הנחיות להוראת המצגת "סליחה לעצמי"

הנחיות להוראת המצגת "סליחה לעצמי" הרעיון: התלמידים ילמדו לזהות רגשות של האשמה עצמית ויכירו דרכים להתמודד עם רגשות אלו ולסלוח לעצמם. קהל היעד: כיתות ו-ח מטרות: ללמד את התלמידים מהי סליחה עצמית. להבהיר לתלמידים את ההבדל בין כוונה פנימית להתנהגות חיצונית. ללמד דיבור עצמי, שיעודד את התלמידים להיות סלחניים לעצמם. ללמד את התלמידים דרכים להירגע כשהם טועים או כשהם מרגישים אשמים. מהלך הפעילות: שקופית 1 בשקופית מופיעים נושא המצגת ותמונות של ילדים עם בועיות חשיבה, ובהן תכנים של האשמה עצמית. כדאי להציג את נושא השיעור, ולקיים דיון ראשוני: מהי סליחה? מהי סליחה לעצמי? מה הקשר בין האירועים המתוארים לבין הנושא "סליחה לעצמי"? האם קרו לכם מקרים דומים שהאשמתם את עצמכם? כל אחד טועה לפעמים וכל אחד מגיב אחרת. יש כאלה שלוקחים את זה "קשה", יש כאלה שמבינים את העניין ו"זורמים" הלאה, ויש כאלה שבכלל לא מכירים בטעות שלהם. איך אתם מגיבים כשאתם טועים? מה אתם אומרים לעצמכם? האם זה עובר לכם מהר? איך אתם מרגישים? הסבר לתלמידים: פעמים רבות אנו מדברים על סליחה בהקשר של יחסינו עם האחרים: איך לבקש סליחה ממי שפגענו בו, ואיך לסלוח, כלומר להפסיק לכעוס על מי שפגע בנו. בפעילות זאת נתמקד בסליחה לעצמנו: איך להפסיק לכעוס על עצמנו על מעשה שעשינו ושהתוצאות שלו היו שליליות. 1

מי שמצטער על מעשיו בעבר מרגיש חרטה. לפעמים מרגישים חרטה במקרים קטנים; שלא הספקנו לעשות משהו שרצינו, שאיחרנו למקום כלשהו או שהתלוצצנו עם מישהו בלי כוונה והוא נפגע. לעיתים אנשים שמאשימים את עצמם מרגישים בושה, כעס ואשמה. לפעמים אנחנו מאשימים את עצמנו גם במקרים שאין מקום להאשמה. במקרים קיצוניים, אנשים דורשים מעצמם שלמות, לא לטעות אף פעם. יש אנשים שאינם מרשים לעצמם חולשות אנוש. יש אנשים שכאשר הם טועים הם מאשימים את עצמם בדרך חריפה, שלפעמים גם מציפה חרדה, רגשות נחיתות, מחשבות שאני רע ובלתי נסבל, שלא יאהבו אותי, פחד מדחייה. ההאשמה העצמית דומה לפעמים לשופט חמור שאין אצלו נסיבות מקלות. החרטה היא רגש חשוב. היא מאפשרת לנו לזהות את השגיאות שעשינו, להכיר בהן ולשנות אותן לקראת דרך חדשה וטובה יותר. אולם, כאשר החרטה מתמשכת ומלווה בבושה, בכעס ובאשמה, היא עלולה להוביל גם לרגשות של דיכאון ושל שנאה עצמית. תהליך שכזה מחליש, ובמקום שהחרטה תקדם אותנו לעבר שינוי חיובי, אנחנו שוקעים עוד יותר מטה. כשאנחנו ממשיכים לכעוס על עצמנו על משהו שקרה אנחנו בעצם ממשיכים להתעסק בעבר, במקום להתמקד בהווה ובעתיד. סליחה לעצמנו משמעותה בחירה לצעוד בדרך חדשה וטובה יותר. משמעותה לקבל את עצמנו באהבה, גם אם פעלנו בדרך שאינה נראית לנו מושלמת. אין הכוונה להקל ראש בדברים שקרו, "לחפף", להכחיש, להתעלם או לזלזל במה שהיה. אלא להיות שופט אנושי שמתחשב בנסיבות המקלות. סליחה אמיתית יכולה לנבוע מההבנה שאנחנו אנושיים. לסלוח לעצמנו זאת בחירה. בחירה לשנות מחשבות ורגשות, באמצעות דיבור פנימי שונה. במקום להגיד לעצמנו שאנחנו לא בסדר, אנחנו בוחרים להגיד לעצמנו שבסך הכול ניסינו לעשות את הכי טוב שיכולנו באותו הרגע, שאת העבר אנחנו לא יכולים לשנות אבל אנחנו מחליטים לפעול אחרת בעתיד. לסלוח לעצמנו זה כמו לחבק את עצמנו. אם אדם סולח לעצמו, זה לא אומר שהמעשה שהוא עשה לגיטימי. לא ניתן לשנות את העבר, אך את העתיד אנחנו יכולים לשנות ולתקן. סליחה משמעותה להתקדם הלאה כדי לגרום לעתיד להיות טוב יותר, וכשאנו מבינים את הטעות שעשינו וסולחים לעצמנו אנו מאפשרים לעצמנו ללמוד מהטעויות שלנו ולהתקדם הלאה. שקופית 2 בשקופית זאת מופיעים שוב שלושת הילדים מהשקופית הקודמת, והמשגות של המשותף ביניהם. כדאי לשאול את התלמידים מה המשותף לכל הדמויות שמוצגות בשקופית, מעבר לנקודות הדמיון שמוצגות בשקופית עצמה. התשובות של התלמידים יוכלו להעיד 2

על הפנמה של ההסבר שניתן בשקופית הקודמת. בנוסף, בשקופית זאת התלמידים נשאלים מה היה יכול לעזור לילדים בתמונה להרגיש טוב יותר. כדאי לדון ברגשות שאנו מרגישים כאשר אנו עסוקים בחרטה ובהאשמה עצמית. כדאי ליצור מעין סיעור מוחות ראשוני בנושא, ולכן כדאי לאפשר לתלמידים להציע כמה שיותר הצעות. אפשר לבקש מהתלמידים דוגמאות למצבים שבהם האשימו את עצמם, ואיך בסופו של דבר הצליחו לשחרר את הכעס העצמי ולהתקדם הלאה. שאלות לדיון: האם קרה לכם שעשיתם משהו או שלא עשיתם משהו ואחר כך התחרטתם? איך אתם מרגישים אחרי שאתם טועים? האם אתם חושבים על המעשים שלכם? האם אתם כועסים על עצמכם? מאשימים את עצמכם? האם יש מעשים שעשיתם בעבר ושעד היום אתם לא סולחים לעצמכם עליהם? שקופית 3 בשקופית זו מוצגת מפת חשיבה, שבמרכזה הביטוי "סליחה לעצמי" וסביבה אסוציאציות שנגזרות מהמושג. שאלו את התלמידים: אילו מילים מתקשרות אצלכם לנושא "סליחה לעצמי"? כשהתלמידים יצביעו על המילים המתקשרות לנושא כדאי לסמן אותן בצבע ולשאול את התלמידים מה המשמעות שלהן ומה הקשר שלהן לנושא. חשוב לוודא שהתלמידים מבינים את המשמעות של כל המושגים. עלבון הרגשה שנובעת מפגיעה אישית, פגיעה בכבוד. אנחנו מרגישים עלבון כשאנחנו חושבים שנעשה לנו עוול. ויתור על כבוד לפעמים אנחנו מתביישים להודות בטעות שעשינו, כי אנחנו לא מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו לא מושלמים. בתהליך הסליחה לעצמנו אנחנו בעצם מסכימים לוותר על הכבוד שלנו בכך שאנחנו מוותרים על התפיסה שלנו את עצמנו כמושלמים, ומודים שגם אנחנו טועים. אומץ, כוח כדי לסלוח לעצמנו וכדי לקבל את עצמנו אף על פי שטעינו צריך אומץ. זה דורש מאיתנו לפעול אחרת ממה שהיינו רגילים עד היום, ומאחר שכל שינוי יכול להיות מפחיד, רק אנשים שיש להם אומץ וכוח פנימי להשתנות יבחרו בדרך החדשה. 3

חרטה חרטה היא רגש פנימי שמרגיש מי שמצטער על מעשיו בעבר. לדוגמה, מישהו שמתחרט על כך שפגע בחבר. אכזבה רגש שלילי שנובע מציפייה או מתקווה שלא התגשמו. אנחנו מתאכזבים מעצמנו כשלא עמדנו בציפיות הגבוהות שהצבנו לעצמנו. למשל רצינו לקבל 100 במבחן וקיבלנו רק 80. ציפיות גבוהות מעצמנו יכולות לתרום להצלחה שלנו, כי הן מגבירות את המוטיבציה שלנו, אבל כאשר הן גבוהות מדי הן יכולות להוביל גם לשנאה עצמית. הודאה בטעות שלב מכריע בתהליך הסליחה לעצמנו. קודם כול חשוב שנבין את הטעות שעשינו, ורק אז נלמד איך להימנע ממנה בעתיד. שנאה מי שמאשים את עצמו וכועס על עצמו עלול גם לשנוא את עצמו בסופו של דבר. חשבון נפש סיכום של המעשים הטובים ושל המעשים הרעים שהאדם עושה עם עצמו. אפשר להזכיר שעל פי היהדות כל יהודי עורך חשבון נפש ביום הכיפורים. אפשר גם להבחין בין חשבון נפש ל"התחשבנות" עם אחרים. רגשות אשם רגש שאנחנו מרגישים כשאנחנו חושבים שעשינו משהו רע, או משהו שלא היינו צריכים לעשות. חמלה רגש של הזדהות עם מי שסובל. מרגישים חמלה כשהלב נפתח, ואז מוכנים לקבל אנשים ללא שיפוט, בדיוק כפי שהם, מתוך הבנה שהם/אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים. כשאנחנו מרגישים חמלה אנחנו אוהבים ועוטפים את האדם ורואים את היופי שלו. רגיעה סליחה לעצמנו עוזרת לפתור את הקונפליקט הפנימי שלנו, להשקיט את הדיבור הפנימי שבו אנחנו מאשימים את עצמנו על מה שקרה. כשאנחנו סולחים לעצמנו אנחנו יכולים סוף סוף להירגע. כדאי להזמין תלמידים להגיע ללוח ולסמן או לכתוב מילים שמתקשרות בעיניהם לסליחה עצמית, ולהסביר מדוע. שקופית 4 בשקופית זו התלמידים יראו כיצד דיבור פנימי שונה ישפיע באופן שונה על מידת הקבלה שלהם את עצמם. שאלו את התלמידים: מה אתם אומרים לעצמכם כשאתם טועים? התלמידים יכולים לבחור באחת התשובות המוצגות בשקופית. לחיצה עליה תפתח משוב שמסביר מה יכולה להיות ההשלכה של אותה צורת חשיבה. שאלות לדיון: 4

האם דיבור פנימי כזה יכול לחזק או להחליש? איך דיבור פנימי כזה יגרום לנו להרגיש? אילו משפטים נוספים אנחנו יכולים להגיד לעצמנו כדי לסלוח לעצמנו? שקופית 5 בשקופית זאת מוצגים טיעונים שונים בנוגע לסליחה עצמית. אפשר לקיים דיון על כל משפט. לאחר מכן, התלמידים ידרגו עד כמה הם מסכימים עם כל טיעון ויביאו דוגמאות. נקודות לדיון: האם יש מקרים שבהם באמת אין אפשרות לסלוח? למה כל כך חשוב שנבין את הטעויות שלנו ושנסלח לעצמנו? מה אנו מרגישים כשאנו סולחים לעצמנו? )כשאנו סולחים לעצמנו על מה שעשינו או שלא עשינו אנו בעצם חווים אהבה וקבלה(. ככל שמצליחים לקבל את מה שקרה בעבר, כך גדלים הסיכויים שלנו לחיים טובים בהווה. זה לא אומר שלא טעינו, אלא שאנחנו בוחרים ללמוד מהטעויות ולהפנות את האנרגיה שלנו להווה. האם רגשות אשם עושים אותי אדם טוב יותר? להדגיש: האשמה עצמית אינה מקדמת אותנו לשום מקום, היא גורמת למועקה מיותרת שמעיבה על ההתנהלות העכשווית שלנו. כשאנחנו ממשיכים להאשים את עצמנו על מה שעשינו אנחנו ממשיכים להחיות את העבר, ולא מאפשרים לעצמנו להתמקד בהווה כדי ליצור עתיד טוב יותר. כשאיננו סולחים לעצמנו, אנו לפעמים גם מענישים את זולתנו, כי אנחנו חווים כעס וכאב שלפעמים אנחנו משליכים על הקרובים לנו ביותר. סליחה לעצמנו היא המפתח לסליחה לבני אדם באשר הם. הידיעה שכל מה שעשינו נעשה מפחד או מהבנה שגויה של המתרחש, יכולה להקל על הבנתנו את הזולת, הסובל מאותם חסרונות, בדיוק כמונו. שקופית 6 בשקופית זאת מוצג הטיעון: גם אם אנחנו טועים לפעמים, הכוונה שלנו בדרך כלל חיובית: להשיג משהו שחשוב לנו. כדאי להסביר שכולנו פועלים בדרך זו או אחרת כדי להשיג משהו שאנחנו צריכים. למשל, כשם שתינוק בוכה כי הוא צריך תשומת לב, כך ילד משחק כדורגל כי הוא צריך תנועה, ואמא הולכת לישון כי היא צריכה מנוחה. מאחורי הפעולות עצמן עומדת בדרך כלל הכוונה להשיג את מה שאנחנו 5

צריכים באותו הרגע. אבל לפעמים הפעולות עלולות לפגוע באחרים או להוביל לתוצאה אחרת ממה שהתכוונו מלכתחילה. שאלות לדיון: איזו כוונה חיובית הייתה לדמויות שפגשנו בשקופית הראשונה של המצגת הילדה שרצתה לפנות את הכלים והכוס נשמטה מידה, הנער שלא למד ובגלל זה נכשל במבחן, הנער ששיקר לאמא שהוא מכין שיעורים ובמקום זה שיחק במחשב? מה הייתה הכוונה החיובית שלכם בדוגמאות למצבים שעלו עד כה בכיתה? שקופית 7 בשקופית זאת מוצגת קובייה, ומתחתיה חמישה קלפים עם שמות ועם דמויות של ילדים. כשלוחצים על הקובייה היא מסתובבת, וכשהיא נעצרת, היא מורה על צבע הקלף שצריך לפתוח. לחיצה על קלף פותחת אירוע קצר שמתאר מדוע הדמות מתקשה לסלוח לעצמה. לאחר קריאת האירוע התלמידים מתבקשים להסביר מה הייתה הכוונה החיובית של הדמות, ולנסות לשכנע אותה, כלומר להסביר לה, מדוע עליה לסלוח לעצמה. כדאי לחלק את הכיתה לחמש קבוצות. כל קבוצה תשלח בתורה נציג שיילחץ על הקובייה, יפתח את הקלף לפי הצבע המתאים ויקריא את האירוע שמופיע בו. לאחר מכן, כל חברי הקבוצה יציעו תשובות לשאלות. שימו לב: כדאי להסביר לתלמידים את הצרכים שנענו באותו הרגע, את המגבלות שהיו באותו הרגע ושהובילו את הדמות לבחור בדרך שבחרה. למשל, אם גנבנו או שיקרנו, נהגנו כך כי קיווינו להגן על עצמנו, או אולי כי חוסר הביטחון שלנו לא אפשר לנו לנהוג אחרת, או כי רצינו למצוא חן. הדגישו את הכוונה החיובית שמאחורי המעשה. הרי לעולם לא היינו פועלים כך, אלמלא חשבנו שהדבר עשוי לשפר את מצבנו. במקרה של אורי הכוונה החיובית שלו הייתה למצוא חן, להצחיק את כולם, להיות מקובל. 6

במקרה של מיקה הכוונה החיובית שלה הייתה לשחק עם חבר, ליהנות. במקרה של שירה הכוונה החיובית שלה הייתה להצליח במבחן, לקבל הערכה מהמורה ומאמא. במקרה של יונתן - הכוונה החיובית שלו הייתה למצוא חן, להצחיק את כולם, להיות מקובל. במקרה של רון הכוונה החיובית שלו הייתה לבלות זמן איכות עם אבא, לקבל תשומת לב וליהנות. שקופית 8 השקופית מזמינה התבוננות פנימית ויצירת הסכם אישי לסליחה לעצמי. כדאי לצלם את העמוד הנלווה שמופיע בסוף הקובץ ולחלק לתלמידים, כך שכל תלמיד יכתוב על הדף את התשובות שלו. תלמידים שירצו לשתף את הכיתה בתשובות שכתבו יוכלו לכתוב אותן על גבי השקופית. בזמן שהתלמידים כותבים, כדאי שהמורה תציג בפני התלמידים דוגמה משלה על השקופית. דגשים: עלינו ללמוד לסלוח לעצמנו. להכיר בשגיאות שעשינו, אולם לא לייסר את עצמנו בגללן, אלא לקבל החלטה לשנות אותן. חשוב מאוד לא להתמקד בעבר ובטעות, אלא בעתיד איך ננהג אחרת בפעם הבאה. שקופית 9 השקופית מסכמת את התובנות שעלו לאורך המצגת. אפשר לבקש ממתנדבים להקריא את התובנות ולשאול את התלמידים: איזו תובנה הכי מדברת אליכם? מה אתם לוקחים מהשיעור היום? איך תפעלו אחרת בפעם הבאה שתטעו? 7