תוכנית הקורס ורשימת קריאה לקורס סמסטר 1 שנה 2018 בית ספר: בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. B.A מבוא ליחסים בינלאומיים מרצים/ות: ד"ר רונית ברגר ronit.berger@idc.ac.il עוזרי/ות הוראה: עו"ד ליאור שפירא leore.spira@post.idc.ac.il מר תום לוריה tom.lourie@post.idc.ac.il מספר הקורס: 850 קוד קבוצה: 182085001 תנאי קדם סוג הקורס: שיעור שפת לימוד: עברית נושאי הקורס שעות שבועיות: 3 נקודות זכות: 3 דרישות הקורס: בחינה במידה ולמדת את אחד מהקורסים הרשומים מטה, בעלי תוכן זהה, לא תוכל להירשם לקורס מבוא ליחסים בינלאומיים ) 850 ( : - 273 מבוא ליחסים בינלאומיים אסטרטגיה וגיאופוליטיקה העולם משתנה בקצב מסחרר. אימפריות קמות ונופלות, מלחמות משנות סדרי עולם ואוכלוסיות זזות ממקום למקום. שתי מלחמות עולם במאה ה- 20 הובילו למותם של מעל ל- 60 מיליון איש, ולהולדתה של המלחמה הקרה, אשר בתומה נוצרו כ- 100 מדינות חדשות. זהותם של השחקנים המרכזיים בבימה העולמית, כמו גם מאזן הכוחות ביניהם, האינטרסים שלהם והבריתות שהם כורתים משתנה תדיר ) במונחים היסטוריים ). בקורס זה ניחשף לדרכים המרכזיות הקיימות כיום לניתוח ולהבנת תופעות, שחקנים ואירועים מרכזיים בעולם. הקורס יחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נדון בגישות המחקריות/התיאוריות המרכזיות הקיימות בתחום המחקר של יחסים בינלאומיים: ריאליזם, ליברליזם, קונסטרוקטיביזם ובתיאוריות היותר ביקורתיות. ננסה להבין מה המשותף ומה המיוחד בין כל התיאוריות הללו. בחלק השני של הקורס נתמקד בשחקנים השונים בזירה הבינלאומית מדינות, ארגונים אזוריים, ארגונים בינלאומיים, שחקנים לא מדינתיים, יחידים ועוד. ננסה להבין כיצד התיאוריות אשר נלמדו בחלק הראשון של הקורס עוזרות לנו להבין את ההתנהגות של אותם שחקנים ובעיקר את האופן שבו שחקנים אלה מעצבים את מדיניות החוץ והביטחון שלהם. בחלק השלישי והאחרון של הקורס נדון בסוגיות שונות הרלוונטיות לתחום היחסים הבינלאומיים, דוגמת מלחמה ושלום, נשק גרעיני, גלובליזציה, משברים (פיננסיים, בריאותיים, סביבתיים ), מסחר בינלאומי, סחר (סמים, נשים, נשק) ועוד. נדון כיצד התיאוריות והשחקנים מתקשרים לסוגיות אלה ונסכם את הקורס בדיון על עתיד היחסים הבינלאומיים. מטרות הקורס דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות: על מנת שהשיעור יהיה מוצלח, הסטודנטים מתבקשים להגיע לשיעור לאחר שקראו את חומרי החובה וכשהם מוכנים לנהל דיון מעמיק ואקדמי אחד עם השנייה. הנוכחות בקורס
חומרי החובה וכשהם מוכנים לנהל דיון מעמיק ואקדמי אחד עם השנייה. הנוכחות בקורס היא חובה ומחייבת השתתפות פעילה של הסטודנטים. השתתפות פעילה מחייבת כבוד הדדי בין הנוכחים ודיון אקדמי אשר אינו יורד לפסים אישיים. התנהגות בלתי הולמת תיפגע בציון הסטודנט. חומרי השיעור יתבסס על ספר לימוד מרכזי: צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון, פוליטיקה עולמית: מגמות ותמורות, רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ) 2016 ( ) להלן : " קגלי "). חומרי קריאה רלוונטיים נוספים מגיעים מתוך ספרי הוראה של האוניברסיטה הפתוחה בנושא היחסים הבינלאומיים ) להלן : " האוניברסיטה הפתוחה "). בנוסף נקרא גם מאמרים ופרקים מספרים מרכזיים בתחום. עם כל הרצון להימנע מכך, חלק מפרטי הקריאה יהיו באנגלית. הספרייה מחזיקה במספר עותקים של קגלי ושל האוניברסיטה הפתוחה. הסטודנטים מצופים להגיע לשיעור לאחר שקראו את פרטי החובה ולהיות מוכנים לנהל דיון המקשר בין קריאת החובה לבין ענייני דיומא. פרטי קריאה המסומנים בכוכבית הם פרטי רשות. מבנה ציון הקורס הציון בקורס זה מתחלק לשלושה פריטים: 10% מטלה מספר 1: 20% מטלה מספר 2: 70% מבחן סופי: מבחן סופי:.( המבחן הסופי ייערך ב- 1.2.2018 ) מועד ב' ייערך ב- 6.3.2018 שעות קבלת מרצה ימי א' 11:30 ובתיאום מראש במייל שעות קבלת מתרגל ליאור: ימי שישי 9:30 ובתיאום מראש במייל פרטי עוזר הוראה גב' ליאור שפירא leore.spira@post.idc.ac.il tom.lourie@post.idc.ac.il מר תום לוריא הערות נוספות יושרה אקדמית: יושרה אקדמית מצופה מכל הסטודנטים. הפרת קודי היושרה האקדמית יובילו להיכשלות בקורס, בנוסף להעמדה לדין משמעתי. יושרה אקדמאית נוגעת לא רק לאופן התנהלות הסטודנט בכיתה, אלא גם ליושרה בהגשת עבודות ומבחנים, במילוי הכללים האקדמיים של ציטוט ובכל הקשור לחתימות נוכחות או הדרכים האחרות בהן היא נבדקת. רשימת קריאה חלק I: גישות ותיאוריות מרכזיות בחקר יחסים בינלאומיים יחסים בינלאומיים במאה ה- 20 והמאה ה- 21 ) שיעור 1) הצגת הקורס. מהם יחסים בינלאומיים?
מהם יחסים בינלאומיים? הקשר בין היסטוריה לבין מחקר במדעי המדינה רמות ניתוח. הגורמים המעצבים את העולם במאה ה- 20 וה- 21. קגלי, פרק 1 האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1 ו- 2 Singer, J. David. The Level of Analysis Problem in International Relations, World * Politics 14:1 (October 1961), 89-92 הגישות התיאורטיות המרכזיות ביחסים בינלאומיים ) שיעור 3) + 2 ריאליזם מדיני מריאליזם קלאסי לנאו ריאליזם קלאסי ליברליזם מדיני מליברליזם קלאסי לנאו ליברליזם ותיאוריית השלום הדמוקרטי קונסטרקטיביזם חברתי גישות ביקורתיות קגלי, פרק 2 האוניברסיטה הפתוחה, אוטופיה מול ריאליזם Stephen M. Walt, International Relations: One World, Many Theories, Foreign Policy, No. 110, (Spring 1998), pp. 29-44 * Jack Snyder, One world, Rival theories, Foreign Policy, no. 145, (2004), pp. 52-62 * Francis Fukuyama, The End of History?, The National Interest, no. 16 (1989), pp. 3-18 Doyle, Michael. Liberalism and World Politics, American Political Science Review 80:4 * (1986), 1151-1169. המערכת הבינלאומית ) שיעור 4) מהי המערכת הבינלאומית? תיאוריות מבניות וחלוקת עוצמה בריתות ומאזנים ברמת המערכת קגלי, פרק 4 האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 3.4 3.3, מאזן כוחות אל מול מאזן האיומים Michael Barnett and Raymond Duvall, Power in International Politics, International * Organization, Vol. 59, No. 1 (2005): 39-75; חלק :II שחקנים מרכזיים בזירת היחסים הבינלאומיים המדינה כשחקן, מדיניות חוץ וביטחון לאומי ) שיעור 5+6) האם המדינה היא שחקן יחידתי או רב משתתפים? פוליטיקה פנימית, מוסדות, קבוצות אינטרס ועיצוב מדיניות חוץ מקום הבירוקרטיה הבירוקרטיה כשחקן עצמאי? תפקידם של מנהיגים במערכת הבינלאומית ביטחון לאומי, אינטרס לאומי ומדיניות חוץ מודלים להסברת תהליכי קבלת החלטות הנוגעות למדיניות חוץ המודל הרציונאלי המודל הארגוני-בירוקרטי המודל הפסיכולוגי-קוגניטיבי קגלי, פרק 3 האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 3.5 ו- 3.6 גרהאם ת' אליסון, " דגמים מושגיים ומשבר הטילים בקובה ", בתוך איתן גלבוע ) עורך ),,( עמ' 99-130 יחסים בינלאומיים, תל אביב: הוצאת עם עובד, ) 1979 * Stephen D. Krasner, Sovereignty, Foreign Policy, (Jan/Feb 2001), pp. 20-29 Putnam, Robert. Diplomacy and Domestic Politics: The Logic of Two-Level Games, * International Organization 42:3 (1988), 427-460. ארגונים לא מדינתיים כשחקנים במערכת הבינלאומית ) שיעור 7) ארגונים בינלאומיים כשחקנים ארגונים לא ממשלתיים כשחקנים חברות ותאגידים כשחקנים ארגונים אלימים ורשתות כשחקנים חברות צבאיות פרטיות
יחידים קגלי, פרק 6 חברות צבאיות פרטיות ארגוני טרור וגרילה דעאש - " המדינה האיסלאמית" כשחקנים Margaret G. Hermann & Joe D. Hagan, International Decision Making: Leadership matters, Foreign Policy, (1998), pp. 124-137 Robert E. Keohane, The demand for International Regimes, International Organization, 36(2), (1982), pp. 325-355 De Nevers, R. (2009). (Self) Regulating War?: Voluntary Regulation and the Private * Security Industry. Security Studies, 479-516. * Slaughter, A.-M. (1997). The Real New World Order. Foriegn Affairs, 183-197. Sell, S. K., & Prakash, A. (2004). Using Ideas Strategically: The Contest Between Business and NGO Networks in Intellectual Property Rights. International Studies * Quarterly, 48(1), 143-175. חלק III סוגיות רלוונטיות ביחסים הבינלאומיים סכסוכים בינלאומיים, משברים ומלחמות ) שיעור 9) + 8 מהו מקור סכסוכים בינלאומיים? ניהול סכסוכים, משברים בינלאומיים ומניעת הסלמה מלחמה בעידן הגרעיני ביטחון קולקטיבי ותפקיד האו"ם קגלי, פרק 7 ו- 8 האוניבסיטה הפתוחה, יחידות 8 7, ו- 10 * Graham Allison, How to Stop Nuclear Terrorism, Foreign Affairs, (2004) * Paul Bracken, The Structure of the Second Nuclear Age, Orbis, Vol. 47 (3) (2003) גלובליזציה, משפט בינלאומי ושיתופי פעולה במערכת ) שיעור 10+11) התפתחות הפוליטיקה של הכלכלה הבינלאומית יחסי גומלין ושיתופי פעולה בין שחקנים וזירות פעולה מהו המשפט הבינלאומי וכיצד הוא נלמד במדעי המדינה? תחומים הדורשים את התייחסות המשפט הבינלאומי ואשר מושפעים מהגלובליזציה: זכויות אדם פליטיםסביבההגירה אנרגיה מחלות ובריאות עולמית התערבות הומניטארית סחר חוקי ובלתי חוקי קגלי, פרק 9 ו- 10 קגלי, פרק ) 11 סחר בינלאומי )* קגלי, פרק ) 12 דמוגרפיה ותרבות )* קגלי, פרק ) 13 זכויות אדם )* קגלי, פרק ) 14 סביבה )* מושגים משתנים ועתיד הפוליטיקה הבינלאומית ) שיעור 12) כיצד השתנו היחסים הבינלאומיים לאורך השנים? מהן מגמות עתידיות ביחסים בינלאומיים? האם נראה אינטגרציה? האם יצטמצם הפער בין המדינות החזקות לחלשות? מי תהיה המנהיגה הבאה של העולם? אם בכלל? האם ארצות הברית תשמר את כוחה במערכת הבינלאומית? איזה תפקיד תשחק סין? האם כוחם של ארגונים בינלאומיים יתחזק או ייחלש? מה יעלה בגורלם של הנשקים הגרעיניים? האם כוחה של המדינה יתחזק או ייחלש?
קגלי, פרק 15 Stephen Weber et. al., How Globalization Went Bad, Foreign Policy, (Jan-Feb 2007)