוף את התלמידים למושגים וידע רלוונטי לנושאים אלו. בעקבות השיעור התלמידים יזהו סוגים שונים של קרינה ויכירו את מקורות הקרינה בסביבתם, יבחינו בסוגים של טלפונים תוך התמקדות בטלפונים סלולאריים ובקרינה הנפלטת מהם. פתיח באמצעות "רביעיות מדע וטכנולוגיה" ציוד: קלפים למשחק רביעיות עבור כל קבוצה )ערכות ****** של משחק רביעיות כמספר הקבוצות בכיתה( דף כללים למשחק רביעיות- לכל קבוצה )כלול בערכת משחק הרביעיות( הארות למורה השיעור יכול להיפתח באמצעות הקדמה על הקשר בין המושגים: מדע, טכנולוגיה וחברה )ראו הקדמה לתהליך ההוראה( או להסתיים בהיבט זה. לשיקול המורה ובהתאם לרמת התלמידים, התעמקות בחומר התיאורטי והארכת השיעור בהתאם. מהלך הפעילות נחלק את הכיתה לקבוצות בנות לא יותר מ- 2 תלמידים בקבוצה. כל קבוצה תקבל כרטיסים של משחק רביעיות, בתפזורת. בכרטיסים השונים יש תמונות/ צילומים / טבלאות / הסבר קצר וכו' )ראה מסגרת "רשימת קלפים" בהמשך(. יש לציין בפני התלמידים כי כל הקלפים קשורים להיבטים של מדע, טכנולוגיה וחברה. התלמידים ישחקו משחק רביעיות לפי הכללים הרשומים. הכללים למשחק הרביעיות: מערבבים היטב את הקלפים. 0. מחלקים לכל משתתף 1 קלפים. שאר הקלפים הם הקופה. 9. מחליטים על השחקן הראשון והסדר ממשיך על פי כיוון השעון. 3. כל שחקן בתורו שואל את אחד המשתתפים האחרים אם ברשותו קלף החסר לו להשלמת סדרה: 1. תחילה שואל את שם הסדרה ובאם נענה בחיוב ישאל על הכרטיס הנחוץ לו ויקרא בשמו. קיבל המשתתף את הכרטיס המבוקש הוא רשאי לבקש כרטיס נוסף )ממשתתף לפי בחירתו(. לא 2. קיבל את הכרטיס המבוקש, הוא לוקח כרטיס מהקופה והתור עובר למשתתף הבא אחריו. ****** במונח "ערכות" אנו מתכוונים לאביזרים שינתנו למורים מוכנים לשימוש לעומת "נספחים" אותם יש לצלם ולחלק לתלמידים. 31

32 אם נשאר משתתף ללא כרטיסים, הוא לוקח כרטיס אחד מהקופה והמשחק ממשיך. אזלו כרטיסי הקופה - ממשיכים במשחק מבלי לקחת כרטיס מהקופה. מטרת המשחק : לאסוף כמה שיותר רביעיות הארות למורה כדי להחליט מי התלמיד שיתחיל במשחק ניתן להשתמש בקוביות משחק או בכל דרך אחרת שהתלמידים יבחרו. מהרגע שהחליטו מי מתחיל, המשחק מתקיים נגד כיוון השעון. במסגרת שבהמשך תמצאו מיון של הקלפים על פי קטגוריות.. רביעיות קלפים למשחק כוללות: מקורות קרינה: שמש, מיקרוגל, טלפון סלולארי, צילום רנטגן קרינה מייננת: קרינה מצילומי רנטגן, סימון של קרינה מייננת, מונה גייגר מד קרינה מייננת, פגיעה בחומר תורשתי שבתאים קרינה לא מייננת: קרינת מיקרו, קרינת רדיו, קרינה מטלפונים ניידים, סימון לקרינה לא מייננת. אמצעי מיגון: כפפות בטיחות, משקפי שמש, אוזניות לטלפון נייד, חגורת בטיחות. אמצעי תקשורת: טלפון, דואר אלקטרוני,) ( דואר, יונת דואר. טלפונים: טלפון חוטי, טלפון אלחוטי, טלפון נייד, אייפון. שימוש בטלפונים ניידים: אחוז המשתמשים בסמארטפון ב 2433, שימושים בסמארטפון בישראל, אחוז הילדים בעלי טלפון נייד בישראל, שינוי במספר מנויים בעולם. מגלים וממציאים: וילהלם רנטגן, מרטין קופר, אלכסנדר גרהם בל, היינריך רודולף הרץ. התפתחות הטלפון הסלולארי: טלפון נייד מסוף שנות ה- 04 תחילת שנות ה- 04 במאה העשרים, טלפון נייד מתחילת המאה ה- 23, טלפון נייד שיצא לשוק ב- 2442, טלפון נייד שיצא לשוק ב אנטנות: אנטנה סלולארית, אנטנת במכונית, צלחות לוויין, אנטנה של טלוויזיה. 32

33 הצגת רביעיות קרינה וטלפונים ציוד: דף ארגון להצגת רביעיות קלפים נבחרות -אחד לכל קבוצה טלפונים שונים אם יש או תמונות של טלפונים )ערכת תמונות טלפונים( ערכת רביעייה למורה בנושא קרינה, ערכת רביעייה למורה בנושא טלפונים שיקופית להקרנה או צילום של ספקטרום הקרינה עם אורכי גל )ערכה( מהלך הפעילות בקבוצות: נבקש מכל קבוצה לרשום: א( לפחות 1 מושגים שהיו מוכרים, ב( לציין לפחות 3 מושגים חדשים, ג( לפחות 9 מושגים שהכירו בזכות המשחק, ד( לפחות שאלה אחת שרוצים לשאול בנושא. במליאה: רושמים על הלוח: "משחק קלפים": מה ידעתי ומה רציתי לשאול. כל קבוצה תציג לכלל הכיתה את ההמושגים שבחרה בכל קטגוריה. המושגים ירשמו במרוכז על הלוח או על נייר וישמרו להמשך התוכנית. כעת יש שתי אפשרויות: האחת לבחור מושגים מעניינים למשל כאלו שקבוצה אחת ידעה וקבוצה אחרת לא ידעה ולדון בהם. אפשר גם לתת לתלמידים לחפש את המושגים באינטרנט )בכיתה או כשיעורי בית(. אפשרות שנייה )בעיקר אם אין זמן( לצלם את הלוח או להעתיק לדף ולשלוח )אפשר עם התלמידים( באימייל או בפורום למרכזי המחקר את המושגים כדי לקבל תשובות. הארות למורה ניתן להסביר לתלמידים שכל התוכנית עוסקת במושגים אלו ונחזור עליהם בהמשך. במקרה זה ניתן לחזור למושגים השונים במהלך הפעילות, לכן מומלץ להשאיר את הרשימה תלויה בכיתה.. הרחבה על מושגים טלפון וקרינה בשלב זה נדביק על הלוח שתי רביעיות: אחת הקשורה למכשירי טלפון כולל טלפונים סלולאריים ורביעייה שניה הקשורה לקרינה. במידה ולא התקבלה רביעייה של מכשירי טלפון ולא רביעייה שקשורה בקרינה, המורה יציג/תציג את הרביעיות האלו כרביעיות שיכין מראש. יש לשאול את התלמידים לגבי כל אחת מרביעיות אלו האם לדעתם זו רביעייה ואיזה שם היו נותנים לרביעייה זו. קיימו דיון במליאה בהתייחס למושגים הרלוונטים. ראו הרחבה בהמשך "רביעיות שיש לדון בהן במליאה". 33

34 הארות למורה מומלץ להתחיל מדיון על טלפונים סלולאריים, אחריהם על קרינה אך אז צריך לזכור ולחזור לנושא של קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. אפשר גם להתחיל מרביעיית הקרינה ולדבר על היבטים תיאורטיים הקשורים בקרינה, לעבור לרביעיית טלפונים סלולאריים ואז לסיים בהסבר על הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. ניתן להכין מפת חשיבה לכל אחד מהמושגים ואז לשאול האם יש קשר ביניהם. דיון- רביעיות שיש לדון בהן במליאה ולסכם על הלוח רביעיות א. בנושא טלפונים: למשל סוגים שונים של טלפונים, דורות של טלפונים מה משותף לארבעת הקלפים? איך קוראים לטלפונים אלו ומה משמעות השם? טלפון נייח חוטי- כי אינו נייד והוא מחובר לבסיס בחוט. טלפון נייח אלחוטי- כי אינו נייד )מעבר לטווח צר יחסית( אבל מתקשר עם הבסיס לא דרך חוט. טלפון נייד/סלולארי- המילה האנגלית cell )=תא( היא מקור השם של טלפון סלולארי. האזור הגיאוגרפי, מכוסה על-ידי רשת תאית )סלולארית( ומחולק למספר תאים. במרכז התאים הוצבו האנטנות. כל הטלפונים, המחוברים לרשת אחת ונמצאים בשטחו של אחד התאים, משדרים לתחנת שידור/קליטה אחת הממוקמת במרכזו של התא. כשאחד המכשירים עוזב את שטח התא, תחנת השידור/קליטה של התא מאתרת ירידה בעוצמת האות, שהיא קולטת מהמכשיר, ומשדרת קריאה לכל התחנות הסמוכות לבדוק את הקליטה שלהן ממכשיר זה. התחנה שקולטת את האותות החזקים ביותר מאותו המכשיר, מאפשרת לו להמשיך לנהל שיחה דרכה. מה המשותף לכל הטלפונים ברביעייה: לכולם קוראים "טלפון". בכולם מדובר באמצעי תקשורת טכנולוגי שמטרתו להעביר מידע למרחקים גדולים במהירות. כל מכשיר טלפון בנוי מרכיב משדר ורכיב קולט. הרכיב הטכנולוגי המשדר הוא מיקרופון, והרכיב הטכנולוגי הקולט הוא רמקול. המיקרופון מבצע המרה של גלי קול לאותות חשמליי והרמקול (אוזנייה( מבצע תרגום של האות החשמלי בחזרה לגלי קול. מה שונה בין הטלפונים ברביעייה: כרונולוגיה- תקופות שונות של המצאה ושימוש. דרכים שונות להעברת מסרים למשל בטלפון-קווי העברת האותות החשמליים נעשית באמצעות תיילים מוליכים ואילו בטלפון אלחוטי )ביתי או נייד( העברת האותות החשמליים נעשית באמצעות גלים אלקטרומגנטיים. בשלב זה ניתן לשים סימן שאלה על הטלפונים האלחוטיים, האם גם הם פולטים קרינה )להסביר שעל נושא הקרינה נדבר כשיוצגו רביעיות הקרינה(. 34

35 מידה ויכולת השימוש שונה בין הטלפונים ואף בין הדורות של הטלפון הסלולארי למשל, מיסרונים, מחשבונים, אינטרנט וכו'. ב. רביעיות בנושא קרינה: מכשירים פולטי קרינה או סימנים של סוגי קרינה נפתח בשאלה: איזה שם משותף נבחר לכל התמונות ברביעייה? לדון במושגים הקשורים לקרינה(. נדון במשותף בין הפרטים ברביעייה: כולם פולטים קרינה. אולי עונים לצורך ושימוש דומה )תלוי מה מראים(. כולם מסוכנים במידה זו או אחרת. לכולם יש אמצעי הגנה. נדון בשונה בין הפרטים המוצגים ברביעייה: מכשירים שונים מתאימים לצרכים שונים. אפשרויות השימוש שונות אפילו אם מקיימות אותו צורך. הטכנולוגיה שונה. )כמובן תלוי מה בחרתם להציג כדי בקשו מהתלמידים לסדר את הקלפים המוצגים לפי סדר כלשהו. עליהם להציע לפי מה יסדרו. שימו לב : הדרישה היא לסדר על פי רצף ולא למיין לקבוצות. הפנו את תשומת ליבם של התלמידים לכך והסבירו במידת הצורך את ההבדל בין מיון לקבוצות לבין סידור רצף. בעקבות סידור הקלפים ברצף דונו בהיבטים רלוונטים של קרינה: נציג תרשים של ספקטרום הקרינה עם מכשירים פולטי קרינה בהתאם. גלים קצרים גלים ארוכים 35

36 נקודות לדיון - בעקבות התבוננות באיור: מה זה קרינה? אילו סוגים של קרינה יש באיור? האם מישהו יודע מה ההבדל בין קרינה מייננת לקרינה לא מייננת? רמת האנרגיה ומכך היכולת לפגוע בחומר התורשתי שבגוף האדם. מה הקשר לפי האיור בין רמת האנרגיה )נמוכה/גבוהה( לסוג האנרגיה )מייננת /לא-מייננת(. מה המשמעות של ספקטרום- רצף של קרינה? החל מלא מייננת בעלת אנרגיה נמוכה ועד זו "הכי" מיננת, בעלת אנרגיה גבוהה. כעת נוסיף לאיור את הגלים כולל אורכי גל ותדירות - תארו במילים מה אתם רואים? מה הקשר בין גובה האנרגיה לצורת הגלים? הוספת מושגים לאיור: תדירות, אורך גל, משרעת. סיכום של המורה תוך שימוש במושגים: קרינה מייננת מאופיינת בתדירות גבוהה ואורך גל קצר. דוגמאות למכשירים פולטי קרינה מייננת. קרינה לא מייננת מאופיינת בתדירות נמוכה ואורך גל ארוך. דוגמאות למכשירים הפולטים קרינה לא מייננת. למה נקראת מייננת- בכתה ט ניתן ממש להתייחס ואילו בכתה ז רק להסביר שיש תגובה עם חומרים שהיא מסוכנת לגוף. האם הקרינה מגיעה רק מפיתוחים טכנולוגיים של האדם? האם אתם מכירים מקורות טבעיים הפולטים קרינה? 36

37 קרינה סלולארית ציוד: כרטיסי עשה סדר בקרינה )ערכה( פתקים לתלמיד עם כתובת אתרי המשחקים "עשה סדר בקרינה" ו- "קרן-זהירות קרינה" )נספחים( הארות למורה בסופו של שיעור, התלמידים צריכים להבין כי מטלפון סלולארי נפלטת קרינה לא מייננת ואת מיקומה על הספקטרום האלקטרומגנטי ומשמעות מיקומה. מהלך הפעילות האם טלפון סלולארי פולט קרינה? כשמקרבים טלפון סלולארי פעיל למחשב? מה קורה האם ראיתם תופעה אחרות שמדגימה קרינה של טלפון סלולארי? למשל הפרעות לשידורי רדיו. הילדים יכולים לספר על עוד הדגמות של השפעות של טלפונים סלולאריים שהם מכירים או שפורסמו ב-,YOUTUBE כמו חימום פופ-קורן, ולרוב יספרו כי הם מרגישים התחממות באוזן כשהם מדברים. צריך להסביר שיש הבדל בין אפקט החימום אפקטים אחרים של קרינה. לבין וכן להסביר שהחימום שחשים אינו קשור לקרינה כי אם להתחממות הבטריה. לקרינה יש השפעה גם של חימום, אבל אותו לא מרגישים וכנראה הוא גם לא מזיק. כמו כן, לקרינה יש השפעות א-תרמיות שלא קשורות לחימום, עליהן נדבר בהמשך. עכשיו אחרי שלמדנו שטלפון סלולארי מקרין בסוג של קרינה לא-מייננת נסכם באמצעות המשחק: "עושים סדר בקרינה". במשחק יש לסווג את התמונות של שמש, רשת חשמל, טלפון סלולארי וצילום רנטגן לפי רמת האנרגיה: מדובר במשחק מחשב באתר סבבה נשחק ביחד דרך המחשב ואם אין מחשב בכיתה תוכלו לשחק באמצעות אם יש זמן ויש בכיתה מחשב תמונות מוגדלות של מקורות קרינה. במידה ואין זמן, תוכלו לתת לילדים את כתובת האתר כשיעורי בית )ראה נספח(. 1 ) 37

38 הארות למורה מומלץ לפנות לוח קיר בכיתה שאפשר יהיה לתלות עליו את תוצרי הפעילויות השונות כדי לחזור ולהזכיר מידי פעם במהלך התוכנית את המושגים הרלוונטיים. כמו כן מומלץ להביא לכיתה סוגים שונים של טלפונים ואם אין אז לתלות תמונות של טלפונים שונים. )ראה כתובת אינטרנט לחלוקה בנספח( באתר הילדים "סבבה על הגובה" בקישורית מידע סביבתי, במפגעים סביבתיים, טיפול בנושא קרינה יש משחק המכונה: "קרן, זהירות קרינה" הילדים מתבקשים לזהות מקורות שונים לקרינה וגם לעבוד במהירות עם החצים כמו שרק הילדים יודעים( 38

39 ט: שיעור 2 לפונים סלולאריים ברכה או קללה? מטרת השיעור: לחשוף בפני התלמידים את ההשלכות הבריאותיות כתוצאה מקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים. לפתח בתלמידים חשיבה ביקורתית לגבי המידע הקיים כיום באשר לקשר בין קרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים ובעיות בריאותיות בכלל וסרטן בפרט. להעריך את המשמעות של הגדרת הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים כ"מסרטן אפשרי". בשיעור התלמידים יחשפו את עמדותיהם, בעד או נגד השימוש בטלפונים סלולאריים בהקשר הבריאותי. התלמידים יגדירו טענות בעד ונגד וינמקו בהתאם. רגע לפני - מה עמדתכם? למה אנו מורחים קרם הגנה בקיץ? למה מומלץ להתרחק מהמיקרוגל? מה משמעות האזהרה שיש מעל חדר הרנטגן? למה אומרים שטלפונים סלולאריים מסוכנים? חלק זה נועד לחשוף את העמדות של התלמידים ביחס להשפעות הבריאותיות של קרינה בכלל, לשימוש בטלפונים סלולאריים ולהשפעתו על הבריאות, וכן ליצור אצלם את הצורך לחפש מידע כדי לתמוך הטענות שלהם. ציוד: תמונת האמא והילדה המדברת הטלפון בהגדלה )ראו ערכה( מהלך הפעילות נראה תמונה של אישה הטוענת: נדביק את האישה, הילדה המדברת בטלפון והמשפט באמצע. "אם לא תפסיק/י לשוחח הקרינה תטגן לך את המוח". על הלוח נקודות לדיון: "הטלפון הסלולארי יכול "לטגן" את האומנם מה דעתכם על המשפט שאמרה האישה לילדה? המוח?"- הסבירו דעתכם האם אתם מסכימים עם הטענה שהשימוש בטלפונים סלולאריים מסוכן לבריאות? הביעו עמדתכם בנושא והסבירו אותה על סמך הידע שלכם. חשוב לערער את העמדות שהועלו באמצעות שאלות כגון: על מה מבוססת העמדה/הטענה שלכם? כיצד תוכלו להצדיק את העמדה שלכם אודות השפעת השימוש בטלפונים סלולאריים על הבריאות? מתוך חינוך להוראה -דגם הוראה / למדע תשע"א 39

40 מה אומרת הספרות המדעית? ציוד: דף טבלת טיעונים לכל קבוצה )נספח( קטעי ידיעות )נספח( מהלך הפעילות נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבלנה מקור מידע אחד )או יותר, להחלטת המורה(. מטרת הקבוצה לזהות מידע תומך או מתנגד לטענה כי טלפונים סלולאריים מסוכנים לבריאות ואז לצטט כשני נימוקים )עובדות( המובאים במקור המידע ומחזקים את טענתו על פני טבלת טיעונים. למורה! אפשר לפרט בכמה מילים על המשמעות של טענה וטיעון. מבנה הטבלה )ראו נספח לחלוקה לתלמידים(: הטענה טלפונים סלולאריים מסוכנים לבריאות טלפונים סלולאריים אינם מסוכנים לבריאות נאסוף את הכיתה ל"מליאה" וכל קבוצה תציג את נימוקיה כך שעל הלוח נסכם בטבלה נימוקים שתומכים בטענה ש"טלפונים סלולאריים מסוכנים לבריאות", ונימוקים שתומכים בטענה כי "טלפונים סלולאריים אינם מסוכנים לבריאות". לבסוף נסכם כי התחלנו בדילמה - האם יש מידע התומך בטענה שטלפונים סלולאריים מסוכנים לבריאות? ראינו כי המידע הקיים בספרות הוביל מומחים להגדיר את הקרינה הזו כ"מסרטן אפשרי". מה צריך לעשות כשנמצאים במצב כזה שבו יש עדיין אי וודאות? 40

41 קטעי ידיעות מדובר במחקר שנעשה בראשות פרופ' סלפורד, במעבדה באוניברסיטת Lund בשבדיה בשנת במחקר חשפו חולדות בגילאים 09 עד 98 שבועות לקרינה כמו זו הנפלטת מטלפונים ניידים. נלקחו ארבע קבוצות של חולדות שהשתתפו במחקר, בכל קבוצה 6 חולדות. שלוש קבוצות נחשפו לקרינה במשך שעתיים. קבוצה אחת נחשפה לקרינה בהספק 00 מיליוואט, קבוצה שנייה ל- 000 מיליוואט וקבוצה שלישית ל מיליוואט. הקבוצה הרביעית לא נחשפה לקרינה כלל. במשך 20 יום בחנו את התנהגות החולדות. לאחר מכן בדקו את מוחותיהן במיקרוסקופ, ומצאו מספר גדול של תאי מוח פגועים בכל הקבוצות שנחשפו לקרינה לעומת החולדות שלא נחשפו. מספר התאים שנמצאו פגועים היה גדול יותר ככל שהספק הקרינה היה גדול יותר. במחקרים קודמים נמצא כי קרינה מטלפונים ניידים גורמת לדליפת חלבונים מהדם למוח. לדעתו של החוקר יתכן שיש קשר בין דליפה זו לבין הנזק למוח החולדות שהשתתפו במחקרו. הוא הוסיף, כי מאחר ומוחה של חולדה דומה למוח אנושי, ניתן לומר כי לטלפונים הניידים תהיה השפעה דומה על בני אדם. כל אנטנה צריכה מרפסת מתוך מט"ח- אזרחות ודמוקרטיה שנים רבות מתנהלת מחלוקת על הצבת אנטנות סלולאריות במקומות יישוב. מצד אחד החיבה שלנו, הישראלים, לטלפונים הניידים והדרישה שלנו לאיכות קליטה טובה מחייבות את חברות הטלפונים להציב אנטנות רבות גם באזורים מאוכלסים; ומצד אחר ארגונים לאיכות הסביבה וארגונים לבריאות הציבור מתריעים על הסכנות של הקרינה הנפלטת מן האנטנות. הארגונים הירוקים טוענים שמחקרים מראים כי קרינת האנטנות יש השפעות שליליות רבות על גוף האדם, כמו התחממות של רקמות הגוף. משערים כי להתחממות זאת יש גם השפעות ארוכות טווח קשות, כגון: פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון, כאבי ראש, הפרעות בשינה ואף סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן מסוגים שונים. 41

42 טלפונים סלולאריים וסרטן- אגדה או מציאות? )מתוך: האגודה למלחמה בסרטן( בשנים האחרונות נצפתה עלייה בשיעור ההיארעות של גידולי המוח. בישראל נראה, כי מ ועד 0227 עלה השיעור של גידולי ראש באופן משמעותי. שיעור עלייה דומה נרשם גם במקומות אחרים בעולם. במקביל, השימוש בטלפונים סלולאריים גדל והולך בקצב מהיר ביותר. הם הפכו לאמצעי תקשורת נפוץ ומקובל מאד בכל העולם. כיום יש כ- 700 מיליון מכשירי טלפון סלולאריים בעולם ורק בארה"ב קצב גידול השימוש הוא בכמיליון מכשירים לשנה. השימוש הנרחב בטלפונים הניידים והצורך בהקמת תחנות ממסר )אנטנות( רבות החלו לעורר דאגה בדבר ההשפעות השליליות על הבריאות. האם קיים קשר בינם לבין התפתחות כאבי ראש? האם השימוש בהם תורם לירידה בזיכרון? והשאלה החשובה ביותר: האם קיים קשר בין העלייה בשימוש בטלפונים ניידים ובין העלייה בשכיחות גידולי המוח? העלייה המקבילה הן בשיעור השימוש בטלפונים סלולאריים והן בשיעור גידולי ראש מעלה את החשד שאכן יש קשר. סלולארי וסרטן בבלוטת הרוק )מכון גרטנר תה"ש( במסגרת מחקר ענק ב- 31 מדינות, נמצא התוצאות הקבוצה הישראלית עלייה בסיכון לסרטן בלוטות הרוק אצל משתמשים בטלפון הסלולארי. הסיכון גבוה במיוחד כשהשימוש באותו צד של הראש בו התפתח הגידול. ככל שמשך השימוש וכמות השיחות ארוכים יותר, כך גדל הסיכון לגידול. מהמחקר עולה שלאחר חמש שנות שימוש בטלפון סלולארי באותו צד של הראש, נמצא גידול של 13% בסיכוי ללקות בגידולים שפירים )לא סרטני( או סרטניים של בלוטת הרוק. עוד נמסר כי ככל שעלה משך השימוש, כך עלה גם הסיכון ללקות בגידולים טלפונים סלולאריים וסרטן- מחקר האינטרפון כחלק מהמאמץ המדעי לברר את החשש מפני השפעות של חשיפה לטלפון סלולארי על התפתחות סרטן, התפרסם בשנת 9000 מחקר ה"אינטרפון" בו השתתפו 06 מדינות כולל ישראל. במחקר לא נמצא סיכון לפיתוח גידולי ראש בקרב כלל האנשים שהשתמשו בטלפון סלולארי אבל בקרב אנשים שהשתמשו חצי שעה ביום או יותר, נמצאה עלייה בסיכון לפתי גידול סרטני בראש לעומת אנשים שלא השתמשו בטלפון סלולארי. העלייה בסיכון לפתח סרטן נמצאה בעיקר באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד של הגידול )החזיקו בצד שמאל ופיתחו גידול בצד שמאל או החזיקו בימין ופיתחו גידול בצד ימין(. 42

43 ארגון הבריאות העולמי: סלולארי עלול לגרום לסרטן )NIH( בהצהרה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בדיקה של מחקרים שונים שערכו מומחים מטעמו סיווגה שהטלפונים הסלולאריים עלולים לגרום לסרטן בבני אדם. לדברי המומחים הסכנה הנשקפת מהם עשויה להיות שוות ערך לחומרי הדברה )החשודים כגורמי סרטן(. קבוצת המומחים של ארגון הבריאות העולמי סקר, כאמור, את הקשר האפשרי בין סרטן לבין קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת ממכשירים סלולאריים, מיקרוגלים ומתקני רדאר. צוות המומחים סיווג את הטלפונים הסלולאריים בקטגוריה 9B שפירושה "אפשרות מסרטנת לבני אדם", כלומר סכנת גידולים סרטניים. מבין החומרים האחרים שסווגו בקטגוריה זו ניתן לציין את מדבירי החרקים. מחקר בריטי ענק: אין קשר בין דיבור בסלולר לסרטן אין ממה לחשוש? מחקר ענק שנערך בבריטניה מצא כי לא חלה עלייה משמעותית במספר מקרי סרטן המוח במדינה, בשנים בהן עלה בצורה משמעותית מספר המשתמשים בטלפונים ניידים. "קיימת מחלוקת האם חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולאריים מגבירה את הסיכון לסרטן המוח", אמר ראש צוות החוקרים ד"ר פרנק דה ווכט, מומחה לרפואה תעסוקתית. "הממצאים במחקר שלנו מראים כי קשר כזה בין סלולארי לסרטן הוא אינו סביר משום שאין עלייה משמעותית בשכיחות המחלה מאז הוכנסו הטלפונים הניידים לשימוש לו הטלפונים הסלולאריים היו גורמים לסרטן המוח היינו מצפים לעלייה במספר החולים בתוך חמש עד 31 שנים לאחר שהטכנולוגיה נכנסה לחיינו. מהנתונים שלנו לא נראה כי יש צורך מיידי לנקוט באמצעים כדי להפחית את הקרינה הנפלטת מהסלולאריים." במסגרת עבודה שנעשתה בדנמרק )ע"י חוקר בשם ג'והנסן וחבריו(, בקרב כל המשתמשים בטלפונים סלולאריים בין השנים נבדקו רשימות המנויים של שתי חברות הטלפונים בדנמרק והשוו לרשימת חולי הסרטן. בסה"כ הייתה ירידה במספר מקרי הסרטן בקרב מנויי הטלפונים הסלולאריים. בגידולים העלולים להיות קשורים לטלפון סלולארי, דהיינו: גידולי מוח, מערכת העצבים וגידולים בבלוטות רוק, לא נמצאה כל עלייה בהיארעות. כמו כן לא נמצא כל קשר בין משך השימוש בטלפון, הזמן שחלף מאז תחילת המנוי לחברת הטלפונים, גיל הנבדק בזמן תחילת המנוי או סוג המכשיר. מחקר זה אינו תומך כלל וכלל בקשר בין שימוש בטלפונים סלולאריים וגידולי מוח. 43

44 באתר האגודה למלחמה בסרטן מפורטות )ע"י ד"ר צהלה צוק( שתי עבודות: האחת משבדיה )שנעשתה ע"י הרדל ושותפיו( השוותה בין 111 חולים עם גידולי מוח שאובחנו בין השנים 3883 ו לבין 366 אנשים בקבוצת ביקורת. עבודה נוספת מארה"ב אשר השוותה בין 368 חולים לעומת 311 פרטים בקבוצת ביקורת בין השנים 3883 ו )נעשתה ע"י מוסקאט ושותפיו(. עבודות אלו קבעו אותן תוצאות: החולים שאובחנו כסובלים מגידולי מוח לא דווחו על שימוש יתר בטלפון סלולארי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. למעשה בחלק מהעבודות נרשמה אף נטייה לדבר פחות במכשיר סלולארי, בקרב החולים עם גידולי מוח, מסיבה לא ברורה. כאשר נלקחו בחשבון הסוגים השונים של הגידולים, לא נמצא קשר בין אף אחד מהם והשימוש במכשירים סלולאריים. אף אחד מהמחקרים לא הראה קשר בין כמות הדיבור, במשך או בתדירות, לבין התפתחות גידול מוחי. המבקרים את המחקר טוענים שהמחקר נעשה תקופה קצרה מידי מאז תחילת השימוש בטלפונים סלולאריים ולכן אי אפשר להחליט שאין קשר וצריך לחזור על המחקרים בעוד שנים כי לסרטן לוקח הרבה שנים להתפתח. מחקר בחיות מעבדה )למיאדה, יפן( חוקר בשם למיאדה ושותפיו למחקר בדקו השפעת קרינה אלקטרומגנטית דומה לזו הנמצאת בשימוש במערכת הטלפונים הסלולאריים ביפן בעכברים צעירים על יצירת גידולים בעור העכבר. עבודה זו קובעת כי חשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית במינון גבוה אינה מפעילה כל השפעה מעוררת ביצירת גידולים בעכברים. 44

45 שיעור 3: הזהירות המונעת מטרת השיעור לפתח בתלמידים מודעות לאופן השימוש בטלפונים סלולארים, לשנות הרגלי שימוש החושפים את התלמיד לקרינה ולפתח הרגלי שימוש מושכלים )מפחיתי קרינה(. התלמידים יכירו את משמעות עיקרון "הזהירות המונעת". ויבחרו בכללים לשימוש מושכל )אזניה, דיבורית, מסרונים, הפחתת שימוש באזורים ללא קליטה וכו'(. כיצד נגן על עצמנו? ציוד: דף עבודה אישי עם מטריצה "התנהגות, נזק ומניעה" )נספח( משחק אינטרנט "טטריס סלולארי" )נספח לפתקי כתובת האתר( מהלך הפעילות כל תלמיד יקבל דף עבודה )בכיתה או כדף הכנה בבית( בו יש טבלה להשלמה. עליו להשלים את התאים הריקים בטבלה. מניעת תאונות בכביש )רכב או הולכי רגל(- חגורות בטיחות, בוסטר, מחזירי אור, חצייה במעבר חצייה; מניעת התחשמלות- לא נוגעים בחשמל יחפים, לא מטפלים בחשמל רטובים, לא מטפסים על עמודי חשמל. לבסוף, ישלים את השורה הקשורה לטלפונים סלולאריים הפולטים קרינה שעלולה להיות בעלת השפעות בריאותיות. הילדים ירשמו את אמצעי המיגון המוכרים להם כמו שימוש באוזנייה, שימוש ברמקול, מיעוט שיחות, שימוש במסרונים, לא להניח ליד הראש בלילה, לא לדבר במעלית וכו'. את הטבלה המלאה יש לשמור ולשלוח למרכז המחקר דרך הפורום. טבלת השוואה )ראה דף לתלמיד בנספח( ההתנהגות שהיה בשמש או שימוש במיטת שיזוף אי ציות לחוקי התנועה טיפוס על עמודי חשמל שימוש בטלפונים סלולאריים מה יכול לקרות? מכת שמש, כוויות, התייבשות, סרטן עור היפגעות מעצירות פתאומיות או תאונות דרכים דרכי מניעה חכ"ם בשמש הימנעות מחשיפה מיותרת, כיסוי הגוף, שימוש בחומרי הגנה לגוף, כיסוי ראש, שתייה מרובה... התנהגות מתאימה בסביבה בה יש עמודי חשמל / חוטי חשמל / מכשירי חשמל 45

46 דיון במליאה מה אנחנו עושים בכל המקרים שהתייחסנו אליהם? מקפידים על התנהגות נכונה. איך אנחנו יודעים מהי התנהגות נכונה? איך קבעו את הכללים להתנהגות נכונה ( מבוסס על הכרות עם הנזקים העלולים להיגרם למשל מהשמש, הכרות עם סוג הקרינה ותכונותיה(. שימו לב אנחנו לא נמנעים מהשמש / מנסיעה / משימוש בחשמל אלא מתנהגים בצורה מבוקרת, שמטרתה להקטין נזקים. נסכם את כל ההמלצות שהעלו הילדים כדי להקטין את החשיפה לקרינה מטלפונים סלולאריים ברשימה על הלוח. נצלם את ההמלצות שרוכזו על הלוח )במצלמה ולא בטלפון סלולארי(, או נעתיק ונשלח את ההמלצות למרכז המחקר דרך הפורום או בכל דרך שתבחרו. מה הרציונל להמלצות שהועלו וכיצד הוא קשור לידע התיאורטי שלמדנו בשיעורים קודמים למשל על הקרינה )עוצמתה יורדת עם המרחק(. המורה תוסיף המלצות שלא יעלו על ידי התלמידים מתוך רשימת ההמלצות המצורפת. הארות למורה יש לשים לב שהכללים העיקריים מוזכרים כבר בשלב זה ובינהם: שימוש באוזנייה חוטית )יש להסביר כי אוזניית בלוטוס אינה משמת כגורם מגן מקרינה כי היא בעצמה "מקרינה(. הימנעות משיחה במעלית או באזורים ללא קליטה כי אז הטלפון "מקרין" מאד. וכמובן שימוש במיסרונים והכי טוב שימוש בטלפון נייח כשיש. לבית: ניתן לתת לתלמידים את כתובת אתר האינטרנט למשחק "טטריס וטלפונים" )ראו נספח( סלולארי" בנושא קרינה 46

47 הכנה לשיווק חברתי של המלצות ציוד: כרטיסי המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולאריים- כרטיס לכל המלצה )נספח( אם מחליטים שהכנת החומרים לשיווק של ההמלצות יהיה במסגרת השיעור יש לדאוג לבריסטולים, חומרי יצירה וכדומה. נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה עם המלצה אחת או שתיים מהרשימה וההצדקה המדעית להמלצה. עליהם לבחור בדרך מקורית לפרסם ולשווק את ההמלצות שקיבלו כך שתלמידי בית הספר ירצו לנהוג לפיה. הם יכולים לבחור בחמשיר, פוסטר, עלון פירסום. הם יכולים להכין את הפירסום על נייר, בריסטול, מחשב וכו'. הרעיון הוא להפיק משהו יצירתי שיוכל להשפיע על תלמידים, מורים, הורים וקהל אחר שלא היו בשיעורים ולא למדו מהם הכללים הנכונים לשימוש מושכל בטלפונים. בכל דרך בה בחרו )פוסטר, חמשיר וכו'( עליהם לכלול את ההמלצה וההצדקה. בשיעור זה התלמידים יתכננו את אופן השיווק. בבית, ישלימו את המשימה עד למועד שייקבע ע"י המורה. שיעור 4: שימוש מושכל בטלפונים סלולארים הפנינג הפנינג בכיתה, שבו כל קבוצה תציג את התוצרים שלה בפני הכיתה והמורה או נציג מהכיתה יצלם את התוצרים )במצלמה ולא בטלפון הסלולארי(. אפשר להמשיך את השיווק גם במסגרת שכבתית ובית ספרית ע"י הצגת כל החומרים לכל השיכבה או בית הספר. אפשר גם לחליט על תחרות הקבוצה המשכנעת ביותר וכדומה. למורה- פוסטרים שיהיו מוצלחים במיוחד )או שיזכו בתחרות ישקלו כבסיס לפוסטרים שיופקו ע"י משרד החינוך בנושא זה 47

48 שיעור 5: מדע טכלונוגיה ו בהקשר זה - על המדע כבר דיברנו )קרינה וכו(, על הטכנולוגיה כבר דיברנו )טלפונים וכו(, נשאר לדבר על החברה. למורים לפניכם מספר הצעות לפעילויות ודיונים הקשורים להיבטים חברתיים של שימוש בטלפונים סלולאריים. ניתן לבחור אחת או יותר מהפעילויות ולקיימה כשיעור אחרון או שיעור אחר במקביל לתוכנית המדעית. כמו כן, ניתן לפתוח בהקדמה על נושא STS כמו שמוצגת בהקדמה לרצף ההוראה. אפשרות 3: פעילות בנושא "טלפון נייד ברכה או קללה?" ציוד: דף עבודה לכל תלמיד "טלפון סלולארי ברכה או קללה" )נספח( מהלך הפעילות חלקו את דפי העבודה ותנו לתלמידים להתמודד עם השאלות לבד. נהלו דיון על הנושאים שעלו בשאלות. טלפון סלולארי- ברכה או קללה לפי מאמרו של פרופ' עמוס רולידר, "טלפון נייד לילד ברכה או קללה?" אתר הבריאות של, teny הטלפון הנייד הביא עמו, ללא ספק, יתרונות לחיי הורים וילדים רבים. היום גם הורים וגם ילדים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית. לכן היכולת שלהם לתקשר אלה עם אלה, להעביר מסרים זה לזה מכל מקום ובכל שעה, הפכה את הטלפון הנייד למכשיר כמעט בעל ערך קיומי בחיי משפחות רבות. הטלפון הנייד נמצא היום ברשותם של יותר מ- 80% ומעלה. סקרים שנערכו מלמדים כי כ- 62% מקום ובכל עת, על-אף חסרונותיו הידועים. מן הילדים בני 7 8 ושל יותר מ- 22% מבני הנוער בני 09 מההורים מצפים שילדיהם ייקחו ע מם את המכשיר לכל חינוך ילדים ובני נוער לשימוש מיטבי בטלפון הנייד בבית-הספר ומחוצה לו אינו פשוט כלל ועיקר, והורים, מחנכים ותלמידים חייבים לראות בו אתגר. לצערי, אין בבתי-הספר נהלים ברורים לשימוש בטלפון הנייד. כדי שתוצאות השימוש בטלפון הנייד לא יהיו הרסניות לחברה, נדרשים המשתמשים בו 48

49 לרכוש ערכים חשובים הקשורים לתרבות הדיבור: נימוס, אדיבות וסבלנות בשיחה. כמו כן, הם נדרשים להקפיד על שימוש בטלפון הנייד רק במקומות מותרים ובזמנים מתאימים. תמונת המצב בבתי-הספר בארץ בכל הקשור לשימוש של בני הנוער בטלפון הנייד עגומה למד י. מורים ומחנכים עומדים מדי יום מול תלמידים היושבים בכיתה וברשותם מכשירי טלפון ניידים. רבים מהתלמידים מצוידים במכשירי טלפון משוכללים הכוללים מצלמה רגילה, מצלמת וידיאו, מכשיר הקלטה ונגן מוזיקה, והם נוהגים להשתמש בהם בדרך הפוגעת במהלך התקין של שגרת בתי-הספר. באמצעות המ סרונים )sms( התלמידים מת קשרים בזמן השיעורים עם חבריהם לכיתה, עם אנשים מחוץ לכיתה, ומקצתם אף אינם מהססים "להוציא" ו"לקבל" שיחות בזמן השיעורים. בהפסקות הם מאזינים למוזיקה רועשת ממכשירי הטלפון שברשותם. לדעתי, כדי להתמודד עם המצב הזה, מצ ווה כל בית-ספר לעשות מעשה. על בית-הספר לנסח תקנון מחייב הכולל מדיניות ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים באשר לשימוש בטלפון הנייד בעת השהות בבית-הספר. בחיבור התקנון ובאישורו ישתתפו המורים, ההורים והתלמידים. בתקנון יפורטו במדויק כללים לשימוש בטלפון הנייד בין כותלי בית-הספר, דרכי אכיפתם ותגובת בית-הספר על השימוש בו בניגוד לכללים. לדוגמה, בתקנון ייכתב כי אסור להשתמש בטלפון הנייד בזמן השיעורים. בפתיחת כל שיעור ייד רשו התלמידים לכבות את הטלפונים שברשותם ולהכניס ם לתיקים. אם תלמיד ישתמש בטלפון שלו בניגוד לכללים בתקנון, הטלפון יוחרם ויוחזר להורים, שייאלצו לבוא לשם כך לבית- הספר. חשוב כי התלמידים והוריהם יחתמו על התקנון וייתנו את הסכמתם לכללים שפורטו. רצוי מאוד שהורי התלמידים יתמכו במאמצי המורים להקנות הרגלים נכונים של שימוש בטלפון הנייד, ויפה שעה אחת קודם. כך נוכל כחברה ליהנות מיתרונותיה של הטכנולוגיה הסלולארית שחדרה לחיינו, בלי להיפגע מחסרונותיה. שאלה 0: בטקסט מוצגים נתונים המלמדים עד כמה נפוץ השימוש בטלפון הנייד בקרב ילדים ובני נוער. העתיקו מהטקסט את הנתונים האלה. שאלה 9: כתוב: "תמונת המצב בבתי-הספר בארץ בכל הקשור לשימוש של בני הנוער בטלפון הנייד עגומה למד י". הביאו מהטקסט שתי דוגמאות לפעולות של תלמידים הממחישות זאת. שאלה 3: כותב הטקסט מציע לנסח תקנון שבו יפורטו כללי השימוש בטלפון הנייד בבית-הספר. א. כתבו כלל אחד מבין כללי השימוש בטלפון הנייד שהכותב מציע לכלול בתקנון בית-הספר. 49

50 ב. א. ב. כיתבו כלל נוסף שלדעתכם צריך להיות בתקנון בית הספר בנושא שימוש בטלפונים סלולאריים במסגרת בית הספר. שאלה 1: מהי ההמלצה העיקרית של כותב הטקסט? מה דעת, האם זו המלצה חשובה? יש להימנע משימוש בטלפון נייד במקומות ציבוריים. חשוב להקפיד על שימוש בטיחותי בטלפונים ניידים. יש לאסור על תלמידים להשתמש בטלפון נייד בבית-הספר. יש לשפר את האופן שבו התלמידים משתמשים בטלפון נייד. מה דעתך? שאלה 2: כותרת הטקסט היא: "טלפון נייד ברכה או קללה?" האם, לדעתכם, כותרת זו מתאימה לטקסט? האם לחברה טלפון סלולארי הוא ברכה או קללה? פרט דעתך. שאלה 8: כדי להתמודד עם המצב המתואר בטקסט, הוחלט בכמה יישובים לאסור את השימוש בטלפון נייד בין כותלי בית-הספר. האם אתם תומכים בהחלטה זו או מתנגדים לה? נמקו את תשובתכם. 50

51 אפשרות 2: תקנון בית ספרי מהלך הפעילות נציג לכיתה תקנונים שונים לשימוש בטלפון סלולארי בבתי הספר: תלמיד יוכל להביא לבית הספר טלפון סלולארי אבל יכבה אותו בתחילת השיעור. אין להשתמש בטלפון במהלך השיעור. אין להביא טלפונים סלולאריים לבית הספר. בהפסקות ניתן יהיה להשתמש בטלפונים סלולאריים רק באזורים מיוחדים שיועדו לכך. וכדומה... נדון עם התלמידים )בקבוצות או במליאה( על המשמעות של כל כלל והאם הוא מקובל עליהם או לא. נטיל על הקבוצות )או ביחד על כל הכיתה( מטלה: עליכם לבנות פרק לתקנון בית ספרי בנושא כללים לשימוש בטלפונים סלולאריים במסגרת בית ספר. יש לכתוב את הכללים ואת הרציונאל לכללים. הכללים יהיו מבוססים על היבטים בריאותיים וחברתיים. אפשרות 1: פעילות בנושא "כל אנטנה צריכה מרפסת" האם אנחנו רוצים אנטנה ס ל ול אר ית על גג הבית שלנו? מי יחליט אם תוצב שם אנטנה כזאת? מהלך הפעילות נקריא בכיתה את הקטע הבא ונדון בשאלות שבסופו. שנים רבות מתנהלת מחלוקת על הצבת אנטנות סלולאריות במקומות יישוב. מצד אחד החיבה שלנו, הישראלים, לטלפונים הניידים והדרישה שלנו לאיכות קליטה טובה מחייבות את חברות הטלפונים להציב אנטנות רבות גם באזורים מאוכלסים; ומצד אחר ארגונים לאיכות הסביבה וארגונים לבריאות הציבור מתריעים על הסכנות של הקרינה הנפלטת מן האנטנות. הארגונים הירוקים טוענים שלקרינת האנטנות יש השפעות שליליות רבות על גוף האדם, כמו התחממות של רקמות הגוף. משערים כי להתחממות זאת יש גם השפעות ארוכות טווח קשות, כגון: פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון, כאבי ראש ואף סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן מסוגים שונים. מתוך: מט"ח, אזרחות ודמוקרטיה, מגינים על זכויות האדם. 51

52 יש לציין כי לדעת המומחים, מוטב להציב הרבה אנטנות קטנות, שהקרינה שלהן חלשה באופן יחסי, מאשר להציב מעט אנטנות בעלות קרינה חזקה. וכי מוטב להשתמש בטלפון באזורים עם הרבה אנטנות בהם הקליטה טובה ולא באזורים ללא אנטנות בהם הקליטה חלשה ולכן הקרינה חזקה. בשנת 9008 קיבלה הכנסת חוק שמטרתו, בין היתר, להסדיר את הצבת האנטנות, על-פי העיקרון של "זהירות מונעת": מכיוון שטרם נודעו לנו כל ההשפעות ארוכות הטווח של האנטנות, צריך ליצור מרחק ביטחון בין האנטנות לבין הציבור, כדי למנוע את השפעות הקרינה. כדי שהחוק יפעל, וכדי שיהיו לו "שיניים" נוסחו תקנות להצבת האנטנות. המטרה שלהן, בין היתר, היא לקבוע את האמצעים הדרושים למניעת סכנה לציבור ולסביבה כתוצאה מן החשיפה לקרינה. השר להגנת הסביבה הוא המופקד על כך שהחברות הסלולאריות יפעלו לפי התקנות. המאבק על הגגות: תקנות להצבת ההאנטנות חברות הטלפונים הניידים התנגדו לאפשרות של מניעת הצבת אנטנות קטנות על "מרפסות הגג" של הבתים הפרטיים, כלומר: על גגות הבניינים. הצבת האנטנות הקטנות על הגגות היא הליך קל ופשוט לחברות אלה הן אינן צריכות לקבל היתר בנייה, אלא רק להגיע להסכם עם בעלי הבתים )תמורת לא מעט כסף(. כך הדיירים באזור הסמוך לבניין נחשפים לקרינה ללא ידיעתם, ולכן הם גם אינם יכולים להגיש את התנגדותם להצבת האנטנה שאלות למחשבה אילו זכויות של דיירי הבתים מופרות? כאשר מתקינים אנטנה במרפסת הסמוכה לדירתם? אם בבניין גרים אנשים המשתמשים בטלפון סלולארי וכאלו שאינם משתמשים מי נפגע בעיקר?.0.9 אפשרות 0: פעילות בנושא יתרונות וחסרונות חברתיים של הטלפון הסלולארי ציוד: טלפונים סלולאריים" אורי חזקיה- בקטע "צחוק מהעבודה דיסק עם סטנד אפ- מהלך הפעילות של אורי חזקיה בנושא טלפונים סלולאריים. נראה לתלמידים את קטע הסטנד-אפ נתחיל בשאלה: למה צחקנו? )מקוים שיצחקו..!( האם הייתם פעם במצב דומה או ראיתם מצב דומה? מה היתרונות החברתיים בטלפון נייד? האם יש חסרונות בשימוש בטלפון, מבחינה חברתית? איזה שימושים אתם עושים בטלפון הנייד? מתי? דרך אחרת הינה לאפשר לתלמידים לבצע משחקי סימולציה על קטעים מצחיקים או לא נעימים שקרו להם עם טלפונים סלולאריים. 52

53 לדוגמא: רשימת יתרונות וחסרונות של שימוש בטלפונים סלולארי בטלפון )ואפילו ניתן לשלוח תמונות(- ישש אפשר לשתף חברים החוויות דרך תמונות שצושצולמו יתרון- בקטע הסטנד-אאפ. התייחסות לתמונות יש פגיעה בפרטיות למשל כשאתה מדבר באמצע ארוחה כולם שומעים את הצד שלך. במצב חסרון- כזה אתה גם פוגע בפרטיות של הצד השני שלעיתים אינו יודע שיש מאזינים לצד שלך או לשיכם )אם ויש גם פגיעה בפרטיות של הסובבים אותך שלא תמיד מעוניינים לשמוע את שיחתך השיחה ברמקול(. ועסוקים בדברים אחרים. יתרון- אפשרות ליצירת קשריים מהירים עם אנשים רחוקים חיסרון- לא יוצרים קשרים פנים אל פנים יתרון- ניתן ליצור קשר עם ילדים ומבוגרים הזקוקים לעזרה בדחיפות )הזמנת אמבולנס או משטרה( וכן לאתר ילדים או מבוגרים שברשותם טלפון והלכו לאיבוד. חיסרון- פגיעה בפרטיות נשמח לשמוע בפורום על הצעות נוספות לדיונים בנושאים חברתיים הקשורים לשימוש בטלפונים סלולאריים. 53

54 נספחים לשיעור 1 ערכות לשיעור: משחק רביעיות כולל הוראות משחק תמונות טלפונים שונים )נייח חוטי, אלחוטי, נייד ואייפון( רביעיית "קרינה" מוכנה למורה להצגה בכיתה רביעיית "טלפונים" מוכנה למורה להצגה בכיתה כרטיסים למשחק "עשה סדר בקרינה"- ערכה נספחים לשיעור: דף אירגון להצגת רביעיית קלפים נבחרות- לצלם אחד לכל קבוצה משחק אינטרנט "עושים סדר בקרינה" כתובת אתר אינטרנט- לצילום גזירה וחלוקה לתלמידים משחק אינטרנט "קרן, זהירות קרינה" כתובת אתר אינטרנט- לצילום גזירה וחלוקה לתלמידים 54

55 כותרת לרביעיה הדבק קלף הדבק קלף הדבק קלף הדבק קלף

56 כתובת אינטרנט של משחק "עושים סדר בקרינה" עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה עושים סדר בקרינה

57 כתובת אינטרנט של משחק "קרן זהירות קרינה " קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה קרן- זהירות קרינה 57

58 נספחים לשיעור 2 ערכות לשיעור: תמונות אמא וילדה מדברות נספחים לשיעור: דף עבודה ל"טענות" לצלם אחד לכל קבוצה קטעי ידיעות- לצלם ולגזור כל קטע בנפרד 58

59 דף קבוצתי: "טענות" קראו את ממצאי המחקרים המופיעים בקטע או הקטעים שקיבלתם והעתיקו טיעונים מתאימים לאחת או לשתי הטענות המופיעות בראש העמודה. הטענות טלפונים סלולאריים מסוכנים לבריאות טלפונים סלולאריים אינם מסוכנים לבריאות 59

60 קטעי ידיעות מדובר במחקר שנעשה בראשות פרופ' סלפורד, במעבדה באוניברסיטת Lund בשבדיה בשנת במחקר חשפו חולדות בגילאים 09 עד 98 שבועות לקרינה כמו זו הנפלטת מטלפונים ניידים. נלקחו ארבע קבוצות של חולדות שהשתתפו במחקר, בכל קבוצה 6 חולדות. שלוש קבוצות נחשפו לקרינה במשך שעתיים. קבוצה אחת נחשפה לקרינה בהספק 00 מיליוואט, קבוצה שנייה ל- 000 מיליוואט וקבוצה שלישית ל מיליוואט. הקבוצה הרביעית לא נחשפה לקרינה כלל. במשך 20 יום בחנו את התנהגות החולדות. לאחר מכן בדקו את מוחותיהן במיקרוסקופ, ומצאו מספר גדול של תאי מוח פגועים בכל הקבוצות שנחשפו לקרינה לעומת החולדות שלא נחשפו. מספר התאים שנמצאו פגועים היה גדול יותר ככל שהספק הקרינה היה גדול יותר. במחקרים קודמים נמצא כי קרינה מטלפונים ניידים גורמת לדליפת חלבונים מהדם למוח. לדעתו של החוקר יתכן שיש קשר בין דליפה זו לבין הנזק למוח החולדות שהשתתפו במחקרו. הוא הוסיף, כי מאחר ומוחה של חולדה דומה למוח אנושי, ניתן לומר כי לטלפונים הניידים תהיה השפעה דומה על בני אדם. כל אנטנה צריכה מרפסת מתוך מט"ח- אזרחות ודמוקרטיה שנים רבות מתנהלת מחלוקת על הצבת אנטנות סלולאריות במקומות יישוב. מצד אחד החיבה שלנו, הישראלים, לטלפונים הניידים והדרישה שלנו לאיכות קליטה טובה מחייבות את חברות הטלפונים להציב אנטנות רבות גם באזורים מאוכלסים; ומצד אחר ארגונים לאיכות הסביבה וארגונים לבריאות הציבור מתריעים על הסכנות של הקרינה הנפלטת מן האנטנות. הארגונים הירוקים טוענים שמחקרים מראים כי קרינת האנטנות יש השפעות שליליות רבות על גוף האדם, כמו התחממות של רקמות הגוף. משערים כי להתחממות זאת יש גם השפעות ארוכות טווח קשות, כגון: פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון, כאבי ראש, הפרעות בשינה ואף סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן מסוגים שונים. 60