מציץ ונפגע? השפעת העבודה עם נשים מוכות על חייהם של המטפלים בהן ליאת פסח חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה לרווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית יולי 2007
מציץ ונפגע? השפעת העבודה עם נשים מוכות על חייהם של המטפלים בהן מאת: ליאת פסח בהדרכת: פרופסור צבי איזיקוביץ חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה לרווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית יולי 2007 תאריך תאריך מומלץ לשיפוט על ידי (מדריך העבודה) מומלץ לשיפוט על ידי (יו"ר ועדת דוקטורט) I
הקדשה עבודה זו מוקדשת לשלוש נשים משמעותיות בחיי שאבדתי בעת כתיבתה... לסבתי רוז- ממנה למדתי להעריך פניני לשון ואת ריבוי המשמעויות שבמילים. לחמותי ליזה- ממנה למדתי לומר את אשר על לבי. ולאמי שירלי- ממנה ינקתי את היכולת להעניק, להכיל ולגדל. בכל עת שאתן חסרות לי והדמעות ממלאות את העיניים, אני חוזרת ואומרת: "אני לא בוכה, רק מתגעגעת"*. * חווה אלברשטיין
תוכן עניינים סעיף נושא עמוד V VIII 15 5 5 9 18 20 21 21 22 26 26 30 36 37 40 42 53 57 59 60 62 62 65 66 68 69 72 76 78 79 79 89 94 94 94 101 105 115 115 123 136 142 143 162 162 165 י ל ח 1 1.1 1.1.1 1.1.1.1 1.2 1.2.1 1.2.1.1 1.2.1.2 1.2.1.3 1.2.2 1.2.2.1 1.2.2.2 1.3 1.3.1 1.3.2 1.3.2.1 1.3.3 1.3.4 1.4 1.5 2 2.1 2.2 2.3 2.3.1 2.3.2 2.4 2.5 3 3.1 3.1.1 3.1.1.1 3.1.2 3.1.2.1 3.1.2.1.1 י 3.1.2.1.2 3.1.2.1.3 י 3.1.2.2 3.1.2.2.1 י 3.1.2.2.2 3.1.3 3.2 3.2.1 3.2.2 3.2.2.1 3.2.2.2 תקציר טבלאות מבוא פרק 1 י י י י י י י י י י י י י י פרק 2 י י י י י י פרק י י י י י י י י י י י י י י י י י י י י ם לל רקע מדעי הגישה הפנומנולוגית-אקזיסטנציאלית רקע פילוסופי מושגי יסוד פנומנולוגיים-אקזיסטנציאליים אלימות אינטימית נגד נשים אלימות אינטימית נגד נשים: מבט היסטורי ההכרה באלימות נגד נשים כבעיה חברתית היקף התופעה מאקטיביזם חברתי להתמקצעות בתחום אלימות אינטימית נגד נשים: מבט פנומנולוגי-אקזיסטנציאלי לקראת פנומנולוגיה של משפחות החיות באלימות לקראת פנומנולוגיה של האישה החיה באלימות השפעות המטופל על המטפל השפעות המטופל על המטפל בגישה הפסיכודינמית השפעות המטופל על המטפל בגישה הפנומנולוגית- אקזיסטנציאלית לקראת פנומנולוגיה של המטפל בנשים מוכות טיפול בקורבנות טראומה שחיקה נפשית סיכום שאלות המחקר שיטת המחקר המחקר הפנומנולוגי דגימה כלי המחקר מדריך הריאיון איסוף וניתוח הנתונים מהימנות ותקיפות אתיקה במחקר האיכותני ממצאים הפגיעה החשיפה פוגעת: "העבודה שלי פוגעת באיכות החיים שלי" הפגיעה הגופנית העולם הרגשי של המטפל בנשים מוכות לבד: " האלימות... צובעת את החיים " פחד ואיום: " הפעלת טרור עליי... מצמצם לי את... את מרחב הנשימה" בדידות בחזית אלימה: "אני לבד... אני חשופה שם ואני לבד שם" אחריות: " הדאגה מלווה אותי... ואני כל הזמן מפחד ש... זה יתפוצץ" הקושי הבין-אישי בקשר האינטימי עם נשים מוכות תסכול ואכזבה : "להקשיב, להכיל, לשמוע שהאישה בסיכון ובוחרת... להישאר שם" תהליכים טיפוליים: חוויות המטפל הפגיעה במשפחה: "אני סופגת כל כך הרבה, ואיפה זה יוצא?" ההתמודדות גבולות וויסות וויסות חדירת העבודה הביתה וויסות באמצעות דבור עצמי 3 III
169 174 182 182 188 197 198 199 199 207 214 217 217 226 228 230 232 235 240 240 243 247 257 259 261 264 267 293 296 297 298 3.2.2.3 3.2.2.4 3.2.3 3.2.3.1 3.2.3.2 3.3 3.3.1 3.3.1.1 3.3.1.1.1 3.3.1.1.2 3.3.1.2 3.3.2 3.3.2.1 3.3.2.2 3.3.2.3 3.3.2.4 3.3.3 3.3.4 4 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 י י י י י י י י י י י י י י י י י י י פרק 4 י י י י מקורות נספח א ' נספח ב ג' נספח ד' נספח ' וויסות באמצעות איזון וגיוון העבודה וויסות באמצעות איזון והעשרה בחיים הפרטיים "לא להישאר לבד" מקורות תמיכה וגבוי בעבודה מקורות תמיכה וגבוי בחיים הפרטיים הרווח צל הביוגרפיה העבודה כטיפול עצמי אלימות במשפחה בעבר האישי של המטפל לגדול מלגדל אחרים העבר האישי כתורם בהווה בדק בית: "ואיך זה אצלי?" הדמיון והשוני חידוד הרגישות לאלימות "זה גורם לי להיות יותר רגועה... כי זה נורא מפחיד " מודעות לאלימות כתרומה לילדים סיפוק ושליחות מציץ ונפגע? סיכום הממצאים דיון החשיפה לאלימות משנה עולמות מלכוד: המטפל, המטופל והמערכת "ניהול-העצמי": התנהלות לשם הישרדות "ללמוד מהמטפל" חוויה בלתי מנוסחת: הריאיון המחקרי כמפגש מורכב השלכות למחקר השלכות לפרקטיקה מדריך הריאיון מדריך ריאיון התיקוף דף למרואיין /ת כתב הסכמה IV
מציץ ונפגע? השפעות העבודה עם נשים מוכות על חייהם הפרטיים של המטפלים בהם ליאת פסח תקציר עד כה המחקר המדעי הרבה לעסוק בהשפעת אנשי המקצוע על המטופלים. רק לעיתים רחוקות נבדקה השפעת המטופלים על אנשי המקצוע. מטרת מחקר זה היתה לתאר ולנתח את - האופן בו עו"סים חווים את השפעות עבודתם עם נשים מוכות על חייהם הפרטיים ברמה האישית, הזוגית, והמשפחתית לאורך זמן- ועל חייהם כאנשי מקצוע. המחקר נערך במסורת פנומנולוגית עם דגש על המשמעויות והפרשנויות של המשתתפים. השאלות המרכזיות שהנחו את המחקר הן: מהן ההשפעות (השליליות והחיוביות) של עבודה טיפולית עם נשים מוכות על חייו הפרטיים והמקצועיים של העובד? כיצד עבודה זו מהדהדת בחוויותיו של איש המקצוע? כיצד ניתן לשמור ולהגן על העו"ס, בתוך עיסוקו המקצועי? המדגם כלל 24 עובדים סוציאליים יהודיים העובדים לפחות כשנתיים עם נשים מוכות בטיפול פרטני וקבוצתי, מחמישה סקטורים מקצועיים שונים, במטרה ללמוד ממגוון רחב של עו"סים העובדים עם נשים מוכות. הנתונים נאספו בריאיונות עומק חצי- מובנים שנערכו על ידי החוקרת, הוקלטו ותומללו. ניתוח הנתונים נערך לפי המסורת הפנומנולוגית. ניתוח ממצאים מצביעים על כך שאכן, העובד המציץ והמעורב בחייהן של נשים מוכות ושל משפחות החיות באלימות אכן נפגע במהלך עבודתו. אך הפגיעה מהווה רק חלק מהסיפור השלם. מממצאי המחקר עולה כי השפעת העבודה עליהם כוללת אמנם פגיעה, אך קיימים בנוסף תהליכים של גדילה וצמיחה בהתמודדותם עם פגיעה זו, אישית בזכות עבודה זו. וכן תחושות של רווח והפקת תרומה V
ניתן לארגן את ההשפעות העיקריות של הטיפול נשים מוכות על העו"סים המטפלים בהן לפי שלש תמות מרכזיות שיחד מסבירות ומציגות את עיקרי הממצאים: והרווח. הפגיעה, ההתמודדות הטיפול בנשים מוכות מעורר בעובד מגוון רגשות אמביוולנטים וסותרים, הייחודיים (אם כי לא בלעדיים) לתחום. המפגש של העובד עם אלימות במשפחה ועם סכנה מיידית ואמיתית לחיי בני אדם שבאחריותו משנה את אורח חייו ואת עולם-החיים שלו- life-world". everyday העבודה עם נשים מוכות בפרט ועם אלימות במשפחה ככלל חושפת את העובד לאלימות, לטראומה, לסכנה ולעיתים אף לאיום ממשי. הסכנה והפגיעה אינן מסכנות אותו בלבד, כמי שבחר לעבוד בתחום, אלא לעיתים קרובות האלימות חודרת לחייו הפרטיים של העו"ס וחושפות גם את משפחתו לאיומים, לטרור ולאלימות. אחת החוויות הקשות שתוארו הינה (trapped) חוויית המילכוד המתעוררת בעיקר במצבי סיכון גבוהים, כאשר קיים פער בין הערכת המטפל אודות רמת הסכנה בה חיה המטופלת לבין תחושותיה והערכתה של מידת הסכנה. חוויית המילכוד כוללת של תחושות קריעה בין נאמנות למטופלים והמחוייבות לעזור להם בקצב שלהם ולפי הפתרון הנבחר על ידם; לבין נאמנות לעצמם, לערכיהם כבני אדם וכאנשי מקצוע; לבין דרישות המערכת ונאמנות לה. אם כן, כיצד הם נשארים? כיצד עו"סים העובדים בתחום האלימות במשפחה, המטפלים בנשים מוכות לאורך שנים, מצליחים לשרוד את החשיפה לאלימות, את הפחד והאימה, את האחריות והתסכול? לאחר חוויית הפגיעה או בעקבותיה, חייב העו"ס להתארגן ולהערך להגנה על עצמו ועל משפחתו מפני המשך הפגיעה. עובד הבוחר להישאר בתחום למרות הקושי והמחיר, חייב למצוא דרכים להתמודד עם נזקי הפגיעה, למנוע או למזער ואף לשלב (incorporate) אותה לתוך עולמו, לתוך חייו. עובדים השורדים את השדה בתחום ואף מתמקצעים בו, הם עובדים המצליחים לפתח, במונחים שמציע מחקר זה, "ניהול-עצמי" יעיל ומותאם להם. מושג זה נובע מהמחקר הנוכחי, מכשולי המקצוע. הינו שם כולל למגוון טכניקות המאפשרות הישרדות בתחום והתמודדות עם VI
הפן החיובי לעבודה בהקשר מאתגר זה מתייחס לתחושות של רווח ותרומה אישית מהעבודה עם נשים מוכות. תחושות אלה נובעות מיכולתו של העובד להשתמש בעבודה כטיפול עצמי ולגדול מלגדל אחרים. כמו כן, העבודה עם נשים מוכות מהווה השראה לבדיקה עצמית של העובד, המעודדת אותו להתבונן ולבחון ולהעריך מחדש את חייו- האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. למחקר זה השלכות מחקריות ויישומיות בעיקר בתחום רווחת העובד. הכרת השפעות העבודה והבנתן יכולים לסייע לנו להיערך ולתכנן תוכניות תמיכה והדרכה ממוקדות, הבנויות על בסיס ידע מצטבר שנאסף מהעובדים עצמם, בנוגע לדילמות ולקשיים הייחודיים לעובדים בתחום זה. VII
רשימת טבלאות 66 טבלא 1: טבלאת נתונים דמוגרפיים של המדגם VIII
מבוא אלימות נגד נשים מוכרת בתרבות האנושית משחר ימיה. רק בשלושים השנים האחרונות התרחש שינוי חברתי משמעותי: ההתייחסות של החברה בעבר, אל נשים אלו כנשים בודדות ומבודדות, שנאלצות להתמודד לבדן מול האלימות בחייהן הפך להכרה של החברה כי אלימות נגד נשים היא בעיה חברתית ולא אישית, ועל החברה מוטלת האחריות והמחויבות לטפל בה. תחילה היו אלה קבוצות התנדבותיות שהגישו עזרה לנשים מוכות, ומאוחר יותר הצטרפו שירותי הרווחה, הכמורה, המשטרה, מערכת המשפט ומערכת הבריאות, ויצרו מארג סבוך ומסורבל של שירותי סיוע. שלב נוסף וחשוב היה תהליך ההתמקצעות בתחום, והעברת מרבית הטיפול בנשים מוכות אל העובדים הסוציאליים ) Dobash,.(Dobash & Cavanagh, 1985; Hamilton & Coats, 1993; Pahl, 1985 בעיות חברתיות הינן תוצר חברתי: הן מזוהות ומוגדרות על ידי החברה; החברה מתייחסת אליהן, מגיבה אליהן, חוקרת אותן ולעיתים אף מנסה למצוא להן פתרון ) ;1988 Dobash, Dobash &.(Gergen, 2001; Loseke, 1987, 2003; Stover, 2005 לשירותי הרווחה ולעובדים הסוציאליים היה תפקיד מרכזי בתהליך הבניית תופעת ה"אלימות נגד נשים" ול"אלימות במשפחה" כ"בעיה חברתית רחבת היקף" ) Burman, Davis, ;1987 Margolin & 1993). גם המחקר המדעי בתחום תרם חלק חשוב בתהליך זה -- אליהם פנו קובעי המדיניות והתקצוב, באשר להמלצות ולהצעות לפתרון הבעיה (1982 Tierney,.(Johnson, ;1998 עם הזמן, בזכות ההגדרה כבעיה חברתית מקיפה, החלו לתקצב מקלטים לנשים מוכות, מרכזי חירום לילד ונוער, תחנות לטיפול באלימות במשפחה 1987) Pleck,,(Borkowski, Murch, & Walker, 1983; וכן הגדרת תפקידים חדשים במחלקות לשירותים החברתיים, לדוגמא, "עובדת אלימות" (ראה בהמשך או רוית), "עובדת נשים" (ראה אלה ושושן). העו"סים הפכו למקצועיים בתחום האלימות במשפחה, ונשאו במרבית העול של הטיפול המוסדי בבעיה זו ) Coats, Buzawa & Buzawa, 1996; Dobash & Dobash, 1992; Hamilton &.(1993; Maynard, 1985; Pahl, 1985; Shepard & Pence, 1999; Gelles, & ) בעבר, המחקר הכמותני בתחום האלימות במשפחה עסק בבחינת היקף התופעה Johnson, 1998,(Straus, ;1989 בהערכת תוכניות ההתערבות ובחלקם של עובדי השירותים החברתיים בהגדרת הבעייה ובהנצחתה 1991) Glisson,.(Gustavsson, 1995; Mullender, 1996; Ross, &
המחקרים האיכותניים בתחום עסקו לרוב במתן קול ומקום לדבריה של האוכלוסייה הנחקרת עצמה: נשים מוכות, גברים אלימים, ילדים עדים לאלימות וכיוצא באלה ) Edleson, Coleman, ;1980 1999; Eisikovits, & Buchbinder, 1996; Ericksen, & Henderson, 1992; Ferraro, & Johnson, 1983;.(Jones, 1993 בהכללה, המחקר האיכותני פנה ללמוד על חוויותיהם האישיות של המטופלים בשירותי הרווחה, אך טרם פנה ללמוד אודות חוויותיהם הסובייקטיביות של המטפלים עצמם. מגמה זו נכונה לגבי המטפלים באלימות במשפחה, וכן לגבי מטפלים בכלל. עד כה עסק המחקר בהשפעת אנשי המקצוע על המטופלים, ורק לעיתים רחוקות נבדקה השפעת העבודה עם המטופל על אנשי המקצוע מטרת המחקר הנוכחי.(Astin, 1997; Becvar, 2003; Cerney, 1995; Goldblatt, & Buchbinder, 2003) היא למלא חלל זה, לפנות אל העו"סים המטפלים בנשים מוכות, ולתת מקום לקול שלהם-- כבעלי ידע ייחודי-- אודות האימפקט של עבודתם עליהם. המחקר נערך במסורת פנומנולוגית החוקרת תופעות ואירועים יום-יומיים, עם דגש על הדרך בה נתפסים ומתפרשים אירועים אלו על ידי הפרט (1994 Schwandt,,(Holstein & Gubrium, ;1994 ועל.(Andersen, 1996; Johnson, 1998 ) השפה בה האדם בוחר להשתמש, בעת תיאורו אירועים אלה השפה בה משתמשים העו"סים העוסקים בתחום-- הדרך בה הם מיישמים, מגדירים ומבינים את המציאות האלימה בה הם פוגשים באופן אינטימי בעבודתם בעצמו תורם להבניית מציאות זו. לדוגמא, בספרות המקצועית קיימים מושגים רבים המתארים משפחות החיות באלימות. (intimate violence) ;(Denzin, 1984a) "אלימות במשפחה" violence) (domestic "אלימות אינטימית" ( spouse abuse) בבן/בת זוג" "התעללות ;(Eisikovits & Enosh, 1997; Gelles, 1990; Lempert, 1996) 1993) ;(Jones, "נשים מוכות" women) (Fiene, 1995; Johnson & Ferraro, 1984) (battered "התעללות בחירת המושג, משקפת את כוונות הכותב, את בנשים" ) abuse.(margolin & Burman, 1993) (wife עמדותיו ואת טווח התופעות אותם הוא רוצה לתאר. בגישה הפנומנולוגית, השפה נתפסת בו זמנית, כמתארת, מציאות וכמבנה מציאות זו המושג "אלימות אינטימית נגד נשים" נבחר בשל.(Andersen, 1996; Eisikovits & Buchbinder, 1996) כוחו לתאר את האלימות שחווות נשים בחייהן הפרטיים והאינטימיים, מושג הבא לתאר את האימה והסכנה שנשים אלה חוות מידי בחיר ליבן, בתוך ביתן ) ;1996 Heise, Dobash, & Dobash,,1979 ;1998.(Johnson, 1998; Walker, 1989; 2
המושג "אישה מוכה" הינו מושג טעון, המתאר את האישה כקורבן, כאדם מוכה, אדם שבור.. politically incorrect היום, המושג נתפס בעיני רבים כסטיגמטי, כ- אך עבור העו"סים שהשתתפו במחקר זה, המונח "נשים מוכות" מתאר נאמנה את חווייתם האינטרסובייקטיבית בעת המפגש (experience-near) הטיפולי האינטימי עם קליאנטורה זו. זהו מונח המתאר את החווייה "מבפנים", Margolin & ) הנמצא בשימוש של העו"סים אשר אוכלוסיית המחקר שייכת אליהם (Geertz, (1983 1. (Burman, 1993 המדגם במחקר זה כלל 24 עובדים סוציאליים (18 נשים ו- 6 גברים), העובדים עם נשים מוכות בטיפול פרטני, מחמישה סקטורים מקצועיים שונים (קטגוריות דגימה), במטרה ללמוד ממגוון רחב של עו"סים העובדים עם נשים מוכות. קולם של העו"סים שהתמקצעו בטיפול באלימות במשפחה והידע הרב שהם צברו בתחום, תורם הן להבניית הבנתנו את התופעה עצמה, והן לפיתוח כלים ותוכניות התערבות חדשות, מאפשרים, בו זמנית, לטפל נאמנה במטופלים, תוך כדי שמירה מירבית על העו"ס עצמו ועל משפחתו. גוף ידע זה תורם גם להבנת חשיבותם וחיוניותם של ההכשרה וההדרכה לעובדים בשדה, הותק שלהם. אל אף בהתייחסות ל ההשלכות התיאורטיות והיישומיות של המחקר הן בעיקר בתחום רווחת העובד הסוציאלי. המחקר עונה על שאלות כגון: "מהן ההשפעות (השליליות והחיוביות) של עבודה טיפולית עם נשים מוכות על חייו הפרטיים והמקצועיים של העובד"? "מהו הרזוננס שעבודה זו מעוררת בנו"? "כיצד ניתן לשמור ולהגן על העו"ס, בתוך עיסוקו המקצועי"? סוגיות ייחודיות לנשים מוכות כגון "מדוע הן לא עוזבות?", "מדוע הן חוזרות?", נשאלות במסגרת עבודה זו על המטפלים עצמם, והמחקר שואף לתת תשובות: מדוע למרות החשיפה המתמשכת לאלימות ולטראומה, עו"סים רבים ממשיכים לעבוד בתחום? כיצד הם מתמודדים ושורדים עבודה זו לאורך זמן? אלה הן רק דוגמאות ספורות למורכבות הרגשית, האינהרנטית והייחודית לתחום זה. הכרת השפעות העבודה והבנתן מסייעים לנו להיערך ולתכנן תוכניות תמיכה והדרכה ממוקדות, הבנויות על בסיס ידע מצטבר שנאסף מהעובדים עצמם, בנוגע לדילמות ולקשיים הייחודיים לעובדים בתחום זה. תקוותנו היא שהתאמת סביבות העבודה השונות, סיוע מלווה של העובד, ודאגה לרווחתו יסייעו לצמצום הפגיעה, השחיקה והעזיבה של עו"סים רבים העובדים בתחום. 1 המונח "אישה מוכה" מתאר את חוויית המפגש של העובד עם מטופלותיו מזווית הראייה האישית שלו בעיקר בשלבים הראשוניים של הטיפול. "שורדות אלימות אינטימית" הינו מושג נוסף, המתאים יותר לתאר את חווייתם במפגש עם נשים אלה בשלבים מאוחרים יותר של הטיפול, שלבים של ההבראה והגדרה עצמית מחודשת. 3
מחקר זה נערך במסורת הפנומנולוגית. המבט הפנומנולוגי דורש מהחוקר שקיפות: בנוגע לבחירת נושא המחקר, מחשבותיו ודיעותיו הקדומות בנושא, וכן הצגת הרקע התיאורטי עימו הוא ניגש למחקר. רק לאחר הצהרה זו, החוקר והקורא יכולים לשים בסוגריים (עד כמה שניתן) השפעות אלה, ולהתמקד במבט פנומנולוגי וללמוד מהמשתתפים עצמם, אודות חוויותיהם. נושא העבודה נבחר מתוך מחשבות וחוויות אישיות כמטפלת וכמדריכה בתחום הטיפול בתקיפה מינית, בעלת אוריינטצייה פסיכודינמית. במשך השנים, חוויתי כיצד העבודה עם קורבנות אונס בגיליהן של בנותי הצעירות, מערערת אותי ומשפיעה על התנהגותי כאם (לדוגמא, הגברת ההגבלות והאיסורים בנוגע להליכה לבד, אפילו בקרבת הבית). כמדריכה, מצאתי עצמי מנסה לגונן ולשמור על המודרכות שלי, להגן עליהן מפני המערכת בה עבדו (למשל למנוע העמסת כל המקרים של תקיפה מינית על אותן 2-3 עובדות), וכן לעזור להן להתמודד עם חוויותיהן הקשות, עם טראומות שעלו מתוך מה ששמעו בחדר הטיפול. עם השנים, מצאתי עצמי נזקקת להבנות ולהסברים מעבר לגבולות התיאוריות הפסיכודינמיות. הפנייה ללימודי הדוקטורט והאפשריות הטמונות במחקר האיכותני, נתנו לי הזדמנות נפלאה לחקור את נושא "רווחת העו"ס", והשפעות העבודה הטיפולית על חייו. למחקר זה, בחרתי לחקור אוכלוסיית המטפלים בנשים מוכות (ולא את אוכלוסיית המטפלים בתקיפה מינית), על מנת לאפשר לי דיסטנס מסויים, המטפלים בנשים מוכות. ללמוד על החווייה כצופה-מתלמדת מהמומחים בתחום, העו"סים התחלתי את לימודי הדוקטורט כעו"סית עם השכלה ואריינטצייה פסיכודינמיים. בחרתי לעשות מחקר פנומנולוגי-אקזיסטנציאלי, דבר שדרש ממני ללמוד, לראשונה, פילוסופיה וסוציולוגיה, בנוסף לפסיכולוגיה. world Phenomenological philosophy consists in re-learning to look at the p.xx).(merleau-ponty,,1967 בחווייתי, למדתי להביט מעט אחרת על העולם שלי (המקצועי והאישי) ושל האנשים הסובבים אותי: מטופליי, מודרכיי ותלמידיי, וכן של בני משפחתי וחבריי. עבודה זו כתובה בלשון זכר, על מנת להקל בניסוח ולמנוע בלבול וסרבול לקורא. 4
פרק 1: רקע מדעי מטרת עבודה זו היא לבחון את ההשפעות של העבודה עם נשים מוכות, על חייהם של המטפלים בהן, כפי שהיא נתפסת בעיני המטפלים עצמם. המחקר נעשה על פי המסורת הפנומנולוגית- אקזיסטנציאלית, ועל כן פותח פרק זה ברקע פילוסופי ומושגי יסוד של הגישה. על מנת להבין כיצד משפיעה העבודה עם נשים מוכות על חיי המטפל, יש צורך להכיר, תחילה, את התופעה עצמה. לצורך כך יובא פרק בנושא אלימות נגד נשים, בו נסקור את התופעה הן ממבט היסטורי והן ממבט פנומנולוגי- אקזיסטנציאלי. כיוון שאין ספרות מקצועית המתייחסת לנושא עצמו בתחום, נבחן בראשית הדברים את גופי הידע הקיימים, התורמים להבנת השפעות המטופל על המטפל: תחילה, על פי הגישה הפסיכודינמית, על פי הגישה הפנומנולוגית-אקזיסטנציאלית ולבסוף את הפנומנולוגיה של המטפל בנשים מוכות. לאחר מכן, נסקור תרומתה של הספרות העוסקת בחקר הטראומה והטראומה השניונית, וכן תיאוריות על שחיקה מקצועית, שמסייעות גם הן, להבין את השפעתן של נשים מוכות על חייהם של המטפלים בהן. 1.1 הגישה הפנומנולוגית-אקזיסטנציאלית Man alone of all existing things experiences the wonder of all wonders: that there is being (Heidegger) 1.1.1 רקע פילוסופי מקורות הפנומנולוגיה-האקזיסטנציאלית בשתי גישות פילוסופיות, שהמשותף ביניהן היא החזרת הקיום והחווייה החיה experience) (lived של האדם למוקד החקירה שלהן. האקזיסטנציאליזם עוסק באונטולוגיה- being",(may, (1958b "The science of המתמקדת בחקירת אופני הקיום האנושי Cohn, ) כפי שהאדם חי וחווה אותם, והפנומנולוגיה מספקת מתודה פילוסופית שיטתית לחקירה זו Deurzen-Smith, 1996.(1997; Owens, 1970; Spinelli, 1989; van אין זה שילוב מקרי בין גישות או שילוב מטעמי נוחות, אלא שילוב נחוץ למחקר זה, מתוך העובדה ששתי הפילוסופיות הללו התפתחו מתוך עניין משותף בהבנת חוויותיו הקיומיות של האדם, בעולמו היום יומי. ex-sistre מקור המושג "אקזיזטנציאליזם" מגיע מהשורש הלטיני שמשמעו להתבלט, להתהוות emerge).(to מטרת גישה זו, לחזור ולגלות מחדש ולחקור את החווייה הקיומית האנושית על כל גווניה ורבדיה והיא עוסקת בעיקר בהבנת המשמעות שהאדם מייחס לקיומו ולחייו (1958a.(May,
מקורות המושג "פנומנולוגיה" לקוחים משורש המילה היוונית "פנומנה", פועל שמשמעותו "להופיע, לבוא לאור", ומשורש המילה "לוגוס", שמשמעותה 1 "לומר". האדם איננו מתבונן על העולם ממקום מרוחק "ניטראלי", אלא הוא נמצא ומתקשר עם העולם באופן אינטראקטיבי עימו. (phenomena) הפנומנולוגיה עוסקת בבעיית המראה וההתגלות (appearances) של תופעות (2000,(Sokolowski, והמשמעות הניתנת על ידי האדם לכל תופעה בעולמו תלוייה בדרך בה הוא תופס, Cohn, 1997; Eisikovits & ) מבין, משיים וממליל לעצמו ולזולת, אודות הבנותיו וחוויותיו בעולמו.(Buchbinder, 1996 בגישה הפנומנולוגית, האדם נתפס כבעל יכולת להתבונן בעולמו ובעצמו, מנקודת מבט ייחודית של מודעות ומכוונות intentionality) Merleau-Ponty, 1967; Pollio, ) (consciousness and כל אקט נעשה במודעות, כל חווייה, הינה "מכוונת".(Henley & Thompson, 1997; Tiriyakian, 1968.(intentional) האובייקט קיים עבורנו רק כאשר מודעותנו מכוונת אליו בהתבוננות פעילה, הכוללת מבט,(consciousness) אל האובייקט (פרספציה) מתוך "תשומת לב" או מודעות ותוך אינטרפרטציה של (intentionaliy) אותה חווייה. משמעות המכוונות הפנומנולוגית היא הקשר המודע שיש לנו אל האובייקט והיא מאובחנת ומשתנה בהתאמה אל האובייקט: המכוונות לאירוע שאני צופה בו, המתרחש מולי כרגע, שונה מהמכוונות שאני מייחס לאירוע שאני רואה בסרט, או ב"חדשות" שאני צופה בטלוויזיה 1989) Spinelli,.(Pollio, et al. 1997; Sokolowski, 2000; הסרל, אבי הפנומנולוגיה, היה הראשון שהבין והכיר בחשיבות ובפוטנציאל של המודעות האנושית, כאקט פעיל המתרחש בינו לבין העולם, כדרך ללמוד ולהתבונן גם על העולם החיצוני. עד אותה העת, ההתייחסות הפילוסופית והמדעית לבעיית ה"מודעות האנושית" consciousness),(human הייתה לראות את המודעות כמכוונת רק אל האדם עצמו, פנימה. עד אז יכלה המודעות להסביר רק תהליכים אינטראפסיכיים, כגון רפלקציה, חשיבה, זכרון ודמיון 2. (Sokolowski, 2000) 1 מקורות הגישה מיוחסות לפילוסופים קירקגרד וניטשה, שהתנגדו בתקופותיהם לאידיולוגיות הרווחות בחברה. קירקגרד (1813-1855) התנגד לדוגמה הנוצרית ול"אובייקטיביות" של המדע. הוא האמין בצורך של האדם להאמין בעצמו ולחיות את חייו במלואם, עם תשוקה ומחוייבות. נקודת המוצא של ניטשה (1844-1900) הייתה אמונתו כי "אלוהים מת", ולאור זאת, על האדם עצמו מוטלת האחריות להעריך מחדש את קיומו. הוא הציע לאדם להתבלט, להתבדל, לחיות חיים ייחודיים. התמות העיקריות בכתביו הן החופש והבחירה של האדם, האחריות והאומץ הנדרשים ממנו על מנת לחיות חיים משמעותיים הפנומנולוגיה אף היא התפתחה על רקע התנגדות: הפעם, של מתימטיקאי בשם הסרל (1859-1938) שהתנגד להנחה המקובלת במדעי הטבע, בנוגע להפרדה בין הסובייקט לבין האובייקט. הסרל טען כי דואליזם זה מוביל את המדע לטעות, והציע אופן אלטרנטיבי לחקירה ולהבנת העולם ואת הדרך בה אנו חווים אותו. לדבריו, עלינו לוותר על הנחות מוטעות ודיעות קדומות, ולחקור את העולם בדרך חדשה, כ"פנומנה", כפי שהוא מופיע או "בא לאור" בחווייתו של האדם עצמו 1996) Deurzen-Smith,.(May, 1958a; van 2 הסרל, הושפע בנושא המודעות והמכוונות מרעיונותיהם הפילוסוף ברנטנו ושל וויליאם ג'יימס האמריקאי (1890/1981.(James, אמנם ג'יימס היה כפי הנראה הראשון להבין את הקשר הראשוני בין המודעות 6
האדם והדרך בה העולם מתגלה אליו- הדרכים בהן האדם מבין את עולמו ובונה משמעויות, מייצרים יחדיו תהליך אין סופי של הבניית "עולם-החיים" (life-world) של האדם (1945/1968.(Schutz, כך, אישה מוכה החיה באימה ובטרור בתוך ביתה, החווה את עולמה כאלים, כמאיים, תבנה "עולם- חיים" בו המשמעויות שהיא נותנת והדרך בה היא מגיבה לפרטים השגרתיים של החיים, כמו "בית", "בעל" ו"ביטחון", תהיינה צבועות בגווני מלחמה והישרדות. המכוונות שלה לעולמה, ה"סיטואציה" המתקיימת כאשר היא דרוכה ומחכה להתפרצות הבאה, מהווה חלק בלתי נפרד מעולמה. לעומתה, אישה החיה "עם בעל המכה אותה כשהוא עצבני", או "שיכור", או "בטעות", שאוהב אותה והיא אותו, תבנה "עולם-חיים" בו האלימות מופיעה ונעלמת, עולם בו "הבית", ו"הבעל" ימשיכו להוות מקור של Denzin, 1984a; Eisikovits, Goldblatt & Winstok, 1999; ) "ביטחון", עד ההתפרצות האלימה הבאה ;1985 Mills,.(Lempert, ;1996 עבור אישה זו, הסיטואציה הפנומנולוגית שלה, שונה בתכלית מקודמתה. "כל סיטואציה, מאופיינת תמיד על ידי קונפיגורציה ספציפית של האדם/העולם, מנקודת מבטו של האדם עצמו" 1997) al.,.(pollio et המטפל בנשים אלה, יושפע אחרת מכל אחת מהן ומעבודתו עימן. יתכן וחווייתו הראשונה תהיה אמנם טראומטית ומזעזעת עבורו, אך חווייתה של מטופלת המודעת לאלימות בה היא חיה כבעיה, ותגובותיה לאלימות זו, תהיה מובנת ומוכרת למטפל, קרובה לחווייתו בעת עבודתו עימה. לעומת זאת, העבודה הטיפולית עם אישה החיה באלימות אך איננה חווה אלימות זו כבעיה ואיננה נותנת לחוויית הסכנה לחדור לתודעתה, עלולה להשאיר את העובד מבולבל, כועס ומתוסכל (ראה עמ'.(78 הסרל שאף לחשוף את המבנים המהותיים experience) (essential structures of השונים של החוויות האנושיות השונות של האדם בעולמו. מטרת הגישה הייתה להכיר ולהבהיר כיצד אובייקטים בעולם נחוויים ומתוודעים לאדם. to develop a science of phenomena that would clarify how it is that consciousness.(spinelli, 1989, p.2) objects are experienced and present themselves to our הסרל הבין כי מבנים מהותיים אלה נתונים בחווייה האנושית עצמה אך חבויים בה, והוא לקח על עצמו לפתח שיטה חדשה, המסוגלת לחשוף ולתאר חוויות אלה. "השיטה החדשה, שואפת לזהות ולתפוס בעזרת אינטואיציה אינטלקטואלית אותם אלמנטים קבועים, אשר על ידי השארותן העיקבית ללא שינוי בעת תנודות החווייה, מאפשרים לחוויה עצמה להתהוות כרצף מובן" (5.p.(Owens,,1970 בעזרת השיטה (consciousness) לבין העולם שאנו תופסים world).(primacy of the perceptual הסרל היה זה שהבין את חשיבותה של תגלית זו, וכן פיתח אותה כבסיס רעיוני לגישה פילוסופית חדשה ) 1987.(Edie, 7
הפנומנולוגית- תיאור התופעה הנחקרת, הרדוקציה הפנומנולוגית, השמת הדעות והעמדות הקדומות של החוקר בסוגריים- ניתן היה להתמקד באופן נקי וחד ב"פנומנה" הנחקר (ראה פרק 2, "השיטה"). היידגר (1889-1976), שהיה האסיסטנט של הסרל, המשיך לפתח שיטה זו ופנה לחקור בעזרתה את תופעת הקיום האנושי כפי שהיא נחוויית באופן סובייקטיבי על ידי האדם עצמו ) ;1958a May, החידוש של היידגר היה לנצל את השיטה הפנומנולוגית על מנת לאפשר לו "לשים.(Spinelli, 1989 (ground) בסוגריים" את העולם הרחב על כל מורכבותו, להפכו לרגע לרקע ולהתמקד באופן שיטתי בגילוי המבנים המהותיים של החווייה הקיומית של הפרט. בעבודה זו, ייעשה שימוש בהדגש זה של היידגר ועימו נבחן לעומק את החווייה הקיומית של עובדים סוציאליים המטפלים בנשים מוכות. הפנומנולוגיה-האקזיסטנציאלית המשיכה והתפתחה במקביל במספר ארצות (בעיקר באירופה) על ידי תלמידיהם של הסרל והיידגר. בעקבות עליית הנאציזם באירופה, עברו חלק ממשיכיהם לארה"ב ולארצות נוספות, שם המשיכו את הפצת הגישה ויישומה במגוון דיספלינות במדעי החברה והרוח, כגון פילוסופיה ) 1973, Luckmann, Merleau-Ponty, 1967; Owens, 1970; Schutz, 1945/1968; Schutz & סוציולוגיה 1968) Tiryakian, (Holstein & Gubrium, 1994; Kotarba, 1984; ופסיכולוגיה,(1989 Binswanger, 1946/1958; Ellenberger, 1958; Frankl, 1962,1967; May, 1958a, 1958b; Pollio et al., ).(1997; Sartre, 1953; Valle & King, 1978 ריבוי הממשיכים והשפות השונות בהם הם כתבו, יצרו מחד, מעין שפה בינלאומית של מושגים הלקוחים מכיתביהם של הסרל והיידגר בגרמנית, ומאידך, יצרו מגוון מושגים חדשים, בשפות שונות, חלקם ייחודיים לחוקרים ספציפיים, אך חלקם צורפו לשפה הבינלאומית ולמסורת המתפתחת. תופעה זו, של התפתחות השפה הפנומנולוגית-אקזיסטנציאלית, היא דוגמא חיה לאחת מעיקרי הגישה, הטוענת כי השפה, הדרך בה בוחר האדם לתאר את עולמו ואת המציאות שלו, את חוויותיו, רגשותיו ומחשבותיו כאדם "הקיים-בעולמו", הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה הדדי זה. השפה, בו זמנית, מתארת מציאות ויוצרת אותה ) 1996; Buchbinder, Andersen, 1996; Cohn, 1997; Eisikovits & בסעיף הבא, נתמקד במספר מושגי יסוד.(Merleau-Ponty,1967; Schutz & Luckmann, 1973, 1989; שיסייעו לנו לתאר ולהבין בהמשך את חווייתם של העו"סים המטפלים באלימות במשפחה בכלל, ובנשים מוכות בפרט. 8
For existential-phenomenology, the world is to be lived and described, not explained (Pollio et al., 1997) 1.1.1.1 מושגי יסוד פנומנולוגיים-אקזיסטנציאליים phenomenon (Macquarrie, 1972, p. 25) Speech articulates the כתב מקווארי. בפרק זה נציג מספר מושגי יסוד פנומנולוגיים ופנומנולוגיים-אקזיסטנציאליים הרלוונטיים לעבודה זו. על פניו, חלק מהמושגים הם לכאורה דומים. בספרות המודרנית אין, על פי רוב, התייחסות או הבחנה ביניהם, ונעשה בהם שימוש כמעט כמילים נרדפות. נטייה זו מחסירה ומשמיטה משמעויות והבחנות חשובות, המאפשרות לזהות ולנצל את ההדגשים השונים והמשלימים שלהם, ובכך לקבל תיאורים פנומנולוגיים עשירים יותר של התופעה הנחקרת. המושגים המוצגים בפרק זה, נבחרו בשל כוחם לתאר ולנתח את השפעות העבודה עם נשים מוכות על החיים של המטפל בהן. Heidegger, ) Dasein הוא תרגום לאנגלית של המושג אותו טבע היידגר- - Being-in-the-world עבור היידגר ורבים אחריו, Dasein מדגיש את הפן.(1927/1962; Mulhall, 1996; Spinelli, 1989 האקטיבי והדיאלקטי בין האדם לבין עולמו: אין העולם קיים עבור האדם ללא מודעותו ומכוונותו של האדם אל העולם, ואין האדם קיים ללא עולמו. במושג זה המיקוד הפנומנולוגי הוא על האדם, הפרט, וכיצד הוא חווה את העולם. העולם הרחב על כל מורכבותו, הושם בעזרת הרדוקציה הפנומנולוגית, בסוגריים. ניתן לדמות זאת לסרט, בו הבמאי עושה "פריז" ועוצר לרגע את תמונת העולם המתרחש סביב- העולם הופך לרקע- ובו בזמן באותו ה-,frame הוא מתמקד בתקריב על הסובייקט הממשיך לנוע ולפעול בעולמו. המושג "קיום-בתוך-העולם" אמנם מסורבל, אך הוא מאפשר לתאר ולהבחין בייחודיותו של חוויית הקיום, ה- being-in-the-world של כל אדם כפרט ביחס לזולת, וכן לתאר את המבנה המהותי המשותף של הקיום-בתוך-העולם של כלל בני האדם. המושג קבל מקום מרכזי בספרות הפנומנולוגית ובעיקר בזרם הפנומנולוגי-אקזיסטנציאלי, ועם רבוי השימוש בו, משמעותו התפתחה, וקיבלה הדגשים נוספים. 1946/1958),(Binswanger, בינסוונגר שהיה פסיכיאטר, הדגיש את החשיבות להבין ולהבחין being-in-the-world כל אדם כיצד (בכתביו של בינסוונגר כל פציאנט), חווה אחרת את ה- הוא שלו. הדגיש את האופן הייחודי והאישי, הסובייקטיבי, שכל אדם חווה, תופס, מבין, מפרש ומגיב לעולמו, וכך ראה את מצוקותיהם של מטופליו לא כפסיכופתולוגיה, כמחלה או כסימפטום, אלא כקשיים קיומיים הנובעים מהאופנים של ה- being-in-the-world שלהם. המשמעות שבינסוונגר, כמטפל, נתן 9
למושג, והגישה הטיפולית שהוא פיתח בעקבות משמעות זו,(Daseinanalysis) הם מרכזיים בהבנתנו את חווייתן של הנשים המוכות המגיעות לטיפול. בטיפול, המטפל ונשים אלה יחד, בוחנים את "עולם- החיים" שלהן, ושואפים להפוך את המובן-מאליו לנראה, נבחן במודעות, וכן להבין כיצד חוויית עולם- חיים זה משפיע עליהן, והן עליו. עבודה זו שואפת להבין כיצד המפגש האינטימי עם עולם-חיים של אישה החיה באלימות משפיע על עולם-החיים של המטפל עצמו: כיצד מפגש זה נחווה על ידי המטפלים כמשפיע עליהם, ברמה העצמית, הזוגית והמשפחתית לאורך זמן. גם מרלו-פונטי ) 1945/1967 Merleau-Ponty, (Matthews, ;2002 אימץ את המושג של היידגר, ונתן לו משמעות מאוד קונקרטית, גופנית. מרלו-פונטי הדגיש כי תפיסת עולמו של האדם הינה תמיד בעלת פרספקטיבה ייחודית ובלעדית הנקבעת ממיקומו-בגופו self),(embodied וממיקום גופו במרחב, בזמן, בהקשר, בהיסטוריה ובתרבות הספציפיים לו. בהמשך, אומץ המושג הפנומנולוגי על ידי הזרם האקזיסטנציאלי, וקבל, או ליתר דיוק, קבל מחדש, משמעות פילוסופית. המשמעות האקזיסטנציאלית הדגישה את being-in-the-world כהשקפת עולם, כעמדה קיומית, המבחינה בין אדם החי בעולמו באופן אותנטי, לבין זה החי בו ללא-אותנטיות.(inauthentic) בגישה זו, כל אדם נושא בעול ובאחריות אישית לחיות את חייו באופן השואף לחיים אותנטיים, בעלי משמעות אישית, מכוונות אישית ומימוש עצמי.(Frankl, 1962, 1967; Sartre, 1953/1962; Spinelli, 1984; van Duerzen-Smith, 1996, 1998 ) על פי הניתוח הפנומנולוגיה של היידגר את העולם-בו-מתקיים-האדם, מחולק העולם לשלושה -Eigenwelt -Mitwelt תחומים עיקריים: -Umwelt העולם הסובב; העולם עם האחר; העולם העצמי. האדם, חי בשלושתם באופן סימולטני. אלה אינם "שלושה עולמות שונים", אלא שלושה אופנים ways-of-being-in-the-world ארוגים יחדיו, של העולם-בו-קיים-האדם. ההכרה וההבנה של ה- הללו, מסייעים לנו להכיר ולהבין את עולמן של הנשים החיות באלימות ואת עולמם של המטפלים בהן. 1 )"קיום-בעולם-הסובב"- being-in-the-world-around -Umwelt : הקיום בעולם של האובייקטים הסובבים אותנו, העולם הטבעי, הכולל את הגוף של האדם, הצרכים הביולוגיים שלו, העולם המטריאליסטי השייך לו והסובב אותו. תחום קיום זה כולל את הדרך בה האדם חווה את הטבע ואת מחזוריות הטבע וכן את מחזורי החיים: לידה, חיים ומוות. זהו "העולם-הטבעי-הטרום-רפלקטיבי", "העולם-כמובן-מאליו" 1989) Spinelli,.(May, 1958b; Schutz & Luckmann, 1973; life-world - Everyday הינו מושג של אלפרד שוץ, שחקר את הפנומנולוגיה של העולם החברתי של האדם ) 1989 Luckmann,,1973.(Schutz, ;1932/1967 Schutz & שוץ, מיקד את מבטו ויישם את 10
השיטה הפנומנולוגית על מנת לתאר, לחשוף ולזהות את המבנים המהותיים המתקיימים בעולם (province of reality ) החברתי היום יומי של האדם. "עולם-החיים" הינו אותו תחום של מציאות בו האדם חי ביום יום, מבלי לשים לב או לתת את הדעת באופן רציף על קיומו. במושג זה, שוץ שם בסוגריים את היכולת הרפלקטיבית להביט על קיומו הסובייקטיבי ובוחן כיצד האדם חווה את עולמו, כאשר מבטו של האדם ממוקד אל העולם החברתי בו הוא חי, אותו הוא יוצר והיוצר אותו. בעולם-החיים-היום-יומי שלו, מחלק האדם, לרוב, את זמנו ואת המרחב בו הוא חי לתחומי חיים שונים, ל"עולמות שונים", כגון "העבודה" ו"הבית". עו"ס המטפל בנשים מוכות (בדומה לרופאים ולעובדי חירום נוספים), מגלה במהרה, כי קיים קושי לשמר הפרדות אלו, והעבודה נוטה לחדור ול"גלוש" (דגנית, עמ' 79) לתוך הזמן והמרחב של ביתו ולתוך חיי המשפחה שלו (ראה עמ' 78). life-world Everyday מתארים כל אחד בפרוטרוט מיקוד אחר אך & Being-in-the-world משלים של קיומו של האדם בעולמו והבניית עולם זה בו זמנית. נראה כי בעזרת שני המושגים הללו יחדיו, ניתן לתאר ולהמחיש את שתי זוויות העיקריות של המבט הפנומנולוגי- פעם המוקד, הפוקוס, הוא על העולם, מזויית הראייה הממוקמת-בגוף (embodied) של האדם, ופעם המבט של האדם ממוקד על עצמו כאובייקט-בתוך-העולם, תהליך רפלקטיבי ייחודי לאדם, המתאפשר בזכות יכולתו להביט על.(Matthews, 2002; Merleau-Ponty, 1945/1967; Owens, 1970) עצמו being-in-the-world הבחנה זו מקבלת משמעות מרכזית בטיפול בכלל ובטיפול בנשים מוכות בפרט, כאשר מחד, על המטפל ללמוד מהמטופלת על קיומה-בעולמה, על הדרך בה היא חווה והמשמעות שהיא מייחסת לנתון שבעלה מכה אותה, מבלי להסיק מסקנות או לשפוט את שיקול דעתה, כאשר היא, למשל, בוחרת להמשיך לחיות כך למרות הסכנה. מאידך, אחת המטרות הטיפוליות היא לעזור למטופלת לראות ולהבין כי הדרך בה היא חווה את עולם-החיים שלה, הוא בין היתר, פרי בחירתה (נושא זה יובא בהרחבה בהמשך). בד בבד, על המטפל להיות ער, הן בעת המפגש הטיפולי והן אחריו, כיצד הוא עצמו הבין וחווה את עולם-החיים של המטופלת, וכיצד עולם-חיים ייחודי וזר זה, השפיע והשאיר חותמו עליו. חיי היום יום של האדם מתנהלים על פי רוב בתוך שגרה מוכרת ומובנת מאליה. במציאות יום יומית מוכרת זו, האדם מקבל את אשר עיניו רואות, מבלי לחקור או לתהות את אשר הוא רואה. המשמעות שהוא מייחס לחוויותיו ביום יום, לעולמו. נובעת מתוך ה"עמדה הטבעית" attitude) (natural שלו By the everyday life-world is to be understood that province of reality which the wide-awake and normal adult simply takes for granted in the attitude of common sense. By this taken-for-grantedness, we designate everything which we experience as unquestionable; every state of affairs is for us unproblematic until 11
further notice. The circumstance that what was has up until now been taken for granted can be brought into question, is a point with which (one) must deal (Schutz & Luckmann, 1973, p.4). בעמדה הטבעית, האדם איננו משהה אמונותיו בנוגע לקיום העולם החיצון והאובייקטים שבו. נהפוך הוא, הוא משהה כל ספק שיש לו בנוגע לקיומם. האדם שם בסוגריים את הספק שהעולם והאובייקטים שבו יכולים להתקיים אחרת מהדרך בה הוא חווה אותם. בעמדה הטבעית, חיי היום יום והשגרה של "עולם-החיים" יכול להתמשך "עד להודעה חדשה" (1973 Luckmann,.(Schutz & רק כאשר האדם נתקל במצב חדש, בלתי צפוי או בלתי מובן, הוא יאלץ לצאת מ"העמדה הטבעית" ולבחון במכוונות את הסיטואציה החדשה, עד אשר אף היא תהפוך, עם הזמן, לחלק בלתי נפרד מעולם-החיים שלו כמובן מאליו. עולם-החיים של אישה מוכה הינו עולם של מתח תמידי, דריכות וזהירות. יש נשים, שנולדו לתוך עולם-חיים אלים. עבורן, הפחד והצפייה להתפרצות האלימה הבאה, הם השגרה, חיי היום יום, חלק מובן מאליו מחווייתן הקיומית ומה - שלהן. being-in-the-world על פי הגישה הפנומנולוגית- אקזיסטנציאלית, אין זו פסיביות חולנית, או "חוסר-אונים נלמד", או "הפרעת אישיות תלותית" (1979 Walker,.(Snell, Rosenwald, & Robey, ;1964 בגישה זו, אין התנהלות קיומית זו פתולוגית, אלא פאסיביות המהווה דרך להתנהלות קיומית הנובעת מתוך העמדה הטבעית של אותה אישה, המקבלת את עולם-החיים שלה כפי שהיא מכירה אותו, עד להודעה חדשה. הסיטואציה, הדרך בה היא מבינה ומפרשת את קיומה באותו הרגע, באותו הזמן, הוא תוצר של הביוגרפיה האישית שלה, התרבות בה Matthews, 2002; Merleau-Ponty, ) היא חיה, הכולל את הידע וההבנה שלה את עולמה עד כה 1945/1967). רק כאשר תטיל ספקות ותמצא לנכון להתבונן במובן מאליו ולערער אותו, היא תוכל, אם תרצה, לשנות משהו בעולם-החיים שלה ) Peled, Ben-Ari, Winstok & Eisikovits, 2003; Denzin, 1984a;.(Eisikovits, Enosh & Winstok, 2000 עבור העו"ס המטפל בנשים מוכות (וכן עבור כל עובד המטפל באלימות ובטראומה), החשוף לחוויות אנושיות אלימות, אכזריות ומזעזעות, קיימת סכנה או חשש, כי האירועים הטראומטיים עליהם הוא שומע, יהפכו עבורו עם הזמן, לחוויות אנושיות מקובלות, ל"מובנים מאליהם", למוכרים ואף ל"יום-יומיים". מצב זה של "כהות תחושתית" אל מול חוויות טראומטיות של האחר, מהווה דוגמה לדרך בה העבודה עם נשים מוכות לאורך זמן, עלולה לשנות ולעוות את עולם-החיים של המטפל ולהשפיע על תפיסתו את עולמו view) (world בתחומי חיים נוספים (ראה לדוגמא את אביב, עמ' 159). 12
עולם-החיים של האדם הינו עולם חברתי- האדם נולד לתוך חברה אנושית, לתוך חווייה אינטרסובייקטיבית, ולכן עולם-החיים איננו פרטי, אלא משותף וציבורי. 2) "קיום-בעולם-החברתי"- : being-in-the-world-of-fellow-men -Mitwelt הקיום בעולם החברתי, העולם של אנשים. האחר בעולם נתפס כמובן מאליו, כחלק בלתי נפרד של העולם אליו האדם נולד ובו הוא לומד להכיר- תחילה, את האחר (האם, האב, המשפחה הקרובה) ולאחר מכן, את עצמו ) Owens, The everyday life-world is fundamentally intersubjective; it.(1970; Pollio et al., 1997; Scheler, 1954 is a social world Interpretation of meaning, understanding is a fundamental principle of the natural fellow-men.(schutz & Luckmann, 1973, p.16) attitude with regard to my העולם איננו עולם פרטי, אלא עולם "אינטרסובייקטיבי"- בין-סובייקטים. האחרים נתפסים "כדומים לי", כאובייקטים בעולם.(Schutz & Luckmann, 1973) וכסובייקטים לעצמם, בדיוק כמוני ב"עמדה הטבעית", תפיסת האחר היא בראש ובראשונה קונקרטית וכמכלול, כשלם- האחר מתגלה בו זמנית בחיצוניותו- כאדם בגופו, במקום ובזמן מסויים- וכן נתפס בפנימיותו, כאדם עם מודעות, רגשות מחשבות וכו', בדיוק כמוני. עולמו הפנימי של האחר מתגלה בהבעות פניו, הבעות ותנועות גופו, בשפתו המדוברת והלא מדוברת.(Matthews, 2002; Merleau-Ponty, 1945/1967; Scheler, 1954;) האדם רוכש שפה, מילולית וגופנית, סופג תרבות ולומד את "עולם-החיים" שלו. ידע זה, הנמצא בהישג ידו, מהווה עבורו knowledge stock of עימו הוא מבין ומפרש את עולמו ) & Schutz.(Luckmann, 1973 בעולם היום יומי השגרתי של האדם המערבי המודרני, קבוצת השייכות החברתית הטבעית הראשונית היא המשפחה (1954.(Scheler, במשפחה לומד הילד כי הוא יכול לפעול ולהשפיע על האחר וכי האחר יכול להשפיע עליו; הוא יכול לתקשר עם האחר, להביע את עצמו, וכן הוא לומד כי הוא יכול לבחור גם לא להביע, (1973 Luckmann,.(Owens, ;1970 Schutz & להסתיר הגדל ילד, במשפחה החיה באלימות, לומד וחווה את האלימות הפיזית והמילולית, כחלק בלתי נפרד מ"עולם- החיים" שלו, כחלק מההבעות האנושיות המובנות מאליהן, כחלק משמעותי של היחס האפשרי בין אדם אחד לאחר, כחלק מהתרבות שלו. בעולם-חיים אלים, התוקף הוא סובייקט- אשר מתייחס לאחר רק כאובייקט, כרכוש או כחפץ, עליו הוא מנסה להשפיע מבלי להיות מושפע, אותו הוא מנסה להפעיל Denzin, 1984a; ) לצרכיו ועל פי רצונותיו, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהסובייקטיביות של האחר בעולם החיים של מטפל, שגדל עצמו במשפחה החיה באלימות.(Lempert,1996; Tiryakian, 1968 והביוגרפיה האישית שלו כוללת חוויות של אלימות, קיימים הבנות, הגנות, דפוסי התמודדות ואולי אף 13
מילים לתאר ולתקשר חוויות אלה עם עצמו ועם האחר. לעומתו, חווייתו של המטפל הנפגש לראשונה עם חוויות אלה ודרך העבודה נחשף לראשונה לעולם של אלימות אינטימית כנגד נשים וילדים, תהיה שונה, ותדרוש ממנו לפתח שפה וכלים חדשים שיאפשרו לו להתבונן ולהבין חוויות אלה (ראה פרק "החשיפה פוגעת", עמ' 78). בספרות הפנומנולוגית ניתן למצוא מגוון ניתוחים ותיאוריות בנושא הקשרים האינטר- 3 סובייקטיביים בין בני אדם, ובעבודה זו אנו נתבסס בעיקר על כתביהם של שוץ ) Luckmann, Schutz &,(Owens, 1970; von Hildebrand, 1960) שלר 1954),(Scheler, וון הילדהברנד הרואים קשר,(1973 אינטרסובייקטיבי כחלק בלתי נפרד מה- everyday-life-world של האדם. בגישה זו, קשר עם אנשים אחרים הוא חלק מובן מאליו מה"עמדה הטבעית" של האדם-הקיים-בעולמו, עד כדי כך שהעדרם של.(Scheler, 1943) אחרים בעולם-חיים של האדם נחווה כסבל, בדידות ואף כאב עובד המטפל בנשים מוכות, מוצא עצמו לעיתים קרובות, לבד מול סכנות האלימות וכן, חווה פחד, דאגה ובדידות כאשר הוא אחראי לרווחתה ולשלומה של אישה החיה בסכנה לחייה (ראה פרק "בדידות בחזית אלימה", עמ'.(100 בחקר האינטרסובייקטיבי, עסקה הפנומנולוגיה רבות במפגש פנים-אל-פנים בין אנשים, הנפגשים באותה העת ובאותו המקום encounter) Goffman, 1959, 1967; Sartre, 1943; ) (face-to-face גם טיפול פסיכותרפי, מהווה מפגש בין-אישי.(Schutz & Luckmann, 1973; von Hildebrand, 1960 "פנים-אל-פנים", בין המטפל והמטופל. המושגים של ון הילדהברנד, המבחינים בין רמות הקשר השונות מסייעים לנו לתאר ולהבין אודות טיב הקשר המתפתח במפגשים אלה. לדבריו, קיים תחילה מצב של טרום-קשר או הימנעות מביטוי כלפי האחר- מצב בו האדם עדיין איננו בעל מכוונות פנומנולוגית לקראת האחר או עושה פעולה מכוונת להסתיר מהאחר את העצמי שלו. במצב זה האחר הוא מובן מאליו, ובמונחים של ון הילדהברנד, האחר קיים במודעותו של הפרט, אך פוגש אותו מתוך "עמדה בלתי-גלוייה" attitude).(owens, 1970; von Hildebrand, 1960) (unrevealed תיאור זה הולם את המפגש הראשוני בין אישה מוכה הבאה לטיפול- בטרם נוצר קשר ואימון במטפל קיים שלב של היסוס, התלבטות, פחד ובושה לחשוף ולגלות את עולם-חייה האלים. 3 בתוך הגישה קיימות גישות שונות ומגוונות: סרטר, למשל, פיתח תיאוריה פסימית וחשדנית בנוגע לאחר, ולא האמין כי אפשר לדבר על קשר בין "סובייקטים". הוא האמין כי המפגש עם האחר כסובייקט, הופך את האדם באופן אוטומטי מסובייקט לאובייקט- כאילו המפגש האינטרסובייקטיבי מאיים או אף מבטל את קיומו.(Sartre, 1943) 14
ה) רק כאשר האדם פונה אל הזולת במכוונות לגלות אותו ולהתגלות בפניו, רק כאשר יש פתיחות אל האחר, מתקיים מפגש אינטר-סובייקטיבי, מתוך "עמדה גלוייה" attitude).(revealed "מפגש בין- encounter אישי אמיתי, איננו רק או 'מגע' 'קונטקט', אלא אמיתי, סוג של מפגש האפשרי רק לבני כשמדובר בטיפול- זהו השלב בו מתחילה להיווצר "ברית טיפולית" אדם" 120) p..(owens, 1970, בין המטופלת לבין המטפל. בניתוח של ון הילדהברנד קיימות שלש רמות של קשר (Adler, 1980) (social act) אינטרסובייקטיבי: 1) הפעולה החברתית בו שני אנשים או יותר מתחברים סביב תוכן משותף או מטרה חברתית משותפת. באקט החברתי המכוונות הבין אישית איננה אחד כלפי השני בהכרח, אלא המכוונות של כל אחד מהשותפים הוא כלפי תוכן הפעולה המשותפת. ישנם עו"סים שאינם מעוניינים להיכנס לקשר אינטרסובייקטיבי אינטימי עם מטופליהם- הם אינם מצליחים או מסוגלים להיות "נוכחים" רגשית במפגש זה, ועל כן הטיפול איננו מתפתח למפגש אלא נשאר ברמה של אקט חברתי, בו העובד יחד עם המטופל משיגים יעדים ספציפיים עבור המטופל. כמו כן ישנם תפקידים encounter - ושירותים הניתנים על ידי עו"סים, שאינם כוללים בכלל, שאיפה או צורך בקשר אישי. 2 בו המכוונות של האדם מופנית באופן מודע אל האחר- הוא פתוח אליו מבחינה רגשית ואותנטית. במצב זה של העמדה הגלוייה, קיימות ארבע אפשרויות לקשר אינטרסובייקטיבי- יתכן והפתיחות תהיה חד- צדדית, בו האחד מכוון אל הזולת אך הזולת איננו מודע למכוונות זו, ונשאר בעמדה בלתי-גלוייה; מצב בו האדם מכוון ופתוח אל הזולת והזולת דוחה אותו; מצב בו האדם מכוון ופתוח כלפי האחר והאחר קולט ומאשר קליטת מכוונות זו; והמצב האחרון, בו האדם מכוון ופתוח והשני מחזיר מכוונות ופתיחות זו. מצב הדדי זה נחשב בעיני ון הילדברנד, כמצב הנשגב ביותר של המפגש האינטרסובייקטיבי. כל המפגשים הללו נכללים בקשרים בין שני סובייקטים, אחד מול השני ) I-Thou פירוט האופן בו באות אפשרויות אלו לידי ביטוי בקשר הטיפולי בין נשים מוכות.(relationships ומטפליהם, יובא בהמשך הפרק, בסעיף "לקראת הפנומנולוגיה של המטפל בנשים מוכות" (ראה עמ' 41). 3) "התאחדות" -(union) מצב של קשר הדדי חיובי ושלילי, בו נוצר מעבר לקשרI-Thou, קשר של התחברות,(we-ness) 4 קשר הדדי היוצר חווייה חדשה עבור שניהם. במציאות החברתית הבין אישית של האדם, כל קשר אינטרסובייקטיבי יכול לכלול רמה אחת או יותר של קשר. קשר אינטימי ארוך טווח, המתקיים במגוון רחב של סיטואציות חברתיות, יהיה קשר המורכב ממספר רמות, בהתאם לסיטואציה. כך, קשרי עבודה יהיו על פי רוב רק ברמה של פעולה חברתית, חברה ממקום העבודה 4 ון הילדברנד חקר וכתב רבות על "אהבה הדדית" love),(mutual בה קיימת לא רק מפגש בין-אישי מהסוג של.(von Hildebrand, (1960 we-ness אלא ההתאחדות ויצירה של קשר במימד חדש, מימד של,I-Thou 15
תכלול גם רמה של,encounter ולעיתים גם רגעים של חברות קרובה ואינטימיות, ברמה של התאחדות, של.we-ness בעבודה זו נתפס הקשר הטיפולי כקשר אינטרסובייקטיבי ייחודי, היוצר סיטואציה בין-אישית ספציפית, הן במפגש הטיפולי עצמו והן בהדהוד הרגשי המתמשך, הממשיך להשפיע הן על המטופל והן I-thou על המטפל, גם לאחר השעה הטיפולית. הקשר הטיפולי מהווה סוג קשר ייחודי, בו שני סובייקטים נפגשים במטרה להתבונן ולטפל באחד מהם- הלקוח. זהו קשר אינטימי, אך לא הדדי. יחד עם זאת, ניתן למצוא בחלק מהקשרים טיפוליים, את שלושת רמות הקשר הראשונות מבין הרמות שתיאר ון הילדהברנד. על פי הספרות העוסקת בתחום הטיפול בקורבנות טראומה, עלול ההדהוד הרגשי המתמשך להיות טראומטי, ואף לגרום ל-"קורבנות משנית" victimization) (secondary ל- "טראומה עקיפה" traumatization) (vicarious או ל"הפרעת דחק לטראומה משנית" ) trauma (secondary (ראה עמ' 52) 1995) Harris,.(Bell, 2003; Cerney, 1995; Follette, Polusny & Milbeck, 1994; Gold, 1997; כאשר מדובר באלימות מינית (אצל נשים מוכות ואחרות), עלולות החוויות הטראומטיות עליהן שומעים המטפלים, לעלות ולהתעורר גם לאחר יום העבודה, לחדור לתוך חייהם הפרטיים בדרכים שונות: כזיכרונות, כפלאשבקים (ראה עמ' 85), כחלומות, כפנטזיות ו/או כהתנהגות בלתי מותאמת לסיטואציה (ראה שרון, עמ' (80 1995) Frazier,.(Astin, 1997; McCann & Pearlman, 1990; Schauben & זיכרונות ופלאשבקים עלולים להתעורר בכל רגע בחייו הפרטיים של המטפל ולפגוע בו: זיכרונות על התעללות מינית ואונס של מטופלת על ידי בעלה העולים ברגעים אינטימיים במיטה עם בן/בת הזוג (ראה עמ' 87), פנטזיות ודמיונות אלימים בעת ויכוח עם הילדים (עמ' 88), או תחושות של חרדה ואימה ברגעים של מנוחה ופרטיות 86). (עמ' כל אלה מהווים חדירות של עולם העבודה לתוך עולם המשפחה והבית "הפוגעים באיכות החיים" של העובד (עמ' 78). 3 )"קיום-בעולם-העצמי"- being-in-the-self-world -Eigenwelt : העולם-העצמי מניח יכולתו של האדם למודעות עצמית, רפלקציה, התבוננות עצמית וכן את היכולת הייחודית של אדם, היכולת להיות בקשר-עם-עצמו (1989 Spinelli,.(May, ;1958b האדם, חווה עצמו כ-.self כפי שהוא תופס את האחר בחיצוניותו ובפנימיותו כאחד (1954,(Scheler, כך הוא תופס גם את עצמו. העצמי כולל את גופי, את חוויית קיומי-בעולמי, את כל מה שאני תופס כ"שלי", אמונותיי, מחשבותיי, רגשותיי וזכרונותיי, 16
רכושי, שמי והמוניטין שלי (1890/1984.(James, העצמי כולל את השפה שלי, הביוגרפיה האישית שלי ההיסטוריה והתרבות של החברה בה אני חי, בעידן שאני חי בו. בעבודה זו מבוססת תפיסת ה"עצמי", בין היתר, על הבחנותיו והגדרותיו של וויליאם ג'יימס,Me בכתביו, הבחין ג'יימס בין שני מרכיבים של ה-"עצמי": ה- העצמי כידוּע.(James, 1890/1981).(James, 1892/1984; Mead, 1934) ( The self as knower ) העצמי כיוֹדע,I וה-,( The self as known ) מאוחר יותר, הוסיף ג'ורג' הרברט מיד להבנת מושג העצמי, את המרכיב החברתי. לדבריו, העצמי הינו תוצר חברתי. הוא ראה קשר דיאלקטי בין האדם לבין החברה, בו ללא חברה, אין לפרט אפשרות לפתח.(Mead, (1934 בעל זהות מאובחנת, וללא הפריטים המאובחנים המרכיבים אותה, אין חברה self,me נתנזון 1970) (Natanson, מוסיף להבנת שני האספקטים של העצמי, את ההבחנה כי ה- הינו המרכיב החברתי של העצמי, והוא מקנה את היציבות וההמשכיות לפעולות העצמי- מעין מאגר המכיל בתוכו את כל מה שהאדם עשה בחייו. ה- I, לדבריו, הינו המרכיב הפוֹעל של העצמי, המופיע בכל עת שנדרש מהעצמי אקט של בחירה, של עשייה. "ה- Me הוא האובייקט, אך ה- I הוא הסובייקט של כל פעולה" (18.p.(Natanson,,1970 העצמי, באינטראקציה עם העולם ועם הזולת (fellow-men) משיג עם.becoming -I am הזמן, מימוש ביוגראפי אישי. הקיום- הינו בעצם תהליך אין סופי של במילים של נתנזון "אדם, הינו עצמי שהשיג ביטוי לזהותו" (עמ' 24). תהליך התהוות האני-בתוך-העולם מתקיים (מלבד מהתהוותן בחוויות דיסאסוציאטיביות) בתוך הגוף (embodied) שלי, ותפיסת העולם ותפיסת העצמי-בתוך-עולמי נעשות תמיד מתוך פרספקטיבה של גופי כממוקם בכאן ובעכשיו. "בני אדם הינם ישויות שלמות עם רגשות, ערכים ומטרות, וחשוב לציין כי הם ישויות טמפורליות, ישויות הנמצאות באינטראקציה עם העולם לאורך זמן. כך, שתפיסתי העכשיווית איננה נפרדת או נבדלת מתפיסותיי בעבר, או מושפעת מהן באופן סיבתי, אלא היא מהווה חלק מהן, ויחד הן יוצרות היסטוריית חיים מתמשכת" (60.p (Matthews,,2002 (ההדגשים במקור). כך, האדם כישות טמפורלית, הינו ישות בעלת כיוון, השומרת על העבר ומכילה אותו בהווה, ובכך מעשירה ומעמיקה את משמעות חוויית הווה זה (2000.(Sokolowski, עבור מרלו-פונטי :(1967) our Time is not an object of our knowledge, but a dimension of being בהווה, מתאחדים ה- והמודעות. עבור האדם הזמן לא.(Merleau-Ponty, 1967, p.415) being נחווה או נתפס בהגיעו, אלא בחולפו; תפיסת הזמן איננה שרשרת אין סופית של "עכשיווים", או "עכשווים" בסדר כרונולוגי (עבר-הווה-עתיד). הזמן נתפס בסדר ייחודי: תחילה כעתיד (הצפייה למה 17
שעומד לבוא), לאחר מכן כעבר (הקונטקסט האישי של ההווה ושל מה שעומד לבוא), ורק אז ההווה (הנחווה בהווה אך הנתפס ונצפה רק בחולפו, כאשר גם הוא עבר) (1997.(Chapman, יכולתו של האדם להתבונן בעצמו כאובייקט מתאפשר בזכות יכולותיו הקוגניטיביות והשפתיות. השפה מאפשרת לאדם לתפוס, להבין, לחשוב ולדבר ברמה הסימבולית והמופשטת ) May, (to transcend) בזכות אלה, האדם יכול להתעלות מעל הסיטואציה הקונקרטית-מוחשית-.(1958b עד כה. עכשיווית, ולהחיות בעין דמיונו, במחשבתו ובזיכרונו, סיטואציות אחרות- מהעבר, בעתיד, ממקום אחר being-in-his- ובהקשר אחר. סיטואציות אלה מעוגנות תמיד באדם עצמו ובדרך בה הוא חווה את עצמו world This view expresses the existential-phenomenological stance of the-past-aspresently-lived-and-future-directed since any statement of the past depends upon our current, or Spinelli, 1996, p. ) present biased perceptions, as well as our future-directed aims and expectations 195). היכולת של האדם להתעלות מעל הסיטואציה העכשיווית של העמדה הטבעית ולהתבונן בעצמו ובחייו, נמצאת במהות העמדה הפנומנולוגית בכלל, והיא מרכזית גם לגישה הטיפולית של מסורת זו. הסיטאוציה הטיפולית מתאפשרת בזכות יכולת זו של האדם להתעלות מעל הסיטאוציה, יכולתו לשים עצמו וצרכיו הצידה, (ground) כרקע לשעה קלה, ולהתמקד במטופל, בעולם-החיים הייחודי שלו, בצרכיו, מאווייו ובקשייו. רק לאחר המפגש הטיפולי, יכול המטפל לחזור ולהוות דמות בעצמו,(figure) ולהפנות ולהתבונן במכוונות אל עצמו, כאדם, ולנסות להבין כיצד המפגש הטיפולי השפיע עליו, כיצד המטופל ועולם-החיים שלו, משפיע על המטפל עצמו. התבוננות עצמית זו הינה על פי רוב תיאורטית בלבד, ואינה באה לידי מימוש או מיצוי- דבר העלול לפגוע במטפל לאורך זמן ) Kottler,.(1993; Kottler & Hazler, 1993 בהמשך פרק זה נסקור תחילה את התופעה החברתית של אלימות נגד נשים ולאחר מכן נתמקד בטיפול בנשים אלה ובהשפעה על חיי המטפלים בהן. 1.2 אלימות אינטימית נגד נשים "אלימות אינטימית נגד נשים" הינה אלימות מכוונת של בעל נגד אשתו. אלימות אינטימית כוללת התעללות פיזית ומינית, התעללות רגשית, השפלות, הגבלות בחופש התנועה וכליאה, הגבלות כלכליות, בידוד חברתי ומניעת קשרים מחוץ למשפחה, מעקבים,(stalking) הרס של חפצים משפחתיים ואישיים 1996) Flitcraft,.(Stark & 18
עבור נשים העוברות התעללות ואלימות אינטימית לאורך זמן, חוויות מרכזיות ומהותיות הן אובדן החרות והזהות כאדם, שלילת החופש -- השליטה הכוחנית של בן הזוג בחייהן היא טוטאלית.(Harway, 2000; Kelly, 1988; Mills, 1985; Wetzel & Ross, 1983 ) בספרות, קיימים מושגים רבים המתארים משפחות החיות באלימות. "אלימות במשפחה" Eisikovits & Enosh, ) (intimate violence) אינטימית" "אלימות ;(Denzin, 1984a) (domestic violence) Lempert, 1996 ;(1997; Gelles, 1990; "התעללות בבן/בת זוג" abuse) ;(Jones, 1993) ( spouse "נשים מוכות" women) (Fiene, 1995; Johnson & Ferraro, 1984) (battered "התעללות בנשים" ) abuse (wife בחירת המושג, משקפת את כוונות הכותב, את עמדותיו ואת מגוון.(Margolin & Burman, 1993) התופעות אותם הוא רוצה לתאר. לשם הדגשת הבחירה אותה עשינו כאן, ניקח להשוואה תוצאת המשגה אחרת, על ידי שימוש במושג "אלימות במשפחה" הינו מושג כללי ורחב: הוא יכול לכלול כל אלימות המתקיימת בין בני המשפחה ואינו מבחין בהכרח בין קללות וריבים בין אחאים, לבין אישה הצועקת על בעלה, לבין גבר המכה את אשתו או את אימו עד אבדן הכרה ) Harway, Denzin, ;1984a Ross, 1983.(2000; Kelly, 1988; Loseke, 1987; Margolin & Burman,1993; Wetzel& המושג איננו מציין מי התוקף ומי הקורבן, או דבר אודות עוצמת האלימות וסכנותיה. אין בהיקף עבודה זו לחקור "אלימות במשפחה" בכללותה ועל כל גווניה. אנו נתייחס בעיקר לאלימות שחוות נשים, בידי בני זוגן. בגישה הפנומנולוגית, השפה נתפסת כמתארת, בו זמנית, מציאות וכמבנה. מציאות זו (1996 Buchbinder,.(Andersen, ;1996 Eisikovits & המושג "אלימות אינטימית נגד נשים" נבחר בשל כוחו לתאר את האלימות שחוות נשים בחייהן הפרטיים והאינטימיים, מושג הבא לתאר את האימה והסכנה שנשים אלה חוות מידי בחיר ליבן, בתוך ביתן ),1979 Dobash, Dobash, &.(1998; Heise, 1996; Johnson, 1998; Walker, 1989; המושג "אישה מוכה" הינו מושג טעון, המתאר את האישה כקורבן, כאדם מוכה, אדם שבור. היום, המושג נתפס בעיני רבים כסטיגמטי, כ- incorrect. politically אך עבור העו"סים שהשתתפו במחקר זה, המונח "נשים מוכות" מתאר נאמנה את חווייתם האינטרסובייקטיבית בעת המפגש (experience-near) הטיפולי האינטימי עם קליאנטורה זו. זהו מונח המתאר את החווייה "מבפנים", (1983 (Geertz, הנמצא בשימוש של אוכלוסיית העו"סים אשר אוכלוסיית המחקר שייכת אליהם.(Margolin & Burman, 1993) 19
בהמשך עבודה זו, כאשר מתואר המפגש של העובד עם מטופלותיו מזווית הראייה האישית שלו 5 (בעיקר בשלבים הראשוניים של הטיפול), היא תקרא "אישה מוכה". המושג "אלימות אינטימית נגד נשים" יובא לתאר את התופעה החברתית הרחבה. בפרק זה, נציג תחילה מבט היסטורי על התופעה: הגדרתה, הכרה בה כבעיה חברתית וכן נעקוב אחר ההתפתחויות והשינוים החלים במטפלים בה- החל מהתנועות הפמיניסטיות ומפעילות חברתיות activists),(social ועד כניסתם של העובדים הסוציאליים והתמקצעותם בתחום. לאחר מכן, יובא מבט פנומנולוגי על התופעה, שיציג את הפנומנולוגיה של המשפחה החיה באלימות ולאחר מכן, הפנומנולוגיה של האישה החיה באלימות אינטימית. 1.2.1 אלימות אינטימית נגד נשים: מבט היסטורי בתולדות התרבות האנושית מוכרת האלימות נגד נשים מימים ימימה. עוד במאה ה- 19, באנגליה ובארה"ב, נשים נתפסו כקניין בעליהן. הנורמה החברתית שרווחה אז קיבלה ואף עודדה את Dobash & ) זכותו של הבעל להשתמש באלימות פיזית כלפי אשתו כדי לרסנה, להענישה או לחנכה בשנת 1871, רק שתי מדינות בארה"ב.(Dobash, 1979; Koss, 1993; Pagelow, 1981; Pleck, 1987 הוציאו מחוץ לחוק את זכות הבעל להתעלל באשתו (1993 Hansen,,(Harway & ומאז ועד שנות השבעים לא היה שינוי משמעותי בחקיקה בנושא זה בארה"ב, באנגליה או בארץ ) & Peled Edleson,.(Eisikovits, 1991; Gelles, 1987; Hart, 1993; Tierney, 1982 עד שנות השבעים רווחה האידיאליזציה של המשפחה כמוסד קדוש בעיני הדת וכמסגרת המיועדת להגן ולשמור על בני המשפחה. הנעשה בתוך המשפחה נחשב לעניין פרטי ומחוץ לתחום הפיקוח הציבורי. האלימות נגד נשים נתפסה כבעיה אישית ופרטית, הן בעיני הקהילה והן בעיני הסוכנויות המופקדות מטעמה על הגנת חבריה ) 1983; Bowker, Borkowski, Murch & Walker, 1983;.(Fiene, 1995; Harway & Hansen, 1993; Lempert, 1996; Margolin & Burman, 1993; Pahl, 1985 הגבר נתפס בעיני החוק והחברה כמי שזכאי להיות שליט אבסולוטי בביתו, והאלימות נתפסה כדרך לגיטימית להשיג ולשמור על שליטה זו. עד היום נתפסת האלימות נגד נשים כנורמה מקובלת בעיני חלק ניכר מן האוכלוסייה בארה"ב ובארץ 1980) Steinmetz, (Gelles, Straus & (איזיקוביץ, פישמן, מש וגוסינסקי, 2001 ; סקה, 1998). 5 "שורדות אלימות אינטימית" הינו מושג נוסף, המתאר "אישה מוכה" בשלבים מאוחרים יותר של תהליך ההבראה והגדרה עצמית מחודשת. 20