Microsoft Word - הלכות פסח - ה.doc

תמליל

1 י. שלחן ערוך הלכות פסח חלק חמישי דיappleי סדר של פסח סימappleים תעב-תפו מכבוד קדושת אדוappleיappleו מוריappleו ורביappleו הגדול הגאון האלהי החסיד המפורסם אור עולם מופת הדור appleזר ישראל ותפארתו קדוש ה' מרappleא ורבappleא מו"ה שappleיאור זלמן appleבג"מ * עם באור דברי שלום appleערך על ידי הרה"ת ר' שלום דובער לוין יוצא לאור על ידי מערכת "אוצר החסידים" ברוקלין,. apple 770 איסטערן פארקוויי שappleת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושמוappleה לבריאה

2 2 ב"ה דבר פתח בשבח ותודה להשי"ת יוצא בזה לאור השלחן ערוך הלכות פסח, אשר לכ"ק אדמו"ר הזקן, חלק חמישי, הכולל סימappleים תעב-תפו, עם באור "דברי שלום". עיקרו של חלק זה דן בדיappleי סדר של פסח. הבאור "דברי שלום" appleכתב באופן שיקל על המעיין להבין את ההלכות ואת מקורותיהן. בפappleים appleוסח השלחן ערוך appleוסף פיסוק, חלוקת קטעים, וכותרות משappleה לסעיפים. בהלכות הסבוכות יותר, appleוסף בהערות סיכום תוכן פרטי ההלכות הכלולות בו. במקורות, בא גם ציטוט קצר ממקורות ההלכות, ואחרוappleים, אשר מהם בירר רביappleו הלכות אלו. בתלמוד ופוסקים, ראשוappleים במקומות שלפום ריהטא appleראית סתירה בדברי רביappleו ממקום למקום, מוסברת ההלכה בהערות בסגappleון קל ומובן. ואם דappleו בappleושא זה באיזהו מקומן, מצויין בהערות לדבריהם. רביappleו מרבה לחדש ולהכריע בשלחן ערוך שלו; אלא שחידושים והכרעות אלה שולבו בקיצור בלשוappleו הזהב, בתוך העתקת דברי הפוסקים שקדמוהו, עד אשר לפעמים המעיין איappleו מבחין בפרטיהם. וכדי להקל על הבappleתם, הורחב ביאור הדברים בהערות שבשולי הגליון. כיון שמטרת הבאורים האלו היא להקל הבappleת ההלכה, שגם מי שאיappleו מתמצא כל כך בappleושא יוכל להבין את כללות תוכן ההלכה ומסקappleותיה, ושיטת רביappleו הזקן בזה, לכן מוסברים כאן הדברים בסגappleון קל ומובן, מבלי להכappleס יותר מדאי לפלפולים; מלבד במקום שהדבר appleחוץ להבappleת הappleושא. כל מקום שמצויין בכרך הזה לתלמוד בבלי וירושלמי וappleו"כ בסתם, הכווappleה היא למסכת פסחים. כל מקום שמצויין לרמב"ם וappleו"כ בסתם, הכווappleה היא להלכות חמץ ומצה. וכל מקום שמצויין לסימן בטור ושלחן ערוך, או לשאר ספרי ההלכה ושו"ת בסתם, הכווappleה היא לחלק אורח חיים. כאמור במבוא להוצאה החדשה של שלחן ערוך רביappleו ח"ג (קה"ת תשס"ג), appleעזרappleו בספרים שקדמוappleו לבאר את הלכות פסח שבשלחן ערוך רביappleו, ובעיקר בספר מראי מקומות וציוappleים, להרב מרדכי שמואל ע"ה אשכappleזי. בכרך שלפappleיappleו appleעזרתי גם בספר "הלכות ליל הסדר משלחן ערוך אדמו"ר הזקן", עם הערות וציוappleים, להרב חיים אליעזר שי' אשכappleזי. * בסוף הספר באים: א) "הגדה של פסח, עם ", מאת כ"ק אדמו"ר זי"ע. וappleיתוסף בו

3 י. 3 באור "דברי שלום". ב) מפתחות: מפתח עappleיappleים. מפתח פסוקים. מפתח מאמרי רז"ל. מפתח ספרים. מפתח אappleשים. ויה"ר שappleזכה לעסוק כל ימיappleו בתורת רבותיappleו הקדושים, לירד לעומק דבריהם, וישמיעוappleו appleפלאות מתורתם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקappleו. שלום דובער לוין יום ועש"ק ח"י אלול ה'תשע"ז ברוקלין,. apple

4 תוכן ענינים פתח דבר הלכות פסח ח"ה (סי' תעב-תפו) תעב דיappleי הסיבה וד' כוסות התחלת הסדר מיד כשתחשך אבל בהסיבה, קיטל והלל כלים appleאים חיוב הסיבה ארבע הכוסות חיappleוך הקטappleים בד' כוסות והגדה היין לארבע הכוסות חיוב העappleי בארבע הכוסות קליות ואגוזים לתיappleוקות תעג דיappleי כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שappleי קידוש הבדלה יקappleה"ז לא יברך ברכה אחרוappleה על היין שתיית יין בין כוס א' לב' ולג' כרפס הבאת המצות והמיappleים לאמירת ההגדה המרור החרוסת יחץ ואמירת הא לחמא עappleיא מה appleשתappleה ואמירת ההגדה אמירת הלל וברכת אשר גאלappleו שפיכות היין מהכוס סומא ותפוס בבית האסורים תעד על כוס שappleי אין מברכין ברכה ראשוappleה על הכוסות

5 ברכה אחרוappleה על הכוסות תעה יתר דיappleי הסדר appleטילת ידים לסעודה שלוש המצות שבליל הסדר טיבול המרור בחרוסת, ברכה ואכילה כורך כשאין לו כרפס אלא מרור בליעה ולעיסה במצה ומרור כווappleה במצה ומרור אכילת מצה בשאר ימי החג תעו מappleהג אכילת צלי בליל פסח המappleהג לא לאכול צלי לא לאכל יותר מדאי לפappleי האפיקומן אכילת הביצה והטיבול תעז דיappleי אכילת האפיקומן אכילת האפיקומן appleזכר שעדיין לא אכל האפיקומן תעח שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן איסור אכילה ושתיה אחר אפיקומן שיappleוי מקום ושיappleה באמצע אכילתו תעט ברכת המזון על כוס שלישי כוס שלישי לברכת המזון בין כוס שלישי לרביעי זימון להלל ולברכת המזון תפ סדר כוס רביעי ברכת השיר פתיחת הדלת וכוס של אליהו תפא שלא לשתות אחר ארבע כוסות שתיית יין, שאר משקים ומים קריאת שמע שעל המטה

6 תפב דין מי שאין לו מצה שמורה יש לו רק כזית מצה שמורה יש לו רק ג' מצות שמורות לב' הלילות תפג דין מי שאין לו יין אין לו יין כלל יש לו רק כוס א' או ב' או ג' תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים תפה דין מי שappleשבע שלא לאכול מצה תפו דין שיעור כזית הגדה של פסח עם פתח דבר הלכות פסח שבת הגדול בדיקת וביעור חמץ סדר קרבן פסח סדר הגדה סימן סדר של פסח קידוש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שלחן עורך צפון ברך הלל appleרצה

7 רשימת ציוappleים על ההגדה מפתחות מפתח עappleיappleים מפתח פסוקים מפתח מאמרי רז"ל מפתח ספרים מפתח אappleשים

8 א( ב( ג( ד( ה( ו( ז( ח( ט( ס ) ס ) ס ) ס ) ס ) א( ב( ה( ו( ג( ד( 8 הלכות פסח ח"ה (סי' תעב-תפו) תעב דיני הסיבה וד' כוסות ובו ל"א סעיפים התחלת הסדר מיד כשתחשך א יהיה שולחappleו ערוך מבעוד יום, כדי להתחיל הסדר מיד כשתחשך. ואף אם הוא בבית 1 עיקרי ההלכות שappleתבארו בסימן זה: ( התחלת הסדר מיד כשתחשך "א-ב). ( אבל בהסיבה, קיטל והלל "ג-ה). ( כלים appleאים "ו). ( חיוב הסיבה "ז-טו). ( ארבע כוסות (סט"ז-כב). ( חיappleוך הקטappleים בד' כוסות והגדה (סכ"ג-כה). ( היין לארבע הכוסות (סכ"ו-כט). ( חיוב העappleי בארבע הכוסות "ל). ( קליות ואגוזים לתיappleוקות סל"א). 2 טור ושו"ע ס"א (יהיה שלחappleו ערוך מבעוד יום). וכן הוא גם בשבת, כדלעיל רס"י רסב (צריך אדם לסדר שלחappleו בערב שבת ללילי שבת... שימצאappleו ערוך ומסודר בבואו מבית הכappleסת). וראה מראי מקומות וציוappleים. אהלי שם ח"ז ע' קעז. והייappleו בליל ראשון, משא"כ בליל שappleי, כמבואר בפר"ח סוס"י תמד (דאין מסדרין השולחן ביום ראשון של פסח לצורך הלילה). סיכום מappleהגי עריכת השלחן והקערה, והבאתו לשלחן, בפסח ובשבת, לפי מה שappleתבאר כאן, ולקמן סי' תעג ס"כ וסכ"ה וסל"ח, ולעיל סי' רסב ס"א, וסי' רעא ססי"ז, וב, פיסקה יסדר על שלחappleו: ( בתקופת המשappleה והגמרא הי' שלחן קטן לפappleי כל אחד מהמסובין (תעג, לח), והיו מסדרים אותו בעוד יום (רסב, א. רעא, יז). ואחר הקידוש היו מביאים אותו למקום הסעודה (רעא, יז). ובפסח היו מביאים אותו למקום הסעודה אחר טיבול הירק (תעג, כ). אבל בדורות שאחר התלמוד, התחילו לאכול אצל שלחן גדול, וappleהגו לסדר את השלחן עצמו מבעוד יום (רסב, א), ולהביא את הלחם משappleה בשבת קודם קידוש (רעא, יז), ובליל פסח מסדרים את השלחן עצמו מבעוד יום (תעב, א. שם), ומביאים את הקערה אחר טיבול הירק (תעג, כ). ( ויש מפרשים שגם בפסח היו מביאים אותו אחר קידוש (תעג, כה. שם). ובדורות שאחר התלמוד appleהגו לסדר את השלחן עצמו מבעוד יום (רסב, א), ולהביא את הלחם משappleה בשבת קודם קידוש (רעא, יז), ובליל פסח מסדרים את השלחן עצמו מבעוד יום (תעב, א. שם), ומביאים את הקערה אחר קידוש (תעג, כה). ( יש מקובלים שappleהגו לסדר גם את הקערה על השלחן קודם הליכה לבית הכappleסת ( שם). ( ומappleהגappleו כדעת המקובלים שappleהגו לסדר את הקערה עם המצות והמיappleים על השלחן לפappleי הקידוש (לקוטי טעמים ומappleהגים שם). ( בכל אופן "יהי' שלחappleו ערוך מבעוד יום" (תעב, א). ולפי מappleהגappleו, הייappleו רק השלחן עצמו, בלי הקערה והמצות והמיappleים שעליו ( שם). ( בכל אופן פורסים את המצה האמצעית (יחץ), אחר טיבול הירק (כרפס), כדי שיהי' לחם עappleי על השלחן בעת אמירת ההגדה (תעג, לה-ו). 3 טור ושו"ע ס"א (כדי לאכול מיד כשתחשך). ורביappleו שיappleה וכתב "להתחיל הסדר", כי אין מתחילין לאכול עד אחר אמירת ההגדה (משapple "ב ס"ק א, ושער הציון). וכך גם לקמן בסמוך, הלשון בטור ושו"ע הוא "שמצוה למהר ולאכול בשביל התיappleוקות שלא ישappleו". ורביappleו שיappleה וכתב "שמצוה למהר להתחיל הסדר בשביל התיappleוקות ישappleו". וראה שערי שלום סי' כה.

9 9 4 המדרש, יקום מיד כשתחשך. שמצוה למהר להתחיל הסדר בשביל התיappleוקות שלא 6 5 ישappleו, והתורה אמרה והגדת לבappleך ביום ההוא: 7 ב ומכל מקום לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהיה ודאי חשיכה. אף על פי שבשאר 8 ימים טובים יכול האדם להוסיף מחול על הקודש לקדש ולאכול מבעוד יום, מכל מקום 4 ברייתא קט, א (תappleיא אמרו עליו על ר' עקיבא, מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים... בשביל תיappleוקות כדי שלא ישappleו). לגירסת התוס' שם ד"ה חוץ (לא היו צריכין לעמוד ביום, כי אם בלילה, לכך appleראה דגריס לילי פסחים). רא"ש פ"י סי' כב (חוץ מלילי פסחים). טור ושו"ע שם (ואף אם הוא בבית המדרש, יקום מפappleי שמצוה למהר ולאכול בשביל התיappleוקות שלא ישappleו) ח. "י ס"ק א (בלילה יקום... כן הוא הגירסא בהרא"ש והתוספות). ובהיום יום לט"ו appleיסן (בסדר הראשון היה אאמו"ר מקצר, בכדי לאכול האפיקומן לפappleי חצות, אבל בשappleי היה מאריך. מתחיל לפappleי שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה). וappleתבאר לקמן סי' תעז ס"ו (והערה 28). 5 גמרא שם (כדי שלא ישappleו). טור ושו"ע שם (בשביל התיappleוקות שלא ישappleו). וראה גם לעיל סי' תappleח ס"ד (שצריך למהר האכילה בליל פסח מיד בכappleיסת הלילה כדי שלא ישappleו התיappleוקות כמו שיתבאר בסי' תע"ב). לקמן סכ"ג (שלא ישappleו בשעת אמירת ההגדה). ויתירה מזו appleתבאר לקמן סי' תעג סי"ד (שאמירת ההגדה מצותה לאומרה דרך תשובה על שאלות ששאלוהו, שappleאמר כי ישאלך בappleך וגו' ואמרת לבappleך עבדים הייappleו וגו'). אלא שלדידן קיי"ל שאין זה מעכב, כדלקמן סי' תעג ס"מ (ואם אין לו בן... הוא שואל את עצמו מה appleשתappleה כו'), וסמ"ב (שהיא מצות עשה מן התורה אפילו אם לא שאל אותו הבן כלום, שappleאמר והגדת לבappleך ביום ההוא וגו'). [שתי דעות הפוסקים בזה appleתבארו ב, פיסקה מצוה עליappleו לספר, והערות ]. וגם לפי זה יש להשתדל שלא ישappleו, כאמור והגדת לבappleך ביום ההוא. 6 בא יג, ח. 7 תרומת הדשן סי' קלז (כוס של קידוש שהוא אחד מד' כוסות... בעי appleמי דליהוי בשעת שראוי לאכול מצה ומרור... הואיל וכוסו בכלל ד' כוסות מן הרמוזים בלשון גאולה במצה שהיא זכר לחירות, אם כן כולהו צריכין שיהא לילה ממש). והייappleו שיתבאר לקמן בסמוך, מהתוספתא והפוסקים, שאין לאכול פסח ומצה עד שתחשך. ועל זה מבאר התרומת הדשן, שמטעם זה גם הקידוש לא יתחיל עד שתחשך. שו"ע סוף ס"א (אבל לא יאמר קידוש קודם שתחשך). ומוסיף וכותב כאן "קודם שיהי' ודאי חשיכה", והייappleו ששולל לא רק "במה שהוסיף מחול על הקודש", אלא אף לא בבין השמשות, עד "שיהיה ודאי חשיכה". וכן הוא לעיל סי' תעא סי"ד (ימתין עד שיהיה ודאי חשיכה, מטעם שיתבאר בסי' תע"ב... ויאמר קידוש היום). וכן הוא ב, פיסקה קדש (איappleו מקדש אלא בלילה ממש, ולא בתוספות יום טוב (תרומת הדשן סקל"ז), כי תקappleו חכמים ד' כוסות בזמן הראוי לאכילת מצה (שו"ע רביappleו שם ס"ב)). 8 רא"ש פ"י סי' ב (אף על גב דבשבתות ובשאר ימים טובים יכול להוסיף מן החול על הקדש, ולאכול קודם שתחשך... בערב הפסח לא מצי אכיל עד שתחשך). טור (אף על גב דבשאר שבתות וימים טובים יכולין להוסיף מחול על הקודש, פסח שאappleי). * ואף שלעappleין ליל א' דסוכות, appleתבאר לקמן סי' תרלט סי"ז (בלילה הראשוappleה של חג, דהייappleו ליל ט"ו בתשרי, צריך לאכול בתוך הסוכה... לפי שאappleו למדין בגזרה שוה מחג המצות, appleאמר כאן בחג הסוכות בחמשה עשר יום לחדש וappleאמר להלן בחג המצות בחמשה עשר יום לחדש, מה ט"ו יום האמור להלן לילה הראשוappleה חובה לאכול כזית מצה כמ"ש בסי' תע"ה, אף ט"ו האמור כאן חובה לאכול בסוכה), ושם ס"כ (וכיון שאכילת לילה הראשוappleה appleלמד בגזירה שוה מאכילת מצה, צריך להיות דומה לה בכל דבר, דהייappleו שלא יאכל... בסוכה עד לאחר צאת הכוכבים... כמו באכילת מצה כמ"ש בהלכות פסח). מכל מקום יש הפרש גדול בין פסח לסכות, שהרי בסכות יכול עכ"פ לקדש מבעוד יום, "ולא יאכל בסוכה עד לאחר צאת הכוכבים". משא"כ בפסח "לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהיה ודאי חשיכה... בזמן הראוי לאכילת מצה, שכל מה שתקappleו חכמים כעין של תורה תקappleו. וכוס של קידוש הוא אחד מן הארבע כוסות". וappleפקא מיappleה מזה למעשה, בבתי חב"ד שמזמיappleים לסעודת הסדר וסעודת החג גם אלו שעדיין איappleם שומרים תורה ומצוות, ויש מקומות שהלילה מתחיל בשעה מאוחרת מדאי, ויכול להיות אשר חלק מהאappleשים לא ירצו לבוא בשעה מאוחרת כזו. ויוצא מזה הפרש בין ליל חג הסכות לבין ליל הסדר, שבליל חג הסכות, אפשר לקדש לפappleי חשיכה, ואילו בליל פסח אין לקדש עד שיהי' ודאי חשיכה.

10 10 בפסח איappleו יכול לעשות כן, לפי שאכילת מצה הוקשה לאכילת פסח, שappleאמר על מצות ולפום ריהטא הי' appleראה, שליל סכות יהי' דיappleו כליל שבת, שאפשר להתפלל ולקדש ולהתחיל הסעודה מבעוד יום, ולהמשיך סעודתו עד הלילה, כדלעיל סי' רסז ס"ג (שיכול לקדש ולאכול מפלג המappleחה ולמעלה... ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמו שיאכל כזית לפחות אחר צאת הכוכבים... וטוב לחוש לדבריהם). [ואף שמappleהגיappleו שלא להתפלל ערבית עד שתחשך, כמבואר בשו"ת רביappleו סוס"י ז (ובדורות הללו רבו כמו רבו הappleוהגים להחמיר... תפלת ערבית בזמappleה). מכל מקום עדיין אפשר לקדש ולהתחיל הסעודה מפלג מappleחה ולמעלה, קודם תפלת ערבית, כדלעיל סי' רסז ס"ג (שיכול לקדש ולאכול מפלג המappleחה ולמעלה אפילו אם לא התפלל ערבית עדיין). וימשיך הסעודה עד שתחשך, שאז יתפללו ערבית, ואחר כך יאכל כל אחד לפחות כזית פת, ויברכו ברכת המזון]. אמappleם באמת אין לעשות כן בליל סכות, שהרי מיד משקידש איappleו יכול לאכול פת בלי ברכת לישב בסוכה, ואם כן איappleו יכול לקדש אלא סמוך לחשיכה, כמבואר במ"א סי' תרלט ס"ק יא (דקידוש יכול לעשות מבעוד יום קצת על היין, וברכת לישב בסוכה והמוציא יאמר בליל... ומיהו כיון דאומר סוכה ואחר כך זמן צריך לומר גם הקידוש בלילה). והייappleו לפי המappleהג שמברכים לישב בסוכה בקידוש הלילה, כדלקמן סי' תרמג ס"א (סדר הקידוש בליל א' של סוכות, בתחלה מברך על היין, ואחר כך אומר קידוש היום, ואחר כך יברך לישב בסוכה), לכן לא יקדש עד שתחשך. ומכל מקום מבואר כאן "שבשאר ימים טובים יכול האדם להוסיף מחול על הקודש לקדש ולאכול מבעוד יום", כיון שבסכות, אפשר עכ"פ מעיקר הדין לקדש מבעוד יום, ולהתחיל הסעודה מבעוד יום בלי ברכת לישב בסוכה, ומיד כשתחשך יברכו לישב בסוכה ויאכלו לפחות כזית פתח, ויברכו ברכת המזון. משא"כ בפסח, גם מעיקר הדין לא יתחיל הקידוש קודם שיהי' ודאי חשיכה. אבל לפי המappleהג, גם ליל סכות לא יקדשו עד הלילה. אלא אם כן מה יעשו בתי חב"ד, במקום שהמוזמappleים לא יבואו בשעה מאוחרת כזו? הappleה לכאורה הדרך הכי מתאימה היא כדלקמן: להזמיappleם אל הסדר משך זמן לפappleי השקיעה, ולהגיש על השלחן פירות וכיו"ב. ולספר להם על הפסח ויציאת מצרים, עד שקיעת החמה, כדלעיל סי' תעא ס"א-ב (מתחלת שעה עשירית בערב פסח... מותר לאכול מעט פירות... ודגים), וכדלעיל סי' רעא ס"ט (אסרו חכמים לטעום כלום... משהגיע בין השמשות, שappleתקדש היום מספק). בזמן השקיעה יתפללו ערבית והלל. ואחר כך יערכו השלחן והקערה כדי להתחיל הקידוש מיד כשתחשך, כמבואר לעיל ס"א (להתחיל הסדר מיד כשתחשך). ואם חוששים שהמוזמappleים לא ישארו מאוחר מדאי בלילה, יש מקום לקצר באמירת ההגדה, כדלקמן סי' תעג סמ"ג (ועיקר appleוסח ההגדה שתקappleו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים הייappleו עד הרי זה משובח. ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותיappleו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי. ואחר כך פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו', בכל דור ודור כו' ואותappleו הוציא משם כו', לפיכך כו', עד ברוך אתה ה' גאל ישראל). ואחר כך בקריאת שמע שעל המטה, יהי' צריך לחזור ולקרות כל הג' פרשיות, כדלקמן סי' תפא ס"ב ( appleוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיל ופרשת שמע... ומכל מקום אם כשקרא קריאת שמע בבית הכappleסת לא היה עדיין לילה ממש, צריך לחזור ולקרות כל הג' פרשיות על מטתו). אופן appleוסף ראה קובץ אור ישראל כג ע' קח. * כל האמור לעיל הוא לעappleין פסח וסכות, משא"כ בליל שבועות גם זה אי אפשר, כדלקמן סי' תצד ס"ב (אע"פ שבכל ערבי יום טוב appleוהגין להקדים תפלת ערבית של יום טוב מבעוד יום מטעם שappleתבאר בסי' רס"ז, מכל מקום בליל שבועות מאחרין להתפלל לאחר צאת הכוכבים, שאם יקדימו ויקבלו קדושת יום טוב בתפלה מבעוד יום, הרי זה כמו שחסרו מעט ממ"ט ימי הספירה שלפappleי חג הזה, והתורה אמרה שבע שבתות תמימות תהייappleה. ומזה הטעם אין לקדש גם כן קידוש היום מבעוד יום אף קודם תפלת ערבית). יוצא אם כן, שליל שבועות חמור יותר מפסח, שהן תפלת ערבית והן הקידוש אין להקדים לפappleי צאת הכוכבים. ומה שappleתבאר כאן "שבשאר ימים טובים יכול האדם להוסיף מחול על הקודש לקדש ולאכול מבעוד יום", הייappleו כיון שבחג השבועות אין זה אלא מappleהג, ולא מעיקר הדין. משא"כ בליל פסח, שאין לקדש קודם חשיכה מעיקר הדין. 9 תוספתא פ"ב הכ"ב (מאימתי אוכלן משתחשך). תוס' צט, ב ד"ה עד (ואומר הר"י מקורבי"ל דגבי מצה דווקא בעיappleן עד שתחשך, כדתappleיא בתוספתא הפסח ומצה ומרור מצותן משתחשך). רא"ש ברכות פ"ד ס"ו (היה אומר ה"ר יעקב מקורביל שאין לאכול מצה עד שתחשך, מדאמריappleן בתוספתא דפסחים אמרו עליו על הלל שהיה כורך פסח מצה ומרור, ואימת אוכלן משתחשך). 10 תוס' שם בשם הר"י מקורביל (וטעמא משום דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ומצה ומרור איתקשו לפסח). רא"ש פ"י ס"ב (ומצה איתקש לפסח דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו), וברכות פ"ד ס"ו (והייappleו טעמא משום דכתיב בפסח ואכלו את הבשר בלילה הזה ולילה ממש בעיappleן. ומצה איתקש לפסח דאם אכלה מבעוד יום לא יצא ידי חובתו ולא שייך כאן תוספת). טור (דזמן אכילת מצה איappleו אלא בלילה). לבוש ס"א (דזמן אכילת מצה ומרור איappleה אלא בלילה דאתקש לפסח, דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו, רוצה לומר את הפסח יאכלו עם המצות ומרורים).

11 11 ומרורים יאכלוהו, ובפסח appleאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה ממש. וכיון שאכילת מצה שהיא מן התורה איappleו אלא בלילה, לכן גם כל הארבע כוסות שתקappleו 14 חכמים איappleו אלא בלילה, בזמן הראוי לאכילת מצה, שכל מה שתקappleו חכמים כעין של 15 תורה תקappleו. וכוס של קידוש הוא אחד מן הארבע כוסות, לפיכך צריך בלילה ממש, ולא 16 במה שהוסיף מחול על הקודש : אבל בהסיבה, קיטל והלל ג מי שהוא אבל, אפילו על אביו ואמו, חייב להסב, ואיappleו רשאי למappleוע מלהסב מחמת האבילות, שהרי משעברו שבעה רשאי להסב על מטתו אפילו בחול, שאיappleו חייב בכפיית 17 המטה אלא תוך שבעה. * ולמדים זאת מהאמור בגמרא קכ, ב (אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו... דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי). ופרש"י שם (ואקשיה בהיקשא דעל מצות ומרורים יאכלוהו). וכן appleפסק לעיל סי' תappleח ס"א-ב (שמצות מצה הוקשה למצות הפסח, שappleאמר על מצות ומרורים יאכלוהו... לזמן אכילתה... שצריך לאכלה קודם חצות הלילה כמו הפסח שאיappleו appleאכל אלא עד חצות). ואפילו לעappleין אפיקומן appleתבאר לקמן סי' תעז ס"ו (צריך ליזהר לאכול האפיקומן קודם חצות לילה, כמו הפסח שלא היה appleאכל אלא עד חצות). ויתבאר לקמן שם (הערה 28). 11 בהעלותך ט, יא. 12 בא יב, ח. 13 רא"ש ברכות שם (משום דכתיב בפסח ואכלו את הבשר בלילה הזה, ולילה ממש בעיappleן). לבוש ס"א (ובפסח כתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו'). 14 כלשון הגמרא קט, סע"ב (ארבעה כסי תקיappleו רבappleן). תוס' קח, ב ד"ה שאף (דארבעה כוסות דרבappleן), וד"ה היו (בארבעה כוסות דרבappleן). 15 ראה תוס' קח, ב ד"ה שאף (אף ע"ג דארבעה כוסות דרבappleן, כעין דאורייתא תיקון). 16 תרומת הדשן שם (כוס של קידוש שהוא אחד מד' כוסות... בעי appleמי דליהוי בשעת שראוי לאכול מצה ומרור... הואיל וכוסו בכלל ד' כוסות מן הרמוזים בלשון גאולה במצה שהיא זכר לחירות, אם כן כולהו צריכין שיהא לילה ממש). לבוש שם (וכיון שאין אכילת מצה אלא בלילה, אין עושין כל מה ששייך לסעודה זו אלא בלילה, הילכך לא יתחיל אפילו את הקידוש אלא בלילה, אף על גב דקודם שיסיים ההגדה ויגיע לאכול מצה ומרור יהיה לילה ממש, מכל מקום הכוס של קידוש הוא אחד מן הד' כוסות). מ"א ס"ק א (דכוס של קידוש הוא אחד מארבע כוסות, וכולן צריכים להיות בלילה). * ולפי זה הי' צריך לשתות גם ב' הכוסות האחרוappleים קודם חצות, וכקושיית מהרי"ל, סדר ההגדה ע' צב (תקשה לך על שappleי כוסות האחרוappleים דלאחר אכילה, יהיו גם כן מחוייבים לשתות קודם חצות, כדרך מצה). ומכל מקום appleתבאר לקמן סי' תעז ס"ו (ולכתחלה טוב להקדים את עצמו לגמור את ההלל שאחר ברכת המזון קודם חצות). וב, פיסקה קודם חצות (אבל אין מדקדקין בזה בבית הרב). וappleתבאר לקמן שם (הערה 29). 17 מappleהג כפיית המטה תוך שבעה, דהייappleו להפוך המטה על פappleיה ולישב עליה, הי' appleהוג בזמן התלמוד, כדאמריappleן במו"ק טו, א (אבל חייב בכפיית המטה). והייappleו תוך שבעה, כמבואר בשו"ע יו"ד סי' שפ ס"א (ובכפיית המטה כל שבעה). אבל בתקופה שלאחרי התלמוד בטל מappleהג זה, כמבואר בשו"ע יו"ד סי' שפז ס"ב (עכשיו לא appleהגו בכפיית המטה, מפappleי שיאמרו העובדי כוכבים שהוא מכשפות, ועוד שאין המטות שלappleו עשויות כמטות שלהן כדי שיהא appleיכר בהם כפייה). ומכל מקום appleשאר המappleהג שלא לישב על כסא בימי אבלות שבעה, כמבואר בש"ך שם ס"ק א (מכל מקום אסור לו לישב על גבי ספסל או כרים וכסתות). ולכן לא יסב כל שבעה. אבל אחר שבעה חייב להסב, שגם בזמן התלמוד לא היתה כפיית המטה אלא תוך שבעה.

12 12 ואפילו appleקבר מתו בערב פסח, מכל מקום מיד שהגיע הפסח בטלה ממappleו האבילות שבעה, 18 אם appleהג אבילות שעה אחת קודם הלילה, כמו שappleתבאר ביורה דעה סי' שצ"ט : 19 ד אבל אם לא appleהג אבילות כלל קודם הפסח, בעappleין שעדיין לא בטלה ממש אבילות 20 שבעה, appleוהגין שלא להסב בליל פסח. לפי שחושבין הסיבה זו כדברים שבציappleעה, שהוא 21 appleוהג אותם ברגל, כמו שappleתבאר ביו"ד שם. ומכל מקום יכול ללבוש הקיטל שלובשין בשעת עשיית הסדר, שבגד זה הוא בגד מתים, 22 ולובשין אותו להכappleיע הלב שלא תזוח דעתו מחמת השמחה והחירות שעושין בליל זה : ואף שיש אוסרים גם בזה, כמבואר בב"ח (ובאבל תוך י"ב חודש הכרעתי בתשובתי (שו"ת החדשות סי' ה) שאין לו להסב, מאחר דישיבה כדרכה הוי לה דרך חירות). ובט"ז ס"ק ג (וכתב מו"ח ז"ל אבל איappleו מיסב, מאחר דישיבה כדרכה הוי דרך חירות). ובמ"א ס"ק ה (אבל תוך י"ב חדש אין צריך הסיבה (ב"ח)). חלק עליו בעל כappleסת הגדולה, בפסח מעובין סי' קעו (הוא ז"ל הולך לשיטתו דפוסק כמ"ד דבזמן הזה אין צריך להסב. אבל לדידן דפסקיappleן דצריך הסיבה, אם האבל תוך ז', כיון דכבר פסקה אבילותו, חייב להסב, וכן המappleהג). הייappleו אף בתוך ז', כיון שכשהגיע הפסח בטלה ממappleו האבלות, כדלקמן בסמוך) וכן מסיק ח"י סק"ה ( appleראה לי דבריו appleכוappleים, כי מappleין לappleו להחמיר באבילות דקילא, ולבטל ממצות הסיבה... לכן אין לבטל מצות הסיבה). וכן מסיק בבאר היטב ס"ק ד. 18 שו"ע שם ס"א (הקובר מתו קודם הרגל, בעappleין שחל עליו אבילות, וappleהג בו אפילו שעה אחת קודם הרגל, מפסיק האבלות ומבטל ממappleו גזרת שבעה). וכדעת חכמים מו"ק כ, א (וחכמים אומרים אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת). אבל בש"ך שם (פירוש כל שהוא, ולא בעיappleן שעה זמappleיות. וכ"כ בתשובת משאת בappleימין סי' ע"ד). וכן הוא במ"א סי' תקמח ס"ק ט (שעה אחת, כלומר שעה מועטת). ואפשר גם כאן הכווappleה לזה, וכדלקמן סעיף הבא (אבל אם לא appleהג אבילות כלל קודם הפסח). וכיון שבטלה אבלותו חייב להסב, אף תוך ז', כדלעיל הערה הקודמת מפסח מעובין. 19 אוצ"ל: ממappleו (אappleציקלופדיה תלמודית ערך הסבה הערה 111). 20 שיירי כappleסת הגדולה (ראה לעיל בהמובא מפסח מעובין, מבעל כappleסת הגדולה). 21 סעיף א (אבל אם... לא appleהג אבילות... אין הרגל מבטל האבלות... אלא appleוהג ברגל דברים שבציappleעא). והייappleו כמו לעappleין שבת, שappleתבאר שם סי' ת ס"א (דברים שבציappleעא שהם תשמיש המטה ורחיצה. אבל דברים שבפרהסיא דהייappleו להסיר עטיפתו... וללבוש מappleעליו, ולזקוף המטה מכפייתה, ושלא ללבוש בגד קרוע). ועל זה מבאר כאן, ש"הסיבה" היא דברים שבצappleעה, דהייappleו שאם איappleו מיסב אין זו אבלות שבפרהסיא. וראה מראי מקומות וציוappleים. 22 ט"ז סק"ג ( appleראה דטעם לבישת הקיט"ל הוא שלא תזוח דעתו עליו מפappleי השמחה, על כן ילבש בגד מתים. ולפי זה גם האבל ילבשappleו). והייappleו לדעתו, שגם האבל איappleו מיסב אפילו אם בטלה ממappleו אבלות שבעה. ח"י סק"ה (ועכ"פ ילבוש הקיטל שהוא בגד מתים. וכן מסקappleת הט"ז). והייappleו ששappleי טעמים appleאמרו ללבישת הקיטל, כדלקמן סי' תרי ס"ט (יש appleוהגין ללבוש בגדים לבappleים appleקיים ביום הכיפורים כדי להיות דוגמת מלאכי השרת. וכן appleוהגין במדיappleות אלו ללבוש הקיטל שהוא בגד לבן וappleקי. ויש עוד טעם בלבישת הקיטל מפappleי שהוא בגד מתים, ועל ידי זה appleכappleע לב אדם לעשות תשובה שלימה. ולפיכך גם מי שהוא אבל מותר ללבוש הקיטל). ועל פי הטעם השappleי appleתבאר גם כאן (ולקמן שם), שגם האבל יכול ללבוש הקיטל בשעת עשיית הסדר. * אמappleם ב, פיסקה ותחת המרור (אין אappleו appleוהגים ללבוש קיטל להסדר). ובס' המappleהגים חב"ד ע' 56 (אין לובשין הקיטעל רק ביום הכפורים). ובאוצר מappleהגי חב"ד, תשרי ע' ס (סיפר הרה"ח ר' דובער ריבקין ע"ה, כי אדמו"ר מוהרש"ב ובappleו אדמו"ר מוהריי"צ לא היו לובשים קיטל בשעת התקיעות... והשיב לו כ"ק אדמו"ר זי"ע, כי לדברי אדמו"ר הזקן בשו"ע (תרי, ט) טעם לבישת הקיטל הוא "כדי להיות דוגמת מלאכי השרת", ואין לטעם זה מקום בראש השappleה). והייappleו שמappleהגיappleו הוא כטעם הראשון (שהקיטל הוא כדי להיות דוגמת מלאכי השרת), שהוא שייך רק ביום הכפורים. והרי מטעם זה לובשים ביום הכפורים הטלית גם בלילה, כדלעיל סי' יח ס"ג (בליל יום הכפורים הכל appleוהגין להתעטף בטלית גדול... כדי להדמות למלאכים, לובשים לבappleים ומתעטפים לבappleים). יוצא אם כן מכל זה:

13 א( ב( ג( ד( ה וחייב האבל בהלל שבלילה זה. אף שאין appleוהגין לקרות הלל בבית האבל, מכל מקום 24 הלל זה חובה הוא : כלים נאים ו אע"פ שבכל השappleה טוב למעט בכלים appleאים זכר לחורבן, מכל מקום בליל פסח טוב להרבות בכלים appleאים כפי כחו, אפילו הכלים שאין צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לappleוי, זכר לחירות. 29 ואפילו כלים הממושכappleים בידו מן הappleכרי, יסדרם על השולחן לappleוי. ואף אם ירצה 30 להשתמש בהם אין בזה משום גזל הappleכרי, ולא משום גappleיבת דעת, כמו שappleתבאר ביורה 31 דעה סי' ק"כ : ( טעם הראשון (להיות דוגמת מלאכי השרת), שייך רק ביום הכפורים. ( טעם השappleי (להכappleיע לבו), שייך גם בראש השappleה ובליל הסדר. וגם באבל. ( בשוע"ר appleקט כטעם השappleי, ולכן גם האבל לובשו (ביום הכפורים ובליל הסדר). ( מappleהגיappleו כטעם הראשון, ולכן אין appleוהגים ללבוש הקיטל בליל הסדר, אלא ביום הכפורים לבד. 23 כדלעיל סי' קלא סוף ס"ה ( appleוהגים שאין אומרים הלל בבית האבל... שמפappleי האבילות שבבית אין רוצים לומר שם לא המתים יהללו יה, מפappleי שappleראה כלועג לרש). 24 ח"י סי' תפ סק"ב (וappleראה דמי שאירע לו אבל ביום טוב, שלא appleהג אבילותו קודם יום טוב, דגומר את ההלל. אע"פ שאין אומרין הלל בבית האבל, בפסח פשוט שאומרין, דהרי אפילו בחappleוכה יש אומרים שאומרים, כמו שכתבו האחרוappleים לעיל בסי' קל"א. מכל שכן בפסח שהוא מחויב). וכמבואר גם לעיל סי' קלא ס"ה (במה דברים אמורים בהלל של ראש חודש, שחיובו איappleו אלא מappleהג, ולא appleהגו לקרות בבית האבל. אבל בחappleוכה שההלל הוא חובה מתקappleת חכמים, קורים גם בבית האבל, שגם האבל חייב בו). 25 מהרי"ל סדר ההגדה אות ד ע' פח (אמר מהר"י סג"ל כל ימות השappleה טוב למappleוע כלים appleאים, למען מיעוט שררה זכר לחורבן, לבד מלילות הסדר, לפי שהתורה הזהירה להראות דרך חירות). מ"א סק"ב (כל השappleה טוב למעט בכלים appleאים זכר לחורבן, חוץ מליל פסח ירבה בכלים appleאים). 26 טור ושו"ע ס"ב (יסדר שלחappleו יפה בכלים appleאים כפי כחו). וראה גם לעיל סי' תappleא ס"ד (יש appleוהגין לסדר כלי בדיל... והם סדורין שם כל ימי הפסח לappleוי). 27 ח"י ס"ק ד (רק להשים אותם על שלחן מיוחד לappleוי בעלמא). 28 מהרי"ל שם. 29 מהרי"ל שם (ואפילו כלים הממושכappleים בידו מן הגוים מותר להשים אותם על שלחן מיוחד לשמוח בראותם. וכן העיד שעשה כן אביו מהר"ם סג"ל). 30 ומיירי שאיappleם כלי חמץ. משא"כ אם הם כלי חמץ, אסור אפילו להappleיחם על השלחן לappleוי, כדלעיל סי' תappleא ס"ד (יש appleוהגין לסדר כלי בדיל של חמץ בתוך הבית בגובה הכותל, במקום שאין יד אדם מגעת לשם, והם סדורין שם כל ימי הפסח לappleוי... ומכל מקום המחמיר להצappleיען במקום צappleוע תבוא עליו ברכה). 31 אף שאסר במהרי"ל הל' הגעלה סט"ו ע' כג (אין appleכון להשתמש בשום כלי גוים הממושכappleים בידו, טרם appleחלטו ביד הישראל, אם לא שיטול רשות מן הגוי, דסתמא מקפידין ואסור לגappleוב אף דעת גוי). ובמ"א ס"ק ב (וי"ל כיון דאין משתמש בהם אלא פעם אחת בשappleה, לא מקפיד העכו"ם). השיב עליהם ח"י ס"ק ד (מה שמשמע במ"א שיש איסור גזל להשתמש במשכappleותיהם, לא דק, דאין כאן איסור גזל כלל, וכמבואר בש"ס סוף פרק השוכר את הפועל. רק משום גappleיבת דעת חושש מהרי"ל. גם בחשש זה השיג הט"ז והש"ך סי' ק"כ). והייappleו כמבואר בע"ז עה, ב (אמר מר בר רב אשי, אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא, ואטבליה ואישתי ביה). ובט"ז יו"ד סי' קכ ס"ק יא (ומו"ח ז"ל כתב דבאין דעתו לשקועיה אסור ישראל להשתמש בו משום גappleיבת דעת העובד כוכבים, והביא ראיה מספר מהרי"ל הלכות פסח שכתב שאין appleכון להשתמש בשום כלי עובדי כוכבים טרם appleחלטו ביד ישראל אלא אם כן הורשה בכך... ואappleי אומר אם היה כאן איסור גappleיבת דעת... למה היה רב אשי משתמש במשכוappleו של עובד כוכבים שלא מדעתו... appleראה לע"ד היתר ברור להשתמש במשכן של עובד כוכבים שלא ברשות, דלא עדיף מהפקעת הלוואתו... אפילו אם יכול לעשות טצדקי ולעכבו כולו לעצמו אין בזה איסור, כיון שכבר תחת ידו הוא בהיתר שמסרו לו בשביל הלוואתו).

14 14 חיוב הסיבה ז ויכין מקום מושבו, שישב בהסיבה דרך חירות, כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים לפי שבכל דור ודור חייב האדם להראות את עצמו כאלו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים, שappleאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. ועל דבר זה צוה הקדוש ברוך 40 הוא וזכרת כי עבד היית במצרים, כאילו אתה בעצמך היית במצרים עבד וappleפדית ויצאת לחירות. לפיכך צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך חירות כמו שappleתבאר : 43 ח ועappleי שאין לו כרים וכסתות להסב עליהן, מכל מקום ישב על הספסל, ולא על 44 הקרקע כבשאר ימות השappleה. 45 ואם אפשר לו לסמוך על ירך של חבירו הרי זו appleקראת הסיבה. אבל לא יסמוך על ירך ש"ך יו"ד סי' קכ ס"ק יט (היכא דאין דעת העובד כוכבים לשוקעו, כתב מהרי"ל דאין להשתמש בו בלא רשות העובד כוכבים משום גappleיבת דעת, דאסור אף בשל עובד כוכבים. ואין appleוהגין כן כו'. וappleראה דסבירא לן דאין בזה משום גappleיבת דעת העובד כוכבים מה שמשתמש בו). וכמבואר גם לעיל סי' תמ קוappleטרס אחרון ס"ק יא (דבהיתרא אתי לידיה, הרי זה דומה להפקעת הלוואתו דשרי). לקמן חו"מ הל' גזילה וגappleיבה סוף ס"ד (אסור לעשוק את חבירו אפילו כל שהוא, שappleאמר לא תעשוק את רעך. ואיזהו עושק זה הבא ממון חבירו לידו ברצון הבעלים, כגון שיש לחבירו בידו הלואה או שכירות ואיappleו רוצה לשלם... ולאו זה איappleו אלא בישראל אבל לא בappleכרי שappleאמר רעך), וסכ"ג (באיסור גזלה וגappleבה אין הפרש כלל בין ישראל לappleכרי שלא appleאמר רעך אלא בעושק לבדו שappleאמר לא תעשוק את רעך ולא תגזול). 32 משappleה צט, ב (לא יאכל עד שיסב). טור ושו"ע ס"ב (ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה). 33 רש"י שם (כדרך בappleי חורין, זכר לחירות). טור ושו"ע שם (דרך חירות). 34 רמב"ם בפירוש המשappleיות ר"פ ערבי פסחים (וחייבוהו לאכול כשהוא מיסב, כדרך שאוכלין המלכים והגדולים, כדי שיהיה דרך חרות). וראה גם לקמן סי' תעג ס"א (כלומר דרך חירות ושררות זכר ליציאת מצרים). סי' תעז ס"א (שאכילת כל הקדשים צריך להיות דרך חשיבות וגדולה, שappleאמר קדשי בappleי ישראל לך appleתתים למשחה, כלומר לגדולה וחשיבות, כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים). וב, פיסקה הסיבה (מהו ויסב, שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם (במדבר רבה פ"א, ב)). 35 בתappleיא פמ"ז הוסיף: ובכל יום ויום. 36 במשappleה וברמב"ם: אדם. 37 במשappleה ובappleוסח ההגדה: לראות. וראה לקוטי שיחות חי"ב ע' 39. שלחן המלך ח"ב ע' סט. 38 משappleה דף קיו, ע"ב (בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים). רמב"ם פ"ז ה"ו (בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים, שappleאמר ואותappleו הוציא משם וגו'. ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה וזכרת כי עבד היית, כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות וappleפדית). וראה ליקוטי טעמים ומappleהגים, פיסקה הרי אappleו, ופיסקה גאלappleו. 39 בא יג, ח. משappleה שם. 40 ואתחappleן ה, טז. ראה טו, טו. טז, יב. תצא כד, יח. כד, כב. 41 רמב"ם שם ה"ז (לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות). וראה לקוטי שיחות חל"א ע' לעיל ס"ו (זכר לחירות). ואוצ"ל: שיתבאר, לקמן סי"ד (שכל דברים אלו הם זכר לגאולה ולחירות... לפיכך הם צריכין הסיבה דרך חירות). וסי' תעג סמ"ח (לפי שכל מעשי לילה זו הוא דרך חירות). 43 משappleה צט, ב (אפילו עappleי שבישראל לא יאכל עד שיסב). תוס' שם ד"ה ואפילו (דסלקא דעתך דהסיבת עappleי לא חשיבא הסיבה, דאין לו על מה להסב, ואין זה דרך חירות). מרדכי לד, ג (אפילו עappleי שבישראל לא יאכל עד שיסב, משום דעappleי אין לו כרים וכסתות אלא ספסל, וסלקא דעתך דאין חייב להסב [דאין] דרך חירות בכך, קמ"ל). רמ"א ס"ב (ואפילו עappleי שאין לו כרים, ישב על הספסל). 44 מ"א סק"ג (ולא על הקרקע). 45 גמרא קח, א (אמר אביי כי הויappleן בי מר זגיappleן אבירכי דהדדי). מהרי"ל סדר ההגדה אות כ (רוצה לומר היו appleשעappleין במסיבה [בישיבה בעיגול] כל אחד על ירך חבירו) מ. "א שם (מותר לסמוך על ירך חבירו, כדאיתא בגמרא).

15 15 46 עצמו, מפappleי שappleראה כדואג, ואין זו דרך חירות : ט וכשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פappleיו, שאין זה דרך חירות, אלא יטה על צדו השמאלית, ולא על הימappleית, שאין דרך הסיבה בכך, שהרי צריך לאכול בימין. 52 ועוד שאם יסב בימין יוכל לבוא לידי סכappleה, לפי שהושט הוא בימין והקappleה בשמאל, 53 ואם יטה על ימיappleו יהיה הושט מלמטה וקappleה מלמעלה, ויהא appleפתח הכובע שעל פי הקappleה 54 מאליו, ויכappleס המאכל דרך הקappleה ויבוא לידי סכappleה. ולפיכך אף מי שהוא איטר, שדרכו 55 לאכול בשמאל, אף על פי כן יסב על שמאלו שהוא שמאל כל אדם : י אשה בין appleשואה בין אלמappleה וגרושה איappleה צריכה הסיבה, לפי שאין דרך הappleשים להסב, ואין זה דרך חירות להן ואם היא חשובה ודרכה להסב, צריכה הסיבה. וכל הappleשים שלappleו appleקראות חשובות. 46 מהרי"ל שם (אבל להשען על ירך דידיה לא, דאז appleראה כאילו הוא אבל, ולא דרך חירות). מ"א שם (אבל לא על ירך עצמו דמיחזי כדואג). 47 גמרא דף קח, א (פרקדן לא שמיה הסיבה). רשב"ם שם (פappleיו כלפי מעלה, ושוכב על אחוריו). ר"ח שם (פירוש רובץ לאחוריו. ויש אומרים על פappleיו). רמב"ם פ"ז ה"ח (המיסב על ערפו או על פappleיו אין זו הסיבה). טור ושו"ע ס"ג (כשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פappleיו). וכן הוא ב, פיסקה בהסיבת שמאל. וappleתבאר שם (הערה 278). 48 לבוש ס"ג (שאין זה דרך חירות). 49 רש"י ורשב"ם שם ד"ה עד שיסב (הסיבה על צד שמאל). טור ושו"ע שם (על שמאלו). 50 גמרא שם (הסיבת ימין לא שמה הסיבה). טור ושו"ע שם (ולא על ימיappleו). 51 רשב"ם שם ד"ה הסיבת ימין (שהרי בימיappleו הוא צריך לאכול). 52 גמרא שם (ולא עוד אלא שמא יקדים קappleה לוושט ויבא לידי סכappleה). מ"א ס"ק ד (שמא יקדים קappleה לושט). 53 בקוappleטרס השלחן הגיה: והקappleה. 54 רשב"ם שם ד"ה שמא (רבותי פירשו שמא יקדים קappleה לושט, דושט הוי על [צד] ימין, וappleפתח הכובע שעל פי הקappleה מאיליו כשהוא מטה כלפי ימין, ואם יכappleס בו המאכל הרי סכappleה, שאין אוכלין ומשקין appleכappleסין אלא דרך הושט). לבוש שם. ט"ז סק"ב. 55 רא"ש פ"י סי' כ (לאידך פירושא שמא יקדים קappleה לוושט, קאי אהסיבת ימין, אין חילוק בין אטר לאחר). טור (ולפי זה אין חילוק בין איטר לאחר). רמ"א ס"ג (ואין חילוק בין אטר לאחר). ואף שלפי הטעם הראשון הapple "ל (שהרי צריך לאכול בימין), האיטר צריך להסב בימין של כל אדם, שהרי הוא אוכל בשמאל כל אדם. מכל מקום יסב על שמאל של כל אדם, כמבואר בתרומת הדשן סי' קלו (דלהך גאוappleים דמפרשי הטעם דהסבה בימין איappleה הסבה, משום דצריך לאכול בימיappleו... appleראה דשבקיappleן טעמא דצריך לאכול בימין, מקמי טעמא דשמא יקדים, משום דאית ביה סכappleה וחמירא סכappleתא מאיסורא). 56 גמרא שם (אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה). טור ושו"ע ס"ד (אשה איappleה צריכה הסיבה). ב"ח ד"ה אשה (ומה שappleמצא בגמרא שלappleו אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה, טעות סופר הוא. והתלמידים הגיהו ככה על פי פירוש רשב"ם. והעיקר דאפילו אלמappleה וגרושה לא בעיא הסיבה). והייappleו מה שמבואר ברשב"ם שם (אשה איappleה צריכה הסיבה, מפappleי אימת בעלה וכפופה לו. ומפרש בשאילתות דרב אחאי, לאו דרכייהו דappleשי למיזגא). 57 רא"ש פ"י ס"כ (אשה לא בעי הסיבה, פירש רשב"ם מפappleי אימת בעלה שכפופה לו. ולפי זה אלמappleה וגרושה בעו הסיבה. ובשאילתות דרב אחאי כתב דלאו דרכם דappleשי למיזגי. ולפי זה אפילו אלמappleה וגרושה appleמי). טור (ובה"ג כתב משום דלאו אורח ארעא דאשה למזגא. ולפי זה כל אשה איappleה צריכה הסיבה). פר"ח סוף ס"ד (ולכן העיקר כמו שכתוב בשאלתות דרב אחאי, דטעמא משום דלאו דרכיהו דappleשי למיזגא. ולפי זה כל אשה איappleה צריכה הסיבה). 58 שאילתות פ' צו סי' עז (אשה איappleה צריכה הסיבה מאי טעמא לאו דירכא דappleשי למזגא). 59 לבוש ס"ד (שאיappleו לה דרך כבוד). 60 גמרא שם (ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה). טור ושו"ע שם (אלא אם כן היא חשובה). 61 רא"ש שם (אבל אשה חשובה אורחא למיזגי). כל בו סי' apple (ואם אשה חשובה היא, שדרכה להסב בשאר הימים, צריכה). לבוש שם (ואם היא אשה חשובה, דרכה להסב, וצריכה הסיבה). ב"ח שם (ולפירוש השאילתות... דאשה חשובה אורחא למיזגא).

16 ואף על פי כן לא appleהגו להסב. לפי שיש אומרים שבזמן הזה אין צריך להסב כלל, כיון שאף בשאר ימות השappleה אין רגילות להסב כלל בארצות הללו, אלא אף המלכים 65 והגדולים יושבין כדרכן. ועל דבריהן סומכות הappleשים עכשיו שלא להסב : יא בן האוכל אצל אביו צריך הסיבה, אפילו אם אביו הוא רבו מובהק, לפי שמן 69 הסתם האב מוחל על כבודו לבappleו אבל תלמיד האוכל לפappleי רבו, אפילו איappleו רבו מובהק, איappleו רשאי להסב בפappleיו, משום מורא וכבוד הרב. אלא אם כן appleתן לו הרב רשות להסב בפappleיו, שאז חייב הוא להסב. ואין חיוב על הרב ליתן רשות לתלמידו להסב בפappleיו, אלא אם רוצה למחול על כבודו 62 מרדכי לז, ד (ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה, פירשו בתוספות דכולהו appleשים דידן חשובות appleיappleהו וצריכות הסיבה). רבappleו ירוחם apple "ה ח"ד מב, ד (וכתבו התוס' כל הappleשים שלappleו חשובות הן וצריכות הסבה). רמ"א ס"ד (וכל הappleשים שלappleו מיקרי חשובות). 63 דרכי משה ס"ק ב (אמappleם לא ראיתי בזמן הזה appleשים מסיבות). רמ"א שם (אך לא appleהגו להסב). 64 ראב"ן קסד, ד (אבל אappleו שאין אappleו רגילין בכך, יוצאין אappleו כדרך הסיבתיappleו, ואין לappleטות ימין ושמאל). ראבי"ה סי' תקכה (ובזמן הזה שאין רגילות בארציappleו [להסב], שאין רגילות בappleי חורין להסב, ישב כדרכו). הובאו במרדכי לד, ב. ובהגהות מיימוappleיות פ"ז אות ב. ובטור. 65 דרכי משה שם (ואפשר שappleהגו להקל על פי דברי ראבי"ה, דכתב דבזמן הזה לא בעיא הסיבה). רמ"א שם (כי סמכו על דברי ראבי"ה דכתב דבזמן הזה אין להסב). ועד"ז לקמן סט"ו (לסמוך על האומרים שבזמן הזה אין צריך להסב כלל). ואף שלעappleין האappleשים קיי"ל שגם בזמן הזה צריך להסב. מכל מקום הקילו בappleשים, שהרי כל החיוב שלהן הוא רק "אם היא חשובה ודרכה להסב". ואילו בזמן הזה אין רגילות להסב. וראה רשימות שיעורים, פסחים ח"ב, סי' מט. 66 גמרא שם (בן אצל אביו בעי הסיבה). טור ושו"ע ס"ה (בן אצל אביו צריך הסיבה). 67 תוס' שם ד"ה בפappleי (סתם אב מלמד לבappleו תורה, כדאמריappleן בפ"ק דקידושין (דף לא.) שהבן ירא מאביו יותר מאמו מפappleי שמלמדו תורה, ואפילו הכי קאמר בפappleי אביו צריך הסיבה). רא"ש פ"י ס"כ (בן אצל אביו צריך הסיבה, אפילו הוא רבו, דסתם בן אביו מלמדו תורה). טור ושו"ע שם (אפילו הוא רבו מובהק). 68 טור ושו"ע שם. פר"ח ס"ה (אפילו הוא רבו מובהק... כי היכי דתלמיד לפappleי רבו איappleו צריך הסיבה אפילו איappleו רבו מובהק, מעתה הוא הדין לבן אצל אביו, שאין לחלק בין רבו מובהק לשאיappleו מובהק. והטעם לפי שסתם אב עם בappleו מוחל על כבודו, ואפילו הוא רבו מובהק). 69 כלבו סי' apple (לפי שדרך האב למחול כבודו לבappleו). אבודרהם סדר ההגדה ופירושה (מפappleי שדרך האב למחול על כבודו לבappleו, והוא גס בו, ואיappleו צריך ליטול רשות ממappleו על זה). לבוש ס"ה (דמסתמא האב appleותן רשות לבappleו להסב). מ"א סק"ו (דמסתמא הוא מוחל לו (אבודרהם)). 70 גמרא שם (תלמיד אצל רבו... לא צריכתו, מורא רבך כמורא שמים). טור ושו"ע שם (תלמיד לפappleי רבו איappleו צריך הסיבה). 71 רא"ש שם (ואפילו איappleו רבו מובהק). מרדכי לז, ד (וappleראה לי אפילו רבו שאיappleו מובהק). טור ושו"ע שם (אפילו איappleו רבו מובהק). 72 דרכי משה ס"ק ג ( appleראה דלא שרי אלא ברשות רבו). ב"ח סוד"ה ומ"ש רבappleו בתלמיד (אם לא appleתן לו רשות איסורא appleמי איכא, ופשוט הוא) ח. "י סק"י (מלשון הרמב"ם פ"ז מהל' חמץ (ה"ח), והכלבו, משמע דאסור לו להסב), ופר"ח שם ד"ה ומ"ש תלמיד (כן מדוקדק בלשון הרמב"ם, שכתב תלמיד בפappleי רבו איappleו מיסב, אלא אם כן appleתן לו רבו רשות, על כרחך מוכח בהדיא דאסיר). 73 גמרא שם (לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים). לבוש שם (שלא יראה חירות וקלות ראש לפappleי רבו, דמורא רבך כמורא שמים) ח. "י שם. 74 ח"י שם (משום מורא וכבוד רבו). וראה קידושין לא, ב (איזהו מורא ואיזהו כיבוד, מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו כיבוד מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכappleיס ומוציא). 75 רמב"ם פ"ז ה"ח (תלמיד בפappleי רבו איappleו מיסב אלא אם כן appleתן לו רבו רשות). טור ושו"ע שם (אלא אם כן יתן לו רבו רשות). 76 פר"ח שם סוד"ה ומ"ש תלמיד (מההיא דבן אצל אביו, משמע, שכל שהרב מוחל על כבודו דבעי הסיבה).

17 17 77 וליתן לו רשות להסב, הרשות בידו. וכן האוכל אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אע"פ שלא למד ממappleו כלום, ואין לו להסב בפappleיו עד שיתן לו רשות. 78 חשוב כרבו, 79 וכל זה כשאוכל על שולחן אחד עם הרב. אבל אם אוכל על שולחן אחר, חייב להסב, אפילו הוא רבו מובהק וגדול בדורו: 80 יב וכל זה בתלמיד של תורה. אבל תלמיד הלומד אומappleות, אף על פי שהוא מתיירא 81 מרבו ומכבדו ומשרתו, אף על פי כן צריך להסב אפילו בפappleיו. 82 וכן עבדים ושפחות העברים צריכין הסיבה, אע"פ שהן צריכין לילך אappleה ואappleה לשמש 83 בסעודה, מכל מקום בשעת אכילת כזית מצה ואפיקומן ושתיית ארבע כוסות, שבהן 84 עיקר מצות הסיבה כמו שיתבאר, אפשר להם להסב: 77 ט"ז ס"ק ד (ומוכח מזה דאין חיוב על הרב לתת לו רשות... דהרשות הזה הוא רשות ולא חובה כappleלע"ד). 78 תרומת הדשן סי' קלח (בעל הבית הסועד בלילי פסחים אצל תלמיד חכם מופלג בדורו... יראה דלא בעי הסיבה... וכל שכן אם התלמיד חכם appleחשב לגדול הדור, דחשיב לכל מילי כרבו, אפילו לא למד כלום מלפappleיו). שו"ע ס"ה (ותלמיד חכם מופלג בדורו, אעפ"י שלא למד ממappleו כלום, חשוב כרבו ואיappleו צריך הסיבה). 79 דרכי משה שם (וכתב מהרי"ב דוקא כשאוכל התלמיד עם הרב על השולחן, אבל כשאוכל על שולחן אחר, אף על פי שהוא בפappleי רבו, אפילו הכי צריך להסב). רמ"א ס"ה (ודווקא כשאוכלין על שלחן אחד, אבל אם אוכל על שלחן בפappleי עצמו צריך להסב). 80 גמרא שם (עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו. כי תappleיא ההיא בשוליא דappleגרי). רש"י שם (תלמידו של appleגר המלמדו אומappleות). ב"י (אמריappleן בגמרא שם דתלמיד אומappleות לפappleי רבו צריך הסיבה). ח"י סוף סקי"א (וכל זה בתלמיד של תורה, אבל לתלמיד של אומappleות בכל עappleין מיסב). 81 שאילתות פר' צו שאילתא עז (אע"ג דכל יומא עביד לי' יקרא לרביה). 82 גמרא קח, סוע"א (שמש מאי, תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא, מיסב אין לא מיסב לא, שמע מיappleה בעי הסיבה, שמע מיappleה). ירושלמי פ"ו ה"א (ר' יוסי בעא קומי ר' סימון, אפילו עבד לפappleי רבו... אמר ליה ברבי עד כאן שמעתי). ופירש הפר"ח סוף ס"ו (כלומר דאפילו אלו צריכין הסיבה). טור ושו"ע ס"ו (השמש צריך הסיבה). מהרי"ל סדר ההגדה סי"ט ע' קא (והכל חייבין להסב אחד אappleשים וappleשים ועבדים ושפחות). רביappleו מappleוח פ"ז ה"ח (שמש צריך הסיבה, שהקוappleה עבד עברי, או שוכר אותו לשמשו, כקוappleה אדון לעצמו). הובא בכ"מ שם (כתב הרב מappleוח... ושמש אף על פי שמתעסק בצרכי הבית מיסב, לפי שהקוappleה עבד עברי כקוappleה אדון). הובאו בח"י סקי"ב. פר"ח שם (בשבויות ישראליות, או שפחות שקוappleה ואחר כך מתגיירות, כולן יש להן דין שמש דבעו הסיבה). ואף שappleתבאר לעיל ס"י "אשה... איappleה צריכה הסיבה". ואפילו אם היא אשה חשובה, appleתבאר לעיל שם ש"לא appleהגו להסב", ומכל שכן כאן דמיירי ב"שפחות". ראה מה שדappleו בזה זכור לאברהם (אלקלעי) מהדו"ב ח"ג או"ח פסי' קיט (בדברי פר"ח הapple "ל). הערות ובאורים רלד ע' כה. רלט ע' טו. רמ ע' טו. תשעב ע' 67. שערי שלום סי' לד. * וכל זה בעבד עברי, משא"כ בעבד כappleעappleי appleתבאר בסמ"ק סי' קמד (עבד לפappleי אדוappleו... פטורין מהסיבה). ופירש בח"י ס"ק יב (אכן בסמ"ק סי' קמ"ד כתב דעבד לפappleי אדוappleיו איappleו מיסב, ואפשר דמיירי בעבד כappleעappleי). אליה רבה ס"ק ט (עבד לפappleי אדוappleו וכן אשה לפappleי בעלה פטורין מהסיבה). 83 רביappleו מappleוח שם (אף על פי שמתעסק בצרכי הבית, מיסב). ט"ז סק"ו (וכדי שלא תקשה, היאך אפשר לו בהסיבה כיון שצריך לילך אappleה ואappleה, לזה תירץ דהא עיקר החיוב לכל אדם איappleו אלא בכזית מצה, וזה יוכל השמש שפיר לקיימו). 84 סי"ד (אימתי צריך להסב, בשעת אכילת כזית שמברך עליו על אכילת מצה, ובשעת אכילת הכריכה מצה ומרור, ובשעת אכילת אפיקומן, ובשעת שתיית ד' כוסות). וכאן לא הזכיר את הכורך. והטעם הוא כדלקמן סי' תעה ס"כ (כריכה זו יש אומרים שאין צריך הסיבה... ויש אומרים שצריכה הסיבה... וכן עיקר... ומכל מקום בדיעבד ששכח ואכל בלא הסיבה יש לסמוך על סברא הראשוappleה, ואין צריך לחזור ולאכול בהסיבה). ולכן גם כאן ב"עבדים ושפחות העברים" סומכים על סברא הראשוappleה הapple "ל.

18 ט( י יג כל מי שפטור מהסיבה ומיסב, הרי זה appleקרא הדיוט : 85 הגהות מהרש"ל לטור (אין צריך הסיבה, לאו דוקא קאמר שאיappleו צריך, אלא אסור משום מורא רבו, רק שתפס לשון גמרא... אמר ליה לא צריכתו, מורא רבך כמורא שמים). הובא בדרישה ס"ק ו. ועל פי זה כתב הט"ז ס"ק י ( appleראה לי בכל מקום שappleזכר שאין צריך להסב, יש איסור להסב, כדאיתא לעappleין סוכה, דכל הפטור מן הדבר ועושיהו appleקרא הדיוט, וכן מצאתי בשם רש"ל). מ"א סק"ו (כל הפטור ומיסב appleקרא הדיוט "ז. רש"ל). ויצא לו דין זה מהירושלמי פרק קמא דשבת). והוא בירושלמי שם ה"ב (תappleי חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו appleקרא הדיוט). וכן appleפסק לקמן סי' תרלט סכ"ג (כל הפטור מישיבת הסוכה ואיappleו יוצא מהסוכה איappleו מקבל שכר על אותו ישיבה, ואיappleו אלא מן ההדיוטות). והייappleו שמהרש"ל אסר מטעם מורא רבו, והט"ז הוסיף, שאף במקום שאין לאסור מטעם מורא רבו, מכל מקום appleקרא הדיוט. וראה יגדיל תורה apple).) כב ע' תר. שערי שלום סוף סי' לד. * ומסיים במ"א (ובאמת כתב הבאר שבע דצריך להתיישב בדבר, שהרי כמה פעמים מציappleו שמחמירין בדבר שאappleו פטורים בו). והוא מ"ש בשו"ת באר שבע סי' כא (ושמא יש לומר דלא אמרו בירושלמי כל הפטור מן הדבר ועושהו appleקרא הדיוט אלא כשעושה אותו בדרך חומרא... וכי האי גוappleא ממש כתב בספר התרומה לעappleין שרטוט תפילין דלא appleקרא הדיוט מי שמשרטט, אף על פי שמן הדין אין צריך שרטוט, כיון שעושה השרטוטין כדי לכתוב ביושר, ולא משום חומרא... לא אמרו כל הפטור מן הדבר כו' אלא דוקא על דבר שלא יכול לבוא לידי איסור, דאז לא שייך ביה חומרא או פרישות... ועדיין הדבר צריך עיון). וכעין זה appleתבאר לעיל סי' לב ס"ח במוסגר (ולא אמרו שכל הפטור מן הדבר כו' אלא כשעושה בדרך חומרא (במקום שלא יבא לידי איסור אם לא יappleהוג בחומרא זו, וגם אין בה משום הידור מצוה, אבל אם יש בה איזה הידור לאיזה מצוה, וכן אם הוא appleוהג בה לסייג וגדר שלא יבוא לידי איסור, איappleו appleקרא הדיוט. וזהו טעם כל החומרות שהחמירו האחרוappleים, שהן אחת משתים, או לסייג וגדר שלא יבאו לעבור על איזה לא תעשה, אפילו איסור קל של דברי סופרים, כשראו שצריך לכך, או משום הידור לאיזו מצות עשה, אפילו של דברי סופרים. אבל במקום שלא שייך הידור, כגון היושב בסוכה בשעת הגשמים הרי זה הדיוט כמו שיתבאר בסי' תרל"ט, וכן כל כיוצא בזה)). ורמז רביappleו להוכחותיו לשיטתו זו בשולי הגליון שם. וappleתפרשו ב"הלכות ליל הסדר" עם הערות וציוappleים (אשכappleזי), סעיף זה. ועוד appleתבארה הלכה זו לעיל סי' סג ס"ב (מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד appleקרא עבריין, שעובר על דברי חכמים... ואין דומה כלל לשאר חומרות שאappleו מחמירין מאיזה טעם במה שהקילו חכמים, שאף חכמים היו מודים שיש מעלה בחומרא מאותו טעם, אלא שלא רצו להחמיר). וראה גם לקמן סי' תעג ס"ו (הערה.(37 * ובאמת, אם יש בזה הידור למצות עשה, אזי לא זו בלבד שאיappleו appleקרא הדיוט, אלא "קצת שכר יש להם", שהוא appleקרא איappleו מצווה ועושה, ויכול לברך עליה, כדלעיל סי' יז ס"ג (אפילו appleקבות וודאים, וכן עבדים, אם ירצו להתעטף בציצית ולברך הרשות בידן, כמו שappleוהגין בשאר מצות עשה שהזמן גרמא. ויכולין לומר וצוappleו להתעטף בציצית, אע"פ שהן איappleן מצווין, מפappleי שהאappleשים מצווים על כך, וגם הן כשמקיימין מצות שהם פטורים מהם, אעפ"י שאין להם שכר גדול כמצווה ועושה, מכל מקום קצת שכר יש להם, לכן יכולות הן לברך על כל מצות שהן פטורין מהם). וכעין זה הוא גם לעיל סי' ע ס"א. סי' רצו סי"ט. לקמן תפט ס"ב. סי' תקפט ס"ב. סי' תרמ ס"ב. ולא רק appleשים, אלא אף האappleשים הפטורים ממצוה יכולים לברך עליה, כדלעיל סי' יד ס"ד-ה (השואל מחבירו טלית שאיappleה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל שלשים יום, שappleאמר כסותך שלך אבל לא של אחרים... אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליו הרשות בידו, ואיappleה ברכה לבטלה. ואע"פ שהוא פטור מן הדבר, יכול לומר וצוappleו להתעטף, כמו שהappleשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם מטעם שיתבאר בסי' י"ז עיי"ש). ומכל זה appleראה שבמקום הפטור מהסיבה, אין בה משום הידור מצוה, ולכן "הרי זה appleקרא הדיוט". וכמו כן, כל הפטור מישיבת סוכה ואיappleו יוצא מהסוכה, אין בזה משום הידור מצוה, ולכן appleתבאר לקמן סי' תרלט סכ"ג שappleקרא הדיוט. ומכל מקום appleוהגים אappleו לברך לישב בסוכה גם כשיורד גשם. ובאמת יש בזה מחלוקת הפוסקים, כשמחמיר על עצמו לאכול בסוכה גם בעת הגשם, אם הוא יכול לברך לישב בסוכה, כמובא בברכי יוסף להחיד"א (סי' תרלט ס"ח): "וראיתי להרב החסיד מר זקappleי מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו כ"י שכתב, יש שappleסתפק אם רצו להחמיר על עצמן אותם שהם פטורים מסוכה לאכול ולישן, מה אם מברכין עליה, וכתב בספר בית מועד דהואיל וקבעה עליו חובה גילה דעתו שאיappleו מצטער ומברך עכ"ד, וappleראה לי שאין לסמוך על סברא זו... ואם בירך הוי ברכה לבטלה".

19 יד אימתי צריך להסב, בשעת אכילת כזית שמברך עליו על אכילת מצה, ובשעת אכילת הכריכה מצה ומרור, ובשעת אכילת אפיקומן, ובשעת שתיית ד' כוסות. לפי שכל דברים אלו הם זכר לגאולה ולחירות, שהד' כוסות תקappleו חכמים כappleגד ד' לשוappleות של גאולה האמורים בפרשה וארא והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי, והאפיקומן אמappleם אappleו appleוהגים כדעת הבית מועד, לאכול בסוכה ולברך עליה גם בעת הגשם, וכמובא ברשימות היומן (ע' רסב): "סוכות [תרצ"ג] בליל ב' וכן [ב]יום ב', הי' גשם שוטף, גם יותר משיעור דשו"ע, ואמר "לישב בסוכה" צריך לברך, וכן עשה". וראה שיעורי הלכה למעשה ח"א ע' תמח. 86 גמרא קח, א (איתמר מצה צריך הסיבה... יין... בעו הסיבה). רמב"ם פ"ז ה"ח (ואימתי צריכין הסיבה בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבעה כוסות האלו). 87 כapple "ל מהגמרא ורמב"ם. טור ושו"ע רס"י תעה (ויאכלם בהסיבה). והייappleו דוקא הכזית של אכילת מצה, ולא הכזית של המוציא, כמבואר בתרומת הדשן ח"ב סי' קappleב ( appleלע"ד מדברי כולם משמע, דכזית ראשון של המוציא לא בעי הסיבה). הובא בח"י ס"ק טו. אלא שלמעשה גם המצה של המוציא צריכה הסיבה, כדלקמן סי' תעה ס"ט (כשאוכל בתחלה הכזית של המוציא ואחר כך הכזית של אכילת מצה, צריך להסב גם באכילת כזית של המוציא, דהייappleו כזית של השלימה (כדי לצאת גם להאומרים שהכזית של השלימה עליו הוא מברך על אכילת מצה, ובו הוא יוצא ידי חובתו, ואיappleו יוצא אלא בהסיבה...)). ומכל שכן לפי עיקר המappleהג, שappleתבאר לקמן שם ס"ו (ושappleי כזית אלו צריך לאכלם ביחד), שאם כן בודאי צריך לאכלם בהסיבה. 88 המappleהיג הל' פסח סי' פג (ולוקח המצה השלישית וכורך ממappleה בחזרת ואוכל... ובהסיבה, משום המצה שאוכל שהוא זכרון לחירות). הובא בטור סי' תעה (ובעל המappleהיג כתב דבעי הסיבה, בעבור המצה שבאה זכר לחירות). שו"ע שם ס"א (ואוכלם ביחד בהסיבה). לקמן שם ס"כ (כריכה זו יש אומרים שאין צריך הסיבה... ויש אומרים שצריכה הסיבה... וכן עיקר). וראה לעיל (הערה 84). ולעappleין מרור appleתבאר לקמן שם סי"ג (שאין צריך להסב באכילת מרור). וכן הוא בפסקי ההגדה (ויאכלappleו בלי הסיבה). ולעappleין כרפס appleתבאר ב, פיסקה יכוין להוציא (בכרפס לא ציין אם יאכלappleו בהסיבה או בלא הסיבה (כמו שכתב במרור). ויש לומר דדיappleו כמו שאר הסעודה דלילה זה, דהרשות בידו שלא להסיב והמיסב הרי זה משובח (שו"ע רביappleו סי' תע"ב סי"ד), ולא ציין אלא במקום שהחיוב או הפטור הוא מוחלט. וappleוהגין לאכלו שלא בהסיבה). 89 תוס' שם סוד"ה מאי (ומה שצריך הסיבה במצה, הייappleו כשמברכין על אכילת מצה, ובאפיקומן). רא"ש פ"י ס"כ (ומצה בעי הסיבה בכזית ראשון וכזית של אפיקומן). הגהות מיימוappleיות שם אות ה (ומצאתי כתבו שצריך לעשות הסיבה בכזית אכילה הראשוappleה, כשמברך על אכילת מצה, וגם באכילת אפיקומן, דתרוייהו לשם מצה). טור ושו"ע סי' תעז ס"א (ויאכלappleו בהסיבה). וראה לקמן שם ס"ד (האפיקומן צריך לאכלו בהסיבה. ויש אומרים שאין צריך. ויש לסמוך על דבריהם לעappleין דיעבד, שאם שכח ואכלו בלא הסיבה אין צריך לחזור ולאכול). 90 גמרא שם. רמב"ם שם (כדלעיל הערה 86). 91 ירושלמי פ"י ה"א (מappleיין לארבעה כוסות, רבי יוחappleן בשם ר' ר' בappleייה כappleגד ארבע גאולות... והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי). מדרש ב"ר פפ"ח, ה (אמר רב הוappleא בשם ר' בappleייה, כappleגד ד' גאולות שappleאמרו במצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי). רש"י צט, ב ד"ה ארבע (כappleגד ארבעה לשוappleי גאולה האמורים בגלות מצרים, והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם בפרשת וארא). רשב"ם שם סוד"ה ולא (והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי, בפרשת וארא). לבוש ס"ח. עוד כמה טעמים לד' כוסות appleלקטו ב, פיסקה ד' כוסות (והערה 223). בהלכה זו של תקappleת ד' כוסות, ישappleם כמה פרטים, וappleתבארו לקמן סי' תעד ס"ב (הערה 10). וappleתבאר בלקוטי שיחות חי"א ע' 19 (מצוה זו עappleיappleה גאולה וחירות, ושעל כן היא צריכה הסיבה כתappleאי. משא כ לפי טעמים האחרים לתקappleת ד הכוסות: כappleגד ד כוסות של פרעה.. כappleגד ד מלכיות.. כappleגד ד כוסות של פורעappleות שהקב ה עתיד להשקות את אומות העולם.. וכappleגדן עתיד הקב ה להשקות את ישראל ד כוסות של appleחמות, שלכל אלו הטעמים הרי ד הכוסות איappleן זכר לגאולה וחירות של ישראל). 92 וארא ו, ו-ז. 93 בפרשת וארא הסדר הוא: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. וכן העתיק ברש"י שם ובלבוש שם. וכסדר שהביא רבappleו הוא ברשב"ם שם (וראה רשב"ם ב"ב appleח, ב ד"ה רביעית). וappleתבאר בלקוטי שיחות חי"א ע' 14. שלחן המלך ח"ב ע' פ.

20 א( ב( ג( והכריכה הם זכר לפסח שהיה appleאכל דרך חירות, 95 חירות. לפיכך הם צריכין הסיבה דרך אבל שאר כל הסעודה אם רצה לאכול ולשתות בלא הסיבה הרשות בידו, ואין בידיappleו להצריכו להסב. אבל מכל מקום המיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ועושה מצוה מן 96 המובחר : טו כל מי שצריך להסב, ואכל או שתה בלא הסיבה, צריך לחזור לאכול ולשתות 97 בהסיבה מעיקר הדין. 98 אבל לפי שיש אומרים שבזמן הזה אין צריך להסב כלל במדיappleות אלו, יש לסמוך על 99 דבריהם לעappleין שבדיעבד יצא בלא הסיבה. וב, פיסקה ד' כוסות, מביאם על סדר הכתוב (ותקappleום כappleגד ד' לשוappleות של גאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי). 94 תוכן המשך דברי רביappleו: כבר appleתבאר לעיל בתחלת הסעיף, שצריך להסב בעת: (א) אכילת כזית מצה. (ב) אכילת כורך. (ג) אכילת אפיקומן. ועל זה בא לבאר כאן הטעם לתקappleת חכמים זו, כי מצוות אלו הם זכר לגאולה וחירות. ( החירות של כזית אכילת מצה לא appleתפרשה כאן, שהרי היא appleתפרשה בהגדה עצמה (מצה זו שאappleו אוכלים... על שום שהספיק בצקת של אבותיappleו להחמציץ עד שappleגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם). וכמבואר בתוס' קח, א ד"ה מאי (דמצה צריכה הסיבה... שכתובה בתורה זכר לחירות, שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שappleגאלו). וכן הוא ברש"י שם (מצה צריכה הסיבה, כבappleי חורין, שהוא זכר לגאולה). וב"הלכות ליל הסדר" כתב, שאולי appleשמטו כאן תיבות אלו בטעות הדפוס. ( החירות של האפיקומן appleתפרשה כאן, כיון שהוא "זכר לפסח שהיה appleאכל דרך חירות". ואף שלא appleתפרש שהפסח הי' appleאכל בהסיבה, מכל מקום appleתפרש שהי' appleאכל דרך חירות, כדלקמן סי' תעז ס"א (בזמן שבית המקדש היה קיים היו אוכלין הפסח בסוף כל הסעודה, כדי שיהיה appleאכל על השובע, דהייappleו שהפסח יהא גמר כל השביעה... כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים). וזה שהאפיקומן הוא "זכר לפסח" appleתפרש לקמן שם ס"ג (ועכשיו שאין לappleו פסח, צריך כל אחד לאכול כזית [מצה] זכר לפסח, מלבד המצה שאכל לשם אכילת מצה). ( החירות של הכריכה appleתפרשה כאן, שהיא "זכר לפסח שהיה appleאכל דרך חירות". ולא appleתפרש היכן מציappleו שהיא זכר לפסח; רק זאת שהיתה appleאכלת עם הפסח, כמו שappleאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. ומה שappleאכלת בהסיבה, appleתבאר לקמן סי' תעה ס"כ (כריכה זו היא זכר למקדש כהלל, והלל לא היה אוכל מצה קודם כריכה זו, ובמצה שבכריכה זו הוא יוצא ידי חובתו, והיה צריך להסב באכילתה, לפיכך גם אappleחappleו צריכים להסב). ואולי גם כאן הכווappleה, כיון שבזמן בית המקדש היתה appleאכלת עם הפסח, הרי שappleיהם היו appleאכלים "כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים" דרך חירות. וראה "הלכות ליל הסדר" אותיות יא-ג. רשימות שיעורים פסחים ח"ב סי' מח אות ה. 95 והייappleו שבappleוסף למה שappleתבאר לעיל ס"ז (ויכין מקום מושבו, שישב בהסיבה דרך חירות, כדרך שהמלכים והגדולים אוכלים. לפי שבכל דור ודור חייב האדם להראות את עצמו כאלו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים... לפיכך צריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך חירות). דהייappleו שיש כאן מצות הסיבה בפappleי עצמה, להראות את עצמו כאילו עתה יוצא משעבוד מצרים. הappleה בעת קיום המצוות האמורות כאן, יש גם תappleאי מיוחד, שצריך לאכלן בהסיבה דרך חירות, כיון שהן זכר לגאולה ולחירות. וappleתבאר כל זה בארוכה בלקוטי שיחות חי"א ע' שלחן המלך ח"ב ע' פא-פה. 96 רמב"ם פ"ז ה"ח (ושאר אכילתו ושתייתו, אם היסב הרי זה משובח, ואם לאו איappleו צריך). עולת שבת סק"ה (כ"כ הרמב"ם בפרק ז, דלכתחלה מצוה להסב בכל הסעודה). דרכי משה ס"ק א (וכתב מהרי"ב דמצוה להסב בכל הסעודה). רמ"א ס"ז (ולכתחלה יסב כל הסעודה). פר"ח ס"ק ז (ליכא אלא מצוה מן המובחר). וב, פיסקה שלחן עורך (מappleהגappleו: אוכלין שלא בהסיבה). 97 רא"ש פ"י סי' כ (ואם אכל בלא הסיבה לא יצא, כדאמר רבי יהושע בן לוי השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא, משמע מיסב אין לא מיסב לא. ואם אכל בלא הסיבה יחזור ויאכל בהסיבה). טור ושו"ע ס"ז (כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה). 98 ראב"ן וראבי"ה, כדלעיל ס"י, ושם appleסמן (הערה 64). 99 אגודה פ"י סי' צב (ואם שכח ושתה בלא הסיבה, מסופק ר"י אם יחזור וישתה, וכן בין ג' לד' דאמריappleן לא ישתה. וappleראה לי דעתה בזמן הזה לא יחזור וישתה אם שכח ושתה בלא הסיבה, כי כדיי הוא רביappleו אבי"ה לסמוך עליו, שכתב דעתה אין להסב דאין דרך שרים עתה לעשות כן). רמ"א ס"ז (ויש אומרים דבזמן הזה, דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה).