בס"ד ZSIDÓ NAPTÁR MELLÉKLET AZ ESZTENDŐRE ( 2015. szeptember 14. 2016. október 2.) הבד"צ דקהילות החרדים דבודאפעסט וקהל עדת שומרי תורה בהונגריה A BUDAPESTI ORTODOX RABBINÁTUS ÉS AZ EGYSÉGES MAGYARORSZÁGI IZRAELITA HITKÖZSÉG BUDAPEST, 2015
ביאור קצר לזמני היום שבלוח.16 2015 מאת הרב יצחק ישראל דוב גרינוואלד ביאור קצר לזמני היום שבלוח חלק א: הלוח היומי בבודאפעסט א. הנחת טלית ותפילין: "טוב ליזהר לכתחלה שלא ללבוש את הטליתבברכהעדשיכירביןתכלת שבה ללבן שבה" ('שו"ע הרב' בעל ה'תניא' או"ח סי' יח ס"ו). "חכמים אסרו להניח תפילין... עד שיאיר היום בכדי שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו..." (שם סי' ל ס"א). "זמן קריאת שמע של שחרית... שלא יקרא לכתחלה עד... שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו..." (שם סי' נח ס"ב). זמנו כאשר השמש מגיע אל 11 מעלות תחת האופק (שו"ת 'אגורה באהלך' [ניימאן] ח"א סי' ה וח"ב סי' קכח, 'אור מאיר' [פוזן] פ"ה סי' ב אות יא ופ"ז אות ב, וע"ע 'זמני ההלכה למעשה' [מנת] ח"א במבוא עמ' 20). ב. סוף זמן קריאת שמע (זק"ש): "ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות מעלות השחר... ושעות אלו הם זמניות שכל יום בין ארוך בין קצר נחלק לי"ב שעות..." ('שו"ע הרב' סי' נח ס"ג) ודבריו ע"פ המג"א שם (סק"א) הסובר שלענין ק"ש לכולי עלמא מחשבים שעות היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים. אולם ב'סידור' פסק ה'תניא' שמחשבים מן נץ החמה עד השקיעה. וכן דעת הגר"א (בביאורו סי' תנט). וכן האריך הגאון ר' שמעון גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי בשו"ת מהרש"ג (ח"א סי' לח) שכן עיקר, אולם סיים: "אך לכתחילה שלא בשעת הדחק כתבתי לחוש לדברי המג"א (סי' נח סק"א) והמחברים הנמשכים אחריו לחשוב והעמדתי הזמן על רביע הזמן שיש מע"ה עד צה"כ... וכתבתי כן מפני כבודו של המג"א והנמשכים אחריו". בלוח מחושב זמן זה מן עלות השחר של 12 ("האיר פני המזרח" לפי המובא בשו"ת 'מלמד להועיל' ח"א סי' ל השקפת הרבני החכם ברוך קאהן בספרו 'טאבעללען', שטראסבורג תרנ"ט, וראה שו"ת 'מנחת יצחק' ח"ט סי' ט) עד צאת הכוכבים של 7.08 (ראה לקמן אות יט). והרבה מן הרבנים המובהקים סמכו עליו, הגאון בעל 'קרן לדוד' זצ"ל הוציא לאור לוח בשנת תעד"ר, ועל פי אותו לוח הוציא לאור הגה"ק בעל 'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל הלוחשלו בשנת תש"ג, וכתבו שהלכו בעקבות השיטה הנ"ל (שו"ת 'אגורה באהלך' ח"ב או"ח סי' קלב). שני לוחות אלו היו לאופק בודאפעסט. זמן ק"ש לחשבון זה תואם עם הזמן שבשו"ת 'התעוררות תשובה' (י-ם תש"נ, ח"א סי' לג בהערה) לאופק בודאפעסט. וכך הוא כבר בקירוב ב'תיבת גמא' לבעל 'פרי מגדים' (פרשת i
2015 16. Zsidó naptár שלח) לאופק שלו. וכן הוא זמן ק"ש שבדף 'לוח זמנים' שבעיר פרעשבורג לפרשת תרומה שנת תרצ"ג (נדפס בספר 'רבי עקיבא ותורתו' בין עמודים סד-סה). לא החמרנו להקדים זמנו על הנהוג, וכהדעות שעלוה"ש מוקדם (ראה לקמן אות י), לפי שהעיקר לשער מן הנץ עד השקיעה. ובפרט שבשיעור זה יוצאים גם לשיטת החישוב מן 14 לפנות בוקר (לפי השיטה שאז כבר האיר המזרח) עד כנגדו 14 בלילה, כמבואר בשו"ת 'אגורה באהלך' (שם וסי' קלג, וראה קובץ 'אור ישראל', מאנסי, גליון ע עמ' ערב). הגאון הרב מאיר הלוי קליין בספר 'תולדות שמואל' (ח"א, אויהעל תר"צ, דף לא ע"ב וראה להלן) חישב שעות זמניות מן 72 דקות שוות לפני נץ החמה עד 72 דקות אחר שקיעת החמה, שהוא לעולם רק 35 דקות לערך לפני סוף זמן קריאת שמע השני (דלקמן אות יב). אמנם בעצמו כתב ב'קונטרס אחרון' (סוף ח"ב עמ' 209): "וודאי אין לתפוס השיעור של ע"ב מינוט רק לחומרא", לכן אין להקל. וע"ע ב'תורת חיים' (סי' נח סק"ד) שכתב סוף זמן קרי"ש בפעסט בקיץ ובחורף ע"פ שעון הישן, וכנראה יש שם איזו ט"ס, ועכ"פ הזמנים לא מדוייקים, וצ"ע. ג. שקיעת החמה: כאשר קצה העליונה של השמש יורדת תחת האופק בגובה פני הים. ונחשב 0.833. בדרך זו חישב כבר בספר 'תולדות שמואל' (ח"א דף ל-לד) לאופק בודאפעסט ולשאר ערי הונגריה והסביבה (ועיי"ש דף ל ע"ב). וכך הם ברוב לוחות של היום. דינים התלויים בשקיעה: א) אסור לעשות מלאכה בערב שבת אחר שקיעת החמה (כדלקמן אות ד). ב) תינוק הנולד אחר שקיעת החמה דינו כנולד בין השמשות (שו"ת 'מנחת אלעזר' ח"א סי' כג. ועי' שו"ת מהר"ש [ענגיל] ח"ה סי' כג, ח"ז סי' קלט, וח"ח סי' קכג). וכן פסקו ונהגו לבסוף בפרעשבורג ופעסט (שו"ת 'משנת יעקב' ח"א סי' ו בשם הגאון ר' יעקב סנידערס, חתנו של הגאון ר' דוד וועסעלי ראב"ד פ"ב). ג) לדעת אדמו"ר הזקן בעל ה'תניא' ('סדר הכנסת שבת') יש להתפלל מנחה לפני השקיעה. וראה 'מגן אברהם' (סי' רלג סק"ג). ולענין דיעבד ראה אותיות יח-יט. ד) הפסק טהרה צריך להיעשות קודם השקיעה אפילו לנוהגים כרבינו תם (ראה 'נטעי גבריאל' נדה ח"א פמ"ט ס"א), וכך היה המנהג באונגארן (שו"ת 'ויען יוסף' יו"ד ח"א סי' קמה קמו, אמנם ע"ע שו"ת 'באר משה' ח"ב סי' ס"א, וראה נט"ג שם אות ג). ובדיעבד שאיחרה מעט יש לעשות שאלת חכם. ה) חשבונות הוסת תלויים בשקיעה ('פלתי' סי' קפד סק"ד, 'חות דעת' סקי"ב, 'שו"ע הרב' סקי"ב ו'פתחי תשובה' סק"י). ii
ביאור קצר לזמני היום שבלוח.16 2015 ו) לדעת אדה"ז בעל ה'תניא' (בשו"ע או"ח סי' תמג ס"ד וב'סידור' הל' ק"ש) מחשבין שעות היום מן נץ החמה עד שקיעתה, (ראה בהמשך ולקמן אות יב). לדעת אדה"ז ('סדר הכנסת שבת') שקיעה האמיתית מאוחרת בארבע דקות לערך משקיעה הנראית, ואופן החישוב מסובך. למעשה אין להשתמש בו כי אם לחישוב זמני צאת הכוכבים, עלות השחר, וזמני היום כסוף זמן קריאת שמע, פלג המנחה וכדומה ('סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרב שלום דובער לוין עמ' קט, וראה לקמן אודות זמנים אלו). ד. הדלקת הנרות: "מאד מאד צריך ליזהר בהדלקת נרות להדליק קודם שקיעת החמה, שקיעה הנראית, דהיינו בעוד השמש זורח בראשי האילנות" ('סדור' אדה"ז, סדר הכנסת שבת). וכן היה המנהג הנפוץ בהונגריה לפני המלחמה (שו"ת 'ויען יוסף' או"ח ח"א סי' קד). וכ"כ 'תולדות שמואל' (ח"א דף כט ע"א) שכן נתפשט כבר כמעט בכל המקומות. וכ"כ 'זוכר הברית' (אונגוואר תרצ"א, סי' ה' אות ו) שכן נוהגים וכן מורין כל הרבנים דמדינות אלו. וכ"כ שו"ת מהרש"ג (ח"א או"ח סי' כא אות ג, וסי' לח אות א), שו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"א סי' כג), שו"ת 'לבושי מרדכי' (תליתאה יו"ד סי' לט), שו"ת 'זכרון יהודה' (חאו"ח סי' קצו), שו"ת 'לחם שלמה' (או"ח תנינא סי' כו), שו"ת מהר"ש [ענגל] (ח"ה סי' כג), שו"ת 'מגדלות מרקחים' (או"ח סי' כה), שו"ת 'דברי יואל' (או"ח סי' יח), שו"ת 'דברי יציב' ח"א סי' קיד ועוד. וכבר בספר 'מחנה ישראל' (להרבני ר' יששכר דוב הלוי פרענק, שמש ושו"ב פרעשבורג, אידיש ריין דייטש, וויען תקצ"ו, עמ' 36 סעיף 2) שנדפס בהסכמת מרן ה'חתם סופר' שאישר כולו, כתב להדליק לפני שקיעת החמה. וראה שו"ת 'חתם סופר' (ח"א סי' פ, וח"ח ליקוטים סי' יח), וב'הזמנים בהלכה' (פמ"ו עמוד תמב). בלוח: 18 דקות לפני השקיעה כנהוג היום ברוב תפוצות ישראל. שיעור זה נזכר בשו"ת 'מהר"י שטייף' ראב"ד פעסט (סי' א), 'לקוטי שיחות' (חלק טז עמ' 577), שו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ד סי' סב), 'הליכות חיים' (צאנז קלויזנבורג, שבת, הדלקת הנרות ס"א), 'משמרת הקודש' (אמשינאוו, פכ"ב ס"ה). וראה קובץ 'הפרדס' (שנה ל חוברת ג עמ' 1). אין לאחר זמן ההדלקה כי אם באקראי ובעת הצורך וע"פ הוראת חכם ('נטעי גבריאל', שבת, ח"א פע"ב ס"ט). גם הבעל לא יעשה מלאכה לכתחילה אחר זמן זה. ויש מקילים ביחידות עד קרוב להשקיעה בתנאי שיש לו שעון מדוייק, אבל אסור לעשות בפרהסיא ובקביעות, דהוי בכלל פורץ גדר (שם סעיפים יג יד). ה. מוצאי שבת/יום טוב: "עיקר יציאת השבתהוא משעת צאת ג' כוכבים קטנים... עומדים רצופים במקום אחד ולא מפוזרים" ('שו"ע הרב' או"ח סי' רצג ס"א). "ידוע שבגליל העליון באונגארן לא נתפשטה החומרא... דבעי להמתין ד' מילין משקיה"ח עד צאה"כ... ושם היה המנהג שהרבנים הסתכלו באמצע השבוע ברקיע... ועל אופן זה עשו זמן מוצאי שבת קודש" (שו"ת 'ויען יוסף' או"ח ח"א סי' קה). וכן היה המנהג הנפוץ בהונגריה אע"פ iii
2015 16. Zsidó naptár שנקטו כרבינו תם (ראה 'נטעי גבריאל' הל' שבת, ח"א, מאמר בין השמשות, שיטה ד, אות טו ואילך). הזמן במעלות שנראים ג' כוכבים קטנים רצופים כתוב בספר 'אור מאיר' (פ"ז אות ז) ע"פ ספר 'בין השמשות' (טוקאצינסקי) שהוא 8.5. וכן יוצא החשבון מן שו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ד סי' סב, יו"ד ח"ב סי' עט). וראה ב'אגרות קודש' לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (חלק יז אגרת ו'ערב). ולמעשה נתפשט שיעור זה ברוב תפוצות ישראל, וכן יש להורות במדינות אלו לא להקדים מזה ('סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' יט. ושם עמ' עו מכתב הרה"ג יהורם אולמאן. ושם עמ' קח מכתב הרה"ג יוסף יצחק פייגעלשטאק ובשם הגה"ח ר' יצחק הכהן הענדל אב"ד מונטריאול). ו. סוף הצום: "כל תענית שלא שקעה עליו חמה, דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים (דהיינו שיראו ג' כוכבים בינונים...) אינו תענית" (שו"ע ורמ"א סי' תקסב ס"א). לפי אדמו"ר הזקן ('סדר הכנסת שבת') נראים הללו "כשהרקיע בטהרתו והאויר זך... לזכי הראות מהאצטגנינין הבקיאים בגודל גוף הכוכבים כולם ברקיע ובגודל אורם...". זמנו המדויק מסובך, ויש חילוקים קטנים בין מחברי זמנינו. י"א כשהשמש 6.1 תחת האופק ('קיצור הלכות משו"ע אדה"ז', במילואים לסי' רצג עמ' צח), וי"א 6 (מכתב הרי"י פייגעלשטאק ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' צד), וי"א 5.95 ('זמני היום בהלכה' עמ' לט, 'הזמנים בהלכה' עמ' תקיג), וי"א 5.9 ('מעגלי צדק', קוסובר, עמ' פז), וי"א 5.88 ('זמני ההלכה למעשה', מנת, במבוא עמ' 29), וי"א 5.83 ('סדר הכנסת שבת' שם עמ' טז). בלוח נקטנו זמנו 5.9, שזה הממוצע ביניהם (והחילוק בבודאפעסט בינותיהם פחות מדקה לכאן ולכאן). זמנו לפי הדיעות שקבעו זמן צאת הכוכבים לפי ראיית עיניהם, ראה לקמן אות יט. ז. סוף זמן אכילת/שריפת חמץ: "... חמץ... אסרוהו חכמים ב' שעות קודם חצות היום דהיינו חמישית וששית, אלאשכל שעה ה' לא אסרוהו אלא באכילה... אבל מתחלת שעה ששית ולמעלה אסרוהו גם בהנאה..." ('שו"ע הרב' או"ח סי' תמג סעיפים א-ג). "שעות הללו משערין אותן לפי ענין היום... שהיום דהיינו מנץ החמה עד שקיעת החמה הוא נחשב לעולם לי"ב שעות בין שהוא ארוך בין שהוא קצר..." (שם ס"ד). "ויש שחושבים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים את שליש היום, ויש חושבין מנץ החמה עד השקיעה, וכן הלכה כפי הכרעת גדולי האחרונים (הגר"א והגר"ז). וכן אנו חושבין לענין זמן iv
ביאור קצר לזמני היום שבלוח.16 2015 קריאת שמע ותפילה... וכן אנו מורים הלכה למעשה (כמו שהאריך בזה הגר"א לקמן סימן תנט, והגר"ז בסידורו לענין זמן קריאת שמע, עיין שם)" ('ערוך השלחן' ס"ה). ויש נוהגים כהכרעת ה'משנה ברורה' (סי' תמג ס"ק ח) שכתב שלכתחלה טוב להחמיר כדעה שמחשבים שעות היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים. בלוח ניתן לפי שתי השיטות: א) שיטת המג"א (סי' תמג סק"ג בשם הב"ח) לחשב שעות היום מן עלות השחר עד צאת הכוכבים, ונחשב על דרך המבואר לעיל אות ב. ב) שיטת אדה"ז בעל ה'תניא' לחשב שעות היום מנץ החמה (האמיתי) עד שקיעת החמה (האמיתית), על דרך שנתבאר לקמן אות יב. ח. מולד הלבנה: כפי שעון א"י. ונחשב משעת חצות אמיתי ('לבוש' או"ח סוף סי' תכח). ומטעם זה לא הוספנו שעה כאשר שעון קיץ נהוג (וראה 'בירור הלכה' [זילבר] ח"ד עמ' שכד). ט. ז' שלמים וסוף זמן קידוש לבנה: "על פי קבלה אין לקדש הלבנה עד אחר ז' ימים למולד" ('סידור' אדמו"ר הזקן. וראה בהוספות לשו"ע שלו מהדו' ברוקלין תשמ"ט ח"ג עמ' ג [תרנו] הע' 14, ומהדו' תשס"ג ואילך ח"ג ב'פסקי הסידור' הע' א). בימים שזמן קידוש לבנה מסתיים בשעות היום, אפשר לקדש כל הלילה הקודם בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (ע"פ הרמ"א סי' תכו ס"א), גם אחר עלות השחר (שו"ת 'יביע אומר' ח"ה חאו"ח סי' לו). הזמן שניתן בלוח מחושב מן חצות האמיתי בארץ ישראל (כמפורש ב'לבוש' שם), ותורגם לזמן אמצע אירופה הנהוג בבודאפעסט, ובקיץ לשעון קיץ. יש מחמירים להתחשב גם בחצות הממוצע (ראה 'בירור הלכה' שם). ולאופן חשבון זה, ז' שלמים (או ג' שלמים) באופק בודאפעסט הם לעולם ז' (או ג') ימים שלמים פחות שעה אחת עם 21 דקות אחר זמן המולד הנדפס בלוח. וכאשר שעון קיץ נהוג, זמנו ז' (או ג') ימים שלמים פחות 21 דקות מזמן המולד הנדפס. ועד"ז סוזק"ל לחשבון זה בבודאפעסט הוא לעולם 14 ימים שלמים 17 שעות (ובשעון קיץ 18) ודקה אחת אחר זמן המולד. י. עלות השחר: נוגע בהלכה לארבעה ענינים: חלק ב: זמנים נוספים בבודאפעסט א) תחילת מצוות שמצותן ביום: תחילת זמן תפילת שחרית בשעת הדחק ('שו"ע הרב' או"ח סי' פט ס"ט), זמן ציצית בשעת הדחק (שם סי' יח ס"ו), זמן שופר בדיעבד (שם סי' תקפח ס"א), לולב בשעת הדחק (שו"ע סי' תרנב ס"א). אסור לאכול לפני התפלה וקיום מצוות היום משעלה v
2015 16. Zsidó naptár עמוד השחר ('שו"ע הרב' סי' פט ס"ה, שו"ע סי' תרנב ס"ב, ו'מטה אפרים' סי' תקפח ס"ב, וראה קובץ 'אור ישראל', מאנסי, גל' לא עמ' צג וגל' לב עמ' מט, אודות אכילה לפני התפלה). ב) סוף זמן מצוות שמצוותן בלילה, כגון: קריאת שמע למי שלא קרא קודם חצות לילה (שו"ע או"ח סי' רלה ס"ג. ובאנוס ראה לקמן אות יא), ספירת העומר ('שו"ע הרב' סי' תפט ס"ג, ובסידור אדה"ז שאחר עלות יספור בלי ברכה), ונר חנוכה (מג"א סי' תערב סק"ו). ג) זמן תחילת התעניות (שו"ע או"ח סי' תקסד ס"א, 'סידור' אדה"ז אצל ספירת העומר, 'תניא' אגה"ת פ"ג במוסגר). ד) לדעת המג"א (סי' נח סק"א, וראה פט סק"ד, רלג סק"ג, רסא סק"א, תמג סק"ג) מחשבין סוף זמן ק"ש, וי"א גם תפלת שחרית, מנחה, פלג המנחה וסוף זמן אכילת חמץ ע"פ שעות זמניות מעלוה"ש עד צאה"כ (וראה לעיל אות ב ואות ז). במהות עלות השחר הביא המג"א שם (סי' פט סק"ב) את פירוש הרמב"ם (במשניות ברכות פ"א מ"א): "היינו האור הנוצץ בפאת המזרח קודם עלות השמש שעה וחומש שעה". זמן הרמב"ם י"א שנאמר על קו המשוה בימים השווים, ושיעורו 18 (ספר 'אילם' חלק גבורות ה' מדריגה לב, וחלק מעין חתום אות סד, שו"ת 'מלמד להועיל' ח"א סי' ל, הקדמה ל'טאבעללען' עמ' 4). וי"א שזמנו נאמר על אופק ארץ ישראל ובניסן ותשרי (כן משמע במג"א שם שהרמב"ם הוציא שיעור זה מגמרא פסחים צד, א הנאמר על אופק א"י בניסן ותשרי), ולפי זה 72 דקות קודם נץ הנראה שם הוא 16.1 ('אור מאיר' פ"ד סי' א). אולם ע"פ מה שחידש אדמו"ר הזקן ב'סדר הכנסת השבת' שזמן שקיעה האמיתית שהיא סילוק זריחת אור השמש מן ההרים הגבוהים היא כמו ד' דקות אחר השקיעה הנראית, מסתבר שגם הנץ האמיתי מקדים להנץ הנראה בשיעור זה (ראה לקמן אות יא), ו- 72 דקות לפני זה בא"י הוא 16.9 (דעת כמה רבני חב"ד ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' נא עה צח, וראה קובץ רז"ש עמ' 172). אח"כ כתב מג"א (בס"ק ג) ש"עמוד השחר" ו"האיר פני המזרח" הם שני ענינים נפרדים, ולהקרבת התמיד ולהתפלל שחרית צריכים לכתחילה "האיר פני המזרח". וכן פסקו שם ה'פרי חדש' (סק"א), והפרמ"ג (א"א סק"ג), ו'שו"ע הרב' (ס"א לגבי הקרבת התמיד). לעומת זה המשנ"ב ב'ביאור הלכה' (שם ד"ה ואם) הביא דעת הא"ר (סק"א) ו'מטה יהודה' (סק"א) והגר"א בספרו 'שנות אליהו' (ברכות פ"א מ"א ד"ה נכנסין וד"ה עד שיעלה עמוה"ש) חולקים וסוברים דעד שיאיר המזרח אפילו בדיעבד אינו יוצא מטעם דעדיין הוא בכלל לילה עד שיאיר המזרח, ש"עלות השחר" ו"האיר פני המזרח" אחד הם. וכן דעת ה'ביאור הלכה' שם, אלא שלענין שעת הדחק מצדד אם אפשר לסמוך על המג"א. וראה גם 'ביאור הלכה' (סי' נח ס"ד ד"ה משעלה). vi
ביאור קצר לזמני היום שבלוח.16 2015 בארצות אירופה היה יותר נפוץ עלות השחר בין 12 עד 14, שהוא בהסתמך על הדעה שעלות השחר הוא בהאיר פני המזרח (עי' מאמרי הרב שמ"ן לעוויטא בקובצי 'עץ חיים' גליונות א-ט, מאמרי בקובץ 'אור ישראל', מאנסי, גל' ע עמ' רעו, וראה לעיל אות ב). אמנם כבר מרן ה'חתם סופר' נקט זמן המוקדם קרוב ל- 16, כעדות הגאון ר' שלמה זלמן באניהאד ראב"ד פרעשבורג (נדפס בקונ' 'מים אדירים', ברוקלין תשע"א, עמ' יד): "וכדי לידע למעשה שאלתי את הגאון אמו"ר זצ"ל [בעל 'חתם ספר'] ביום שהיה ששה ימים קודם יום הארוך קודם תקופת תמוז [=יוני 15], ואמר לי שבאותו יום הי' עמוד השחר אום האלב צוויי אוהר [=1:30]. גם בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' לד עה), הורה למעשה לשער עלות השחר מוקדם כפי דעת הגר"א והרב בעל ה'תניא'. יא. נץ החמה: כאשר קצה העליונה של השמש עולה מתחת האופק בגובה פני הים. ונחשב. 0.833 וראה לעיל אות ג שלדעת אדמו"ר הזקן ('סדר הכנסת שבת') שקיעה האמיתית מאוחרת בארבע דקות לערך משקיעה הנראית, ומסתבר שגם נץ אמיתי קודם לנץ הנראה כך (וכן דעת הרשדב"ל ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאורו עמ' יג נא, דעת הרי"י פייגעלשטאק שם עמ' קב, הר"י אולמן שם עמ' ע, והרה"ג לוי יצחק ראסקין בהערותיו ל'סידור רבינו הזקן' עמ' רכג). נץ החמה נוגע: א) לתפלת שחרית לכתחילה ('שו"ע הרב' סי' פט ס"א). ולוותיקין, ק"ש של שחרית וברכותיה קודם זמן זה, ושמונה ועשרה מיד אחריו (שם סי' נח ס"ד). ב) סוף זמן ק"ש של ערבית לאנוס (שו"ע או"ח סי' רלה ס"ד). ג) חישוב עונות הווסתות ('פלתי' סי' קפד סק"ד, 'חות דעת' סקי"ב, 'שו"ע הרב' סקי"ב ו'פתחי תשובה' סק"י). ד) לדעת אדה"ז (שו"ע או"ח סי' תמג ס"ד וב'סידור' הל' ק"ש) ודעימיה מחשבים שעות היום מן נץ החמה עד שקיעתה (ראה לעיל אות ז ולקמן אותיות יב-יז). יב. סוף זמן קריאת שמע תניא: "זמן ק"ש של שחרית שהוא רביע היום צריך ליזהר במאד בקיץ ביותר שלא לעבור הזמן, כי הוא יותר מוקדם בקיץ, שבמדינות אלו נץ החמה בקיץ הוא בערך..." ('סידור' אדה"ז בהל' ק"ש). ולדעה זו נחשב מן נץ החמה עד שקיעתה, וראה לעיל אות ב. ברוב לוחות מחשבים את זה מן נה"ח בגובה פני הים 0.833 עד שקיעה"ח בגובה פני הים 0.833. אולם מסתבר שלדעת אדה"ז נחשב מן נה"ח אמיתי עד שקיה"ח אמיתית (וכן דעת הרשד"ב לוין ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאורו עמ' סד, ודעת הרי"י פייגעלשטאק שם עמ' קט), זאת אומרת מן 1.583 לפנות הבוקר עד 1.583 בערב (שם עמ' ח, פח וקז), וכן נעשה בלוח זה. vii
2015 16. Zsidó naptár יג. סוף זמן תפלה תניא: זמנו עד שליש היום ('שו"ע הרב' או"ח סי' פט ס"א). ואופן חישובו בדרך המבואר באות יב. יד. חצות היום והלילה: חצות היום הוא חצות האמיתי בשעה שהחמה בראש כל אדם (ראה פסחים דף צד ע"א). חצות היום נוגע לכמה ענינים, ביניהם: א) סוף זמן תפלת שחרית בדיעבד ('שו"ע הרב' או"ח סי' פט ס"א). ב) ערב פסח לעבור בעשה תשביתו (שם סי' תלא ס"א), ואיסור מלאכה (שם תסח ס"א), ואפיית מצות מצוה (שם סי' תנו ס"א). ג) כמה הלכות בתשעה באב (כגון שו"ע סי' תקנב ס"ט, רמ"א סי' תקנד סכ"ב, רמ"א סי' תקנח ס"א). חצות לילה נוגע לכמה ענינים, ביניהם: א) סוף זמן ק"ש של ערבית (שו"ע או"ח סי' רלה ס"ג). ולענין דיעבד ואנוס ראה לעיל אותיות י יא. ב) אכילת כזית פת בסוכה בליל א' של סוכות (רמ"א סי' תרלט ס"ג). ג) אכילת האפיקומן בליל פסח ('שו"ע הרב' סי' תעז ס"ו). בנוגע ההקפדה בליל שבת לא לקדש בין שעה 6 לשעה 7, היו צריכים לדקדק 6 שעות אחר חצות האמיתי כמבואר ב'שו"ע הרב' (סי' רעא ס"ג), אולם עמא דבר לא לדקדק ומחשבים ע"פ חצות הממוצע, ושומר פתאים ה' (לקו"ש חי"א עמ' 290 וחט"ז עמ' 576). זמנו בבודאפעסט מן 5:44 עד.6:44 טו. מנחה גדולה: "מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר ששה שעות ומחצה ולמעלה יצא... הגה: ומשערים שעות אלו לפי ענין היום, ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות, והם נקראים שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות משערינן לשעות אלו" (שו"ע ורמ"א או"ח סי' רלג ס"א). בלוח נחשב על דרך שנתבאר לעיל אות יב. יש מצדדים שהוא לעולם חצי שעה מן השעות השוות אחר חצות היום (ה'משנה ברורה' שם ב'שער הציון' אות ח ונשאר בצ"ע). viii
ביאור קצר לזמני היום שבלוח.16 2015 טז. מנחה קטנה: "ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע" (שו"ע שם). בלוח נחשב על דרך שנתבאר לעיל אות יב. יז. פלג המנחה: "ועיקר זמנה [של תפלת מנחה] מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע" (שו"ע שם). בלוח נחשב על דרך שנתבאר לעיל אות יב. זמן זה הוא גם הזמן הכי מוקדם לקבל שבת בערב שבת ('שו"ע הרב' סי' רסא סה, רסג ס"ו ורסז ס"ב). יח. זמן צאת הכוכבים בינונים 'תניא': נתבאר לעיל אות ו. נוגע: א) לסוף תענית כמבואר שם. ב) לטבילת מצוה. מסתימת לשון ה'סדר הכנסת שבת' שרק לענין ק"ש של ערבית כתב להחמיר יותר מזמן זה, נראה שלענין טבילה ניתן לסמוך על זמן זה. וכן הורה הגרי"ה הענדל (כמובא ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' קח). ג) הוצאת המוך דחוק. ד) סוף זמן מנחה בדיעבד (ע"פ הרמ"א או"ח סי' רלג ס"א), ואין למחות במקילים עד זמן זה ובפרט בשעת הדחק ('סדר הכנסת שבת'). ה) זמן מעריב. כן הורו הגרי"ה הענדל והגה"ח ר' יהודה קלמן מארלאו ז"ל אב"ד קראון הייטס (כמובא ב'סדר הכנסת שבת' שם ועמ' קיד). וראה לקמן אות יט אודות ק"ש. ו) ספירת העומר (שם בשם הגרי"ה הענדל). וראה ב'שו"ע הרב' (או"ח סי' תפט סי"ב). ז) קריאת המגילה (שם בשם הנ"ל). ובשעת הדחק קורא מן פלג המנחה (שו"ע סי' תרצב ס"ד). ח) הזמן לגמר בין השמשות לענין שבותים שחז"ל התירו (ראה 'שו"ע הרב' או"ח סי' רנז ס"ב, רסא ס"א וס"ב, רסג סי"א, סי' שמב וסי' שצג ס"ב וס"ג), הוא כמו 2 דקות לפני זמן זה (ע"פ 'סדר הכנסת שבת' שבער"ש קיי"ל לחומרא כרבי יהודה שזמן ודאי לילה הוא ב' דקות קודם צאה"כ לר' יוסי, וזהו באופק א"י בניסן ותשרי), ויש להחמיר 4 דקות באופק זה. יט. זמן צאת הכוכבים בינונים הנראים: באונגארן היה נהוג לשער לילה ע"פ ראיית עיניהם (נתבאר בארוכה ב'נטעי גבריאל' שבת ח"א מאמר ביה"ש שיטה ד' אות טו ואילך). נוגע עבור: ix
ח( x 2015 16. Zsidó naptár א) שמונה הדינים שנמנו באות הקודם. ב) לפי דעת המג"א נמנה סוף זמן קרי"ש (וכדומה) מן עלות השחר עד זמן זה (ראה לעיל אות ב). ג) לפי הוראת אדה"ז בעל ה'תניא' ('סדר הכנסת שבת') זהו הזמן לקרי"ש של ערבית. וליתר דיוק זמנו מוקדם מעט (לחשבוני 6.94 לכל המאוחר, שכך מעמד השמש בשעה אחת באופק ליאדי בקיץ אחר השקיעה האמיתית לדעת המאחר אותה), אולם ההבדל הוא לכל היותר דקה אחת, לכן לא נעשה טור מיוחד לזמן זה. הקורא לפני זמן זה יש לו לכוון בק"ש שעל המטה לצאת גם חובת קרי"ש של ערבית. ומסתבר שיש להמתין כן גם בכזית פת בליל א' של סוכות (ראה רמ"א סי' תרלט ס"ג), ובקידוש (ולכה"פ בכזית מצה) בליל א' של פסח (ראה שו"ע הרב סי' תעב ס"ב). זמנו נקבע בלוח על 7.08, כפי השקפת הרבני החכם ברוך קאהן בספרו 'טאבעללען' (שטראסבורג תרנ"ט), והגאון הרב ד"צ האפמאן בשו"ת 'מלמד להועיל' (ח"א סי' ל) כתב לו: "לענין לוחותיך על זמן צאת הכוכבים אין לפקפק...". והרבה מן הרבנים המובהקים סמכו עליו, הגאון בעל 'קרן לדוד' זצ"ל הוציא לאור לוח בשנת תעד"ר, ועל פי אותו לוח הוציא לאור הגה"ק בעל 'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל הלוחשלו בשנת תש"ג, וכתבושהלכובעקבות השיטההנ"ל (שו"ת 'אגורה באהלך' ח"ב או"ח סי' קלב). וכן הזמן לצאת כוכבים בינונים שנזכר בשו"ת 'חתם סופר' "א סי' פ) הוא קרוב לזמן זה. ועל הטבילה כ"כ בקונטרס 'אמרות טהורות' להגה"ק מבוטשאטש (סאטמאר תר"צ, הל' טבילה ס"ז, והובא ע"י בעל 'מנחת אלעזר' ב'דרכי תשובה' סי' קצט ס"ק יז): "זמן הטבילה... צריך להיות דוקא אחר צאת ג כוכבים בינונים ונראים". אולם הגר"מ בנעט כתב ב'מגן אבות' (פ' במה מדליקין), שלענין טבילת מצוה בעינן קטנים. ולא נתברר לי אם נהגו להחמיר כדבריו. גם בהקדמת המסדר ללוח הנ"ל שיצא לאור ע"י ישיבת 'קהלת יעקב' בפאפא, מחמיר בערך 5 דקות על זמן זה, כי בעינן הכסיף העליון ושוה לתחתון, והחמיר גם למילי דרבנן. בשו"ת 'אגורה באהלך' (ח"ב סי' קכט) קבע זמנו המדוייק 8, לפיכך בזמן מוצ"ש שבלוח יוצאים כבר גם דעה זו בריוח. כ. זמן לילה 72 דקות ע"פ רבינו תם: זמן זה היה נהוג (לחומרא) לענין מוצאי שבת ויו"ט בכמה קהלות בגליל התחתון שבאונגארן (ראה שו"ת 'ויען יוסף' ח"א סי' קג ד"ה ואני), וראה שו"ת 'מנחת אלעזר' (ח"א סי' כג) ובספרו 'נמוקי או"ח' (סי' רסא). גם היו שהחמירו על זמן מוצ"ש יותר מן הנדפס בלוח, בשיעור 9.3. כ"כ ב'הזמנים בהלכה' (ח"ב פנ"ב עמ' תקלב) שכן הוא בשו"ת מהרש"ג (ח"א סי' לח) ושו"ת 'יג"ל יעקב' (ח"א סי' לח). וכן הוא גם בשו"ת 'ויען יוסף' (או"ח ח"א סי' קג) ע"פ שו"ת 'משפטיך לעקב' (סי' יח). בזמן זה יוצאים שיטות אלו בשופי.