1
עובדים, לקוחות ושותפים יקרים, לפני כשנה פרסמה ועדת המכרזים הבינמשרדית לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, שהורכבה מנציגי משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ומשרד האוצר, מכרז להצעות להקמת והפעלה של מרכז הכוון וליווי תעסוקתי לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. בחלק המתאר את הרקע לפרסום המרכז, נכתב כי..."למרות שהממשלה משקיעה לאמעט משאבים ותקציבים רבים לצורך שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות הינו עדיין נמוך ביותר ובהתאם לנתונים כיום, שיעור המועסקים מתוך הזכאים לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי 2 עומד על כ- 18% בלבד ומתוכם רק כמה מאות משתכרים מעל מחצית השכר הממוצע במשק. מן האמור לעיל עולה, כי יש לנקוט במכלול צעדים שיובילו לשינוי ולעידוד אנשים עם מוגבלות לנצל את הזכויות הנגזרות מהתיקון לחוק הביטוח לאומי, זאת על-ידי תכלול הפעילות הממשלתית הקיימת במרכזים ומתן ליווי תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות". במכרז זה נקבע כי הזוכה יידרש להקים ולהפעיל מרכז לתעסוקת אנשים עם מוגבלותOne ) Center) Stop באזור מרכז הארץ אשר יהווה כתובת אחת עבור אנשיםעם מוגבלות המבקשים להשתלב בשוק העבודה החופשי ו/או להביא למיצוי הפוטנציאל התעסוקתי שלהם. כמו כן, נכתב כי "השירות יינתן כתהליך הכולל ראיה רחבה והוליסטית מתוך מטרה לעודד ולסייע לאוכלוסיית היעד להשתלב בשוק העבודה החופשי ו/או להביא למיצוי הפוטנציאל התעסוקתי, ויכלול, בין היתר, ליווי ותמיכה אינטנסיביים של המפעיל, מתן כלים ייעודים ומקצועיים בהתאם לצרכים הפרטניים של המשתתף בתכנית, חיפוש עבודה, השמה בעבודה ומעקב ותמיכה לאחר השמה בעבודה".
כשנה לאחר פרסום המכרז, ומספר חודשים קצר לאחר פתיחת מרכז ההכוון, אנו שמחים לארח את מיה הובר, המנהלת המקצועית שלהמרכז, אשר תפרט בזרקור החודש של גיליוןזה את הרקע להקמתו, את המודל המקצועי, את יעדי המרכז, קהלי היעד, מגוון השירותים השונים ועוד. אני מבקש להודות למיה על כתיבת זרקור החודש החשוב והמעניין. בהמשך לזרקור החודש תוכלו לקרוא את החדשות בתחום מהארץ ומהעולם, להיכנס לקישור לתרגום העברישל הניוזלטר החודשישל האו"ם בתחום המוגבלויות, לקרוא את פינת החברה והפנאי ולעיין בפינת הצרכן נותן שירות השירות. אני מקווה שתמצאו גיליון זה מעניין ומועיל. שלכםן, 3 ד'ר אמיר טל, מנהל מחלקת מחקר ופיתוח, קבוצת שכולו טוב
חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם... 5 קישור לנוסח העברי של ניוזלטר מרץ של המזכירות לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהםשל אנשים עם מוגבלויות... 10 זרקור החודש: קריירהללא הגבלה מרכז הכוון תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות מאת מיה הובר...11 מדור החברה והפנאי... 21 4 פינת הצנ"ש: "צרכנים נותני שירות"-בין הפרקטיקה, לתיאוריה, ובין האישי למקצועי... 23
1. עושים שינוי - כנס המדיניות השלישי של התנועה הצרכנית בבריאות הנפש 5 בסימן תמיכת עמיתים: כנס המדיניות ה- 3 של התנועה הצרכנית בבריאות הנפש בישראל יתקיים ביום חמישי, ה- 7.7.2016 במרכז האירועים והקונגרסים.AVANUE הכנס השנה יתמקד השנה בתחום של תמיכת עמיתים. מתמודדים (צרכני בריאות הנפש) יתכנסו יחד עם משפחות ואנשי מקצוע לדון בנושאים הקשורים בקידום צרכנים יוזמות של מתמודדים, מיצוי זכויות, שימוש בידע מניסיון, תמיכת עמיתים ועוד. בכנס גם יחולק "אות התנועה הצרכנית". לפרטים נוספים ולהרשמה היכנסו: http://bit.ly/1wzimhz גיליון מיוחד באנגלית של האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי (יספר"א) לכבוד כנס השיקום בבוסטון. ביןה 22-25 למאי התקיים בבוסטון כנס בינ"ל בנושא השיקום וההחלמה בבריאות הנפש אליו יצאה גם משלחת של חברי יספר"א. במהלך הכנס נערך מושב מיוחד ומעניין במיוחד שעסק בשיקום הפסיכיאטרי בהקשר הישראלי. לטובת מושב זה, יספר"א השיקה חוברת מיוחדת שנותנת הצצה לנעשה בתחום בישראל. לקריאת החוברת היכנסו: http://bit.ly/1vobfqn ספר חדש ומומלץ וכנס השקה: "שבויה בעצמה" מאת נעה שטמלר.להלן תיאור הספר כפי שמופיע בכריכה האחורית של הספר: "לא בכל יום נקרית לנו הזדמנות לפגוש מקרוב ולגעת במה שרובנו חוששים לגעת בו מחלת נפש. הספר שלפניכם הוא יומן אישי, חושפני וכואב, של אם לילדה חולת סכיזופרניה של הילדוּת, המספרת את סיפורה האישי החלמרגע גילוי המחלה ועבור בימי האשפוז הקשים במחלקה פסיכיאטרית לילדים, תוך ניסיון כמעט סיזיפי להמשיך הלאה ולשמורעלסוג של שגרה. שבויה בעצמה אינועוד חלון הצצהמהסוג שאליו הורגלנו. כתיבתה של נועה.2.3
שטמלר כמוה כדלת פתוחה לרווחה המזמינה אותנו להיכנס אל עולמה של החולה ומשפחתה, שמתמודדות באומץ עם המחלה ועם הסטיגמה החברתית. נועה שטמלר, ילידת תל אביב, 1968, נשואה, אם לחמישה וסבתא לנכדה. בעלת תואר שני בספרות מהאוניברסיטה העברית. הייתה מורה ומחנכת למעלה מעשרים שנה, סיימה הסבה אקדמאית לעבודה סוציאלית וכעת לומדת לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן". הספר מומלץ מאוד לכל בעלי העניין בתחום! להזמנה לכנס ההשקה שיתקיים ב- 8 ביוני באוניברסיטת בר-אילן היכנסו: http://social-work.biu.ac.il/node/3370 לקריאת כתבה שפורסמה בעיתון "ישראל היום", המתארת את הספר היכנסו: 6.http://www.israelhayom.co.il/article/373551 לדף הספר בהוצאת ידיעות ספרים היכנסו:.http://bit.ly/1NRo1pn 4. מחקרים וחדשות בתחום המוגבלות שכלית התפתחותית מאת קרן שלם.להלן כתב העת השביעי העוסק בתחומי המחקר של קרן שלם. כתב העת מיועד לקהיליית אנשי המקצוע העוסקים בתחום, הן בהיבט המחקרי והן בהיבט הטיפולי ומטרתו לחשוף את הקוראים לחידושים בעולם המחקר בתחום. השנה, לראשונה, מקיימת קרן שלם כנס מחקרי/מדעי בו יוצגו מחקרים אשר הסתיימו בשנת 2015. בימים אלה מתפרסם קול קורא באתר הקרןלהגשת הצעות לתמיכה וסיוע של קרן שלם במחקרים, עבודות תזה ודוקטורט לשנת 2017. חוקרים, אנשי מקצוע וכל העוסקים בתחום אשר כותבים, חוקרים ומתעדים מוזמנים לשלוח את התוצרים לפרסום בכתב העת: http://bit.ly/1tgdxsf
5. ספר נהלים למפעל מקדם תעסוקה. השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי באגף 7 השיקום במשרד הרווחה, שם למטרה לפתח את תחום התעסוקה עבור אנשים עם מוגבלויות מתוך הכרה במרכזיות הנושא בתהליכי שיקום.כחלק ממגמה זו, נבנתה רפורמה למפעלים מוגנים אשר מהותה היא הפיכת המפעל המוגן למפעל מקדם תעסוקה במטרה לסייע לאוכלוסיית אגף השיקום להשתלב בעבודה בשוק החופשי. הרפורמה כוללת הגברת המוטיבציה, הכנה פרטנית וקבוצתית ללקוחות המפעלים לעבודה בשוק החופשי, בניית עמדות עבודה להתנסויות ופיתוח אופק תעסוקתי ורצף תעסוקתי עבור מקבלי השירות במפעלים. ספר נהלים זה הינו תוצר של עבודה ממושכת ויסודית על הרפורמה במפעלים מקדמי התעסוקה ומטרתו ליצור אחידות בעבודה בכל המפעלים ובמתן מענה למקבל השירות על כל הרצף התעסוקתי ומחייב עבודה בהתאם לנהלים אלו.לקריאת הספר היכנסו: http://bit.ly/25jq2gu BLIND DAY יום המודעות לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה. ה - BLIND DAY הוא יום המודעות לקהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל, שמתקיים בתאריך הסמלי 6.6 -ההגדרה הרפואית לראייה תקינה. ביום זה הציבור בישראל מוזמן לא לראות 6:6, ולהכיר את קהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה. מטרת ה BLIND DAY היא לחשוף את יכולותיהם ומסוגלותם של חברי קהילת האנשים עם עיוורון, ובכך לעודד השתלבות מקבלת ומכלילה יותר בחברה בישראל. הDAY BLIND השנה יהיה בסימן 'דברים שמחברים בין אנשים': תעסוקה, אהבה, תרבות וספורט, לצד הנושאים שעל סדר יומה של הקהילה, כמו נגישות, זכויות, הרחבת מספר המתגייסים לצה"ל מקרב חברי הקהילה והפחתת חסמים בקבלה לשוק העבודה. הציבור מוזמן להצטרף לפעילויות השונות המתקיימות ברחבי הארץ - להכיר, לחוות, לפגוש ולגלות שכולם שווים. אירועי ה BLIND DAY יתקיימו בין.6
התאריכים ה - 9.6.16 6.6. כנסת ישראל תציין את האירועים ביום דיונים מיוחד ב- 21.6.16. לדף הפייסבוקשל ה- DAY BLIND היכנסו: https://www.facebook.com/blindday6.6/?ref=aymt_homepage_panel ללוח אירועים נגיש לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה היכנסו: http://www.isocia2.com/clients/blind_day/blind_day/blindday3.php 7. כנס - IN אסטרטגיות לשילוב-כלים לפעולה. ב 16.6.16 יתקיים בבית ההארחה בבית וגן בירושלים, כנס IN הכנס השנתי לקידום ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בחברה של עמותת "יחד". כותרת הכנס של השנה היא: "אסטרטגיות לשילוב: כלים לפעולה". מושב הפתיחה של הכנס יעסוק בהיבטי חקיקה ומדיניות ויארח אתשר הבריאות ומספר חברי וחברות כנסות ממפלגות שונות, המושב 8 הראשון יביא קולות של גופים ואנשים המקדמים השתלבות בשטח ויכלול גם רב- שיח בנושא והמושב השני ידון בכלים יישומיים בדרך להשתלבות. בסוף הכנס יינתן "אות המשלב" לעיריית ירושלים ולפרויקט המשלב. לצפייה בתכנית המלאה ולהרשמה היכנסו: http://lp.vp4.me/dq4z 8. לימודי מוגבלות והחברה בישראל כנס משותף של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אלין בית נועם ומרכז אדמונד ספרא לאתיקה באוניברסיטת ת"א. ב 22-23 ליוני ייערך כנס בנושא לימודי מוגבלות בהקשר לחברה הישראלית. הכנס יתקיים באולם כס המשפט ע"ש מלכה ברנרד, הפקולטה למשפטים ע ש בוכמן, בניין טרובוביץ, אוניברסיטת ת"א. בכנס יוצגו הנושאים הבאים על ידי מספר רב של דוברים: אמנות פרפורמנס ומוגבלות, לימודימוגבלות והחברה בישראל, היסטוריה של המוגבלות בישראל, משפט והסדרת זכויות והיבטים
אנתרופולוגיים של מוגבלות בחברה הישראלית. לפרטים נוספים ולהרשמה ללא תשלום היכנסו: http://bit.ly/1slxxtb 9. הזמנה לכנס משותף של לשכת עורכי הדין וחברת המשקם. ביום רביעי, ה- 29.6.16 ייערך כנס בנושא עידוד העסקת עורכי-דין, מתמחים, סטודנטים ואנשי מנהלה עם מוגבלות לרגל "שנה לצו ההרחבה". הכנס יתקיים בבית הפרקליט בת"א והוא מאורגן על ידי לשכת עורכי-הדין וחברת המשקם. לצפייה בתכנית העשירה ולהרשמה חינמית לכנס היכנסו: http://bit.ly/1x7obt6 9
ניוזלטר אפריל של המזכירות לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כחלק מהמאמצים של קבוצת שכולו טוב להנגיש את הידע העדכני ביותר בתחום המוגבלויות, מחלקת המחקר והפיתוח 10 בקבוצה התנדבה לתרגם את הניוזלטר החודשי של מזכירות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כך שמעתה הניוזלטר יהיה זמין לקוראי השפה העברית. אתם/ן מוזמנים/ת להפיץ אותו בקרב הקולגות שלכם ולצרף את הקישור לניוזלטר באתרים וברשתות החברתיות של הארגונים שלכם/ן. לקריאת הניוזלטר של חודש אפריל, 2016 היכנסו: http://bit.ly/1njo32u
זרקור החודש: קריירה ללא הגבלה מרכז הכוון תעסוקתי לאנשים עם מוגבלות מיה הובר 1 מבוא נושא שוויון ההזדמנויות בעבודה צובר מודעות הולכת וגוברת בעשורים האחרונים בארץ ובעולם. תעסוקה נחשבת לאחד התחומים החשובים ביותר בעיצוב מדיניות ובשיקום אנשים עם 11 מוגבלות, שהרי אי-השתלבותם המלאה של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה לא רק שפוגעת בהם עצמם, אלא יש לה השפעות מרחיקות לכת על החברה כולה (פלדמן & בן-משה, 2006). ברוב מדינות העולם המודרני, אפליה, סטיגמה, אבטלה, עוני ותלות כלכלית הינן חוויות נפוצות בקרב אנשים עם מוגבלות ) for World health organization (WHO), 2011; Organization (OECD);2010 ;Economic Co-operation and Development מדינת ישראל, משרד המשפטים,.(2014 במדינת ישראל חיים כיום מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה ומתוכם כ- 501,111 אנשים הזכאים לגמלת נכות. נתונים מתוך סקר אחרון של נציבות שיוון זכויות של אנשים עם מוגבלות מראה כישיעור התעסוקהשל אנשים עם מוגבלות נמוך בהשוואה 1,MsOT מנהלת מקצועית, רבדים מרכז ההכוון התעסוקתי לאנשים עם מוגבלות
לאנשים ללא מוגבלות: בגיל העבודה, 21% מן האנשים עם מוגבלות מועסקים לעומת 11% מקרב אנשים ללא מוגבלות. הפער גדול יותר בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה, מהם רק 25% מועסקים. בשנים האחרונות חל אמנם, שיפור בשיעורי ההעסקה של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל, עם זאת איכות ההעסקה עדיין נמוכה (הלמ"ס, 2014; ברלב, אברהם, הבר וריק, 2015). בקרב אנשים עם מוגבלות שעובדים רמות השכר נמוכות יותר, והן נמוכות עוד יותר בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה. בהמשך לכך, נתונים מראים כי אוכלוסייה זו מועסקת, על פי רוב, במשרות זמניות, לא מקצועיות או משרות שדורשות מיומנות נמוכה Jang, (רופמן 2010 Meng, 2014,(;Yuh, Yun-Tung, ונהנים מהזדמנויות קידום פחותות 2014) ;Gopakumar, פפרמן 2010, הלמ"ס, 2014). בנוסף, עובדים עם מוגבלות מדווחים על רמה גבוהה יותר של אפליה גלויה וסמויה בקרב מעסיקים ועמיתים, על אי צדק במדיניות במקום העבודה ועל שביעות רצון 12 נמוכה יותר מעובדים ללא מוגבלות המועסקים בשוק הפתוח (2010 al,.(synder et לאור זאת, כבר בשנת 2011 החליטה ממשלת ישראל על הקמת מרכז תעסוקה ייעודי לאנשים עם מוגבלות שיספק מענה רחב ומיטבי למצב התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל. בימים אלה נפתח מרכז הכוון תעסוקתי הראשון במדינת ישראל שפותח והובל על ידי הממונה על שילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה, דפנה מאור. מרכז זה הינו פרי שיתוף פעולה ייחודי בין משרדי בין משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ומשרד האוצר השותפים להתוויית התכנית ומדיניותה. לראשונה בארץ, המרכז פועל כמרכז שירות על פיהמודל של Center","One Stop הפועל במקומות שונות בעולם מאז שנות ה 90.
מודל ה One Stop Center מרכז השירות Center" "One Stop הינו מודל הפעלה ייחודי, שייעודו לאפשר תיאום בין הגורמים השונים האחראים על מתן השירותים כחלק ממערכת הרווחה וכחלק ממערכת העידוד לתעסוקה. הרעיון שבבסיס מודל זה מבוסס עלהצורךלארגן בצורה חדשה את הספקת השירותים הניתנים ע"י המדינה לפרט בדרך המסדירה את קבלת השירותים כך שהאדם יקבל גישה לכל השירותים של מערכות הרווחה דרך נקודת גישה אחת ) & Kubiceck Pollitt, ;2003.(Hagen, 2000 עם זאת, מרכזי השירות אינם רק מקום פיזילהספקת שירותים, אלא הם מכילים בתוכם מבנה ארגוני וחשיבה שונה Pedersen, 2011 ((Askim, Fimreite, Moseley, & הרקע להקמת המרכזים טמון בקונפליקט מובנה הקיים כמעט בכל אחת ממדינות ה- OECD בין הסוכנויות הממשלתיות השונות האמונות על התכניות לעידוד התעסוקה (גל, 2013). חוסר היכולת לחיבור בין הרשויות השונות במדינות רבות, הביאה לכך שרבות מהן ניסו למצוא דרכים 13 לשפר את מנגנוני התיאום ובמיוחד בתחום התעסוקה והקצבאות. מרכזי השירות מהווים כיום את אחד הפתרונות המרכזיים המיושמים במדינות רבות על מנת לפתור את הקונפליקט הקיים בין הרשויות השונות. המטרה העיקרית של מרכזי השירות הינה לאפשר שער כניסה אחד שיספק את מתן הקצבאות ומתן שירותים תומכים לתעסוקה במרכז אחד (2007 ;(Konle-seidl, זאת מתוך תפיסה שכאשר השירות ניתן תחת אותה קורת גג אחת ניתן לנצל טוב יותר את משאבי המדינה ובכך להביא לשילוב יעיל יותרשל אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ) גל, 2013; 2006.(OECD, ברוב מדינות העולם בו מופעל המודל השירותים השירות הנכללים הינם הכשרה לעבודה ותכניות תעסוקה,שיקום מקצועי, הכשרת מבוגרים ותכניות להכשרה מקצועית.
מרכז ההכוון התעסוקתי תיאור, יעדים, קהלי יעד, מודל עבודה ופירוט השירותים מרכז ההכוון התעסוקתי לאנשים עם מוגבלות מקדם תכנית השתתפות מבחירה שמטרתה לקדם את שיעור המועסקים מבין אוכלוסיית היעד באמצעות סיוע אישי לצורכי שילוב בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם. המרכז נותן פתרון מקיף הכולל כלים ומשאבים המאפשרים להתמודד עם חסמים בצד ההיצע ובצד הביקוש לעובדים, ובהתייחס לחסמים חברתיים תרבותיים של האוכלוסייה. כך ניתן טיפול פרטני ומעמיק, לרבות ליווי מתמשך של כל משתתף לאורך התכנית ולאחריה לשם מעקב אחר השתלבות המשתתף בשוק העבודה בפועל. בהמשך לכך, המרכז מקיים שיתוף פעולה בהפעלת מערך קשרי מעסיקים, לרבות מרכזי התמיכה למעסיקים של משרד הכלכלה ליצירת מאגר משרות לשם השמת המשתתפים, וקידום תכניות ייעודיות לתיווך בין מעסיקים פוטנציאליים ומשתתפים. בנוסף, המרכז מאגם את המידע הקשור 14 בתעסוקת אנשים עם מוגבלות, בקרב משתתפים בתכנית, מעסיקים והממשלה ויפעל לטייב מידע זה לטובת המשתתפים בתכנית. למרכז מספר יעדים: העלאת שיעור המשתתפים בשוק העבודה החופשי בקרב אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות, ומשך תקופת העסקתם, גובה השכר והיקף העסקתם. איגום כלל המשאבים הממשלתיים והנגשת כלים קיימים בנושא של טיפול באנשים עם מוגבלות. הגדלת שכר העובדים וההכנסה הפנויה של משתתפי התכנית מתן מענה לחסמים קיימים המונעים שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח, באמצעות בניית תכנית אישית ומתן ליווי פרטני מקיף (הכולל סדנאות, הכוון, ליווי, סל שירותים והכשרה מקצועית) לכל משתתף בתכנית. תיווך בין משתתפי התכנית ובין מעסיקים פוטנציאליים
ליווי המשתתף לאחר השמתו ותמיכה בצרכי המעסיק בהקשר להעסקה בסיוע מרכז התמיכה למעסיקים, מרכז ההשאלה "יד לתעסוקה שווה" וההתאמות של משרד הכלכלה. צמצום פערים חברתיים קיימים באמצעות שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. קהל היעד של המרכזהינו אנשים עם מוגבלות כלשהי בגילאי העבודה, אשר משתייכים לאחת מהקבוצות הבאות: מקבלי קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי, מי שנקבעו לו לכל הפחות 20% נכות רפואית משוקללת ע"י המוסד לביטוח לאומי, מי שנקבע לו ע"י רופא מוסמך ממשרד הבריאות כי אילו היה מגיש תביעה לנכות היה זכאיל 40% נכות לפחות (ע"פ סעיפים 33 ו 34 בלבדשל המבחנים לקביעת דרגת נכות של הביטוח הלאומי). כך, אוכלוסיות שונות שלא קיבלו מענה בשיקום תעסוקתי יוכלו לקבל מענה במרכז ביניהם אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית הזכאים ל 21 39 אחוזי נכות בלבד ואינם זכאילשירותי סל שיקום של משרד 15 הבריאות. לא יוכלו לקבל שירותים אנשים המועסקים מעל לחצי משרה,מקבלי הבטחת הכנסה, נכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ותאונות עבודה. מודל עבודה:אדם שפונה לקבלת השירות במרכז מתווך למנהל תיק שילווה אותו לאורך כל הפעילות במרכז. מנהלי התיקים הינם אנשי מקצוע מומחים בתחום השיקום התעסוקתי ותפקידם לבצע תאום טיפול תעסוקתי של מקבל השירות. תכנית אישית נבנית יחד עם מקבל השירות וכוללת את המרכיבים הבאים: מפגשי ייעוץ, הכוון וליווי עם מנהל התיק, מיצוי זכויות בתחום התעסוקה, חיפוש עבודה של הלקוח ומנהל התיק עד להשמה, ליווי בעבודה, סדנאות הכנה והכשרה לעבודה והכשרות מקצועיות. מקבל השירות במרכז נדרש לפרואקטיביות ומעורבות מלאה בתהליך הליווי, עליו להיות פעיל בתהליך חיפוש העבודה, לקחת חלק בסדנאות ולבצע את התכנית האישית שלו באופן מיטבי. בנוסף, מקבל השירות במרכז זכאי לסל שירותים רחב על פי צרכיו הכולל: הנגשות נדרשות לשילוב במרכז (ליווי פיזי, תרגום
בשפת סימנים, שעורי עזר), אבחון תעסוקתי ומימון החזרי נסיעה. כמו כן, מקבלי השירות זכאים לקבל מענק על התמדה בעבודה בגובה המשכורת (עד ( 5000 ובכפוף לקריטריונים. משך השירות הניתן במרכז הינו מוגבל לשנתיים ולאחריו, באם יש צורך, יופנה מקבל השירות להמשך ליווי בקהילה במסגרות מתאימות לו. השירותים הניתנים בתהליך הפרטני והקבוצתי מתמקד בכל מפגש במקביל על שלושה מרכיבים: זהות אישית תעסוקתית, ידע עלעולם העבודה ורכישת מיומנויות, מתוך הנחה שחפיפה בין מרכיבים אלו תוביל לתהליך פיתוח קריירה בקרב הפרט ולהשתלבותו המיטבית בשוק העבודה (ראו תרשים 1). מרכיב פיתוח זהות אישית תעסוקתית כולל היכרות מעמיקה עם המאפיינים האישיים של כל 16 פרט בהתייחס לעולם העבודה ולתהליך התפתחות הזהות המקצועית שלו. רכיב זה כולל העמקה בתחומים הבאים: כוחות וחסמים, השלכות המגבלה על תפקוד האדם בעולם העבודה, ערכים אישיים בהתייחס לעבודה, סטיגמה עצמית וזהות תעסוקתית, פיתוח מסוגלות עצמית תעסוקתית, זיהוי גורמי תמיכה ומשאבים בקהילה ועוד. מרכיב קידום ידע על עולם העבודה כולל העמקת ההיכרות עם מאפייני שוק העבודה העדכני על אתגריו וההזדמנויות שבו. רכיב זה כולל היכרות עם דרישות עולם העבודה, מאפיינים של עמדות עבודה שונות, רכישת כלים לניטור סביבת עבודה והתאמה והנגשה של עמדות עבודה, היכרות עם זכויות עובדים וזכויות וחקיקה בנוגע לאנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. מרכיב רכישת המיומנויות מתמקד בהקניה והטמעה של השימוש בכלים להשתלבות בשוק העבודה. רכיב זה כולל הכנה פרטית וסימולציות לראיון עבודה ומרכזי הערכה, כתיבת קורות חיים, כלים לבחירה ולניהול קריירה,סנגור עצמי, התאמה אקטיבית של מקבל השירות של
הסביבה בעולם העבודה לצרכיו, כלים של ניהול מוגבלות בעבודה, ניהול קונפליקטים ושילוב חברתי בעבודה, אסטרטגיות למידה וניהול הפרעות הקשב ועוד. תרשים 1: מודל העבודה במרכז ההכוון התעסוקתי לאנשים עם מוגבלות 17
לסיכום התשתית המקצועית המוצעת במרכז רחבה ומאפשרת מתן מענה ייחודי לצורך האינדיבידואלי של כל אחד ממקבלי השירות במרכז. על מנתלקדם את היכולת של הפרט להשתלב בשוק העבודה, מקבלי השירות במרכז נדרשים למעורבות אקטיבית לאורך כלשלבי הליווי, על מנת לקדם יכולת ניהול עצמי, למצות את זכויות הפרט ולהשתלב בשוק החופשי לשביעות רצונו. צוות המרכז מחויב למקצועיות, דיסקרטיות, אמינות ושקיפות על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בכל אדם. לפרטים נוספים צרו קשר: *www.workitout.co.il 3968 ללקוי שמיעה ניתן לשלוחsms למספר 052-4058883 הכתובת שלנו: בית קלקא, מנחם בגין 116, תל אביב, קומה 1. 18 מקורות זהר, ג. (2013). מרכזי השירות לתעסוקה center) (one stop לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הבחנה בין מודלים שונים בעולם. משרד התמ"ת: ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס (2014). לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2013 לרגל היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות. מדינת ישראל. מדינת ישראל, משרד המשפטים (2014). דו"ח הפעילות השנתי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לשנים 2013-2014. ניתן לאתר בכתובת: http://index.justice.gov.il/units/netzivutshivyonsite/publications/news/pages/dohpeilut Shnati2013-4.aspx
פלדמן, ד., דניאלי-להב, י., חיימוביץ, ש. (2007). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה- 21. נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים: מדינת ישראל. פפרמן, ב. (2010). שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה: תמורות בתפיסות, פיתוח כלים ותוכניות תעסוקה. עניין של גישה, 5,10 20. רופמן, ל. (2010). עולם העבודה של אנשים עם מוגבלות. עניין של גישה, 32. 23-10, Askim, J., Fimreite, A. L., Moseley, A., & Pedersen, L. H. (2011). One stop shop for social welfare: the adaptation of an organizational form in three countries. Jang, Y., Yun-Tang, W., Meng, L. (2014) Factors Affecting Employment Outcomes for 19 People with Disabilities Who Received Disability Employment Services in Taiwan, Journal of Occupational Rehabilitation, 24, 11-21. Konle-seidl, R. (2007). One Stop Shop or More Shops? Institutional Changes in the Delivery of Employment Services in Germany. Paper prepared for ESPAnet 2007 annual conference : Social policy in Europe: Changing Paradigms in an enlarged Europe? (pp. 1 36). University of Vienna, Austria: Paper prepared for ESPAnet 2007 annual conference. Kubiceck, H., & Hagen, M. (2000). One Stop Government in Europe: an Overview. In M. Hagen & H. Kubicek (Eds.), One Stop Government in Europe. Results from 11 National Surveys. (pp. 1 36). Bremen: University of Bremen.
OECD. (2006). Sickness, Disability and Work: Breaking the Barriers (Vol. 1): Norway, Poland and Switzerland. SourceOECD Social Issues/Migration/Health (Vol. 2006, p. 177). OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development.Pollitt, C. (2003). The essential public manager. Public Policy and Management. Open University Press. Snyder, L.A., Carmichael, J.S., Blackwell, L.V., Cleveland, J.N., Thornton, G.C.(2010). Perceptions of Discrimination and Justice Among Employees with Disabilities, Employee Responsibilities and Rights Journa, 22(1) 5-19. l World Health Organization. International Classification of Functioning, Disability and Health, Geneva. (2001), World Health Organization. 20
מדור החברה והפנאי בין תיאוריה לפרקטיקה סיכום המאמר: Contributions of leisure to meaning-making and its implications for leisure studies and services 2 יעל מזור 3 מאמר קונספטואלי זה מסכם את המחקר הנוכחי על תפקיד הפנאי בתהליכי מציאת משמעות בחיים. התמות המרכזיות העולות מתרומתו של הפנאי לתהליכי מציאת משמעות בחיים הן: 21 (1) זהות -הן אישית והן קולקטיבית (2) יצירתיות - ביטויאישי דרך פנאי יצירתי (3) שייכות - חברתית, רוחנית ותרבותית: קשרים עם אנשים, דת, טבע ותרבות (4) הרמוניה/איזון בחיים (5) התמודדות עם דחק והחלמה (6) צמיחה ושינוי בחיים - חוסן, העצמה וכיוב' (7) היבטים אקזיסטניאליסטיים והתנסותיים של פנאי Yoshitaka Iwasaki (2016): Contributions of leisure to meaningmaking and its implications for leisure studies and services, Annals of Leisure Research, DOI: 2 פרטי המאמר לצרכי ציטוט: 10.1080/11745398.2016.1178591 3 דוקטורנטית בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה
שאיפתם של בני אדם לחיים מעורבים engaged) ב) סביבתם הינה למעשה תמת-העל אשר נצפתה בכל התכנים לעיל. שאיפה זו לחיים מעורבים ובעלי משמעות יכולה להיות מושגת על ידי שימור של שמחת חיים, תחושת שליטה על החיים (תחושה שיש מיקוד בחיים), שייכות בהיבטיה השונים, גילוי עצמי וגילוי מחודש של חדוות החיים וחוויה של תקווה והעצמה בחיים. חשוב לציין כי מחקרים הראו כי פנאי יכול לקדם את כל המרכיבים של חיים מעורבים ובעלי משמעות, כך שנראה כי ישנו קשר בין פנאי, מציאת משמעות בחיים ומעורבות. כך,מאמר זה מתאר את ההשלכותשל השימוש בפנאי ממוקד-משמעות מתוך הפרספקטיבות השונות. לקריאת המאמר המלא היכנסו: http://bit.ly/27qxmlg 22
פינתהצנ"ש: "צרכניםנותנישירות"- ביןהפרקטיקה, האישילמקצועי ובין לתיאוריה, להעז לצאת לדרך! ביום בהיר אחד, כשהייתי בת 37, החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי. השינוי שכיוונתי אליוהיה בתחום התעסוקה. הבטחתי לעצמי שעד לגיל 40, אהיה במקום אחר. חתרתי לשם במלוא הכוח, וכך היה. חלק מהעניין היה להפסיק לעבוד בעבודה בה מרכז הכובד הוא עיסוק ב"חומר" ב"פיזיות". קדמו 23 לכך מספר שנים של עבודה בתחום המסעדנות. בשנים בהם עבדתי במסעדה, הרגשתי שאני מזינה אנשים במזון ל"גוף", הבישולים שלי תובלו בהמון אהבה, הגשתי לסועדים את הצלחות המלאות בכל טוב, בעיניים נוצצות. אבל הרגשתיכמיטב הקלישאה שחסר לי תבלין...אישי, שלי! התחזק בי הרצון לעבוד עם אנשים לא רק דרך המזון הגופני אלא באמצעות הקשר, המבט בעיניים, היחס, ההקשבה. כשהגשתי אוכל לסועדים שהגיעו מדי יום, חשתי שאני ממלאת אותם באהבה. הכרת התודה שקיבלתי מהם הדהדהלי תקופה ארוכה, חשתישיש עוד מעבר למפגש הקצר בין הגשת מנות לפינויי שולחנות, אזהבנתי שכל רצוני מתחדד לכדי מתן מזון לנפש. לנשמה. כך עם התובנה הזו ורבות נוספות התחלתי לעבוד בהדרגה בעבודות שונות ומגוונות עם אנשים... עשיתי הכול ומהכול. וגילתי שעבודה עם אנשים עושה לי טוב. ניסיתי להבין ולהעמיק יותר מה יש בעבודה זו שבה אני מרגישה שאני משמעותית, שאני מצליחה להגיע לאנשים, שיש משהו נוסף שאני מביאה לעבודה.
בהמשך, עבדתיבין היתר גם כמדריכת שיקום בדיור, נחשפתי לעולם השיקום מצדו האחר של אותו מטבע, והתחלתי לקבל ליווי תעסוקתי של התכנית "צרכנים נותני שירות". במהלך הליווי נחשפתי לסוגיות ייחודיות שעוסקות בדיוק בשאלות איתן אני נתקלת, בחידוד היכולת שלי להעניק מניסיוני לאחרים. שם הבנתי על עצמי כמה דברים חשובים,שאני יכולה! ושזאת רק יריית הפתיחה שלי... צעד משמעותי נוסף קרה כשסיימתי בהצלחה קורס צנ"ש בבית הספר לשיקום. שם נפגשתי לראשונה עם חיזוקים רחבים מסביבה ניטרלית,באופן יחסי, אך סביבה שהדהדה עבורי את ההבנה העמוקה שזה הייעוד שלי. שם גם ברורהיה לי שהניסיון האישי שלי חשוב ככל שיהיה, אינו מספיק. שיש מקום וחשיבות ללמוד ולהתמקצע. להמשיג תהליכיםשאני עוברת עם עצמי, עם הדיירים שאני מלווה ולהבין כיצד אני יכולה לתרום לקידומם. 24 הרבה בזכות הדחיפה, התמיכה והאמונה הרבה שאני מקבלת מהאנשים סביבי. אני שואבת כוחות ממשפחתי, מחבריי, מעמיתיי לעבודה ומהליווי הצמוד. כיום, אני כבר בת 42, עוסקת ועובדת רק בשיקום. אט אט צמצמתי לחלוטין את כל מגוון העבודות, מתוך החלטה להתמקד במה שאני טובה בו. במה שמשמח אותי. במה שמעניק לי משמעות ותקווה שאפשר. רק צריך לצאת לדרך! צרכנית נותנת שירות.
אני מבקש להזכיר לכם/ן לבקר בערוץ האקדמי של הקבוצה בכתובת: https://www.youtube.com/channel/ucqat5zlmesz3v_zua2mb5bg/feed בעלי עניין המבקשים ללמוד על פעילות קבוצת "שכולו טוב" מוזמנים לבקר באתר שלנו: /http://s-tov.org.il 25 לצפייה במשרות הפתוחות בקבוצה היכנסו: /http://s-tov.org.il/jobs בנוסף, אתם/ן מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה/הצעה/רעיון לשיתוף פעולה: research@s-tov.org.il