העדפה נגלית 8.0 גישה זו משווה בי ן מצ בי רו וחה ש וני ם של הצ רכן לא על סמך ע קומו ת אדישות אלא על בסיס מעקב אחר הבחירה המתגלה של הצרכן. גישת העדפה נגלית מבוססת על שלוש הנחות יסוד: נניח שלצרכן הכנסה, מחיר י המוצ רי ם הם, והצרכן בחר בסל. בבחירה זו הצרכן גילה שסל זה עדיף לו על הסל ועל הסל שכן למרות שמתקיים:. הצרכן בחר בסל x y x וכן y <, הצרכן גילה בבחירה את ) א ם הצ רכן בחר בס ל למרות שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור בסל העדפתו כלפי הסל בהשוואה ל סל. ) אם הסל התגלה מועדף על הסל, לא י תכן שהס ל יתגלה מועדף על הסל.. נניח שלצרכן הכנסה, מחיר י המוצ רי ם הם x, y והצרכן בחר בסל אם י חול שינו י בק ו ה תקציב ובמחיר י המוצר י ם ל- x, y לא י תכן שהצרכן ייבח ר בסל ב תקופה הראשונה הצר כן בחר בסל למרות שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור בסל. : f, מכאן שהצרכן מעד יף א ת הסל x y < מאידך, ב תקופה השניה הצרכן בחר בסל למרות שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור f, מכאן שהצרכן מעד יף א ת הסל x y < בסל : סתירה זו מע ידה ע ל ש י נוי בטעמי ם או ח וס ר ר ציונל יו ת ש ל הצ רכן.
יתכן שהצרכן יבחר בסל מחו סר תקציב, במ קרה זה ל א נוכל ל קבוע אי זה שינו י ח ל ברמ ת הרוו חה של הצרכן.. נניח שלצרכן הכנסה, מחיר י המוצ רי ם הם x, y והצרכן בחר בסל. חל שינוי בקו התקציב ובמחירי המוצרים ל- x, y והצרכן בחר בסל ב תקופה הראשונה הצר כן בחר בסל. במגבלת התקציב לא היה יכול לבחור בסל :. f x ולכן ל א ני תן לקבו ע ש- y > כמו כן, ב תקופה השניה הצרכן בחר בסל ובמגבלת התקציב לא היה יכול. f x ולכן ל א ני תן לקבו ע ש- y > לבחור בסל : ) הנחת הטרנז יט יביו ת: אם הסל התגלה מועדף על הסל, והסל התגלה מועדף על הסל, מכאן שהסל יתגלה באופן עקיף מועדף על הסל.. נניח שלצרכן הכנסה, מחיר י המוצ רי ם הם x, y והצרכן בחר בסל באופן ישיר לא נוכל להשוות בין הסלים ו-.. נניח שח ל ש ינוי בק ו ה תקציב ובמחי רי המוצר ים ל- x, y והצרכן בחר בסל f f וכן ש- מאחר וניתן להסיק מתוך בחירת הצרכן ש- f נוכל להסיק האופן עק י ף ש- 8.0
x y תקופה 4 4 8 6 8 5 44 8 0 44 תקופה סלי ם 6 8* 40 66 44 * 8 56 44 נ תונים של ושה סלי ם (, ) אשר צ רך צרכ ן בשלוש תק ופו ת רצ ופו ת: נבדוק עבור כל תקופה את ההוצאה הדרושה על מנת לצרוך את הסלים השוני ם ונסמן ב- * את הסלים שצריכתם אפשרית מבחינת מגבלת התקציב: לא ניתן לבדו ק בא ופן י שיר את הי חס בי ן הסל י ם באופן ע קיף הצרכן גי ל ה שהסל (,8) f f f ו- (8,) (,8 ) מועדף על הסל (8,) 8.0
מדדי כמויות מדדי כמויות מתארים את השינוי שחל בצריכה הריאלית של הצרכן לאורך ז מן. נניח צרכן הצורך מוצרים ב- k תקופות. נגדיר: i,.., ; j,.., k, j בתקופה i מחיר מו צר i, j בתקופה i צריכ ת מוצ ר i j j מדד כמויות בסיסי בין שתי תקופות היא הממוצע החשבוני של יחס הצריכה של כל המוצרים בשתי התקופות. נסמן ב- תקופת הבסיס וב- התקופה השוטפת. היחס הממוצע הוא : הממוצע הפשוט אינו מבטא את החשיבות היחסית של כל מוצר, לכן נשקלל כל איבר בהוצ אה הכספי ת על כל מוצ ר ב תקופ ת הבסיס. ממוצע משוקלל זה נקרא מדד הכמויות של ל ס פייר: ( ) ( ) ( )...... אם נחשב א ת הי חס הממוצע ההרמוני מש וקל ל בהוצאה הכספי ת על כל מוצ ר בתקופה השוטפת נקבל את מדד הכמויות של פשה:...... 8.04
באמצעות מדדי הכמויות נוכל להסיק על שינויים ברמת הרווחה של הצרכן בין שתי תקופות. נניח צרכן הצורך בתקופה את הסל ובתקופה את הסל. נגדיר : ההוצאה הדרושה בתקופה על מנת לצרוך את הסל ההוצאה בתקופה על הסל ההוצאה בתקופה על הסל ההוצאה הדרושה בתקופה על מנת לצרוך את הסל >, מקרה א : > בתקופה צורך הצרכן את הסל על קו התקציב. Σ מאחר ו- > נובע ש- Σ.Σ > Σ בתקופה ההוצאה הדרושה על מנת לצרוך את הסל היא Σ.Σ בתקופה צורך הצרכן את הסל על ק ו ה תקצ יב Σ ומא חר ו- <.Σ > Σ נובע ש- 8.05 Σ Σ בתקופה הצרכן לא יכל לצרוך את הסל ובתקופה הוא בחר בסל למר ו ת Σ שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור את הסל. מכאן, על פי גישת העדפה נגלית Σ ורו ו ח ת הצרכן ב תקופה עלתה. f <, מקרה ב: < בתקופה צורך הצרכן את הסל על ק ו ה תקצ יב. Σ מאחר ו- < נובע ש-.Σ < Σ בתקופה ההוצאה הדרושה על מנת לצרוך את הסל היא.Σ בתקופה צורך הצרכן את הסל על קו התקציב Σ ומא חר ו- > נובע ש-.Σ < Σ Σ בתקופה הצרכן בחר בסל למרות שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור את הסל.. f מכאן, על פי גישת העדפה נגלית בתקופה הצרכן לא יכל לצרוך את הסל ולכן ור וו ח תו ב תק ופה זו ירדה. Σ
; Σ Σ, מקרה ג: > בתקופה צורך הצרכן את הסל על קו התקציב. Σ מאחר ו- נובע ש-.Σ Σ בתקופה ההוצאה הדרושה על מנת לצרוך את הסל היא.Σ בתקופה צורך הצרכן את הסל על קו התקציב Σ ומא חר ו- < נובע ש-.Σ > Σ בתקופה הצרכן בחר בסל למרות שבמגבלת התקציב היה יכול לבחור את הסל ובחר בסל. אך גם בתקופה יכל הצרכן לבחור בסל. f ולכן, Σ Σ מכאן, שבתקופה חל שינוי בטעמי הצרכן. Σ Σ >, מקרה ד: < בתקופה צורך הצרכן את הסל על ק ו ה תקצ יב. Σ מאחר ו- > נובע ש-.Σ > Σ בתקופה ההוצאה הדרושה על מנת לצרוך את הסל היא.Σ בתקופה צורך הצרכן את הסל על קו התקציב Σ ומא חר ו- > נובע ש-.Σ < Σ Σ בתקופה הצרכן לא יכל לבחור בסל וגם בתקופה הצר כן לא יכל לבחו ר בסל. ולכן, לא ניתן לקבוע במקרה זה איזה שינוי חל ברמת הרווחה של הצרכן. 8.06 Σ
םיריחמ ידדמ. ןמז ךר ואל הכי רצ לס ריחמב ל חש יונישה ת א ם יר את מ ם יר י חמ ידדמ.תופו קת יתש ןיב הכירצה יר צומ לכ לש עצוממה םי ריחמה סח י א וה יס יסב ם י ריחמ דדמ ( ינובשחה),ר צומ לכ לש תיס ח יה תוביש חה תא אטב מ וני א טושפה עצוממה.סיסבה ת פוקת ב ר צומ לכ לע ת יפסכה הא צוהב רביא לכ ללקשנ ןכל לש ם יר יחמה דדמ א ר קנ הז ללק ושמ עצוממ : רייפס ל... ) ( ) ( ) ( :השפ לש ם יר יחמה דדמ תא לבקנ תפ טושה הפוקתב ר צומ לכ לע ת יפסכה האצוהב ל לקו שמ ינומרהה עצוממה סח יה ת א בשחנ םא......... סיסבה תפוקת -ב ןמסנ -בו.תפטושה הפוקתה : אוה עצוממה סחיה 8.07 לש םי ריחמה דדמ תא שד וח לכ תמסרפמ ס"מלה.השפ דדמ ר שאמ בושי חל רת ו י ט ושפ א והש רייפס ל.סיסבה לסב ם יר דגומה םי ר צומה י ריח מ ת א ש דוח לכ ןכד על שי ךכ םשל תכרו עש תו אצוה ר קסב תו עבקנ סיסבה לסב תוכרצנה תויומכה לכ ס"מלה.תוחפשמ 5000 -כ ל ש םגדמב םינש המכ. ףטו שה לסב תויומכה תא םג שדו ח לכ ןכדע ל שי השפ לש םיריחמה דדמב
8.08 H H H 000 00 00 H S..0.7 5 00 84 ( / )/ 040. 0 000 000 0. 969 064 מדד המחירים האידיאלי צריך לפצות את הצרכן עבור ההתיקרות כך שלא יח ול שינו י ברמ ת הרווחה (פיצוי היקס). נניח שבעקבות עלית מחירים עבר הצרכן מסל לסל. הפיצוי המ תאים מאפשר ל ו ל צר וך א ת הסל H ולכן המדד האידיאלי הוא : H H H בפועל משתמשים במדד לספייר המאפשר לצרכן בתקופה לרכוש את הסל שצרך בתקופה (פיצוי סל וצ קי ( ומעלה את רמת הרווחה של הצרכן (פיצוי יתר ): נניח צרכן הצורך מוצרים. נמצא את המדדים השונים: לפי הממוצע הפשוט ש ל י חס י המחיר י ם א ין ש ינוי במחי רי ם. /. 000 56 5 00.0 400 400 400 400 0.9 600 07 5 540.0 000 000 064 040 064.0 000 000 0.98 040 לפי לספייר המחירים עלו ב-. % לפי פשה המחירים ירדו ב-..% לפי מדדי כמויות לא ניתן לקבוע איזה שינוי חל ברווחת הצרכן שכן <. >, ניתן לר אות שבין המדד ים קי י ם הקש ר הבא: מוצרי ם א ב ג