המרכז הבינתחומי הרצליה - בית הספר לכלכלה עבודה מסכמת במסגרת הסמינריון לכתיבת נייר מדיניות כלכלית נייר מדיניות בנושא: הדרכים להגדלת כושר ההשתכרות בפריפריה במטרה להקטין את פערי אי השוויון בין הפריפריה למרכז מוגש לד"ר טלי רגב מגישים: יותם רבינוביץ 110153103 מור נחאיסי 311143512 יוני, 3104 סיוון, תשע"ד
תוכן עניינים פרק ראשון: תקציר מנהלים ועיקרי ההמלצות... 3 פרק שני: שאלת המדיניות ומטרות הנייר... 7 פרק שלישי: רקע תמונת המצב כיום... 9 פרק רביעי: השיטה הכלכלית... 42 פרק חמישי: סקירה וניתוח של הממצאים... 42 פרק שישי: מסקנות והמלצות... 23 ביבליוגרפיה... 06 2
פרק ראשון: תקציר מנהלים ועיקרי ההמלצות תקציר נייר העמדה התהליך שנעשה בנייר עמדה זה היה תהליך שניסה למצוא דרכים להגדלת ההשתכרות של תושבי הפריפריה במטרה להקטין פערים בין הפריפריה למרכז. הנייר כולל חמישה פרקים מהותיים: שאלת המדיניות ומטרות הנייר, רקע תמונת המצב כיום, השיטה הכלכלית, סקירה וניתוח של הממצאים ומסקנות והמלצות. בפרק זה נסכם בקצרה את כל אחת מהפרקים תוך הדגשת הפרטים החשובים בנייר. שאלת המדיניות ומטרות הנייר נייר מדיניות זה עוסק בשאלה: כיצד ניתן להגדיל את ההשתכרות של תושבי הפריפריה, כשהמטרה היא הקטנת הפערים בין פריפריה למרכז? לשאלה יש חשיבות במישור הכלכלי: היבט מיקרו-כלכלי מבחינת הפרטים במשק הישראלי אי השוויון בין המרכז והפריפריה מהווה גורם ממשי ליוקר המחייה בישראל בכל התחומים. היבט מאקרו-כלכלי בהסתכלות רחבה, הגדלת אי השוויון בין המרכז לפריפריה הוא דבר שנובע מאי שוויון ביכולת ההשתכרות ויש לו השפעה על כלל המשק. לשאלה יש חשיבות במישור החברתי: אי השוויון ביכולת ההשתכרות בין המרכז לפריפריה מגדילה פערים חברתיים קיימת סוגיה חברתית-מדינית-פוליטית באשר לחשיבות ההתיישבות בפריפריה מבחינה לאומית-אסטרטגית. רקע תמונת המצב כיום בפרק זה סקרנו את המצב השורר כיום במדינת ישראל תוך התייחסות בהרחבה לכל אחד מראשי הפרקים הבאים: החוק לעידוד השקעות הון, פערי תעסוקה ושכר בפריפריה ובמרכז, אי שוויון, מצוקת הדיור, שינויי ריכוז אוכלוסייה מבחינה גיאוגראפית, ריכוזיות והכוח הכלכלי של מטרופולין תל אביב על המשק וקיומו של יתרון לגודל במרכז. מפרק זה ניתן ללמוד כי החוק לעידוד השקעות הון איננו אפקטיבי בצורתו הנוכחית, פערי התעסוקה והשכר בפריפריה ובמרכז גדולים וישנה הגירה שלילית מהפריפריה אל עבר 3
מטורפולין תל אביב אשר כוחו הולך ומתחזק מבחינת השפעה כלכלית, דבר המגדיל עוד יותר את אי השוויון ופוגע בכל המשק. השיטה הכלכלית בפרק זה מתוארת השיטה הכלכלית אשר בעזרתה בדקנו את הדרכים להגדלת יכולת ההשתכרות בפריפריה במטרה לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. השיטה בעיקרה בדקה האם רמת הפריפריאליות של היישוב משפיעה על ההכנסה של הפרטים המתגוררים בו. לשם כך, אספנו מדגם הכולל הנתונים על 46 ישובים שונים, המתאפיינים ברמות פריפריאליות שונות ובעבור כל יישוב ציינו מהי רמת השכר הממוצעת ביישוב ומהי רמת הפריפריאליות של הישוב. לאחר מכן קבענו את משתנה השכר בתור משתנה תלוי והרצנו רגרסיה מצורה של Y=a+βx על המקדם של הפריפריאליות, כאשר Y הינו ההכנסה הממוצעת ביישוב, X הינו הכנסה נתונה ו β הינו מקדם הפריפריאליות של הישוב. הנתונים שרצינו לבדוק הם האם אכן השכר בישובים מרכזיים גדול יותר מאשר בישובים פריפריאליים, והאם ה β המייצגת את מדד הפריפריאליות היא חיובית כלומר, האם ככל שהישוב מרכזי יותר ההכנסה עולה ולהיפך. סקירה וניתוח של הממצאים פרק זה התחלק לשלושה שלבים. בשלב הראשון תיארנו ארוכות את הפרמטרים המשפיעים על יכולת השתכרותו של הפרט תוך מתן חיבור בין התיאוריה למצב בפועל. הפרמטרים שנבדקו היו התשואה להשכלה, שיעור האבטלה בסביבת הפרט, שינויים טכנולוגיים, מאפיינים אישיים של העובד, שנות ניסיון תעסוקתי, השפעה של מגדר על יכולת ההשתכרות ותשתיות. בכל אחד מאלו הראנו את הפערים הגדולים אשר קיימים במדינת ישראל בכל אחד מהפרמטריים. בשלב השני ביצענו בדיקת השערות על כעשרים יישובים בארץ כאשר לכל אחד ניתן ציון פריפריאליות ומשכורת ממוצעת ביישוב אשר בחן את ההשערה שאכן יש פערים ברמות השכר בין הפריפריה למרכז. תוצאות בדיקת ההשארות הזו היו קבלת ההשערה כי קיים פער כזה. בשלב השלישי בחנו את הגורמים לכך שקיים פער בשכר, כלומר, ניסינו לנתח את הגורמים לפער ביכולת ההשתכרות. מצאנו גורמים כאלה בתחום פערי ההשכלה על ידי בחינת שיעורי זכאים לבחינות בגרות, בעלי תואר אקדמאי וכד'. נמצא כי אכן שיעור ההשכלה באזורי הפריפריה נמוך יותר. מצאנו גם כי קיים שיעור אבטלה גבוה יותר בפריפריה הנגרם עקב היעדר תשתיות והיעדר היצע של מקומות עבודה. עוד מצאנו כי אופי האוכלוסייה בפריפריה מרובה באוכלוסיות מיעוטים ועולים חדשים שנקלטו)האוכלוסייה האתיופית, הרוסית והערבית( אשר מאופיינות בכושר השתכרות נמוך יותר בשל פערי תרבויות, שפה וכד'. גזרה נוספת שבחנו היא 4
תחומי התעשייה בפריפריה לעומת המרכז. מצאנו כי התעשיות הרווחיות יותר נמצאות באזור המרכז וכי אזורי הפריפריה מאוד דלילים בכל מה שקשור למרכזי מו"פ ותחומי תעשייה מתקדמים יותר. מסקנות והמלצות לאחר שבחנו את הנושא החלטנו לתת המלצות בארבעה תחומים מרכזיים: ניסוח מחודש לחוק לעידוד השקעות הון, תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך, שיפור התחבורה הציבורית והפשרת קרקעות לבנייה. להלן עיקרי ההמלצות שלנו מחולקות לפי התחומים הנ"ל: ניסוח מחדש לחוק לעידוד השקעות הון מדיניות עידוד השקעות הון חדשה שתתבסס על ארבעה עקרונות יסוד:תכנון ושליטה, הגבלה, בקרה ושקיפות. תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך להרחיב את התקצוב הדיפרנציאלי את סל המשאבים המחולקים דיפרנציאלית ולהחיל את התקצוב הדיפרנציאלי על מערכת החינוך כולה, החל מגן הילדים, עבור בבתי הספר היסודיים וכלה בבתי הספר התיכוניים שיפור התחבורה הציבורית העלאת רמת השירות באמצעות תחרות, פיקוח ואכיפה קידום מואץ של מערכות משולבות להסעת המונים ייעול השימוש בתחבורה הציבורית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות קידום השקעות בתשתיות תומכות תחבורה ציבורית ארגון מחדש וייעול מערכות התחבורה הציבורית עידוד השימוש בתחבורה ציבורית בקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים 5
הפשרת קרקעות לבנייה הפשרת 26,666 יחידות דיור בשנה במשך העשור הקרוב. הוצאת קרקעות במכרז על ידי המדינה במחירי מינימום ואף במחיר שלילי. מתן הקלות מס עבור בנייה בפריפריה. התערבות ממשלתית במתן היתרי הבנייה המוניציפאליים באזורי הפריפריה על מנת לזרז את התהליך עבור הקבלנים. שינויי תב"עות)תכנית בניית עירונית( באזורי הפריפריה כך שיוקצו לשיכון חיילים משוחררים, סטודנטים, זוגות צעירים וכד'. 6
פרק שני: שאלת המדיניות ומטרות הנייר השאלה שבחרנו לשאול בנייר המדיניות הינה: כיצד ניתן כיצד ניתן להגדיל את ההשתכרות של תושבי הפריפריה, כשהמטרה היא הקטנת הפערים בין פריפריה למרכז? השאלה חשובה הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי. נסביר את חשיבותה השאלה בכל אחד מהמישורים: המישור הכלכלי: מיקרו מבחינת הפרטים במשק הישראלי, תהליך ההתכנסות לתל אביב וההגירה השלילית מהפריפריה מהווה נתח משמעותי בעליית יוקר המחייה בתחומי מצוקת הדיור, ריכוזיות התאגידים והיעדר התחרות במשק ובקיטון בהכנסה הפנויה של משקי הבית. בפועל, ההתכנסות לתל אביב גורמת לכך שהפרט נאלץ לייקר את המחייה שלו על מנת שיוכל להתפתח מבחינה כלכלית. מאקרו בהיבט המאקרו כלכלי, התכנסות האוכלוסייה לתל אביב מגדילה את פערי אי השוויון במשק בין המרכז לפריפריה ומגדילה את הריכוזיות הכלכלית הן מבחינת כוח ההשפעה הכלכלי של מטרופולין תל אביב על השוק והן מבחינה כלכלית- גיאוגרפית בבחינת התחרותיות במשק. פיזור אזורי התעשייה והמפעלים במשק הולך ומצטמצם, מקומות עבודה באזורי הפריפריה נסגרים, אחוז האבטלה בהם עולה ופערי ההשתכרות ואי השוויון הולכים וגדלים. חברתית: הגדלת הפער החברתי מבחינה זו, התכנסות האוכלוסייה לתל אביב מביאה להגדלת הפערים החברתיים ועלייה ביוקר המחיה ומהווה בסיס למרבית מחאת הציבור בסוגיית "צדק חברתי" בדרכים ישירות ועקיפות. קיימת הסוגיה החברתית-מדינית-פוליטית לגבי סכנת הקיום של מדינת ישראל תוך שמירה על זהותה כמדינה יהודית היות ותהליך ההתכנסות לתל אביב גורם לירידה באחוז התושבים היהודים בפריפריה ולעלייה באחוזי התושבים הערביים. מתוך הבנת החשיבות הכלכלית של השאלה בחרנו למקד אותה ולשאול שתי שאלות ספציפיות יותר שיאפשרו לנו לנסות ולענות על השאלה בצורה הטובה ביותר: 7
מהם הגורמים המשפיעים על יכולת ההשתכרות של הפרטים והאם למיקום גיאוגרפי משפיע על כך באיזה שהוא אופן? האם אוכלוסיות בפריפריה הן בעלות אפיון מסוים והאם יש לכך השפעה על יכולת ההשתכרות שלהם? 8
פרק שלישי: רקע תמונת המצב כיום בפרק הזה ננסה לסקור את כל התהליכים האלו ולקבל תמונה המשקפת את המצב השורר כיום. המצב כיום במשק הישראלי בתחומי האלקטרוניקה, התוכנה, התקשורת, האינטרנט, הפרסום, המוסדות הפיננסים הבנקאיים והחוץ בנקאיים, מסחר ני"ע והנהלת קרנות נאמנות, למעלה מ- 26% נמצאים בתחומי מטרופולין תל אביב ואף ברובם עולה על 06%. כמו כן, ישנה נדידה באופן משמעותי מאזורי צפון ודרום הארץ אל כיוון תל אביב והמרכז אשר רובה הגודל הינו בקרב האוכלוסייה הצעירה. גם בבחינת ההשכלה ניתן לראות כי 02% מאנשי האקדמיה והמחקר, 76% מהסטודנטים ובעלי זכאות לתעודת בגרות וכ- 96% מהיקף העשייה התחום התרבות )מוסדות ואנשי מקצוע( נמצאים באזור המרכז. מבחינת הבדלים, ממוצע הדירוג החברתי-כלכלי הממוצע באזור המרכז הוא 7-0 ואילו בפריפריה רק 2. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בהפרשי השכר הממוצע הנעמד בכ 0,466 בממוצע. בכדי לבחון את דרכי ההתמודדות והסקת מסקנות שיובילו להמלצות, נשאלת השאלה: מה המצב הנוכחי ומה התהליכים שעשתה המדינה במשך השנים ועד היום בכדי להקטין את פערי אי השוויון בין הפריפריה למרכז? החוק לעידוד השקעות הון החוק לעידוד השקעות הון נחקק בשנת 0922, ומטרתו "עידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון" לשם פיתוח כושר הייצור של המשק, שיפור מאזן התשלומים, קליטת עלייה, פיזור אוכלוסייה ויצירת מקומות עבודה חדשים. החוק מקנה מענקים והטבות אחרות למי שמקים או מרחיב מפעל בענפי התעשייה החקלאות והתיירות, עם דגש בהשקעות באזורי העדיפות הלאומית - אזורי הפריפריה. החוק, שהיה בראשית ימי המדינה מכשיר לפיתוח התעשייה בכל הארץ ובהמשך מכשיר לפיתוח התעשייה בפריפריה, איבד בשנים האחרונות מחשיבותו, היקף מסלול המענקים צומצם )היקף המענקים במסגרת החוק ירד מ- 6.2 אחוז תוצר באמצע שנות התשעים ל- 6.0 אחוז תוצר בשנים 4663-4660(, וההטבות במלל המס הורחבו )משנת 4662 הטבות המס ניתנות דרך רשות המסים ולא דרך מרכז ההשקעות(. ההצדקה לסבסוד השקעות הון מחייבת סטייה מההנחות בדבר תחרות משוכללת, שכן בהנחות אלו יגרום הסבסוד לאחת משתי תוצאות לא רצויות: ביצוע של פרויקטים שאינם רווחיים לפירמה )או למשק(. סבסוד פרויקטים שהיו רווחיים גם ללא סבסוד )אשר יבוצעו גם בלעדיו(. 9
מלבד זאת, גביית המס מהציבור, לשם מימון התמיכה, כרוכה בנטל עודף, וכן גם מימונו של המנגנון העוסק בחלוקת הסובסידיה. סבסוד הון באזור הפריפריה בלבד יביא, על פי אותה גישה, להשקעה עודפת של הון בפריפריה, הון שהתשואה עליו נמוכה מאשר באזורי הארץ האחרים. ניתן להצדיק סבסוד הון אזורי אם להשקעות אמורות להיות השפעות חיצוניות חיוביות ברמת האזור - כלומר אם חלק מפירות ההשקעה אינם נופלים לידי היזם, אלא גולשים אל יתר הפעילים באזור )פירמות, עובדים, רשויות מקומיות וכו'(. ההשפעות החיצוניות עשויות לנבוע בעיקר מיתרונות למגוון ומיתרונות לגודל באזור גיאוגרפי: הקמת מפעל באזור גיאוגרפי מרוחק ודליל - אוכלוסייה תגדיל את הרווחה של כלל המתגוררים באזור, גם של אלה שאינם מועסקים בו, בשל תרומתה לגיוון אפשרויות התעסוקה, הצריכה והבילוי באזור. לפיכך מפעל מרוחק תורם למשק יותר ממפעל שרווחיותו דומה השוכן במרכז הארץ, שם אפשרויות תעסוקה רבות ומגונות.החוק, שהיה בתחילה מכשיר לפיתוח כלל התעשייה ולעידוד השקעות ישירות של תושבי חוץ FDI( ) הפך בהדרגה לכלי לפיתוח הפריפריה: בשנת 0907 שונה החוק כך שהמענק הוגדר כשיעור מההשקעה, והועדפו מפעלים באזורי עדיפות לאומית: באזור עדיפות א' שיעור המענק נקבע לכ- 30 אחוזים מההשקעה המוכרת, ובאזור עדיפות ב' כ- 07 אחוזים. על מימוש החוק הופקד "מרכז ההשקעות", הכפוף למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כדי לקבל מעמד של "מפעל מאושר" על המפעלים לעמוד בכמה תנאים. התנאי המרכזי הוא מיקום המפעל אזור פיתוח א', אזור פיתוח ב' או מרכז הארץ, תנאי שקובע גם את גובה ההטבה. עם זאת אישור המענק איננו אוטומטי, המבקשים לקבלו נדרשים להציג למרכז ההשקעות תוכנית עסקית ותחזית לגבי תרומת הפרויקט לתעסוקה וליצוא, ואלה משמשים שיקול בבחירת ההשקעות המאושרות. במהלך השנים הוכנסו ב חוק שינויים רבים - בקריטריונים ובמסלולי ההטבות: בשנות השבעים והשמונים היה ניתן לפרויקטים המאושרים סל הטבות, שכלל מענקי הון והלוואות פיתוח לא צמודות. הלוואות הפיתוח בוטלו בשנת 0900, ובמקומן נוסף מסלול הטבות מס בשם "המסלול החלופי" ש, בו יכול המפעל להמיר את הזכאות למענק בהטבות מס - פטור מלא ממס חברות על ההכנסה הבלתי מחולקת למספר שנים. המסלול החליפי חייב את החברה המבקשת לממן לפחות 36 אחוזים מהתוכנית המאושרת, ולבצע את התוכנית בתוך שלוש שנים ממתן האישור. בשנת 0996 גברה הדחיפות שביצירת מקורות תעסוקה לעולים החדשים, וההטבות הורחבו זמנית גם להשקעות במרכז הארץ.נוספו שני מסלולי הטבות זמניים: "הלוואה בערבות המדינה" )שניתנה בכל אזורי הארץ(. 4. "מסלול משולב" - הלוואה בערבות מדינה בתוספת מענק )רק באזורי עדיפות לאומית(. 10
במחצית השנייה של שנות התשעים החל תהליך של צמצום היקף המענקים והרחבה של הטבות המס: בשנת 0997 הופחתו שיעור המענקים לכ- 42 אחוזים באזור עדיפות א', ולכ- 06 אחוזים באזור עדיפות ב'. בשנת 4660 הועלה שיעור המענקים בנגב ל- 34 אחוזים במסגרת "חוק הנגב". בשנת 4662 הוכנס בחוק שינוי משמעותי, ונוספו שני מסלולים חדשים: מסלול המעניק פטור ממס חברות ופטור ממס על דיווידנד על השקעות גדולות במיוחד. 4. מסלול מס חברות ומס דיווידנד מופחתים, באזור עדיפות א'. ההטבות במסגרת מסלולים אלו ניתנות באמצעות רשות המסים ולא באמצעות מרכז ההשקעות. בשנה זו חל שינוי גם במסלול המענקים: 76 אחוזים מהמענק הותנה בעמידתו של המפעל ביעדי התעסוקה שאותם הציג למרכז ההשקעות. בשנת 4662 התווסף תנאי שהיקף היצוא של הפרויקט יהיה לכל הפחות 42 אחוזים שינוי שצמצם משמעותית את שיעור המפעלים בפריפריה הזכאים לסיוע. 11
פערי תעסוקה ושכר בפריפריה ובמרכז כעת נציג נתונים סטטיסטיים בסיסיים על התעסוקה והשכר במחוזות הדרום והצפון - מחוזות החופפים במידה רבה את אזורי הפריפריה של מדינת ישראל. התרשים הבא מציג את פערי ההכנסות ברוטו בין משקי הבית במחוזות הצפון הו דרום למשקי הבית במחוזות האחרים על פי "סקר הוצאות משק הבית" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 4662 ההכנסה הממוצעת בפריפריה הייתה נמוכה ברבע מההכנסה הממוצעת במרכז הארץ. הפער בסך ההכנסות לטובת משקי הבית במרכז הארץ משקף פער דומה בהכנסות מעבודה )42 אחוזים( ופער גדול בהרבה בהכנסות מפנסיות וקופות גמל. מקצבאות הביטוח הלאומי )שהן פרוגרסיביות באופיין( גבוהות יותר בפריפריה. מספר הנפשות במשקי הבית בפריפריה גדול מזה שבמרכז הארץ, ולכן הפער ברמת החיים )בהכנסה לנפש( בין הפריפריה למרכז גדול מהפער בסך ההכנסה למשק בית. סך ההכנסה למשק בית ההכנסה מעבודה הכנסה מעבודה שכירה מתוך ההכנסה מעבודה מספר המפרנסים גודל משק הבית בכל הארץ במרכז 04,270 00,006 בפריפריה 9,270 הפער בהכנסות במחוז הצפון 9,603 במחוז הדרום 9,923 7,002 0,372 0.6 3.3 0,977 2,900 0.0 3.0 42%- 42%- 40%- 7,490 0,036 0.0 3.0 9,069 0,360 0.4 3.4 0,926 7,073 0.4 3.3 *ההכנסה הכספית בחודשית ברוטו למשק בית בשנת 4662 לפי מקורות ההכנסה ואזורי המגורים, בשקלים)נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(. 12
הפער בהכנסות מעבודה בין הפריפריה למרכז )42 אחוזים( משקף פער גדול בשכר לשכיר, לצד פער במספר המפרנסים למשק בית )02 אחוזים(. בסקרי הכנסות לשנת 4662 נמצא כי פערי השכר בין הפריפריה למרכז בקרב שכירים בגילאי 42 עד 22 עומד על 46 אחוזים. הפער נמוך במעט כאשר משווים את השכר לשעת עבודה, וכאשר משווים בקרב יהודים בלבד - הפער בשכר לשעת עבודה בקרב שכירים יהודים מגיע ל- 00 אחוזים. השכר החודשי השכר לשעה השכר החודשי - יהודים השכר לשעה - יהודים במרכז גברים בצפון ובדרום הפער בשכר במרכז נשים בצפון ובדרום 2,277 32.6 2,060 33.0 0,770 26.2 0,027 26.7 46%- הפער בשכר 09%- 00%- 00%- 07%- 09%- 07%- 00%- 0,422 26.3 9,602 23.3 06,342 29.0 06,069 20.0 *השכר הממוצע למשרת שכיר לפי האזור והמגדר בשנת 4662, בשקלים )נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(. *שכירים בגילאי 42 עד 22 במשרה מלאה שעבדו לפחות 46 יום בחודש. פערי השכר בין הפריפריה למרכז נובעים בחלקם מפערים בהשכלה הפורמאלית.שיעור בעלי 03 שנות לימוד בכוח העבודה בפריפריה נמוך ב- 00 אחוזים מאשר במרכז הארץ. פערים ניכרים בהשכלה הפורמאלית קיימים גם בקרב האוכלוסייה היהודית 0.0 אחוזים. הפערים בהשכלה הפורמאלית אינם מסבירים את כל פערי השכר בין הפריפריה למרכז. התרשים הבא מתאר את פערי השכר אצל שכירים בעלי השכלה פורמאלית דומה, הנמדדת לפי התעודה האחרונה )בוגר תיכון, תעודת בגרות, תואר ראשון וכו'( לצורך ההשוואה הגבלנו את המדגם לקבוצת אוכלוסייה הומוגנית יחסית: שכירים יהודים ילידי ישראל בגילאי 42-22 שעבדו לפחות 46 ימי עבודה בחודש. 13
מוסד הלימודים האחרון יסודי או חט"ב תיכון ללא בגרות בגרות על תיכוני - לא אקדמאי תואר ראשון תואר שני *הפער בין השכר החודשי של שכירים בפריפריה ובמרכז לפי ההשכלה - יהודים, ילידי ישראל גילאי 42-22 בשנת 4662, באחוזים )נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(. *שכירים שעבדו לפחות 46 יום בחודש. בפריפריה 0- גברים בפריפריה הרחוקה 0- בפריפריה נשים בפריפריה הרחוקה 0-40- 00-0- 40-2 6 0 42-0- 0-4- 00-06- 00-40- 06-00- 02-40- 40-42- נמצא שפער השכר בין נשים בפריפריה ונשים במרכז כמעט לא מצטמצם כאשר משווים נשים בעלות רמת השכלה פורמאלית דומה. לעומת זאת אצל הגברים חלק מפערי השכר מוסברים בפערים ברמת השכלה: פערי השכר בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז כמעט נעלמים בקרב גברים לא אקדמאים שהשכלתם דומה. לעומת זאת הבדלי שכר משמעותיים מאוד קיימים בקרב גברים אקדמאים. פערי השכר הגדולים בקרב הגברים האקדמאים בין הפריפריה למרכז והפער הזעיר ביניהם בקרב גברים לא אקדמאים, בולטים עוד יותר כאשר בוחנים את השכירים המתגוררים בפריפריה הרחוקה. בפריפריה הרחוקה כללנו את הנפה הדרומית במחוז הדרום, נפת באר-שבע ואת הנפות המזרחיות במחוז הצפון - צפת וכינרת המרוחקות מהמטרופולין חיפה. שיעור השכירים המתגוררים בנפות אלו ועובדים מחוץ למחוז מגוריהם אינו עולה על 06 אחוזים, והוא נמוך בהרבה מאשר בפריפריה הקרובה)כ- 42% בהתאמה(. שוק העבודה בפריפריה הרחוקה מציע לגברים בעלי השכלה נמוכה ובינונית שכר שאינו נופל מזה שבמרכז הארץ, אך השכר הממוצע לנשים ולגברים אקדמאים נמוך שם בהרבה. הדבר קשור ככל הנראה למבנה הענפי בפריפריה העתיר בפעילות תעשייתית וחקלאית. 14
מדד ג'יני מדד ג'יני אי שוויון התרשים העליון מתאר את אי השוויון התפלגות ההכנסה בעשור הראשון לשנות האלפיים על פי מדד ג'יני כאשר הקו הכחול מתאר את אזור המרכז והקו הכתום את הפריפריה. ניתן לראות על פי הגרף כי אי השוויון באזור המרכז הולך ומצטמצם ואילו באזורי הפריפריה הוא הולך וגדל. התרשים התחתון מתאר את אי השוויון בהתפלגות ההכנסה לעומת אי השוויון במחירי הדיור בעשור הראשון של שנות האלפיים על פי מדד ג'יני. הקו הכחול מתאר את אי מדד אי השוויון התחום ה והקו הכתום מתאר את אי השוויון בתחום ה כאשר הקווים המלאים מתייחסים לאזור המרכז והקווים אשר אינם רציפים מתייחסים לפריפריה. 0.6 0.45 0.3 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 0.6 0.4 0.2 0 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 15
מצוקת מחירי הדיור התרשים הבא מתאר את התפתחות עליית מחירי הדיור)באלפי שקלים( בפריפריה ובאזור המרכז. הקווים האדומים מתייחסים לאזור המרכז והכחולים לפריפריה. הקו הרציף מתאר את המחיר במונחים נומינאליים והקטוע במונחים ריאלים. 2200 1800 1400 1000 600 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 גם בבחינת השקעת ההון בבנייה על פי אזורים, ניתן לראות על פי התרשים הבא כי מרבית מקורות הון להשקעה בבנייה מושקעים במחוזות המרכז ופחות באזורי הפריפריה. ההון אשר מושקע לבנייה בפריפריה מתאפיין בעיקר בהשקעה לפיתוח החקלאות. ניתן לראות כי גם ההשקעה הציבורית של הון לבנייה בפריפריה הינו בשיעור קטן יותר משיעור השקעתו במרכז. 16
17
שינויי ריכוז אוכלוסייה מבחינה גיאוגרפית המפה והתרשים מתארים את תנועות ההגירה הפנימית בישראל ואת המדדים הכמותיים של ההתכנסות האוכלוסייה היהודית למרחב תל אביב רבתי. על פי התרשימים ניתן ללמוד כי במהלך השנים 0904-4662 ישנה תנועת הגירה פנימית של תושבי ישראל מאזורי הפריפריה, המעבה את שכבת האוכלוסין באזור המרכז. ניתן ללמוד כי מרבית תנועת האוכלוסייה היא מכיוון הצפון והיא מאופיינת בעיקרה בצעירים מהמגזר היהודי. 18
ריכוזיות והכוח הכלכלי של מטרופולין תל אביב על המשק מהתרשימים הבאים ניתן ללמוד מספר דברים. על פי איור 2, המתאר את התפלגות הפריסה של המוסדות העסקיים הציבוריים והממשלתיים בתל אביב המטרופולין, תל אביב רבתי, ירושלים ושאל הארץ, ניתן לראות כי המדינה מרכזת את מוסדות הממשלה והציבור, למעט אחוז זניח, במרכז הארץ בדגש על תל אביב וירושלים. גם במגזר העסקי ניתן לראות על פי איור 0,7 כי המוסדות הפיננסיים הכוללים בנקים, בורסות, חברות אשראי חוץ בנקאיות וכד', מתרכזים גם הם במרכז הארץ. על פי לוח 0, ניתן ללמוד כי עיקר התעסוקה באזור המרכז מתאפיין בתחומים אשר יש בהם תלות בחדשנות ועדכנות כמו אינטרנט, תקשורת, טכנולוגיה ומידע וכו' ואילו תעשיות מעדיפות להתמקם דווקא בפריפריה בכדי למזער עלויות תפעוליות. ניתן גם ללמוד דבר נוסף מלוח 0 והוא ריכוז משרדי עו"ד באזור המרכז. סיבה זו נגרמת הן בגלל התרכזות האוכלוסייה למרכז ומטבע 19
הדברים יהיה מספר רב יותר של משרדי עו"ד היכן שיהיו מספר רב יותר של לקוחות אשר ישכרו את שירותיהם, אך בנוסף, ניתן לשייך עובדה זו לכך שמוסדות המדינה בתחום המשפט ממוקמים גם הם באזור המרכז ובמיוחד בתל אביב ועל כן, נוכחתם מייצרת אינטרס עסקי בבחירת מיקום משרד עו"ד בקרבת תל אביב. נתונים אלו משפיעים באופן ישיר על ההגירה של האוכלוסייה לכיוון המטרופולינים במרכז היות והיצע העבודה באזורים אילו גדל ובמקביל היצע העבודה באזורי הפריפריה קטנים. למעשה, הנתונים יכולים להסביר באופן מסוים את השפעת התנועה של התעשייה לכיוון המרכז על הגירה פנימית בתוך המדינה של האוכלוסייה המקומית מאזורי הפריפריה לאזורי המרכז משום שהם מרכזים בהם את מקורות הפרנסה לפרטים במשק. בתרשים הבא ניתן לראות את התפלגות האוכלוסייה במחוזות המדינה באחוזים לפי שנים. ניתן לראות כי מלבד האזור הירוק המייצג את הצפון והאזור הכתום המייצג את הדרום, המסה העיקרית של האוכלוסייה מתרכזת באזור המרכז. 20
בתרשים הבא ניתן לראות כי הענפים בהם השכר גבוה יותר הינם הענפים שנזכרו לעיל. ניתן לראות כי מרבית מהתעשייה במשק מתרכז באזור המרכז וכי הוא מאופיין בענפי תעסוקה בהם המשכורות גבוהות יותר כמו שירותי ניהול, ביטוח, נדל"ן אשר מאופיינים על ידי הצבע האדום, לעומת הפריפריה שמאופיינת יותר בחקלאות)צהוב( וייצור ומסחר סיטונאי)סגול( שהם ענפים בהם המשכורות הן נמוכות יותר כפי שניתן לראות באיור בעמוד הבא. 21
22
קיומו של יתרון לגדול במרכז: למרכז ישנו יתרון לגודל על פני הפריפריה ועל כן שכר העובדים במרכז גבוהה יותר מאשר בערים הפריפריאליות. תפוקת העובדים הגבוהה באזור המרכז מוסברת ע"י היתרון לגודל שיש למרכז על הפריפריה בכך שבמחוז המרכז בכלל, ובת"א בפרט, משולמים דמי שכירות גבוהים לבעלי הקרקע )רנטה גבוהה(, יותר מאלו המשולמים במחוזות הפריפריה עבור אותה כמות שטח במ"ר משום שערך הקרקע במרכז גבוה. אם נסתכל על פונק' הייצור העירונית, מטיפוס- קוב-דאגלס שצורתה f ( L, K) L AK מתקיים בה שימוש בשני גורמי ייצור לצורך ייצור התפוקה )התוצר- Y (: שימוש בגורם ייצור עבודה )L (ושימוש בגורם ייצור הון )K(. כאשר (A( הוא מקדם המבטא שיפורים טכנולוגיים ביכולת הייצור של הפירמה. היות וההון בערי המרכז,שרובו מתבסס בעצם על ערך הקרקע שבה פועל העסק, גבוהה יותר במרכז מאשר בפריפריה,מתקיים יתרון לגודל של המרכז על הפריפריה בכך שלמרכז יש כמות הון גדולה יותר המשמשת לייצור תפוקה גדולה יותר. התמורה הכלכלית לעובדים במרכז גבוהה יותר מאשר בפריפריה, בשל העובדה כי ישנה יותר תפוקה במרכז,והתמורה )הערך הכלכלי של התפוקה( בעבור תפוקה מוגדלת זו, מחולקת בין בעלי המשרדים והעובדים המהווים את בעליהם של גורמי הייצור הון ועבודה בהתאמה )אבירם, 4606(. 23
פרק רביעי: השיטה הכלכלית בחלקה הראשון של עבודתנו נרצה לבדוק האם רמת הפריפריאליות של היישוב משפיעה על ההכנסה של הפרטים המתגוררים בו. לשם כך, אספנו מדגם הכולל הנתונים על 46 ישובים שונים, המתאפיינים ברמות פריפריאליות שונות ובעבור כל יישוב ציינו מהי רמת השכר הממוצעת ביישוב ומהי רמת הפריפריאליות של הישוב. לאחר מכן קבענו את משתנה השכר בתור משתנה תלוי והרצנו רגרסיה מצורה של Y=a+βx על המקדם של הפריפריאליות, כאשר Y הינו ההכנסה הממוצעת ביישוב, X הינו הכנסה נתונה ו β הינו מקדם הפריפריאליות של הישוב. הנתונים שרצינו לבדוק הם האם אכן השכר בישובים מרכזיים גדול יותר מאשר בישובים פריפריאליים, והאם ה β המייצגת את מדד הפריפריאליות היא חיובית כלומר, האם ככל שהישוב מרכזי יותר ההכנסה עולה ולהיפך. 24
פרק חמישי: סקירה וניתוח של הממצאים בפרק זה נציג את הממצאים שמצאנו במהלך כתיבת נייר מדיניות זה במטרה לענות על השאלה: כיצד ניתן להגדיל את ההשתכרות של תושבי הפריפריה, כשהמטרה היא הקטנת הפערים בין פריפריה למרכז? הפרק יתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נסקור את הגורמים המשפיעים על יכולת ההשתכרות של הפרט. בחלקו השני נבצע בדיקת השערות על מנת לאושש את הטענה שלנו כי יש השפעה של מקום המגורים על יכולת ההשתכרות של הפרטים. בחלק השלישי ננסה לבחון מהן הסיבות אשר גורמות לפער ביכולת ההשתכרות בין הפרטים אשר גרים בפריפריה לבין אלו שגרים במרכז. הגורמים המשפיעים על יכולת ההשתכרות של הפרט: השכלה רמת ההשכלה משפיעה על רמת ההשתכרות של הפרט ואפשרויות התעסוקה שלו קיים קשר הדוק בין יכולת ההשתכרות של הפרט לבין רמת השכלתו והכשרתו. ככל שרמת השכלתו של הפרט עולה, כך עולה יכולתו להשתכר מעל לשכר המינימום ומעל לשכר הממוצע במשק. לדוגמא, אם נבחן את השכר הממוצע בשנת 4660 של בעלי השכלה גבוהה לעומת בעלי השכלה נמוכה )אלו שלמדו עד 04 שנות לימוד(, נראה כי בעלי ההשכלה הגבוהה הרוויחו בממוצע שכר חודשי ברוטו של 00,004 בעוד שבעלי ההשכלה הנמוכה הרוויחו רק - 0,702 פער של 70.9% יותר לטובת בעלי ההשכלה הגבוהה. פערי השכר המוסברים ע"י רמת ההשכלה היו קיימים גם בעשור הקודם השכר הממוצע של בעלי השכלה גבוהה היה גבוה ב 00% משכרם של בעלי השכלה נמוכה. תופעה זו נקראת התשואה הנובעת מההשכלה.)קמחי, 4606( 25
עליית התשואה להשכלה: בשני העשורים האחרונים של המאה הנוכחית נראית תופעה של הבדלי שכר ניכרים ועליית שכרם של העובדים המיומנים והמשכילים תוך התרחבות חלקם של עובדים אלו בשוק העבודה לעומת דחיקת רגליהם של העובדים שאינם מיומנים משוק העבודה. תופעה זו מתרחשת בישראל ובמדינות רבות בעולם, בעיקר בעולם המערבי. )פלוג, )4667 תופעה זו מוסברת ע"י חמישה גורמים עיקריים: שיפורים טכנולוגיים במשק, בעיקר בתחום המיקרו טכנולוגיה ( NANO )TECHNOLOGY שצבר תאוצה, הדורשים כוח עבודה מיומן לצורך ייצור מוצרים בתחום זה, ושיפורים טכנולוגיים שהביאו לכך שיש פחות צורך בידיים עובדות לייצור מוצרים. עלייתם של מחירי המוצרים המופקים בתעשיות המתקדמות בקצב מהיר יותר לעומת המוצרים המופקים בתעשיות המסורתיות. 26
התרחבות הסחר הבין לאומי בשל תהליכי הגלובליזציה בעולם והתחרות הגוברת בין מדינות שונות על ייצור מוצרים ואספקת שירותים, המקנים למדינות מפותחות בהם יש כוח עבודה משכיל ומיומן יתרון תחרותי על פני האחרות, או לחילופין במדינות מתפתחות בהן גורם ייצור העבודה זול יתרון בייצור מוצרים עתירי שימוש בגורם ייצור עבודה. ירידת מחירם של נכסי ההשקעה הנלווים לשיפורים הטכנולוגיים )כגון מחשבים(, כך שניתן לרכוש מהם יותר ובכך מלאי ההון לעובד המשכיל גדל, דבר הגורם להגדלה בתפוקתו של העובד המשכיל וכתוצאה מכך לעלייה בשכרו. שינויים דמוגרפיים שהתחוללו כגון ריבוי בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בעשורים האחרונים בעקבות תנופת ההתרחבות של המכללות האקדמיות בעיקר באזורי הפריפריה, והתחרות בין בוגרי תארים אקדמאים ממוסדות שונים.)סולברג, 4660 ( באופן ככלי ניתן לומר שבעקבות כך שהביקוש לעובדים משכילים גדול יותר מההיצע שלהם בשוק, מתרחשת עליית התשואה להשכלה, שהיא בעצם הגידול בתמורה להשכלה )קמחי, 4606 (. ההון האנושי המבוסס בעיקר על רמת ההשכלה של הפרט קובע את מעמדו הכלכלי והחברתי, והתרחבות פערי השכר במשק בישראל כתוצאה מהעלייה בתשואה להשכלה ניכרת בשני העשורים האחרונים: בשנות ה 06 במדינת ישראל התשואה בשכר הנובעת מהשכלה הייתה בין 2%-3% עלייה בשכר כתוצאה מכל שנת לימוד נוספת )מעבר ל 04 שנ"ל(, בעוד שבשנות ה 96 התשואה להשכלה גדלה ועמדה על בין 9%-7%. הדבר התבטא היטב בשכרם של בעלי רמות ההשכלה הגבוהות- בשנות ה 06 שכרם של בעלי 00 שנות לימוד ויותר, היה גבוהה בכ 04% משכרם של בעלי ההשכלה הנמוכה מאוד, ובחלק משנות ה 96 אף הגיע לכ 03% יותר )זוסמן ופרידמן, 4669 (. אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעורי התשואה להשכלה הייתה מהפכת ההייטק שהתחוללה בישראל בשנות ה 96 וגרמה לתשואה להשכלה הגבוהה לעלות בהרבה ביחס לתשואה על ההשכלה התיכונית.)זוסמן ופרידמן, 4669 ( לשם דוגמא נסתכל על רמת ההשכלה המאפיינת את העובדים בענפי טכנולוגיית העלית ובתחום ההיי-טק, לעומת שאר הענפים במשק: 27
מ) ניתן לראות את ייחודיות העובדים בתחום ההייטק ובענפי תעשיית הטכנולוגיה העלית מבחינת ההון האנושי של עובדים אלו לעומת העובדים ביתר ענפי המשק, ע"פ השיעור הגבוהה של שנות ההשכלה בקרב העוסקים בענפים המתקדמים לעומת שיעור שנות ההשכלה הנמוך יותר בקרב העוסקים בענפים אחרים. )סיקרון, 4669 ( הרחבת אפשרויות התעסוקה והשכר של הפרט בעקבות רכישת ההשכלה: שכר ברוטו לחודש במשלחי יד שונים 20,000 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 קור: סקר הכנסות 4669 למ"ס( 28
רכישת השכלה ע"י הפרט גורמת להרחבת אפשרויות התעסוקה שלו ומאפשרת עבודה במשלחי יד מכניסים יותר. כוח עבודה משכיל ומיומן משתלב במקצועות הדורשים ידע אקדמאי, בענפי עבודה עתירי טכנולוגיה שבהם יש שכר גבוהה ביחס לשאר ענפי התעסוקה במשק ובמקצועות הניהוליים. בנוסף לכך, עובד משכיל נהנה מביטחון תעסוקתי גבוהה - הוא מסוגל להתנייד בין מקומות עבודה ולהתאים עצמו לשינויים של ביקוש והיצע החלים במשק. לעומתו, העובד חסר ההשכלה והמיומנות שונה לחלוטין במעמדו התעסוקתי: הוא חד גוני, אינו יכול להתנייד בין מקומות עבודה ולהתאים עצמו לשינויים החלים במשק, תחלופתו גבוהה, הוא פגיע יותר, משתכר לרוב בשכר מינימום, איננו נהנה מיציבות וביטחון תעסוקתי וסובל מאבטלה לתקופות תכופות יותר )קמחי, ; 4606 גולדשמידט, 4660(. בישראל חסרה ההתאמה המבנית בין דרישות שוק העבודה כיום לבין חסרי השכלה מדעית טכנולוגית, כלומר עובדים מסוימים אינם מהווים פוטנציאל להעסקה משום שאינם עונים על הדרישות העכשוויות של המעסיקים, ובעוד שבעלי הכישורים וההשכלה נהנים מהשתלבות בענפים המובילים במשק, חסרי ההשכלה ובעלי ההכשרה המקצועית בלבד עוסקים במקצועות מסורתיים שאינם אקדמיים בהם השכר נמוך וסובלים מפיטורים בעקבות צמצום כוח האדם המועסק בענפים אלו עקב שיפורים טכנולוגיים בשיטות הייצור או העברת המפעלים העוסקים בענפים המסורתיים )הנחשבים לעתירים בגורם הייצור עבודה( לארצות מתפתחות שמה עלות גורם ייצור העבודה זולה יותר מאשר בישראל. )הלר, 4664 ( שיעור התעסוקה והאבטלה בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת בעלי השכלה נמוכה: 29
מבחינת שיעור התעסוקה לפי רמת ההשכלה נראה כי הפערים בשיעור התעסוקה מתרחבים בין הקבצות השונות ברמת השכלתם ככל שעולה שיעור ההשכלה. בשנת 4660 שיעור התעסוקה בקרב בעלי ההשכלה של 00 שנות לימוד ומעלה עמד על כ 73% לעומת שיעור התעסוקה בקרב אלו שהיו בעלי רמת השכלה נמוכה של עד 06 שנות לימוד בלבד שעמד על 40%, בעוד שבשנת 0990 לדוגמא, הפערים היו פחות בולטים ועמדו על כ 06% )פלוג, 4667(. אם כן, כתוצאה מהמתאם החיובי בין רמת ההשכלה ושיעור התעסוקה נגזר גם שיעור האבטלה המוסבר ע"י רמת ההשכלה הנרכשת של פרט מסוים- שיעור האבטלה עולה ככל שהשכלת הפרט נמוכה יותר. 30
שיעור האבטלה בסביבת הפרט. שיעור האבטלה בסביבת הפרט משפיע גם הוא על רמת השתכרותו של הפרט. אם נבחן את שיעורי האבטלה בישובים מסוימים לעומת השכר היישובי הממוצע, נמצא כי קיים קשר שלילי בין שיעור האבטלה והשכר היישובי הממוצע, וביישובים בהם יש שיעור אבטלה גבוהה נצפה שכר ממוצע נמוך יותר מאשר ישובים בהם יש שיעור אבטלה נמוך. לדוגמא, בשנת 4669 בעיר ירושלים שיעור המובטלים עמד על 2% והשכר הממוצע לחודש עבודה לשכיר היה 7070 לעומת היישוב רהט שבו שיעור המובטלים עמד על 20% והשכר הממוצע לחודש עבודה לשכיר היה 2403 )סקבירסקי, קונור ואבו-חלא, 4669 ; נמרודי ואחרים, 4606 (. ההסבר לכך נובע מהעובדה שבישובים בהם שיעור האבטלה גבוהה הזדמנויות התעסוקה בהם מעטות ולכן קשה מאוד לעובדים בישובים אלו להשתכר בשכר שהוא מעל למקובל מפני שהם נמצאים בתחרות מתמדת עם עובדים אחרים המציעים גם הם את עבודתם )וזהים בכישוריהם(, והמעסיקים הנמצאים בתחרות עם פירמות אחרות במשק )וזהים בתוצרתם( והינם מעוניינים למקסם את רווחיהם ימנעו מלהוסיף לעצמם עלויות תפעוליות ויבחרו את מי שדורש את שכר המינימאלי. 31
שינויים טכנולוגיים ושינויים בביקוש במגזרי תעשייה מסוימים. לתמורות בשוק העבודה בישראל השפעה גדולה על מאפייני השכר בענפים השונים. במדינת ישראל בעשורים האחרונים, משקלם של ענפי התעשייה המסורתיים, כדוגמת מזון וטכסטיל, הלך והצטמצם, בעוד שחל גידול ניכר בענפי התעשייה של הטכנולוגיות המתקדמות- טכנולוגיית עלית )כגון תרופות, מחשבים,רכיבים אלקטרוניים(,טכנולוגיה מעורבת עלית )זיקוק מוצרי דלק, בניית מנועים חשמליים( ובענפי השירותים-שירותי מידע, שירותים פיננסים, שירותי תקשורת,שירותי תחבורה וכו'. בענף התעשייה המסורתית שהיה עיקרי מאוד מאז תקומתה של מדינת ישראל, חל שינוי בשיטת הייצור כתוצאה מהכנסת מחשוב וציוד אלקטרוני המאפשר שימוש בטכנולוגיות ייצור חדשות הדורשות פחות כוח אדם לצורך ביצוע פעולות סיזיפיות, ושימוש בכוח עבודה מצומצם יותר, בעיקר לצרכי בקרה. כמו כן, ענף החקלאות שהיה אף הוא מאוד עיקרי בעשורים הראשונים למדינת ישראל והיווה כ 04% מכלל התוצר המקומי הגולמי, הלך והצטמצם עד לכדי פחות מ 4% בשנת 4663. )סיקרון, 4669 ( השתנות כיוונם של ענפי התעסוקה בישראל מקבלת ביטוי במשקלו של התוצר המקומי הגולמי בכל ענף מתוך כלל התוצר המקומי הגולמי בישראל: 32
בשל השתנות ענפי התעסוקה העיקריים בישראל, השתנה גם שכרם של העוסקים בענפים אלו. השינויים בשכר העובדים בענפי טכנולוגיית העלית ובענפי השירותים מוסברים בין היתר כשינויים של היצע וביקוש-כאשר גדל הביקוש לתוצרת של ענף מסוים שכר העובדים בו עולה באופן מיידי כתגובה לשינוי בביקוש,ולאחר זמן,כאשר כבר אין ביקוש גבוה לעובדים יותר מאשר היצע העובדים השכר הוא מתאזן ברמה שתישאר קבועה עד לשינוי הבא שיחול בענף.הגידול בביקוש בענפי הטכנולוגיה העלית ובשירותי המידע בכלל, בהם לישראל יש יתרון תחרותי על פני מדינות אחרות, הביא לעליית שכרם של העוסקים בתחומים אלו, משום שאלו הם עובדים מיומנים ומשכילים המצוידים בכושר עבודה מודרני וחלקם הוא מאוד מצומצם ביחס לשאר כוח העבודה באוכלוסייה )סולברג, 4660 (. 33
מאפיינים אישיים של העובד. "פרטים אינם נולדים שווים בכישוריהם, ולכן אין לצפות אלא לאי-שוויון בהכנסות ובעושר". )בן בסט, 4666( המאפיינים האישיים של האדם וכישוריו משפיעים גם הם ומאפשרים לעובד לקבל תגמול גבוהה יותר מהמקובל ועל כן מאפיינים כגון אינטליגנציה, מוטיבציה והתמדה עשויים לשפר את יכולתו של הפרט להשתכר גבוהה יותר מאחרים העוסקים באותו משלח יד. ניתן לראות את השפעת המאפיינים האישיים האינדיבידואלים של עובדים שונים על שכרם במקרים שונים -עובד חדור מוטיבציה ישקיע מאמץ רב יותר במקום עבודתו ויתמיד בעבודתו, עובד אינטליגנט שנותנים ביטוי ליכולותיו יקבל תגמול על כך ממקום העבודה שלו גם ללא קשר להיותו משכיל או לא. לדוגמא, פרס ה"עובד המצטיין" המוכר שניתן לעובדים שהוכיחו יוזמה אישית ונחישות בביצוע תפקידם מלווה לרוב בפרס כספי ובהוקרה. )פריש, 4667 ( מלבד ההשכלה,ישנה חשיבות רבה גם לכישורים הנרכשים במהלך הלימודים והיכולת ליישם אותם במקום העבודה,ולכן נדרש שעובד לא רק יהיה משכיל אם כי גם מוכשר, והתשואה לעובד הנובעת מרכישת השכלתו מגלמת בתוכה גם את מאפיינים אלו שבאים לידי ביטוי ע"י העובד במקום עבודתו. )קמחי, 4606 ( שנות ניסיון תעסוקתי. הוותק המקצועי של העובד משפיע על רמת השכר של הפרט. בשנת 4660 עובדים בעלי 06 שנות ניסיון ומעלה השתכרו בשכר ברוטו של 06,327 בעוד שעובדים בעלי ניסיון תעסוקתי של עד 06 שנים השתכרו בשכר ברוטו של 7,362 - מדובר פער של 36% יותר בקרב קבוצת העובדים בעלי הניסיון )קמחי, 4606 (. מחקר )דהן, 4660( שנערך במטרה לבדוק את השפעתן של שנות הניסיון התעסוקתי על השכר, בהתחשב בשנות הלימוד ומשלח היד של הפרט, מצא כי התשואה לניסיון בתחילת שנות השמונים עמדה על 3.2% לשנה, והתשואה לניסיון באופן כללי בשנות ה 96 הייתה גבוהה מהתשואה בשנות ה 06 בישראל. 34
השפעת המגדר על יכולת ההשתכרות. במדינת ישראל קיים אי שוויון בשכר הגברים לעומת שכר הנשים בכל רמות השכר. הגברים בכל משלחי היד משתכרים יותר מהנשים, ובנוסף רמת השכר ההתחלתית של הגברים גבוהה יותר מאשר של הנשים )אע"פ ששאר מאפייניהם זהים מלבד המגדר(. המגדר משפיע על השכר בכל הישובים בארץ, ואי השוויון בין גברים ונשים חד יותר כאשר מדובר בישובים מבוססים בהם השכר הממוצע גבוהה יותר משאר חלקי הארץ, אם כי גם בישובים חלשים יותר המדורגים נמוך מבחינה חברתית וכלכלית )ע"פ הלמ"ס( הפערים בולטים. לדוגמא בשנת 4664 השכר הממוצע של גברים היה ביישוב ג'אסר א זרקא ועמד על 2,223 לחודש בעוד שהשכר הממוצע של נשים הנמוך ביותר ליישוב היה בישוב עילוט ועמד על כמחצית ממנו בלבד- 4204.)שורץ, 4662 ( תשתיות. לתשתיות חשיבות רבה בהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובשיפור ההזדמנויות התעסוקתיות בקרב פרטים שונים. קיומה של תשתית פיזית מפותחת, באזורי תעשייה לדוגמא, מקנה יכולת לפעילות עסקית רחבה יותר של המפעל ועכב כך ניתן לקלוט מספר רב יותר של עובדים במגוון משרות, בין אם בתחום פעילותו העיקרית של המפעל ובין אם בשירותים העסקיים שבסביבת המפעל. תשתית תחבורתית גם היא חשובה,וליכולת הניידות מרכיב חשוב בנגישות להזדמנויות תעסוקתיות עבור פרט מסוים. פרט המתגורר בישוב בו ישנה תשתית תחבורתית מפותחת, נגישות גדולה לתחבורה ציבורית, או לחלופין הוא בעצמו בעל רכב פרטי,ייהנה מהזדמנויות תעסוקתיות נרחבות יותר ואף משכר גבוהה יותר במקרים מסוימים בשל יכולת הניידות שלו. בנוסף, ישנה חשיבות רבה לא רק לקיומם של מוקדי תעסוקה ביישובים מסוימים, אלא יש לדאוג לכך שיהיו תשתיות תומכות לתעסוקה שמטרתן לגרום לעידוד יציאה לעבודה ולהרחבת שעות העבודה )משרד התמ"ת, 4606 (. לדוגמא, קיומן של מעונות יום, צהרונים ומועדוניות ביישוב מסוים, תשפיע באופן ישיר על שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה ועל היקפה וכתוצאה מכך על השכר המתקבל, בשל העובדה שתהיה מסגרת טיפולית וחינוכית לילדיהם של הנשים העובדות והן יוכלו להתפנות להתעסק יותר בעבודה. )דיכטר וגאנם, 4663 ( 35
בדיקת השערת שונות השכר בין הפריפריה והמרכז להלן טבלה מדגמית שבה 46 ישובים ברמות פריפריאליות שונות- 9 ישובים מרכזיים ומרכזיים מאוד, 7 ישובים פריפריאליים ופריפריאליים מאוד ו 2 ישובים הם ברמת פריפריאליות בינונית. שם יישוב אילת בית שאן דימונה חצור הגלילית טבריה מעלה אדומים נצרת עלית עפולה ערד פרדס חנה כרכור אלפי מנשה בני עיש אשדוד בת ים גבעת שמואל גבעתיים סביון קריית אונו רמת גן תל אביב רמת פריפריאליות)מקובץ לאשכולות( 0 4 0 0 4 3 3 3 0 3 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 הכנסה ממוצעת לשכיר ביישוב 7,666 0,479 7,700 2,034 2,060 0,002 0,200 0,724 0,409 0,030 06,079 0,774 7,429 0,226 00,230 00,667 00,320 06,329 0,724 9,439 נעלה את ההשערה הבאה H0: M1=M2 H1:M1>M2 כאשר שכר במרכז= M1 שכר בפריפריה= M2 נריץ רגרסיה על המקדם של הפריפריאליות מצורה של.Y=a+βx 36
תוצאות הרגרסיה להלן תוצאות הרגרסיה שהתקבלו: SUMMARY OUTPUT Regression Statistics 0.617938 Multiple R 0.381847 R Square Adjusted R 0.347505 Square Standard 2079.25 Error 20 Observations ANOVA Significance F F MS SS df 0.003689 11.11902 48070619 48070619 1 Regression 4323280 77819043 18 Residual 1.26E+08 19 Total Upper Lower Upper Standard 95.0% 95.0% 95% Lower 95% P-value t Stat Error Coefficients 7265.944 2552.303 7265.944 2552.303 0.000364 4.376102 1121.803 4909.124 Intercept 1656.463 375.9413 1656.463 375.9413 0.003689 3.334519 304.7522 1016.202 X Variable 1 37
הכנסה ממוצעת לשכיר ביישוב לפי רמת פריפריאליות 18,000 16,000 14,000 12,000 y = 1016.2x + 4909.1 R² = 0.3818 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 0 1 2 3 4 5 6 נבדוק את הטענה שלנו ע"י הסתכלות על הערך P-value לעומת, ונראה כי P-value> > 6.62 6.666300 ולכן אנחנו דוחים את H0 ואכן השכר במרכז גדול יותר מהשכר בפריפריה. מקדם המתאם הינו 6.007 דבר המצביע על קשר טוב בין המשתנים, קשר די חזק, ובנוסף מעיד על כיוון הקשר החיובי בין ההכנסה הממוצעת ביישוב לבין הרמה הפריפריאלית של הישוב- ככל שהרמה הפריפריאלית של הישוב עולה )הישוב מרכזי יותר( כך השכר הממוצע בישוב עולה. השונות המוסברת הינה R Square )סכום ריבוע הריבועים הפחותים( עומדת על, 6.300 כלומר ב 30% ניתן לתלות את ההסבר לפערי השכר בין הפריפריה והמרכז במיקום של הישוב. 38
הגורמים להבדלי שכר בין הפריפריה והמרכז לאחר שהראינו כי השכר בפריפריה באמת נמוך יותר מהשכר במרכז. כעת נציג מספר סיבות הטמונות בהבדלים במאפיינים שבין ערי הפריפריה וערי המרכז. שיעורי האבטלה בישובים הפריפריאליים והתחרות על מקום עבודה פנוי. שיעורי האבטלה בישובים הפריפריאליים גבוהים ולכן לא מאפשרים השתכרות בשכר מעל לממוצע במשק.בעוד שהמרכז מציע יותר מקומות תעסוקה, המחסור במקומות תעסוקה בישובים הפריפריאליים ניכר ומביא עימו שיעורי אבטלה גבוהים בערים פריפריאליות הגורמים בין היתר ליכולת השתכרות נמוכה יותר של העובדים בפריפריה לעומת העובדים במרכז. מבחינת משקלם של השכירים הגרים במחוזות הפריפריה, נראה כי אחוז השכירים שגרים במחוזות הפריפריה )צפון, חיפה ודרום( גבוהים יותר מאחוז השכירים שאכן מועסקים במחוזות אלו. לדוגמא משקל השכירים, מתוך כלל השכירים במשק בישראל, המתגוררים במחוז צפון עומד על 04.0% בעוד שרק 0.0% מועסקים במחוז זה. משמעותו של נתון זה הינו מחסור במקומות תעסוקה במחוזות אלו עבור אלו המתגוררים בהם. )מנהל הכנסות המדינה, 4660( האבטלה הגבוהה בישובים הפריפריאליים יוצרת תחרות גדולה יותר על כל משרה פנויה קיימת. אם נסתכל על שיעור דורשי העבודה על כל משרה פנויה באזור המרכז לעומת הפריפריה, נראה ששיעור המתמודדים על כל משרה פנויה נמוך משמעותית באזור 39
המרכז מאזורי הפריפריה. לדוגמא במחוז הצפון בשנת 4660 היו כ 00.3 מתמודדים על כל משרה פנויה ובמחוז הדרום ישנם 9.2 מתמודדים על כל משרה פנויה לעומת מחוז המרכז שמה היו רק כ 2.0 מתמודדים על כל משרה פנויה. התחרות הגדולה במציאת עבודה בפריפריה והסיכוי למצוא עבודה בשכר שהוא לא שכר מינימום או גבוהה מהממוצע במשק מושפעים משיעורי האבטלה הגבוהים הקיימים במחוזות הפריפריאליים. )משרד התמ"ת,4669( ע"מ להמחיש את השפעת האבטלה על השכר והקשר השלילי בין שיעור האבטלה ורמת השכר ביישוב,נסתכל על שיעור האבטלה מכלל כוח העבודה ועל השכר ממוצע לחודש עבודה בערים פריפריאליות נבחרות לעומת ערים מרכזיות : שכר ממוצע מול שיעור אבטלה שכר ממוצע שיעור אבטלה 10167 7823 8532 6501 5801 5935 14% 11% 15% 4% 7% 3% כפר סבא יבנה ערים מרכזיות חולון אופקים טבריה ערים פריפריאליות קריית שמונה בערים המרכזיות שיעור האבטלה הממוצע עמד על 2.0% והשכר הממוצע בהן היה, 0026 בעוד שבערים הפריפריאליות שיעור האבטלה הממוצע עמד על 03.3% והשכר הממוצע בהן היה - 0679 פער של 4700 המהווה יותר מ 26% מהשכר בערים הפריפריאלי תו )נמרודי, 4606(. ע"פ אדם סמית, כלכלן סקוטי שדגל בכלכלת שוק חופשי ללא התערבות ממסדית כלשהי, כאשר יש מצב של אבטלה העובדים מציעים את כוח עבודתם בשכר נמוך בשל התחרות שהם נמצאים בה מול עובדים אחרים 40
המתמודדים גם הם על אותו מקום עבודה, לכן לא ייתכן שיהיה שכר גבוהה מזה שהתקבל ע"פ נק' המפגש בין היצע העובדים והביקוש לגורם ייצור עבודה )נק' ש"מ(. ולכן בעוד שבערים מרכזיות הביקוש לעבודה גדול יותר-דבר שמוביל לעליית שכר העובדים ולהרחבת היקף שעות העבודה שלהם, בישובים הפריפריאליים בהם ישנם שיעורי אבטלה גבוהים נוצרת תחרות רבה על מקום עבודה פנוי דבר שמוביל לירידת שכר העבודה באזורים אלו )בישראל לא ניתן להשתכר מתחת לשכר המינימום הקבוע בחוק(, ובנוסף הדבר מתבטא בעובדים המועסקים בפריפריה בחלקי משרות על אף רצונם לעבוד במשרה מלאה. )מנהל הכנסות המדינה, ) 4660 הגירה מהפריפריה. האבטלה בפריפריה מביאה עמה לא רק שיעורי שכר נמוכים בפריפריה, אלא גם הגירת אוכלוסייה ממחוזות הפריפריה למחוזות המרכז על מנת למצוא תעסוקה. )בורידא ונבון, 4660( במקרים רבים מדובר בעיקר באוכלוסייה בעלת הון אנושי גבוהה,שביכולתם להשתכר בשכר גבוהה, המחפשת תעסוקה הולמת לכישוריהם. בישראל כמו ברוב מדינות המערב, קבוצת הגילאים של 46-32 הם הקבוצה העיקרית שנוטה להגר בהגירה פנימית בישראל. בשנת 4662 כיווני ההגירה הפנימיים בישראל נשארו באותה מתכונת כמו שהיו בשנים האחרונות, ועדיין מחוז המרכז בכללותו הוא המועדף על המהגרים ואחריו נמצא מחוז תל אביב. בעוד ששני המחוזות הנ"ל נמצאים במאזן הגירה חיובי אליהם באופן עקבי,במחוז הדרום נמשך שיעור ההגירה השלילי, וכמו כן במחוזות ירושלים, חיפה והצפון גם בהם נרשם מאזן הגירה שלילי שרובו מקבוצת הגיל העיקרית שמהגרת לכיוון המרכז. )למ"ס, ) 4660 פערים בתקציב לתלמידי בתי הספר בין הפריפריה והמרכז. אחת ממטרות הממשלה במערכת החינוך בישראל הינה צמצום פערים לימודיים בקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות המתגוררות בעיקר בפריפריה. על כן מקצה הממשלה תקציב מיוחד לכך ומנהיגה מדיניות של העדפה מתקנת בקרב קבוצות אוכלוסייה זו המתבטאת בתוכניות שונות מטעם משרד החינוך כגון תוכנית הטיפוח לישובים חלשים, מרכזי חינוך, פרויקט חונכות של סטודנטים וכו'. על אף חשיבותן החברתית חינוכית של התוכניות הנ"ל,הפועלות מטעם אגף שח"ר )שירות, חינוך ורווחה( שמטרתו לסייע בקרב אוכלוסיות חלשות מבחינה חברתית וכלכלית ולספק שירותי חינוך מפצים, תוכניות אלו צומצמו בעשור האחרון באופן חד משום שבתקנות התקציביות של אגף שח"ר חל קיצוץ של 02% בשנים 4660-4669, וזאת בנוסף לקיצוץ של 0666 שעות שבועיות ייחודיות שהוקצו 41
לטובת פעילותו של האגף, ובאופן כללי חלה ירידה בחלקו היחסי של התקציב במשרד החינוך המיועד לקידום אוכלוסיות חלשות מבחינה חברתית וכלכלית מ 06.0% בשנת 0992 ל 0.9% בשנת 4667.)וורגן, 4669( חדירתו של כסף פרטי למערכת החינוך, החל משנת 0902, היה אחד הגורמים העיקריים שתרם לאי השוויון בתקציב של בתי הספר בישובים שונים. הורים רבים, כתגובה לקיצוצים בתקציב החינוך מטעם הממשלה, החלו להזרים מכיסם כספים על מנת לפצות על הפער בשעות הלימוד החסרות, כך שנוצר מצב בו תלמיד להורים שאינם ממעמד חברתי כלכלי מבוסס שיכלו להרשות לעצמם להוציא סכום זה מכיסם הפרטי נותר עם פער בהשכלה נדרשת מבית הספר. מעבר לכך הורים רבים במרכז משתמשים יותר בשירותי חינוך פרטיים )כדוגמת שיעורים פרטיים במקצועות שונים הנלמדים בבית הספר כגון שפה,אנגלית ומתמטיקה( לעומת הורים בפריפריה בשל המחסור באמצעים כלכליים של האוכלוסייה בפריפריה לעומת האוכלוסייה במרכז - עובדה היוצרת מצב בו יש מסגרת לימודית תומכת יותר עבור תלמידים במרכז המשפרת את הישגיהם לעומת תלמידים בפריפריה ומעמיקה את הפער הלימודי בין הקבוצות.)סקבירסקי ובוזגלו, )4669 פערים בהישגים בחינוך היסודי. דוח מיוחד של אונסק"ו קובע כי "הרקע הביתי של התלמידים הינו המשתנה הבודד היחידי המשפיע בצורה הגדולה ביותר על ההישגים הלימודיים של התלמידים".)וורגן, 4669( על מנת להמחיש את השפעת הרקע הביתי של התלמידים על הפערים בהישגי הלימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בין הפריפריה והמרכז נסתכל על תוצאות מבחנים בין לאומיים המשווים יכולות לימוד של תלמידים בקרב קבוצות שונות של תלמידים בישראל לעומת ארצות אחרות בעולם. במבחן בינ"ל הבודק את אוריינות הקריאה של תלמידים בכיתה ד' שנערך בשנת 4660 נמצא כי בקרב תלמידים יהודיים המתגוררים באזורים חלשים מבחינה חברתית וכלכלית ( נתון המאפיין ישובים רבים בפריפריה( התקבלו הישגים נמוכים יותר לעומת תלמידים המתגוררים בישובים מבוססים יותר מבחינה כלכלית וחברתית )נתון המאפיין יותר אזורים במחזות המרכז כדוגמת גבעתיים ורמת גן( )וורגן, 4669(. המגמה הכללית המוצגת בתוצאות המבחן באוריינות הקריאה הייתה קיימת גם במבחנים אחרים כגון מבחנים במדעים 42
ובמתמטיקה,שהתבצעו לתלמידים במהלך שנות הלימודים שלהם, ואף במבחן מסוים הבוחן במקביל ידע בשלושת המקצועות העיקריים הללו )מתמטיקה, מדעים וקריאה( נמצא פער של 32 נק', הנחשב לגבוהה במיוחד ביחס לשאר הארצות ומהווה כשנת לימודים אחת, בין תלמידים מישובים מבוססים לתלמידים מישובים שאינם מבוססים כגון עיירות פיתוח. )סקבירסקי ובוזגלו, 4669 ( ובאופן כללי, " כלל הנתונים הזמינים כיום על הישגיהם הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך בישראל מצביעים על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך".)וורגן, 4669( פערים בזכאות לתעודת בגרות. המדד הנפוץ ביותר המשמש למדידת אי השוויון בין קבוצות שנות באוכלוסייה בישראל מבחינת השכלה הינו שיעור הזכאות לתעודת הבגרות )הלר, 4664(. בין הפריפריה והמרכז קיימים הבדלים בשיעור הזכאים לתעודת בגרות לטובת המרכז, והפער בהשכלה, שבעתיד יתבטא בפער בהכנסה, ניכר. במחוז המרכז ומחוז ת"א שיעור הזכאות לבגרות מקרב בני 07 )תלמידי י"ב( גבוה מאשר במחוזות הפריפריאליים צפון,דרום וחיפה, ובמחוז המרכז ומחוז ת"א קיימים שיעורי הזכאות לבגרות הגבוהים ביותר בארץ. 43
ע"פ נתוני הלמ"ס ניתן לראות כי קיים קשר חיובי בין מרכזיות היישוב )ביחד עם גורמים נוספים( לשעורי הזכאות לבגרות ביישוב ואיכותה של תעודת הבגרות, וככל שהישוב מרכזי יותר - שיעור הזכאים לבגרות בו עולה וכן שיעור בעלי תעודת הבגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. )הלמ"ס,4606( )מקור": הלמ"ס( 44
פערים בשיעור הפונים ללימודי השכלה גבוהה. כאשר בוחנים את שיעור הפונים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה )אוניברסיטה/מכללה( בפריפריה מול המרכז,אנו רואים כי שיעור הפונים ללימודים במוסדות להשכלה באזור המרכז גבוה יותר מאשר באזור הפריפריה. נסתכל על שיעור הפונים ללימודים במוסד להשכלה גבוהה בישובים מסוימים באשכולות 0-2 הנחשבים לפריפריאליים-פריפריאליים מאוד,ולעומתם על ישובים באשכולות פריפריאליים 7-06 הנחשבים למרכזיים-מרכזיים מאוד. % שיעור הפונים ללימודי השכלה גבוהה )מקרב בני גיל 31-32( לפי מרכזיות היישוב )מקור: עיבוד של מרכז אדווה מתוך נתוני הלמ"ס( באופן כללי, שיעור הפונים ללימודים אקדמאיים ביישובי הפריפריה נמוך יותר משיעור הפונים ללימודים אקדמאיים בישובי המרכז. אחוז שיעור הפונים הממוצע ללימודי השכלה גבוהה באזורים פריפריאליים עומד על כ 00%, בעוד שבקרב האזורים המרכזיים הוא עומד על כ, 09 % נתון המצביע על כך שבישובים פריפריאליים רמת ההון האנושי נמוכה יותר לעומת הישובים המרכזיים. )סקבירסקי,קונור ואבו-חלא, 4669 ( 45
מאפייני ענפי התעסוקה בפריפריה לעומת המרכז בין הפריפריה והמרכז קיימים הבדלים במבנה הכלכלי והתעסוקתי, המביאים עימם הבדלי שכר בשל השוני בין המקצועות השונים. מחוזות הפריפריה נשענים בעיקר על החקלאות והתעשייה המסורתית במפעלים " באזורי הפריפריה קיים הריכוז הגבוהה ביותר בארץ של העוסקים בתעשייה מסורתית" )שוורץ, 0992(. בשנת 0993 הועסקו בתחום התעשייה המסורתית במחוז הצפון 47% מכלל כוח העבודה, ובדרום כ 42%, לעומת יתר הארץ שם שיעור התעסוקה בתעשייה עמד על 40% בלבד. כמו כן בענף החקלאות - בשנת 0993 הועסקו 9% בענף החקלאות במחוז הדרום ו 0% במחוז צפון, ובמחוז המרכז רק 4%. בפריפריה שיעור העוסקים בענפי השירותים והפיננסים לדוגמא, שנחשב לענף רווחי, הוא נמוך משום שלפריפריה אין יתרון תחרותי על פני המרכז בענפי השירותים והפיננסים )בעיקר בשל מחסור בתשתיות( )משרד התמ"ת, 4669(. בשנת 0993 עמד שיעור התעסוקה במכרז בענפים אלו על, 00% ואילו במחוזות הפריפריה שיעורו היה כמחצית ממנו - במחוז הדרום הועסקו רק כ 0% בענפים אלו,ובמחוז הצפון 2% )למ"ס, 0992(. גם כיום הפער בין שיעור התעסוקה במרכז לעומת הפריפריה בענפים אלו נשמר ואף הפך לרחב יותר: בשנת 4660 שיעור התעסוקה במכרז )מתוך כלל כוח העבודה במחוזות ת"א והמרכז( בענפי הבנקאות, ביטוח ופיננסים עמד על, 00.0% בעוד שבמחוזות הפריפריאליים )צפון ודרום יחדיו( הוא עמד על 4.2%, לעומתו שיעור התעסוקה בענף החקלאות בפריפריה עמד על, 7.7% ובמרכז 0.2% בלבד. )למ"ס, 4669( בתחום התעסוקה בארץ כיום ישנה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר החקלאי עקב פיתוח טכנולוגיות עבודה חדשות והירידה הכלל עולמית במחירי התוצרת החקלאית )סחייק, 4662(, ומתקיים מעבר מהמגזר התעשייתי ומהתעשיות המסורתיות הקיימות בו לכיוון של מגזר השירותים- שירותי מידע,טכנולוגיה שירותים פיננסים, ותעשיות טכנולוגיית עלית שבהם לישראל יש יתרון תחרותי לעומת מדינות אחרות, ושיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בישראל נרשמו בענפי ההייטק והבנקאות בעשור האחרון. )סבירסקי,קנטור ואבו-חלא, 4606( 46
אלפים דוגמא לכך ניתן לראות בגידול בשיעור העוסקים בענף ההייטק מתוך כלל העובדים במשק בישראל לאורך השנים האחרונות : 250 תרשים 15: התפלגות השכירים בתחום ההייטק, לפי משלח יד 2007 1995 200 150 100 50 0 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 משלחי יד אחרים משלחי יד של הייטק )מקור: למ"ס( בעוד שבשנת 0992 רק כ 36% מכלל השכירים במשק הועסקו בתחום ההייטק, חל גידול ניכר בהיקף התעסוקה בתחום, ובשנת 4667 כ 26% מתוך כלל השכירים במשק בישראל עסקו בתחום ההייטק. בשנת 4666 לדוגמא, שיעור העובדים בתחום ההייטק מכלל השכירים במשק בגרמניה עמד על 2.4%, בספרד 3.4% ובשוודיה 7.2%, בעוד שבישראל שיעור העובדים בתחום ההייטק מכלל השכירים במשק היה הגבוהה ביותר מבין כל מדינות האיחוד האירופאי ועמד על 0.0%. אע"פ היחלשותו של ענף ההייטק בשנת 4666 בעקבות המשבר,ענף ההייטק נחשב לענף בצמיחה מתמדת,בעל יציבות גדולה יחסית, והוא נחשב ל "חוד החנית" מבין ענפי הכלכלה השונים בארץ )גולדשמידט, 4660(. אם נבחן את התפתחותו של ענף ההייטק במחוז המרכז לעומת אזורים אחרים בארץ, נראה כי במחוז המרכז שיעורי התעסוקה בענפי ההייטק גבוהים מענפים אחרים. 47
להלן שיעור המועסקים בענף ההייטק במחוזות המרכז לעומת מחוזות הפריפריה: תרשים 24: התפלגות השכירים בכלל המשק ובתחום ההייטק, לפי מחוז מגורים 2007 תחום ההייטק ענפים אחרים הדרום 14% ירושלים 10% הדרום 12% ירושלים 5% חיפה והצפון 25% חיפה והצפון 28% תל אביב והמרכז 58% תל אביב והמרכז 48% )מקור:למ"ס, 4667 ( במחוזות המרכז שיעור המועסקים בענפי ההייטק עמד על 20% בעוד שביתר המחוזות יחדיו הוא עמד על 24%, ומכאן שענף ההייטק פחות דומיננטי בפריפריה וזאת בעיקר מסיבות של מחסור בתשתית מתאימה לקיומו בפריפריה )גולדשמידט, 4660(. באופן כללי מבחינת מאפייני התעסוקה של הפריפריה מול המרכז, המרכז מאופיין במקצועות מסוימים שבהם מרוויחים יותר. אבירם )4606( מביא במאמרו את הנושא שישנם מקצועות שבהן המרכז ומטרופולין ת"א מאופיינים בהן יותר ואלו הם מקצועות בעלי משלחי יד אקדמיים, בעיקר מקצועות ניהוליים ומקצועות הייטק שהשכר בהן גבוה בעיר ת"א במיוחד, יותר מבערים פריפריאליות כמובן, ואף יותר מערים נוספות באזור המרכז, ובשל שיעור התפוקה הגבוהה המתקבל מעיסוק במשלחי יד אלו, שכר העובדים במקצועות אלו בערי המרכז גבוהה יותר מאשר בערי הפריפריה. על מנת להמחיש את שיעור התפוקה הגבוהה המתקבל מעיסוק בענפים האופייניים יותר למרכז, נסתכל לדוגמא על שיעור התפוקה מול שיעור העובדים בענף ההייטק )טכנולוגיית עלית( לעומת ענפים אחרים בתעשייה. 48
שיעור התפוקה ושיעור המועסקים בענפי התעשייה, מכלל התפוקה והתעסוקה בתעשייה, לפי עוצמה טכנולוגית, 4663: )מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( ע"פ נתוני הלמ"ס ניתן לראות בבירור שהפריון לעובד )התפוקה המתקבלת( בענפי ההייטק גדול ביחס למספר העובדים בענף ההייטק ( בתעשייה העלית והמעורבת עלית( לעומת הפריון לעובד בתעשייה המסורתית או המעורבת מסורתית הקיימת בעיקר בפריפריה, מה שאכן מצביע על עיסוקים רווחיים יותר במרכז לעומת הפריפריה. 49
מאפייני האוכלוסייה בפריפריה מאפיינים כללים "ועדת החקירה הפרלמנטארית לנושאים החברתיים בישראל קובעת כי מבין הקבוצות החשופות ביותר לקשיים בתעסוקה ולאבטלה נמנים תושבי עיירות פיתוח, קשישים, צעירים, מיעוטים ועולים חדשים"- כל אלו קיימים באופן נרחב בפריפריה." )הלר, 4664( רוב האוכלוסייה בפריפריה נחשבת לאוכלוסייה חלשה ופחות עמידה מבחינה כלכלית, וניתן לראות זאת בברור מנתונים לגבי שיעור הפניות לשירותי הרווחה בפריפריה לעומת המרכז: מסקר שהתבצע בנושא זה )למ"ס, 4660( עולה כי ככל שהיישוב היה פריפריאלי יותר שיעורי הפניות ל 0666 נפש גדלו )בכל קבוצות הגיל מלבד גיל 02 ומעלה( ובפריפריה שיעורי הפנייה לשירותי רווחה היו גבוהים יותר מאשר במרכז ב כ 30%. מבחינת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במחוזות הפריפריאליים לעומת מחוז המרכז עולה כי קיים שיעור השתתפות נמוך בפריפריה לעומת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במרכז - בשנת 4660, שיעור זה עמד בפריפריה על 24 ב% עוד שבמחוז המרכז הוא עמד על 00% )למ"ס, 4667 (. שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה מצביע בין היתר על היעדר כישורים נדרשים לעבודה של האוכלוסייה בפריפריה כגון מחסור בהשכלה מתאימה, בריאות לא תקינה, העדפה לפעול ע"פ נורמות חברתיות מקובלות בקהילה )לדוגמא- עקרת בית שנמנעת מלצאת לעבודה( ועל יכולת נמוכה להשתכר מעל לשכר המינימום/השכר הממוצע במשק. )בנק ישראל, 4660 ; אורנשטיין ופפרמן, 4660( 50
קליטת עלייה בפריפריה מאז נוסדה החברה הישראלית בעת קום המדינה, אחת ממטרות המדיניות הממשלתית הייתה קליטת עלייה של היהודים בתפוצות. ממצאי סקר שנערך ע"י המרכז לשלטון מקומי עולה כי 00% מהעולים נוטים להתגורר בערים בינוניות וקטנות בפריפריה ורק 00% מתגוררים בערים הגדולות המרכזיות. באזור הדרום הגיע חלקם של העולים בארץ )כולל עולי ברית המועצות( בשנת 94 לכ 43% מכלל העולים החדשים שעלו לארץ באותן שנים ועולים רבים לדוגמא התיישבו בערד השוכנת בפריפריה )גונן, 0990 (. באופן כללי גלי העלייה הגדולים בשנות ה 96 קלטו עולים רבים בעיקר מאתיופיה ומברית המועצות, ומדיניות הממשלה לפיזור העולים מאתיופיה בארץ לצורך קליטתם נמנעה מפיזור האוכלוסייה האתיופית באזורים חלשים מבחינה כלכלית וחברתית, אך עם זאת ניתן לראות את נוכחותם הבולטת במחוזות פריפריאליים מסוימים: לדוגמא במחוז הדרום בשנת 0997 השתקעו כ 40% מהעולים באותה שנה, וכיום במחוז הדרום מרוכזים כ 42% מסך כל עולי אתיופיה. עולי אתיופיה בולטים במאפיין דמוגרפי של הרכב גילאים צעיר לעומת כלל האוכלוסייה היהודית: בסוף שנות ה, 96 26% מבני הקהילה האתיופית בארץ היו מתחת לגיל 02, דבר שנובע בעיקר מתרבות המעודדת שיעור פריון גבוהה של נשים בקרב העדה האתיופית,ו כ 2% בלבד היו מעל גיל 02. מאפיין דמוגרפי זה )בין יתר הגורמים( גורם לשיעור השתתפות נמוך שלהם בכוח העבודה ב כ 06% פחות מאשר בכלל האוכלוסייה וליכולת מועטה יותר שלהם להשתלב בענפי תעסוקה מתקדמים. )הורנשטיין ועוז, 0999 ( דבר נוסף המסביר את שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה האתיופית לעומת האוכלוסייה היהודית בכל קבוצות הגיל בכוח העבודה, הוא העובדה שלאוכלוסייה האתיופית, כמו לכל קבוצת עולים ישנם קשיי השתלבות בחברה כגון שפה ומנהגים חברתיים, וכן גם רוב העולים מאתיופיה הגיעו לארץ ללא השכלה, וללא כישורי עבודה מסוימים הנדרשים בארץ, משום שרכשו כישורים שונים שהיו נדרשים בארץ מוצאם,וגם כיום, שיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה המועסקים במקצועות ההולמים את השכלתם ואת כישוריהם נמוך יחסית לכלל האוכלוסייה ושכרם נמוך יחסית לשכר הממוצע במשק.)סבירסקי ויוסף, 4662( 51