קורס ACI מס' 3: מדיטציה על-פי המסורת הטיבטית שלבשניבלימודיה- Rim Lam על פי שיעוריו של גשה מייקל רואץ' תרגום, עריכה והגשה לאמה דבורה-הלה רמתגן, מרץ 2007 שיעור 3, חלק א' מקום שתומך בריטריט על קידות ותפילות אנחנו פותחים בקידות. אנחנו לא קדים לתמונות, ולא לפסלים ולא למסכות. התמונות, והפסלים והמסכות מהווים עוגן, מהווים פשוט נקודת פוקוס חיצונית, שעוזרת לנו להתמקד פנימה. עצם הקידה היא, לאותה חוכמה וחמלה, שאנחנו שואפים ל פ תּ ח בלבנו, ושבסופו של דבר יביא אותנו למצב, שאנחנו יכולים להיות מושיע לכל היצורים. חשוב לא לעשות את זה כקידה לפסל ולמסכה, כי אלה לא יכולים לעזור לנו. הם רק ייצוג לאותם מימושים רוחניים שאנחנו שואפים להשיג בליבנו, ושהם אלו שיביאו את הברכה לנו ולזולת. והסיבה שאנחנו עושים קידות בגוף, כי אנחנו רוצים לגייס את הגוף, את הדיבור ואת החשיבה - את כל מה שיש בנו, את כל אמצעי הביטוי שלנו, למטרה הנשגבה הזאת, שנוכל לממש אותה. היא דורשת הרבה עבודה. היא דורשת גיוס טוטאלי של כל מה שיש בנו, כולל הגוף. ויום אחד, כשנגיע למקומות האלה, כשהמימוש יקרה בלבנו, אנחנו ניפול אפיים ארצה באופן ספונטני. אז זה להביא את ה,omen סימן טוב, שזה יקרה. והדבר השני שאנחנו עושים בתחילת שיעור, זה תפילת המנדלה, שהיא תפילה שבאה להודות, ליצור תחושה של הוקרה ל- teaching, שאתם עומדים לקבל והערכה למורים שמביאים אותו אליכם, ושושלות של מורים שהקדישו את כל חייהם כדי שאנחנו נוכל לקבל את ה- teaching. אז התחושה צריכה להיות של הוקרה, של הכרת תודה ורצון לתת תמורה בעד זה, ואנחנו עושים את זה בזול. אתם מדמיינים את התמורה, בדמיונכם. בימי קדם, התלמיד שבא למורה ורצה לקבל את ה- teaching, היה צריך לתת את משקל גופו בזהב, כי המורה רצה לראות שהתלמיד רציני. כי בלי שיש התכוונות רצינית מצד התלמיד, לא קורה הרבה. המורה היה אחר כך זורק את הזהב הזה לים, אבל התלמיד היה צריך לעבוד הרבה שנים, לצבור את הזהב הזה ולתת אותו למורה, כי הוא היה צריך להיות מ סוּר למטרה הזאת של הארה בכל נפשו ומאודו. אז אנחנו עושים את זה הרבה יותר פשוט. אתם יכולים לדמיין שקיעה יפה, או משהו יפה בחיים שלכם, או מעשה חסד שעשיתם, ולערוך אותם כאיזה גן עדן יפה של מנדלה, ולהגיש אותם למורים - כתודה. 1
אז זה עשינו בטיבטית, בעברית: מינחתהמנדלה כדי לתת כבוד למסורת שממנה באתי; הלאמה שלי היה טיבטי ועכשיו נעשה ארץבשומה, בפרחיםעטויה, עםהראצילי, יבשותלהארבע, בחמהולבנה היאעדויה ופניניםשלכלחסדהםלהעטרה. בליביאערכנה, ולךאגישנה כגןשלעדנתהארה. מיייתןובכך לותזכהכלברייה בעולםשכולוטוהרה. Idam guru ratna mandalakam niryatayami והתפילה הבאה היא תפילה של ללכת למקלט, למקלט הבודהיסטי. ללכת למקלט בּ מ ה שאנחנו קוראים "שלושת היהלומים", שזה הבודהה, דהרמה, סנגהה, שהמשמעות האולטימטיבית שלהם זה שוב אותה החוכמה שאנחנו נשיג בליבנו והחמלה שנ פ תּ ח בליבנו, כי זה מה שהם מייצגים. אז אנחנו הולכים למקלט אל הרוח והרחק מן החומר. אין מקלט של ממש בחומר. והמתרגל הרוחני פונה אל הרוח ופונה לא רק אל הרוח אלא אל המימוש האולטימטיבי של ההישגים האלה, כשאנחנו נהיה מוארים, וכשלנו בלבנו תהיה את החמלה והחוכמה. ואנחנו הולכים למקלט לשמה, כי אלה הדברים היחידים שיכולים להגן עלינו. 2
אין פסל או מסכה שיכולים להגן עלינו. אין בודהה שיבוא לכאן ויכול להגן עלינו. יש סיפורים על תקופת הבודהה, כשהוא התהלך עלי אדמות, היו שמה מלחמות בין השבטים השונים ובני השבט שלו נעמדו מאחוריו, שיגן עליהם, והם נשחטו על ידי השבט השני. כי - הבן אדם לא מגן עלינו. מה שמגן עלינו זה המימוש של החוכמה והחמלה בלבנו, כי אז אנחנו יוצרים זרעים אחרים וקארמות אחרות ומתחילים ליצור - באמצעות החוכמה שלנו והחמלה שלנו וההבנה של קארמה וריקות - אנחנו יוצרים זרעים שבאמת מגינים עלינו. כבר לא יוכלו לפגוע בנו, אם נממש את החוכמה הזו בלבנו, ואל זה אנחנו הולכים למקלט. אז אנחנו משתמשים במלים בודהה, דהרמה, סנגהה אבל הם מייצגים בדיוק את זה. אז בלבכם תלכו אל המשמעות האולטימטיבית של זה. לשמה תלכו למקלט. מיקלט ותפילה עדבואהארתי אשיםמיבטחי בבודהה, בדהרמהובסנגהה. תביאני זכותם של טובי מעשי לכליל הארה למען כל הבריאה. חזרה קצרה 1 על מה שנלמד בשיעורים הקודמים למען אלו שהיו ולא היו, אני אחזור בקיצור נמרץ מה שעשינו: בשיעור מספר 1, עשינו סקירה של מה אנחנו עומדים לעשות. ודיברנו על המקורות שבהם נשתמש בקורס הזה. ואחר כך נתנו כמה מלים שונות שיש בטיבטית למדיטציה, שמשקפות אספקטים שונים של מדיטציה, או סוגים שונים של מדיטציה. 2 אחר כך, בשיעור שתיים, עברנו על שבעת הצעדים באימון המקדים, שבתוך שלב מספר חמש, אתם זוכרים? עשינו את התפילה של "אלפימלאכים" Ganden Hla Gyema עברנו על התפילה לג'ה צונגקאפה, שבעצם מכילה את כל השלבים, שמכינים אותנו מנטאלית, למדיטציה, אחרי שכבר ישבנו על הכרית. לפני שעוברים לגוף המדיטציה, אמרנו שמאוד חשוב לעשות הכנה מנטאלית שקודמת למדיטציה, והיא צריכה להיעשות כראוי. צריכים להיות בה שבעה מרכיבים. בעצם זה שישה, השביעי הוא בסוף המדיטציה. וזה מה שמבדיל בין מי שמצליח באימון שלו ומי שלא כל כך מצליח באימון שלו -לאורך זמן. ככל שאתם מתאמנים יותר טוב באימון המוקדם, זה מבטיח יותר הצלחה בתרגול המדיטטיבי שלכם, כי זה אוסף אלינו המון חסד; הוא פותח את לבנו; מסלק מכשולים למדיטציה; וזה גורם מאוד חשוב בהצלחת התרגול. אז את כל זה עשינו מתוך התפילה של "אלפי מלאכים". זה היה שיעור שתיים. 1 2 שיעורים,9,8,4 בחלק ב' שלו ו- 10 של קורס זה הועברו בריטריט סופשבוע, לפני מתן שיעור זה. 3
עשינו את שיעור 3 ארבע, שהיה על תנוחת הגוף. שמונה הנקודות של תנוחת הגוף. ואחר כך עשינו את השיעורים שמונה, תשע, עשר, שזה היה אובייקט המדיטציה, שזה היה ה"לאם רים". ה"לאם רים", למי שלא היה, זה אותו ז'אנר של יצירות בבודהיזם הטיבטי, שפורס את כל השלבים בדרך להארה, כדרך מדורגת, מסודרת, אף שלב לא חסר, והם נמצאים בסדר הנכון, באופן מלא, פרוס לפנינו כמו רצפט, אלא מה? בקיצור נמרץ; אחר כך צריך לעבוד על כל שלב הרבה הרבה. אז עשינו מדיטציה על זה בסוף שבוע. המטרה שלי בסוף שבוע הייתה, שתלמדו את ה"אלפי מלאכים" כתפילה שעוזרת לצבור הרבה חסד במדיטציה, ואחר כך תיכנסו למדיטציה של "מקור כל חסדי". 5 Yunten Shir Gyuma 4 בטיבטית, ותעברו או על הכל, בתור - Shar Gom מדיטציית סקירה, או - Che Gom על בית, בית, 6 יש לכם את הספר שמלווה, ואתם יכולים לקרוא את הפרק ששייך לאותו בית, למדוט על זה, להקשיב להרצאה שקיבלתם על אותו בית. וככה, להתעמק בכל בית ולהישאר עם בית שלושה ארבעה חודשים זה טוב. אתם צריכים להטמיע, להגיע להתנסות חווייתית עם זה, אחר כך להמשיך לבית הבא. ככל שאתם יותר מתקדמים בתרגול, כך אתם יכולים יותר זמן להישאר עם אותה מדיטציה ולהפיק ממנה יותר ויותר תועלת, אז זה הולך ומתעמק. אם אתם רואים, שאתם כבר מיציתם את הנושא, תעברו לבית הבא. ובהמשך, יותר מאוחר, תעשו סיבוב חוזר, ושוב ושוב. שזה תרגול להרבה שנים. אני סיפרתי לכם, לאמות מאוד גדולים מ ב לּ ים שנים על התרגול הזה בריטריטים מבודדים. וזה מטהר את המיינד בצורה בלתי רגילה, מכין אותו יפה יפה לטנטרה. ועושים את התרגול הזה במקביל עם טנטרה. התרגול הטנטרי עובד הרבה יותר טוב אם עושים יד ביד עם ה"לאם רים", ככה שזה תרגול עד שתגיעו להארה. כשתגיעו, אתם יכולים להפסיק. אתם פטורים. אז עכשיו נעבור לשיעור מספר שלוש. שישה תנאים שנחוצים למדיטציה מוצלחת בשיעור זה נדבר על התנאים של הסביבה. מה צריך לדאוג שיהיה במקום שבו אתם בוחרים לעשות את הריטריט שלכם. וזה מאוד חשוב כי בתנאים שלנו מאוד קשה לנו למצוא תנאים לריטריט בכלל; אנחנו עובדים, אנחנו טרודים, זה השקעה של זמן, זה השקעה של כסף. אתם מוותרים אולי על שכר כשאתם נכנסים לריטריט. ומדובר פה על ריטריט לא של יומיים אלא של אולי כמה שבועות, אולי חודש, אולי יותר. ויום אחד כולכם תרצו להגיע לשמה כדי להעמיק את התובנות שלכם. אז אם משקיעים כבר את הזמן ואת האמצעים, אתם לא רוצים לבזבז את זה. אתם רוצים שזה יישא פרי. ומאוד חשוב שהתנאים יהיו תומכים, שהם יהיו נכונים, אחרת השקעתם את השלושה, ארבעה שבועות והתוצאות שייחלתם להן לא באו. 3 4 5 6 שיעור זה נכלל בריטריט סופשבוע. Shar Gom מדיטצית סקירה. Che Gom מדיטציה אנליטית. "הכנה לטנטרה הר של ברכות" מאת ג'ה צונגקפה. 4
המקורות ללימוד המקור לששת התנאים האלה זה ה"לאם רים צ 'ן מוֹ",Lam Rim Chen Mo אימרו:,Lam Rim Chen Mo אז Lam פירושו דרך. Rim פירושו שלבים. Chen זה גדול או גדולה, Mo זה סיומת נקבית. בבודהיזם הטיבטי הרבה פעמים הספרים, יש להם סיומת נקבית, כי חוכמה נחשבת תכונה נקבית. בעברית אנחנו נגיד: "הספר הגדול של השלבים בדרך המדורגת להארה". 7 סיפרתי לכם על ג'ה צונגקפה. ג'ה זה תואר כבוד. ג'ה זה כמו.Shri הוא היה טיבטי. הוא היה מאסטר רוחני מדהים, מדהים. אומרים שהוא יהיה אחד הבודהות הבאים. תלמידיו יצרו את זרם הגלוקפה. הדאלאי לאמה הוא בזרם הגלוקפה. אני באה מהמסורת הזאת. המורים שלי כמובן באו מהמסורת הזאת. הוא היה כל כך איש אשכולות והוא היה גאון רוחני עצום. המורה שלי אומר שהוא אולי היה הגאון הרוחני הגדול ביותר שהתהלך על פני האדמה הזאת. 8 אז הוא הולך שמה לריטריט במנזר שנקרא "ר אד ר נ ג", מקום שהוקם על ידי לורד אטישה Lord Atisha ותלמידיו, כארבע מאות שנה לפניו. לורד אטישה היה הודי, שהוזמן על ידי הטיבטים להביא אליהם את הדהרמה, והוא נחשב גם כן מאסטר גדול, גדול. אז הוא הולך שמה, למקום שבו לורד אטישה היה, עושה שם ריטריט, מתפלל, מתחנן הרבה ללאמות. בהיותו מאסטר גדול, ומבין איך התהליך עובד, הוא מתפלל הרבה. למה הוא מתפלל הרבה ללאמות? מתחנן הרבה ללאמות? כי זה זורע את הזרעים הקארמיים שהתובנות יבואו. אנחנו צריכים לבקש כדי שזה יבוא. אנחנו צריכים לרצות את זה כדי שזה יבוא. אז זה מה שהוא עושה, ובשלב מסוים הוא נכנס לאיזה מן טראנס, וכל הלאמות של השושלת מופיעים לו כאילו ברקיע שלפניו, והוא נמצא במצב הזה במשך שלושים יום. והם נותנים לו,teaching ובעקבות זה הוא יושב וכותב את ה-"לאם רים צ'ן מו". וזה ספר גדול ויש תרגום שלו לאנגלית שלושה כרכים, יצאו לאחרונה. בתוך הכתבים שלו, כשהתלמידים באו ופתחו את הכתבים שלו, הם מוצאים את התפילה הזאת, שבה הוא מבקש בּ ר כוֹת מהלאמות, שהוא מתפלל ללאמות: 'תנו לי ברכה כזאת; תנו לי ברכה כזאת; תנו לי ברכה כזאת; ברכני, חנני, ברכני, חנני'. דיברנו על המשמעות של ברכה. מה זה ברכה בבודהיזם? מה זה נקרא כשהלאמה נותן לי ברכה? זה אומר שחל שינוי בתודעה שלי, שאני רוכשת איזה תובנה. זאת ברכה. אז אני מבקשת מהלאמות, שישפיעו על התודעה שלי. אני חושפת את המיינד שלי ללאמה ואני מבקשת: 'ברכני שאוכל, למשל, לרכוש תפנית, להבין את האפסות של חיי החומר, את האיוולת של רדיפת הבלים', או הוא מבקש: למשל, או השאיפה להארה או: ברכני לראות נכוחה שלא די בשאיפה לבדה, Shri המלה התואמת בסנסקריט. 8 המנזר הגדול של Radreng צפונית ללהאסה שבו נכנס ג'ה צונגקפה למצב של התבודדות לרגלי צוק האריה. מעל משכנו ניצב הפסל של לורד אטישה עצמו. 7 5
10 " חיי והגוף שבו הם שוכנים כבועה בקצפו של הגל נמוגים. ברכני לזכור בכל רגע היטב את המוות אשר להרסני קר ב. חנני לראות שכל מעשיי לבנים ושחורים עם מותי אחריי כמו צל הם עוקבים. כל אלה תובנות שהוא מבקש לרכוש בלבו. לחיות עם מודעות טובה למוות, לא לבזבז אף רגע של החיים, 9 לרכוש הישגים אחד אחרי השני. כל הדברים האלה הוא מבקש כברכה מהלאמה. עכשיו, הוא מבקש אותם, זה אומר שהוא כבר יודע מה לבקש, נכון? הוא כבר מאסטר גדול! בכל זאת הוא מבקש מהלאמות שלו שיברכו אותו ויחונו את המיינד שלו כדי שהוא יוכל להגיע להארה. באנגלית אומרים:."Manifesting the aspect הוא פשוט כבר היה מואר. הוא רק "משחק אותה" כדי ללמד אותנו את הדרך. פשוט עובר את הדרך בשבילנו. כאילו עושה את כל השלבים, כדי שאנחנו נלמד מה הם. הוא כבר לא צריך אותם. ככה גם הבודהה. ב-סוטרתהלביש את הבודהה, שנכנס ומתיישב במדיטציה. ואחר כך הוא שקוע לו 11 במדיטציה עמוקה ובאותו זמן, צ'נרסיק, בודהיסטווה אָוולוֹקיטשו ור ה, נכנס למדיטציה עמוקה ורואה ריקות. כתוב שם: "בכוחו של הבודהה, הנזיר שריפוטרה...", שניהם בכוחו של הבודהה, ככה כתוב. הבודהה יושב לו במדיטציה ואלה משחקים מכוחו של הבודהה. הוא מפעיל אותם כמו מריונטות. אז זה נכנס למדיטציה והנזיר שריפוטרה קם ושואל: "האציל צ'נרסיק, מה צריך לעשות הבודהיסטווה, שרוצה לרכוש את שלמות החוכמה? מה הוא צריך לעשות?" ואז אָוולוֹקיטשו ור ה מסביר לו מה הוא צריך לעשות וזאת הסוטרה. ובסוף הסוטרה כשהוא גומר לדבר, הבודהה מתעורר מהמדיטציה ואומר: "נאה דרשת, נאה, נאה, כך נאה, כך יאה". So","Lek So, Lek So, Lek שלוש פעמים. מה זה נקרא שהבודהה מתעורר מהמדיטציה? הבודהה כל הזמן במדיטציה! הבודהה כל הזמן במדיטציה על ריקות וגם בתוך המציאות הקונבנציונלית, וזה הישות היחידה שמסוגלת לעשות את זה. אז מה זה נקרא שהוא מתעורר מהמדיטציה? הוא משחק אותה בשבילנו. הכל בשבילנו. אז גם אותו דבר ג'ה צונגקפה. מיהו בודהה שאלה מהקהל: כשאת אומרת שהוא יהיה הבודהה הבא ובעצם את אומרת שכל אדם שמגיע להארה הוא בעצם כמו בודהה? המורה: הוא לא כמו - הוא בודהה. שאלה מהקהל: אז כל הישויות המוארות, אז זה גם הן בודהות? המורה: לבודהה יש ארבעה גופים, נכון? אז כשאדם מגיע להארה, בין השאר הוא רוכש, את מה שאנחנו קוראים ס מ בּוֹג ק אי ה גוף האור. זה אותו גוף פלאי ומדהים, גוף עשוי מאור, לא מתכלה, כמו יהלום זוֹה ר, יפיפה. זה מה שאנחנו מדמיינים לנו במדיטציה, נכון? - זה גוף העונג. זה הבודהה היושב לו שמה בגן עדן שלו וזה גוף העונג שלו. יש לו שני גופים פיזיים ושני מנטאליים. הגוף הפיזי השני שלו זה הנ ירמ נ ק אי ה, שזה המופע שלו - זה המופעים שהוא שולח לכל הברואים ומשרת כל אחד לפי צרכיו. 9 הכוונה להישגים רוחניים. 10 Manifesting the aspect נתן ביטוי לאספקט. 11 אָוולוֹקיטשו ור ה אל החמלה, צ'נרסיק בטיבטית. 6
ויש מה שנקרא נ ירמ נ ק אי ה ראשית. מדי פעם, כשהזמן מתאים והקארמה של היצורים מתאימה, הבודהה מופיע כמורה שמלמד. אז זה הבודהה שהיה בהודו לפני אלפיים חמש מאות שנה. ויש בכתובים, כולל ב"סוטרת להב היהלום", על הבודהות שיבואו. אז יבואו עוד בודהות, ויש נבואה מתי ובאיזה עידנים - לא בדור שלנו. אז כשאנחנו מדברים על הגוף הפיזי, כבר יש שתי משמעויות: יש זה ההיסטורי או המורה, ויש זה שהוא מופיע כל הזמן ומלמד אותנו. שאלה מהקהל: אז בו זמנית זה גם וגם? מורה: כן, בו זמנית. וגוף המופע הזה יכול להיות כל דבר, ואומרים שהוא מופיע דרך המורים. דרך המורים הבודהה מופיע אלינו. כשהבודהה ההיסטורי עבר לעולמו, כשהוא עזב את הגוף הפיזי שלו, אז ישבו שם תלמידיו והצטערו מאוד והתעצבו שהוא עוזב והוא אמר: 'אל תדאגו, בעתיד אני אבוא אליכם בדמות המורים שלכם'. ומורים יכולים להיות בכתה פרונטאלית, וזה יכול להיות כל אדם שדרכו אתם לומדים משהו ורוכשים תובנות. אז החומר של השיעור הזה לקוח מה"לאם רים צ'ן מו", מ"הספר הגדול על השלבים בדרך המדורגת להארה". שישה תנאים למדיטציה מוצלחת אז עכשיו נעבור למנות את ששת התנאים. כאמור, שישה תנאים שנחוצים למדיטציה מוצלחת, והם בעיקר חשובים בריטריט. גם טוב לדאוג להם בחיי יומיום, אבל לפעמים זה לא פשוט, אבל בריטריט - מאוד חשוב. מקום הרמוני הראשון שבהם.1 אימרו Tunpey Yul Tunpey Yul Tunpa Yul זה משהו שהוא הרמוני או משהו שהוא תומך. ההיפך מזה, Mi Tunpa זה משהו שהוא נוגד, סותר, מפריע, לא הרמוני. זאת מלה שמופיעה הרבה. זה המלה לארץ. כאן זה במשמעות מקום. אז מה זה אומר? המקום שבו אתם עושים את הריטריט שלכם, הוא צריך להיות הרמוני. הוא צריך להיות תומך במטרות שלכם במדיטציה. עכשיו נתאר מה זה אומר מקום שתומך? התיאור הזה, ג'ה צונגקפה לקח אותו מ"סוטרה אָל מ ק אר ה" וה- Alamkara" "Sutra נכתבה על ידי מאסטר אסאנגה Asanga.Master אלאמקארה זה כמו עטרת, "עטרתהסוטרות", "סוטרה אלאמקארה" זה השם בסנסקריט. Do De Gyen אימרו: Do De Gyen דוֹ ד ה גיין זה טיבטית. Do זו המלה הטיבטית לסוטרה, 7
ו- Gyen זה עטרת או תכשיט, או תכשיט הכתר, זה.Gyen זה גם תכשיט באופן כללי. היא נכתבה על ידי מאסטר אסאנגה. הוא מופיע בספרות כבודהיסטווה. חלק ממה שנלמד על נדרי הבודהיסטווה - מאסטר אסאנגה כתב. מאסטר אסאנגה היה גדול, גדול. הוא כתב הרבה טקסטים, וזה היה רק אחד מהם. הוא כתב חמישה ספרים מפי מיטרייה, אתם זוכרים? הוא הלך לגן עדן ופגש את מיטרייה, והוא העביר לנו חמישה ספרים. "א בּ ה יס א מאי ה אָ לאמ ק אר ה" היה ספר שהוא כתב, הזכרנו בקורס 2. יש את ה"אוּט אר הטנטרה" שהוא כתב, שזה לא טנטרה. מלמד מה זה,Buddha Nature מה זה הטבע של הבודהה. אז כאמור זה נכתב על ידי מאסטר אסאנגה. מאסטר אסאנגה חי בערך בשנת שלוש מאות וחמישים [לספירה], והוא מדבר על חמישה מאפיינים של המקום שראוי לריטריט. וכאמור שוב, הכוונה לריטריט ממושך. אז זה בבחינת הזמנה. תרשמו ותשמרו את זה באיזה מקום, כשיגיע הזמן, תפתחו את המחברת, תדאגו שהתנאים יתקיימו. מקום טוב א. המקום צריך שיהיה מקום טוב. מה זה נקרא מקום טוב? שיהיה בו מה שאתם צריכים לריטריט: שהוא יהיה נוח. שיהיה לכם מספיק ביגוד. שיש שם מישהו שיטפל בכם. רצוי שמישהו אחר יבשל בשבילכם, אם זה אפשרי. לא תמיד זה אפשרי, אבל אם זה אפשרי, רצוי שלא תתעסקו בכלום חוץ מהמדיטציה. זאת אומרת שהוא יהיה נוח, שיהיה בו הצרכים שלכם, שיהיה בו מי שמטפל בכם. זה התנאי הראשון. ב. מקום בטוח התנאי השני, שהוא יהיה מקום בטוח. זכרו, כל זה נכתב לפני הרבה זמן, כשאנשים עשו מדיטציה בבקתות ביער או בג'ונגל, ואולי יש שם חיות טרף. אז אתם לא רוצים לשבת כל הזמן ולחשוש מחיות טרף. אז זה צריך להיות שאין שמה חיות טרף. שאין שמה שודדים או משהו שמאיים עליכם. שאתם לא תצטרכו לדאוג לדברים האלה. ג. סביבה טובה התנאי השלישי - הסביבה צריכה להיות טובה בסביבה טובה אנחנו מדברים: שאין שמה איזה מחלות מדבקות. לא קר מדי לא חם מדי. יש מספיק אוכל. לא יותר מדי רעש. רעש מאוד מפריע בריטריט. עושה ריטריט ארוך כמעט בלתי אפשרי. לא יכולים לעשות ריטריט בתל אביב או בניו יורק. זאת אומרת, אפשר יומיים, אבל אי אפשר ריטריט ארוך. לא עובד טוב. יש אנשים שעשו חודש בניו יורק, אז זה עוד אפשרי, אבל כשמדובר בשנים אז זה לא אפשרי, כי נהיים רגישים, רגישים, רגישים ואפילו הזמזום של המקרר מפריע, או אפילו כשיש חוטי חשמל בקיר מפריע. זה בריטריט מאוד ארוך, אני מדברת על שנה ומעלה. הרגישות מאוד גּ ד ל ה. המיינד נהייה עדין, עדין ואתם רוצים את זה. אתם רוצים להיכנס למקומות העדינים האלה, ואז הסביבה צריכה להיות טובה. אז למשל הבקתות שאנחנו בונים באריזונה לריטריט הארוך שלנו, אין בהם חשמל. 8
12 באריזונה, גם חם מדי וגם קר מדי באותו יום. ביום אחד, זה היה 23 פרנהייט בלילה, וזה הגיע 13 בתוך האוהל ל- 95 פרנהייט בשעות היום, ביום אחד! מה שאומר שאוהל במדבר זה לא מקום טוב לריטריט. אוהל במדבר בלתי אפשרי. הוא כל כך מתחמם בשעות היום, ובאים בעלי חיים. את לא יכולה להחזיק שם אוכל. בלתי אפשרי. צריך לבנות בקתה שהיא מבודדת היטב. ואתם לא יכולים לשים 14 שם מזגן, כי המזגן יעשה הרבה יותר מדי רעש. אפילו המזגן הכי שקט. ד. ידידים טובים דבר רביעי - ידידים טובים. מה זה נקרא ידידים טובים? זה אלו שעוזרים לכם בריטריט. אלו שמביאים את האוכל ומבשלים, ואיתם אתם מתכתבים אם אתם צריכים משהו. חשוב מי זה, ואני יכולה להעיד מניסיון שזה מאוד חשוב, כי עשיתי ריטריטים כאלה ועשיתי ריטריטים כאלה, וזה הבדל עצום. האדם שתומך בכם בריטריט: חשוב שיהיה בו אמונה בדהרמה, שיאמין בּ מ ה שאתם עושים. חשוב שיהיה לו אותם ערכים שיש לכם. שלא יבקר אתכם, לא ישפוט אתכם, שיהיה לו אותו ראש כמו לכם. זה צריך להיות אדם מוסרי, ששומר מוסר. הוא צריך להיות מסונכרן אתכם, בראש אחד אתכם. אחרת אתם תחושו בזה כי בריטריט אתם נהיים מאוד רגישים. אתם תחושו בזה וזה יפריע לכם. אם יש להם ביקורת, אם יש להם איזה אנרגיה נוגדת, זה יפריע לכם. זה מאוד חשוב. היה פעם שהלכתי למקום רחוק בגלל התנאי הזה למרות שיכולתי לעשות את זה קרוב. והיה פעם שנכנעתי להפצרות ונתתי למישהו לשרת בריטריט, שלא ק יּ ם את התנאים האלה והריטריט היה קטסטרופה, ככה שזה מאוד חשוב. שאלה מהקהל: אז זאת אומרת, שאת חשה את האנרגיות השליליות שלהם? המורה: בטח. שאלה: חשה את מה שהוא חושב? המורה: את לא מדברת איתם בכלל. הם אפילו לא נכנסים. את לא רואה אותם אפילו, אבל הם שמים לך את האוכל על יד הדלת. יש חיבור מאוד חזק בין מי שעוזר ובין מי שיושב בריטריט, עד כדי כך חזק שאומרים - זה שיושב בריטריט צובר המון חסד מהריטריט שלו. זה שעוזר לו צובר בדיוק אותו כמות חסד. החיבור הוא מאוד חזק. אז אם יש את הדיסהרמוניה הזאת, אם אין להם הערכה ל מ ה שאני עושה והבנה ל מ ה שאני עושה וכבוד ל מ ה שאני עושה וכבוד אלי, זה לא יהיה טוב. שאלה מהקהל: אם אין להם את כל זה, למה שהם ירצו לעזור לך? המורה: לפעמים יש מניעים לא טהורים. שאלה מהקהל: לא יכולה להיות בקשה של מי שמטפל, שאת תעשי עבורו ריטריט, כדי שזה יהיה צבירת חסדים משותפת? כדי שזה יהיה פנטסטי לשניכם? המורה: את כוללת אותם בריטריט, בוודאי. הם חלק חשוב מהריטריט שלך. הם שותפים בעצם במעשה החסד, אבל לפעמים אנשים מציעים את עזרתם מתוך מניעים לא טהורים, כדי להשיג מטרות שהן לא אלה; הן מטרות ארציות והן אחרות. מהקהל: יש את הסיפור על הנזירות, המורה: אה! כן. יש את הסיפור הידוע שגשה מייקל מספר. הם היו בשלוש שנים ריטריט. קבוצה של שישה אנשים בריטריט, והיו שתי נזירות ועוד בחורה, שלא הייתה נזירה, שטיפלו בהם, שבישלו להם, והיו להם הרבה עוזרים במשך שלוש ורבע שנים. כל יום, כל יום בישלו להם שתי ארוחות ביום והלכו 12 13 14 זה מינוס 5 מעלות צלסיוס. זה 35 מעלות צלסיוס. לא רק זה, אלא שבבקתת ריטריט מבודדת גם אין חיבור לרשת החשמל, מה שעושה מזגן לבלתי אפשרי. 9
מרחק גדול להגיש להם את זה במדבר בתנאים מאוד קשים. מסירות שלא תיאמן. כשהם התחילו את הריטריט לא היה שם כלום. לא היה מטבח, לא היה מקרר, לא היה כביש, לא היה כלום! ובתנאים האלה הם שירתו את הלאמות עם כל הלב. ובמדבר, חום, קור, לא היה להם כלום. לא היה להם עם מה להתחמם. כלום. אני זוכרת, שבאתי ושאלתי מה אתם צריכים והם אמרו: 'קר לנו בלילה ואין חשמל. אין כלום'. הלכתי, קניתי להן בקבוקים חמים. ממש לא היה כלום, ובתנאים האלה הן עבדו. את כל הלב הכניסו בשרות שלהן. ויום אחד, לאמה קריסטי מספרת, שהן הגישו את האוכל והיא הרגישה שהיא לא יכולה לאכול את האוכל הזה. היה אותו אוכל כמו תמיד, אבל היא לא היתה יכולה לאכול והיא לא נגעה באוכל. אחרי הריטריט, יותר מאוחר עשו שיחזור, והסתבר שבאותו יום הייתה להן מריבה, לנזירות במטבח, והם רבו ביניהן. וזה הספיק. מיד מרגישים את זה. המיינד נהייה מאוד מאוד רגיש בריטריט. ה. מקום מתאים וזה האחרון, צריך שהמקום יהיה מתאים. הכוונה פה: שלא יהיה יותר מדי רעש. שלא יסתובבו שם הרבה אנשים שיפריעו. שלא יהיו יותר מדי רעשים בלילה. שלא יהיו יותר מדי הפרעות, הסחות; למשל מטוסים. שאלה מהקהל: אני מצאתי פטנט לסתום עם פקקי אוזניים בזמן המדיטציה. המורה: זה נפלא. בחיי יומיום זה נפלא. אם זה עוזר. את לא רוצה לשבת שלוש שנים עם פקקים באוזניים. זה יהיה לא נוח. והרעיון הוא, שכל כך קשה ללקט את התנאים לריטריט, אז לא לבזבז את הזמן. מראש להכין אותו היטב. צריך זמן להכין ריטריט, ולחשוב מה אני צריכה. להידבר היטב עם מי יתמוך בי, כי ברגע שאתם נכנסים אי אפשר לתקן אחר כך טעויות. אתם לא יכולים לצאת ולהגיד: 'רגע, המבנה הזה לא מתאים.' אז חשוב לדאוג מראש. את רוצה לסדר לך את התנאים האלה עד כמה שאת יכולה, כי לקחת חופש חודש מהעבודה, זה הרבה, נכון? עכשיו את רוצה שזה יצליח לך. האם זה מבטיח הצלחה? לא! אחר כך זה הולך לפי הקארמה. את יכולה לסדר את כל התנאים האלה ובכל זאת יהיה לך Lung ולא תוכלי לישון ותצטרכי להפסיק. או יקרה איזה אירוע במשפחה ותחליטי לקום ולעזוב. יכולות לבוא הפרעות. אנחנו מתפללים בסוף התפילה, אתם זוכרים, של "מקור כל חסדי" וגם של ה-"אלפי מלאכים" בסוף? 15 שלא יעלו מכשולים מחוץ ומפנים. אנחנו כל הזמן מתפללים שזה לא יקרה. חייבים לבוא עם מוטיבציה טהורה לריטריט. יש כאלה שאומרים: 'אני א פתח ריכוז כדי להשיג כוחות על חושיים, כדי שאני אשיג כל מיני דברים חומריים'. מוטיבציה כזאת תעלה מכשולים, בטוח. גם עם מוטיבציה טהורה יכולים לעלות מכשולים והם עולים, כי אם המיינד היה כבר טהור לגמרי אז לא היינו צריכים לעשות את העבודה. אז ברור שהם יעלו. בעצם, הדאגה שלי ליצור את התנאים האלה, שותלת זרעים. אני דואגת שזה יהיה, וזה יהיה, וזה יהיה, מתוך כוונה טהורה. על ידי הדאגה שלנו הזאת, אנחנו רוצים לאסוף קארמה טובה. וכמובן, לאסוף הרבה חסד לפני הריטריט כדי שיהיה לנו על מה לרכב, כדי שהריטריט יצליח. 15 "מקור כל חסדי" בית לפני הסוף - "...חנני גם כן שיחדל לעולם/ כל מכשול העומד בדרכי/ בין פנימי הוא ובין חיצוני". 10
מכשולים בריטריט יש המון מכשולים שעולים: הריכוז מתקלקל, הרבה הסחת דעת, הרבה רגשות קשים שעולים. ככל שהעבודה יותר מעמיקה, עולים יותר מכשולים, שבאים מהמיינד שלך, שהם השלכות של המיינד שלך. ולא בהכרח יש מיד פתרון. ולפעמים הקושי הוא גדול מספיק שהריטריט נפסק. ויש מכשולים מחוץ ויש מכשולים מפנים. אז מכשולים מפנים - אני לא תמיד יודעת מראש מה הולך לקרות, מה יעלה? מה אני אפגוש שעוד לא פגשתי? מכשולים מחוץ אני מנסה כמיטב יכולתי ליצור את הדברים האלה. ואני יכולה לדאוג כמיטב יכולתי ולהשיג לי את הידידים הטובים, ובמהלך הריטריט הם משנים את דעתם. אני מכירה נזיר נפלא שהוא הלך לריטריט של שלוש שנים. הוא עושה את זה בצרפת, איפה שהעלוּת קצת יקרה, והוא השיג מספר אנשים שהתחייבו לתמוך בו בריטריט ולשלם את ההוצאות שלו. באמצע, אחד מהם התחרט. והוא יושב בריטריט והוא לא יכול לצאת מהריטריט, ופתאום אין לו מימון. אוכל לא מגיע. זה מכשול. הוא דאג מראש לכל והנה, ה שׁ תּ נּ ה. זה יכול לקרות. שלוש שנים זה הרבה זמן. הנזירות שלנו שטיפלו בלאמות כל כך יפה, לקראת סוף התקופה הזאת הן כולן חלו. הן היו מותשות לגמרי, באו אחרים ועזרו. מטרת הריטריט שאלה מקהל: מה מטרת הריטריט? המורה: לעבוד על התודעה שלך. בגלל שיצרת תנאי בידוד ותנאים שבהם את יכולה להיכנס לריכוז עמוק, אז העבודה היא הרבה יותר עמוקה. שאלה מהקהל: מקדישים את הריטריט למישהו, למשהו? המורה: להארה שלך, להארה שהיא למען הברואים. התרגול מתפתח בהדרגה ריטריטים משתנים. מתחילים בקטן. מתחילים בסוף שבוע, יומיים שלושה. אני מדברת על ריטריטים לבד. יש גם ריטריטים בקבוצה, כמו זה שעשינו אנחנו. זה משהו אחר. אני גם לימדתי בריטריט. אפשר גם לעשות ריטריט בקבוצה בלי ללמד, בשתיקה גמורה. זה משהו אחר. בריטריט בקבוצה, יש יותר תמיכה, כי אנשים יושבים יחד, אז אני פחות אולי אלך לאיבוד, אבל יש יותר הסחת דעת כי מסתכלים על האחרים והדעת שלי מוסחת. זה טוב להתחיל בריטריט בקבוצה, אם אני עוד לא רגילה למשמעת של ריטריט. זה נהדר להתחיל ככה. במוקדם [או] מאוחר, צריך לעבור לריטריט אינדיבידואלי. לשבת לבד. גם בריטריט, אין מוסיקה. אין טלוויזיה אין עיתונות. אין ספרות. אין ספרים. יש ספרים שקשורים לריטריט עצמו, לתרגול עצמו וגם אז, אם זה ריטריט ארוך, אז עושים תקופות עם ספרים ותקופות בלי ספרים. יש תקופות יותר מחמירות ותקופות פחות מחמירות. שאלה מהקהל: מה לגבי כתיבה? 11
המורה: צריך למעט. אחד הדברים שקורים בריטריט האנרגיה מופנית פנימה, ואדם נהייה נורא יצירתי. אני באחד הריטריטים, באו לי בדיחות, התחלתי לרשום אותם על הפתקים ולשים לנזירה שטיפלה בי, והיא הייתה חכמה, היא פשוט לא ענתה לי. כי זה הסחת דעת. שאלה מהקהל: את מראש מגדירה את התקופה שאת הולכת? תשובה: את מתייעצת עם הלאמה, ולאנשים מתחילים, אז זה טוב יומיים שלושה. זה תלוי איזה ריטריט גם. ריטריטים טנטריים הם בדרך כלל שלושה, ארבעה, חמישה שבועות. עדיף חמישה. יותר טוב לעשות את זה בלי לרוץ. שאלה מהקהל: מה עושים שם? המורה: כשנגיע נדבר. יש ריטריטים של שנה. יש ריטריטים של שלוש שנים. זה מדהים. לפגוש אנשים כאלה מדהים. בריטריטים ארוכים זה משהו אחר. אנשים עושים גינה או יוצאים לטייל. זאת דינמיקה אחרת. בריטריט עמוק המיינד נכנס מאוד עמוק, וכל פרסומת שראיתם, כל סרט שראיתם, כל קשקוש עולה, ואז אתם מבינים כמה חשוב לשמור על המיינד, ואתם רוצים להגיע להארה ואתם שומעים: 'זהו אוסם', וזה מה שמנגן לכם בראש. שאלה מהקהל: הולכים לישון? המורה: רצוי לישון. כן, בוודאי שהולכים לישון, אבל הש ינה משתנה בריטריט. בריטריט ארוך היא מאוד משתנה. הצורך בש ינה יורד וחלק מזה נשאר איתך אחרי הריטריט. וזה נפלא. את לא צריכה לישון את כל השעות. את יכולה להשתמש בהם למען היצורים. על הפרעות בריטריט יש תנאים שחייבים להפסיק, וזה אם יש מצב של Lung לוּנ ג, שהוא לא נפתר אחרי כמה ימים. Lung זה הפרעה ברוחות הפנימיות. סימפטומים של הפרעה ברוחות: לפעמים הרבה גזים. לפעמים הרבה חרדה. קוצר נשימה. סחרחורת. אי שקט, אבל אי שקט חמור. לפעמים אנשים משתטים. מאבדים פרופורציות. וזה קורה. פתאום איזה משהו טריוויאלי, לא חשוב, הופך להיות לדבר הכי חשוב בעולם. אני פעם הייתי בריטריט במסצ'וסטס. זה היה בקבוצה. זה היה ויפאסנה. ובחור אחד נכנס עמוק [למדיטציה] והיו שמה מטוסים שהיו עוברים מדי פעם, והוא כתב פתק לאחראים על הריטריט שיכתבו לחברות תעופה שיפסיקו לעוף פה מעליו. אנשים נטפלים לדברים קטנים. הכי חמור זה כשלא ישנים. אם לא מצליחים להתגבר על זה צריכים לצאת. ויש הרבה דברים שעוזרים להתגבר, על תופעות: פיזיות, מנטאליות, התנהגותיות, לטווח קצר, לטווח ארוך. מה לעשות ומה לא לעשות? אז זה תורה שלמה. כשנתקרב, נעשה את ה- teaching הזה. 12
באופן כללי, זה יכול להיות אפילו בריטריט של שבוע שאתם נכנסים לסחרחורת קצת, או לקשיי שינה קצת. אוכל כבד, אוכל שומני, פרוטאינים עוזר. תמיד צריך שתהיה לכם חמאה או טחינה במקרר. זה עוזר להוריד אתכם. אתם כאילו מתעופפים. אתם מתמלאים ברוח. הבעיה כשיש הפרעות ברוחות, באנרגיות, זה שאנשים נמצאים בהכחשה. זה עם המטוסים, הוא לגמרי משוכנע שזה הדבר ההגיוני לעשות, הוא לא יודע שיש לו את המצב. אם יש אחרים סביבו, הם יכולים אולי להעיד, אבל הוא לא יאמין להם. אז יש דרך אובייקטיבית לבדוק: מסתכלים בשתן. השתן מלא בועות זה סימן שיש לכם לוּנ ג. אז זה אחד הסימנים. דרושה הכנה נאותה זה כשאין הכנה נאותה לריטריט. לאמה ראוי לשמו לא ישלח תלמיד בלי הכנה נאותה. הרבה להכין תלמידים. תגידו: הם טורחים ={1=-Tt$-8'v#-.-%m#-.:k Sem Lung Jukpa Chikpar המיינד והרוחות הפנימיות הולכים יחד. כל הקורסים שאתם עושים, עובדים על המיינד בגלל שאם אנחנו מכינים את המיינד היטב, מקטינים מאוד את הסיכוי ללוּנ ג, אבל צריך לעשות עוד הכנות ועוד הרבה ידע. תורה גדולה ריטריט וכשנגיע, נלמד. מהקהל: אנחנו מבטיחים לך את תמיכתנו בזמן הריטריט. המורה: אָי, י י, י י. תודה רבה, ואני צריכה להתפלל שיהיו תנאים חיצוניים ופנימיים. אז כל אלה היו פירוט של תנאי מספר אחד מתוך שישה תנאים שנחוצים למדיטציה מוצלחת. 13