.. העסקת בני נוער בני נוער רבים בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם,

תמליל

1 .. העסקת בני נוער בני נוער רבים בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם זוהי עבודה טובה מאוד של הצוות וברמה מאוד גבוהה מטלת ביצוע באזרחות בהנחיית זהבה אנוש מוגשת על ידי: א, ע, א 2 ר בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים יולי 2009

2 תוכן העניינים מבוא סקירת ספרות בדיקת הבעיה הצגת הממצאים וניתוחם הסקת מסקנות פתרונות אפשריים תוצר יומני למידה אישיים א. א ב. ע ג. א 2 ד. ר רשימה ביבליוגרפית נספחים: א. שאלון לבני נוער מועסקים ב. לוח ריכוז התשובות לשאלון ג. יומן קבוצתי לתיעוד הלמידה ד. חוברת מידע של הסתדרות הנוער העובד והלומד

3 מבוא במסגרת מטלת הביצוע, המהווה חלק מלימודי מקצוע האזרחות, נתבקשנו לחקור את הנושא 'העסקת בני נוער'. להלן סיפור המסגרת שניתן לנו: "בישראל אין כמעט אכיפה של חוקי עבודה לצעירים, עשרות אלפי בני נוער וילדים מתחת לגיל 18 אינם מקבלים שכר מינימום, הם מועסקים בעבודות גופניות קשות ועובדים שעות רבות, בניגוד לחוק. בירושלים חלק גדול מבני הנוער עובדים בתקופת החופש הגדול ובמשך השנה, המעסיקים מנצלים את רצונם לעבוד ואינם משלמים שכר לפי החוק, בני הנוער מנוצלים ואינם זוכים לתנאים סוציאליים". נושא זה, העסקת בני נוער, מן הסתם משמעותי מאוד בחיינו; כל חברי הקבוצה הם בני נוער מתחת לגיל 18, אשר הספיקו לצבור ניסיון בעבודה ולהכיר תחום זה. אנחנו מזדהים עם הניצול בקרב בני נוער מצד מעסיקיהם ומוטרדים מהבעיות אשר עולות מסיפור המסגרת. אנו למעשה חווים בעצמנו סיטואציות המתוארות בסיפור המסגרת ולכן מרגישים קרבה גדולה לנושא זה. בני נוער רבים בגילנו להוטים מאוד לעבוד ולהרוויח כסף בעצמם, לכן מכעיסה ביותר העובדה שמעסיקים מנצלים את המוטיבציה והרצון העז של בני נוער אלה לעבוד כדי לנצל אותם ולהעסיקם בתנאים גרועים, ללא קבלת הזכויות המובטחות להם בחוק. בחרנו להתמקד בנושא שנראה לנו חשוב במיוחד מתוך סיפור המסגרת ולחקור את הבעיה הבאה: בני נוער רבים בירושלים, המועסקים בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם. הבעיה אותה בחרנו לחקור היא בעיה מרכזית בנושא של העסקת בני נוער, בעיקר בגלל היקפה העצום. מתברר שעבירה על החוק בתחום השעות הנוספות מצד בעלי עסק המעסיקים בני נוער היא נפוצה ביותר. עובדה זו מדאיגה אותנו עד מאוד. גורם עיקרי לבעיה הוא שבני נוער רבים כלל אינם מודעים לכתוב בחוק, דבר המאפשר את המשך קיומה של הבעיה. לראיה, אף אחד מאיתנו, חברי הקבוצה, לא נחשף מעולם לחוק ובוודאי שלא קיבל הזדמנות לקרוא אותו בעיון. ייתכן מאוד שאף היו מקרים בהם נוצלנו ללא ידיעתנו ועבדנו שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם. היבט מדאיג נוסף של הבעיה הוא שנראה כי לא קיים שום פיקוח של ממש לגבי אכיפת החוק הנוגע לעניין שעות העבודה הנוספות. העסקת בני נוער שעות נוספות מעבר למכסה המותרת וללא תשלום השכר ההולם מהווה פגיעה חמורה בחוק עבודת הנוער, באמנה לזכויות הילד של האו"ם וכן בזכויות העובדים ותנאי ההעסקה המוסכמים במדינת ישראל. עבירה שכזו סותרת באופן מוחלט את החוק הקיים במדינה ואת הזכויות המובטחות בו לעובדים. 1

4 ברור כי בעיה זו היא מהותית ודורשת טיפול מיידי, וזו הסיבה המרכזית לכך שהתעורר בנו עניין לחקור אותה ואף לנסות ולהציע לה פתרון. במהלך תהליך העבודה, נבדוק את הבעיה המדוברת במקורות ספרותיים שונים, נלמד אודות היקפה ונחקור לעומק את הגורמים לה. בהמשך נצא לשטח ובאמצעות חלוקת שאלונים לבני נוער מועסקים נעמוד על היבטיה השונים של הבעיה ונסיק מסקנות באשר לאופייה ולדרכים בהן יהיה ניתן לפעול על מנת למצוא לה פתרון. יש לציין כי הבעיה בה בחרנו לעסוק נוגעת בנושאים רבים הקשורים למקצוע האזרחות, כגון: עקרון שלטון החוק: אכיפת החוק, חוקים: חוק עבודת הנוער, עקרון זכויות האדם והאזרח, זכויות אדם ואזרח בישראל, זכויות חברתיות: זכויות עובדים ותנאי העסקה, גישות לדמוקרטיה: גישה סוציאל-דמוקרטית, רשויות השלטון: רשות מחוקקת: כנסת וועדות הכנסת, רשות מבצעת: משרד התמ"ת, רשויות מקומיות, ארגונים ואיגודים מקצועיים: הסתדרות הנוער העובד והלומד. בבעיה גם מעורבים גורמים רבים בעלי עניין, ביניהם מעסיקים, בני נוער, משרד החינוך, משרד התמ"ת, עיריית ירושלים, פקחי עבודה אזוריים, הסתדרות הנוער העובד והלומד והאיגוד המקצועי לנוער. אנו מקווים שבאמצעות עבודה זו נוכל לתרום לפתרון בעיית הניצול של בני הנוער המועסקים בתחום השעות הנוספות, ולהביא לשינוי משמעותי בנושא של העסקת בני נוער. 2

5 סקירת ספרות בני נוער רבים בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם. לפי דו"ח של משרד התמ"ת המהווה חלק מהרשות המבצעת, נכון לשנת 2008, כ- 75,000 בני נוער בין הגילאים דיווחו על היותם מועסקים. מספר ילדים זה מהווה 12 אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל בשנת לקראת חופשת הקיץ עלה מספר בני הנוער המועסקים לכ- 220,000. מנתוני הדו"ח, אשר התפרסם בשנת בעיתון ידיעות אחרונות, עולה שבסביבות 12.6 אחוזים מבני הנוער המועסקים עבדו ברשתות מזון ומסעדות. כ- 71 אחוזים מבני הנוער שדיווחו כי עבדו, הועסקו במהלך החופש הגדול והרוויחו בממוצע כ- 510 ש"ח לחודש. בנוסף לכך, 2 לפי נתוני משרד התמ"ת אשר אחראי על פיקוח ואכיפת חוק עבודת הנוער, מתחילת שנת 2008 הוטלו כ- 115 קנסות על בתי עסק, בסכום כולל של כ- 600,000 שקל. כמו כן, בשנת 2007 נפתחו 436 תיקי חקירה, 5,253 בני נוער נשאלו בנוגע לתנאי העסקתם והוטלו 66 קנסות בסכום כולל של כ- 444,500 ש"ח. עם זאת, רק נגד 7 בתי עסק הוגשו כתבי אישום. 3 לדברי חזי אופיר, מנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת, בכ- 70 אחוזים מבתי העסק נמצאו חריגות מהחוק- החל מעבירות "קלות" כמו העסקה ללא פנקס עבודה כנדרש, ועד עבירות חמורות כגון העסקת בני נוער ביום המנוחה השבועי, ובמשך שעות מרובות ללא תשלום עבור שעות נוספות. אופיר טוען כי על מנת לשפר את המצב, דרוש מספר פקחים גדול יותר וענישה מחמירה יותר. לא ייתכן כי ב- 70 אחוזים מבתי העסק יש חריגות מחוק עבודת הנוער ועם זאת, רק כנגד 7 בתי עסק מוגשים כתבי אישום. זהו מצב אבסורדי שבו עיקרון שלטון החוק ואכיפת החוק אינם ממומשים. 4 כמו כן, מסקר של חברת עוקץ מערכות שנערך בשנת 2008, עולה כי קרוב ל- 85 אחוזים מבני הנוער המועסקים בחופשת הקיץ לא קיבלו שכר עבור שעות נוספות ו- 4.5 אחוזים מהם לא קיבלו שכר כלל- זאת בניגוד מוחלט לחוק עבודת הנוער ובניגוד לזכויות העובדים ותנאי ההעסקה המובטחים לכל אזרחי מדינת ישראל. סקר זה כלל 2,129 בני נוער המועסקים במקומות עבודה שונים. בסקר השתתפו בני פביאן, שרון, "תמ"ת: 75 אלף ילדים ובני נוער עבדו ב- 2008", בתוך: ידיעות אחרונות, 18 בפברואר 2009, עמוד 11. אתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה )תמ"ת(-. נדלה ב- 2 בפברואר, מרוז, שרון, "העסקת בני נוער: 70% מבתי העסק מפרים את החוק", בתוך: מעריב, 5 באוגוסט 2008, עמוד 7. סקר של חברת עוקץ מערכות, מתוך אתר לימודים-. נדלה ב- 5 במרץ, 2009.

6 נוער העובדים במקומות עבודה "מסודרים" בלבד, כאלה המדווחים על עובדיהם לרשויות, ולכן מדאיג לחשוב מה מתרחש בבתי עסק המעסיקים בני נוער מבלי לדווח עליהם לרשויות. מראשיתה, התבססה מדינת ישראל כמדינה בעלת אופי סוציאל-דמוקרטי מובהק. בהתאם לגישה זו, על המדינה ורשויות השלטון לדאוג לזכויות עובדים ותנאי תעסוקה ראויים ולהגן על עובדים מפני ניצול כלכלי. למרות שזכויות אלו אינן מעוגנות כולן בחוק, על מדינת ישראל חלה חובה להעניק אותן ולשמור עליהן. זאת כחלק ממדיניות הרווחה על פיה אמורה מדינת ישראל לפעול, בהתאם לאמנה הבינ"ל בדבר זכויות כלכליות וחברתיות )1966( ובייחוד בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם )1990(, אשר את שתיהן אשררה ישראל בשנת עוד לפני כן, בשנת 1953, נחקק חוק 6 עבודת הנוער בהתאם לרוח זו. חוק זה תוקן מספר פעמים עד לפברואר בחוק מצוין במפורש כי מותר להעסיק בני נוער לכל היותר 8 שעות ביום, ולא למעלה מ- 40 שעות בשבוע )במקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע, מותר להעסיק בני נוער 9 שעות ביום, וזאת בתנאי שלא עוברים את 40 השעות בשבוע- מכסת השעות השבועיות(. אם הועסקו בני נוער מעבר למה שמתיר החוק, הם זכאים לתשלום עבור שעות נוספות כדלקמן: 125% עבור השעה התשיעית והעשירית, ו- 150% עבור השעה ה- 11 ואך. כלומר, רשתות המזון המהיר אשר בהן מעסיקים בני נוער מעבר ל- 8 שעות ביום ללא תשלום הולם עבור השעות הנוספות, עוברות על החוק. 7 בנוסף לכך, על פי פרוטוקול הוועדה לזכויות הילד של הכנסת משנת 2005, יורם ברקוביץ', האחראי על האיגוד המקצועי של הנוער העובד והלומד, טוען כי לא ניתן להתעלם עוד מהבעיה שבני נוער רבים עובדים הרבה יותר שעות מהמותר. "הם עובדים תשע ועשר שעות" ולא מקבלים תשלום עבור שעות נוספות. כדי להבטיח תשלום עבור שעות נוספות ומימוש חוק עבודת הנוער, מציע ברקוביץ' לבני הנוער לרשום את הימים והשעות שבהם הועסקו, לבדוק מיהו המעסיק שלהם, לברר מהו מספר החברה, לשמור צילום של אמצעי התשלום, וכן לשמור על חוזה העבודה. בחרנו במקורות מידע אלה עקב היותם אמינים, כך ניתן להתבסס על הכתוב בהם. תכליתם של רוב המקורות אשר נבחרו הוא לעסוק בנושא ניצול בני נוער בעבודתם. בפרוטוקול הו ועדה לזכויות הילד ניתן למצוא דעות של מומחים המכירים את הבעיה על בוריה ומביעים את דעתם בנושא. אנשים אלה אדן ח., אלפרסון ב., אשכנזי ו., להיות אזרחים בישראל, הוצאת ת"ל, משרד החינוך, חוק עבודת הנוער, התשי"ג, מתוך אתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה )תמ"ת(-. נדלה ב- 2 בפברואר,.2009 מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ, פרוטוקול הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, 21/06/2005. מתוך אתר הכנסת-. נדלה ב- 5 במרץ, 2009.

7 מוסמכים לעסוק בנושא זה. המקורות שנבחרו מהווים בסיס למטלת הביצוע בנושא העסקת בני נוער שעות נוספות ללא תשלום שכר הולם, ומכילים את האינפורמציה הדרושה לנו לשם חקר הבעיה. המקורות מנוסחים באופן ברור, מבהירים את הבעיות ואת הפעולות שניתן לנקוט בהן על מנת למנוע פגיעה בזכויות של בני הנוער המועסקים, ובכך מעניקים לנו את הכלים שיאפשרו לנו למצוא פתרונות אפשריים לבעיה זו. לצורך העבודה איתרנו את חוק עבודת הנוער- חוק הדן בהעסקת בני נוער, אשר שונה מספר פעמים מאז חקיקתו לראשונה בשנת החוק עוסק בתנאי העסקתם של בני נוער ומגדיר את אחריותו של משרד התמ"ת לאכיפת החוק, אך בפועל משרד התמ"ת נכשל בטיפול באכיפת החוק. אי-תשלום לבני נוער עבור שעות נוספות מהווה בעיה מרכזית בנושא ניצול בני נוער בעת העסקתם, ולמרות מספר מבצעי אכיפה של משרד התמ"ת הבעיה עדיין נפוצה במימדים אדירים. בחופשת הקיץ עולה סוגיית ניצול בני הנוער העובדים על סדר היום בעיתונות ובכנסת עקב הכמות הרבה של בני הנוער המועסקים בתקופה זו. עדיין לא נעשה די לאכיפת החוק ובני הנוער ממשיכים להיות מנוצלים. המאמצים אשר נעשו לא משקפים יחס רציני לבעיה זו ומפחיתים את חשיבות פתרונה. 5

8 בדיקת הבעיה מסקירת הספרות עולה שבני נוער רבים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות בירושלים אינם מקבלים שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שנקבע בחוק. בבתי עסק רבים ישנן חריגות מחוק עבודת הנוער, אך רק נגד בתי עסק בודדים הוגשו כתבי אישום, כלומר ישנה בעיה ממשית באכיפת חוק זה על ידי משרד התמ"ת. המעסיקים מנצלים את היעדר האכיפה וכתוצאה מכך בני נוער רבים עובדים יותר שעות מן המותר ולא מקבלים שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. אנו משערים שניצול בני הנוער על ידי מעסיקיהם מתאפשר הודות לחוסר הידיעה של בני הנוער את זכויותיהם על פי החוק ולרצון הרב שלהם לעבוד, אשר מונע מהם לדווח על מעסיק המפר את החוק, מחשש שיפוטרו. עם זאת, סקירת הספרות אינה מספקת לנו מידע באשר לרמת המודעות של בני הנוער לבעיה ולזכויותיהם בחוק. אנו סבורים כי באמצעות עריכת שאלון )ראה נספח א'( נוכל לקבל מידע זה. שאלון הינו כלי לאיסוף נתונים המסייע ברכישת ידע המבוסס על ניסיונם או דעתם של אחרים, באופן מסודר ושיטתי. באמצעות השאלון נוכל לאתר את שורש הבעיה ובכך למצוא לה פתרון. בכוונת נו לבדוק את רמת מודעותם לחוק של בני הנוער המועסקים ולמצוא דרך שבה יהיו מוכנים לפעול בנושא על מנת לשנות את המצב הקיים ולשפרו. השאלון יאפשר לנו להתרשם ישירות מהמתרחש בשטח הנחקר, כלומר בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות בירושלים, ולקבל מידע בנוגע להיקף הבעיה ולרמת מודעות בני הנוער לזכויותיהם בחוק. כמו כן, השאלון גם יסייע לנו לאסוף נתונים נוספים הנוגעים לבעיה ואף יכוון אותנו לפתרונות אפשריים לה. בחרנו בשאלון ככלי לחקר הבעיה שלנו מכיוון שכלי זה מאפשר איסוף נתונים לגבי אוכלוסיה רחבה יחסית תוך פרק זמן קצר. מאפיין זה יסייע לנו לקבל מידע בנוגע להיקף הבעיה, אותו לא היינו משיגים בדרך אחרת. יתרון בולט של השאלון הוא שהממצאים המתקבלים ממנו ברורים, מדויקים וחד-משמעיים כך שניתן לנתח ולסכם אותם בקלות. דבר זה יסייע לנו עד מאוד בשלב הסקת המסקנות. סיבה נוספת בגללה בחרנו להשתמש בשאלון היא שהשאלון אינו מחייב מגע ישיר בין שואל לנשאל ולכן מבטיח תוצאות אשר אינן מושפעות מאינטראקציה בין-אישית, כלומר תוצאות מהימנות יותר. בניסוח השאלון הקפדנו לשאול שאלות המונעות הטייה של התשובה - שאלות שהניסוח שלהן טכני וענייני- על מנת למנוע השפעה של דימוי עצמי, אינטרסים ואג'נדות אישיות על התשובה. על ידי כך נגביר עוד יותר את מידת הדיוק של תוצאות השאלון ונוודא את אמינותו ומהימנותו. במהלך בניית השאלון נקטנו במירב האמצעים אשר יבטיחו שתוצאותיו אכן ישקפו את המצב במציאות בצורה מדויקת ככל האפשר. 6

9 מכיוון שהבעיה שאנו עוסקים בה נוגעת לבני נוער המועסקים בתחום המזון והמסעדנות בירושלים, את השאלון נערוך בקרב 25 נשאלים בגילאים המועסקים במסעדות, בתי קפה וקיוסקים ירושלמים. מאחורי תכנון השאלון עומדת מחשבה מסוימת: מטרת השאלות הראשונות היא לבדוק האם הנשאל אכן מתאים לקהל היעד שלנו, שהוא כאמור בני נוער בגילאים המועסקים בתחום המזון והמסעדנות, ומספק מידע רלוונטי. בחלקו הראשון של השאלון ייבדקו היקף הבעיה ורמת המודעות של הנשאל לחוק ולתנאים המגיעים לו. השאלות שיופיעו בחלק השני של השאלון ינסו לכוון לפיתרון ולברר האם וכיצד מוכן הנשאל לפעול למען פתרון הבעיה. באמצעות שאלות אלה נוכל לחקור את המכשולים שעלולים להופיע בתהליך הפיתרון, כמו למשל חשש של בני נוער לתבוע את מעסיקיהם כשאלה עוברים על החוק. 7

10 הצגת הממצאים וניתוחם השאלון שערכנו נועד לקהל יעד של בני נוער ולכן ווידאנו שגילו של כל נשאל הוא בין 15 ל- 18 שנים. גיל הנשאלים שהשתתפו במשאל נע בין 15 ל % מהנשאלים היו בני 15, 24% בני 16, 12% בני 16.5, 36% בני 17 ו- 12% בני בירור הגיל המדויק משמש להעלאת אמינותו של השאלון. גיל הנשאלים 12% 16% 15 36% 12% 24% % מהנשאלים ציינו שזוהי הפעם הראשונה בה הם עובדים, בעוד שרק 36% מהנשאלים עבדו גם בעבר. מכאן שרוב בני הנוער המועסקים שלקחו חלק במשאל אינם מנוסים בעבודה ובהתמודדות עם מעסיקים. להלן פילוח של מספר נשאלים לפי מקום עבודה: מהשאלון עולה כי רק 20% מבני הנוער עובדים במשך כל ימות השנה, מרביתם )68%( עובדים רק במהלך חופשות, כאשר לא מתקיימים לימודים, ו- 12% מבני הנוער עובדים רק לעיתים, כאשר מזדמן להם. 12% במשך כל ימות השנה במהלך חופשות ת ופות עבודה 68% 20% כשמזדמן,לעיתים 8% מבני הנוער הנשאלים עובדים 5 שעות ביום, 4% עובדים 6 שעות ביום, 12% עובדים 7 שעות ביום, 32% עובדים 8 שעות ביום, 28% עובדים 9 שעות, 12% עובדים 10 שעות, ו- 4% עובדים 11 שעות ביום. 8

11 אחוז נשאלים מספר שעות עבודה ביום 16% מהנשאלים עובדים 3 ימים בשבוע, 36% עובדים 4 ימים, 28% עובדים 5 ימים ו- 20% עובדים 6 ימים בשבוע. מהשאלון עולה כי 20% מהנשאלים מקבלים שכר של 15 עבור שעת עבודה רגילה, 20% מקבלים, 16 12% מקבלים, 17 12% מקבלים, 18 24% מקבלים 19 ו- 12% מקבלים % מהנשאלים העידו כי 'שעות נוספות' במקום עבודתם מוגדרות כשעות עבודה מעבר לשעות העבודה הקבועות שלהם, 40% כשעות עבודה מעבר ל- 8 שעות ביום ו- 40 שעות בשבוע ו- 12% כשעות עבודה מעבר ל- 10 שעות ביום ו- 50 שעות בשבוע. אף אחד מהנשאלים לא העיד כי 'שעות נוספות' במקום עבודתו מוגדרות כשעות עבודה מעבר ל- 5 שעות ביום ו- 25 שעות בשבוע. על סמך הנתונים שלעיל אפשר לקבוע כי בני נוער רבים אינם מסוגלים לזהות מתי שעות עבודה שלהם נחשבות לשעות נוספות ובוודאי שאינם מסוגלים לדעת מתי מגיע להם תשלום מיוחד, שכן במקום עבודתם שעות נוספות מוגדרות בצורה אחרת מההגדרה שבחוק עבודת הנוער. מניתוח השאלון עולה כי 66% מבני הנוער עובדים שעות נוספות באופן קבוע על פי הגדרת חוק עבודת הנוער. יחד עם זאת, רק כמחצית מהם מודעים לכך שהם בכלל עובדים שעות נוספות. זהו מצב מגוחך ואבסורדי- בני נוער כלל אינם מודעים לזכויותיהם המובטחות בחוק. 68% מבני הנוער טוענים כי מעולם לא עבדו שעות נוספות ו- 32% בלבד העידו כי עבדו שעות נוספות. 52% מבני הנוער שעבדו שעות נוספות לא קיבלו שכר שונה עבור שעות עבודה אלו, זאת לעומת 48% אשר קיבלו שכר גבוה יותר עבור שעות עבודה נוספות, אך מתוכם רק 41% קיבלו שכר הולם עבור השעות הנוספות כפי שקבוע בחוק. מתוך ההשוואה בין השכר שקיבלו הנשאלים בעבור שעת עבודה 9

12 רגילה לבין השכר שקיבלו בעבור שעת עבודה נוספת, עולה כי 59% מתוך בני הנוער שקיבלו שכר גבוה יותר עבור שעות נוספות קיבלו שכר נמוך מזה המובטח בחוק. בסך הכל, 80% מבני הנוער הנשאלים שעבדו שעות נוספות )בין שבידיעתם ובין שלא( לא קיבלו שכר הולם בעבורן כפי שמבטיח החוק. נוסף על כך, רק 24% מבני הנוער שהשתתפו במשאל טוענים שהם מכירים בני נוער אחרים שמקבלים שכר על שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. ברור שישנה רמיסה מוחלטת של שלטון החוק בתחום זה- בניגוד לחוק עבודת הנוער, מעסיקים אינם משלמים לבני נוער שכר הולם עבור שעות נוספות. 0% קיבלו שכר הנמוך מזה הקבוע בחוק 59 קיבלו שכר בהתאם לחוק 41 קיבלו שכר גבוה יותר עבור שעות עבודה נוספות 48% קיבלו שכר זהה עבור שעות נוספות 52% 20% מהנשאלים חתמו על חוזה עבודה עם המעסיק שלהם ויש בידם העתק, 36% חתמו על חוזה עבודה עם המעסיק שלהם ואין בידיהם העתק, ואו 44% מבני הנוער כלל לא חתמו על חוזה עבודה עם המעסיק שלהם. מנתוני המשאל עולה כי 32% בלבד מבני הנוער מקפידים על רישום שעות העבודה והשכר שקיבלו. למעשה ניתן לסכם ולומר כי מרבית בני הנוער לא מחזיקים העתק של חוזה העבודה שלהם, אם בכלל קיים כזה, והם אינם מקפידים על רישום שעות עבודה ושכר. ליקוי זה מאפשר למעסיקים לנצל את בני הנוער, מבלי שאלה יוכלו להוכיח שנוצלו. 44% 20% 36% חתמו על חוזה עבודהעם המעסיק שלהם ויש בידם העתק חתמו על חוזה עבודה עם המעסיק שלהם ואין בידיהם העתק לא חתמו על חוזה עבודה עם המעסיק שלהם 10

13 64% מהנשאלים לא ידעו שעל פי החוק מותר לבני נוער לעבוד 8 שעות ביום ו- 40 שעות בשבוע לכל היותר. 84% לא ידעו כי על פי החוק, במקרה שעברת את סך 8 השעות המותרות לעבודה ביום, הנך זכאי/ת לגמול של 125% משכרך עבור השעה ה- 9 וה- 10 ו- 150% עבור השעה ה- 11 ואך. רק 32% מבני הנוער טוענים כי הם מכירים את זכויותיהם בחוק כמועסקים. רוב בני הנוער אינם יודעים על קיומו של חוק עבודת הנוער, וכמובן שאינם יודעים את תוכנו. רובם המוחלט של בני הנוער הנשאלים )כ- ) 84% מעולם לא נתקל בפקחים של משרד התמ"ת המפקחים על תנאי העבודה במקום עבודתם, זאת למרות שמשרד התמ"ת אמור להציב פקחי עבודה אזוריים בכמות מספקת, שכן הוא הגוף האחראי על אכיפת חוק עבודת הנוער. בפועל, משרד התמ"ת אינו אוכף את חוק עבודת הנוער כנדרש, ובכך מפקיר את בני הנוער. 16% 84% מעולם לא נתקלו בפקחים ת"של משרד התמ אי פעם נתקלו בפקחים של ת"משרד התמ רק 28% מהנשאלים יודעים למי לפנות כשמנצלים אותם כדי להתלונן או לקבל עזרה. 36% בלבד מהנשאלים טוענים כי היו מדווחים על מעסיק שידוע להם שמפר חוקים הנוגעים לעבודת בני נוער. רוב מוחץ של המשתתפים במשאל )כ- 76%( מפחדים לתבוע את מעסיקיהם כשאלה עוברים על החוק. מכאן ניתן להסיק שרוב בני הנוער, גם אם הם מכירים את החוק, לא מתלוננים מחשש שיפוטרו מהעבודה. מרבית בני הנוער מוכנים שינצלו אותם ויפגעו בזכויותיהם המובטחות בחוק על מנת שיוכלו להמשיך לעבוד. עם זאת, 64% מהנשאלים היו מוכנים להחרים בית עסק שידוע להם שמפר חוקים הנוגעים לעבודת בני נוער. זאת אומרת שחלק ניכר מבני הנוער הנשאלים מוכנים לא להשתמש בשירותי עסקים כאלה, ואף לא להיכנס אליהם. לסיכום, בני נוער אינם מוכנים לדווח על מעסיק שמפר חוקים הנוגעים לעבודת בני נוער, אך מוכנים להחרים בית עסק שכזה כאקט מחאתי. 11

14 הסקת מסקנות בני נוער רבים בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם. אנו טוענים כי מעסיקים של בני נוער בבתי עסק בתחום המזון בירושלים מנצלים את אי-מודעותם של בני הנוער לחוק עבודת הנוער ואינם משלמים להם שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. יש לנו יסוד להאמין כי אי-מודעותם של בני הנוער לזכויותיהם הקבועות בחוק מאפשרת את המשך קיום הבעיה. בנוסף, אנו טוענים כי מרבית בני הנוער אינם מוכנים לדווח על בעל עסק אשר מפר את חוק עבודת הנוער מחשש שיפוטרו, ואינם תורמים לאיתור מעסיקים העוברים על החוק ולאכיפת החוק. מתוך המחקר שלנו עולה כי רוב בני הנוער מנוצלים במקום עבודתם. מהראיות שנאספו ניכר כי בני נוער רבים בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, אכן עובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, בניגוד לחוק. מתוך סקירת הספרות למדנו מה ההגבלות בחוק לגבי העסקת בני נוער שעות נוספות ומה התשלום שבני נוער אמורים לקבל על פי החוק. בנוסף, למדנו מסקירת הספרות שעל רשויות השלטון מוטלת החובה לשמור על זכויות עובדים ותנאי העסקה ראויים ולמנוע ניצול כלכלי שלהם. מסקר של חברת עוקץ מערכות עולה שמרבית בני הנוער שהועסקו בחופשת הקיץ האחרונה לא קיבלו שכר הולם עבור שעות נוספות. לדברי חזי אופיר, מנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת, בבתי עסק רבים יש חריגות מחוק עבודת הנוער. השאלון שערכנו מאמת תוצאות אלו, וממנו עולה שכ- 80 אחוזים מבני הנוער בירושלים המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות לא מקבלים שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שמובטח בחוק. היקפה של בעיית ניצול בני נוער והעסקתם שעות נוספות בניגוד לחוק וללא קבלת שכר הולם הוא עצום. גורם עיקרי לבעיית הניצול הוא משרד התמ"ת אשר אחראי על אכיפת חוקי התעסוקה ועל כך שבני נוער יקבלו שכר הולם עבור שעות נוספות, אך אינו מצליח לאכוף את החוקים בשל מחסור ממשי בפקחים. מהשאלון עולה כי רובם המוחלט של בני הנוער מעולם לא נתקל בפקחים של משרד התמ"ת המפקחים על תנאי ההעסקה במקום העבודה. לדברי אופיר, למרות ההיקף העצום של הפרת החוק, רק כנגד 7 בתי עסק הוגשו כתבי אישום. הוא טוען כי דרוש מספר פקחים גדול בהרבה על מנת שמשרד התמ"ת יוכל למלא את מחויבותו לאכיפת חוק עבודת הנוער. בפועל משרד התמ"ת אינו מבצע את עבודתו כראוי, כלומר אינו אוכף את החוק כפי שהוא נדרש לעשות, ולמעשה מפקיר את בני הנוער. 12

15 מתוך סקירת הספרות התוודענו לכך שבחופשת הקיץ עולה סוגיית ניצול בני הנוער העובדים על סדר היום בעיתונות ובכנסת עקב העלייה המשמעותית במספר בני הנוער המועסקים בתקופה זו. עם זאת, לא נעשה די לאכיפת החוק ובני הנוער ממשיכים להיות מנוצלים בעבודתם, ממשיכים לעבוד שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם, וזאת ללא התערבות מספקת של גורמי האכיפה הממונים על כך. מעסיקים של בני נוער בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות בירושלים מנצלים את אי-מודעותם של בני נוער לחוק ואינם משלמים להם שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. מהשאלון שערכנו עולה כי רובם המוחלט של הנשאלים לא ידע מהו השכר הקבוע בחוק עבור שעות נוספות. בנוסף, למעלה ממחצית מבני הנוער עובדים שעות נוספות באופן קבוע, אך בפועל רבים מהם אינם מודעים לכך. חמורה עוד יותר העובדה שרק מספר מצומצם מאוד של בני נוער מקרב הנשאלים יודעים למי לפנות כשמנצלים אותם על מנת להתלונן או לקבל עזרה. מרבית בני הנוער לא מכירים את זכויותיהם על פי החוק כמועסקים, ואינם מודעים כלל לקיומו של חוק עבודת הנוער ולתוכנו. המודעות הלקויה לחוק בקרב בני נוער מועסקים מאפשרת את המשך קיום הבעיה. יורם ברקוביץ', האחראי על האיגוד המקצועי של הנוער העובד והלומד, אשר צוטט בסקירת הספרות, טוען שעל מנת לשפר את המצב בני נוער חייבים לערוך רישום של שעות העבודה שלהם בפנקס עבודה ולחתום על חוזה עבודה עם מעסיקיהם. עם זאת, מתוך השאלון שערכנו עולה כי מעטים מבני הנוער מחזיקים העתק של חוזה עבודה, אם בכלל נחתם כזה. בנוסף, רבים מבני הנוער אינם מקפידים על רישום שעות העבודה והשכר שקיבלו. המעסיקים מנצלים את בני הנוער, את אי-מודעותם לזכויותיהם הקבועות בחוק ואת העובדה שהם אינם עורכים רישום של שעות עבודתם ושכרם ואינם מקפידים לחתום על חוזה עבודה עם מעסיקיהם, בזמן שגורמי האכיפה לא מבצעים את עבודתם כראוי, וכך ממשיך ניצולם של בני הנוער. מנתונים אלה אנו מסיקים כי יש צורך בפתרון שיטפל בבלבול הקיים בכל הנוגע לשעות עבודה נוספות ורישומן, משום שעניין זה מסתמן כגורם מרכזי לבעיה של עבודה שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם. מרבית בני הנוער אינם מוכנים לדווח על בעל עסק אשר מפר את חוק עבודת הנוער מחשש שיפוטרו, ואינם תורמים לאיתור מעסיקים העוברים על החוק ולאכיפת החוק. רוב בני הנוער טוענים כי הם מפחדים לתבוע את מעסיקיהם כשאלה עוברים על החוק. מממצאי השאלון נובע כי בני נוער רבים מוכנים שינצלו אותם ויפגעו בזכויותיהם המובטחות בחוק, כל עוד ניתנת להם האפשרות להמשיך לעבוד. למעלה ממחצית מהנשאלים בשאלון דיווחו כי היו מוכנים להחרים בית עסק שידוע להם שמפר חוקים הנוגעים לעבודת בני נוער. כלומר, בני נוער אינם מוכנים לדווח על מעסיק שמפר חוקים הנוגעים לעבודת נוער, אך מוכנים לפעול כנגד בית עסק שכזה בצורה אקטיבית, במטרה לשפר את המצב הקיים, בו בתי עסק רבים עוברים על החוק. 13

16 בסיסה של הבעיה הוא ללא ספק אי-מודעותם של בני הנוער לחוק, יחד עם מוכנותם לוותר על זכויותיהם ואי-הנכונות שלהם לדווח על בתי עסק שעוברים על החוק. ניתן להבין מכך ששורש הבעיה הוא בגישה של בני הנוער לנושא, באופן המחשבה שלהם. פתרון אמיתי לבעיה יהיה פתרון בדרך של חינוך ולימוד. אנו מאמינים שפתרון כזה יטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות. מהדברים שלעיל נובע כי בעיית ניצול בני נוער והעסקתם שעות נוספות בניגוד לחוק וללא קבלת שכר הולם היא רחבה מאוד בהיקפה, וזאת לאור מספר גורמים עיקריים: רשויות אכיפת החוק מתקשות לאכוף את חוק עבודת הנוער ולא קיים פיקוח ממשי על מעסיקים. נוסף על כך, מרבית בני הנוער אינם מוכנים לדווח על בעל עסק אשר מפר את החוק בגלל חששם מפני פיטורים. אנו גם מסיקים כי בבסיסה של הבעיה עומדת אי-מודעותם של בני הנוער לחוק. לדעתנו אי-מודעות זו היא הגורם המרכזי לבעיה וזו הסיבה לכך שאנו סבורים כי פתרון אמיתי לבעיה יהיה חייב לטפל בהיבט זה שלה, כלומר במודעותם של בני הנוער לחוק. 14

17 פתרונות אפשריים בדיון קבוצתי שערכנו, לאחר שיחה בנוגע למסקנות השאלון, עלו מספר פתרונות אפשריים לבעיית הניצול של בני נוער בירושלים המועסקים בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, ועובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם ובניגוד לחוק. מתוך תהליך הסקת המסקנות הבנו כי יש צורך בפתרון שיטפל בבלבול הקיים בכל הנוגע לשעות עבודה נוספות ורישומן, משום שעניין זה מסתמן כגורם מרכזי לבעיה. בני הנוער אינם מודעים לזכויותיהם הקבועות בחוק, אינם עורכים רישום של שעות עבודתם ושכרם ואינם מתעקשים על חתימת חוזה עבודה עם מעסיקיהם. המעסיקים מצידם, מנצלים מצב זה כדי להמשיך ולהשתמש בבני הנוער ככוח אדם זול ונוח להעסקה. כפי שצוין בסקירת הספרות, יורם ברקוביץ', האחראי על האיגוד המקצועי של הנוער העובד והלומד, מציע שעל מנת לשפר את המצב בני נוער חייבים לערוך רישום של שעות העבודה שלהם בפנקס עבודה ולחתום על חוזה עבודה עם מעסיקיהם. פתרון אחד שהוצע, ומתייחס בדיוק להיבט זה של הבעיה היה הנהגת שיטת חיוב יומן נוכחות עובדים בכל בתי העס בתחום המזון והמסעדנות ועיגון חובה זו בחו )כלומר אפשרות של הצעת חוק(. פתרון זה מכוון ספציפית לבעיית השעות הנוספות בה התמקדנו, וכן לתחום המזון והמסעדנות עליו מבוססת הבעיה. למעשה מדובר בכלי פשוט למדי: יומן נוכחות, בדומה לשעון נוכחות עם כרטיס מגנטי )מנגנון נפוץ במקומות עבודה רבים(, רק זול ופשוט יותר ולכן מעשי וישים הרבה יותר. היומן יהיה מאורגן בצורת חוברת או מאגד כרטיסיות עם תאריכים, שעות ושמות העובדים. כל עובד יחתום ביומן הנוכחות של בית העסק ויציין את השעה בעת תחילת העבודה ובעת סיומה בכל משמרת. כמו כן, ימונה אחראי מבין העובדים בכל משמרת שיפקח על הרישום ויחתום גם כן. היתרון המרכזי של פתרון יומן נוכחות העובדים הוא שכלי זה יאפשר שליטה בשעות העבודה של העובדים, פיקוח ובקרה עליהן. יומן כללי השייך לבית העסק עדיף על רישום בפנקסים אישיים מכיוון שאין הקפדה על רישום כזה ולא קיים שום פיקוח על הפנקסים. היומן ישמש אמצעי הרתעה לבעלי עסק מפני עבירה על החוק בתחום שעות העבודה- פשוט מפני ששעות עבודתם של העובדים יהיו כולן מתועדות. תיעוד הוא שיטה מקובלת ונפוצה במניעת עבירות. יומן הנוכחות ייבדק על ידי הפקחים הרשמיים מטעם העירייה בכל ביקור שלהם בבתי העסק ויסייע להם לבצע את עבודתם ביתר קלות ויעילות. על אף יתרונותיו של יומן נוכחות העובדים, לאחר מחשבה נוספת החלטנו לפסול פתרון זה, מפני שהחיסרון הבולט של היומן הוא שקשה לוודא את אמינותו. קל מאוד להערים על שיטה זו ולעקפה- 15

18 משמע, לדווח דיווחי כזב ושקר ולזייף זמנים. עבירה נוספת על החוק אנחנו בוודאי ובוודאי לא מעוניינים לעודד. ללא הירתמות ומחויבות מלאה מצד כל הגורמים המעורבים )בעל בית העסק ו/או האחראי על היומן, ובנוסף העובדים עצמם( יהיה בלתי אפשרי להנהיג שיטה חדשה זו, והרי המחויבות של בעל העסק ולעיתים גם של העובדים לשמור על החוק היא היא מקור הבעיה. לכן זהו אינו פתרון כדאי לביצוע. עוד מצאנו בשלב הסקת המסקנות כי בבסיסה של הבעיה עומדת אי-מודעותם של בני הנוער לחוק, יחד עם מוכנותם לוותר על זכויותיהם ואי-הנכונות שלהם לדווח על בתי עסק שעוברים על החוק. שורש הבעיה הוא בגישה של בני הנוער לנושא, באופן המחשבה שלהם. לכן פתרון אמיתי יהיה פתרון בדרך של חינוך ולימוד. פתרון כזה יטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות, ולכן הפתרון שנבחר מתייחס להיבט זה של הבעיה. בסופו של דבר בחרנו בפתרון שונה לחלוטין מהפתרון שנפסל, פתרון עדיף הרבה יותר בעל גישה שונה, והוא: הנהגת מסורת בתיכונים של יום ימי הסברה ופעילות בנושא תעסו ה עבור בני נוער, תלמידי תיכון )כתות י'(, כחל מתוכנית הלימודים ובשיתוף "האיגוד המ צועי לנוער" של הסתדרות הנוער העובד והלומד. פתרון זה הוא כללי הרבה יותר לעומת הפתרון הראשוני שנפסל, כיוון שהוא עוסק בדיני תעסוקה בכלל ולא בשעות נוספות בלבד, אך אנו דווקא רואים בכך יתרון: מאחר שמדובר בפתרון בדרך של חינוך, זוהי הזדמנות נהדרת לחשוף את בני הנוער למידע רב ומגוון שיהיה להם שימושי ביותר. יהיה זה טיפשי לא לנצל הזדמנות שכזו ולעסוק ביום ההסברה בסוגיית השעות הנוספות בלבד, מה גם שרעיון שכזה לא יתקבל מצד הגורמים המעורבים המממנים. לצורך כך, נידרש להיעזר בגורמים מומחים בבעיות שונות ונרחבות של ניצול בני נוער מועסקים, כגון האיגוד המקצועי לנוער ואף חברינו לכתה שחקרו בעיות שונות ומגוונות בנושא המדובר של העסקת בני נוער, במסגרת מטלת הביצוע באזרחות. מבחינה מעשית, בתוכנית הלימודים ייכלל כחובה יום הסברה ופעילות בנושא תעסוקה )שיכלול כמובן בין השאר את סוגיית השעות הנוספות(, בהוראת משרד החינוך. תלמידים שלא יהיו נוכחים יחויבו בהשלמת החומר הנלמד במסגרת סדנה של האיגוד המקצועי לנוער שתיערך במועד מיוחד. יום ההסברה והפעילות יערך בשנת הלימודים של כתה י', השנה הראשונה בתיכון, כשמרבית התלמידים כבר מתעניינים בנושא ומתחילים לעבוד בעצמם. ניתן לטעון כי עדיף לקיים את יום ההסברה והפעילות עוד בחטיבת הביניים מפני שהחוק מתיר עבודה החל מגיל 14 והרי אנו מעוניינים ליצור בסיס חינוכי טוב, אבל במקרה כזה הפעילות תדבר אל פחות תלמידים וגם יהיה מסובך יותר לבצע אותה במסגרת החטיבות. יום ההסברה והפעילות ינוהל על ידי צוות מדריכים חיצוני מטעם תנועת הנוער העובד והלומד שהוכשרו על ידי האיגוד המקצועי לנוער בהתאם, עם אפשרות של השתתפות מורים מבית הספר שעברו הכנה מיוחדת. מבדיקה שערכנו עם הסתדרות הנוער העובד והלומד בנוגע להכשרה אותה עוברים מדריכי תנועת הנוער העובד והלומד עולה כי קיימת מסגרת מתאימה של הכנה להדרכת ימי הסברה ופעילות 16

19 בנושא תעסוקה של בני נוער. בבירור טלפוני שערכנו עם התנועה נאמר לנו שהאיגוד המקצועי לנוער אכן ערוך להכשיר את מדריכי הנוער העובד והלומד לפעילות מסוג זה, וכמו כן מתחייב כי ביכולתו להפעיל ימי פעילות שכאלו על בסיס קבוע, בתיאום מלא עם משרד החינוך. במהלך יום ההסברה והפעילות ישתתפו התלמידים בפעילויות חווייתיות, יאזינו להרצאות, יצפו במצגות ויקיימו דיונים. כל זאת כאשר המטרה היא לחשוף אותם לנושא, להכיר להם את המערכת, להציג להם את זכויותיהם ואת החוקים השונים הנוגעים לעבודה וב כללן עבודה שעות נוספות, לגרום להם לפתח מודעות וללמד אותם אחריות. אנו מקווים שבכך נצליח לסייע לבני נוער לזהות מתי מעסיקים עוברים על החוק, ולהבין שעליהם לדווח על מעסיקים כאלה כדי לשפר את מצבם וכדי שיזכו ליחס הוגן וייהנו מהזכויות המגיעות להם על-פי חוק. אנחנו שואפים לכך שצעירים וצעירות ישתכנעו ששמירה על החוק מצד אחד ודיווח על מעסיקים המפרים אותו מצד שני הם אינטרסים מובהקים שלהם עצמם ולכן לא יחששו עוד לעשות זאת. יותר מכל אנחנו רוצים להבהיר לנוער שהכוח נמצא בידיו. חשוב שהדגש יושם על ערכים של זכויות, מודעות ואחריות אישית כבוגרים ועצמאיים. דוגמאות לתוכנן של הפעילויות השונות שיכללו ביום ההסברה והפעילות הן: - האזנה לעדויות ולסיפורים אישיים של בני נוער שנוצלו במקום עבודתם )בין השאר עבדו שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם כפי שמבטיח החוק(, דיווחו על כך וקיבלו את המגיע להם. - צפייה במצגת ובה פירוט חוק עבודת הנוער ופירוט זכויותיהם של בני הנוער המועסקים. במצגת יודגשו לימוד משמעות המושג "שעות נוספות" ופירוט התשלום המיוחד אשר מחייב החוק עבור עבודה בשעות נוספות. - קיום דיונים סביב נושא הזכויות, החובה לעמוד על זכויותיך והמודעות לכך. - עריכת משחקי חברה שונים שישלבו בתוכם את הנושאים המדוברים בצורה פעילה. לפתרון שבחרנו יתרונות רבים: פתרון זה הינו פתרון חינוכי ומתוקף היותו כזה הוא מטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות, בניגוד לפתרון הראשוני אותו פסלנו. החינוך הוא כלי רב עוצמה, ולכן זהו אינו פתרון זמני ארעי אלא פתרון אמיתי שאמור להפוך להיות מסורת חינוכית ערכית. אנו סבורים שהפתרון לבעיה הכוללת של ניצול בני נוער מועסקים, ובכללן לבעיה של עבודה שעות נוספות, צריך לבוא מבני הנוער עצמם, מיוזמתם. כי הרי בסופו של דבר- מי ידאג להם, לאינטרסים ולזכויות שלהם טוב יותר מהם עצמם? הנוער הוא היחיד שיכול לשנות את המצב בשטח וליצור מציאות חדשה. בעינינו הכל תלוי בנוער. אם כן, על השינוי לבוא מבני הנוער, ומכאן- על השינוי להתחיל בחינוך, ולכן הפתרון שלנו הוא בעל גישה חינוכית. 17

20 לפי דעתנו, תפקידו של בית הספר לא מסתכם בהכנת התלמידים לבגרויות; בית הספר אמור גם לחנך לערכים וללמד את התלמידים מיומנויות וכישורים לחיים. זה רק הגיוני שההיכרות של התלמידים עם עולם העבודה והתעסוקה תיערך במסגרת בית הספר. לראייתנו, יש ללמד את התחום והמיומנות הללו באופן מסודר ורשמי במערכת החינוך. לפתרון זה יש גם חסרונות- הפתרון מורכב מבחינה לוגיסטית, הוא מצריך השגת מימון להפעלת המדריכים ולבניית הכלים עבור יום הפעילות, וכמו כן מצריך גם שיתוף פעולה רב בין גופים שונים, ביניהם הסתדרות הנוער העובד והלומד, משרד החינוך ובתי הספר התיכוניים. למרות זאת אנו משוכנעים כי יתרונותיו הרבים של הפתרון עולים על חסרונות אלה, וסמוכים כי ברעיון זה יש פתרון של ממש. אנו מאמינים כי יום פעילות והסברה שכזה, כחובה מוכרת, יהווה פתרון אפקטיבי לבעיית ניצול בני הנוער המועסקים בתחום השעות הנוספות ובכלל באופן כללי, ואף יעשיר את הנוער מעבר לכך כלוואי. 18

21 תוצר בחרנו להפנות את הצעת הפתרון שלנו אל שני גורמים: שר החינוך, מר גדעון סער, ומזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד, מר פסח האוספטר. בחרנו לפנות אל שני גורמים אלה מפני שביכולתם להוציא את הפתרון שלנו לפועל. הפתרון שלנו, יום ההסברה והפעילות לנוער בנושא תעסוקה, מבוסס כולו על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, ובראשו שר החינוך, והסתדרות הנוער העובד והלומד, ובראשה מזכ"ל ההסתדרות. כאמור, על פי הרעיון שלנו, משרד החינוך יכלול כחובה בתוכנית הלימודים יום הסברה ופעילות בנושא תעסוקה לתלמידי כיתות י' ברחבי הארץ. יום ההסברה והפעילות ינוהל על ידי צוות מדריכים חיצוני מטעם תנועת הנוער העובד והלומד שהוכשרו על ידי האיגוד המקצועי לנוער בהתאם, עם אפשרות של השתתפות מורים מבית הספר שעברו הכנה מיוחדת. ידוע לנו שהאיגוד המקצועי לנוער ערוך להכשיר את מדריכי תנועת הנוער העובד והלומד להדרכת ימי ההסברה והפעילות בנושא תעסוקה של בני נוער, וכמו כן מוכן להתחייב להפעיל ימי פעילות שכאלו על בסיס קבוע, בתיאום מלא עם משרד החינוך. הצלחת יום הפעילות תלויה בנכונותם של שני הגופים להשקיע ביום זה הן מבחינה כספית והן מבחינת כוח אדם ולפעול יחדיו. מר גדעון סער ומר פסח האוספטר הינם בעלי ההשפעה הרבה ביותר במשרד החינוך ובהסתדרות הנוער העובד והלומד, ולכן בחרנו לפנות דווקא אליהם. מתוקף הסמכות שניתנה להם כקובעי מדיניות וכמקבלי ההחלטות במסגרת תפקידם, באפשרותם של שני אישים אלה להניע פרויקט בסדר גודל שכזה ולהביא להצלחתו. לדעתנו, סוג התוצר המתאים ביותר לפנות באמצעותו לשר החינוך ולמזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד הוא מכתב. אנו מתכוונים לשלוח מכתבים לשר החינוך, מר גדעון סער, ולמזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד, מר פסח האוספטר, אשר בהם תפורט הצעת הפתרון שלנו. מכתב רשמי הינו כלי המאפשר פנייה ישירה לגורמים אליהם אנו מעוניינים לפנות. באמצעות מכתב נוכל להניע גורמים אלה לפעול לקידום הרעיון שלנו ולהוצאתו לפועל. במכתבים שנכתוב נוכל לפרט את הצעתנו כראוי ולהוסיף הסברים מפורטים באשר לדרך היישום של התוכנית. כמו כן נצרף הסברים לגבי הנדרש מכל גוף לצורך ביצוע הפיתרון. מכתב רשמי הוא דרך מקובלת בפניה לגופים מוכרים באופן מסודר. אנו סבורים כי מכתב הוא האמצעי היעיל והטוב ביותר לצורך פניה לגופים שאכן תוביל למימוש הפרויקט. 19

22 כ' בתמוז תשס"ט 12 ביולי, 2009 לכבוד מר גדעון סער שר החינוך משרד החינוך רח' שבטי ישראל 34 ירושלים אדון נכבד, הנדון: יום הסברה ופעילות בנושא תעסוקה עבור בני נוער בבתי הספר התיכוניים אנו, קבוצת תלמידים מבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, פונים אליך בבקשה לפעול לקידום פתרון בעיית הניצול של בני נוער בירושלים ובארץ המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, ועובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם. במסגרת לימודי מקצוע האזרחות בביה"ס נתבקשנו להכין מטלת ביצוע, בה חקרנו את תנאי העסקתם של בני נוער בירושלים במסעדות, בתי קפה וקיוסקים. מן הממצאים שבידינו עולה כי קיים פער משמעותי בין לשון חוק עבודת הנוער, לבין תנאי העסקתם של בני נוער במציאות. הראיות שאספנו מצביעות על כך שהיקפה של בעיית ניצול בני נוער והעסקתם שעות נוספות בניגוד לחוק הוא עצום. סוגיית ניצול בני הנוער העובדים עולה על סדר היום בעיתונות ובכנסת מידי כמה חודשים, בעיקר בחופשות כאשר מספרם של בני הנוער העובדים עולה, אך עם זאת לא נעשה די לאכיפת החוק ובני נוער ממשיכים להיות מנוצלים בעבודתם. משרד התמ"ת, האחראי על אכיפת חוקי התעסוקה, אינו מצליח לפקח על הגבלת שעות העבודה הנוספות של בני נוער ועל התשלום המיוחד בעדן הקבוע בחוק בשל מחסור ממשי בפקחים. עד כה לא נעשה דבר בעניין. גורם עיקרי לבעיה הוא שבני נוער רבים כלל אינם מודעים לכתוב בחוק- מרבית בני הנוער לא מכירים את זכויותיהם על פי החוק כמועסקים, ומעולם לא נחשפו לחוק עבודת הנוער. מעסיקיהם של בני הנוער מנצלים את אי-מודעותם לחוק, מעסיקים אותם מעבר למכסת השעות המותרת ואינם משלמים להם שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. למעשה, המודעות הלקויה לחוק בקרב בני נוער מועסקים מאפשרת את המשך קיומה של הבעיה. בנוסף, מרבית בני הנוער אינם מוכנים לדווח על בעל עסק אשר מפר את חוק עבודת הנוער מחשש שיפוטרו, וכך לא מתבצע איתור של מעסיקים העוברים על החוק, והחוק אינו נאכף. ניתן לקבוע כי בבסיסה של הבעיה עומדת אי-מודעותם של בני הנוער לחוק, יחד עם מוכנותם לוותר על זכויותיהם ואי-הנכונות שלהם לדווח על בתי עסק שעוברים על החוק. 20

23 שורש הבעיה הוא בגישה של בני הנוער לנושא, באופן המחשבה שלהם, ולכן פתרון אמיתי יהיה פתרון בדרך של חינוך ולימוד. פתרון כזה יטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות. כדי לפתור בעיה זו אנו מציעים לקיים ימי הסברה ופעילות בנושא העסקת בני נוער תלמידי תיכון, כחלק מתוכנית הלימודים ובשיתוף "האיגוד המקצועי לנוער" של הסתדרות הנוער העובד והלומד. אנו מבקשים שתשקול להוסיף לתוכנית הלימודים יום הסברה ופעילות בנושא תעסוקה לתלמידי כיתות י', כפעילות חובה. יום ההסברה והפעילות יערך בשנת הלימודים הראשונה לתיכון, כשמרבית התלמידים כבר מתעניינים בנושא ומתחילים לעבוד בעצמם. על פי התוכנית, תלמידים שלא יהיו נוכחים ביום זה יחויבו בהשלמת החומר הנלמד במסגרת סדנה של האיגוד המקצועי לנוער שתיערך במועד מיוחד. על פי הרעיון שיזמנו, יום זה ינוהל על ידי צוות מדריכים חיצוני מטעם תנועת הנוער העובד והלומד שהוכשרו על ידי האיגוד המקצועי לנוער בהתאם, עם אפשרות של השתתפות מורים מבתי הספר שעברו הכנה מיוחדת. קיימת מסגרת מתאימה בהסתדרות הנוער העובד והלומד להכנה להדרכת ימי הסברה ופעילות שכאלה. בנוסף, האיגוד המקצועי לנוער ערוך להכשיר את מדריכי הנוער העובד והלומד לפעילות מסוג זה, וכמו כן מוכן להתחייב כי ביכולתו להפעיל ימי פעילות שכאלו על בסיס קבוע, בתיאום עם משרד החינוך. אנו מציעים שעל הנושאים והתכנים שיועברו לתלמידים ביום הפעילות יהיה מופקד משרד החינוך, ואו הסתדרות הנוער העובד והלומד תתכנן את דרכי העברת החומר. אפשרות נוספת היא שתוקם וועדה משותפת בנושא של שני הגופים. במהלך יום ההסברה והפעילות ישתתפו התלמידים בפעילויות חווייתיות, יאזינו להרצאות, יצפו במצגות ויקיימו דיונים. כל זאת במטרה לחשוף אותם לנושא, להכיר להם את המערכת, להציג להם את זכויותיהם ואת החוקים השונים הנוגעים לעבודה ובכללם עבודה שעות נוספות, לגרום להם לפתח מודעות וללמד אותם אחריות. אנו מקווים שבכך נצליח לסייע לבני נוער לזהות מתי מעסיקים עוברים על החוק, ולהבין שעליהם לדווח על מעסיקים כאלה כדי לשפר את מצבם וכדי שיזכו ליחס הוגן וייהנו מהזכויות המגיעות להם על-פי חוק. אנחנו שואפים לכך שצעירים וצעירות ישתכנעו ששמירה על החוק מצד אחד ודיווח על מעסיקים המפרים אותו מצד שני הם אינטרסים מובהקים שלהם עצמם ולכן לא יחששו עוד לעשות זאת. יותר מכל אנחנו רוצים להבהיר לנוער שהכוח נמצא בידיו. חשוב שהדגש יושם על ערכים של זכויות, מודעות ואחריות אישית כבני אדם בוגרים ועצמאיים. דוגמאות לתוכנן של הפעילויות השונות שיכללו ביום ההסברה והפעילות הן: - האזנה לעדויות ולסיפורים אישיים של בני נוער שנוצלו במקום עבודתם )בין השאר עבדו שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם כפי שמבטיח החוק(, דיווחו על כך וקיבלו את המגיע להם. - צפייה במצגת ובה פירוט חוק עבודת הנוער ופירוט זכויותיהם של בני הנוער המועסקים. במצגת יודגשו לימוד משמעות המושג "שעות נוספות" ופירוט התשלום המיוחד אשר מחייב החוק עבור עבודה בשעות נוספות. - קיום דיונים סביב נושא הזכויות, החובה לעמוד על זכויותיך והמודעות לכך. - עריכת משחקי חברה שונים שישלבו בתוכם את הנושאים המדוברים בצורה פעילה. 21

24 פתרון יום ההסברה והפעילות הינו פתרון חינוכי המטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות. כידוע לך, החינוך הוא כלי רב עוצמה. זהו אינו פתרון זמני ארעי אלא פתרון אמיתי שאמור להפוך להיות מסורת חינוכית ערכית. לפי דעתנו, תפקידו של בית הספר לא מסתכם בהכנת התלמידים לבגרויות; בית הספר אמור גם לחנך לערכים וללמד את התלמידים מיומנויות וכישורים לחיים. זה רק הגיוני שההיכרות של התלמידים עם עולם העבודה והתעסוקה תיערך במסגרת בית הספר. לפי דעתנו יש ללמד את התחום והמיומנויות הללו באופן מסודר ורשמי במערכת החינוך. הפתרון אכן מורכב מבחינה לוגיסטית, ומצריך מימון להפעלת המדריכים ולבניית הכלים עבור יום הפעילות, וכמו כן מצריך גם שיתוף פעולה של משרד החינוך עם הסתדרות הנוער העובד והלומד ועם בתי הספר התיכוניים. יחד עם זאת, אנו משוכנעים כי מציאת פתרון לבעיית ניצול בני נוער מועסקים היא משימה שחשיבותה היא מהמעלה הראשונה, ושעל משרד החינוך להשקיע משאבים אלו ולהחליט על קיום יום הפעילות וההסברה. אנו פונים אליך, כממונה על ביצוע מדיניות משרד החינוך ועל המנגנון המבצע את התפקידים שבתחום המשרד, ומבקשים ממך לתמוך במיזם זה. אנו מאמינים כי יום פעילות והסברה לבני נוער בנושא תעסוקה, כחובה מוכרת, יהווה פתרון אפקטיבי לבעיית ניצול בני הנוער המועסקים בתחום השעות הנוספות ובכלל באופן כללי, ואף יעשיר את הנוער מעבר לכך כלוואי. הצלחת יום הפעילות תלויה בנכונות משרד החינוך והסתדרות הנוער העובד והלומד לשתף פעולה ולהשקיע ביום זה הן מבחינה כספית והן מבחינת כוח אדם ולפעול יחדיו. מכתב דומה נשלח גם למזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד, מר פסח האוספטר, ובו הציפיות שלנו מההסתדרות. אנו קוראים לשניכם לאחד כוחות ולשתף פעולה לשם מציאת פתרון לבעיית הניצול של נוער מועסק. מתוקף הסמכות שניתנה לך במסגרת תפקידך, באפשרותך להניע פרויקט בסדר גודל שכזה ולהביא להצלחתו. אנו מודים לכבודו על הזמן שהשקיע בקריאת פנייתנו זו ונשמח לעמוד לרשותך ולהיפגש עמך בנוגע לדברים שלעיל. בכבוד רב, ור א, ע, א 2 22

25 כ' בתמוז תשס"ט 12 ביולי, 2009 לכבוד מר פסח האוספטר מזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד רח' קיבוץ גלויות 120 תל אביב אדון נכבד, הנדון: יום הסברה ופעילות בנושא תעסוקה עבור בני נוער בבתי הספר התיכוניים אנו, קבוצת תלמידים מבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים, פונים אליך בבקשה לפעול לקידום פתרון בעיית הניצול של בני נוער בירושלים ובארץ המועסקים בבתי עסק בתחום המזון והמסעדנות במהלך השנה ובפרט במהלך חופשות, ועובדים שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם בניגוד לחוק עבודת הנוער והאמנה לזכויות הילד של האו"ם. במסגרת לימודי מקצוע האזרחות בביה"ס נתבקשנו להכין מטלת ביצוע, בה חקרנו את תנאי העסקתם של בני נוער בירושלים במסעדות, בתי קפה וקיוסקים. מן הממצאים שבידינו עולה כי קיים פער משמעותי בין לשון חוק עבודת הנוער, לבין תנאי העסקתם של בני נוער במציאות. הראיות שאספנו מצביעות על כך שהיקפה של בעיית ניצול בני נוער והעסקתם שעות נוספות בניגוד לחוק הוא עצום. סוגיית ניצול בני הנוער העובדים עולה על סדר היום בעיתונות ובכנסת מידי כמה חודשים, בעיקר בחופשות כאשר מספרם של בני הנוער העובדים עולה, אך עם זאת לא נעשה די לאכיפת החוק ובני נוער ממשיכים להיות מנוצלים בעבודתם. משרד התמ"ת, האחראי על אכיפת חוקי התעסוקה, אינו מצליח לפקח על הגבלת שעות העבודה הנוספות של בני נוער ועל התשלום המיוחד בעדן הקבוע בחוק בשל מחסור ממשי בפקחים. עד כה לא נעשה דבר בעניין. גורם עיקרי לבעיה הוא שבני נוער רבים כלל אינם מודעים לכתוב בחוק- מרבית בני הנוער לא מכירים את זכויותיהם על פי החוק כמועסקים, ומעולם לא נחשפו לחוק עבודת הנוער. מעסיקיהם של בני הנוער מנצלים את אי-מודעותם לחוק, מעסיקים אותם מעבר למכסת השעות המותרת ואינם משלמים להם שכר הולם עבור שעות נוספות כפי שקבוע בחוק. למעשה, המודעות הלקויה לחוק בקרב בני נוער מועסקים מאפשרת את המשך קיומה של הבעיה. בנוסף, מרבית בני הנוער אינם מוכנים לדווח על בעל עסק אשר מפר את חוק עבודת הנוער מחשש שיפוטרו, וכך לא מתבצע איתור של מעסיקים העוברים על החוק, והחוק אינו נאכף. ניתן לקבוע כי בבסיסה של הבעיה עומדת אי-מודעותם של בני הנוער לחוק, יחד עם מוכנותם לוותר על זכויותיהם ואי-הנכונות שלהם לדווח על בתי עסק שעוברים על החוק. 23

26 שורש הבעיה הוא בגישה של בני הנוער לנושא, באופן המחשבה שלהם, ולכן פתרון אמיתי יהיה פתרון בדרך של חינוך ולימוד. פתרון כזה יטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות. כדי לפתור בעיה זו אנו מציעים לקיים ימי הסברה ופעילות בנושא העסקת בני נוער תלמידי תיכון, כחלק מתוכנית הלימודים ובשיתוף "האיגוד המקצועי לנוער" של הסתדרות הנוער העובד והלומד. יום ההסברה והפעילות יערך בשנת הלימודים הראשונה לתיכון, כשמרבית התלמידים כבר מתעניינים בנושא ומתחילים לעבוד בעצמם. על פי התוכנית, תלמידים שלא יהיו נוכחים ביום זה יחויבו בהשלמת החומר הנלמד במסגרת סדנה של האיגוד המקצועי לנוער שתיערך במועד מיוחד. סדנאות מיוחדות אלו יערכו בסניפים או קנים מקומיים של הנוער העובד והלומד ויועברו על ידי המדריכים באותו הסניף אשר עברו הכשרה מתאימה. על פי הרעיון שיזמנו, יום זה ינוהל על ידי צוות מדריכים חיצוני מטעם תנועת הנוער העובד והלומד שהוכשרו על ידי האיגוד המקצועי לנוער בהתאם, עם אפשרות של השתתפות מורים מבתי הספר שעברו הכנה מיוחדת. אנו מבקשים שתשקול להוסיף להכשרה שעוברים מדריכים בנוער העובד והלומד כלים אשר יאפשרו לנבחרים שבהם להעביר ימי פעילות שכאלו. אנחנו מאמינים כי קיימת מסגרת מתאימה בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אשר אתה עומד בראשה, להכנה להדרכת ימי הסברה ופעילות שכאלה. בבירור טלפוני שערכנו עם נציגים מטעם ההסתדרות נאמר לנו שהאיגוד המקצועי לנוער אכן ערוך להכשיר את מדריכי הנוער העובד והלומד לפעילות מסוג זה, וכמו כן מוכן להתחייב כי ביכולתו להפעיל ימי פעילות שכאלו על בסיס קבוע, בתיאום עם משרד החינוך. אנו מציעים שעל הנושאים והתכנים שיועברו לתלמידים ביום הפעילות יהיה מופקד משרד החינוך, ואו הסתדרות הנוער העובד והלומד תתכנן את דרכי העברת החומר. אפשרות נוספת היא שתוקם וועדה משותפת בנושא של שני הגופים. במהלך יום ההסברה והפעילות ישתתפו התלמידים בפעילויות חווייתיות, יאזינו להרצאות, יצפו במצגות ויקיימו דיונים. כל זאת במטרה לחשוף אותם לנושא, להכיר להם את המערכת, להציג להם את זכויותיהם ואת החוקים השונים הנוגעים לעבודה ובכללם עבודה שעות נוספות, לגרום להם לפתח מודעות וללמד אותם אחריות. אנו מקווים שבכך נצליח לסייע לבני נוער לזהות מתי מעסיקים עוברים על החוק, ולהבין שעליהם לדווח על מעסיקים כאלה כדי לשפר את מצבם וכדי שיזכו ליחס הוגן וייהנו מהזכויות המגיעות להם על-פי חוק. אנחנו שואפים לכך שצעירים וצעירות ישתכנעו ששמירה על החוק מצד אחד ודיווח על מעסיקים המפרים אותו מצד שני הם אינטרסים מובהקים שלהם עצמם ולכן לא יחששו עוד לעשות זאת. יותר מכל אנחנו רוצים להבהיר לנוער שהכוח נמצא בידיו. חשוב שהדגש יושם על ערכים של זכויות, מודעות ואחריות אישית כבני א 2 בוגרים ועצמאיים. דוגמאות לתוכנן של הפעילויות השונות שיכללו ביום ההסברה והפעילות הן: - האזנה לעדויות ולסיפורים אישיים של בני נוער שנוצלו במקום עבודתם )בין השאר עבדו שעות נוספות ללא קבלת שכר הולם כפי שמבטיח החוק(, דיווחו על כך וקיבלו את המגיע להם. 24

27 צפייה במצגת ובה פירוט חוק עבודת הנוער ופירוט זכויותיהם של בני הנוער המועסקים. במצגת יודגשו לימוד משמעות המושג "שעות נוספות" ופירוט התשלום המיוחד אשר מחייב החוק עבור עבודה בשעות נוספות. קיום דיונים סביב נושא הזכויות, החובה לעמוד על זכויותיך והמודעות לכך. עריכת משחקי חברה שונים שישלבו בתוכם את הנושאים המדוברים בצורה פעילה פתרון יום ההסברה והפעילות הינו פתרון חינוכי המטפל בשורש הבעיה, לעומק וביסודיות. כידוע לך, החינוך הוא כלי רב עוצמה. זהו אינו פתרון זמני ארעי אלא פתרון אמיתי שאמור להפוך להיות מסורת חינוכית ערכית. לפי דעתנו, תפקידו של בית הספר לא מסתכם בהכנת התלמידים לבגרויות; בית הספר אמור גם לחנך לערכים וללמד את התלמידים מיומנויות וכישורים לחיים. זה רק הגיוני שההיכרות של התלמידים עם עולם העבודה והתעסוקה תיערך במסגרת בית הספר. לפי דעתנו יש ללמד את התחום והמיומנויות הללו באופן מסודר ורשמי במערכת החינוך. הפתרון אכן מורכב מבחינה לוגיסטית, ומצריך מימון להפעלת המדריכים ולבניית הכלים עבור יום הפעילות, וכמו כן מצריך גם שיתוף פעולה של הסתדרות הנוער העובד והלומד עם משרד החינוך ועם בתי הספר התיכוניים. יחד עם זאת, אנו משוכנעים כי מציאת פתרון לבעיית ניצול בני נוער מועסקים היא משימה שחשיבותה היא מהמעלה הראשונה, ושעל הסתדרות הנוער העובד והלומד להשקיע משאבים אלו ולהחליט על קיום יום הפעילות וההסברה. אנו פונים אליך, כעומד בראש הסתדרות הנוער העובד והלומד, ומבקשים ממך לתמוך במיזם זה. אנו מאמינים כי יום פעילות והסברה לבני נוער בנושא תעסוקה, כחובה מוכרת, יהווה פתרון אפקטיבי לבעיית ניצול בני הנוער המועסקים בתחום השעות הנוספות ובכלל באופן כללי, ואף יעשיר את הנוער מעבר לכך כלוואי. הצלחת יום הפעילות תלויה בנכונות הסתדרות הנוער העובד והלומד ומשרד החינוך לשתף פעולה ולהשקיע ביום זה הן מבחינה כספית והן מבחינת כוח א 2 ולפעול יחדיו. מכתב דומה נשלח גם לשר החינוך, מר גדעון סער, ובו הציפיות שלנו ממשרד החינוך. אנו קוראים לשניכם לאחד כוחות ולשתף פעולה לשם מציאת פתרון לבעיית הניצול של נוער מועסק. מתוקף הסמכות שניתנה לך במסגרת תפקידך, באפשרותך להניע פרויקט בסדר גודל שכזה ולהביא להצלחתו. אנו מודים לכבודו על הזמן שהשקיע לקריאת פנייתנו זו ונשמח לעמוד לרשותך ולהיפגש עמך בנוגע לדברים שלעיל. בכבוד רב, א, ע, א 2 ר 25

28 יומן למידה אישי- א רפל ציה לאחר ס ירת הספרות- : נהניתי לעבוד לראשונה עם חבריי לקבוצה. הרגשתי שאני יכול לתרום לקבוצתי והייתי מרוצה מכך שחבריי הקבוצה גילו רגישות אחד כלפי השני ונתנו לכל אחד לבטא את דעותיו. זאת הייתה הפעם הראשונה שקראתי את חוק עבודת נוער ולמדתי כמה דברים שלא ידעתי קודם לכן. הקריאה של החוק בקרב חברי הקבוצה תרמה לכל אחד מאיתנו ידע בנושא העסקת בני נוער אשר בלעדיו לא היינו יכולים להמשיך לעבוד. תרמתי לניסוח הבעיה הראשונית וחשבתי על מושגים באזרחות הקשורים לנושא שבו התמקדנו. : בפגישה זו דיברנו על המקומות בהם אנו יכולים למצוא את מבוקשנו - מקומות שבהם נעשות הפרות חמורות של חוק עבודת הנוער. כל אחד בתורו העלה רעיון בדבר מקום עבודה שעליו נוכל להתבסס במטלת הביצוע, ובתום הכינוס הקבוצתי השני סוכם שנחפש בני נוער המועסקים כמוכרי פרחים או עובדי ניקיון. בפגישה זו הרגשתי שנעשית חלוקת עבודה שווה בין חברי הקבוצה ושכולם תורמים כמיטב יכולתם. : היום התחלתי בחיפושים אחר עובדי פרחים אך לא מצאתי. חיפשתי ליד הקניון אך המוכר שם היה מבוגר ולא נער. גם בשכונת קריית-היובל מוכר הפרחים היה מבוגר. הגעתי למסקנה שיהיה לנו קשה למצוא מספר בני נוער העובדים כמוכרי פרחים ולכן תליתי תקוות בעובדי הניקיון אשר עובדים בשכונתי, שכונת מלחה. אני חושב שהחיפוש אחר בני נוער המועסקים כמוכרי פרחים הקשה והאט על התקדמותנו במטלת הביצוע משום שבתקופה זו מספר מצומצם של בני נוער מועסקים, ובוודאי שבתחום מכירות הפרחים. אם נבזבז עוד זמן רב על חיפוש בני נוער המועסקים כמוכרי פרחים נחרוג מלוח הזמנים ונפגע בהתקדמותנו במטלת הביצוע. לפי דעתי, יש מקום לשינוי באופן המחשבה שלנו ועלינו לנסות לחפש מקומות שבהם מועסקים בני נוער באופן קבוע. כמובן שמציאת נער אחד אינה מספיקה, אך אפילו נער אחד לא הצלחנו למצוא עד עתה. לכן, יכול להיות שנצטרך בהמשך לפנות לכיוון אחר כדי שנוכל להתקדם בשלבי מטלת הביצוע. 26

29 : היום חיפשתי בני נוער המועסקים בחברת הניקיון "הילה", אשר אחראית על ניקיון הבניין אשר סמוך לביתי, אך העובדים היו מבוגרים. התאכזבתי מכך שלא מצאתי בני נוער עובדים וחשתי במידה מסוימת חוסר תרומה לקבוצה. ציפיתי מאוד למצוא בני נוער שמועסקים בחברת ניקיון זו משום שבעבר ראיתי בני נוער שמועסקים בחברה זו. : החלטנו לאחר התלבטויות כיצד לנסח את הבעיה. הרגשתי שאני מהווה חלק פעיל מהקבוצה. חברי הקבוצה האירו את פניי והרחיבו את אופקי חשיבתי. היה כיף ללמוד מחבריי לקבוצה - דבר אשר חשוב מאוד, לטעמי, בעבודה קבוצתית. : סיכמנו היום כיצד צריכה הבעיה להיות מנוסחת וסיכמנו ששנים מהמשתתפים תיקונים, במידת הצורך, בניסוח הבעיה. לדעתי, יש לנו שיתוף פעולה נהדר בקבוצה ואני בטוח שנפיק ממנו הרבה בהמשך. : מצאתי היום בעיתון "ידיעות אחרונות" כתבה שבה מפרסם משרד התמ"ת נתונים על בני נוער שהועסקו בשנת 2008, ואני חושב שנוכל להיעזר בכתבה זו בהמשך. מציאתו של מאמר זה תורמת, הן בכך שמהמאמר עולים מימדי הבעיה אותה אנו חוקרים, הן להתקדמותה של הקבוצה בשלבי מטלת הביצוע והן לעמידה בלוח הזמנים שהציבה הקבוצה. : במסגרת השיעור ישבנו בספרייה וחיפשנו מקורות. חבריי ואני הצענו מספר מקורות שיוכלו לעזור לנו. דנו בהם, ובמהלך הדיון התעוררו בינינו חילוקי דעות, אך בסופו של דבר החלטנו על מקורות שלדעתי הם יעילים ואמינים בשביל סקירת הספרות. אני חייב לציין שככל שהקבוצה דנה על מקור לסקירת הספרות ומראה את יתרונותיו וחסרונותיו, כך אנו מתעמקים במקור יותר, ואם ייעשה במקור זה שימוש בשלב סקירת הספרות, אין ספק שיבוצע ביעילות ובהצלחה. : מצאתי בביתי כתבה מעיתון "מעריב" בנוגע לנתונים על ניצול בני נוער מועסקים. הייתי מרוצה ממציאת כתבה זו משום שהיא תוצאה מעבודתי הרציפה שנעשתה ללא ספק בהשראתה ובתמיכתה של הקבוצה. :

30 במסגרת עבודתנו עם המחשב היום מצאנו עוד מקורות לסקירת הספרות. כל חברי הקבוצה הסכימו על המקורות הללו. מתוך המקורות שנבחרו סוכם שאסכם שלושה מקורות מידע. שמחתי על משימה זו, לדעתי זוהי תרומה נפלאה לקבוצה, והיא גורמת לי לתחושת סיפוק עצמי. משתתף אחד ואני היינו אחראים על סיכום ארבעת המפגשים הקבוצתיים הראשונים. : עבדתי על סקירת הספרות בהתאם למקורות שסיכמנו שאעבוד עליהם, והעשרתי את הידע שלי בנושא ניצולם של בני נוער בעת העסקתם. השתדלתי לעשות את המיטב שאני יכול גם בשבילי וגם בשביל הקבוצה. נחשפתי לדעות של אנשים העוסקים בתחום. התעניינתי מאוד לראות מה הם חושבים ומה הם מציעים לעשות על מנת להגיע לפתרון המצב בו בני נוער מנוצלים בעת העסקתם. עבדתי עם ר וגם על היומן הקבוצתי ונהניתי מאוד לעבוד איתה. ניתן לראות שבמקרים רבים העבודה בקבוצה מתבצעת בקרב יחידים או זוגות וזה דבר שאותו הייתי רוצה לשפר. כמובן שנהניתי לעבוד לבד וגם בזוגות, אני חושב שאנו צריכים לעבוד יותר כקבוצה וזה דבר שאני מצפה שישתפר בהמשך. :11.3 נפגשנו בבית של א, חברי לקבוצה, ודנו על סקירת הספרות ועל היומן הקבוצתי. כל חברי הקבוצה היו מרוצים מעבודתו של כל אחד. הרגשתי מלא מוטיבציה להמשיך עקב הביטחון שהעניקו לי שאר חבריי לקבוצה. גיליתי שאני מעריך את עבודתי פחות מחבריי ושמחתי מאוד נוכח תגובותיהם. לדעתי, שיתוף הפעולה בקבוצה מעולה ואנחנו נהנים לעבוד אחד עם השני. הייתי מרוצה מאוד מהעבודה של א 2 וע בקשר ליומן הקבוצתי, ומהניסוחים של ר ו ע של הבעיה. ניתן לומר שאנו עומדים בלוח הזמנים, ופידבק על כך קיבלנו ממורתנו, גב' זהבה אנוש. אני שמח שאלו הם חבריי לקבוצה. רפל ציה בסוף התהליך- :24.3 עבדנו במסגרת שיעור אזרחות בכיתה על המשך מטלת הביצוע. במסגרת שיעור זה נחשפתי לראשונה לדרישות בנוגע לבניית כלי לאיסוף נתונים מהשטח. הייתי סבור ששאלון יהיה טוב יותר לעבודתנו וזאת רק על סמך ניסיון קודם בעבודות שעשיתי בעבר. לאחר התייעצות בין חברי הקבוצה הוסכם על ריאיון ככלי המחקר שבאמצעותו נאסוף נתונים מן השטח. הייתי מאוכזב מהבחירה בריאיון אך הבנתי שזוהי עבודה כקבוצה ולא עבודה אישית ולכן עליי לקבל את ההחלטה. אני חושב שהייתי צריך לפעול אחרת בעניין זה. אולי הנימוקים שלי לבחירת השאלון לא היו מספיק טובים והייתי צריך להבהירם יותר על מנת 28