בי"ס "רעות" ע"ש גולדה מאיר, נהריה

ע, "יומן מסע" בית ספר חלו"ם, "רעות" "ש גולדה מאיר, נהריה

שם בית הספר: "רעות" ע, שם היישוב: נהריה "ש גולדה מאיר, נהריה שם המנהלת: גב' איריס מלכה אללוף שם המפקחת: גב' רבקה וישינייה שם המאמנת: גב' רונית רייז שם המתעדת: אוסנת נוטמן שנת כניסה לתוכנית: תשע"ח סמל מוסד: 213710 כתובת: בלפור 71, נהריה טלפון בית הספר: 04-9929124 כתובת אתר בית הספר: http://nh.sisma.org.il/school/golda/pages/home-page.aspx מספר כיתות:, 25 מתוכן 3 כיתות חנ"מ מספר תלמידים: 734 מספר מורים: 51 מורים, מדריכי קר"ב- 6, סייעות- 11

"אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות. אם תהיו ישרים עם עצמכם וישרים עם חבריכם, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכם, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו זה כבר פחות חשוב". )גולדה מאיר ז"ל( בשנת תשמ"ג, החליטו משרד החינוך ועיריית נהריה, על הקמת בית ספר בדרומה של העיר. ב- 1 בספטמבר 1983, תשמ"ד, נפתחו שערי בית ספרנו, ובו 8 כתות מ א' עד ד'. בית ספרנו נקרא על שם גולדה מאיר ז"ל, שהייתה ראשת ממשלה של מדינת ישראל בשנים -1969 1974. כשהוקם ביה"ס, גולדה מאיר כבר לא הייתה בחיים. בתה שרה הסכימה להנציח את שם אמה, ולקרוא לבית ספרנו "גולדה מאיר". בתחילת שנת תשמ"ד, חודש לאחר פתיחת שנת הלימודים החליט צוות המורים, שצריך לקבוע לביה"ס סמל והמנון. על דגל ביה"ס נחרט סמלנו "רעות", שהפך עם השנים לשם נוסף לביה"ס. את המנון ביה"ס כתב בוגר בית הספר במחזור הראשון- ערן טלמור, והלחינה את ההמנון אמו- שרה טלמור. משמעות השם "רעות", מלמד על אחת מהמטרות המרכזיות שלנו מאז ועד היום: לחנך את תלמידנו ליחסי חברות טובים, לכבוד, לעזרה הדדית ולשיתוף פעולה.

בתחילת התהליך, ערכנו בצוות ניהול את מודל,swot המסייע בזיהוי החוזקות, החולשות, ההזדמנויות והאיומים של בית הספר. החוזקות שאותרו הם: פיתוח מקצועי: גמישות פדגוגית, פדגוגיה איכותית, עקרון פדגוגי-חקר. מבנה ארגוני: צוות ניהול, קמ"לים-רכזת שכבה נפגשת עם מחנכות כיתה ומורים מקצועיים, אחת לשבועיים, ישיבת צוות ניהול עם מנהלת בית הספר, אחת לשבוע באופן עקבי, שעות שהייה משותפות לרכזת שכבה עם מחנכות השכבה. יזמות וחדשנות בקרב מורים: יזמות- חדר סנוזלן, חדר מעברים, מעבדת מחשבים, מרחבי למידה: "ים של בריאות", "שביל חוצה ישראל". חדשנות- טבלטים, מחשבים, ברקודים. ערכי חברתי: סדירויות בית ספריות, פיתוח תכניות חברתיות ערכיות, כגון: פרשת השבוע, כוכב השבוע, יצאת צדיק, מטאטא הזהב, שולחן אבירים, דלת פתוחה, הפסקות פעילות, פתגם השבוע, שיר בוקר. שיתוף פעולה עם הורים: בניית תכניות ייחודיות, מעגלי שיח בשיתוף הורים ומורים, שיתוף הורים בפעילויות כיתתיות, שתוף הורים בטקסים בית ספריים, יום שיא ועוד..

הקשבה לשטח: מורים, תלמידים, הורים בניית תהליך חזון סביב זיהוי ערכים מובילים של המורים, הורים ותלמידים-"לב חומל ואוהב" במעגלים השונים: אני,קהילה, עם ועולם. בניית תפיסה חינוכית הנתמכת בערכים של החזון לביה"ס חלו"ם

מורים התחילו לחקור כדי להגשים את חלומם והתנסו בחוויה זו על עצמם- בתהליך החלו"ם. כתוצאה מכך הוקמו: חדר מעברים מגן לכיתה א', חדר סנוזלן. בתחילה הוגדר חלו"ם כ- חוקרים לומדים ומגלים. בהמשך, מתוך הבנה שהחוסן האישי הפנימי של המורה והילד הם משמעותיים לתהליך, וההיכרות והמודעות של הפרט בחוזקות הפנימיות ובחולשות, יוכל הפרט לעמוד בקשיים ולצלוח משבר )לימודי, אישי, משפחתי( ולכן, הגדרנו מחדש...

הנחות היסוד שיתרמו להשגת תמונת עתיד מירבית 1 חקר העולם )האישי/פנימי והחיצוני( ללמידה וישפר את ההישגים יוביל לבחירה מתוך סקרנות, יעלה מוטיבציה 2 החקר יקדם וישפר את הישגי העצמאות- יכולת הלמידה העצמאית 3 החקר יגרום ללמידה משמעותית וחוויתית 4 החקר יגרום לרלוונטיות אצל התלמיד- פנימי וחיצוני ללמידה רלוונטית כי היא מחוברת לכאן ועכשיו 5 פיתוח חוסן אישי יוביל למודעות אישית ואיכות חיים

תמונת העתיד אליה אנו שואפים.. תלמידים שיבחרו ללמוד בבית ספר בעל אוריינטציה המדגישה את הגילוי של עולמם הפנימי והעולם החיצוני. בתהליכי הלמידה/ הוראה יהיו פיתוח חשיבה יצירתית, ביקורתית ורפלקטיבית: פיתוח חשיבה ברמות שונות בכל תהליך למידה, זימון התנסויות ביישום רלוונטי של הנלמד והעברה לתחום אחר.

בעת הובלת העיקרון הפדגוגי חקר, חשיבה ומציאת פתרונות. ואלו הם: נתקלנו במספר אתגרים שהביאו אותנו לידי אתגר 1- קושי בניסוח שאלות חקר ברמות שונות. פתרון לאתגר- צורך במיקוד. על מנת להטמיע את המיומנות של החקר בכל תחומי הדעת כבר בשנה הראשונה החלטנו על מיקוד. אתגר 2- השתלמות בבית יציב בנושא חקר. לא כל המורים מצוות בית הספר לקחו חלק בהשתלמות שהתקיימה בבית יציב. פתרון לאתגר- במהלך כל השנה יצרנו מענה בקמ"לים, לפיתוח המקצועי בנושא החקר. אתגר 3- ליצור "דרייב" למורים, לשנות פרקטיקות, תפיסות, אמונות והרגלים להוראה למידה והערכה. פתרון לאתגר- הנעת תהליכים בצוות הניהול ובקמ"ל. למידה מהצלחות ברמת הכיתה ובית הספר. גיוס המורים כשותפים מלאים בתהליך בתכנון, בביצוע וביישום.

תהליכים אלו מתנהלים יחד ומחזקים האחד את השני. התקיים שיח משותף עם המנחות: פדגוגיה איכותית- רונית רייז, וייחודיות בית ספרית- ג'קלין נמר, ומתוך הבנה ששני התחומים משותפים, הוחלט על שיתוף פעולה ואיגום משאבים, במפגשים בין שתי המנחות והמנהלת. ההגעה לידי הבנה של הגדרת התפקיד לכל הכנת מהן, תיאום ציפיות והתווית הדרך לעשייה משותפת הובילה להצלחת שתי התוכניות ביד רמה. "בית ספר חלו"ם" חוקרים, לומדים ומגלים עולם

'קלין נמר ג-

אנושי ואקולוגי אישי

מטרת העל פיתוח מודעות סביבתית )אישית, אנושית ואקולוגית(

שלבים שנערכו בביה"ס לפיתוח הייחודיות שלב א'- נערכו מספר מפגשים ושיחות אישיות מחודש נובמבר בין מנהלת בית הספר ליועצת ג'קלין נמר. שלב ב'- 10.12.17 ישיבת צוות ניהול- מפה ארגונית. SWOT שלב ג'- 21.1.18- סדנה בחדר מורים- הערכים המובילים את הצוות, בדיקת חזון ביה"ס. שלב ד'- זיהוי 11.2.18 סדנה בחדר מורים לחילוץ הייחודיות שלנו.

"היוצר ויצירתו"-לוח עברית עפ"י תוכנית לימודים- חדשנות: משימות מתוקשבות, טאבלטים וברקודים. ובמקביל לכך, מודלינג של מרחב פיזי: "ים של בריאות". מליאת מורים: הצלחות בכיתה והפרייה הדדית- מד שקט, ששת כובעי החשיבה של בונות, פנקס ההצלחות לתלמיד, משחק להעצמה רגשית עם תלמידי השילוב- יצירת שפה בית ספרית. "מנהיגים ומנהיגות"- פרויקט חותם של שכבת ו' מחזור ל"ג אומנות: תפיסה שמראה שאומנות מקדמת חשיבה יצירתית, אשר משפיעים על אוריינטציה יצירתית וגילוי חקר. יצירת תוצר מוחשי. "מנהיגים ומנהיגות ב- 70 שנה למדינה"- מרחב למידה תכנון ובצוע בקמ"לים- פוסטרים עם ברקודים, בבסיסם "חוקרים את העבר, מוקירים את ההווה, וצופים אל העתיד" רכזת תקשוב ושעורי מחשבים: פרוייקט "אנחנו על המפה". מקומות שבהם מנהיגים הטביעו את חותמם. "מוזיאון שביל חוצה ישראל"-נבנתה תוכנית סביב יסוד מארגן " מנהיגות ומנהיגים ב- 70 שנה למדינת ישראל" שהתחברו אליה המקצועות: אומנות, גאוגרפיה, הסטורה, חברה ותרבות, מורשת. לתוכנית זו, המורים היו שותפים בבניית התפיסה הפדגוגית, במבנה מרחבי הלמידה, סביבות הלמידה, באמצעים השונים, ברמות השונות ולאוכלוסיות היעד באופן ספירלי

העיקרון הפדגוגי- חקר, חלו"ם כיצד בא לידי ביטוי במרחבי הלמידה בבית הספר? חדר מעברים- גן לכיתה א ' חדר סנוזלן

קיר מרכזי בבית הספר

מרחב למידה בנושא "ים של בריאות" רפלקציה- "ששת כובעי בונו", שפה אחידה בבית הספר

מרחב למידה- תוכנית חברתית בית ספרית מרחב למידה- עברית- "היוצר ויצירתו"

מרחב למידה "ים של בריאות" מרחב למידה- "שביל חוצה ישראל" פינת החי

"אנחנו על המפה" "מנהיגים מעוררי השראה"

"גינה לימודית"- שיעורי חקלאות "ציר זמן- הישגים והצלחות של מנהיגים ומנהיגות במדע, ספורט וספרות"

"גן מוסיקלי" "מנהיגים ומנהיגות"- הטבעת חותם שכבת ו', מחזור ל"ג

שותפי ידע 1 מפקחת בית הספר- גב' רבקה וישנייה

שתופי ידע 2 ביקור ראשי האגף לקליטת עולים "זהות יהודית ישראלית" מפקחים מהמחוזות השונים, מנהלת פסג"ה נהריה, נציגי רשות העיר נהריה: מנכ"ל ראש העיר, סגן ראש העיר, מפקחת האומנות מחוז צפון.

מכתב הערכה בעקבות ביקור "זהות יהודית ישראלית" שנערך בבית ספרנו

שותפי ידע 3 אורחים: מנהלי בתי הספר בנהריה נציגי הפיקוח מחוז צפון מנהלת פסג"ה נהריה תורמים: "קשת זכויות הילד", "אקי"ם", איל"ן, של"ם.

שותפי ידע 4 צוות בית ספר גולדה מאיר, מארח את צוות בי"ס "רמז", נהריה. סגירת מעגל להשתלמות משותפת בבית יציב בבאר שבע.

שותפי ידע 5 מכתב הערכה בעקבות ביקור בפעילות "יום של בריאות" שנערך בבית ספרנו

שותפי ידע 6 קמ"לים למידת עמיתים בניית מרחבי למידה ברמות ובהתאמה לכל שכבת גיל למידה מהצלחות מידי שבוע קריאת מאמרים בנושאי חקר, הוראה למידה והערכה. ישיבות צוות ניהול מעגלי שיח הורים

1. קמ"לים- הובלה והנחייה של רכזות פדגוגית בצוותים 2. תוכנית עבודה לתשע"ט קידום תהליכי למידה הוראה סביב העיקרון הפדגוגי חקר ערוצי הפעולה: 1.עבודה בקבוצה ומתן מענה לשונות התלמידים. 2.שילוב משימות הערכה מעצבות וחלופות בהערכה. 3. שילוב דרכי הוראה, למידה מגוונים, כגון: מרחבי למידה /סביבות למידה ולמידה חוץ כיתתיים.

בית ספר "רקפת" בכרמיאל, השאיר את אותותיו הפדגוגיים והערכיים בקרב הצוות שביקר: מנהב"ס-איריס מלכה אללוף, סגנית ביה"ס-מירית קלטר, ומתעדת-אוסנת נוטמן. העקרון הפדגוגי שמוביל את בית הספר הוא "לדעת לחשוב-לחשוב כדי לדעת". בית הספר עוסק בפיתוח ולימוד תהליכי חשיבה והקניית כלים לחשיבה בקרב מורים ותלמידים. התהליכים הוצגו במעגלים כיתתיים בפרזנטציות שונות, כגון: דיון תהליכי, אוריינות חזותית, תרגילי עמדות באמצעות שיטת הגראפים, מודל בעיה ופתרונה, משחק הדמייה באמצעות מודל משא ומתן, משחק תפקידים כמפתח ערוצי חשיבה, הדמייה-משפט ציבורי, שיח בשיטת אקווריום. התהליכים שאליהם נחשפנו, הוכיחו את החשיבות של פיתוח אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ואת ההכרחיות שלהם בעולם המשתנה. התרשמנו מהעשייה החינוכית והירתמות של הצוות ליישום התוכנית בהובלתה של מנהלת בית הספר. בנוסף, מהביקור בכיתות ניתן לראות כי העשייה הפכה לתרבות בית ספרית ונטמעה בקרב התלמידים בתחומים השונים. הפצת הידע מאפשרת יחסי גומלין בין חברי קהילה ויוצרת ידע חדש הנוגע למצב ולצורך המקצועי של הפרט והארגון. כאשר ההתמקדות היא בלמידת התלמידים ובפדגוגיה בלמידת מורים, הופכים בתי הספר למקומות שבהם חברי הצוות לומדים ומשפרים את איכות ההוראה שלהם.

כחלק מהתרבות הארגונית, בית הספר מתעד תהליכים ברמות: הארגונית, חברתית ופדגוגית במעגלים השונים. וזאת באמצעים מגוונים: חוזרים, הזמנות לפעילויות, אתר בית הספר ואתרי כיתות מעודכנים כפלטפורמה להעברת מידע להורים ותלמידים, עיתון "ידיעות גולדה" בכל מחצית )לקריאה לחצו על התמונה(, סרטונים ותמונות מאירועים ופעילויות מחיי בית הספר והקהילה. התיעוד מייצג את המרקם והמגוון האנושי של בית הספר ועשייתו, סוגיות מחיי בית הספר, כווני פעולה, קידום שאיפות ומטרות. באמצעות התיעוד, בית הספר ממנף את עשייתו החינוכית בהיבטים השונים, ואת צרכיו. מאפשר ליצור דיאלוג ושיח עם הקהילה הבית ספרית, מטפח שותפויות במיזמים חינוכיים בקהילה, ואת היכולת ליזום התקשרויות נוספות עם גופים ההולמים את רוח בית הספר ויכולת לגייס משאבים ממקורות נוספים. התיעוד מאפשר התבוננות מעמיקה על תהליכים שהתבצעו בבית הספר בקרב, מורים, הורים, תלמידים. בעקבותיהם, הערכה ובקרה ובדיקת יעדים לשימור ולשיפור.

אבישג מצוות ניהול משתפת: "את תהליך החקר התחלנו בכיתה מנושאים שהילדים התחברו אליהם, למדנו מהי שאלה פורייה, מהיכן ניתן ללקט מידע על הנושא, אילו מקורות מידע הם מהימנים ואילו לא. לאורך כל השנה למדנו נושאים שונים דרך מיומנות החקר. מפעם לפעם הילדים הפכו למיומנים וידעו לענות על שאלת החקר באופן מעמיק. אני חושבת שללמידה דרך חקר יש ערך מוסף. הילדים הופכים ללומדים עצמאיים בעוד אנו המורים מכוונים ומורים את הדרך. הילדים לומדים מיומנות בה יוכלו להשתמש בחייהם כבוגרים כאשר יצטרכו לכתוב עבודות מחקר וכו. בנוסף, בעקבות רפלקציות שנעשות בכיתה התלמידים מספרים שהם נהנים מהלמידה ולומדים על עצמם שהם מסוגלים להתמודד בעצמם עם משימות מורכבות". אתי מחנכת כיתה ב' משתפת: "המסע שלי התחיל בבית יציב, בהשתלמות מנהיגים ומנהיגות 70 שנה למדינה. חידדתי את הלמידה תוך כדי הקנייה של כלים ומיומנויות שהובילו ליישום בכיתה ללמידת חקר. במסגרת ההשתלמות לדוגמא: דף צובר ידע- מידע פרטי לידע ציבורי, מפת מושגים ככלי חשיבה גרפי לארגון מידע, ששת כובעי החשיבה של דה-בונו, התנסות במיקוד למידה. ההתנסות והלמידה במסגרת בית יציב, חידדה לי את הידע שצברתי במשך השנים וארגנה לי מחדש את החשיבה. השנה, בשונה משנים קודמות, שאלות החקר בנושאים לימודיים הקשורים ל- 70 שנה למדינה ולתכנים הלימודיים, הובילה לחשיבה מחודשת, מאורגנת ומסודרת יותר של הלמידה שלי. והייתה כחוט מקשר בין כל שאלות החקר. את התכנים הלימודיים תמיד לימדתי אך הפעם הלמידה מתוך שאלת חקר עוררה חשיבה מחודשת על ההוראה ופדגוגיה בכיתה. בכיתה התלמידים התנסו במיומנויות למידה: סיעור מוחין לנושא נבחר, העלו מושגים הקשורים לנושא, מיינו מושגים לקבוצות, יצרו קשרים בין מושגים. הלמידה הייתה מתוך עניין ועוררה השתתפות, סייעה ללמידה שיתופית ונוספה לכך הבניית ידע חדש. חווית הלמידה הייתה נעימה ומתוך עניין וסקרנות, ומעורבות פעילה של התלמידים. הלמידה התבססה על ידע קיים ונרכש, והיה קשר לתכנים לימודיים, לעולם המושגים, לתחומי עניין ולרגשות של התלמידים. מרחבי הלמידה )"ים של בריאות", מוזיאון "שביל חוצה ישראל" המרהיבים( שהוקמו בבית הספר ובהם תכנים לימודיים מותאמים לרמות השונות, זימנו למידה בקבוצות ולמידה עצמית מתוך סקרנות, עניין ומשמעות. התלמידים הגיעו למרחבים, לאחר שרכשו מיומנויות למידה שיתופיות, ולמידה עצמית ועצמאית, ופעלו בהן בהנאה רבה. כסיכום חווית למידה הייתה למידה רפלקטיבית בעזרת כובעי החשיבה של דה בונו. תהליך החשיבה בעזרת ששת כובעי החשיבה העמידה את התלמיד בתפקיד של חוקר שפועל ברמות חשיבה, ויצרה תרבות חשיבה בכיתה ובבית הספר. גם אני נהניתי מאוד מתהליך הלמידה האישי שלי מצאתי את עצמי חוקרת לומדת וקוראת חומרים לימודיים ומעשירה את הידע שלי במסע עקרון הפדגוגי הנקרא חקר.

"נעים לי ללמוד במרחבי למידה. בחרתי כרטיסיות ומידע שאני מתחבר אליהם" "בחלק מהתחנות למדתי באמצעות פלאפון. צפיתי בסרטונים ועניתי על שאלונים מתוקשבים. זה מהנה מאוד." "בכל תחנה יש נושאים שונים ודרכים מגוונות: טקסטים, ציור, צביעה, ניסוי" "הרגשתי נעים ללמוד במסגרת אחרת, לא בכיתה רגילה". "למדתי על מנהיגים דברים חדשים שלא ידעתי קודם. הכרתי את גולדה מאיר יותר טוב".

ו- התחום היעד הספציפי כולל הלוז ואוכלוסיית היעד דרכי פעולה עיקריות )מה נעשה בפועל( אחראי ושותפים מנהלת 1. סגנית 2. צוות ניהול/רכזות פדגוגיות 3. רכזת תקשוב 4. רכזת מדעים 5. רכזת שפה 6. צוות אומנות. 7. שותפים נוספים- אילנית אייזיק מפקחת בנושא קיימות, מדריכה מטעם המחוז בנושא קיימות ומדעים, משרד לאיכות הסביבה בנושא קיימות, מנהלת פסג"ה נהריה,ג'קלין נמר ורונית רייז העיקרון הפדגוגי- חקר לוז-תשע"ז תשע"ח יעד-פיתוח מקצועי- במסגרת השתלמות בית ספרית למיומנויות החקר כעקרון פדגוגי מוביל בבית הספר. אוכלוסייה-כל צוות המורים בביה"ס ותלמידי ביה"ס מא' ו- ' 1.השתלמות מוסדית לבי"ס משך שנתיים. 2. השתלמות מרוכזת בבית יציב בנושא מיומנויות החקר. 3. ישיבות בקמ"לים לבניית תוכנית למודים סביב שאלות חקר מנהלת 1. סגנית 2. צוות ניהול/רכזות פדגוגיות 3. רכזת תקשוב 4. רכזת מדעים 5. רכזת שפה 6. צוות אומנות. 7. שותפים נוספים- אילנית אייזיק מפקחת בנושא קיימות, מדריכה מטעם המחוז בנושא קיימות ומדעים, משרד לאיכות הסביבה בנושא קיימות. מרחבי לימוד המקדמים למידה משמעותית לו"ז-תשע"ז-תשע"ח פיתוח תוכנית בי"ס )תלב"ס( להקמת מרחבי למידה פיזיים מתקדמים מתוקשבים ולא מתוקשבים עפ"י ששת תפקודי הלומד אוכלוסייה- כל צוות המורים, וכל תלמידי ביה"ס ישיבות במיאת המורים לזיהוי הצורך למרחבי למידה משמעותיים. ישיבות בקמ"לים לבניית תלב"ס ייחודי לביה"ס. הקמת סביבות למידה פעילים ומגוונים. שיתופי פעולה בין אשכולות תחומי דעת בביה"ס. חשיבה מחוץ לקופסא-יזמות ויצירתיות של מורים, חדשנות ותלמידים.1.2.3.4.5.1.2.3.4 מנהיגות בית ספרית בעלי תפקידים לו"ז- תשע"ז- תשע"ח יעד- 1. בניית מבנה אירגוני המבזר סמכויות ומעצים מורים למנהיגות בביה"ס. 2. הצמחת מנהיגות הביניים-צוות ניהול מצומצם. המורכב מ- 6 רכזות פדגוגיות/שכבתיות מא' ', יועצת וסגנית. 2. הקמת צוות ניהול מורחב המורכב מרכזי תחום/ נושא. 3. ברמת צוות המורים- "לכל מורה יש תפקיד" אוכלוסייה- מורים מפגשים עפ"י סדרויות של צוות ניהול מצומצם, אחת לשבוע. מפגשים בקמ"לים אחת לשבועיים, בהובלת הרכזות השכבתיות /פדגוגיות. מפגשים אחת לשבועיים, במליאה. ניתנת במה לכל מורה, יצירת מעוף, עידוד יוזמות, והגשמת חלומות של מורים. מנהלת סגנית צוות ניהול מצומצם /רכזות פדגוגיות צוות ניהול מורחב.1.2.3.4.1.2.3 שתופי ידע לו"ז- תשע"ח למידת עמיתים בשלושה מעגלים: 1. מעגל המורים- למידת עמיתים בכיתות, בקמ"לים ובמליאה. 2. מעגל הורים- הורים מעורבים המשתפים בידע שלהם, בימי שיא שתוכננו מראש במעגלי השיח עם ההורים, בקרב תלמידי ביה"ס. 3. "מורים צעירים"- תלמידים מלמדים תלמידים במרחבי הלמידה, ובהפצת ידע כפרזנטציה לאחר לימוד במרחבי למידה. 4. אוכלוסיית מורים, הורים, תלמידים. מכלול של בניית תוכנית ושיתופי ידע בשלושת המעגלים, על פי לו"ז מסודר. שתופי ידע בבית היציב- מפקחת בית הספר, בתי ספר: "רמז" ו"כצנלסון", קליטת עלייה, אקי"ם, איל"ן, "קשת זכויות הילד", עיריית נהריה, מדריכת מחוז צפון באומנות, מדריכת מחוז צפון במדעים. מנהלת סגנית צוות ניהול מצומצם/רכזות פדגוגיות

אתר מעוף היה בשימושי כרכזת על מנת להתרשם מעשייתם של בתי ספר אחרים ובקריאת יומני מסע המשקפים זאת. כל בית ספר מביע את ייחודיותו ואת הפדגוגיה האיכותית בבית ספרו בדרכים מגוונות ומעניינות, המאפשרות הפרייה הדדית. רשתות ידע הן חשובות להרחבת מסגרות ההתייחסות לארגון, הן מאפשרות לצוות להתחבר עולם שמחוץ להקשר המקצועי ואף מעניקים הזדמנות לבחון לעומק היבטים שונים בעבודתנו. באתר מעוף, קיימים מאמרים מקצועיים. הציפייה שלנו הייתה שיהיו מאמרים מגוונים יותר שיוכלו לשמש אותנו ולהעשיר את ידיעותינו בתחום.

, בשיחה נינוחה בחדרה של המנהלת- ואלו הם דבריה: גב' איריס מלכה אללוף, גמעתי בשקיקה את סיפור הנרטיב "בשנת 2006, כשהייתי מורה, הקמתי את עמותת "קשת זכויות הילד, מתוך חלום וחזון להעניק לילדים את המקום והמימוש העצמי שלהם ברמה מיטבית בתוך ביה"ס. בעמותה טיפלתי בילדים שחוו אובדן, בקשת הרחבה שלו. ומכאן, התשוקה למצוא את אנשי המקצוע שיוכלו לתת מענה לילדים ש"נופלים בין הכסאות" בביה"ס הרגיל. חברתי לשני ארגונים גדולים:" המרכז הישראלי לטיפול בפסיכולוגיה )פרופסור דני ברום(, ו"הקואליציה הישראלית לטראומה" )ברשותה של טליה לבנון ופרופסור מולי להד(. עם ארגונים אלו בניתי תוכניות חוסן לתלמידים באמצעות טיפולים פסיכולוגיים וסדנאות למורים, מנהלים והורים. מכאן, החלום היה לבנות את החוסן של התלמידים ולהקים בי"ס כזה שבו כל ילד יממש את עצמו וילמד בצורה פורמלית ובלתי פורמלית. למזלי, הגעתי לבי"ס "רעות" ע"ש גולדה מאיר, שבו יכולתי לממש את החזון והחלום, להקים פלטפורמות שונות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולשונות של הילדים בפרט: רגשיות/נפשיות, אובדן )גירושין, מוות במשפחה(, מעברים )ממדינה למדינה, מגן לכיתה א', מעיר לעיר, מבי"ס לבי"ס וכד'(.

"הצוות החינוכי מדבר את השפה "לב חומל ואוהב" שהפכה להיות תפיסה חינוכית שמהווה חלק משמעותי שחשוב קודם להקשיב לתלמיד, ולנסות בשיח לקדם אותו ולגלות את עולמו הפנימי, ולסייע לו ולהוריו וליצור להם את החוסן. אחר כך, כשנוצרת תשתית של אקלים מיטבי וקשר אישי בין תלמיד ומוריו, אנו יכולים לדרוש גם הישגים לימודיים ולא רק רגשיים וחברתיים. לאחר 5 שנים כמנהלת בביה"ס, אפשר לזהות שיש צוות שיש לו תפיסה חינוכית מגובשת עם חזון וערכים משותפים. משלב זה, הצוות בשל לעסוק בקידום ההישגים הלימודיים של התלמידים. בשנים ראשונות, כל הכובד היה בבניית לעבודת עומק, בקרה והערכה, ובניית תלמיד ותלמידה בכיתה". התפיסה החינוכית. התשתית היום מוכנה תוכניות התערבות ברמות השונות לקידום כל

מנהלת בית הספר, ממשיכה ומשתפת שעם כניסתה לתפקיד ערכה שינוי במבנה הארגוני שיתאים לחלום האישי וחזונה. להלן דבריה: "עם הגעתי לבית הספר, צוות ניהול היה מורכב ממנהלת, סגנית ויועצת. ערכתי שינוי, ובניתי צוות ניהול שהורכב ממנהלת, 3 רכזות שכבה, סגנית, ויועצת. מודל זה של מבנה ארגוני היה במשך 4 שנים. בשנה החמישית לניהול, נעשה שינוי במודל המבנה האירגוני. אשר נבע בעיקר ממספר הילדים בבית הספר ( מ- 520 תלמידים ל- 734 (. המבנה כולל: מנהלת בי הספר, 2 סגניות, יועצת, 6 רכזות שכבה שהן רכזות פדגוגיות שמהווים את צוות הניהול המצומצם. בנוסף אליהם, צורפו בעלי תפקידים נוספים: 2 רכזות שפה לפי שכבות גיל, רכזת זה"ב, רכזת תקשוב, רכזת טיולים וכד'. אלו מרכיבים את צוות הניהול המורחב. בהתאם לכך נעשתה הגדרת תפקידים ברורה לכל בעלי התפקידים בבית הספר. השינוי בו רכזות השכבה הן גם רכזות פדגוגיות מוביל לרזולוציה "חד על אחד" בקמ"לים ושיתוף אנשי צוות בפדגוגיה ובהובלת יעדים, ובהרחבת המארג האנושי שלוקח חלק בכל אחת מתוכניות בית הספר ותורם להן". במהלך שנה זו, הוכנס למערכת השעות הלימודית בכל הכיתות : התלמידים לומדים במרחבי הלמידה השונים. בהמשך, החלו"ם פרץ גבולותיו לכל תחומי הדעת". שעור חלו"ם זה בשעור