úיון ע ער " פר וי ב ' ע"ז "פ יúך" - ב, ˆיˆי ו ח ור? סו י ו ין בטבע ו ר "ס ע "פ וב פן ú רי ים ין בר úוי ú בעבו מסו ר
בר פ ח בעז י. ל ר ב ו פר וי ב, ננו מ כב ים ל י ל ל וחרי ור ולומ י, ונטרס 'ל ר ב ' ( ליון ע ), ו ו וˆר בלום בעניני פר מ וך רבבו חי ו ים ובי ורים ב ור נ י י ר ל ומנ י ו, כ" מו"ר מליוב וויט זˆו לל " נב "מ זי"ע. וז למו עי, ב רך כלל ל וב ו בי ורים כפי נ מרו, ו ף עוב ו מח ונערכו ע"י חברי מערכ, ולפעמים בע עיבו ו מט ריבוי ו"ט בפרטי ענינים ו רחב ם עם מ ורו כפי ם מופיעים במ ורם [ובפרט, בנו ע למ ור "חי ו י סו יו ", מופיעים כ ן ר עי ר נ חי ברים], וי ל יפך, ר בי ורים נ מרו ב יˆור וכ ן ורחבו ונ ב רו יו ר ע"פ מבו ר במ ומו חרים ב ור רבינו. ופ וט מעומ מו ו וˆר ע עורכים י כן ימˆ ו טעויו וכיו"ב, ו ם על חריו מערכ בלב, ו י ו מי יבין. ועל כן פ וט מי בי ו ער ו מ ב בנ בי ורים, מוטב יעיין במ ורי ברים (כפי נסמנו עלŒ ר ו ב וכן ענינים), וימˆ טוב, ויוכל לעמו בעˆמו על מי ברים. וי "ר נזכ ל יום יעו "כי מל רı ע '", ונזכ ל מוע ור ח, ור ח מ י ˆ, במ ר בימינו ו יכף ומי ממ. בברכ ב טב, מכון ור חסי ו
ובı ז יוˆ ל ור לזכו ני לומ י ו מכי וריי, רו פי ˆ וחס, ר ונים לכל בר ב ו " חים ח ובים רב חסי ר' י ר ל פרים מנ ו רב חסי ר' יוסף מ וכל בני מ פח ם יחיו ולזכו בי ם " רב חסי ר' מ יר י' ז י נı ס. פ ולו ברזיל י י רˆון י ברכו בכל מילי מיטב מנפ וע ב ר, וב ˆלח רב ומופל בכל ר יפנו, מי כל ימים ˆוו העריכה והה הה: הרב לוי יˆח ברו, הרב מ ה ור רי', הרב מנחם מענ ל רו מן, הרב ˆבי היר זלמנוב, הרב לום חריטונוב, הרב מנחם טייטלבוים, הרב ברהם מן, הרב יˆח נוב, הרב מנחם מענ ל רייˆס, הרב ליהו וויכה
וכן עניינים ל ר י זול כ כל לוי ברˆון, ו עי ר ב ר (" עפיל"). י לך ם ר כל ענינו ו ר לעˆמו, ו ם ם לומ לפעמים עם זול רי ז ם כן לטוב עˆמו, וי ם י לו ר טוב (" וט'ן עפיל") ו בר ו טוב לו, חפı ל נו בו ם חבירו. ו בר ז ו ח מיסו י רכי חסי ו ר ורו כ" בו ינו רבו ינו ' זˆו לל " נב "מ זי"ע, ו ו כ" מו"ר ר " [ ר "ב] זˆו לל " נב "מ זי"ע רב ל בר י עמי ב בחן ל עוס ים בלימו חסי ו ברבים, וי לי רב ר ימו וסיפורים בענין ז. פעם מר לי: "ברור ˆלי, כ י ו י חסי י יו ב בבי מ ר ולומ ו חוזר בע"פ חסי ו ברבים, זו י מח ˆל ז ניי, ו מח ל ם מספ לו ולבני בניו רוב טוב ב מיו וברוחניו (" ון זייער מח יז מספי פ ר ים ון ינ ס ינ ער רוב טוב ב מיו וברוחניו "). וכמ פעמים ונן י נם בעלי ˆור לעˆמם וחסרים ר לע ו טוב לזול ן, ופעמים ר לי על נ ים בינונים בˆיור עˆמם, בל ב מ, מעל ם ול בכך י ל ם חו טוב בחזר חסי ו ברבים. מ וע ˆריכים ו ך? ו י ומר לי: "חסי יוˆר סביב, וב ם ינו יוˆר סביב, ˆריך ו לפ פ בכליו, מ ור עמו בעˆמו. וז ופ ( ינו יוˆר סביב ) ˆריך ל בור רוחו כ יסם (" רף ים ˆוברעכין וי ינעלע"), ועליו ל ול עˆמו מ ני עו בכלל בעולם?" וסיים לי, ב מע י וע מ ח חסי ים ולים ל רבינו ול י' מ מ ורבים ביו ר, ופעם ב יו ו ביחי ו לו רבינו בעניניו (כי ל Œעלינו יר ז מנכסיו), ו ונן, ו יבו רבינו: " ומר מ נך ˆריך (ל לם חובו, לח ן יל ים, ˆריך י י מ יכן ל וˆי ז ), ך על מ ˆריכים ו ך ין ומר, נ ר ממך ו ל יר סביב עם ור ועבו בלב, פרנס וכל מ נך ˆריך, ˆריך ב" ל. ע מ נ ר ממך, ו ב" יע נ ר ממנו" ("טוט וו ס ו רפסט וועט י" ט ן וו ס ער רף"). (ספור ז מע י מ ו כפי מעו בכמ נוסח ו, כי ענין ז י' עם יז חסי ים בזמנים ונים). מ ר ני ור....................................... "פ ילך" ב, ˆיˆי ו ח ור? מ וע מפר ר "י "חו מך ופ ילך" - טבע ו מל, ו ינו מפר כפ וטו חו ם וחבל? / מ וע י פ ר לפר פ ילך פירו ו ב ˆיˆי? / בי ור טעם לז ב מר ו חו ם ו מל י ו, עפ"ז יבו ר פירו ר "י על יבו לו (ע"פ ל וטי יחו חט"ו עמ' 331 ו ילך) פנינים עיונים ובי ורים ˆרים............................ ח יינ ל ור.......................................... ט סו י ו ין בטבע ו מעל חו ם כחל מן טבע ו / ב "חו ם" מעי על בור עולם / ור נ טבע ו נ נסי / ילוי ם וי' ב וך נ טבע / בני ו ין נמ ך "כח ין סוף" (ע"פ ל וטי יחו חט"ו עמ' 331 ו ילך) פנינים רו ו.................................... יב חי ו י סו יו........................................י רו על ר "ס ע "פ וב פן ל רי ים י ים מ ברי סו י ע יפ י לו לרב ר ר' ירמי' יו ר מ ר ו נ ים, ויב ר עומ מיוח ב ר זו ו טעם נ ר ו ע"י ר' ירמי' (ע"פ ל וטי יחו חל" עמ' 166 ו ילך) ור חיים............................................ טז ל חז בבטחון רכי חסי ו....................................... יח פ ר לפעול! ( ר ום מ רו ו ח"ב ע' מ ו ילך)
כ ו ל ריי" ז ו חסי? חרי ח ב רב, ענ כ" נ"ע: כן, ז ו חסי. ל עו ריי" : ינני רו פנס. וענ לו: מפני ינך י מ לי. ור ני מ ר ופירושים בפשוטו של מקרא ביאורים ו ל עו : יך נע ים י מ לי? ו יב: ˆריכים ל יו סור מרע. ל חיל עם עˆמו, לרחוı עˆמו, ל יו יו ר מזוכך, ז רו ים פנס ˆל ני. ו ם ו בעˆמו חומרי (" ר ב ") ז רו ים חומריו, בל ם ו מזוכך ו רו ב ני זכוך. ( ר ום מספר יחו " ע' 7-631) ל בר פחו ולע ו רב לח וב רב, ל בר פחו, ולע ו רב, ו כל עם עˆמו זו י מ ו ו ל חסי מלפנים. ח מ רביים (כמובן לפני נ י ו ו) נכנס ל רבו ל"יחי ו ", ויענ ו: עבו ך י לעסו עם עˆמך, ע זול יר י, י רחבו "ונוזלים", וכמ ל יכר מבי חטים לטחון, רי ו חו ב נ ב ל מ פך מ ם יוˆ מח נו ן מח, בל טוחן יו ע כ ופכים מח ב ער מ ום נו נים ם חטים י ז מח במ פך, בל נ י ב בר ˆריך ל ם חטים ול חול וכיוˆ בז, ו ם י פכו ל ם חול ל י י מח. ולכן חסי ו ˆריכ ל יו בלי פ רו, כ י פרוס לחם יע ל לז י לחם ל חיו. חסי ו ור ל ר ל מוע ל ל לוט, ל לוט ולחו ל ו, ל לוט ולחו ור, ל לוט ולחו זול. (לי וטי יבורים חל ים -ב [ מ ור ם] ע' 36) כ י לע ו טוב ˆריך לח וב רב בעבר לו מ ו חסי? חסי ו " מור מעט וע רב ". בכוחו נפ י נם מח ב, יבור ומע. על חסי לח וב רבו, ל בר מעט, ולע ו רב. רבנו ז ן מר, "ו ב לרעך כמוך" ו כלי ל"ו ב ' לו יך". ˆריך י י חו בל וב י ו י, חסי ˆריך לח וב רב כיˆ לע ו טוב לי ו י. (ספר יחו "ב [ מ ור ם] ע' מט) "פתילך" בגד, ציצית או חגורה? מדוע מפרש רש"י "חותמך ופתילך" - טבעת ושמלה, ואינו מפרש כפשוטו חותם וחבל? / מדוע אי אפשר לפרש שפתילך פירושו בגד הציצית? / ביאור הטעם לזה שבקשה תמר דוקא חותם ושמלת יהודה, שעפ"ז יבואר פירוש רש"י על תיבות אלו במע י ו ו מר מסופר מר בי מי ו ערבון; "וי מר (י ו ) מ ערבון ר ן לך ו מר ( מר) חו מך ופ ילך ומטך ר בי ך ו ו'" (לח, יח). ו נ, "מטך ר בי ך" ינו ז ו לפירו מיוח כי פ וט ו ך ל בי "חו מך ופ ילך" מˆינו חילו י עו במפר ים: י מפר ים יבו לו כמ מען ר יל "חו מך" ו חו ם חו מים בו על חפˆים, ו ילו "פ יל" ו חוט. וכן מבו ר מל ון ר ום יונ ן בן עוזי ל: "סיטומ ך וחוטייך" "סיטומ " יינו "חו ם" (ר ב"מ ע, ובר "י ם), ו"חוט" יינו כפ וטו. ובחז וני פיר יו ר, ני לו י י ו ז ו ל ם בע זיז ˆ ן: "חו מך - לח ום רים ל ˆמר, פ ילך ל ור ˆמר"; וי פיר ו, "פ יל" יינו חוט ( ו חבל) חו רים על מ ניים (" רטעל"), וכן כ ב ר ב"ם: " זור" (וע "ז ו ב ר ום רס", ועו ). מנם ב ר ום ונ לוס ר ם: "עז ך ו ו יפך". ומבי ו ר "י בפירו ו, ומסביר כוונ : "טבע חו ם ב, ו מל ך מ כס ב ". ולכ ור פירו ז ˆ"ב (וכ ו יי מפר ים) מכיון בכ וב נ מר "חו ם"
ו כ ו"פ יל", מנין לנו ל עמיס כ ן 'טבע ' ו' מל '? 1 ול י ך יס : ם כן כוונ כ וב לטבע ו מל, למ ל מר בפירו : "טבע ך ו מל ך"? ב. ו נ, רבים ממפר י ר "י למ ו, כי כוונ ו ב" מל " י לב מיוח מ יימים על י ו מˆו ˆיˆי, ו"על ם פ ילי ˆיˆי י ר מל פ יל ". 2 יבר ל עמיס בר ז בל ון ר "י פ וט ו ברור - " מל ך מ כס ב ", ין בל ון זו ום רמז לפ ילי ˆיˆי! ומ כ בו ( פ י חכמים. ועו ), ר "י נ כוון בל ון זו (" מל ך מ כס ב ") לרמוז לל ון כ וב מ בר על ˆיˆי ( ˆ כב, יב): " ילים ע לך על רבע כנפו כסו ך ר כס ב " ל ולמו ב רך פ ט, כי (ר ם ב ר יˆח על ר "י): ( ) בכ וב ם ל נזכר כלל ל ון "פ ילים", ל " ילים" ומע, ם ב נו לומר ל ון כ ן מיוס בל ון כ וב ם י ˆריך לומר " ילך" (ול "פ ילך"). (ב) כ וב נ"ל ו בספר ברים, ו ם פר ˆיˆי בכלל [ ב נזכר ל ון "פ יל כל "] כ וב י לר ונ בספר במ בר (ס"פ לח); ובכן, ל מס בר כלל ר ר "י יס ום " מל ך מ כס ב " - ויסמוך על למי, וחז ר בספר בר י, ר יבין מעˆמו לע ו ' זיר וו ' בין ל ונו כ ן לל ון כ וב ל בי ˆיˆי ע יין ל למ כלל!... ועל כן נר לומר וכפ טו ל ון, ב מ ובר כ ן ינו ייך לענין ˆיˆי ; ו ר ו י ל וכ, מ וע יי ר ב ו ז ל י ו ב ם "פ ילך"?!. וי"ל בבי ור ענין: כ ר מר מב "ערבון" מי ו, מובן בפ טו י ל ב ס ם חפˆים נמˆ ים ˆלו ( יכול ו למˆו מור ם בנ ל), ל ו ברים י רים ייכים ליו ב ופן " י י", וממיל י וו ו י וב בחזר כ י ל ח ם. וז ו בי ממנו "חו מך" ור "י מפר "טבע חו ם ב ": מר ל מר "טבע ך" כי טבע ס ם ין ב ח יבו מיוח ו" י י ", ל 1) וי ל עיר עי ר ו י ו בנו ע לפירו יב "פ ילך": בנו ע ל"חו מך" פ ר לפר כיון וב וך טבע י חו ם י ו חו ם בו ("טבע חו ם ב "), לכן נ ר טבע עˆמ "חו ם" על ם חו ם ב ; ך בנו ע ל"פ ילך", כי ין סבר ב מכס וף ם (" מל ך מ כס ב ") יי ר על ם חוטים ("פ ילים") בו! ובל ון רמב"ן: " יך י ר מל 'פ יל'"?! ער עורך. 2) ל ון רמב"ן. ל רמב"ן עˆמו וח פירו ז, כי "חליל י יים י ו מˆו ˆיˆי ויזלזל בו ל ו ו בזימ "; ובמפר י ר "י כ בו ין בז ו י, עיין ב ברי ם ער עורך. מ ין ב נו ול יכן ענו ˆריכים לע ו ח בון, יזו רחמנו עלינו, מ יכן נו ב ים ול יכן ענו. מיל לו נול ו כ ן [ב רˆו ברי ] ו נמˆ ים כ ן כבר ע רים לו ים נים, נו, "ב י כב י רחמנ למ לך", ך יז רחמנו י עלינו בוו י כל ו בכוונ בל... "יר יר נו ל בור וכל", ל בור וכל. ירי י ול מ יכן ב נו ול יכן ענו. ˆיור חסי ו כ ן רי ו ב פל מˆב. בבי, בעיירו ורו י ı, ליעפליע וכ ומ, כ יו נכנסים לבי מ ר ו י מנם עלוב, נוזל מ וכ ומ, בל ו י מ יר, יו רי מ פללים ב ריכו, יי ר ל ר במ י ל פלל, בל פללו. י ור, יו פו ים י ו י בטלי רוע, במ פיים רועים ובפירו בב רוע, ך כ ו י ומר "ברוך מר ו י עולם" י "נ מע" במיל פירו מילו ל ברים. וכיום? במ ועים? כן! נו נים ˆ לי יב ול ר מוס י ˆ, בל ל ומעים מ פללים ו לומ ים חסי ו כמו ˆריך, ף ל ביחי י ס ול. כן, רחמנו ול עלינו. מ יכן נו ב ים ול יכן ענו....ˆריכים ל בר ול סיר מניעו ו עיכובים. (ספר יחו " [ מ ור ם] ע' מו-ז) חסי ו פנס י חסי ר' יוסף יוזי ורוויı י' עם ח נו ר' פייוול זלמנוב, ב ב ו ˆל כ" מו"ר מו ר "ב נ"ע בווירˆבור. מו"ר נ"ע פלל ב ריכו, ורחים בינ יים ע ו י ו ול חו מ במי נכונ. חר כך בסעו ב ל רי"י ורוויı ל מו"ר נ"ע: מ ו חסי? ענ לו: חסי ו ל מטער ˆי י ולך ב רחובו ל לי פנסי עיר י לו מ ל רוך ובר ו, ו יו ע ינ לו, ו ולך ומ לי כל פנסים. ו ל ריי" : מ לע ו ם פנס ז במ בר ומם? ו יב: ם ם ˆריכים ל לי. יר ו ז ו מ בר ומם. ו ז מ בר י ביי מ פנס. ו ל עו ריי" : מ לע ו ם פנס ב מˆע ים? ו יב מו"ר ˆריכים לפ וט לבו ים, ל פוı מיימ ול לי.
כב ז בעניני עבו. ב וך כך עורר ˆלם ל מ ו חסי. רב רי"מ מר חסי ו ז מסור לרבי. ˆלי ונח ומר בי מ ו ר לרבי במ ול ביו ר ל רו, ע יין נו חסי חל. חסי ו בר חר ל מרי. חרי עמ י ב בר ס י, ענינו ל חסי ינו רו ל רבי בלב, ל על חסי ל יו מסור ם לפעולו יו ל רבי. ו סבר י ז בר לעˆמי מ וף ונפ : וף מ ו ר לנפ ב רו עˆמי. ך, ענין רו ל וף ונפ ו מסרו וף לפעולו נפ. ב נ רל"ז מספר בי ב ווע ו י"ט כסלו רס"ז כ סב מו"ר מו ר" מר מ מר י וע "וככ ", ב לח בועו ר "ח ר' וב ז ב זעווני וו. כ ר "ח ר "ז ב פעם לי ל ווע, ל יו ל מ ו חסי. ו ענ לי: חסי ו ור טוב זול ו במסירו, כך י חינוך ו רכ ל ז ני חסי ים ל רי ביל י חסי ים ˆעירים ר ל יו ור טוב זול ו במסירו, ועל עבו מסור מ בלים כר טוב ביו ר. (ספר יחו " [ מ ור ם] ע' ל, לח-ט) מ ו חסי מי י? פעם י חסי כמו בעל בי מבוסס ומו ר, בי מ לו, ן מ לו, פוחי מ מ לו, בˆלים מ לו, חיו מ לו. ל ם ע יר יו ר יי ב מ ס, ל ם עני יו ר יי ב מ. כ ם בבו ר ו ו עם חלב מור ח מ ל ב מ לו, וכל פוחי מ לו ז י נ ר בעל בי מבוסס ומו ר. כך י פעם ם חסי. כול י לו מ לו. ל י לו ˆורך ללוו מ ני ˆ ב, יר מים, ב י ר ל, חיב ור ו יום מˆוו. ו י ו ע יר ו עני, בל כל י לו מ לו. ו ילו כיום, בי כנס לומ ים בו פעם ח ב בוע חˆי פר ו פר לם " ני " כבר נ ר בי כנס חסי י. כן, ז ˆריך ל יו, ך, ם ז ˆיור ל חסי ו? רי ז ר ב ע ל רעב, ם מוı טוב. בל... (ספר יחו " [ מ ור ם] ע' מו) י "חו מך" ו טבע י ב וכ חו ם מיוח ל י ו, " חו ם ב " [ול עיר ר " כ ב "טבע חו מין בו" ו ילו ר "י מ יי : "טבע חו ם ב "], וממיל ברור ל י יר י ו טבע " י י " זו בי ל זר (ובפרט ח ב "לזונ " לח, טו) וי וב בחזר כ י ל ח. וב רך זו י ב ר ם מ וע ל רˆ ר "י לפר "פ ילך" כמ מעו ר יל: חוט, " זור" (" רטעל") וכיו"ב רי ין לו חפˆים י רים ו" י יים" כלל; ל ע"כ מר בי ב ו " י י" ל י ו " מל ך מ כס ב ", ולכן נ ט בל ון "פ ילך" ו, וכ ל מן.. בי ור ל ון "פ ילך" י ב ר על פי מ למ למי ב ברי ר "י בס ר ו מ פ' ויˆ (ל, ח): על ברי רחל "נפ ולי ל ים נפ ל י עם חו י.. ו ר מו נפ לי", מבי ר "י: "מנחם בן סרו פיר ו במחבר 'ˆמי פ יל', חבורים מ מ ום נ חבר י עם חו י לזכו לבנים". ו יינו, "פ יל" ענינו ו חיבור, וכמו "ˆמי פ יל" (חו יט, טו) פירו ו "ל ון מחובר" (ר "י ם), ו"נפ ל י" פירו ו "נ חבר י". ולכן בי מר מי ו "פ ילך" ול מר " מל ך": מר ל רˆ ס ם מל וב, ל " מל ך מ כס ב " מל מיוח י ו י מ כס ב מ וך ח יבו ו כ" ול ב בטים" [וב ו מ מ מˆינו בע ו "ב י ע ו בנ ול חמו ו " ( ול ו כז, טו)]. - ועל רך "מטך ר בי ך", מר בי (ל ס ם מט, ל ) מט מיוח לי ו, בו מ בט בור ו מיוח (ר רמב"ן, בחיי וספורנו כ ן). - ול י ז מר ל ון "פ ילך", מל ון חיבור מר בי מל מיוח י ל חיבור " י י" עם י ו וח יבו ו, " מל ך מ כס ב ". ולפי ז מיו ב בפ טו ו יי רמב"ן: "ו יננו נכון י ן מל ו וילך ערום ממנ "! כי י ו נו ר לבו עם ב ים חרים יו על ופו, וכל נ ן ל ו מל מיוח י לו ב ור סימן לח יבו ו. [ומ עו רמב"ן, ב מ ך ענין נ מר "פ ילים" ל ון רבים " כר נ למי חו מ ו פ ילים ו מט ל " (לח, כ ) - ו יך י ר מל ח בל ון רבים? נ כבר יי ב ר ", ב ים מסו ז " יו נע ים על כונ נים ו יו ר", ולכן נ ר ו בל ון רבים]. ו ו".
פנינים עיונים וביאורים קצרים וספ. כ מתוך הספר רכי חסי ו - ענינים אחר הדברים דיבורים או מאורעות? וי י חר ברים ל חט ו מ מלך מˆרים ו ופ ו' חר ברים ל - לפי ר יל ו רור ˆ י בפי כולם ל בר בו, בי ל ם ב" סורחנם ל לו יפנו לי ם ול ליו, ועו בו רווח לˆ י על י י ם (מ,. ר "י) לכ ור מו, רי ל ון כ וב " חר ברים ל " מור על מ ך פר זו (חלומו רים) לפר לפני' (מע יוסף ו פוטיפר) מובן מעˆמו מ מ ך כ ובים ב ם מסופר ע"י ר מ ים ב רווח ליוסף. ו "כ, מ כריח ר "י לח עו פירו ל נזכר כלל ב ר - סיפור עם ר מ ים ו ר ופים י' כ י לבטל לעז וˆי פוטיפר? וי לומר בי ור בז : בפר "י מוכח, ל יט ו עי ר פירו " חר ברים" ינו כפי מפר ים ב רך כלל - " חר מ ורעו ל ", " בר" מל ון "ענין", ל פירו " ברים" ו - " יבורים", " בר" מל ון יבור. ול ו מ, ע "פ "וי י חרי ברים ל ויו ו'" (ויר כב, כ) מפר " י' בר ם מ ר ר ו ומר כו' וז ו חרי ברים ל ר ורי ברים" [וכן מוכח "כ מפר "י לך טו,. ויר כב,. פר נו לט, ז. ועו ]. ועפ"ז מ ורı בפ טו ם פר "י י ן, ו לר "י מ" " חר ברים ל חט ו ו'" - רי ל מˆינו לעיל יבורים ייכים לחט ר מ ים ו ר ופים? ולכן מפר כן ב כ וב ל מיענו ב" חר ברים ל " יו כ ן יבורים ל נ פר ו בכ וב - " ר יל ו רור ˆ י בפי כולם ל בר בו", וב מ ך ל יבורים ל " בי ל ם ב" סורחנם ל לו יפנו לי ם ול ליו". ל " לר "י ל ס פ בז, "כ י' מ מע ר ז ו טעם סיבב ב" סיפור ר מ ים ו ר ופים, ו רי בכ ובים ל מן מבו ר על י י ז ב רווח יוסף - ולכן מב ר נוסף על טעם מרומז ב" חר ברים ל ", י עו כוונ עי רי "ועו בו רווח לˆ י על י י ם". (ע"פ ל וטי יחו חל" עמ' 163 ו ילך) "עולה" תמנתה מאי קמ"ל? נ חמיך עול מנ וב מ ון ו ומר ויר מ ון מנ, ב פוע ר י יו ב, עולין ל מכ ן ויור ין ל מכ ן (לח, י. ר "י) ב ירוı ו י מ"ויר מ ון" מוב ים ב מ' ' ירוˆים:. " מ ון נ נ ב כ יב בי' ירי, י ו נ על ב כ יב בי' עלי'". ב. " י מנ ו יו, ח בירי וח בעלי'".. "ח מנ ו י, י מ י יס ירי, ו י מ י יס עלי'" (סוט י, ). וˆריך בי ור מ וע בי ר "י טעם ' לחו ול ני ירוˆים חרים. וי לומר בי ור בז : יבו "חמיך עול מנ " נ מרו ל מר על י י מי ו, כל ון חיל כ וב "וי ל מר ל מר". ו "כ, לפר כ ירוı ר ון פירו "עול " ו ב" מנ " "נ על " י ו, כי מ יכן לו ל"מ י " ז ל ע מ י ר עם י ו בע י על י י עליי ו ז? ומפני ז ם לפר "עול מנ " - מכיון " י מנ ו יו" וˆרך "מ י " לסמן ל מר ל יז " מנ " כוונ, רי י מנ ו ל יו סמוכו ח לחבר, וכמפור בי ו ע (טו, י. ם, נז. יט, מ ) ני מ ומו ב ם " מנ " - ח יי בחל ו ל י ו ו ח בחל ו ל ן. ו "כ ין ˆורך ל ו יע ל יזו מ ן כוונ, כי ברור מ י כוון ל עיר בסמיכו לי ם ול ל רח מ ם! ולכן בי ר "י, מב ר "פ וטו ל מ ר ", פירו לי י בלב, כי ר בפירו ז מבו ר מ וˆרך מ י לומר "עול מנ ", כי מר י ˆריכ ל ע מ יזו רך מ יע י ו, ם "מכ ן" ו "מכ ן". (ע"פ ל וטי יחו ח"י עמ' 122 ו ילך) למהותן של חסידים פעם י חסי כמו בעל בי מבוסס ומו ר, בי מ לו, ן מ לו, פוחי מ מ לו, בˆלים מ לו, חיו מ לו. ל ם ע יר יו ר יי ב מ ס, ל ם עני יו ר יי ב מ מ ו חסי? מהו חסיד? פנינים העוסקים בהגדרת זהותו של החסיד; מהותו, תכונותיו ואורחותיו ב ל "מ ו חסי " י נם סברים רבים, נ מרו בזמני ווע ו ונים, עו מזמנים עברו, כ יי י ע יין יל טן. בר ימו יי מ נ רנ", ב ן ר מ י זכרונו מ נו יל ו י, ר ום, עו ב יו י עם ורים ב'י לט Œ רים' ב נ רמ"ז, סביר לי בי חסי ו ל ר בנוסח פל. לע ים רובו מ י בי מזכיר לי ני חסי מלי ו ר עלי לזכור ז ב ע וכל, ב ע ני מ בר, וב ע פל ו לימו....ב נ רס"ז יינו ורי ו נחנו ב'ווירˆבור Œבייערן'. ב ווע ו י"ט כסלו יבר בי ו ו חסי ו וחסי. ב מח ו סיפר בי, ב נ רל"ו, כ מר סב מו"ר מו ר" מ מר י וע "מים רבים", י ב ו בי עם רב ר' יע ב מר כי בזפ ל וו ו יברו ביני ם
כ ט מ ברכים מימים יחיו ר ב ו למ ינ ם יר, ל ורו ו ר יע, ו ז יר כבו י י י כי בעזר י יר פרי טוב בעבו ו. ז י ויים מרי "ע כ ן רı י ר ל"!. ו ז י מל מ לו לבבו טוב מור במכ בו ז "כ נ רומם בעˆמנו, זי נוכל לרומם חרים". מ ו נני לחס י י כי ברי ל י יו נ מעים פעם ב נו ע ל פועל ומ רב לבי ברכו כי פועל י יו ירˆ וי ובכל ר יפנ יˆליח לטוב כ "ר ולטוב כל נ י ע ו ט', עלי ם יחיו, וי ענ ו על רוב טוב. ( רו ו חי" עמ' ס ו ילך) יינ ל ור ביאורים בעניני הפרשה על דרך החסידות סוד קידושין בטבעת דוקא מעלת החותם כחלק מן הטבעת דוקא / שבת "חותם" שמעיד על בורא העולם / השורש דהנהגת הטבע והנהגה נסית / גילוי שם הוי' בתוך הנהגת הטבע / בנישואין נמשך "כח האין סוף" "ערבון" ל מר מ י ו י "חו מך ופ ילך ומטך ר בי ך". ובפירו "חו מך" כ ב ר "י: "טבע חו ם ב " (פר נו לח, יח ובפר "י). ו נ, בעלי וספו כ בו "טבע חו ם" זו ל סימן בלב יי, ל כסף י ו ין, בי מר " ני כ מ וי ר ל" (ר ב ר ז נים ובמו ב ז נים ע "פ). ומ י ו ין לו נובע מנ בימינו ל י ו י כסף על י י טבע. ו בר ˆריך בי ור, מ י ייכו בין כללו ענין י ו ין לטבע, מ ום כך י י ו מר בטבע ו, ו ם נו מ יי ים ל על י י טבע? וי לב ר פנימיו ענין "טבע " ו "חו ם", ו זי י ברר כיˆ ענין טבע חו ם רומז על ענין נעל ונ ב ביו ר י נו בע ר בונים י ו ים בנין ע י ע. מעל חו ם כחל מן טבע ו ח יבו ל טבע זו, מחמ בי ו מר כערבון, ינ בטבע בלב, ל חיפ מר חפˆים יעי ו על בעלי ם, ל יי זו טבע חו ם, ו חו ם מסמן על בעליו. ו ם כן כלי כוונ ל מר יי בחו ם ול בטבע. מ י ך, חו ם ינו חפı בפני עˆמו ל חל מן טבע. ומבי ור ענין טבע ו חו ם ב רך פנימיו, יוסבר כיˆ חו ם ו עי ר, ומכל מ ום כלי כוונ י י י חל מן טבע ו לימו.
י ב "חו ם" מעי על בור עולם על פסו (בר י ב, ב) "ויכל ל ים ביום ביעי מל כ ו ר ע " ר ו רז"ל (ב"ר פ"י, ט): "מ ל למלך ע ו לו טבע, מ י חסר חו ם, כך מ י עולם חסר ב ". במ ל ז, נמ ל עולם עˆמו ל"טבע ", ו ב י לימו ל עולם, נמ ל ל"חו ם" מ לים טבע. וי לב ר ייכו בין ימי בר י ו ב לטבע ולחו ם: "טבע " י מל ון "טבע" עולם נבר ונ בע ב ימי בר י, נ עולם טבעי נו נ מ ום לטעו " ין בעל בי לביר ", ו עולם מ נ ו יים מעˆמו ח"ו. ועל ז ב ב י "חו ם" ענינו ו ל עי ול זכיר בעל חו ם, וכמו כן ב י בעבור "נ בע בלבבנו מונ חי ו עולם", י" ו בר עולם, וממ יך ל יים ול וו עולם בכל ר ע מח, כמבו ר בס " (ר ני חל ער יחו ו מונ ב חיל ו). ועל כך מרו חז"ל עולם כפי נבר ב ימים, רי ו כטבע בל חו ם, ין ניכר בעולם בעל בי לו. וב ב ו רי י כחו ם מ לים טבע, מעי על י" בר עולם ומח ו בכל ר ע. ור נ טבע ו נ נסי וע יין י ל בין, מ וע בברי עולם ובטבע נ ו ין ניכר בור, ויכולים לטעו ח"ו עולם מ נ ו יים מעˆמו ח"ו, ו ו יום ב ו מור ומ ל י" בעולם? יט ל כן ו. חסי ו ור עבו בלב זו פל ב בוננו. חסי ו ור לימו ור (נ ל ) בעיון ובעומ מור. חסי ו ור בירור וזיכוך מ ו, לבער מ ו רעו ל ר, רכילו, נ ו נ, ולנטוע מ ו טובו כ ב רעים חס וˆ. חסי ו ו רוח חי במרכב י ר ל ו י נו נ כח ועוז בכל ופני חיים עם י ר ל. חסי ו ור י י רב בי ר ל ו רב יעמו ב י יו ו ממעל ל עם, י ים לכ ונ מ מר ו. חסי ו ור י י ו ב יר ל ים ול י י ר בעל מל כ, כלומר י ר יוכל ל חוז מ כל בי ו בלב, כי ם ר י עליו חוב ע, ול יו מעיני ע. חסי ו ור י י מלמ ינו ו ל בי רבן, ו י ים ל עבו ו בלי מ ו פנים. חסי ו ור י מ ו כ ר, ומ כל כ ר, ו ור מ בע ב, נוו בי ם, בני ם ובנו י ם כי ילכו ב רכי ור ו מˆו....בכלל, מפורסם ו, כי כל ולך חר מעמי ו ין בר לוי בריבוי ומיעוט, כי רוחני ל במ ימ ול במ זנים י ל. יל טן ו י יב ם כי וי ם ונ, בל ב ו ל נ מ ם ין ב ל, ו ין כל מחייב ר ז יחי נ מ ו טנ מז, כי נ מ רוחני וכל חיו רוחני ל במ ו ל ו וטן ימ. י לך בן ם בעל כ רון טוב ולפעמים ם נעל בי יע רחב, בל חסר ונים ו כי י ל כ רונו יו ויעבו ב ם לטוב רבים, וי לך ם ר כ רונו יו ב בנ ו ל ולים מ ו פ ר עו בינונים, בל כ רונו יו בעבו ו עמול, ל וˆי בר טוב מ כח ל פועל, ולים ם, כי י בעל רוח ור נ ו מ עורר ב ל, ובכחו לעורר ם חרים ב עוררו טוב ונכונ. ני נ ים כ לו ב יו ם יח יו, מכוונים כחם לבם ו ע ם על בר ח, ז יב מבו טוב ו נעל מ כח ל פועל ממ, ב יעורי לימו ל ולים, בינונים ו טנים. ובכ י ל בין ז, י ל ים יסו ול מבו ר בס " (ר ער יחו ו מונ פ"ו ו ילך), מו יו ונים ל ב" מ מורים על כמ סו ים ו ר ו ל פעו ו מ כו מ ו י ', ונ ר ב מו לו על ם ו ן פעו. ומבו ר ר מ כ ל י ל חיו ול נ י עולם י מ ם " ל ים", כנ מר "בר י בר ל ים", ו ם ז מור על "מ בור ו ˆמˆום", ב" מכס ומעלים על כך ו י ' " מ וו ומחי עולם, ונר כ ילו עולם עומ ומ נ ב רך טבע". ועל כן ם ל ים ו ב ימטרי " טבע" (פר ס ער יב פ"ב). בל ב מ, רי ב" עˆמו ו בור עולמו ומנ י ם, ל בר נס ר ונעלם על י י ם ל ים. וכ ר מ ל ורו ל ב" עˆמו בל ס ר, נ ר ילוי ז ב ם " וי'", ולכן מ ם וי' נמ כים ניסים מ ים טבע, כי ב ביר טבע מ ל יך ב" נעל מן טבע ל מרי, ו ו בור ו ומנ י ו. ין בר לוי ל בעבו מסו ר...י י י ו ל ו י, ו יך לי לח וב כע ל וו ברי ח ל מˆי נ ים מוכ רים ולייחל ר מ ם וממני ˆ ור. בלב בטוח ב ל ינו ו ל י בו ינו, ובפ מל נני ומר פ ר ו פ ר, ו ין בר לוי ל בעבו מסו ר כ מור ר נים נ ים ח בעל י יע, ו ני בעל עבו ופועל נ ני ם יח יו יכולים ם, בעזר ו י, לבנו בנין ענ י, בנין ע י ע ב ביעו ור ו ור. יו יל נ כבו ו ל מ בי יע ו נכונ בטבעי נ י עירו, ויזמין ליו ח
יח י אפשר לפעול! רכי חסי ו שיחות שיחחותת ומכתבים ומככתבביםם בעניני בעננינני עבבודדת עבודת ה' מכ ק אדמו ר מוהריי צ מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כל החי בישראל יודע כי מאז ומעולם גם בימי האור, אשר תורת ישראל האירה בכל עבר ופנה, בעת אשר בכל עיר וקהלה היתה ישיבת תלמידי חכמים, בכל עדה, גם קטנה ביותר, חיו מוסדי הדת, רב, שו ב, מלמדים מקוה וכו' על מלואם, הנה גם אז היו החסידים רוח החי' בכל דבר טוב ומועיל מכ ב כבו ו נכון יעני ועל ר י ונן על ע ר כנ י לכבו ו בטרם בו ו למ ינ ם טוב [ רˆו ברי ], ועל יבו זמן בל פועל מסו ר ו בוע, ובלי ו ו ס רו ר וי כל בריו מ ויˆיב. בל בר ח ינני יכול ל סכים ר י פ ר ל ועיל, י וע י ענו כי כל פועל טוב ומעול, י י מ י י' י פ ר ר יע בפעם ח כ ר יוˆ לˆורף כלי, כי ם בעמל וי יע לו ובמ ך זמן. ˆע חר ˆע יˆע עוב בעמל נפ ו ובי יע ו מבלי ח ב עם כל מונעים ומעכבים לוך ילך רכו ר מ יח לו, בי עו נ מנ כי ל ים נו ן ור ומˆו לעם ל י בר ם י י בעזרו, וב יב ל מטר ר יח לו ב ביעו יעורי לימו ברבים ובנטע נ מנים ן מ יל י בני י ר ל יחיו. מ בר, כי ור נו ור חסי ו ור מ חסי ים נ י ללמו ו, ובענינ לימו עי רי (ל יו נבני על כל ל י ור עיון רב ומסיר לב ו מוח כ ח ) בל לו ומרים כי עי ר ו לימו ח וב ם ין כ לו ר וים (מˆ מעל כ רונו י ם) ל לימו עיוני כז, ז מ פר ח"ו חבור. ו נ, "טבע " י מל ון טבע, ו י מור על ם ל ים ו ר ל נ טבע, ולעומ ז "חו ם" רומז על ם וי', ו מ ל מי ו ל ב" כחו ם מעי על בעליו, וכפי מרו חז"ל "חו מו ל ב" מ ", על י י ם וי' מ לי מי ו ל ב" בעולם "ו מ וי' לעולם". וז ו פר בין ימי מע ליום ב ו : ב ימי מע נבר עולם ב מˆעו ם " ל ים", עם ˆמˆום ו ס ר על ילוי ורו י ' ומˆי ו ו, ו ילו ב ב מ יר ילוי ורו ל ב" מ ם וי', ו רי י כחו ם מעי על כך טבע כול ייכ לבעל חו ם, כי ילוי ם וי' ב ב מעי על כך ם נ טבע י מ ו י ', ל נעלם ורו ומס ר על י י ם ל ים. ילוי ם וי' ב וך נ טבע ו נ (ר סי ור עם "ח מ, ב), כ ר מ ל ב" ב ם וי', בר ז ו ביום ב ו, ו בענין ניסים מ ים מערכו טבע, רי ין ז מ ל ם וי' ר בעולמו עליונים, ל חי ו ול י ב בר ף עולם נבר ב ם ל ים על י י ˆמˆומים רבים, מכל מ ום נמ ך ב וך טבע ילוי ם וי'. כ ר נ ל ם וי' בנס ריע ים סוף על רך מ ל, ו י ילוי ב ופן ינ טבע נמ ך מ ם ל ים, זי נ ל לעין כל ב" ו בור טבע ומנ י ו מי, ונ ברר ם כ ר נר לעין טבע מ נ מעˆמו, רי ין זו מ, רי כ ר חפı ב" רי ו מ ל ב ם וי' ועו כרˆונו ומ טבע. בני ו ין נמ ך "כח ין סוף" ומע י לב ר מ וע י י ו מר בטבע חו ם ו, כי בע ני ו ין י נו ם כן ענין נעל ז, נמ ך ילוי נעל למעל מן טבע ב וך טבע ופ : י וע, ר בענין ני ו ין מ ל ור ין סוף ב וך עולם מי מו בל, רי כח ול ו בל י מו בל כלל, ם מולי בן ו כמו ו ממ ו ינו פחו ממנו, ו" ם בן יולי ב ומ לו נפ לימ.. וכן מ ור ל ור, ע ין יעור" ( מ ך " מח מח" רנ"ז עמ' 54). וז ו ממ כענין טבע חו ם, מ ו י, כ מור, מ כ חו ם ם וי' בל י מו בל, ב וך נ טבע מˆומˆמ מ ם ל ים. וכמו כן ב ול נמ ך כח ין סוף ב וך עולם מו בל, בבניין ע י ע. [ועיין במ ור ברים ב ער 59, מב ר מ וע נו מ ים בטבע בל חו ם ו כי עי ר חיבור בין "חו ם" ו "טבע " ינו בזמן י ו ין, ל בני ו ין ל חריו. ובכללו, עי ר ילוי ז י י ר לע י לבו ].
השלכת הצרורות בעבודת השי"ת ב חיל פר נו כ ב ר "י " חר כ ב לך י ובי ע ו ו ול ו יו ב רך ˆר כו', פיר לך יי ובי יע ב ו ול ו יו ב רך רוכ כו' מ ל למר לי נפל בין חול, ם ממ מ בחול וכוברו בכבר, ע מוˆ מר לי, ומ מˆ, ו מ ליך ˆרורו מי ו, ונוטל מר לי ". וי לעיין בל ון מ ל "מ מˆ, ו מ ליך ˆרורו מי ו, ונוטל מר לי ". לכ ור מ ב ללמ נו בז "מ ליך ˆרורו מי ו", רי ז מובן מעˆמו, כ ר מוˆ ים מר לי ין מ עס ים כי ם עם מר לי? וי לב ר ז בעבו ם ל ונו: בכל ברים מיים טמונים ניˆוˆו ו, ועבו ם י ל עס עם ברים מיים, כ י לברר ניˆוı מ וכם ול עלו ו ל ר ו. וז ו מ ל מר לי ו חול, "מר לי " י ניˆוı ו, ו "חול" ם ברים מיים ב וכם טמון ניˆוı. ורמז י במ ל, ב ם רוˆים לברר מיו ול עלו "מר לי " רי ז י פ ר ר ע"י "מ ליך ˆרורו ". ו יינו, כ ר מ עס ים ב כיל ו י' וב ר ענינים מיים, ין ל ח יבם כלל, ם ל כן, ל ר י פ ר ל עלו ניˆוˆו ל ו כ" רב, יכול ל יו ברים מיים יפעלו בו ירי. ל י "ל ליך" " ˆרורו " ול ר ו ין ב ברים מיים ח יבו כלל מˆ עˆמם, וכל עיסו ו ב ם ו ר כ י למˆו "מר לי " - ו ניˆוı ו ב ם. ור ב ופן כז פ ר ל יע ל על "מר לי " ובירור. פנינים דרוש ואגדה שתבוא "הרווחה" על ידי המיצר וי י חר ברים ל חט ו מ מלך מˆרים ו ופ ו' חר ברים ל - לפי ר יל ו רור ˆ י בפי כולם ל בר בו, בי ל ם ב" סורחנם ל לו יפנו לי ם ול ליו, ועו בו רווח לˆ י על י י ם (מ,. ר "י) י לב ר ני פירו ים לו ל ר "י ב רך פנימיו : י וע, ירי יוסף למˆרים י חל ל לו מˆרים (ר ר "י פר נו לז, ב. ם לז, י. ועו ), י ור לכל ליו, כמ מר חז"ל "כל מלכיו ( ליו ) נ ר ו על ם מˆרים על ם ם מˆירו לי ר ל" (ב"ר פט"ז, ), ו ול ם ל י ר ל ור עם ביטול "מיˆרים" ו לו. ו נ, בביטול ליו י נם ני ופנים:. ביטול "מיˆרים" ל יוכלו ל ˆר ול זי י ר ל. ב. ל ר ביטול יז ו מיˆר, ל ם מלכויו ו "מˆירו " עˆמם יסייעו ב ול ם ל י ר ל. וי לומר, ז ו וכן פנימי ב ני טעמים בפירו ר "י: ב לב ר ון, כוונ בחט ר מ ים ו ופים י כ י לבטל לעז וˆי ו רור על יוסף ˆ י, ביטול "מיˆר"; בל עי ר כוונ ו ב לב ני ב ח"כ - "ועו " - כ י " בו רווח לˆ י על י י ם", על י י רי פרע ופ בו רווח ו ול ליוסף ˆ י, ע נע "מ נ למלך". (ע"פ ל וטי יחו חל" עמ' 166) יז בעל-פ, כמו פר ים ר ונים ב ני, מ מר חסי ו מכ מו ח מו ר, וכמ פר י מ ניו, כ י ב ליכ ו ל ומ עבו וכיוˆ בז ובעי ר כ ר מ חילו ליפול מח בו זרו, י יו לו מי ברי ור במ ל חו מח בו זרו, וכמ מר, מעט ור וח רב חו ך. בברכ רפו רוב לזו ו חי ו ר ביח עמ לו כל יל יכם יחיו ל ור ולחופ ולמע ים טובים. ( ר ום מ רו ו ח" עמ' לח ו ילך רו ו מ ור מו ח" עמ' 258 ו ילך) (ע"פ ל וטי יחו חט"ו עמ' 302 ו ילך)
טז י ור חיים מכתבי מככתבבי עצות עצצותת והדרכות והדדרככותת בעבודת בעבבודדת השי ת הששי ת בחיי היום יום עיון ופלפול בסוגיות הפרשה להתחזק בבטחון בל טיפול רו בל י מכ בו מפורט מ... ו ו נ ו יו ע בו ו ל " ו ומˆב חיי מ פח לו, ו ו ל ע י ו ו זו ו חי': ע י י ינו ˆריך לח וב על פירו, ח ו, מזו ו חי', ועליו ל יו חז בבטחון ב ם י ברך, ו ברוך ו י לח ל רפו ו י וב בי ברי, ו וכל ל ל יח י ו יל יכם יחיו ל ור ולחופ ולמע ים טובים. טוב בר כניסו זו ו חי לבי רפו, ם בל טיפול רו. מ כו ב ו ו חמיו וחמו ו יחיו, מי ל מוע טענו מרחו, ע י י יו יב לו מז ני רבנים לנו מ נ, ו ו וחמיו יסכימו על ח רבנים, ו ם - ו ו - י מעו טענו לכם ובו י ימˆ ו מוˆ, ויב רבנים לכ וב לי ע ם בז ל חר י מעו טענו מ ני ˆ ים. ברי ור ל חיי מח בו זרו נני מח ל מוע מס ר יומו בלימו, ורˆוני ל ˆיע לו, י יו לו ם ענינים ל ור דרוש על דרשת הש"ס עה"פ ובגפן שלשה שריגים יקדים מדברי הסוגיא דעדיפא היתה לו לרב דרשת ר' ירמי' יותר מדרשות התנאים, ויבאר העומק המיוחד בדרשה זו והטעם שנדרשה דוקא ע"י ר' ירמי' רסינן בחולין ˆ"ב ע" כמ ר ו מ נ י ע "פ "וב פן ל רי ים, ו י כפורח על ניˆ, ב ילו כלו י' ענבים" (בחלומו ל ר מ ים פר נו). וביניי ו רי רב ירמי' בר ב " פן לו י ר ל.. ל רי ים לו ' ר לים י ר ל עולין ב ן בכל נ ו נ, ו י כפורח, יע זמנן ל י ר ל לפרו ולרבו.. על נˆ, יע זמנן ל י ר ל לי ל.. ב ילו כלו י' ענבים, יע זמנ ל מˆרים ל ו כוס רעל ", ול ח"ז ם: " "ל ר' ב לר' ירמי' בר ב כי רי ל ו רב ל ני ר י ב כוו ך רי ל ו" ול כ ר ו נ ים לעיל מיני' ם. ויל"ע טוב מ י י' רב ור כפי ר ר' ירמי' בר ב ול כ ר ו נ ים לפנ"ז. וביו ר מו, ר' ירמי' בר ב י' למי ו ל רב, כ י בברכו כז:, ו "כ מ ו מר ר' ב לר' ירמי' רב "כוו ך רי ל ו", ולכ ור טפי ול"ל יפכ, ו (ר' ירמי' בר ב ) כיוון ל ע רב ( ו רבו) ו רי ני ר י כמו ו. ו נר בז ב ים י ל בס ר ענינים ב ר ר' ירמי', לפי ר ו נמˆ, ו ם " יע זמנן ל י ר ל לי ל" ור ח"כ " יע זמנ ל
י טו מˆרים ל ו כוס רעל ", ולכ ור וי לי' למינ ט בס ר פוך, חל ˆ"ל ביטול כח ל מˆרים ו ח"כ פ"ל ול ממˆרים. ו נ, בעı יוסף על עין יע ב כ ן בי ר טעם ר ו נך נ י ו מור י פרטי חלום ל ר מ ים על "מעל ם וענינם ומ ורעו י ם" ל י ר ל, "לפי ב מ נס בב מחלומו נ ל יוסף מז, וז י' חל סיבוב ל ור י ר ל למˆרים ח"כ ו י' כל כנ ל ול ב חריו, "כ י' חלום מרמז בענין י ר ל". ו חילו בין ר ו נ ים ל ר ר' ירמי' בר ב ו, ם ר ו כ וב במעלו ונו ל י ר ל עˆמם [ ' בו, מ ו ו בטים; ור, מ רן ומרים, סנ רין וˆ י ים בכל ור ו ור; ירו לים, מ מלך וכ ", פרחי כ ונ ונסכים; ור, ב ר עמו ענן ומן, בכורים ונסכים], ו ילו ר' ירמי' בר ב "מפר ל לכול מיל בעי ר ענין לו מˆרים ו ול ". לענין ול ע י, חל ול ור עם מלחמ, מלך מ יח "ילחום מלחמ '", וב חל ינˆח "כל ומו סביביו", ו ביטול מנ, ו ח"כ ב לב נעל יו ר, "ל ן עולם כולו לעבו ' ביח נ מר כי ז פוך ל עמים ו' ל רו כולם ב ם ' ו'", ע "ל י י' ם ל רעב ול מלחמ כו'" (ספי"ב ם). ו כי נמי י"ל כ בי ול י ר ל ממˆרים, ז ו וכן פנימי בז " יע זמנ ל מˆרים ל ו כוס רעל ", כי ז נמ ל ל יי יין ו ו לפי ינו ענין ל עונ לחו, ל בז נרמז פכו ו ינוי נע ו בעˆם מˆי ו ם, ע" ענין יין מ כר כ יב בי' " נו כר ל וב ויין למרי נפ י וי כח רי ו", ע"י " י'" זו נ כח רי ו ויכול ל פך מן ˆ ל ˆ, וכן בעניננו, יי "כוס רעל " מרמז על פכו מˆרים ל יו עוזרים ומסייעים לי ר ל. יינו ע ימי רבי ע יין יו " יריים" מימי ור זמן בי [וי"ל לכן ר ו נ ים בעי ר במעלו י ן ל י ר ל, ב יו ם במˆב ל ור ו ול, כנ"ל]; מ "כ בימי מור ים חיל עי ר חו ך לו, ולכן, ו ר' ירמי' בר ב רי כ וב בענין ל לו ו ול מˆרים, ול י ך יס ו ב ר ו מו עילוי נפעל ע"י ירי ב לו. [ומ מ ים לפ"ז ם לפי ר ו ר מור ים ב חל סו י ם י בעניני לו ו " ל רי ים יוˆ ים מי ר ל כו'" (ע ירים ו רובים למלכו. ר "י); " ' רי וים מלמ ים זכו על י ר ל כו'". ל ב ר ר' ירמי' בר ב "מפר ל לכול מיל בעי ר ענין לו מˆרים ו ול ", ולכן רי רב כוו י' ו ]. וי לומר נרמז בר ם ב מו, ר' ירמי', מל ון מרירו, י על מרירו לו [ועיי' ל רב ב חיל ו]. וז ו מסיים ב מ' " "ל ר' ב לר' ירמי' בר ב כי רי ל ו רב ל ני ר י ב כוו ך רי ל ו". רוˆ לומר, עם יו "רב נ ו ופלי " (עירובין נ: ועו ), מ"מ, ענינו ל רב י' פיı ור בבבל ו, ל כי נ ' רב ו (ול "רבי"), כמ מר "כל רב מבבל וכל רבי מ רı י ר ל" [עיי' ערוך ערך ביי, ר ב"ם ב"ב נב ע" " ב ], כי בבבל, מ ום לו, חסר ב ילוי ו, נרמז ב ו יו" [עיי' בז ב ור ור לרבינו ז ן וספו יז, ], ולכן ם רב רי כר' ירמי' בר ב ו. ומע י"ל ב ר ו ב ר' ירמי' בר ב לרמז ם על עילוי מיוח י' לי ר ל במˆרים, לבסוף ל זו בלב נ בטל מיˆר לו ל ף ם ז מˆירים עˆמם נ פכו לעוזרים ומסייעים י ר ל ו ול ם (וכן ו בענין עבו י י ר ל ב לו ו, ל ר עליו ל בר על מˆירים ל ו, וז ו מ ים " יע זמנן ל י ר ל לי ל" לפני " יע זמנ ל מˆרים ל ו כוס רעל ", כי ב חל ב ול ן ל י ר ל מ לו מלכיו, ו יינו ע"י ביטול מיˆר ו נ ו כו'; ו ח"כ ב ים ל לב ני, מלכיו עˆמן מ פכים, ע"י "ל ו כוס רעל ". ומע י ל רו נמי בטעם ר ל לבטל ול פוך כל בר ל יו טוב זו נ מר ע"י ר' ירמי' בר ב ו ול ומסייע ל ו. ו כ"מ). וב מ ם ע"י נ ים. נ, כי וע, ˆל נ ים ני לבים בזמן ול עˆמו, וכמו ע יין ל י ח כ לו ב ו ף, וכ כחן ברמב"ם ספי" מ ל' מלכים מרו ב ב י : "ו ו ר בימי רבי",