לחיות יחד בישראל ג מדריך למורה נכתב על פי תוכנית הלימודים החדשה ואושר על ידי משרד החינוך והתרבות לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים
ראש צוות הפיתוח: אופירה גל פיתוח וכתיבה: אופירה גל, שירה גודמן, צביה פיין עריכה: חיה יצחקי עיצוב: עמליה זונדר עיצוב עטיפה: ניצן-שמיר מעצבים הבאה לדפוס: גדי נחמיאס אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר כל חלק שהוא מספר זה, אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל תשס"ה, 2005. כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קרית משה רואו, רח' קלאוזנר 16, רמת אביב, תל אביב 61394
תוכן העניינים: מבוא כללי לכיתות ג-ד... 4 פתח דבר... 4 תוכנית הלימודים החדשה במולדת, חברה ואזרחות... 6 יישום התוכנית בסדרה "לחיות יחד בישראל"... 7 הרציונל ועקרונות הפיתוח... 10 המרכיבים המרכזיים של חומרי הלימוד... 13 הספר... 13 חוברת הפעילויות... 14 לחיות יחד בישראל ג... 16 יחידה 1: לחיות יחד בחברה... 16 חומר רקע על נושאים מרכזיים... 17 אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו דרמה יוצרת... 22 הערות והארות לפעלויות ביחידה... 1 23 יחידה 2: סביבה מקום שחיים בו... 26 נושא ה'סביבה הקרובה' ותוכנית הלימודים החדשה... 26 אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו למידה מחוץ לחדר הכיתה... 27 הערות והארות לפעילויות ביחידה 2... 28 יחידה 3: מדינת ישראל המולדת שלנו... 32 מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית... 32 להיות אזרחים במדינת ישראל... 33 אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו אקטואליה... 34 הערות והארות לפעילויות ביחידה... 3 35 חומר עזר בנושאים שונים... 37
מבוא כללי לכיתות ג-ד פתח דבר סדרת חומרי הלימוד לחיות יחד בישראל פותחה בהתאמה לתוכנית הלימודים במולדת, חברה ואזרחות. הסדרה מציעה דרכים למימוש המסרים, הרעיונות, המטרות, והמושגים שבתוכנית הלימודים החדשה בהתאמה לגיל הילדים ולמשתמע ממנו (תחומי עניין רלוונטיים, ידע קודם, שלב התפתחותי בהקשרי שפה ואוצר מילים, ובהקשרים ריגושיים ומוסריים ועוד). חומרי הלימוד לחיות יחד בישראל - ג מתמקדים בערכים ובעקרונות של החיים יחד: בחברת הילדים, בסביבה הקרובה ובמדינת ישראל. עולים בו נושאים כגון: יתרונות וקשיים לחיים בקבוצה; כללים וחוקים בקבוצה ובחברה; זכויות וחובות בחברה; סביבות מגורים שונות ברחבי ישראל; מדינת ישראל המולדת שלנו; להיות אזרח במדינת ישראל, ועוד. חומרי הלימוד לחיות יחד בישראל ד מתמקדים ביישובים בארץ כמייצגים של החברה בישראל בהקמתם, במאפייניהם, בגיוון ובעושר של אוכלוסייתם, ואף בדילמות המעסיקות אותם בתחומי הפיתוח, הסביבה, הכלכלה, התרומה לקהילה ועוד. עולים בו נושאים כגון: היכרות עם אזורים שונים בארץ, אז והיום ביישובים, האוכלוסייה הערבית והדרוזית בישראל, פיתוח ושימור הסביבה, פעילות תושבים למען היישוב ועוד. חומרי הלימוד לכל אחת מהכיתות כוללים את הפריטים האלה: ספר לימוד ג, ספר לימוד ד - בספר יש טקסטים מכלילים בנושאים השונים וכן חקרי מקרה המביאים סיפורים ותיאורים של אנשים ומקומות בארץ שמדגימים את ההכללות האלה. חוברת פעילויות ג, חוברת פעילויות ד - כל חוברת מכילה פעילויות מגוונות לתרגול וליישום התכנים המופיעים בספר. לפעמים הפעילויות אף מרחיבות תכנים או מציגות היבט נוסף של נושאים מסוימים. "אני והיישוב שלי" לכיתה ד (!) - בספרון זה התלמידים בודקים איך הנושאים השונים הנלמדים בספר ומעובדים בחוברת, באים לידי ביטוי ביישוב שלהם. בסופו של התהליך הספרון ישמש תוצר של עבודת חקר אישית של התלמיד על היישוב שלו. מדור מיוחד באתר האינטרנט של מטח - במדור זה משחקים, שאלות הערכה, פורום פתוח להבעת דעה בדילמות חברתיות, וחומרים להעשרה ולפעילות למורים ולהורים. 4
מדריך למורה ג, מדריך למורה ד במדריך מוצג הרציונאל של התכנית, מובאות המלצות לבניית תהליכי הוראה ולמידה, והארות והערות לפעילויות שמוצעות בחוברת. השימוש בחומרי הלימוד בשילוב עם אתר האינטרנט מאפשר ליצור סביבה לימודית עשירה, פעילה וחווייתית. צוות בין-תחומי ממטח עסק בפיתוח, והוא נעזר ביועצים מדעיים מהשורה הראשונה: פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' אריה שחר, ד"ר אביעד הכהן, ד"ר ראסם חמאיסי. 5
תוכנית הלימודים החדשה במולדת, חברה ואזרחות בתשס"ג (2002) יצאה לאור תוכנית לימודים חדשה בנושא "מולדת, חברה ואזרחות". התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ב-ד בבתי הספר הממלכתיים, הממלכתיים-דתיים, הערביים והדרוזיים. התוכנית החדשה היא חלק מתוכנית הליבה שאמורים ללמוד כלל התלמידים בהיקף של 4-2 ש"ש. שני מאפיינים בולטים יש לתוכנית הלימודים החדשה: אינטגרטיביות התוכנית משלבת רעיונות, עקרונות, מושגים ותכנים מתחומי דעת שונים: גיאוגרפיה, אקולוגיה, אזרחות, סוציולוגיה, היסטוריה, כלכלה. מכנה משותף לצד ייחודיות - על פי ועדת המקצוע התוכנית "אמורה להיות מכנה משותף לכלל הלומדים, יחד עם זאת, היא תוכנית גמישה המאפשרת ביטוי לייחודיות של קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית"..1.2 תוכנית הלימודים החדשה בנויה סביב 3 צירי אורך, המותאמות לדרגות הכיתה השונות, להלן הפירוט: כל אחד מהצירים מורכב ממודולות אחדות ציר 1: לחיות בסביבות משתנות המודולות בציר זה הן אלה: מודולה א סביבות חיים שונות מודולה ב שינויים סביבנו מודולה ג שינויים בהתנהגות כלכלית לאורך זמן מודולה ד שינויים היו בעבר ויהיו גם בעתיד ציר 2: להיות אזרחים במדינת ישראל המודולות בציר זה הן אלה: מודולה א אני וזולתי מודולה ב מי הם האזרחים והתושבים במדינת ישראל? מודולה ג כיצד אפשר להתמודד עם בעיות וסוגיות שנגזרו ממחלוקות בין אוכלוסיות שונות? מודולה ד אנחנו שומרים על החוקים מודולה ה מערכות חברתיות וארגונים מוסדיים המסדירים את חיי החברה מודולה ו איך ראוי להתנהג כחברים בחברה וכאזרחים במדינת ישראל? 6
ציר 3: משפחות ויישובים בראי תולדות ארץ ישראל המודולות בציר זה הן אלה: מודולה א סיפור תולדות המשפחה מודולה ב סיפורי משפחות בראי העליות ובהקמת המדינה מודולה ג תולדות היישוב שבו חיים הלומדים מודולה ד סיפורי אתרים, יישובים, מקומות, מפעלים ואישים בדרך למדינת ישראל ובהקמתה מודולה ה- (נספח) בדרך למדינת ישראל ביצירה האמנותית בזמר העברי וביצירה החזותית אנו ממליצים לרכוש וללמוד את תוכנית הלימודים שפרסם האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך. את עיקרי התוכנית תוכלו לקרוא גם באתר האינטרנט של המפמ"ר לגיאוגרפיה, בכתובת שלהלן: http://www.education.gov.il/ עיון בתוכנית הלימודים החדשה, במטרותיה ובתכניה חושף את עושרה ומורכבותה: זוהי תוכנית חדשנית מבחינת הנושאים המוצעים להוראה-למידה בכיתות היסוד הנמוכות; וזוהי תוכנית מורכבת ביותר בעיקר בגלל הדרישה לאינטגרציה בין 6 תחומי דעת. יישום התוכנית בסדרה "לחיות יחד בישראל" מטרת חומרי הלימוד שמציעה הסדרה לחיות יחד בישראל - להוות כלי בידי המורה והתלמיד להשגת הידע והערכים הנדרשים בתוכנית הלימודים, ולהוות מסד ליצירת מכנה משותף לכלל התלמידים בישראל. החומרים מטפלים באבני היסוד של התוכנית - המושגים, הערכים והרעיונות המרכזיים שלה. החיים ביחד בחברת הילדים, בקהילה, ביישוב, במדינת ישראל - מחייבים הבנה והטמעה של עקרונות ושל ערכי יסוד, כגון: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, היכרות וסובלנות ל'אחר', פשרה, הידברות, כבוד, שוויון, מעורבות חברתית ועזרה הדדית. הסדרה לחיות יחד בישראל פותחה לאורם של ערכים ועקרונות אלו, והיא מבקשת לחזק אצל הלומד את תחושת השייכות לצד חיזוק ה'אני', מתוך הבנה כי רק איזון בין 'אני' ל'אנחנו' יתרמו לחברה בריאה וחזקה הן במעגל הקרוב והמצומצם של התלמיד - משפחה, חברים, כיתה, והן במעגלים הרחבים יותר יישוב, מדינה. 7
פירוט ההתאמה בין חומרי הלימוד לבין תוכנית הלימודים החדשה הטבלה שלפניכם מציגה את הנושאים בספר הלימוד לחיות יחד בישראל - ג בהתאמה למודולות המופיעות בתוכנית הלימודים החדשה במולדת חברה ואזרחות. ספר הלימוד יחידה 1: לחיות יחד בחברה פרק 1: ביחד וגם לחוד פרק 2: בקבוצה עושים דברים ביחד לקבוצה יש יתרונות לפעמים קשה לחיות בקבוצה פרק 3: אנחנו שייכים לקבוצות שונות תפקידים בקבוצה שייכות לקבוצה מהקרוב לרחוק פרק 4: בקבוצה ובחברה יש זכויות וחובות הזכות לחיים ולשלמות הגוף הזכות לכבוד הזכות לשוויון זכות מול זכות פרק 5: בקבוצה ובחברה כללים וחוקים הכללים והחוקים עוזרים לחיות יחד איך קובעים כללים וחוקים אפשר לשנות כללים וחוקים יחידה 2: סביבה מקום שחיים בו פרק 1: הסביבה הקרובה שלנו הסביבה הקרובה שלנו היא חלק מיישוב פרק 2: נא להכיר הסביבה הקרובה שלי הסביבה הקרובה שלי עם לילך מהעיר בת ים הסביבה הקרובה שלי עם דניאל מבית שמש הסביבה הקרובה שלי עם חסן מכעביה הסביבה הקרובה שלי עם מעין מבית לחם הגלילית פרק 3: מקומות ציבוריים ומקומות פרטיים אנחנו והמקומות הציבוריים תוכנית הלימודים מודולה א 2.1 מודולה א 2.2 2.1, מודולה ג 2, 1.3 מודולה ה 1.4 מודולה ב 1.1 מודולה ו 2.6-2.1 מודולה א 3.1 3.7 מודולה ב 2.2 2.1 מודולה ג 1.3-1.1 מודולה ג 2 מודולה ד 3.5-3.1 מודולה ו 2.1,2.3 3.1 מודולה ד 2.2,2.3 1.2-1.1 מודולה ד 3.1,3.5 4.4-4.3 מודולה א 1.5 1.2- מודולה א 1.2, מודולה א 1.2 1.7 מודולה א 1.2 מודולה א 1.5, מודולה ה 2.1 מודולה ו 2.1 מודולה ב 1.2,1.7 מודולה ד'- 1.2 מודולה ב 1.8 3.1,2.3, 3.4 מודולה ב,2.3,2.5 מודולה ו - 2.1, פרק 4: הסביבה שלנו משתנה כל הזמן משנים כדי לפתור בעיות פרק 5: שמירה על הסביבה סביבה נקייה זה בידינו יחידה 3: מדינת ישראל המולדת שלנו פרק 1: איך נולדה מדינת ישראל געגועים לארץ, מהגולה לציון, עולים ובונים, העפלה, לדבר עברית, מדינת ישראל קמה, מגילת העצמאות פרק 2: להיות אזרחים במדינת ישראל לכל האזרחים זכויות שוות כל האזרחים שומרים על החוקים מוסדות השלטון הם של כל האזרחים כל האזרחים יכולים להשפיע מודולה ב 1.1 1.5 מודולה ב 2.1 2.3 מודולה ג,2.1 2.5 מודולה א 2.4 מקרא: ציר 1: מודולה א ציר 2: מודולה א ציר 3: מודולה א מודולה ד 2.1 2.5 מודולה ב 2.1 2.4 (חלקי) מודולה ו 8
הטבלה שלפניכם מציגה את הנושאים בספר הלימוד לחיות יחד בישראל - ד בהתאמה למודולות המופיעות בתוכנית הלימודים החדשה במולדת, חברה ואזרחות. ספר הלימוד פרק 1 הי: כרות עם היישובים בישראל היכן שוכנים היישובים יישובים עירוניים ויישובים כפריים יישובים בישראל אזורים ביישוב התנדבות היא זכות חשובה פרק 2: תושבי ישראל נא להכיר האוכלוסייה בישראל מגוונת האוכלוסייה היהודית בישראל אוכלוסיית העולים האוכלוסייה הערבית והדרוזית בישראל עוד קבוצות: קטנים וגדולים, בנות ובנים, נשים וגברים, אנשים עם צרכים מיוחדים פרק 3: היישובים - אז והיום היישובים בישראל הוּקמו בתקופות שונות העיר ט ב ר י ה יישוב עתיק קיבוץ נ ג בּ ה יישוב ותיק מודיעין עיר צעירה היישובים מ ש ת נ ים כל הזמן מחסור במקומות עבודה ביישוב ובסביבתו פגיעה בסביבה הטבעית פיתוח ושימור פרק 4: הרשות המקומית הרשות המקומית מנהלת את הישוב תפקידי הרשות המקומית תקציב הרשות המקומית ברשות המקומית מחוקקים חוקי עזר תושבים למען הרשות המקומית תוכנית הלימודים מודולה א: 2.2 מודולה א: 2.6-2.4 מודולה א: 1.7 1.8 מודולה ה: 2.1 2.4 מודולה ו: 4,3.1,2.1 מודולה א: 4 4.5 מודולה ב': 1.1 1.2 מודולה ב': 1.1 1.2 מודולה ג: 1.4 1.6 מודולה ב: 2 1, מודולה ב': 1.1 1.2 מודולה ו: 3.1 2.1, מודולה ב': 1.1 1.2 מדולה ב 2.4,2.2,2.1 מודולה ב': 2.1 מודולה ה': 4 מודולה ו: 3.1 מודולה ג : 1.1 1.11 מודולה ג :,1.11-1.1 2.11-2.1 מודולה ד: 1.1 1.7 מודולה ב: 2,3 מודולה ב: 3.6-3.1,2.5,2.2, 2.1 מודולה ב: 3.6-3.1,2.5,2.2,2.4 מודולה ב: 3.6-3.1,2.5,2.2,2.3 מודולה ה 3.1 3.6 מודולה ה' 2.1 2.4 מודולה ב :,2.1,2.2 3 מודולה ה 3.1 מודולה ג: 1.2 1.5 מודולה ד 1.1,1.2 2.1 2.5 מודולה ה 4.1 4.4 9 מקרא: ציר 1: מודולה א ציר 2: מודולה א ציר 3: מודולה א
הרציונל ועקרונות הפיתוח 1. מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית חומרי הלימוד מיישמים את מטרות תוכנית הלימודים, ובמרכזם הודגש הרעיון הערכי העוסק במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. רעיון זה כולל בחובו רבים ממוקדי העניין של התוכנית והוא מחייב מפגש של הלומדים עם מושגי בסיס ביהדות, ציונות ודמוקרטיה. המודעות להיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית מובילה להבנת החברה הישראלית הרב-תרבותית, לאהבת הארץ ולמעורבות חברתית-אזרחית, להיכרות עם המסגרות הארגוניות של החברה ועוד (וראה בתוכנית הלימודים עמוד 16 ואילך). 2. חומרי הלימוד מתאימים לשמש כבסיס לבניית תוכנית לימודים בית ספרית ייחודית חומרי הלימוד פורשים בפני המורה תוכניות הוראה-למידה שמציעות מפגש עם כל אבני היסוד המוגדרות בתוכנית כליבה חומר בסיס לכל התלמידים. המורים יכולים לראות בחומרי לימוד אלה בסיס איתן לבנייה של תוכנית שנתית לתלמידיהם, ולהוסיף, להרחיב ולהעשיר את התוכנית על פי הבנתם וצורכי תלמידיהם. החברה בישראל הטרוגנית ורב תרבותית: יש בה דתיים לצד מסורתיים ולצד חילוניים; יהודים לצד ערבים ולצד דרוזים; יהודים לצד מוסלמים ולצד נוצרים; ותיקים לצד עולים שרק הגיעו; אנשים שעלו מארצות מוצא שונות ועוד. בחברה כזאת יש חשיבות מיוחדת ליצירת מכנה משותף, להכרת האחר ולטיפוח יחס של הערכה וכבוד הדדי בין קבוצות האוכלוסייה. ובלשון תוכנית הלימודים החדשה: "גיבוש תשתית חינוכית ותרבותית משותפת שבה מכנים משותפים חינוכיים וערכיים לכלל החברה בישראל". כדי ליישם את העיקרון הנ"ל הלכה למעשה אנו ממליצים לשלב בין ספר הלימוד וחוברת הפעילויות (שמטח פיתח) לבין יחידות עצמאיות (שהמורה או צוות מורים בבית הספר פיתח). ספר הלימוד: הספר יוצר בסיס של תכנים, נושאים ומושגים המשותפים לכולם. חוברת הפעילויות: הספר ומסייעות להבנתם ולהטמעתם. הפעילויות בחוברת מאפשרות להתמודד עם התכנים והמושגים בנוסף, הפעילויות מחזירות את הלומד לבחון התכנים ואת הערכים שנלמדו: בקבוצה שלו, בחברת הילדים שסביבו, ברחוב וכדומה. שבהם עוסק את מקרוב יחידות עצמאיות של המורה: מאחר שהתוכנית תומכת גם במתן ביטוי לצרכים שונים וייחודיים של אוכלוסיות הלומדים ובזכות של כל קבוצה לספר את הסיפור שלה, יש חשיבות ליחידות לימוד שצוות בית הספר מפתח. יחידות לימוד כאלו יתנו מענה לצורכי המקום, והן יכולות להשתלב ברצף יחידות הלימוד של הספר והחוברת. 10
3. אינטגרטיביות, מודולריות וגמישות תחומי הדעת השונים משולבים בחומרי הלימוד בהתאם לתכנים המבוקשים בתוכנית הלימודים, ורמת האינטגרציה שביניהם היא בינונית. רמת אינטגרציה זאת תקל על המורים לזהות את תחומי הדעת השונים וליצור רצפי הוראה - למידה שונים בהתאם לצורכיהם. זאת ועוד, חומרי הלימוד (ספר וחוברת) מאורגנים בשערים או בפרקים שאין בהם "מוקדם ומאוחר". כל יחידה היא מודולרית ואיננה תלויה ביחידות האחרות. מודולריות זו מאפשרת למורים לארגן את היחידות בסדר שמתאים לתוכנית ההוראה שלהם. הם גם יכולים להאריך את משך ההוראה בנושא אחד ולקצר את משך הלימוד בנושא אחר. 4. רלוונטיות והתחשבות בגיל הלומדים חומרי הלימוד עוסקים בנושאים אקטואליים ועדכניים המותאמים לגיל הלומדים, לחיי היום-יום שלהם ולמקום מגוריהם. זה נעשה באמצעות דוגמאות, אירועים, סיפורים, איורים וצילומים, ובאמצעות פעילויות שבהן הלומדים מתלבטים בבעיות אקטואליות ומביעים את דעתם המנומקת ואת טעמם, או באמצעות פעילויות שונות שהתלמידים מבצעים בסביבתם (ראיונות, סקרים, תצפיות וכדומה). ה'אני מאמין' שמאחורי חומרי הלימוד הוא - כאשר תהליך הלמידה ונושאיה רלוונטיים ללומדים יש סיכוי טוב להשיג את מטרות התוכנית. 5. מעורבות אישית-חברתית עיקרון מרכזי בחומרי הלימוד אומר כי האדם משפיע על סביבתו ומעצב אותה במעשיו. כך מתפתחת אצל התלמידים גישה המחזקת את תחושת הביטחון האישי ואת תחושת השייכות, האכפתיות, המעורבות האזרחית והרצון לעשייה. התכנים בחומרי הלימוד עוסקים בהיבטים שונים ומזמנים עיסוק במעורבות חברתית וסביבתית, למשל: הם מבליטים את הצורך של הפרט בארגונים חברתיים ברמות שונות: בית ספר, יישוב, מדינה; הם מציגים את הפעילות האנושית בתוך הסביבה הטבעית ומעלים דילמות שונות הקשורות לפעילות זו; הם מעלים על נס את פועלם של יחידים ושל ארגונים למען החברה והקהילה ועוד. בספר מובאות דוגמאות למעורבות אישית-חברתית. חוברת הפעילויות מפנה את התלמידים לפעילות בתוך הסביבה שלהם (הסביבה הטבעית והקהילה) ונותנת הזדמנות לתיאור פועלם של הלומדים בתוך סביבתם. המטרה היא לחזק את תחושת השייכות החברתית של הלומדים אל סביבתם על כל מעגליה. מעורבות חברתית מסייעת לגיבוש הזהות האישית והחברתית של היחיד כאזרח בעל זכויות וחובות, והיא מחזקת את יכולת ההשפעה שלו על סביבתו. 6. טיפוח השפה והכישורים הלשוניים כחלק אינטגרלי מהתהליך הלימודי חומרי הלימוד מציעים עשייה שמכוונת אל העיסוק בשפה ברוח תוכנית הלימודים החדשה לחינוך הלשוני, תשס"ג: הטקסטים מורכבים מחומרים כתובים ומחומרים ויזואליים מגוונים התומכים זה 11
שיר, החל בזה ומעשירים זה את זה; חומרי הלימוד כוללים סוגות שונות - טקסטים ספרותיים (תת סוגה אגדות חז"ל, סיפורי עמים), וטקסטים למטרות מידוע (תת סוגה: ערכים במילון, תעודות היסטוריות, שלטים, ידיעות עיתונאיות ועוד). יש בחומרים נושאים לשיחה במליאת הכיתה ולעבודה בקבוצה, וכך מועשרת השפה הדבורה. בחוברת הפעילויות התלמיד נדרש לסוגים שונים של כתיבה במשימות של הבנת הנקרא וכלה מועשרת השפה הכתובה..7 במשימות של ניתוח והסקת מסקנות ברמה גבוהה, וכך חומרי הלימוד מזמנים רכישת מיומנויות חקר המתאימות לתחומי הדעת השונים מושאי המחקר בתחומי הדעת השונים המרכיבים את התוכנית החדשה נבחנים בכלי חקר מגוונים ושונים. הלומדים. למשל: של חומרי הלימוד מזמנים היכרות והתנסות בכלי המחקר עיסוק בהיבטים סוציולוגיים הללו באופן ההולם את גיל בחומרי הלימוד מזמן חיזוק של מיומנויות כגון תצפיות, ראיונות, סקרים ושאלונים; היבטים היסטוריים בחומרי הלימוד מזמנים שימוש במיומנויות חקר חומר ארכיוני, תעודות ראשוניות, מסמכים ותעודות; היבטים גיאוגרפיים בחומרי הלימוד מחזקים מיומנויות חקר של הכלים המרכזיים בגיאוגרפיה - מפות ותרשימים מסוגים שונים, סיור ותצפית לאיסוף נתונים במרחב; ובנושאים הקשורים לאזרחות וקיימים בחומר הלימוד ההדגשים הם על מיומנויות של דיון בסוגיות תוך כדי הבחנה בין דעה לעובדה, הבעת דעות שונות, הנמקות, האזנה לדעות שונות וכיבודן, פישור או גישור בין המתדיינים. 8. חומרי הלימוד מתחשבים בשונות התלמידים בחומרי הלימוד מקורות מידע מגוונים (טקסטים מסוגות שונות, תמונות, איורים, קריקטורות, נתונים מספריים ועוד) אלה מאפשרים בחירה והתאמה לתלמידים שונים. המשימות בחוברות הפעילויות רבות ומגוונות הן ברמת המורכבות והאורך שלהן והן בסוגי התוצרים המבוקשים בהן. גם מרכיב זה של חומרי הלימוד עשוי להוות כלי ביד המורה להתאמת התוכנית לתלמידיו השונים. בנוסף, ה"שיחות" שבין הדמויות המאוירות משמשות לא אחת לתמיכה ולסיוע שהתלמידים זקוקים להם החל ברמה הפרשנית וכלה ברמה האסטרטגית שמבהירה מה לעשות כדי להבין את הטקסט או המשימה המבוקשת. 9. חומרי הלימוד מזמנים פעילות בפורומים שונים לעתים נאמר בפעילות במפורש מהו פורום העבודה המתבקש או המומלץ (עבודה עצמאית של תלמיד, עבודה בזוגות, בקבוצות או במליאה). לעתים הניסוח של הפעילות מציע אפשרויות שונות לפורום העבודה. מכוונות עצמית. גישה זאת המזמנת התנסויות בפורומים מגוונים מסייעת בפיתוח לומד בעל 12
המרכיבים המרכזיים של חומרי הלימוד הספר טקסטים באמצעות הטקסטים התלמיד מתוודע אל עולם התוכן של תחומי הדעת השונים ופוגש אוצר מילים ומושגים שהבנתם חשובה. חלק מן המושגים חדשים ללומד, ויש ביניהם גם מושגים קשים להבנה. בניסוח ההסברים הנחו אותנו שני עקרונות מנוגדים - מצד אחד, הרצון להעשיר את שפתם של התלמידים ואת אוצר המילים שלהם; ומן הצד האחר, הכוונה להבהיר תופעות ותהליכים מורכבים בדרך הפשוטה ביותר להבנתם. הקפדנו על טקסטים ומשפטים קצרים ולא מורכבים מדי, על רצף לוגי בין המשפטים, הפסקאות, וכו'. כדי להקל על הבנת המושגים והעקרונות הרבינו בדוגמאות. בספר יש "משחק" בין הכללות (מעט) לדוגמאות (הרבה). בין הדוגמאות ילדים ומבוגרים ממקומות שונים בארץ מספרים על עצמם, על מקום מגוריהם ועל פועלם ומעורבותם בקהילה. חומרים חזותיים לצד הטקסט המילולי הקפדנו על שימוש רב בטקסט ויזואלי: תמונות, איורים ומפות. בהתאם לתחומי הדעת השונים ובהתאם לגיל הלומדים יצרנו טקסט חזותי "שידבר עם התלמיד" ויענה על צורכי תלמידים בעלי סגנונות למידה שונים. הטקסט הוויזואלי איננו רק קישוט, הוא אמצעי חשוב להדגמה, להמחשה ולהבהרת התכנים. חשוב לדעת לקרוא ולהסיק מסקנות מהטקסט הוויזואלי לא פחות מאשר מהטקסט המילולי. חשוב לדלות מן החומרים הוויזואליים את המידע הייחודי שיש בהם, ובכך להעניק ללומד הזדמנות לפתח מיומנויות של הפקת מידע ועיבוד מידע ממקורות שונים. אפשר להשתמש באיורים ובתמונות במהלך לימוד הנושא בכמה דרכים: אפשר להתבונן בתמונות תוך כדי קריאת הטקסט ולדון במצבים ובתופעות שהן מדגימות. אפשר לפתוח או לסכם את הלימוד של כל אחד מפרקי הספר באמצעות התמונות: לגלות מה הם נושאי הפרק (כפתיחה), ולהמחיש את המושגים הכלולים בפרק (כסיכום). אפשר להשתמש בהם כמקור להשוואה בין הסביבה שבספר לסביבה של התלמיד. 13
נושאים לשיחה (ג); עוצרים לרגע (ד) כדי ליצור בספר הלימוד דיאלוג עם הקורא מוצעים נושאים לדיון בעל פה. ה"נושאים לשיחה" ו"עוצרים לרגע" מחזקים את מיומנות השפה הדבורה המודגשת בתוכנית החינוך הלשוני. מטרת המדורים הללו, שמופיעים בספרי הלימוד, לעודד את הלומדים לבחון איך התכנים והמושגים הנלמדים באים לידי ביטוי בסביבתם הקרובה, ולפתח דיון או דילמה סביב הנושאים הללו מתוך המקום הייחודי והרלוונטי להם. חוברת הפעילויות אל הספרים נלווית חוברת פעילויות מתכלה, ובה מאגר משימות מגוון: משימות פשוטות יחסית, המבוססות על הפקת מידע בסיסי מן הטקסט ומן החומר החזותי; ומשימות מורכבות יותר, המצריכות חשיבה מופשטת ניתוח, פירוש וכדומה. יש משימות שלביצוען נדרש זמן מצומצם, ואחרות הן מקיפות יותר ולביצוען נדרש זמן רב. יש משימות המתאימות לעבודה עצמית, ויש כאלה המיועדות לעבודת צוות או לעבודה במליאת הכיתה. הפעילויות המוצעות רבות ומגוונות, אך חשוב להדגיש: אין צורך שכל התלמידים יבצעו את כולן. ההיצע העשיר של הפעילויות נועד לאפשר בחירה בהתאם לשיקולים שונים: המקצוע, המורה, התלמיד והחברה. היצע רב ומגוון כזה מאפשר גמישות, החשובה כל-כך בתהליך ההוראה הגמישות "לתפור" תכניות לימוד שונות ובכך להיענות לצורכי הלמידה וההוראה בכיתה ההטרוגנית. סוגי המשימות בחוברת משימות שמכוונות להבנת הנקרא בטקסט ולהסקת מסקנות ממנו, והמורה יכול להחליט עד כמה הן רלוונטיות לתלמידים השונים בכיתה שלו. לדוגמה: חוברת פעילויות ד עמ' 10 30: א- הסבירו מדוע חוקקו את חוק השבות (על פי "פותחים חלון"). משימות שעשויות לשמש פתח לדיון במליאת הכיתה או בקבוצה. רבות מן המשימות האלה דורשות הבעת דעה אישית בנושא. לדוגמה: חוברת פעילויות ג עמ' 23 28: א - האם לדעתכם ההורים של יותם צריכים לכבד את רצונו ולתת לו לאכול רק את מה שהוא רוצה? הסבירו. משימות שמזמנות עבודה יצירתית. לדוגמה: חוברת פעילויות ג עמ' 11: אלבום כיתתי משימות שמטרתן לקרב את התלמידים לתוכני הלמידה. לדוגמה: חוברת פעילויות ד עמ' 44: 29 א הציעו כלל או חוק שמקדם את השוויון בין בנים לבנות בבית הספר ובכיתה. 14
משימות שבהן התלמידים מתבקשים לערוך השוואה. לדוגמה: חוברת פעילויות ג, עמ' 7: ה - השוו את הרשימה שלכם עם זו של חבר בכיתה. במה הרשימות שלכם דומות? במה הרשימות שלכם שונות? משימות שבהן התלמידים מתבקשים לערוך סימולציה, ובעזרתה להתחבט בדילמה או בקושי. לדוגמה: חוברת פעילויות ד עמ' 16 ב 35: - בחרו 5 ילדים שישחקו דמויות שונות מהסיפור: מרינה, נירית, גלית, ילד או ילדה שמתנגדים להזמין את מרינה למסיבה, וילד או ילדה שחושבים שצריך להזמין אותה. 15
לחיות יחד בישראל לכיתה ג הקדמה התכנים בספר לחיות יחד בישראל - ג פותחו ונכתבו בהתאם לתוכנית הלימודים החדשה. על פי התוכנית, בשכבת גיל זו בולטים המרכיבים החברתיים אזרחיים. חומרי הלימוד (ספר הלימוד וחוברת הפעילויות) כוללים 3 יחידות, והן מטפלות בכל הנושאים הנדרשים על פי תוכנית הלימודים החדשה ב"מולדת חברה ואזרחות". נקודת המוצא בבניית הרצף הלימודי היא הכיתה וחברת הילדים - הקבוצות החברתיות הקרובות ביותר ללומד. לדעתנו מתאים לפתוח את השנה בקבוצה הקרובה והמוכרת לילדים ולהעביר עקרונות מרכזיים מתוך עולם החוויות המוכר אל עולם מוכר פחות. ככל שמתקדמים בספר הלימוד, מעגלי קבוצות ההשתייכות הולכים ומתרחבים - היחידה השנייה עוסקת בסביבה הקרובה, והיחידה השלישית עוסקת במדינת ישראל המולדת שלנו. יחידה 1: לחיות יחד בחברה היחידה הראשונה - לחיות יחד בחברה - מורכבת מחמישה פרקים: פרקים ראשון שלישי: עוסקים בקבוצה, יתרונותיה, חסרונותיה, תפקידים בקבוצה והשתייכות לקבוצות שונות פרק רביעי: עוסק בזכויות וחובות בקבוצה ובחברה פרק חמישי: עוסק בכללים וחוקים בקבוצה ובחברה היחידה הראשונה מעלה את הטענה שאנו יצורים חברתיים שחיים יחד במסגרות חברתיות. היחידה מתמקדת בעקרונות הבסיסיים ובערכי היסוד של החיים יחד בקבוצה ובחברה דמוקרטית: חיים יחד בחברה דמוקרטית מושתתים על כבוד לזולת; שוויון; סובלנות והתחשבות; עזרה הדדית, הידברות ופשרות. חיים יחד בחברה דמוקרטית מחייבים הבנה שכל בני האדם נולדו שווים, ומכאן כולם בעלי זכויות אדם טבעיות ובסיסיות. לכל אדם יש גם חובות. חיים יחד בחברה דמוקרטית מחייבים הבנה לגבי עליונותו של החוק ככלי להסדרת החיים בחברה. בחברה דמוקרטית חברי הקבוצה קובעים ביחד את הכללים והחוקים המסדירים את חייהם, וכולם כפופים להם. 16
באמצעות חוברת הפעילויות התלמידים מוזמנים לבחון ערכים ועקרונות אלו בסביבתם הקרובה. אין הכוונה רק "ללמוד על" ערך מסוים מבחינה תאורטית, אלא לבחון כיצד הוא בא לידי ביטוי בכיתה, בשכונה, בחברה. חומר רקע על נושאים מרכזיים להלן חומר רקע על נושאים מרכזיים ביחידה זו ובהמשך זרקור ) הערות והארות) על כמה פעילויות המופיעות בחוברת הפעילויות. קבוצה למונח קבוצה אין הגדרה מקובלת על החוקרים, ובספרות אפשר למצוא לו מאות הגדרות. הנה הגדרה אחת: קבוצה היא יחידה חברתית בת שלושה אנשים או יותר, שמקיימים ביניהם יחסי גומלין, שיש להם לפחות מטרה אחת משותפת, שמערכת היחסים ביניהם יציבה ומובנת, שיש ביניהם תלות הדדית, ושהם תופסים את עצמם כחלק מהקבוצה (1994.(Baron&Byrne כל אחד מן המרכיבים שבהגדרה זו מהותי להגדרת קבוצה, אבל לתלמידי כיתה ג' מצאנו לנכון להתמקד בשני מרכיבים: בקבוצה עושים דברים ביחד, לקבוצה יש מטרות משותפות. ההנחה היא שמושגים נבנים באופן ספירלי, והמושג "קבוצה" ילך ויתעבה במהלך השנים באמצעות מרכיבים נוספים. מורים אשר בכיתותיהם עולות תהיות לגבי המושג "קבוצה" מוזמנים להציע לתלמידים לבחון מרכיבים נוספים, כגון: האם יש יחסי גומלין, קשר, בין חברי הקבוצה? האם מערכת הקשרים היא יציבה, כלומר מתקיימת במשך תקופה מסוימת (שבועות, חודשים או שנים)? האם יש תלות הדדית בין החברים בקבוצה, כלומר האם כאשר קורה משהו למישהו מחברי הקבוצה יש לכך השפעה גם על חברים אחרים? גורמים אחדים משפיעים על האדם להצטרף לקבוצה: צרכים חברתיים-פסיכולוגיים להיות מחובר ושייך; הקבוצה מאפשרת להשיג דברים שקשה להשיג לבד; דרך הקבוצה היחיד מגדיר את עצמו (אני תלמיד, אני אישה, אני יהודי, וכו' ). אף על פי שהאדם הוא יצור חברתי ויש לו קבוצות השתייכות שונות, חשוב לתת מקום ולגיטימציה ל"לבד" ולייחוד של כל אחד גם בהיותו חלק מקבוצה. הקבוצה היא אוסף של יחידים, ויש להדגיש גם את המשותף לכולם מעצם ההשתייכות וגם את האינדיבידואל - הפרט. 17
בהקשר זה ראוי להדגיש שני דברים: 1. לעתים קרובות קיים מתח בין צורכי הפרט והאוטונומיה שלו לבין הכורח והתועלת שבהשתייכות למסגרות חברתיות שונות (משפחה, כיתה, בית ספר, קהילת בית כנסת ועוד). יש לפעול כדי לנסות ולגשר על המתח הזה. 2. יש להימנע מהכללות וראייה סטריאוטיפית של קבוצה: הם "דתיים", הם "חילוניים", הם "ערבים", הם "שקרנים" וכדומה. על התלמיד להבין שלכל קבוצה יש מאפיינים משותפים, אך נמצאים בתוכה אנשים שונים בעלי ייחוד. זכויות וחובות המילה "זכות" מוכרת לילדים כבר מגיל צעיר מאוד, והם אף משתמשים בה לרוב בצורה אינטואיטיבית, כשהם רוצים להשיג משהו שהם חושבים שמגיע להם. המושג "זכות" רחב מאוד. זכות היא רשות; מה שאפשר לדרוש או מה שמותר לעשות על-פי החוק או הצדק (על פי מילון רב מילים). אם, למשל, בכיתה יש כלל שמותר להחליף ספרים בהפסקה, לכל תלמיד יש זכות להיות בכיתה בהפסקה על מנת להחליף ספר. בספר שלנו אנו לא עוסקים במושג "זכות" במובנו הרחב, אלא מתמקדים בזכויות האדם זכויותיו הבסיסיות של כל בן אנוש, זכויות שעליהן הסכימו רוב המדינות בעולם. ילדים בגיל הזה (וגם מבוגרים יותר) נוטים לראות קודם כול את עצמם ואת מה שחשוב להם, ורק אחר כך את האחרים. מטרת הפרק על הזכויות בספר זה היא ללמד ילדים על זכויות של כל אדם ועל חובות כל אדם. זכויות קשורות קשר הדוק לחובות. אנו שואפים לכך שתלמידים יידעו לעמוד על הזכויות שלהם, אך בד בבד יבינו שהם מחויבים לכבד את זכויותיהם של אחרים. חשיבות רבה יש להבנה שהזכויות ניתנות לכול באותה מידה - הלומד צריך להבין שלא רק לו מגיע כבוד, אלא גם לחבר שמימינו, למורה שמולו, להורה שלצדו וכדומה. בקבוצה ובחברה קיימת לעתים קרובות התנגשות בין זכויות שונות של אנשים שונים. למשל: זכותו של אדם לפרטיות עשויה להתנגש עם זכות הציבור לדעת, זכותו של אדם לחופש הביטוי עלולה להתנגש עם זכותו של אדם אחר לכבוד ולשם טוב. במצבים כאלה יש לאזן בין הזכויות השונות שוקלים את חומרת הפגיעה בזכות אחת מול חומרת הפגיעה בזכות האחרת, ומנסים להגיע לפתרון שיאפשר שמירה מרבית על שתי הזכויות. זה לא פשוט! יש לזכור כי השאיפה היא לאפשר לכל אדם לחיות את חייו כרצונו, על פי דרכו ואמונתו, ולשמור על חירותו ועל זכויותיו. 18
עם זאת חשוב להבהיר שלעתים יש צורך להגביל את הזכויות של הפרט. אם אדם, מבוגר או ילד, משתמש למשל בזכות לחירות (הזכות לחירות כוללת היבטים שונים; ראו בהמשך) ומנצל אותה כדי לפגוע בגופו, ברכושו, בכבודו של ילד אחר (להרביץ, לגנוב, להעליב וכדומה) חובה להגן על חירותו של אותו הילד על ידי הגבלת חירותו של הרוצה לפגוע בו. התלמידים צריכים להבין שהחופש של כל אחד בחברה מוגבל, כי גם לאחרים יש זכויות, ולאף אחד אין זכות לפגוע בזכויות של מישהו אחר. בפרק זה עשויה לעלות במלוא חריפותה סוגיה מרכזית מחיי הילדים: אם מישהו פוגע בזכות שלי, האם מותר לי לפגוע בזכות שלו? למשל אם מכים אותי, מותר לי להחזיר? בספר אנו בחרנו להדגיש את הכיוון החיובי: אם אתם רוצים שישמרו על הזכויות שלכם, הקפידו לשמור על זכויות האחרים. אך הכיוון הזה אינו נותן מענה לדילמה אם לא שמרו על הזכויות שלי, האם אני חייב לשמור על זכויות האחרים? באופן עקרוני התשובה היא: כן אדם תמיד מחויב לשמור על זכויות גם אם פגעו בו. זכויות האדם הן זכויות טבעיות המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, גם אם הוא אינו ממלא את חובותיו. אחת ההוכחות הבולטות לכך היא שגם לעבריינים שמורות זכויות האדם, אף שהם עצמם הפרו הפרה גסה את חובותיהם. החריג לכך הוא מצב של הגנה עצמית כאשר פוגעים בך מותר לך להתגונן. אבל גם כאן קיימת אי בהירות רבה בשאלת המידה איזו פגיעה מאפשרת או אפילו מחייבת את הקורבן "להחזיר"? כמה מותר "להחזיר", כלומר, מה רמת האלימות המותרת כשמדובר בהגנה עצמית? בכל מקרה מדובר בסוגיה קשה שאין לה תשובה חד משמעית. הכיוון החינוכי המומלץ: לעודד את הילד לבקש עזרה ממבוגר, במידת האפשר, ולא לעשות דין לעצמו. להלן רשימה של זכויות האדם הבסיסיות ושל הזכויות הנגזרות מהן: הזכות לחיים ולביטחון, שמשמעה שמירה מפני כל פגיעה בשלמות הגוף. הזכות לכבוד כבוד האדם אינו רק זכות, אלא ערך העומד בבסיס הזכויות כולן. מהערך הזה נגזרות כל שאר זכויות האדם. הזכות לכבוד כוללת זכויות נוספות: הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט, הזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל או מעליב. הזכות לחירות זוהי זכות כללית שמשמעה שכל אדם הוא חופשי ואין לשעבד אותו. אדם רשאי לנהוג כרצונו כל עוד אין הוא פוגע בזכותו של אחר או באינטרס של הכלל. מהזכות לחירות נגזרות חירויות ספציפיות: חירות המחשבה והדעה, חירות המצפון, חופש הביטוי וחופש המידע, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות, חופש הדת והחופש מדת, חירות התנועה, חופש העיסוק, חופש ממאסר שרירותי, חופש האסיפה, חופש ההפגנה, חופש השביתה, חופש הנישואין, חופש הבחירה. 19
הזכות לקניין זכותו של כל אדם לרכוש משלו ולהגנה עליו. הזכות לשוויון כל בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם. יש להתייחס לכולם באופן שווה ולא להפלות אנשים או קבוצות בשל דתם, גזעם, לאומם, מינם, שפתם, השקפת עולמם והשקפתם הפוליטית. הזכות להליך הוגן גם כשאדם חשוד בעבירה, אין הוא מאבד את כבודו ואת זכויותיו, והפגיעה בזכויותיו מותרת רק במידה הנחוצה להוצאת האמת לאור ולהגנה על החברה. זכויות האדם נתפסות כזכויות "טבעיות", כלומר הן מגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו. זכויות אלה אינן מוענקות על ידי שלטון זה או אחר, ולכן אף אחד - לא השלטון ולא הקבוצה ופרטיה - אינו רשאי לשלול אותן או לפגוע בהן. בנוסף לזכויות אלה יש לאדם זכויות חברתיות. אלה זכויות שהמדינה מעניקה, והן כוללות, לדוגמה, את הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לדיור, הזכות לטיפול רפואי, הזכות לעבודה ולתנאי העסקה נאותים, הזכות לחינוך. ההכרה הראשונה בזכויות האדם במשמעותן המודרנית מצויה בחוק של הקיסר קונראד השני משנת 1037: "איש לא יילקח ממנו רכושו אלא לפי דיני הקיסרות ופסק דינם של רעיו". מסמכים היסטוריים נוספים שהכירו בזכויות האדם הם המגנה קרטה ) אנגליה, 1215), הכרזת העצמאות של ארצות הברית (אמריקה, 1776), ההצהרה על זכויות האדם והאזרח (צרפת, 1789). במלחמת העולם השנייה נפגעו מאוד זכויות האדם של מיליוני אנשים, וכתוצאה מכך (בשנת 1948) קיבלה עצרת האומות המאוחדות את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. הכרזה זו אינה מסמך מחייב, אך היא משקפת את הערכים המשותפים לרוב אומות העולם בדבר זכויות האדם. המדינות הדמוקרטיות מכירות בזכויות האדם כחלק משיטת המשפט שלהן. במדינות שפועלות על פי חוקה, זכויות האדם מעוגנות במסמך זה. החוקה עומדת מעל יתר החוקים ושומרת שהזכויות לא ייפגעו. גם במדינות דמוקרטיות שאינן פועלות על פי חוקה כתובה, כמו ישראל, זכויות האדם הן חלק מהמערכת המשפטית. בישראל, מחויבות המדינה לזכויות האדם באה לידי ביטוי כבר במגילת העצמאות, ומאוחר יותר היא מצאה את מקומה במסגרת החקיקה והפסיקה של בתי המשפט. דוגמאות לחוקים במערכת המשפט הישראלית המעגנים את זכויות האדם הן "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד חופש העיסוק". 20
ה" כללים וחוקים אחד האמצעים המרכזיים של החברה לשמירה על החיים המשותפים של חבריה הוא הכללים והחוקים. בתהליך הוראה ולמידה של נושא החוק והכללים, חשוב לדעתנו להדגיש את המסרים האלה: החוקים עוזרים לנו לחיות יחד, החוקים הם פרי הסכמה חברתית, החוקים נקבעים ביחד על ידי כל חברי הקבוצה הם של כולם ולמען כולם. אנו סבורים כי הדגשת היבטים אלו של החוק תעזור לילדים להפנים את הסיבות "הנכונות" לשמירה על חוקים וציות להם: לא הפחד מפני סמכות ועונש, אלא ההכרה בכך שהחוקים הם יצירה משותפת של כולנו, למען כולנו. הקבוצה כולה שותפה בקביעת החוקים. החוקים הם תוצאה של הסכמה בין חברי הקבוצה (בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נציגים), ולכן החוקים הם של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה. החוקים משקפים את הערכים שלנו, את סדרי העדיפויות שלנו, את מה שחשוב לנו כחברה. וכשמשהו הוא שלנו ואנחנו החלטנו עליו וקבענו אותו יש לנו מוטיבציה לשמור עליו ולנהוג לפיו! זוהי למעשה תמצית השיטה הדמוקרטית. אנחנו מלמדים את ערכיה ועקרונותיה, אם כי את שמה אנו מזכירים רק בעקיפין. קושי מסוים מתעורר בהקשר זה דווקא כשעוסקים בכללים וחוקים בעולם הילדים. המשפחה ובית הספר אינם, על פי רוב, מסגרות דמוקרטיות, ומטבע הדברים הילדים אינם שותפים מלאים לקביעת הכללים והחוקים במסגרות הללו. ובכל זאת עליהם לקיים אותם. אנו מציעים לשוחח עם התלמידים על כך ולהבהיר להם שלעתים אפשר לשתף אותם בעיצוב של כללים וחוקים, ולעתים אי אפשר. במקרים שאין אפשרות לשתף את הילדים לא צריך לעשות "הצגה" של שיתוף. יש להדגיש באוזניהם שילדים אינם עצמאיים בתחומים רבים, והם עדיין זקוקים להכוונה ולפיקוח של מבוגרים, ולכן הם אינם שותפים מלאים לקביעת הכללים והחוקים החלים עליהם. עם זאת יש לשאוף לשתף את הילדים יותר ויותר, ככל שהם מתבגרים, בקביעת הכללים והחוקים המסדירים את חייהם. רוב ומיעוט העיקרון הדמוקרטי שלפיו החלטות וחוקים מתקבלים לפי דעת הרוב רוב קובע" - הוא עיקרון שהילדים מכירים מחיי היום יום ומקבלים באופן טבעי ואינטואיטיבי כעיקרון הוגן וראוי. לילדים קשה יותר לקבל את העובדה שעיקרון זה אינו מוחלט. כלומר, לרוב אסור לקבוע "בכל מחיר" הוא אינו רשאי לפגוע במיעוט, הוא אינו רשאי לנצל את כוחו כרוב כדי להטיל על המיעוט חובות בלתי הוגנות שיפגעו בזכויותיו. הרוב קובע כל עוד החלטותיו הגיוניות, צודקות, שוויוניות ומתחשבות במיעוט. דמוקרטיה איננה שלטון הרוב, אלא שלטון העם, והרוב בעם מחויב גם כלפי המיעוט בעם לשמור על זכויותיו, לשמור על הוגנות כלפיו. הסוגיה של "הרוב קובע אך אינו פוגע" היא קשה להבנה. היא דורשת בדיקה - האם במצב שנוצר יש פגיעה בזכויות של המיעוט? 21
חשוב מאוד לעזור לילדים להבין לעומקו את עקרון הרוב והמיעוט ולוודא שהבינו והפנימו. אפשר לתרגל איתם את הנושא באירועי משחק בכיתה. למשל: לחלק את הכיתה לקבוצות של רוב ומיעוט לפי קריטריונים שונים, לבקש מהרוב לקבוע כלל שישפיע על המיעוט, ולבחון אם הכלל הזה לגיטימי או לא. לדוגמה: אפשר לחלק את הילדים לפי צבע העיניים. בהנחה שבקבוצת הרוב ייכללו בעלי עיניים חומות, יתבקש הרוב לקבוע כלל שיפגע באופן כלשהו בכל מי שעיניו אינן כחולות. למשל רק בעלי העיניים החומות זכאים לצאת להפסקה. בדרך זו הילדים יהיו שייכים פעם לקבוצת הרוב ופעם למיעוט, ויוכלו לחוש מה מרגישים בכל קבוצה, ומה קורה כשהרוב קובע כללים שפוגעים במיעוט. אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו דרמה יוצרת דרמה יוצרת מוגדרת כפעילות יצירתית והבעה עצמית של מחשבות והרגשות באמצעים מוחשיים: באמצעות עצמים, המחזה, אלתורים, תרגילי משחק ותנועה, מוסיקה, פנטומימה, מסכות, תיאטרון בובות וכדומה. נקודת המוצא לפעילות הדרמה היוצרת היא המשחק, תכונה אנושית הנטועה בטבע האדם מילדות. היחידה הראשונה "לחיות יחד בחברה" משופעת במצבים הנותנים כר נרחב להכנסת דרמה יוצרת לתוך חדר הכיתה. נושאים שונים כמו: יתרונות לחיים בקבוצה, לפעמים קשה לחיות בקבוצה, זכויות וחובות בקבוצה, כללים וחוקים - מזמנים המחזה או משחק תפקידים שימחישו ויעודדו אבחנות והתבוננויות לגבי מצבים מורכבים הקשורים במערכות יחסים בין אנשים. לעתים פעילות מסוימת בחוברת הפעילויות מכוונת לדרמה יוצרת בכיתה, אך יש מקום נרחב גם ליוזמה של המורה. למשל, היחידה הראשונה בספר הלימוד משופעת באיורים המדגימים מצבים מחברת הילדים (ראו עמודים 14 15) - אפשר לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות ולבקש מכל קבוצה להציג מצב זהה או דומה למה שמתואר בספר. נדמה כי הכול מסכימים, ויש לכך סימוכין במחקר החינוכי והפסיכולוגי התפתחותי, שללמידה חווייתית-יצירתית יש חשיבות עצומה. נדגיש כאן כמה מהיתרונות לשימוש בדרמה יוצרת במהלך תהליך ההוראה- למידה: מסגרת של דרמה יוצרת עשויה לתרום לפיתוח יחסים של שיתוף פעולה, אחריות וחלוקת תפקידים בקבוצה. למעשה היא מאפשרת להתנסות ולחיות את המרכיבים המרכזיים של היחידה ולא רק ללמוד עליהם מבחוץ. כאשר ילדים עוסקים בפעילות דרמתית הם נותנים מרחב לעולם הרגש, וזו הזדמנות עבורם ל"אוורר" רגשות שלהם, לפתח יכולת הזדהות והבנה עם השונה, לגלות אמפתיה עם הזולת. במיוחד נציין את "משחק התפקידים" שמאפשר לאחד "להיכנס לנעליו" של האחר ועל ידי כך להבין את צרכיו, עמדותיו ומעשיו. 22
הפעילות הדרמתית עשויה לשמש כלי לאבחון ולהערכה. ההנחה היא, כי בפעילות דרמתית- דמיונית ילד מביע בעיות וקשיים שאינו מסוגל לבטאם בנסיבות אחרות, ולכן אפשר לאבחן באמצעותה בעיות רגשיות של ילדים בכיתה. דרמה יוצרת מעודדת חשיבה והסתכלות רב כיוונית, ומעודדת חיפוש פתרונות אפשריים לבעיות מורכבות, שאין להן פתרון אחד וחד משמעי. הערות והארות לפעילויות ביחידה 1 פעילות 1, עמוד 6: נעים ביחד ונעים גם לבד בשלב ראשון, מטרתה של פעילות זו היא לאפשר לתלמיד לבחון את עדיפויותיו בביצוע פעילויות שונות ביחד או לחוד. כך הוא יוכל להכיר יותר טוב את המרחב הפנימי של עצמו מה הוא אוהב, מה הוא מעדיף, מה נותן לו הרגשה טובה או גרועה. בשלב שני (סעיף ה) המטרה היא שהתלמיד יכיר בשונות הקיימת סביבו. לא תמיד מה שעדיף ומתאים לו, מתאים גם לילדים אחרים. כדאי להמשיך ולשוחח עם התלמידים על מצבים שונים שעולים ולבדוק את ההשלכות שיש לכך. לדוגמה, מי שמעדיף לפעול כל הזמן לחוד לא ירכוש מיומנויות חשובות של עבודה בקבוצה, כמו הקשבה לזולת, התחשבות, יכולת הידברות וכדומה; או מי שמעדיף לפעול כל הזמן ביחד לא ירכוש את היכולת להיות עם עצמו, לפעול כאינדיבידואל אוטונומי. פעילות 3, עמוד 10-8: מי רוצה להיות חבר שלי? הסיפור "מי רוצה להיות חבר שלי" מזמן למורה דיון כיתתי בנושא שמעסיק מאוד תלמידי כיתה ג' - חברות. אופי הדיון תלוי מאוד בכיתה, במה שמתרחש בה ובמה שרלוונטי לה באותו זמן. "יש לנו חברים, אבל אנחנו רוצים להיות גם חברים שלך" הם אמרו "גם אם יש לכם חברים אחרים?" התפלא אורי... ילדים רבים (בעיקר תלמידים חדשים, אך לא רק) חוששים שלא יקבלו אותם, שידחו אותם. למשל הם יכולים לחשוב: " יש להם כבר חברים, בשביל מה ירצו אותי?" לעתים משפטים פשוטים כמו זה שמופיע בסיפור יכולים להרגיע, לפתוח דלת ולחזק. לילדים אחרים בכיתה, כאלו שאינם שמחים לצרף חדשים לשורותיהם, אפשר להראות את הרווח של קבוצה שיודעת לצרף חדשים לשורותיה (למשל, הם הרוויחו שוער). 23
פעילות 6, עמוד 13: טוב לעשות יחד פעילות זו עומדת על היתרונות של קבוצה. איור - 1 לקבוצה יש כוח להשפיע, יותר קל להפעיל לחץ לשינוי החלטות. למשל, אפשר להפגין, לערוך שביתה. איור - 2 לקבוצה יש יותר כוח פיסי, ביחד מסוגלים "להזיז הרים". איור 3 לקבוצה שפועלת ביחד, בשיתוף פעולה ובתיאום יש סיכוי להגיע רחוק יותר. התמונה של השייטים מדגימה יפה את הצורך בשיתוף פעולה ובתיאום בין המשתתפים בקבוצה, כדי להשיג את המטרה. זו הזדמנות לתת לילדים לתאר מצבים של תיאום ושיתוף פעולה בכיתה לעומת מצבים שבהם לא היה שיתוף פעולה ותיאום, ולכן הכיתה נכשלה בהשגת מטרה מסוימת. פעילות 20, עמוד 25: לא התכוונתי...! כאשר פוגעים במישהו "לא בכוונה", זה נתפס כמעשה נסלח. פעילות זו באה לעורר את המודעות לכך שגם פגיעה ללא כוונה מראש היא פגיעה בזכות לשלמות הגוף. האדם נדרש לקחת אחריות על מעשיו ולנהוג בזהירות כלפי שלומם של אחרים. "לא בכוונה" איננו תירוץ שמכשיר פגיעה. פעילות 22, עמוד 27: כשהכבוד שלי נפגע השיר של יהודה אטלס, "אל תסבירו לי", שעליו מבוססת הפעילות, אמנם אינו אומר במפורש אל מי מופנים דברי הילד הדובר בשיר, אך ברור לקוראים שהוא פונה אל המבוגרים, בעיקר אל ההורים. בין ילדים להוריהם ולמוריהם קיימים יחסי סמכות וכפיפות. הילד נתון לסמכות ההורים וחייב לציית להם. אמנם המבוגרים חייבים לנהוג בכבוד כלפי ילדים, על כך אין ויכוח, אך יכול להיווצר ניגוד בין מה שהילד תופס כפגיעה בכבודו לבין מה שהמבוגר תופס כחינוך, כדאגה לביטחון הילד וכד'. השיר מציג את נקודת מבטו של הילד שנמצא במצבים המוכרים כמעט לכולנו ועלול להיפגע מיחס המבוגרים אליו. תרגיל מעניין בכיתה יהיה לנסות ל"היכנס לנעלי" ההורים, ובכך להתקרב ולהבין למה הם עושים או אומרים את מה שמוזכר בשיר. הילדים יוכלו להציג את עמדת המבוגרים באופן שיצדיק או יבהיר אותה. פעילות 23, עמוד 28: צריך לכבד כל מה שרוצים? ביחסי ילד-הורה וילד מורה אין שוויון מוחלט ואין דמוקרטיה מלאה. אחד התפקידים החשובים של הורים הוא להציב גבולות לילדיהם, לבנות להם מסגרת שבה קיימים קודי התנהגות. למשל, אין זה בריא לאכול כל היום פיצה, ותפקיד ההורה האחראי הוא ללמד את ילדו מה מותר ומה אסור. הורה שנכנע לכל דרישה של ילדיו מועל בתפקידו כהורה. לתת למישהו יחס של כבוד, לתת למישהו את הזכות לכבוד - אין פירושו להיענות לכל דרישה שלו. 24
פעילות 27, עמוד 32: מהי אפליה? בפעילות זו המטרה היא לבחון מתי יחס שונה מהווה אפליה ומתי לא. בספר הלימוד (עמוד 26) מוצגות כמה אמות מידה מאוד ברורות ליחס מפלה: "אפליה קיימת כאשר מתייחסים למישהו באופן שונה בגלל המוצא שלו, צבע העור, המין, או הדת". מקרה א אין מדובר כאן באפליה מאחר שהמין אינו רלוונטי. השיקול הרלוונטי הוא בחירת ארבעת הילדים שרצים הכי מהר (ולא חשוב אם הם בנים / בנות / בהירים / כהים וכו'). מקרה ב כאן מדובר באפליה על רקע מוצא/וותק בארץ. השיקול הרלוונטי שצריך להנחות את בחירת הילדים שייצגו את הכיתה הוא מידת כישרונם לשיר. אילו הילדים בכיתה היו אומרים לאלברטו: "אנחנו לא בוחרים בך כי אינך שר יפה" לא היה מדובר באפליה. פעילות 28, עמוד 33: הזדמנות שווה הפעילות עוסקת בנושא של שוויון הזדמנויות ומה שקרוי "אפליה מתקנת". לפעמים צריכים לתת למישהו יחס שונה כדי לתת לו הזדמנות שווה לאחרים. הדוגמה של אנשים עם צרכים מיוחדים מציגה את "זכויות היתר" שהם מקבלים על מנת ליצור שוויון בינם לבין מי שאינם מוגבלים. כלומר, לפעמים למען השוויון חייבים לתת יחס שונה. יש מקום לציין שפעילות זו מבוססת על סיור בסביבה הקרובה. התלמידים צריכים לבדוק את מידת הנגישות שמוסד ציבורי או עסק מספקים לאנשים עם נכות. החוק מחייב מתן נגישות לאנשים עם נכות, ומטרתו להבטיח שוויון בין אנשים מוגבלים לכאלו שאינם מוגבלים. פעילות 29, עמוד : 34 הזכות שלי והזכות שלך סוגיית ההתנגשות בין זכויות היא סוגיה מרכזית ביותר בהבנת נושא זכויות האדם. על אף שבתיאוריה כל זכות עומדת בפני עצמה, הרי שבחיים הזכויות נמצאות כל הזמן בתהליך של מאבק והתנגשות, וכמעט אין מצב שזכות אחת יכולה להישמר במלואה לעומת זכות אחרת. ברוב המצבים בחיים נעשה איזון בין הזכויות השונות כשכל צד מתפשר, מעט או הרבה. בפעילות זו הבאנו דוגמאות לשלושה מקרים יומיומיים של התנגשות בין זכויות. מקרה 1: הזכות לכבוד של המנגנת לעומת הזכות לכבוד של הצופה בטלוויזיה. מקרה 2: הזכות לכבוד של הילדים הגדולים הרוצים לשחות בבריכה לעומת הזכות לשלמות הגוף של הילדים הקטנים המפחדים לשחות כשהגדולים משתוללים. מקרה 3: הזכות לכבוד ולפרטיות של האישה שאינה רוצה שיחטטו לה בתיק ויבדקו את חפציה האישיים לעומת זכות הציבור לשמירה על ביטחונו. הדגש בכל הפעילויות הוא למצוא את הדרכים לאזן בין הזכויות. אמנם יש מקרים שבהם זכות אחת גוברת על רעותה מבחינת חשיבותה (מקרה 3), ויש מקרים שבהם שתי הזכויות פחות או יותר שקולות (מקרה 1 ו -2), אך בכל המקרים הפתרון אינו נעוץ בכך שצד אחד מוותר לגמרי על זכותו, אלא בניסיון לאזן בין הזכויות ולמצוא פתרון שיכבד את שני הצדדים. 25
יחידה 2: סביבה מקום שחיים בו ביחידה זו חמישה פרקים: פרק 1: עוסק בהיכרות עם המושג 'הסביבה הקרובה', מה הם גבולותיה ומה היא מכילה. פרק 2: מציג 4 סביבות שונות של ילדים ממגזרים שונים. פרק 3: עוסק באבחנה בין מקומות פרטיים לציבוריים ודרכי התנהגות בהם. פרק 4: עוסק בשינויים שחלים בסביבה. פרק 5: עוסק בשמירה על הסביבה. כל אחד מהנושאים הללו מופיע בתוכנית הלימודים כתוכן נדרש בכיתה ג. נושא הסביבה הקרובה ותוכנית הלימודים החדשה תוכנית הלימודים החדשה אינה משתמשת במונח 'שכונה', אלא במונח 'הסביבה הקרובה', ובפיתוח החומרים הקפדנו להשתמש במינוח הזה. מאחר וחשוב לתת לילדים את המסגרת, התיחום של המרחב הנדון, הגדרנו בספר הלימוד את המרחב של הסביבה הקרובה כך (עמוד 44 בספר): "הסביבה הקרובה שלנו נמצאת מסביב למקום שאנו גרים בו. היא כוללת את הבית שלנו, את הרחוב שלנו ואת הרחובות הסמוכים." בספר מוזמנים התלמידים לחקור את סביבת מגוריהם - להכיר אותה ולהבין אירועים ותהליכים המתרחשים בה ולבטא את החוקיות ואת ההמשגה שלהם. במהלך הלימוד התלמידים צריכים לאסוף מידע (באמצעות מיומנויות חקר שונות, כגון: סיור, תצפית, סקר, שאלון) לעבד את המידע לנתח אותו ולהסיק ממנו מסקנות. הלימוד על הסביבה מזמן פרשנויות שונות לתופעות וליכולות, כגון: הנמקה, הבעת דעה, הערכת מצבים. בכיתה ג התלמידים מוזמנים לחקור את הסביבה הקרובה שלהם, ובכיתה ד הם חוקרים את היישוב שלהם. במהלך הפיתוח הקפדנו שלא תהיה חזרה בין התכנים הנלמדים בכיתה ג לבין התכנים הנלמדים בכיתה ד. עם זאת יש לומר שהערכים והמטרות חוזרים ומטופלים באופן ספירלי. למשל הן בלימוד הסביבה הקרובה והן בלימוד היישוב שלהם מצופה כי התלמידים: כך "יטפחו תחושה של שייכות וקשר למדינת ישראל ולארץ ישראל לנופיה, לאתריה, לתושביה לתרבותם, לאמונתם ולעברה תוך יצירת קשר בלתי אמצעי שיעורר חוויה לימודית ורגשית" "יחזקו את הזיקה לסביבתם הקרובה על כל מרכיביה האנושיים, התרבותיים והפיזיים באמצעות סיורים ופעילות חווייתית מתמשכת". "יבטאו באופנים שונים את תחושת השותפות, האחריות והמחויבות שלהם לנעשה בסביבתם הקרובה, ויגלו אכפתיות למדינה, לתושביה, לארץ ולנופיה." ) תוכנית הלימודים עמוד 19). 26
מטרה נוספת ביחידה זו היא היענות לעיקרון מרכזי בתוכנית: הכרת ה"אחרים" החיים במדינה ויצירת מכנה משותף לכלל תלמידי מערכת החינוך בישראל. הסביבה הקרובה שלי", שונות, התלמידים פוגשים ילדים ממקומות שונות, צורות יישוב שונות וגם מרכיבי זהות שונים. בפרק השני ביחידה, "נא להכיר המייצגים סביבות מגורים הם פוגשים תכנים ומאפיינים של קבוצות אוכלוסייה אחרות, שונות משלהם. לילד יהודי-חילוני זו הזדמנות לפגוש ילד דתי או ילד ערבי; לילד יהודי-דתי זו הזדמנות לפגוש ילד חילוני או ערבי וכדומה. בכך יש מענה למטרה מרכזית של התוכנית: "יכירו את אורח החיים ואת המאפיינים התרבותיים של קבוצות אחרות משלהם החיות בחברה הישראלית...יזהו קווי דמיון בין הקבוצות החברתיות השונות, ויבינו שהם יכולים להוות בסיס למכנה משותף של החברה בישראל, תוך שמירה על הייחודיות". (שם, עמוד 18) אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו - למידה מחוץ לחדר הכיתה ביחידה הזו יש מקום להדגיש את הסיור כאמצעי חשוב בתהליך הלמידה-הוראה. התנסות ישירה עם הסובב עשויה לתרום להכרה בלתי אמצעית של התלמיד את סביבתו. התלמיד לא רק יקרא על סביבות של ילדים אחרים אלא יתנסה בתוך הסביבה שלו. הלמידה במהלך סיור מחוץ לכותלי הכיתה מזמנת לתלמיד אפשרות לפתח מיומנות מגוונות: תצפית, מדידה, תרגול שימוש במפה, צילום, הקלטה, ריאיון, שאלון ועוד. בתיווך המורה התלמיד ממקד את הסתכלותו, מכיר ומזהה מרכיבים, מארגן, ממיין ומשווה אינפורמציה שהוא קולט בעזרת חושיו ונותן להם הכללה, חוקיות, שיום (מתן שם). הלמידה באמצעות הסיור מעודדת למידה בדרך חקר וגילוי איסוף נתונים בשטח והפקת מידע מהם. את הסיור צריך להכין באופן יסודי ואחראי, למשל: המורה יערוך סיור מקדים, יכין על פי הצורך 'דף פעילות לסיור', יציין חפצים שיש להצטייד בהם לסיור, ישוחח בכיתה על המטרות של הסיור, ינחה דיון ויגיע להסכמה לגבי כללי התנהגות במהלך הסיור. את הסיכום, את הכללות ואת המסקנות מהסיור רצוי לבצע בשיעור בכיתה. אפשר לסכם את הסיור בדרכים שונות: דיווח, חיבור, המחזה, תמונות וכדומה. תוכנית הלימודים החדשה מדגישה כי הלימוד מחוץ לכיתה מטפח גם גישות וערכים בתוכנית הלימודים): 47 (עמוד.1.2.3 שאיפה לסייר לשם הנאה וחוויה לימודית חברתית ותרבותית נכונות למעורבות ולפעולה למען הסביבה והנוף טיפוח הקשר והשייכות למקום, לסביבה ולארץ 27
הערות והארות לפעילויות ביחידה 2 פעילות 2 עמוד 47: תצפית על הסביבה הקרובה שלי התצפית היא סוג של הסתכלות מכוונת, והיא עשויה להעשיר את התלמיד בידיעות על הסביבה ממקור ראשוני. התצפית היא מקור מידע לידע נוסף על המתרחש בסביבה, ידע שנצבר באמצעות הפעלה חושית (ראייה, התבוננות) של התלמיד. אפשר לזהות שני שלבים עיקריים בתצפית: שלב א בשטח, התמקדות בתיאור הנגלה. רצוי לכוון את התלמיד למרכיבים שונים שעשויים להעשיר את התיאור. שלב ב עיבוד המידע, העלאת השערות ואף הסקת מסקנות מהעובדות שנצפו ותוארו. למשל: תצפית על מבנים בנוף גודלם, צבעם, סגנון בנייתם וכדומה - תאפשר בשלב השני להסיק כמה מסקנות בקשר לגילו של היישוב, ארצות המוצא של התושבים, ועוד. בדו"ח התצפית שישנו בחוברת בעמוד 47 הדגש הוא על שלב א התבוננות וכתיבה תיאורית של הדברים הנגלים לעין התלמיד. אנו ממליצים לעבוד על נושא התיאור יחד עם המורה לכישורי שפה שבבית ספרכם. עבודה משותפת עשויה להוביל לרמת תיאור מפורטת יותר וכך לחזק בו זמנית שתי מיומנויות: תצפית וכתיבה תיאורית. לאחר הכתיבה התיאורית יש מקום לעבור בכיתה לשלב ב עיבוד והסקת מסקנות. חשוב לשאול את התלמידים מה המשמעות של התיאורים הללו, מה הם אומרים לגבי הסביבה שהם חיים בה. פעילות 3 עמוד 48: בסביבה שלנו תופעות טבע ומעשה ידי אדם חשוב לעמוד על ההבחנה בין תופעות טבע (סביבה טבעית) לבין מעשה ידי האדם מאחר שהייחוד של בני האדם (לעומת בעלי חיים וצמחים) הוא בכך שהם יוצרים דברים בסביבה ומשנים אותה בהתאם לצורכיהם. בשלב ראשון יש לחדד עם התלמידים את ההבחנה הזו. אפשר לצאת לסיור קצר בחצר בית הספר או ברחובות הסמוכים ולבחון מה בסביבה הוא טבעי ומה הוא מעשה ידי אדם. בסיור בוודאי תמצאו שקיימים בסביבה תוצרים שהם משולבים, כלומר הם גם משאב טבעי וגם ידי האדם פעלו עליהם. לדוגמה: ספסל עץ בגן הציבורי העץ הוא חומר טבעי והאדם הכין ממנו ספסל; או שביל כורכר - עשוי מאבן טבעית שהאדם גרס. לעתים ההבחנה תדרוש מהמורה להתעכב על המונחים 'טבעי', 'מלאכותי', 'מבוית' או 'מתורבת'. למשל, חורש ים תיכוני הוא סביבה טבעית, ואילו מטע אפרסקים הוא מעשה ידי האדם. בשלב השני רצוי לתת לתלמידים להעריך את התועלת ואת החיסרון בפעולותיו של האדם. מעשיו של האדם בסביבה הטבעית יוצרים מתח מתמיד בין שימור התנאים הטבעיים לבין פיתוח ויצירת שינויים למען רווחתו של האדם. 28
פעילות 4 7 מעמוד 49 עד עמוד 53 כל הפעילויות הללו עוסקות בהקניית מיומנויות מפה רלוונטיות לתלמידים בכיתה ג. המפה היא כלי מחקר מרכזי בתחום דעת הגיאוגרפיה. תוכנית הלימודים מדגישה כי לימוד קריאת מפה ייעשה במשולב עם התכנים הנלמדים. לימוד כזה יאפשר לתלמידים בכיתות יסוד להתמצא בסביבה הקרובה, להכירה, לתפקד בה ולקחת בה חלק פעיל. בפעילות 4 הדגש הוא על מעבר ממפה מצוירת למפה בסמלים. אמנם הסמלה דורשת חשיבה מופשטת, אבל מרבית התלמידים בכיתות הניסוי הצליחו לענות נכון בפעילות זו ולא התקשו במעבר מהציור להסמלה. בפעילות 5 הדגש הוא על הבחנה בין ימין לשמאל. לחלק מן התלמידים הבחנה זו היא קשה. קשה במיוחד לתפוס את היחס המשתנה שבכיוונים. כך, כדי להגיע לבית הגבוה (מוצג בפעילות בעמוד 51 למטה) מכונית אחת תצטרך לפנות ימינה, והאחרת, שמגיעה מכיוון מנוגד, תצטרך לפנות שמאלה. כדי לחזק מיומנות זו אפשר להרחיב ולשחק עם התלמידים בפעילויות שונות. למשל, אפשר לבקש מהם להשלים משפטים כמו: "כשאני הולך לבית הספר אז הבניין נמצא מצד " "כשאני חוזר מבית הספר אז הבניין נמצא מצד " בפעילות 6 הדגש הוא על סימון במפה, מתן כיוונים ותיאור המסלול, הדרך. בכתיבת התיאור יש לעודד את התלמידים לתת כמה שיותר פרטים מזהים. אפשר לדון עם התלמידים בשאלות, כגון: איזו הכוונה עוזרת? איזו אינה עוזרת? מדוע ככל שנוסיף יותר פרטים כך נקל על השואל להתמצא ולהגיע ליעדו? פעילות 8 עמוד 53: מרגישים את הסביבה החושים שלנו הם כלי מרכזי שבעזרתו נצרבת הסביבה בתודעתנו. באמצעות החושים התלמיד עושה היכרות ראשונה עם הסובב אותו - הוא קולט ריחות, צבעים, צורות, ועוד. מטרתה של פעילות זו היא לתת לתלמיד לחוות את הקליטה של הסביבה דרך החושים. הדברים שאנחנו קולטים מהסביבה גורמים לנו לרגשות שונים. למשל: יש קולות שנעימים לנו ויש כאלה שאינם; ישנם ריחות שאנחנו אוהבים וישנם כאלה שאיננו יכולים לסבול. המודעות לרגשותינו לגבי מה שמתרחש בסביבה היא חשובה ביותר, כי היא אחד התנאים המובילים לכך שאנשים הם פעילים ומעורבים במתרחש בסביבתם. 29
פעילויות 16-11 מעמוד 56 עד עמוד 59 כל הפעילויות הללו עוסקות בסביבות השונות של ארבעת הילדים המוצגים בספר הלימוד. הפעילויות שמות דגש על מאפיינים בולטים בכל אחת מהסביבות: בת ים - עיר גדולה; בית שמש עיר בינונית; כעביה - כפר ערבי; בית לחם הגלילית - מושב. הפעילויות גם מפנות את הלומדים לבחון איך דברים שונים שהילדים מזכירים בסיפור באים לידי ביטוי בסביבה שלהם. בסיום הלימוד של 4 הסביבות המוצגות בספר אפשר לערוך פעילות שמטרתה לרכז את הדומה והשונה בין הסביבות השונות, כפי שמדגימה הטבלה שלפניכם: * הערה: לגבי נקודות מסוימות אין מידע בטקסט שבספר. במקרה כזה על התלמיד לרשום "אין מידע" נקודות להשוואה לילך דניאל חסן מעיין מבית אצלנו מבת ים מבית שמש מכעביה לחם הגלילית ביישוב גודל היישוב סוג הבתים (בית פרטי, משותף) שם הרחוב מבנים בולטים בסביבה משהו שאני אוהב/ת בסביבה השפה שמדברים דבר מעניין שקיים בסביבה פעילות 21 עמוד 65: להחליט איך להתנהג פעילות זו מופיעה לאחר פעילויות 20-18 שעוסקות במקומות ציבוריים ומקומות פרטיים. בכיתה ג הדגש הוא על דרך ההתנהגות במקומות הללו. בכיתה ד הדגש הוא על מוסדות הציבור: תפקידם, הארגון שלהם במרחב וכדומה. השיר המובא בפעילות זו מציג לפני הילדים את "מותר האדם מן הבהמה" היכולת לבחור ולהחליט איך להתנהג. זו הזכות הגדולה שלנו כבני אדם לעומת יצורים אחרים בעולם, וחשוב לתת לילדים את היכולת להשתמש בה ולנצל אותה בתבונה. 30
פעילות 22 עמוד 68: - 67 סוגים שונים של שינויים בסביבה פעילות זו מתמקדת בנושא השינויים בסביבה. תוכנית הלימודים החדשה נותנת מקום מרכזי להבנת תהליכי שינוי, מתוך תוכנית הלימודים עמוד מעקב אחריהם והערכתם. 45: "תהליכי השינוי במרחב הפיזי ובמרחב האנושי נבחנים על פי הגורמים והסיבות, ועל פי התוצאות וההשלכות בהווה ובעתיד. הם נתונים לפרשנויות שונות הנובעות ממערכות ערכיות שונות. סביבות החיים הן דינמיות ומשתנות ולכן האדם כפרט והחברה ככלל צריכים להבין את מהות השינויים ולדעת שהם חלים על כל פרט, על כל חברה ועל כל סביבה טבעית וסביבה שהיא מעשה ידי האדם. חיים בחברה ובסביבה משתנה מחייבים התמודדות בלתי-פוסקת של הפרט ושל החברה, תוך מודעות ליכולת הפרט לשנות את תפיסותיו ולהיות פתוח לשינויים כחלק מאורח החיים". סעיפים א ד בפעילות 22 עוסקים בהבחנה בין שינויים שהם מעשי ידי האדם לבין שינויים בגלל כוחות טבע. סעיף ה שולח את התלמידים לבחון שינויים בסביבה שלהם. סעיפים ו ז עוסקים בהערכת השינוי, תוך מתן מרחב ליתרונות ולחסרונות שהשינוי גרם. שינויים עשויים לגרום לרווחת בני האדם ולשיפור הסביבה, אולם גם עלולים ליצור בעיות ולגרום נזקים לסביבה ולבני האדם. חשוב לבחון את התוצאות וההשלכות של השינויים בסביבה ולהתמודד עם הבעיות שהשינוי גורר בעקבותיו. פעילות 25, עמודים 70 71: מספר התושבים בשכונה גדל עם הזמן פעילות זו מטפלת בשינוי שחל בשכונה בעקבות גידול האוכלוסייה באמצעות חיזוק מיומנויות מפה וחיפוש פתרון לבעיה שהתעוררה בעקבות השינוי. פעילות 27, עמודים 73 74: משאבים טבעיים בפעילות זו התלמיד מתבקש לרשום את 2 הסיבות הכי החשובות בעיניו לשמירה על הסביבה. בטקסט בספר (עמוד 65) מובאות 3 סיבות: 1. המשאבים מוגבלים, לעתים יש מעט ולכן צריך לחסוך; 2. בזבוז היום משמעו מחסור בעתיד, פגיעה בדורות הבאים; 3. אם לא שומרים פוגעים בזכות של הצומח, החי והדומם להתקיים ובזכות של אנשים אחרים ליהנות מסביבה נקייה ומוגנת. התלמיד מוזמן ללמוד את 3 הסיבות ולהצביע על 2 שבעיניו חשובות. המסר המרכזי הוא: האדם פועל בסביבה ומשנה אותה, לכן עליו להיות מודע לכך שאין שימוש ללא "תשלום" ועליו ליטול אחריות על מעשיו בהווה ועל ההשלכות שיהיו למעשים בעתיד. כדי להקטין את הנזקים בסביבה האדם יכול לפעול בתוכה, להיות מעורב ומשפיע. ככל שהילדים יהיו מעורבים וישפיעו יותר, הם יגדלו להיות אזרחים אכפתיים וקשובים למתרחש סביבם. 31
יחידה : 3 מדינת ישראל המולדת שלנו ביחידה השלישית שני פרקים: פרק : 1 עוסק ברצף האירועים עד ליום הקמת המדינה פרק 2: עוסק במשמעות של 'להיות אזרחים במדינת ישראל' ספר הלימוד לחיות יחד בישראל נפתח בחיים יחד בקבוצה קטנה בין חברים, בכיתה, בבית הספר, בשכונה ומסתיים בחיים יחד בקבוצה הגדולה שכולנו משתייכים אליה - המדינה. סברנו כי אותם עקרונות, ערכים וכישורים נדרשים כאשר חיים יחד בקבוצה קטנה וכאשר חיים יחד במדינה, ולכן בחרנו לסגור את מעגל הלמידה בספר בקבוצה הגדולה - קבוצת המדינה. בפרק האחרון בספר חוזרים התלמידים למושגים ולנושאים שעלו ונלמדו בחלק הראשון (חוקים, זכויות, קבלת החלטות, פתרון מחלוקות, השתתפות והשפעה) - הפעם בהקשר הרחב והכולל של המדינה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית בפרק הראשון של היחידה השלישית עסקנו בעיקר בסיפור ההיסטורי שהוביל להקמת מדינה שתשמש בית לאומי לעם היהודי. הפרק עונה על מטרה מרכזית בתוכנית הלימודים החדשה: "התלמידים יהיו מודעים לעובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית יכירו בעובדה, כי מדינת ישראל היא מדינתו האחת של העם היהודי, ובה הם מממשים את זכותם לקיים מדינה עצמאית (ריבונית) לאור ערכי היהדות והציונות..." (עמוד 17 בתוכנית הלימודים) "אופייה היהודי של מדינת ישראל בא לידי ביטוי ברוב יהודי של אוכלוסייתה, באידיאולוגיה הציונית ובחזון שיבת ציון, בקשר שלה לתרבות ההיסטורית של העם היהודי ודתו: בשפה, בחגים, מועדים וימי זיכרון בסמלים ובטקסים". (עמוד 50 בתוכנית הלימודים) הפרק מביא את הסיפור ההיסטורי של העם היהודי עד לאירוע המכונן של הקמת המדינה, ומטרתו לעזור לתלמיד לגבש את זהותו כיהודי-ישראלי. "לימוד חלקים מההיסטוריה מאפשר ללומדים לגבש את הזיכרון המשותף של החברה שבה הם חיים ואליה הם משתייכים, ומאפשר לחברה להסביר ולהעביר את הרעיונות והמסורות לדור הצעיר, לפתח זיקה לעברו ולחזק את תחושת השייכות לעמו ולמולדתו." (עמוד 61 בתוכנית הלימודים) לימוד שיטתי של היסטוריה מתחיל בכיתה ו. לפני כן לא מלמדים אירועים ותהליכים היסטוריים על פני ציר זמן כרונולוגי, מאחר שהדבר אינו תואם את ההתפתחות הפסיכולוגית-קוגניטיבית של הילד. בחרנו למקד את הסיפור ההיסטורי באירועים מרכזיים (געגועים לארץ, חזרה לציון, עולים ובונים, הכרזת המדינה) ולהביא את התכנים בשפה פשוטה וברורה תוך כדי יצירת זיקה כללית לממד הזמן (לפני, אחרי, בעבר הרחוק, בעבר הקרוב יותר - לפני 200 שנה וכדומה). 32
לימוד כזה יעודד ראשית הבנה של תחום הדעת, ובעיקר: ראיית ההווה כהשתלשלות של העבר. הבנה כי אירועים ומאורעות בעבר קשורים זה בזה והם אינם אוסף של מקרים בודדים. תוכנית הלימודים מדגישה כי בני אדם שונים מפרשים באופן שונה את האירועים שהתרחשו בסביבתם. כך למשל, המאבק להקמת המדינה יתואר על ידי יהודי ישראלי בדרך שונה מזו של פלשתיני. תוכנית הלימודים ממליצה שכל קבוצה תלמד פרקים ואירועים אחדים מתוך הסיפור של קבוצות אחרות, ועל ידי כך אפשר לטפח יחס של סובלנות וכבוד הדדי כלפי האחרים. אנו ממליצים לבתי ספר שונים, בהתאם למאפייני אוכלוסיית הלומדים בהם, להרחיב את הידע לגבי תפיסות שונות של אירועים שהתרחשו במרחב הגיאוגרפי של ארץ ישראל (עוד בנושא זה עמודים 228 250 בתוכנית הלימודים). הפרק השני ביחידה עוסק בפן הדמוקרטי של המדינה, במאפיינים ובהיבטים שונים של הדמוקרטיה במדינת ישראל. למשל: שלטון העם, שלטון החוק, שוויון הכול בפני החוק, זכויות האזרח, מוסדות השלטון במשטר דמוקרטי והפרדת הרשויות, אזרחות פעילה ומעורבות ציבורית. העיסוק בנושאים אלה נעשה בדרך המתאימה לגיל הלומדים. על המשמעות של "להיות אזרח" תוכלו לקרוא בקטע המידע שלפניכם. להיות אזרחים במדינת ישראל "אם מחפשים מכנה משותף כולל לאזרחים במדינת ישראל, אז אין מכנה משותף לבד מהאזרחות. זה המכנה המשותף הרחב. היתרון של המכנה המשותף הזה שהוא לא מתחרה והוא לא מתנגש בזהויות הקבוצתיות הפרטיקולריות. 'להיות אזרח' זה לא מוציא וזה לא שולל וזה לא סותר את העובדה שמישהו יהודי ושמישהו פלשתיני, שמישהו דתי ומישהו איננו דתי. זאת אומרת שהמושג אזרחות לא נמצא במריבה עם השתייכויות וזהויות אחרות. לכן אני חושב שיש צורך חברתי עמוק בחיזוק האזרחות כמכנה משותף." (מרדכי קרמניצר) המושג שעליו בנוי הפרק כולו הוא "אזרח". מונח זה מבטא את הקשר של האדם למדינתו, למסגרת המדינית שבה הוא חי באופן קבוע ואליה הוא שייך. האוכלוסייה של מדינת ישראל מגוונת מאוד. חיים כאן בני עמים שונים ובני דתות שונות, חיים כאן אנשים מארצות מוצא שונות ותיקים ועולים, חרדים ומסורתיים, יהודים דתיים וחילונים, בין הקבוצות השונות שבחברה עשירים ועניים. צעירים ומבוגרים, ומקבוצות אתניות שונות, הישראלית יש לעתים עימותים וחלוקי דעות. מה שמאחד את כולם הוא היותם אזרחי המדינה. הדבר הראשון שמשותף לכל אזרחי המדינה הוא מקום המגורים - כולם גרים במדינת ישראל. בין אזרחי המדינה יש בני עמים שונים ובני דתות שונות, אך אין בכך סתירה או ניגוד לזהותם כאזרחי 33
המדינה. המגורים המשותפים באותו חבל ארץ והקשר שמרגישים למקום הזה - זה הבסיס לשותפות בין אזרחי ישראל. השותפות הגיאוגרפית יוצרת שותפויות נוספות: שלטון משותף, חוקים משותפים וזכויות משותפות לכלל האנשים הגרים בישראל באופן קבוע. כל אזרח יכול להגיש בג"צ, כל אזרח כפוף לחוקי המדינה, לכל אזרח מגיעות זכויות שוות. היבט נוסף של שותפות בין האזרחים הוא האזרחות הפעילה והמעורבות: להיות אזרח פירושו להרגיש שייך, לגלות אכפתיות לזולת, לפעול, לתרום ולנסות להשפיע על מה שקורה במדינה. אפשר גם להיות אזרח פסיבי, אולם החינוך לאזרחות מיועד לעודד אקטיביות - קשרים בין אזרחים, עזרה הדדית, אכפתיות, ועשייה בתוך החברה שבה חיים, הן בסביבה הקרובה והמיידית והן בסביבה הרחוקה יותר. כאשר עוסקים באזרחים בישראל חשוב להזכיר גם את האנשים שאינם אזרחים, הנמצאים בישראל באופן זמני: תיירים, עובדים זרים, תושבים ארעיים. יש להדגיש את החובה לנהוג בכבוד גם כלפי מי שאינם אזרחים, עיקרון המעוגן בדת היהודית. יש להסביר כי גם למי שאינם אזרחים יש זכויות אדם, החוקים חלים גם עליהם, מוסדות השלטון משרתים גם אותם. אמצעי הפעלה מומלץ במיוחד ליחידה זו אקטואליה כאשר עוסקים בחינוך לאזרחות יש חשיבות רבה לבחינת אירועים אקטואליים במרחב היישובי והארצי. הפעלה במישור של אקטואליה תיצור חיבור בין התלמידים לבין המציאות במדינה ותמחיש את הרלוונטיות של נושאי הלימוד. האקטואליה מלאה בנושאים הללו, ולא יקשה על התלמידים למצוא ידיעות מתאימות: נושאים שמעלים מתח בין יחיד לקבוצה, עימות בין רוב למיעוט, התנגשויות בין זכויות, שמירה על חוקים ועוד ועוד. הנושאים שעולים מהעיתונות הכתובה והדיגיטאלית ישמשו בסיס לדיונים בסוגיות שונות. חשוב להקפיד על דיון המתבסס על עובדות ומידע אמין ולא על שמועות. קיימת חשיבות רבה להבחנה בין עובדות לבין דעות, ויש להדגיש שעל אותו אירוע יכולות להיות כמה דעות וכמה פרשנויות. חשוב לחנך לכך שכל הדעות הנשמעות יזכו לכבוד. כאשר עוסקים במוסדות השלטון, כדאי לשוחח על האנשים הממלאים תפקידי מפתח במדינה למשל: מיהו ראש הממשלה? מיהם השרים השונים? אילו חברי כנסת הילדים מכירים? כדאי להשתמש בעיתונים כחומרי למידה, להכין לוח קיר ולבקש מ"תורני אקטואליה" לדאוג לפרסם בו כתבות וכותרות רלוונטיות לתהליך הלימודי. וכמובן, תמיד כדאי לשלב ביקור במקומות שנלמדו הכנסת, בית המשפט העליון, קריית הממשלה הם מקומות מומלצים לסיור. 34
הערות והארות לפעילויות של 3 יחידה פעילות 1, עמוד : 80 המולדת שלי הפעילות הראשונה עוסקת במושג "מולדת" באמצעות שיר של עוזי חיטמן שנמצא הולם לגיל התלמידים. ההגדרה המילונית למושג "מולדת" ) על פי מילון רב מילים) היא "המדינה שאדם נולד בה או שהוא רואה את עצמו שייך לעם היושב בה מבחינה היסטורית או תרבותית." הגדרה זו נותנת מקום גם לאותם ילדים שנולדו כאן וגם לכל העולים שלא נולדו במדינת ישראל אך רואים בה את מולדתם. המילה החוזרת בשיר הזה היא "כאן". כאן, לעומת שם; כאן לעומת מקום אחר. התלמידים (הוותיקים והעולים) מתבקשים לכתוב מה חשוב ומיוחד להם, באופן אישי, כאן, במדינת ישראל. פעילות כיתתית מעניינת שאפשר לעשות בהמשך לעבודה בחוברת היא להכין לוח קיר שבו כל תלמיד יעצב, יכין ויתלה היגד שבו הוא יכתוב למה מדינת ישראל חשובה לו. כל ההיגדים יתחילו במילה "כאן". פעילות 15, עמוד 96: מעצבים סמל כיתתי הפעילות של בחירת סמל כיתתי והכנתו יכולה להיות לא רק תרגול חווייתי של נושא סמל המדינה, אלא גם פעולת גיבוש של הכיתה כקבוצה. אפשר לכוון את התלמידים למחשבה שמרכיבי הסמל יכולים לשקף לא רק את ה'יש' ו'הקיים', אלא גם את השאיפות, התקוות, המטרות שהכיתה רוצה להציב לעצמה כקבוצה. אפשר להעלות את הנקודה שהסמל יכול ללוות את הכיתה עד לסיום בית הספר, ולכן צריך להתאימו גם לעתיד. את הסמל הכיתתי אפשר לתלות על דלת הכיתה, להביא אותו לטיולים וכיו"ב. פעילות 17, עמוד 98: האזרחים בישראל בפעילות זו הדגש הוא על מציאת המשותף בין כל אזרחי ישראל, השונים והמגוונים. אנו מתחילים בחזרה על החומר הנלמד מהספר במטרה לוודא שהדברים הובנו. מבחינת הלימוד, הדבר החשוב ביותר שאנו רוצים להשיג בשלב זה הוא שהתלמיד יכיר את העובדה: אזרחים הם האנשים החיים באופן קבוע במדינה, וכן: יש אזרחים שונים במדינת ישראל. בכיתות ניסוי נוכחנו לדעת שתלמידים רבים אינם יודעים שערביי ישראל הם אזרחי המדינה! ברור שחוסר מידע זה לא מאפשר להם להפנים בהמשך נושאים אחרים, כגון שוויון זכויות לערביי ישראל אזרחי המדינה. מובן שחשוב להקנות להם ידע זה. 35
בשלב השני של הפעילות הלומדים בודקים עד כמה הם מכירים קבוצות שונות של אזרחים בישראל, קבוצות שהם אינם נמנים עליהן. יש להניח שחלק מהקבוצות יהיו מוכרות יותר, וחלק פחות. המטרה היא לעורר סקרנות ועניין להכיר קבוצות אחרות, ולעודד גישה פלורליסטית הרואה בגיוון וברב-תרבותיות מאפיין חיובי ורצוי, כשלב ראשוני בקבלת האחר. חשוב לבנות השקפת עולם שרואה בגיוון ובריבוי דעות ואנשים, שכה מאפיינת את החברה הישראלית דבר חיובי ומבורך (ולא רק דבר קשה שמעורר מחלוקות וסכסוכים). כאן אפשר לעשות פעילויות שונות שנועדו להמחיש את החיוב שבמגוון. כדאי לשאוב רעיונות מהפעילויות שבאתר 'בין הצלצולים': http://itu.cet.ac.il/inner.aspx?nitemid=880&nsubjectid=2&npage=4 36
חומר עזר בנושאי הספר בדפים הבאים תמצאו חומר רקע נוסף הקשור לנושאים שונים המופיעים בחומרי הלמידה. להלן הפירוט: הרקע ההיסטורי להכרזה תוכן ההכרזה וחלקיה עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלי הזכויות תמונות: לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צלמים: עמ' 8, עמ' 12 למטה זולטן קלוגר, עמ' 10 פרנק שרשל, עמ' 52 חנניה הרמן ניסן נוה: עמ' 22, עמ' 23 למעלה נירית לוי: עמ' 24 טקסטים: שרף זאב, שלושה ימים, 1956, עמ' 231-230. 226, כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד, תל-אביב. החומרים לקוחים מתוך הספר אזרחות האתגר, מאת ניסן נוה, הוצאת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2001. כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית, תל אביב. 37
ההכנות לטקס נערכו בחופזה ותוך התרגשות רבה. זאב שרף, מי ששירת אז כמזכיר מ נה ל ת העם, תיעד בספרו את הרגשתו באותו יום: ב- 29 בנובמבר 1947 התכנסה עצרת האומות המאוחדות והחליטה ברוב של 33 כנגד 11 על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבריטניה תפ נה את כוחותיה מארץ ישראל ובארץ יוקמו שתי מדינות - מדינה יהודית ומדינה ערבית. עוד נקבע שאזור ירושלים יהיה שטח בין-לאומי, ובין המדינות יהיה איחוד כלכלי. ההחלטה התקבלה בשמחה רבה על ידי היישוב היהודי בארץ אך נדחתה על ידי ההנהגה הערבית, וכבר באותו לילה פרצו מאורעות דמים ברחבי א"י המנדטורית. בראשית חודש אפריל 1948, בעיצומה של המלחמה שהתנהלה ברחבי הארץ בין תושביה הערבים לבין תושביה היהודים - הודיעו הבריטים כי יפנו את צבאם מן הארץ ב- 15 במאי 1948. בעוד היישוב מנהל מלחמת קיום, החלו מנהיגי היישוב בהכנות להקמת המדינה. הוחלט להקים שני מוסדות: "מועצת העם" ובה 37 חברים המייצגים זרמים שונים בציונות וביישוב בארץ; ו"מ נה ל ת העם" - מע ין ממשלה זמנית ובה חברים 13 מחברי "מועצת העם". ב- 12 במאי 1948 התכנסה "מ נה ל ת העם" בבית הקרן הקיימת בתל אביב. על מנהיגי היישוב הופעל לחץ מצד האו"ם ומצד ארה"ב לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה - בשל איומיהן של מדינות ע רב בפלישה לארץ, ובשל גילויי האלימות מצד הערבים תושבי הארץ. למרות הלחצים החליטו המשתתפים בדיון להכריז על הקמת המדינה ב- 14 במאי. הם נדרשו להחליט בשאלות עקרוניות: מה יהיו שמה וסמלה של המדינה היהודית? מה תהיה שפתה? בידי מי תהיה סמכות החקיקה? מה יהיה שמו של הצבא העברי? האם יכריזו על גבולות המדינה? מה יהיו מוסדות השלטון, ומה יהיו סמכויותיהם? חברי הממשלה הזמנית דנו בהצעה להכרזת העצמאות, אשר עברה אחר כך תיקונים שונים עד שהתקבל הנוסח הסופי המוּכּר לנו. הוחלט שההכרזה תיק רא בטקס שייערך באולם המוזיאון בתל אביב, בהשתתפות חברי מועצת העם. מלבדם ישתתפו בטקס עוד מוזמנים מועטים: ראשי ערים ומפלגות, רבנים, סופרים, עורכי עיתונים, מפקדי ההגנה, חברי הוועד הפועל הציוני ועוד. "יום ככל הימים היה היום. עשינו את עבודתנו כרגיל, וכחולמים היינו. שמחה וחרדה כרוכות היו יחדיו. הווה ועבר נתמזגו זה עם זה, חזון ומציאות שימשו בערבוביה: ימות משיח הגיעו, הקץ לשעבוד מלכויות. הולכים אנו בשדרות רוטשילד שבתל אביב. אצים אל אולם המוזיאון ותעודת ההכרזה על המדינה בידינו - ובלב מתרונן ניגונו של הרבי ב'חדר' כשהוא מסביר לתלמידיו את הטובה השמורה להם לצדיקים לעתיד לבוא [...] ימי הבית השלישי." מתוך הספר שלושה ימים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1956, עמ' 226 הטקס נערך ביום שישי אחר הצהריים, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. זאב שרף ממשיך ומתאר את המעמד: "האולם היה מלא עד אפס מקום, שקט היה בו והחום לוהט." על יד שולחן הנשיאוּת ישבו חברי מ נה ל ת העם והמזכיר, מוּלם ישבו חברי מועצת העם, וסביבם ישבו המוזמנים בחצי גו רן. ממעל התנוססה תמונתו של הרצל. בשעה ארבע היכה דוד בן גוריון על השולחן. הקהל קם על רגליו ושירת "התקווה" פרצה ספונטאנית ולא על פי התכנית. בן גוריון קרא את ההכרזה ו"פניו נוהרים", ופרקי ההיסטוריה של עמ נו עלו תמונות תמונות ממילות המגילה. לאחר שסיים בן גוריון את קריאת ההכרזה הוזמן הרב פישמן, שבירך בקול רועד וחנוק "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והקהל ענה "אמן" בקול. עוד כתב זאב שרף על הטקס: "הטכס כולו כסמל היה, אולם בו גופו לא היו מעשים סמליים: לא הורדו דגלי-זרים ולא הונפו דגלי האומה, יריות לא נורו, צבא לא צעד ואפילו נאומים לא נשמעו בו. צנוע היה בתכלית הצניעות - ובקריאת השורות היבשות על ביטול החוק השנוא ["הספר הלבן"] ניתן הביטוי השלם למהות החיזיון שנערך באותו אולם [...] 32 דקות ארכה הישיבה, בה הכריז על חירותו העם שנתון היה במשך 1,887 שנים לשעבוד מלכויות, מלכות אחר מלכות, רומי וביזנטיון, גלות אדום וגלות ישמעאל, מערב ומזרח. אנשים חיבקו זה את זה ובירכו זה את זה, נפלו המחיצות ובוטלו המעצורים, הוזלו דמעות-גיל והיתה תוגה על בנים שנפלו וחרדה על בנים שגורלם לא היה ידוע [ ] [ ] רחובות תל אביב נתמלאו המוני בני-אדם שהאזינו עד אותו רגע לשידור הטכס ועתה פרצו החוצה בשמחתם כי רבתה ופתאום היתה כל העיר כחוגגת בלי שאורגן או הוכן דבר החגיגה." מתוך שלושה ימים, עמ' 231-230 Ê Î Ï È ÂËÒÈ Ú Ê Î Ï È ÂËÒÈ Ú 8
È ÏÁÂ Ê Î ÔΠמקובל לחלק את ההכרזה על הקמת המדינה ל- 4 חלקים: החלק הראשון כולל מבוא היסטורי המתאר את קורות העם היהודי החלק השני הוא חלק מעשי-משפטי המגדיר את סדרי השלטון במדינה בחלק השלישי מפורטים עקרונות המדינה בעיני המכריזים החלק הרביעי כולל הצהרות ופניות אל גורמים שונים נבחן את תוכנו ואת משמעותו של כל חלק. ÂappleÂȈ Ï ÂÙÈÒ È ÂËÒÈ Â Ó Ô ÏÁ חלק זה הוא הבסיס להכרזה כולה ובו מתוארים אירועים היסטוריים חשובים בתולדות העם היהודי. הרקע ההיסטורי המוצג בחלק זה מתאר את הקשרים בין העם היהודי לארץ ישראל ואת ההכרה של אומות העולם בקשר זה. המבוא ההיסטורי מתחיל בימי המקרא ומסתיים בהכרזת עצרת האומות המאוחדות מתאריך 29 בנובמבר.1947 מן המבוא אפשר ללמוד על נימוקים שונים לזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל: 1. חיי העצמאות הלאומיים של העם היהודי בארץ ישראל לפני שהוּג לה ממנה, והקשר הרוחני של העם לארצו בשנות הגלוּת. 2. הניסיונות של היהודים לעלות לארצם ולהתיישב בה במשך כל תקופת הגלוּת, ובעיקר לאחר הקמת התנועה הציונית. 3. הקמת התנועה הציונית בראשוּת הוגה חזון המדינה, הרצל, כביטוי לשאיפת העם לחיות בארצו הריבונית. 4. ההכרה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי, שניתנה בהצהרת בלפור. 5. השואה באירופה כהוכחה לצורך בהקמת מדינה יהודית עצמאית. 6. העלייה וההעפלה לארץ ישראל, המוכיחות את רצונם העז של היהודים לעלות ארצה ולבנות בארץ את מדינתם הריבונית. 7. תרומתו של היישוב היהודי למאבק האומות שוחרות השלום והחירות נגד הנאצים ובני בריתם במלחמת העולם השנייה. 8. החלטת עצרת האומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. 9
appleè Ó È ÒÂ Ê Î Èapple ÏÁ Æ ע רכו רשימה של אבני הדרך בהיסטוריה של העם היהודי, המובאות במבוא להכרזה. א ילו מאורעות היסטוריים בקורות העם היהודי הייתם רוצים להוסיף להכרזה? נמקו. Æ Æ Æ Æ ÆÂ החלק השני בהכרזה הוא החלק המעשי והמשפטי שלה. זוהי ההכרזה עצמה - על הקמת המדינה, על שמה של המדינה, על מוסדותיה ועל סדרי השלטון בה. חלק זה של ההכרזה הוא החלק היחיד שאין ספקות לגבי תוקפו החוקי-חוקתי. נתעכב על הפרטים של חלק זה: המכריזים: חברי מועצת העם. זהו גוף שמ נה 37 חברים, אשר ייצגו זרמים וקבוצות שונות ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה עת: נציגי היישוב העברי בארץ ישראל (חברי הנהלת הוועד הלאומי) ונציגי התנועה הציונית (חברי ההנהלה הארץ-ישראלית של הסוכנות היהודית), וכן נציגים של מפלגות וארגונים אחרים. ע רכו רשימה של הנימוקים להקמת מדינת ישראל לפי המבוא של ההכרזה, ונסו לחלקם לסוגים. הוסיפו נימוקים משלכם. בעת כתיבת ההכרזה היו בארץ קבוצות ומפלגות בעלות השקפות שונות (למשל, מפלגות תנועת העבודה, הגוש האזרחי, גוש דתי-חרדי ועוד). האם ההכרזה נותנת ביטוי להשקפות השונות לגבי זכותנו על הארץ? הוכיחו בעזרת מוּבאוֹת מן ההכרזה. כּתוּב בחלק השני של ההכרזה: "ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית". מהי הזכות הטבעית ומהי הזכות ההיסטורית של עם ישראל להקים מדינה יהודית בארץ ישראל לפי ההכרזה? מדוע, לדעתכם, נקבעו מוסדות זמניים למדינה? מדוע לא נקבעו מוסדות קבע? מהו ההבדל העקרוני בין חלק ההכרזה הראשון לבין החלק השני? מועד ההכרזה: ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל - יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי.1948 אופיה של המדינה החדשה: מדינה יהודית. נאמר בהכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל." שמה של המדינה: מדינת ישראל. המוסדות הזמניים שלה: מועצת העם תפעל כ"מועצת מדינה זמנית" (מע ין בית נבחרים) ומ נה ל ת העם תהיה "ממשלה זמנית". טקס ההכרזה נערך באולם המוזיאון שבשדרות רוטשילד 16 בתל אביב. מדוע קוּי ם טקס ההכרזה בתל אביב ולא בירושלים? מפני שבאותה עת הייתה ירושלים נצוּרה. תחילה חשבו לערוך את הטקס בבית "הבימה" בתל אביב, אך מסיבות ביטחוניות הוחלט לקיימו באולם קטן וצנוע יותר. המבנה שבשדרות רוטשילד היה ביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שהפך אותו למוזיאון תל אביב. כיום שוכן בבניין "היכל העצמאות", והוא משמש לביקורי תלמידים ואזרחים המבקשים ללמוד על מעמד ההכרזה ועל ההיסטוריה של המדינה. בקומה הראשונה של המבנה מוצג שחזור של האולם שבו הוכרזה המדינה, וכן מוצגות בו תמונות, מפות ותעודות מן התקופה שקדמה להכרזה. בתמונה: קהל רב ממתין להכרזת המדינה לפני בניין המוזיאון בתל אביב, וזאת למרות שקיומו של הטקס נשמר בסוד. 10
Ï È appleè Ó Ï È ÂappleÂ Ú È ÈÏ ÏÁ בחלק זה מצהירים מחבּרי ההכרזה על העקרונות שי נ חו את המדינה בעתיד. 6 העקרונות שמדינת ישראל תהיה מבוססת עליהם, הם: על פי ההכרזה, העיקרון הראשון של מדינת ישראל הוא "עלייה יהודית וקיבוץ גלויות". מדוע, לדעתכם, מוצג עיקרון זה ראשון? אילו היה הדבר בידכם, א ילו עקרונות הייתם מוסיפים לאלה המובאים בחלק השלישי של ההכרזה? נמקו את בחירתכם. Æ Æ 1. עליית יהודים לארץ: לכל יהודי יש זכות לעלות ארצה. 2. פיתוח הארץ לטובת כל תושביה: הכוונה היא להרחבת יישובים ולהקמתם של יישובים חדשים, למפעלי פיתוח שונים ולהתרחבות כלכלית לטובת כלל התושבים. 3. אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל: המילה "דמוקרטיה" אינה כתובה במפורש בהכרזה, אך אופיה הדמוקרטי של המדינה נרמז בעקיפין ממילות ההכרזה, שכתוב בה כי המדינה תהיה מושתתת על יסוד החירות ותקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה: א. שוויון זכויות - מדינת ישראל תקיים שוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. הכוונה היא לשוויון בפני החוק, לשוויון בזכות הבחירה ובזכות להיבחר ובעוד זכויות פוליטיות, וכן לשוויון חברתי המתבטא באיסור אפליה ובמתן הזדמנויות שוות לכל. ב. חופש - במדינה בעלת משטר דמוקרטי ליבראלי, השמירה על חופש דת, מ צפּוּן, לשון, חינוך ותרבות, היא עיקרון חשוב ומרכזי. 4. שמירה על המקומות הקדושים של כל אחת מן הדתות. 5. יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל: מדינת ישראל הצעירה מכריזה על שאיפתה להנהיג חברה חופשית וצדק חברתי לאזרחיה ועל שאיפתה לשלום, וזאת לאור חזונם של נביאי ישראל. 6. נאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות, כגון: יישוב סכסוכים בדרכי שלום, שיתוף פעולה בפתרון בעיות בין-לאומיות בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, ופיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם. Âapple ÂÈappleÙ  ˆ ÈÚÈ ÏÁ 11
בחלק הרביעי פונים כותבי ההכרזה אל גורמים אחדים בהצהרות ובקריאות שונות: 1. פנייה אל ארגון האומות המאוחדות: מדינת ישראל מצהירה על נאמנותה לעקרונות מגילת האומות המאוחדות. המדינה מצהירה על נכו נוּתה לשתף פעולה עם האו"ם בהגשמת החלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947, ולפעול להקמת אחדות כלכלית של ארץ ישראל. 2. פנייה אל בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל בקריאה לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה. לערבים אזרחי ישראל מובטחים ייצוג במוסדות המדינה, אזרחות ושוויון. 3. פנייה אל מדינות ערב השכנות: ישראל מצהירה על רצונה בשלום ובשכנוּת טובה, ועל נכו נוּתה לשתף פעולה עם מדינות ערב ולקיים עזרה הדדית למען קידמה במזרח התיכון כולו. 4. פנייה אל העם היהודי בתפוצות להתלכד סביב המדינה ולסייע לה בעלייה ובבניין המדינה ובחיזוקה. Æ בהכרזה על הקמת המדינה יש ביטוי ל- 4 מאפיינים מרכזיים של מדינת ישראל: ישראל היא מדינה יהודית, שאיפתם של היהודים בכל הדורות. ישראל היא מדינה ציונית ושעריה פתוחים בפני כל יהודי. ישראל היא מדינה דמוקרטית. מדינת ישראל שואפת לשלום. עיינו בהכרזה כולה ומצאו בה הוכחות לכל מאפיין. הציגו מובאות מן ההכרזה. Æ התייחסו לכל אחד מחלקי ההכרזה וכתבו מהי חשיבותו. Æ ע רכו רשימה של הערכים של מדינת ישראל על פי ההכרזה. האם ייתכן שיהיה ניגוד בין ערכים שונים ברשימה שהצגתם? הדגימו ונמקו. Ê Î Ï ÌÂÈÒ ÒÙ È ÁÓ ÂÓÈ ÁÂ Â ÔÂÈ Â Ô Â Â ÓˆÚ ÏÈ Ó appleè Ó Ê Î ÓÚÓ Á ÈÈ ß ±π È Ó ± 12
Èapple ÂÓ ÈË ÂÓ Ë Ó ÂappleÂ Ú העקרונות והערכים הדמוקרטיים שהצגנו בסעיף הקודם מבטאים את האידיאל הדמוקרטי. אמנם המשטרים הדמוקרטיים הקיימים במדינות שונות בעולם נבדלים אלה מאלה במאפיינים שונים, אך אפשר לזהות כמה עקרונות משותפים הקיימים במידה זו או אחרת בכל המדינות הדמוקרטיות המודרניות. בעקרונות אלה נעסוק בסעיף זה. ± Æ Æ Æ Æ Æ Æ ˆÈÈ ÔÂÈÚ Â ÌÚ ÂappleÂ È המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם. בדמוקרטיות המודרניות מתבטא "שלטון העם" בכך שציבור האזרחים משתתף בבחירות שבהן נבחרים נציגי העם לשלטון. במדינות הדמוקרטיות בעלות המשטר הפרלמנטרי נערכות בחירות לפרלמנט ונבחרים נציגי העם. נציגים אלה בוחרים בממשלה הנשענת על אמונם של מרבית חברי הפרלמנט. במשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי ריבונות העם מתבטאת בעיקר בהשתתפות בבחירות שבהן נקבעים נציגי העם לשלטון. במשטר הדמוקרטי הנשיאותי העם בוחר ישירות או בעקיפין (באמצעות "חבר בוחרים") את הנשיא. בשני סוגי משטר דמוקרטי אלה, בפרלמנטרי ובנשיאותי, אין העם מקבל החלטות בנושאים המדיניים אלא מוסר "ייפוי כוח" להחליט לנציגיו בשלטון שנבחרו על ידיו בבחירות דמוקרטיות. עם זאת בכמה משטרים דמוקרטיים אנו מוצאים גילויים של "דמוקרטיה ישירה" שבה העם משתתף בקבלת החלטות מדיניות. הדוגמה הבולטת לכך היא משאלי עם המקובלים בשוויץ. במשאלי העם ציבור האזרחים מוזמן ל חווֹת דעה בנושא מרכזי, ובכך מתבטא רעיון ריבונות העם הלכה למעשה.  ÈÁ ÂÚˆÓ ÔÂËÏ ÈÙÂÏÈÁÏ Â Ù במשטר הדמוקרטי קיימת האפשרות החוקית והמעשית לחילופי שלטון בדרכי שלום ובאורח חוקי, כלומר באמצעות בחירות. בכל המשטרים הדמוקרטיים נערכות בחירות כלליות ושוות במועדים קבועים. בבחירות הדמוקרטיות המפלגות והאישים מתחרים על תמיכת האזרחים, וניתן ביטוי לרבים ממאפייני המשטר הדמוקרטי: תהליכים של ויכוח ושכנוע, מעורבוּת האזרחים והשתתפותם, חופש הביטוי וההתארגנות, הכרעת הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט, סובלנות לדעות שונות ופלורליזם של השקפות וקבוצות. הבחירות משקפות את התרבות הדמוקרטית המעניקה ליחיד אפשרות בחירה בתחומי החיים השונים. הבחירות מהוות גם אמצעי לפיקוח מצד העם על השלטון ואפשרות להחלפתו בדרכי שלום - ללא אלימות, ובאופן חוקי - לפי כללי הבחירות המוסכמים במדינה. הבחירות הן אמצעי להבטחת אחריות השלטון כלפי הציבור ואמצעי כללי של פיקוח עליו. בדמוקרטיה יש חשיבות רבה לחילופי שלטון מסודרים ובדרכי שלום, ולכן חשובה מאוד האופוזיציה, אשר תפקידה לבחון את פעולת השלטון ולבקרו, להקפיד על מימוש חירויות הפרט ולהציע חלופה לשלטון. ËÂÚÈÓ ÂÈÂÎÊÂ Â Ú Î בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב. אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר. הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה. הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב ± הבוחרים בבחירות הוגנות. "כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת מדינתו, בין אם בהשתתפות ישירה ובין אם באמצעות נציגות שנבחרה בבחירות חופשיות." מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, 1948 הכרעת הרוב אינה מאפיין ייחודי למשטר הדמוקרטי. גם במשטרים שאינם דמוקרטיים השליטים נשענים לעתים על תמיכת הרוב (למשל, המשטר הנאצי בשנות ה- 30 ). אך במשטרים לא- דמוקרטיים לא מתקיימים מאפיינים אחרים של הדמוקרטיה, כמו ההגנה על זכויות המיעוט, שלטון החוק, הגבלת השלטון וחירויות הפרט. מקובל להגדיר את הדמוקרטיה כשלטון העם. חווּ דעתכם על ההגדרה. הדמוקרטיה כיום היא שלטון של נציגים. את מי ואת מה אמור לייצג הנציג שנבחר על ידי האזרחים? את דעתו? את דעת הקבוצה שבחרה בו? את דעת מפלגתו? חווּ דעתכם ונמקו אותה. באילו מקרים רצוי לדעתכם להנהיג משאל עם? הציגו נימוקים בעד ונגד משאל עם בדמוקרטיה. גם במשטרים שאינם דמוקרטיים מתקיימות בחירות. מה המיוחד בבחירות הדמוקרטיות? כיצד ניתן ביטוי לעקרונות הדמוקרטיה בבחירות הדמוקרטיות? 21
Æ Æ Æ Æ Æ Æ העיקרון המבסס את השלטון הדמוקרטי על הכרעת הרוב הוא גם זה הנותן זכויות למיעוט, אשר אולי ייבחר לשלטון בעתיד. ההגנה על זכות הביטוי וההתארגנות של המיעוט מאפשרת בבוא העת חילופי שלטון, אם יחפוץ בכך העם. ההגנה על זכויות המיעוט, פירושה גם מניעת "עריצוּת הרוב". למושג "רוב" יש כמה משמעויות. בכל שיטה דמוקרטית קיימת התייחסות ל"רוב", אך משמעות המושג שונה משיטה לשיטה. ולמרות ההבדלים, כל משטר דמוקרטי מבוסס על הכרעת רוב כלשהי. למיעוטים ניתנת בדמוקרטיה הגנה ויש להם אפשרות להתארגן ולבטא את דעותיהם. המיעוט מוגן על ידי החוק מפני דיכוי על ידי הרוב, החוק נותן למיעוט זכויות אזרח, זכות להתארגן ולבטא את עמדותיו ואף להוות אופוזיציה ולפעול לחילופי שלטון. הגנה על זכויות המיעוט היא באמצעות חוקה וחוקים יסודיים המגינים על מיעוטים רעיוניים ואתניים, ועל ידי שיטה של הפרדת רשויות המונעת עריצות השלטון. לעתים מתעורר ויכוח בשאלה האם להפקיד החלטה בידי יחיד או בידי קבוצת אנשים. מה הם השיקולים בעד ונגד החלטת היחיד? במשטר הדמוקרטי לעתים הרוב בבית הנבחרים מורכב מצירוף של נציגי מפלגות שונות, ואילו המפלגה הגדולה ביותר נמצאת באופוזיציה. האם יש בכך כדי לממש את עקרון הרוב בדמוקרטיה? "אחרי רבים להטות". חווּ דעתכם על אימרה זאת. כיצד מבטא משפט זה את עקרונות הדמוקרטיה? הצביעו על יתרון ועל חיסרון של הנאמר בו. מהי עריצות הרוב? הביאו דוגמה הממחישה זאת. מתי נאמר שהחלטת הרוב אינה דמוקרטית? הציגו דוגמה שאתם מכירים ללחץ ציבורי שגרם לשינוי מדיניות הממשלה. ÔÂËÏ Ï ריבונות העם אינה מתבטאת רק בבחירות. לפי ההשקפה הדמוקרטית, בין תקופת בחירות אחת לשנייה מקיים העם פיקוח וביקורת על השלטון. כיוון שגם רשויות השלטון עלולות לטעות, השלטון בדמוקרטיה נתון לפיקוח ולביקורת מצד האזרחים ומצד מנגנונים שונים שנועדו לכך. בכך מתבטא העיקרון שהשלטון בדמוקרטיה אחראי כלפי העם. במשטר הפרלמנטרי מתבטאת אחריות השלטון בכך שהממשלה זקוקה לאמונו של בית הנבחרים, היכול אף להביע אי אמון בה ולהדיחה. במדינות הדמוקרטיות החוקה משמשת אמצעי להגבלת השלטון. גם במדינות הדמוקרטיות שאין להן חוקה כתובה (ישראל ובריטניה) קיימים עקרונות מוסכמים של ריסון השלטון והגבלתו. לדוגמה, הפרלמנט מפעיל אמצעים כמו חקיקה, פיקוח על התקציב, ועדות חקירה ואופוזיציה פרלמנטרית. ארגונים ציבוריים שונים ודעת הקהל, ובעיקר אמצעי תקשורת ההמונים, מהווים גם הם אמצעי לפיקוח ולביקורת על השלטון במשטר הדמוקרטי. apple»îó ÈappleËÈ È Â ÌÈËappleÓÏ Ù ÌÕ È ËappleÓÏ Ù Ë ÓÏ Ó Â ÔÓ ÁÓˆ Ï ÓÓ Â È ÁÓ Î ÂÓ ËappleÓÏ Ù Â ÏÚ appleú appleâ ËappleÓÏ Ù ÂÒÈ ÂappleÂ Ú ÆËappleÓÏ Ù Ì ÈappleËÈ Ë Ó Ï ÂappleÂÈÏÚ ÂÁ ÔÂËÏ È ÂappleÏ ÂÒ ËappleÓÏ Ù Æ È ÂˆÈÈ ÈË ÂÓ Â ËappleÓÏ Ù È appleâó ÔÂÚ Ï Ó Ô appleâï Æ Ô È Â ÒappleÎ Ó ËappleÓÏ Ù Î Âapple Ï ÏÈÏ Ï Ó ÆË Ù Â È appleâ ËappleÓÏ Ù È Ï Ì ÈÙÏ ±π Ó apple apple ÂÙÓ apple Ó Â Ê ÆÔ appleâï ËappleÓÏ Ù Á Ï ÆÔÂËÏ ÈÏÓÒÓ Á Î ÓÈ È appleâ ÈËÒÈappleÂÓÂ Ë Ó ÏÈÙapple Ù Ï ËappleÓÏ Ù ÏÁ ±ππ apple ÈË ÂÓ ËappleÓÏ ÙÎ 22
ÈË ÂÓ ÂÁ ÔÂËÏ אחד העקרונות הדמוקרטיים החשובים הוא עקרון שלטון החוק. פירושו של עיקרון זה הוא שכולם, האזרחים והשלטון, מחויבים להישמע לחוק וכולם שווים לפני החוק. עיקרון זה מבחין בין משטר דמוקרטי שבו קיימת עליונות החוק, לבין משטר לא דמוקרטי שבו השליט עומד מעל לחוק. שלטון החוק פירושו: הדרישה להישמע לחוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית ואינם מנוגדים לעקרונות הדמוקרטיה. במדינה דמוקרטית החוק מחייב את כולם באופן שווה. החוק הדמוקרטי בא להגן על זכויות הפרט, הוא מתקבל בדרך של הכרעת רוב ומחייב גם את אלה שהתנגדו לו. לאחר קבלת החוק בבית המחוקקים הוא מפורסם ברבים, והשלטון דואג לאכיפתו. È appleïâ ËappleÓÏ Ù ÔÈÈapple Ï Â ÈÊÁ È appleïâ ËappleÓÏ Ù Æ ÈÚ Ô È Ô Á È ÆÌÈ Èapple Ó Î ÂÓ È Â Èapple ÂÓ apple Ó ÒappleÎ Ó ÔÈÈapple Û appleè ÒappleÎ Ó ÔÂÈÏÚ Ó apple apple ÔÈÈapple Â Ê Æ appleâó ÌÈ appleïâ ÎÏÓ Âapple   ± ËappleÓÏ Ù Ï ÁÈ Ù ÂÓ 23 Æ Æ Æ Æ Æ Æ ÆÊ Ë Ù ÂÈ ÈÁ במשטר הדמוקרטי יש לפּ רט חירויות יסוד: חירות האמונה, המחשבה והדעה; חירות הביטוי והפרסום; חירות הדת והפולחן; חירות האס פה, ההתארגנות, ההפגנה והשביתה; חירות מפני מעצר שרירותי וזכות להגנה משפטית; חירות התנועה; הזכות למידע וחופש העיתונות. נהוג להבחין בין שני סוגי חירויות - "חירות ל " ו"חירות מ ": "חירות ל " - מקורה של חירות זאת הוא ביוזמת הפרט. "חירות הפרט" אינה מתבטאת רק בכך שהפרט מוגן מפני דיכוי מצד השלטון, אלא בעיקר בזכותו להשתתף בעצמו בתהליך הפוליטי ולהשפיע בו. למשל, החירות לבחור, החירות לבקר את השלטון. "חירות מ " - היא החירות מפני פעולות מצד השלטון. למשל, חירות ממעצר שרירותי. חירות הפרט בדמוקרטיה אין פירושה שכל אדם יכול ורשאי לעשות כרצונו. חירות הפרט מוגבלת בדרכים שונות ואינה מוחלטת. החירות ניתנת לאדם בתנאי שלא יפגע בחירויותיהם של אחרים. לכל אדם זכויות יסוד טבעיות: הזכות לחיים, לביטחון, לכבוד ולחירות. לעתים קיים ויכוח בשאלות הנוגעות לגבולות החירות. למשל, מה הם גבולות חירות הביטוי? מתי מותר להגביל את זכותו של אדם לביטוי? במקרים רבים קיים עימות בין הרצון להעניק לאזרח חירות לבין אינטרס ציבורי, כמו ביטחון המדינה. במקרים אחרים מתנגשות שתי חירויות כגון חופש הביטוי וזכות הפרט לצנעת חייו. במקרים כאלה מתעוררות שאלות כמו: האם הזכות ל שבּוֹת חשובה יותר מן הזכות של הציבור לקבל שירות? האם זכותו של האזרח המפגין ברחוב והחוסם את התנועה עדיפה על פני זכותו של הציבור לחופש התנועה? המשטר הדמוקרטי מחפש דרכים ליישב סתירות וניגודים מסוג זה ולמצוא את שביל הזהב בין העקרונות המנוגדים. שאלות מסוג זה מתבררות בבתי המשפט, ואין להן תשובות מוחלטות. עם זאת יש לציין שההגנה על חירויות הפרט חשובה במיוחד לקבוצות החלשות בחברה ולקבוצות המיעוט, ובעיקר לאופוזיציה. חירות הביטוי וההתארגנות, היא המאפשרת לאופוזיציה לבטא את דעותיה ולהשיג תמיכה ציבורית. מדוע רוב האנשים מצייתים לחוק? הציגו שלושה הסברים. האם קיים מקרה שבו מותר לאזרח להפר חוק? הציגו דוגמה מן ההיסטוריה. מהו המיוחד בשלטון החוק בדמוקרטיה בהשוואה למשטר אחר? הציגו דוגמה למצב שבו מתן חירות לאדם או לקבוצה מהווה פגיעה בחירותו של אדם אחר או של קבוצה אחרת. הביאו דוגמה להגבלה של אחת מחירויות האזרח והסבירו מהי ההצדקה להגבלה זו. הציעו חוק בנושא חופש ההתארגנות. האם יהיו בחוק גם סייגים לחופש ההתארגנות? מה הן הדרכים להגנה על חירויות הפרט בדמוקרטיה? È Ù ˆ ÌÚ Ô apple ÏÒÙ Â ÈÁ ÏÒÙ ÒÈappleÎ ˆÂÓ Â Â Èapple È Ó ÌÚÏ apple Ó ÂÓ ÈˆÓ ÏÒÙ Æ ÂÈ ÂÈapple ÔË appleó ÏÓappleÏ Â ÈÁ ÈÙÏ ÏÚ Ï ËÈ ÂÓ È Á È Â ÈÁÏ Ì ÙÈ ÏÓÒÓ Èapple È Ó ÈË ÂÓ Ï ÌÈ Â Á  ÂÒÈ
ÚÂappleÎ Â ÁÂÎÈÂ Ï Â הדמוקרטיה אינה רק מערכת של מוסדות, חוקים וכללים דמוקרטיים. כהשקפת עולם, הדמוקרטיה מתבטאת בערכים ובאמונות כמו: - אמונה ביכולתו של היחיד לשלוט בגורלו הפוליטי. - אמונה בחשיבותה של מעורבוּת היחיד בענייני ציבור. - אמונה בתבונת האדם וביכולתו לקבל הכרעות רציונאליות. - אמונה ביישוב סכסוכים בדרכי שלום. - אמונה בשוויון בין בני אדם. אם מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חייהם המשותפים במדינה, יש סכנה לקיומם של המוסדות והחוקים הדמוקרטיים. הדמוקרטיה היא משטר מדיני המבוסס על ההנחה שבחיי החברה והמדינה קיימים מחלוקות ועימותים, רעיוניים ואחרים, והדרך ליישבם היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי, על פי כללי משחק מקובלים. בּ מקום בו אין שתי דעות לפחות, אין ויכוח ואין צורך בשכנוע. משטרים לא- דמוקרטיים שבהם שולטת אידיאולוגיה אחת מקודשת ומפלגה אחת המבטאת אידיאולוגיה זאת, אינם מאפשרים ויכוח כזה. הנחת היסוד בדמוקרטיה היא כי אין אמת אחת פוליטית-חברתית מקודשת, אלא קיימות "אמיתוֹת" רבות והדרך להשיג חיים משותפים היא על ידי ויכוח בין דעות ועל ידי שכנוע הדדי. ויכוח זה לא יהיה יעיל אם אין אצל המשתתפים מידה סבירה של סובלנות כלפי דעות שונות, כלומר, נכונוּת לשמוע דעות שונות ואף מנוגדות לדעתך, ונכונוּת עקרונית להשתכנע. È Ô appleâï Ù ÈÈ ÌÈÓ Âapple appleèù ÌÈ Âapple ÌÈ Â Ï Ï Â Ó ÌÂ Ó ÌÂ Ó Æ ÌÈÈ Â ÌÈÈËÈÏÂÙ ÏÏÎ Í ÌÈapple  ÌÈÒappleÎ Ó ÈÂËÈ ÙÂÁÏ ÏÓÒÏ ÍÙ ÏÏÎ Í ÌÈ ÌÈappleÈÊ Ó ÌÈ ÌÈÓ Âapple Ô ÈÓÈ ÌÊÈÏ ÂÏÙ ההשקפה הדמוקרטית רואה את הח ברה כחברה פּ לוּ רל יסטית - חברה המורכבת מקבוצות רבות. לכל קבוצה ערכים והשקפות-עולם משלה, ולכל קבוצה אינטרסים משלה. ההשקפה הדמוקרטית רואה את המערכת הפוליטית כמורכבת מקבוצות אוטונומיות שיש ביניהן תחרות על השלטון. כל קבוצה שואפת לקדם את רעיונותיה ואת האינטרסים של חבריה. גם השלטון עצמו מורכב ממוסדות שונים, שקיימת הפרדת רשויות ביניהם והעוצמה מפוזרת ביניהם: מוסדות אלה הם הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, וכן מוסדות של פיקוח וייעוץ. כך נמנע ריכוזו של כוח רב מדי במוקד שלטון אחד. במדינה הדמוקרטית הפלורליזם מתבטא בקיומם של ארגונים רבים, קבוצות ומוסדות שונים. בישראל, למשל, קיימים ארגוני עובדים, מוסדות דת, מוסדות השכלה, ארגוני מעסיקים, תנועות חברתיות, תנועות נוער, תנועות התיישבות ועמותות. ארגונים, מוסדות וקבוצות אלה אינם שייכים לשלטון ואינם כפופים לו. הם עצמאיים, ולעתים גם מבקרים את השלטון. המערכת המפלגתית בדמוקרטיה מורכבת גם היא ממפלגות שונות, המתחרות ביניהן על השלטון. בדמוקרטיה קיימת תחרות בין הקבוצות השונות המנסות להשפיע על השלטון או להשתתף בו. תחרות זו נערכת בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטיים, בדרכי שלום ועל ידי ויכוח ושכנוע. השקפה פלורליסטית אינה מתבטאת רק בעצם קיומן של קבוצות שונות אלא במתן הצדקה לקיומן ואף בעידודן. הדמוקרטיה מבוססת על ההכרה ב זכות להציג עמדה ולהיאבק לקידומה. 24
Æ Æ È Â È appleè ÓÎ Ï È appleè Ó Ó ÏÚ Ê Î È Â È appleè ÓÎ Â Ï È Æ האבות המייסדים של מדינת ישראל הגדירו אותה במגילת העצמאות והדגישו את מהותה כמדינה יהודית: 1. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל" 2. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" 3. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות" 4. "אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו" 5. "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב " מוּב אות אלה מן ההכרזה ממחישות את תפיסתם של המכריזים: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ריבונית, מדינתו של העם היהודי, המקיימת קשר הדוק עם יהודי התפוצות ופתוחה לעלייה יהודית. הכרזת המדינה מתארת את הקמת המדינה כתוצאה של שאיפת התנועה הציונית להקים בארץ ישראל מדינה יהודית שתהיה בית לאומי ליהודים, והיא תוצאה של זיקת העם לארצו במשך כל שנות הגלות. החזון הציוני היה הקמת מדינה בעלת רוב יהודי אשר תרכז בה את רוב העם היהודי. חלקו הראשון של חזון זה אכן התממש וכיום מרבית תושבי המדינה הם יהודים, ואילו חלקו השני עדיין לא מוּמש. על פי ההכרזה, אופיה היהודי של המדינה מתבטא גם בחיים התרבותיים והרוחניים של העם בארצו ובריבּוֹנוּתוֹ בה. ואכן, לאופיה היהודי של מדינת ישראל יש ביטוי בדרכים רבות: רוב אזרחי המדינה הם יהודים; השפה המדוברת בישראל היא עברית; וסמלי המדינה, מוסדותיה, חוקיה ותרבותה מבטאים גם הם את אופיה היהודי של המדינה. בדקו במקורות שונים מהו מספרם של היהודים החיים כיום בישראל, ומהו מספרם של יהודי התפוצות כיום. נסו לברר גם מה היה מספרם של יהודי ישראל ביום הקמת המדינה, ומה היה אז מספרם של יהודי התפוצות. מהי המסקנה מהשוואת הנתונים של שתי התקופות? אילו סמלים נוספים על אלה שהוזכרו כאן מבטאים את אופיה היהודי של מדינת ישראל? הכותל המערבי עוד אחד מסמלי המדינה היהודית - א ם כי לא הוכרז כסמל רשמי - הוא הכותל המערבי. מאז מלחמת ששת הימים נערכות ברחבה שמול הכותל תפילות ומתקיימים טקסים חשובים כגון טקסי בר מצווה ובת מצווה והשבעת טירונים של יחידות צה"ל השונות. המקום מנוהל על ידי משרד הדתות. הכותל, שהוא קטע מחומת הת מך המערבית של הר הבית, הוא השריד היחיד של בית המקדש ועל כן זהו האתר הקדוש ביותר ליהודים. לפי המדרש השכינה שורה על הכותל. בתמונה: תפילה ליד הכותל, סוכות 1979 52
מדינת ישראל משרד החינוך הגף לאישור ספרי לימוד רחוב דבורה הנביאה 2, בניין לב-רם, ירושלים שלום למורה, המשרד יזם לאחרונה מהלך שמטרתו לקבל משוב על עזרי הוראה-למידה חדשים שנכללו בחוזר המנכ"ל "ספרי לימוד מאושרים". במסגרת זו אני פונה אליך באמצעות טופס זה בבקשה לקבל את חוות דעתך. חוות דעתך תתבסס הן על עיון בספר והן על השימוש בו בכיתות. הערותיהם של המורים שיועברו לגף אישור ספרי לימוד ירוכזו וייבדקו, כל הערה תיבדק לגופה. הערות שיימצאו ראויות להתייחסות יועברו מטעם גף אישור ספרי לימוד למו"ל. המו"ל יהיה מחויב להתייחס אליהן במהדורה הבאה של הספר. אודה לך, אם תעזור/תעזרי לנו לשפר את הספר. אנא מלא/י את השאלון ושלח/י אותו בדואר או בפקס עד לראשון בפברואר של כל שנה. בתודה, בנימין לוי מנהל גף אישור ספרי לימוד ההערכה של המורה על הספר תאריך לכיתה שם הספר שם המורה שם המחבר מספר הטלפון קביעה הספר מכסה את כל הנדרש על פי תכנית הלימודים הספר מדויק מבחינה מדעית העברית בספר תקנית הספר מתאים פדגוגית ודידקטית, לשכבת הגיל הגרפיקה (מפות, איורים, צילומים, טבלאות וכו') משרתות את הבנת הטקסט בספר אין אפליה בין המינים, אין תיאור סטראוטיפי של גברים ונשים בספר אין פרסומת מסחרית, מפלגתית או פוליטית בספר אין הוראות כתיבה אין בספר פגיעה במיעוטים, בקבוצה, בעדה או בתרבות כלשהי צורת הספר נאה והולמת את דרכי החינוך וההוראה הערות נוספות לא כן הערות או העמודים שבהם יש שיבושים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11