נקמתו של סבל יהושע בר יוסף
התפתחות העלילה יום אחד ביקש זלמן התורכי מלמך שיעביר מהמחסן בצפת אל הכפר עין זיתים שלוש חביות ברזל, כבדות וריקות, דבר שקשה לבצע היות והדרך תלולה מאוד. למך תכנן דרך מיוחדת להוריד את החביות לכפר והוא הוריד אותן בצורה מקצועית, מסודרת ואיטית במשך כמה שעות.
כשסיים למך להעביר את החביות, ניגש אליו זלמן התורכי ושאל אותו כמה בשליקים )כסף( הוא חושב שעליו לשלם לו עבור העבודה שעשה. תשובתו של למך הייתה: "שני בשליקים! פרוטה לא פחות". זלמן לא האמין שזה כל מה שלמך מבקש ובאותו רגע החליט לעשות צחוק גדול מלמך ושאל אותו בזלזול: "ובשליק אחד לא תקבל?" למך איים על זלמן שאם ישלם לו פחות משני בשליקים, הוא יגלגל את החביות בחזרה למחסן בצפת. זלמן ואנשי העיר לא ציפו לתשובה כמו זו של למך ופרצו בשנית בצחוק רועם.
הדרך חזרה הייתה קשה מאוד מפני שזאת הייתה עלייה ולמך כבר היה עייף ורעב. אנשי העיר שראו את למך ושמעו את הסיפור, השתתפו בצערו וכעסו מאוד על זלמן התורכי. אף אחד לא האמין לו כשאמר שהתכוון לשלם ללמך פי 10 יותר וכל מה שרצה היה לצחוק. הוא הלך ללמך ואמר לו שהוא רוצה לשלם לו אך למך לא הסכים לקבל כסף. לזלמן היו בעיות בלב שהפכו לחמורות יותר בגלל המצב. זלמן קיווה שכל הבדיחה הזו תגרום לביסוסו מבחינה חברתית בצפת, אך מה שקרה הוא ההיפך.
חודש לאחר אותו מעשה נורא של זלמן כלפי למך, מגיע למך לחנות הגדולה והריקה של זלמן בעוד הוא חושב על העולם הזה והעולם הבא. הוא עמד שם בלי לזוז ורק הסתכל על זלמן. זלמן נבהל מאוד ופחד שלמך יפגע בו. מרוב פחד, ליבו של זלמן הפסיק לפעום והוא מת על ספר החשבונות שלו. תושבי צפת לא הבינו כיצד קרה הדבר וחשבו שזה בא כנקמה משמיים.
האקספוזיציה צפת, מקום: עיירה קטנה ובה כולם מכירים את כולם. זמן: עבר, מס' חודשים, מיום המעשה של זלמן עד מותו. דמויות: זלמן, למך, אנשי צפת, הפלחים. רמזים לבעיה: התיאור של למך )חריגות(. האקספוזיציה מסתיימת במלים: "גולם המציית לכל מוצא פיו של אדוניו"
סיבוך הקונפליקט בסיפור: הבעיה המוצגת בסיפור היא בעיה חברתית שהרי למך הוא אדם שונה וזלמן מנצל את החולשה שלו כדי להרשים את הפלחים ולהיבנות חברתית, זהו הקונפליקט החיצוני. הקונפליקט הופך להיות פנימי כשזלמן צריך להכריע בין שני דברים מצד אחד הוא רוצה לפצות את למך, לשלם לו משכורת הגונה, כי הוא עשה עבורו עבודה טובה ומצד שני הוא מרגיש שזו הזדמנות נהדרת להשתעשע על חשבון למך.
שיא- חודש לאחר אותו מעשה נורא של זלמן כלפי למך, מגיע למך לחנות של זלמן עמד שם בלי לזוז ורק הסתכל עליו. זלמן נבהל מאוד ופחד שלמך יפגע בו. מפנה- מרוב פחד, ליבו של זלמן הפסיק לפעום והוא מת על ספר החשבונות שלו. תושבי צפת לא הבינו כיצד קרה הדבר וחשבו שזה בא כנקמה משמיים.
סיום סגור הסיום של הסיפור הוא סיום סגור ומסתיים במותו של זלמן. למך זכה לאהדת אנשי צפת ואילו זלמן חש גינוי וזלזול בו. בדמותו של למך חל שינוי מכיוון שהוא משתף את החברה והסיפור מבחינתו מסתיים בחיוך כלומר לגביו הצדק נעשה, לגבי זלמן הפתרון הוא שלילי הוא משלם מחיר כבד מדי.
בסיפור שתי דמויות מרכזיות: למך. זלמן התורכי..1.2
דמותו של למך שמו-למך: לא יודעים אם זה השם שקיבל מהוריו כשנולד או שזהו כינוי שהאנשים נתנו לו משום שהיה מגושם ומסורבל. השם למך מופיע בספר בראשית, פרק ה'. שם למך הוא אביו של נוח, והוא אדם מכובד וחזק. בשפת היומיום "למך" הוא כינוי למטומטם, גולם, כבד תנועה ועלוב. תיאור חיצוני של למך הסבל: מראהו היה מוזר ומצחיק. דומה לקוף, ידיו ארוכות, רגליו קצרות, כתפיו רחבות מאוד, דומה למרובע מהלך על שתיים, שעיר מאוד, עיניו שחורות, מצחו מקומט, מגושם, דומה לחיית יער. למך גורם מבוכה למי שמביט בו.
יעילותו המקצועית: הוא היה סבל חזק מאוד, שמסוגל להתחרות עם בהמות משא ופרד(. הוא היה הסבל הטוב ביותר בצפת. )חמור יחסו לעבודתו: הוא עשה עבודתו ברצינות רבה, טיפל בחפצים שסחב כאילו היו חפצי קודש. כל החפצים הגיעו ללא פגע, אפילו כוס זכוכית לא נשברה. תכונות אופי: הוא היה נוח בעבודה למך היה צייתן מאוד "כמו גולם". לא מתווכח, לא מתחצף ועושה כל מה שאומרים לו. יחס המעבידים אליו: בגלל צייתנותו, רצו להעסיק אותו והעדיפו אותו על פני סבלים אחרים. רצינותו ויעילותו ומשום שהסתפק בשכר נמוך כולם
דמותו של זלמן התורכי זלמן התורכי הינו דמות משנית בסיפור, הוא מהווה את המניע לשינוי שתעבור הדמות הראשית )למך( לאורך העלילה. זלמן הוא דמות שטוחה, אופיו ותכונותיו קבועים והוא אינו משתנה לאורך כל העלילה. תפקידו של זלמן התורכי הוא ליצור הבלטה והנגדה ללמך הסבל. זלמן היה מעסיקו של למך )"זלמן התורכי היה מעסיקו כמעט בקביעות"(, דעת החברה הייתה חשובה לו, ולבו היה חלש.
סוג המספר המספר בסיפורינו הוא מספר כל יודע. הוא מספר את רגשותיהם ומחשבותיהם של שתי הדמויות המרכזיות והחשובות בספור: למך וזלמן התורכי. המספר יודע מהי הרגשתו של למך כאשר הוא מתמלא כעס על זלמן התורכי, הוא יודע שלמך מחייך מתחת לשפמו בלוויה כאשר יתר האנשים לא יודעים זאת. המספר גם יודע כיצד מרגיש זלמן התורכי כאשר הוא מתחרט על מעשיו, וגם איך הוא מרגיש לפני שהוא מת, כשהוא פוחד עד מוות מלמך.
מסרים הסיפור "נקמתו של סבל" עוסק בבעיה חברתית נפוצה כאשר מישהו שונה, לבני אדם יש נטייה להתייחס אל השונה כאל חריג ולעיתים תחת לחץ חברתי לא רק לדחות אותו אלה גם להזיק לו. מצד שני הסיפור גם נוגע בבעיה של היחיד בחברה כאשר מתעורר אצלו הצורך להרשים, זה מה שקרה לזלמן כשניצל את חולשתו של למך כדי להרשים את הפלחים ולהיבנות חברתית.