תקציר פסיקה בעניין פשיטת רגל (בקשות שהתקבלו) עריכה: עו"ד אוסאמה חזבון הלשכה לסיוע משפטי- מחוז חיפה משרד המשפטים 0
ן ו כ ת 3 1. מסירת שקים על החלק... 4 2. פער הזמן שחלף... 5 3. אי דיווח לרשויות המס וביצוע עבירות מס... 6 4. מצב אישי של החייב... 7 5. חוב מזונות... 8 6. הכרזה על אף קיום חוב מס ובדין קדימה... 9 7. אי המצאת דו"חות ו/או אי ניהול פנקסי חשבונות... 9 8. חובות ארנונה... 10 9. הכרזה חרף נסיעות לחו"ל... 10 10. הכרזה חרף אי המצאת דו"חות הוצאות והכנסות... 10 11. שותפים בניהול עסק... 11 12. התמכרות לסמים, אלכוהול והימורים... 12 13. אי מיצוי כושר עבודה... 12 14. חובות לבנקים... 13 15. עבר פלילי... 13 16. הכנסה קטנה וזעומה... 13 17. לקיחת הלוואות וחתימה על ערבויות... 14 18. פתיחת דף חדש... 15 19. הסכם ממון... 15 20. כישלון עסקי... 15 21. חוב בגין עוולה נזיקית... 15 22. חוב למרכז לגביית קנסות... 16 23. ניהול יותר מעסק אחד זה אחר זה... 1
16 24. חובות של אחד מבני הזוג והתא המשפחתי... 17 25. תום לב והליכי פש"ר... 17 26. בקשת אסיר לפשיטת רגל... 2
1. מסירת שיקים על חלק פש"ר 539/02 (מחוזי חיפה) אלג'מאל נהיל נ' כונ"ר: נקבע: "מדובר בסכומים נמוכים ביותר שמשקפים כנראה הוצאות מחייה. מסירת שיקים על החלק אינה פסולה, כשלעצמה, ואינה מלמדת כי המושך ביקש להטעות את נושיו או להסתיר פעולות ועסקאות שביצע. אמנם לעיתים מסירת שיקים על החלק, עלולה ללמד על הסתרת פעולות, סיוע לעסקאות של אחרים וכו', אך לא תמיד הדבר כך. כאשר מדובר בסכומים המשקפים צרכי מחייה, ובהעדר נסיבות מיוחדות אחרות, אין לראות במסירת שיקים על החלק כחוסר תום לב מצד החייב". פש"ר 302/06 (מחוזי חיפה) מחאג'נה נאדיה נ' כונ"ר: נקבע: "אומנם בדרך כלל מסירת פנקסי שיקים חתומים על החלק והעדר מעורבות בנעשה בחשבון המתנהל על שמה, היו מובילים למסקנה כי החייבת יצרה חובות בחוסר תום ל אולם בנסיבות המקרה, שוכנעתי כי מדובר באישה קשת יום, שהסתבכה בחובות אחיה בעיקר לנוכח לחץ משפחתי כבד שהופעל עליה. על כל פנים לא נראה שאישה פשוטה זו, שהופיעה בפני, היתה מעורבת בעסק אחיה כפי שהוא טוען". ג. פש"ר 806/05 (מחוזי חיפה) קזק נטליה נ' כונ"ר: נקבע: "אומנם מתן פנקס השיקים של החייבת לחברתה, שעה שאיננה עובדת ואין לה הכנסות, מעיד לכאורה על חוסר תום לב, אך לזכותה ניתן לשקול כי הייתה צעירה ובנאיביות סמכה על חברתה, זאת גם כיוון שהינה עולה חדשה מרוסיה, שם לא ראתה מימיה פנקס שקים ולכן גם לא הבינה את כל המשמעויות הנובעות מעצם חתימה על שיק". ד. פש"ר 334/04, 333/04 (מחוזי חיפה) עומרי אבנר ורונה נ' כונ"ר: נקבע: "אומנם ככלל, אישה המאפשרת לבעלה לפעול תחת שמה ולצבור חובות, נוהגת בחוסר תום לב, אולם לא ניתן להתעלם ממציאות החיים ולבחון את הנסיבות והגורמים שהביאו ליצירת החובות ע "ש האישה. הוכח כי חלקה של החייבת, אם בכלל, ביצירת החובות היה עקיף ומינורי והחובות נשוא ההליך, רובם ככולם, הם חובות שיצר הבעל במהלך עסקיו. התנהלותו זו, אף מדגישה את המסקנה אליה הגעתי לגביו. ראוי אפוא שלחייבת תינתן הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה ולהכריזה פושטת רגל". ה. פש"ר 445/05 (מחוזי חיפה) עזיזה דהן נ' כונ"ר: נקבע: "אומנם החייבת איפשרה לבעלה להפעיל את עסק השיפוצים שלו מחשבון הבנק שלה, לאחר שעל חשבונו הוטלו עיקולים והוא הוגבל, דבר שבדרך כלל נחשב כצבירת חובות בחוסר תום לב, ברם, היא הצהירה כי היא ובעלה נהגו להפקיד באופן קבוע כספים לחשבון וכי עשתה כן במטרה להמשיך ולהתפרנס ולא מתוך כוונה להונות נושים כלשהם. גרסה זו של החייבת, לא נסתרה בחקירה והיא מלמדת, כי אין עסקינן במקרה של אדישות לגורל הנושים, סביר להניח גם כי ספקיו של הבעל ידעו גם ידעו כי הם מקבלים שיקים משוכים על חשבונה של אישתו ולא על חשבון עסקו והסכימו לכך". ו. פש"ר 67/08 (מחוזי נצרת) אחמד מחאמיד נ' כונ"ר: נקבע: "באשר למתן שקים על החלק לבני משפחתו, אמנם לא יכולה להיות מחלוקת כי הדבר מהווה חוסר תום לב, אולם בנסיבות שפורטו, ובעיקר על יסוד חלוף השנים הארוכות, מצבו הרפואי של החייב, והעדרם של חובות חדשים משמעותיים, הרי נראה שיש בכוחם של אלו לרפא את חוסר תום הלב האמור.". 3
פער הזמן שחלף פש"ר 539/02 (מחוזי חיפה) אלג'מאל נהיל נ' כונ"ר:.2 נקבע: "עמדת הכונ"ר אינה מקובלת עליי. הכונ"ר מתעלם מפער הזמנים שבין נטילת ההלוואה למועדי ההחזר. פער זמנים זה גרם לכך שהחוב לבנק הלך ותפח תוך צבירת חיובי ריבית גבוהים למימדיו היום מחד, ואילו התמורה שהושבה לחייבת הינה נמוכה אפילו מקרן ההלוואה. בין אם הופקדו הסכומים ישירות לשם החזר החוב או לחשבון הבנק של החייבים לכיסוי חובות שוטפים אין לכך כל חשיבות שהרי הסכומים שהושבו בטלים בשישים לעומת יתרת חוב ההלוואה". פש"ר 108/05 (מחוזי חיפה) ליבן פנחס נ' כונ"ר: נקבע: "בחלוף זמן רב יחסית מאז בוצעה אותה פעילות ולאחר שהחייב הצהיר כי לא יצר חובות חדשים מאז, יש מקום לקבל את בקשתו". ג. פש"ר 356/06 (מחוזי חיפה) נאזם טאפש נ' כונ"ר: נקבע : "אין חולק כי החייב היה מעורב בהקמתן ובניהולן של 3 חברות שונות, שהשאירו אחריהן חובות כבדים. כמו כן, עצם העובדה שהחברות הוקמו בסמיכות זמנים זו לזו, אכן מעוררת חשד בדבר אדישות לגורל הנושים וחוסר תום ל מאידך גיסא, מאז פעילותן העסקית של החברות חלפו עברו 10 שנים ויותר. החייב ערב לחובות החברות באופן אישי ולכן אין מקום לקבוע כי הקמת החברות נועדה להבריח נכסים מהנושים". פש"ר ד. 200/02 (מחוזי נצרת) אקוקה אילן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "יש לציין כי מאז נסגר העסק חלפו 10 שנים, כך שחלפה תקופת ההתיישנות בגין עבירות המס הכרוכות בניהול עסק זה. לטעמי, עצם העובדה כי החייב כשל זמן קצר לאחר שפתח את עסקו העצמאי, יש בה כדי לרמוז על כך כי החייב לא ניהל את עסקו באופן שנועד להעלים הכנסות משלטונות המס, ובכך ליהנות מכספים השייכים לציבור, אלא סביר יותר כי אכן העסק לא הניב כל פירות בטענת החייב". ה. ע"א 3224/07 (עליון) אברהם בן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש משקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת". ו. ע"א 6347/08 (עליון) שמריהו יונה ושרה נ' כונ"ר: נקבע: "מבין כל הנתונים שנפרסו בחומר שהונח לפנינו מזדקר נתון אחד המצביע על חוסר תום ל כוונתנו לכך שהמערערים עשו שימוש ב- 18 כרטיסי אשראי. דומה שדי בנתון האמור על מנת שתוסק המסקנה כי צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה. עם זאת, הרושם המתקבל הוא שאין מדובר במקרה של חומרה מופלגת, היינו הרמה של חוסר תום הלב אינה בדרגה גבוהה. אם תוגש בקשה חדשה,..., ניתן יהיה לבחון אף את ההשלכות של חלוף הזמן, בין יתר השיקולים". 4
ז. ע"א 9847/08 (עליון) ח'אלד שעיב נ' כונ"ר: כאן מדובר בבקשה שלישית וקיים חוב מזונות בגובה של. 100,000 נקבע: "דעתנו היא בנסיבות המקרה הנוכחי, יהא מקום לבחון את עניינו של המערער בגדרה של בקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל, אם תוגש. כאמור, חלק נכבד מן החובות מקורם עוד בשנות השמונים של המאה שעברה. אף אם נניח, ואיננו אומרים זאת, כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, הרי יש ליתן משקל נכבד לחלוף הזמן. על כן, גם יש ליתן משקל מופחת לעובדה שהליכי פשיטת רגל קודמים שבוטלו. נציין בהקשר זה ההליך הראשון התנהל עוד לפני תיקון מס' 3 של פקודת פשיטת הרגל[ נוסח חדש], תש"ם 1980. כנראה שהמערער לא יצר חובות משמעותיים חדשים, בכפוף לסוגיית חוב המזונות. אשר לחוב זה, הרי לא נתברר האם מדובר בחוב חדש או בחוב ישן. נקודה נוספת שיש לציינה וראוי שתזכה להתחשבות, אם יוגש הליך חדש, הינו מצבו הרפואי הקשה של המערער". ח. פש"ר 221/06 (מחוזי חיפה) כעכוש מאהר נ' כונ"ר: נקבע: "לנוכח האמור לעיל סבורני, כי יש ליתן משקל אף לחלוף הזמן, ממועד יצירת החובות, ולזוקפו לזכות החייב, וזאת גם ביחס לטענת הכנ"ר, לפיה החייב לא המציא מסמכים לביסוס גרסתו". ט. ע"א 2758/12 (עליון) אורי סמבל נ' כונ"ר ואח': נקבע: "איננו פוסלים מכל וכל את האפשרות שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל וכי אותה בקשה תזכה לאוזן קשבת. המקרה שבפנינו אינו מקרה שגרתי, שכן ברור כי התנהגותו של המערער נגועה בחוסר תום ל גם אם החובות, ולוּ חלקם, לא נוצרו באופן ישיר עקב עיסוקו של המערער בהימורים, עצם העובדה שהוא עסק בהימורים תקופה לא קצרה פועלת נגדו. כאשר מוסיפים לכך את המחדלים, שאומנם תוקנו בחלקם, לעניין התשלומים החודשיים והדו"חות החודשיים, אין להתפלא על כך שבית המשפט המחוזי החליט מה שהחליט. יחד עם זאת, גם במקרה דוגמת זה של המערער, אין לומר שהדלת של הליך פשיטת רגל נסגרה לעולמי עד. כפי שלעתים מתחשבים בהליך פלילי, לעניין העונש, בשיקומו של העבריין, אף בכל הנוגע להליך פשיטת רגל נתונים דומים ראויים להתחשבות. זאת ועוד, אפילו זה שהורשע בפלילים רשאי שהרשעתו תימחק בחלוף תקופה מסוימת (ראו, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981). כלומר, על בית המשפט ליתן משקל נכבד לחוסר תום הלב ולמידתו, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם משיקולים נגדיים, כמו חלוף הזמן ושינויים לטובה בהתנהלותו של החייב (ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 3.5.2009)). על כן, אם יתברר שהמערער אכן שינה את דרכיו, אינו עוסק עוד בהימורים (בין בעצמו ובין כשלוח של אחרים), אינו יוצר חובות חדשים, ומפרנס את עצמו, אזי יתכן שיהיה ניתן לשקול פתיחת שערים של הליך פשיטת רגל חדש, אם יוגש". י. פש"ר 29592-03-10 (מחוזי חיפה) איליא מזאוי נ' כונ"ר: נקבע: "קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך". 3. אי דיווח לרשויות המס וביצוע עבירות מס פש"ר 108/05 (מחוזי חיפה) ליבן פנחס נ' כונ"ר: 5
נקבע: "גם אם לא דיווח החייב על עסקיו לרשויות המס, כפי שטוען הכונ"ר, אין זה שיקול מכריע בבואי לבחון האם היה תם לב בבקשתו, בהתנהלותו במסגרת ההליך וביצירת חובותיו". פש"ר 200/02 (מחוזי נצרת) אקוקה אילן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "עם זאת, איני סבור כי יש מקום לפקוד על החייב את עונשה של העבירה שעבר, עד היום, ולחסום בעדו עקב כך את הדרך לחסות בצילם של הליכי פשיטת הרגל. החייב נשפט בשנת 1987 ונדון לשישה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א 1981, התיישנה העבירה בחלוף 7 שנים מיום שהחייב סיים לרצות את עונשו. על כן איני יודע מה טעם מצא הכונ"ר לפקוד החייב בגין עבירה זו, ולהביע התנגדות להכרזתו כפושט רגל עקב כך". 4. מצב אישי של החייב פש"ר 230/98 (מחוזי חיפה) נחום היימן נ' כונ"ר: נקבע: "יש לעיתים שדווקא הכרזתו של החייב פושט רגל תהיה לתועלתם של הנושים ותיטיב את מצבם. זאת, במיוחד אם אין בידי החייב נכסים ורכוש שניתן לממשם ואם גלום בחייב פוטנציאל להשתכר ולהחזיר חובותיו באמצעות עבודתו". פש"ר 200/02 (מחוזי נצרת) אקוקה אילן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "רשלנות וחוסר אחריות, אין בהן כדי להצביע על חוסר תום ל העובדה כי החייב מנסה בשנים האחרונות למצוא לעצמו מקור לפרנסה, לעבוד ולפרוע חובותיו, מלמדת על רצון כן להשתקם, תוך נסיון למצוא פתרון". ג. פש"ר 356/06 (מחוזי חיפה) נאזם טאפש נ' כונ"ר: נקבע : "אומנם החייב איננו עובד לפרנסתו אך גם איננו אדם צעיר בעל בריאות טובה ולכן נראה שגבייה מרוכזת במסגרת הליך הפש"ר תיטיב עם הנושים כשם שתיטיב עם החייב". ד. פש"ר 73/06, 72/06 פדלון רחמים וקרולינה נ' כונ"ר: נקבע: "העובדה שמדובר בבני זוג צעירים שבכוחם להשתכר, אינה מצדיקה שלא להיעתר לבקשתם. נהפוך הוא, בהכרזתם תהייה משום תועלת לנושים, כיוון שעל החייבים מוטל לשלם סכום חודשי לטובת הנושים וכל הצעה להסדר, אם תהיה, תידון במבחן יכולתם הכלכלית אל מול גובה הנשייה". ה. פש"ר 806/05 (מחוזי חיפה) קזז נטליה נ' כונ"ר: נקבע: "בנסיבות האישיות של המקרה ולאור העובדה שהחייבת הינה אישה צעירה המגדלת לבדה 2 קטינים, עובדת לפרנסתה, עומדת בתשלום החודשי ונראה כי היא משתפת פעולה עם הכונ"ר, יש מקום להכריזה פושטת רגל ולאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה". ו. פש"ר 617/03 (מחוזי חיפה) אבראהים ראיף נ' כונ"ר: נקבע : "אעיר כבר עתה כי מקובלת עליי הגישה הקובעת כי אין להקשות על החייב המבקש לחסות תחת מטריית הפקודה ולזכות מהגנת הליכי פשיטת הרגל, גם אם הוא יצר חובות בהיותו חדל פרעון, מתוך תקווה ואמונה סבירה, כי למרות מצבו, הוא יוכל לפרוע את חובותיו.... נסיונו להקים תא משפחתי, הגדיל את הוצאותיו, אך אין בכך כדי להצביע על חוסר תום ל החברה בכללותה אינה יכולה לדרוש מהפרט שלא להקים תא משפחתי ולא לנסות להקים לעצמו בית, גם אם הוא יודע שהדבר עלול להגדיל את הוצאותיו ולהרחיב את מעגל נושיו". 6
ז. פש"ר 316/03 (מחוזי חיפה) שאער פאוזי נ' כונ"ר: נקבע: "... החייב התמכר לסמים עקב הסתבכותו הכלכלית ועשה מאמצים גדולים להשתקם ולהיגמל מהסמים. בנסיבות מיוחדות אלה, קבלת בקשת החייב והכרזתו פושט רגל, עולה בקנה אחד עם תכלית הפקודה להושיט לחייב "קרש הצלה" ולסייע לו לעלות על דרך המלך. ראה גם: "בנסיבות אלו, דומה שדחיית בקשת החייב והשארתו להתמודד בעצמו עם נושיו הרבים לא רק שלא תועיל לנושים אלא אף עלולה לדרדרו חזרה למעגל הסמים ממנו הוא מנסה להיחלץ. בחברה אשר מבקשת לסייע בשיקום מכורים לסמים ומבקשת לדאוג שכל חבריה ישובו לחיים נורמטיביים, עלינו לשקול גם מתן סיוע למי שהסתבך בחובות בתקופת התמכרותו". פש"ר ) חי ( 671/02 סבן ברק ברוך נ. כונ"ר". ח. פש"ר 495/07 (מחוזי נצרת) גנור אוהד נ' כונ"ר: נקבע: "יש להפנות גם למצבו הבריאותי- נפשי של החייב, אשר ככל הנראה יוצר הגבלה המשפיעה על התנהגותו ושיקול דעתו". ט. פש"ר 993/05 992/05, (מחוזי חיפה) מרינה נבילה ויני נ' כונ"ר: נקבע: "נראה כי החייבים הם אנשים קשיי יום. לא התרשמתי כי הם רוצים להעביר זמנם בבטלה ועל כן אינם עובדים. להיפך, עד שהחייב נפצע בתאונת עבודה בשנת 98' עבד כמפרנס יחיד בעסקי הבנייה ואילו החייבת, שהנה חסרת השכלה ומקצוע היתה עקרת בית כל השנים. לאור גילם המתקדם יחסית ובמצבו הרפואי הנוכחי של החייב, אין מקום לקבוע כי העובדה שאינם עובדים מלמדת על התנהלות בחוסר תום לב". י. פש"ר 121/08 (מחוזי נצרת) סרוג'י רים נ' כונ"ר: י נקבע: "נסיבות חייה הטראגיות של החייבת אשר הייתה תלויה בהוריה, ובפרט באמה חולת הסרטן, הובילו אותה לעשות טעויות שגרמו לקריסתה הכלכלית ושקיעתה בחובות כשאין לראות מחדליה ורשלנותה במהלכים אלו, כמלמדים על חוסר תום לב בנסיבות". ובהמשך נקבע: "ניכר גם החייבת סוף סוף עשתה מאמץ להגדיל את כושר השתכרותה, לאחר כל השנים בהם שקעה באדישות וייאוש והפתח לפתיחת דף חדש בחייה הכלכליים, הינו בעל חשיבות בנסיבות". ובהמשך נקבע: "לאור מכלול הנסיבות המפורטות, מצאתי גם לתת משקל לחלוף השנים ממועד ההסתבכות הכלכלית של החייבת, וכן, לנסיבותיה האישיות של החייבת". פש"ר 8831-02-10 (חיפה) נאדיה קוסייני נ' כונ"ר: נקבע: "לעיתים גם אם יתקשה בית המשפט לקבוע שחובות החייב נוצרו בתום לב הרי התנהלות מופתית של החייב בהליך הכינוס כמו גם חלוף זמן ממועד יצירת החובות ואי יצירת חובות חדשים ונסיבות אישיות כמו גיל ומצב רפואי יקלו על בית המשפט לקבוע כי יש ליתן הכרזה בעניינו של החייב, בשל הצורך לאפשר לו פתיחת דף חדש. ולהיפך, לעיתים גם אם יצר החייב חובות בתום לב אך לא התנהג כמצופה מחייב בהליך, לא תעתר בקשתו". 5. חוב מזונות פש"ר 296/05 (מחוזי נצרת) עוז נפתלי נ' כונ"ר: 7
נקבע: "במצב רגיל, דין בקשתו של חייב, המבקש להכריזו פושט רגל כאשר מרבית חובותיו נובעים מתשלומי מזונות אותם לא שילם לילדיו, דחייה, לא כל שכן, כשבנוסף לכך מתווספים שיקולים נוספים כמו חוסר שיתוף פעולה עם נציגי הכונ"ר ופיגור בתשלומים העיתיים. יחד עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, פעל החייב להסרת מחדליו וטרח לצרף לתגובתו את הדו"חות החודשיים הרלבנטיים, את הרשעותיו הקודמות וקבלות בגין תשלום הפיגורים לקופת הכינוס. בנוסף, התרשמתי כי החייב עושה מאמצים על מנת להשתלב בשוק העבודה. לשם כך הוא נרשם בלשכת התעסוקה, אך לרוע מזלו טרם הצליח למצוא עבודה והוא חיי מקצבה של הבטחת הכנסה בסכום זעום. 1250 לאור כל אלה ובשים לכד לעובדה, שלחייב זה חובות נוספים מלבד חוב המזונות ועל מנת ליתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו". פש"ר 161/05 (מחוזי נצרת) גנות ארנון נ' כונ"ר: נקבע: "באשר לחובות המזונות, אין חולק, כי יצירת חוב מזונות הינה התנהלות חסרת תום לב, אולם לא שוכנעתי כי מטעם זה בלבד ראוי לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל, החבות במזונות נוצרה לאחר שהחייב הסתבך בחובות ונקלע למצב כלכלי קשה, החייב התגרש בחודש 2/02, כאשר כשלונו העסקי החל עוד בשנים 99 98, משכך, אין בידי לקבוע, כי החייב התעלם מחבותו לשלם את דמי המזונות בטרם נקלע למצוקתו הכלכלית. בנוסף, החייב הראה, כי אינו מתעלם מקיומו של חוב המזונות וטרח והגיש בקשה להפחתת שיעור המזונות". ג. פש"ר 300/05 (מחוזי חיפה) יורם קינן נ' כונ"ר: נקבע: "בד"כ קיום חוב מזונות גבוה, שממילא אינו בר הפטר, עומד בדרכו של המבקש להיות מוכרז פושט רגל, אולם יש מקום לאפשר לחייב להגיע להסדר עם המל"ל כפי שהציע ולפחות לאפשר לו להשתקם ולהמשיך לעבוד, תוך תשלום לקופת הפש"ר". ד. פש"ר 362/03 (מחוזי חיפה) לזר נח מרדכי נ' כונ"ר: נקבע: "הנימוק הנוסף עליו מבסס הכונ"ר את התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל, הינו חוב המזונות המצטבר של החיי לטענת הכונ"ר, אי תשלום חוב המזונות על ידי החייב מדי חודש, מהווה יצירת חובות חדשים תוך כדי הליך פשיטת רגל, המעיד על חוסר תום ליבו של החייב. יני מקבלת גישה זו. חוב המזונות מקורו בחיוב שנוצר לפני צו הכינוס (פסק דין), המתגבש, לאחר מתן צו הכינוס, מדי חודש בחודשו. דומה הדבר לחוב בגין משכנתא, חוסר יכולת חייב לעמוד בפרעון תשלומי המשכנתא מדי חודש, אינו מהווה יצירת חובות חדשים שכן החוב "נוצר" בעת נטילת ההלוואה. המבחן הקובע הינו מועד יצירת החוב או ההתקשרות החוזית נשוא החוב- כל עוד מועד ההתקשרות ו/או החיוב חל לפני מתן צו כינוס לא יחשב החייב כמי שיצר חובות חדשים במהלך הליכי פשיטת הרגל, גם אם החוב התגבש במהלך הליכי פשיטת הרגל. לפי כך חוב המזונות שמקורו בפסק דין שניתן לפני צו הכינוס אינו חוב שנוצר במהלך פשיטת הרגל ". ה. ע"א 1003/09 (עליון) יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי: נקבע: "השאלה המרכזית, איפוא, היא האם יש מקום, בשלב זה, לדחות את בקשת המערער למתן צו כינוס נכסים, בשל חוסר תום-לב הנובע מן העובדה שמרבית חובותיו של המערער הם חובות בגין מזונות לרעייתו. אין ספק, כי העובדה שאדם "חוסך" מזונות מילדיו או מזוגתו עשויה להשפיע על בחינת תום-ליבו בהליכי פשיטת רגל, ובמיוחד כך כאשר בית-המשפט לא שוכנע שהייתה מניעה אמיתית לעמוד בפסיקת המזונות. עם זאת, לא נוכל לומר כי עצם העובדה שחובו של אדם נובע, כולו או חלקו, ממזונות, שוללת מניה וביה את האפשרות לראות בו כמי שזכאי לבקש הליכי פשיטת רגל". 6. הכרזה על אף קיום חוב מס ובדין קדימה פש"ר 993/05, 992/05 (מחוזי חיפה) מרינה נבילה ויני נ' כונ"ר: 8
נקבע: "אומנם נגד החייב נרשמו חובות בדין קדימה בסכומים ניכרים, בעיקר כלפי רשויות המס. אולם השיקול של התועלת שתצמח לנושים איננו השיקול המרכזי שאמור לעמוד לנגד עיני ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשת חייבים. תכלית הליכי הפש"ר הינם גם לאפשר לחייבים שאינם נוהגים בחוסר תום לב, לפתוח דף חדש בחייהם, כדברי ביהמ"ש העליון : החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולה מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב". פש"ר 240/03 (מחוזי נצרת) קודסי נביל נ' כונ"ר: נקבע: "... איני מקבל את טענת ב"כ הכונ"ר המלומדת, לפיה אין הכונ"ר מהווה "גובה" חובות מס. הכרזתו של החייב כפושט רגל, לא נועדה אך ורק לתועלתם של הנושים, אלא גם כמכשיר שיהא בו כדי להביא לשיקומו של חייב, ולאפשר לו לעלות על דרך חדשה. הליך פשיטת הרגל כולל בחובו מנגנון של עיכוב הליכים, לגבי הליכי גביית כל חובותיו של החיי ההליך, יש בו כדי למנוע נקיטת הליכים נפרדים על ידי נושיו של החייב, לרבות נושים אשר בחרו שלא להגיש תביעת חוב, מנימוקיהם. על כן, גם כאשר הנושים היחידים אשר הגישו תביעת חוב, הינן רשויות המס, הרי למעשה הליכי פשיטת הרגל פועלים בצורה ישירה גם ביחס לחובותיו האחרים של החיי על כן אין לקבל את הגירסה, לפיה הכרזתו של חייב כפושט רגל, שעה שהנושים אשר הגישו תביעות חוב הינם רשויות במס בלבד, תהפוך את הכונ"ר להיות "גובה" של אותן רשויות ומטעם זה אין להכריז על חייב כפושט רגל". ג. פש"ר 24560-01-11 (מחוזי באר שבע) אמנון בן שבת נ' כונ"ר: נקבע: "המנהל המיוחד סבור, כי אמנם המדובר בחייב, אשר ניהל עסקיו באופן רשלני, אשר הצדיק פסילת ספריו, לפחות על פני תקופה, אולם אין בכך בהכרח משום התנהלות חסרת תום לב, בפרט כאשר כישלון עסקי כרוך, כמעט תמיד, בחובות כלפי רשויות מס, כאשר לא כל חוב לרשויות, מתייג החייב כ"עבריין מס". 7. אי המצאת דו"חות ו/או אי ניהול פנקסי חשבונות רע"א 2282/03 (עליון) ראובן גרינברג נ' כונ"ר: נקבע: "אין בכך שהמערער לא המציא את מסמכי החברות שניהל ושהפסיקו את פעלותן שנים רבות לפני הגשת הבקשה, כדי להצביע על חוסר תום לב המצדיק את דחיית הבקשה. המחוקק ראה, איפוא, באי ניהול פנקסי חשבונות בשלוש השנים שלפני פשיטת הרגל משום רשלנות או חוסר תום לב, המצדיקים, על פניהם, סנקציות עד כדי שלילת הפטר, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבות המקרה. מה דין אי ניהול פנקסי חשבונות שלפני אותן שלוש שנים? לכך לא התייחס המחוקק, ובכך גילה דעתו שלא ניתן לראות בכך, על פני הדברים, משום חוסר תום לב". 8. חובות ארנונה פ"שר 15391-11-08 (מחוזי חיפה) בתיה בנימיני נ' כונ"ר: נקבע: "חוב ארנונה של עירית עכו בגין "בסטה", כלשון החייבת, בשטח של 4-5 מ"ר שהושכרה לתקופה קצרה בשנת 1992 בו מכרה החייבת בגדים ישנים, חלקם נאספו מפחי אשפה, נכון כי יתברר בהמשך ההליך; מכל מקום אין למצוא בו עילה לדחיית הבקשה לפשיטת רגל לעת הזאת". פש"ר 190/01 (מחוזי נצרת) מילשטיין משה נ' כונס הנכסים הרשמי: נקבע: "אמנם, מתברר כי לחייב חוב גדול למועצה המקומית מטולה עקב אי תשלום ארנונה במשך שנים רבות, חוב המהווה סך של 60% מהחובות בתיק, אולם הוצג אישור לפיו משפחת החייב מוכרת כמשפחה עם בעיות כלכליות קשות. לאור הנ"ל, ולאחר ששוכנעתי כי חובותיו של המבקש נוצרו בתום לב, אני מכריזה על החייב פושט רגל". 9
9. הכרזה חרף נסיעות לחו"ל פש"ר 15391-11-08 (מחוזי חיפה) בתיה בנימיני נ' כונ"ר: נקבע: "נסיעתה של החייבת לחו"ל בשתי הזדמנויות בשנת 2003 בשל מצבה הנפשי הדכאוני, במימון ראשוני של חברותיה, כאשר בנה בסופו של יום נשא בעלות הנסיעה, הוכח באמצעות דפי חשבון בנק של חברותיה. באלה ניתונים, ונוכח מצוקתה הכלכלית המוכחת בשנים בהן סעדה את בעלה, אני סבורה כי מדובר בנסיבות בהן יש להכריז על החייבת פושטת רגל...". פש"ר 221/06 (מחוזי חיפה) כעכוש מאהר נ' כונ"ר: נקבע: "הכנ"ר ייחס לחייב חוסר תום לב, עת שנסע במהלך השנים מספר פעמים לחו"ל ואף הסיק מכך, שהחייב היה שווה נפש אודות חובותיו. בהקשר לנסיעותיו של החייב לחו"ל, מסר החייב גרסה מפורטת בדיון שהתקיים ביום 1.2.07 והבהיר, כי נסע פעם אחת לשוודיה לבקר את אחיו, המתגורר בשוודיה, למשך שבוע ובמימון אחיו, וכי נסע פעמיים נוספות לירדן, בלוויית אח נוסף ובמימונו, שעה שעלות המחייה בירדן נמוכה מאוד, ובאופן שאפשר לו לחסוך כסף במהלך שהותו בירדן ולעמוד בחיוביו במסגרת תיק איחוד, שהתנהל כנגדו בהוצאה לפועל. לנוכח דברים אלה של החייב, ספק אם נכונה מסקנת הכנ"ר, כי בהתנהלותו זו של החייב דבק חוסר תום לב ו/או אדישות והתנכרות לנושיו ולחיוביו". 10. הכרזה חרף אי המצאת דו"חות הוצאות והכנסות פש"ר 221/06 (מחוזי חיפה) כעכוש מאהר נ. כונ"ר: נקבע: "לנוכח העובדה כי המנהל המיוחד והכנ"ר לא התריעו בפני החייב ולא ציינו בדיונים שהתקיימו בעניינו של החייב בדבר מחדלים של החייב בהגשת דו"חות, ומשחוב הפיגורים הצטבר לאחרונה ולאחר שהחייב מצוי מזה למעלה מ- 5 שנים בהליך, סבורני, כי ראוי לאפשר לחייב לרפא מחדל זה, על דרך של המצאה רטרואקטיבית של דו"חות הכנסות והוצאות, החל מחודש אוקטובר 2011, המגובים באסמכתאות, וכן לאפשר בידי החייב לסלק את חוב הפיגורים שנצבר, ככל שנצבר, וזאת תוך 30 יום מהיום". פש"ר 15391-11-08 (מחוזי חיפה) בתיה בנימיני נ' כונ"ר: נקבע: "התנהלות החייבת בהליך שעה שאין היא מגישה דו"חות דו-חודשיים, אין להשלים עימה, שכן בכך מונעת החייבת מהכונ"ר ומהנושים להתחקות אחר מצבה הכלכלי, אולם דומה כי ביטוי למחדל האמור יש ליתן בתשלום החודשי שיש להשית על החייבת בהליך...". ג. פש"ר 8831-02-10 (חיפה) נאדיה קוסייני נ' כונ"ר: נקבע: "כאמור בעלי התפקיד בסופו של יום לא העלו טענות חמורות באשר להתנהלות החייבת בהליך פרט לטענה כי לא צורפו אסמכתאות מספיקות לדוחות שהגישה. בדקתי הדוחות שהובאו לעיוני ואני סבורה כי עסקינן בחייבת המנהלת משק בית ביחד עם בעלה באופן שאינו פזרני במיוחד. אכן מעת לעת מוציאה חייבת הוצאות שאינן שגרתיות ואולם יש לזכור כי עסקינן בחייבת לא צעירה. כמו כן ניתן בנסיבות העניין למנוע הוצאת הוצאות מיותרות בדרך של הגדלת התשלום החודשי במיוחד כאשר התשלום שמשולם על ידי בעלה של החייבת הופחת". 11. שותפים בניהול עסק פש"ר 508/03 (מחוזי חיפה) טיסמבאום מרדכי נ' כונ"ר: 10
ה. נקבע: "טענת הכונ"ר כי ניתנה הסכמתו להכרזת השותף פושט רגל, נוכח גילו ומצב בריאותו של השותף, אין בה כדי להצדיק הפלייה כה ברורה ובוטה בין שני השותפים. בנסיבות מיוחדות אלה, ומבלי להקל ראש במעשיהם של השותפים בעניין אי דיווח למס הכנסה, שורת הדין מחייבת התייחסות שווה ועשיית דין זהה לשני השותפים, אשר נקלעו למצב הכלכלי בעטיין של אותן סיבות בדיוק". 12 תמכרות לסמים, אלכוהול והימורים פש"ר 200/01 (מחוזי חיפה) ניס חסאן נ' כונ"ר: נקבע: "מהנתונים שבפני עולה כי מדובר בחייב בעל בעיות בריאות, אכן החייב התמכר לאלכוהול ואולם פנה גם להליך של גמילה. בנסיבות אלו, סבור אני כי מצבו הבריאותי והרגע להתדרדרותו, מצביעים בעיקר על קשיים סוציאליים ולא על אורח חיים עברייני. על כן, וגם אם ביחד עם האלכוהול שלו התמכר, נטה הנאשם להמר, סבור אני כי אין לראות בכך אורח חיים המצביע על נטיות לעבריינות במובן זה שהוא שולל את הגנת פקודת פשיטת הרגל. יש לראות את החייב כאדם שנקלע למצוקה וניסה לברוח ממנה, ללא הצדקה, דרך האלכוהול וההימורים". פש"ר 54/06 (מחוזי חיפה) הזמי אמנון נ' כונ"ר: נקבע: "נסיבות חתימת הערבות ורכישת המכונית לא הוכח עד תום. החייב טען כי אינו זוכר פרטים רבים. יש לזכור כי מדובר באירועים לפני שנים ארוכות בטרם נגמל החייב מהסמים והסבריו כי אינו יכול לדייק בפרטים הינם סבירים. טענת הכונ"ר כי החייב אינו עושה מאום כדי להתפרנס וכי יש חוסר תום לב, אף היא אינה מספקת לדחיית הבקשה שכן כפי שראינו החייב חולה ) בשנים האחרונות נגמל מהסמים וללא כל ספק מתקשה במציאת עבודה סדירה )". ג. פש"ר 168/03 (מחוזי חיפה) ברוך בן מוחה נ' כונ"ר: נקבע: "שיקום וגמילה מחייבים גם שקט כלכלי ולכן יש ליתן משקל מיוחד למצבו של החייב המנסה להיגמל מסמים ובמסגרת האיזונים שבין התכליות השונות בהליכי פשיטת רגל יש ליתן משקל יתר לרצון לאפשר לחייב שכזה לפתוח דף חדש בחייו". ד. פש"ר 166/05 (מחוזי חיפה) עבד אלעאל עבד אלקאדר נ' כונ"ר: נקבע: "מגמת הפקודה לאפשר לחייב הראוי לפתוח דף חדש בחייו. לאחר שהחייב עשה מאמץ ונגמל מהתמכרות לאלכוהול ולהימורים ומאז לא צבר חובות חדשים, אין מקום למנוע ממנו לחסות בצל הפקודה, עקב מחלת העבר, גם אם זו הביאה להסתבכותו בחובות". ה. ע"א 2758/12 (עליון) אורי סמבל נ' כונ"ר ואח': נקבע: "איננו פוסלים מכל וכל את האפשרות שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל וכי אותה בקשה תזכה לאוזן קשבת. המקרה שבפנינו אינו מקרה שגרתי, שכן ברור כי התנהגותו של המערער נגועה בחוסר תום ל גם אם החובות, ולוּ חלקם, לא נוצרו באופן ישיר עקב עיסוקו של המערער בהימורים, עצם העובדה שהוא עסק בהימורים תקופה לא קצרה פועלת נגדו. כאשר מוסיפים לכך את המחדלים, שאומנם תוקנו בחלקם, לעניין התשלומים החודשיים והדו"חות החודשיים, אין להתפלא על כך שבית המשפט המחוזי החליט מה שהחליט. יחד עם זאת, גם במקרה דוגמת זה של המערער, אין לומר שהדלת של הליך פשיטת רגל נסגרה לעולמי עד. כפי שלעתים מתחשבים בהליך פלילי, לעניין העונש, בשיקומו של העבריין, אף בכל הנוגע להליך פשיטת רגל נתונים דומים ראויים להתחשבות. זאת ועוד, אפילו זה שהורשע בפלילים רשאי שהרשעתו תימחק בחלוף תקופה מסוימת (ראו, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981). כלומר, על בית המשפט ליתן משקל נכבד לחוסר תום הלב ולמידתו, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם משיקולים נגדיים, כמו חלוף הזמן ושינויים לטובה בהתנהלותו של החייב (ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 3.5.2009)). על כן, אם יתברר שהמערער אכן שינה את דרכיו, אינו עוסק עוד בהימורים (בין בעצמו ובין כשלוח של אחרים), אינו יוצר 11
ח. חובות חדשים, ומפרנס את עצמו, אזי יתכן שיהיה ניתן לשקול פתיחת שערים של הליך פשיטת רגל חדש, אם יוגש". ו. פש"ר 93/03 (חיפה) בוגנים סיגלית נ' כונ"ר: נקבע: "כבר ציינתי במקרים אחרים כי אף שההסתבכות כלכלית על רקע צריכת סמים, לא תחשב כדין כלל בהסתבכות בתום לב, ראוי לשקול במקרים המתאימים לאפשר גם למי ששקע לתהום והתדרדר להתמכרות ששיבשה את שיקול דעתו לפתוח דף חדש. שיקומם של מתמכרים לסם מחייב לעיתים גם הגנה מפני תביעת הנושים. במקרים שכאלה דומה שהאינטרס לאפשר את שיקומם ופתיחת דף חדש בחייהם של מתמכרים גובר על שיקולים נוגדים ומצדיק צו הכרזה". 13. אי מיצוי כושר עבודה פש"ר 332/01 (מחוזי חיפה) חיי שרה שרית נ' כונ"ר: נקבע: "עצם העובדה שהחייבת אינה עובדת אין בו כדי להצביע, בשלב זה, על חוסר תום לב והעדר רצון לנסות ולהסדיר את החובות. החייבת מתגוררת בנהריה. בית משפט זה מודע, הן ככל האדם מן הישוב והן בהיותו מעורב בתיקי כינוס ופירוק, כי באזור מגוריה של החייבת נקלעו עסקים רבים לקשיים, דבר שגרם לפיטורי עובדים רבים. בנסיבות אלו, העובדה שבחורה צעירה ללא כל כישורים או מקצוע אינה מוצאת בנדל עבודה, אין בהם כדי להעיד על חוסר תום ל יחד עם זאת יובהר כי סייגתי את האמור לעיל לשלב זה. עניין מציאות העבודה צריך להבחן במבחן הזמן. התנהגות חייב במהלך פשיטת הרגל נבחנת גם לאור נסיונו למצוא אפיקי הכנסה שיש בהם כדי לנסות ולהחזיר את חובותיו". ע"א 3224/07 (עליון) אברהם בן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "המערער הנו יליד שנת 1950. מן החומר עולה, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות והיה מטופל בשנת 2006 במרפאת חוץ פסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם. ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי קבעה בשנת 2006 כי נכותו הרפואית היא בשיעור של 50%. עוד מתברר, כי שרות התעסוקה קבע עוד בשנת 2000 כי המערער אינו ניתן להשמה לצמיתות. העובדות האחרונות שצויינו, במיוחד על רקע גילו של המערער, מובילות למסקנה שקשה לפקוד לחובתו את העובדה שאינו עובד. נוסיף, כי המערער מקבל גמלה של הבטחת הכנסה". 14 ובות לבנקים פש"ר 653/03, 652/03 ארג'י משה ואיריס נ' כונ"ר: נקבע: "מטבע הדברים, חובות החייבים לבנקים נובעים, בדרך כלל, ממשיכות יתר שנעשו על ידי החייבים באישור ובהסכמת הבנקים. הקביעה כי התנהגות החייבים במקרים אלה- מהווה חוסר תום לב, רק בשל עצם שימוש מוסכם באשראי מעבר למסגרת המאושרת, הינה מרחיקת לכת יתר על המודה, ויש בה כדי לסתום את הגולל בפני מרבית בקשות החייבים להכרזתם כפושטי רגל, בהתייחס לחובותיהם לבנקים, כאשר מקור החובות נובע משימוש באשראי מעבר למסגרת מאושרת. איני סבורה כי שימוש באשראי בנקאי מעבר למסגרת המאושרת, בהסכמת הבנק המאפשר את המשיכה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב עד כדי דחיית בקשה לפשיטת רגל. לטעמי, נימוק זה כשלעצמו, בהעדר נימוקים נוספים המעידים על התנהגות חסרת תום לב, אין די בו כדי לדחות את הבקשה". פש"ר 652/06 (מחוזי חיפה) אשקר בולוס נ' כונ"ר: 12
נקבע: "עיקר הנשיה הנה לבנקים. חשבונו של החייב בבנקים לא הוגבל. הבנקים הם אלו שהסכימו לפתוח לו חשבון אחר חשבון ולאפשר לו לקבל אשראי וניכיון שיקים. החייב פעל כן על מנת לנסות ולהמשיך להפעיל את עיסקו, לא ניתן לקבוע כי פעולתו וצבירת החובות לבנקים נעשתה בחוסר תום לב כזה המצדיק דחיית בקשתו". ג. פש"ר 167/06 (מחוזי חיפה) לצט נ' כונ"ר: נקבע: "אין מקום להטיל על בן צעיר שחותם על ערבות אישית בבנק לטובת חברה שמנהל אביו, את מלוא חוסר תום הלב, שכן סביר להניח שהבנק ידע שהחותם הינו צעיר, שאין לו נכסים או אפשרות להבטיח כי יוכל לפרוע את ערבותו האישית וכי ערבותו צורפה בשלב שבו נצרכה החברה לאשראי נוסף". 15. עבר פלילי פש"ר 300/05 (מחוזי חיפה) יורם קינן נ' כונ"ר: נקבע: "עבר פלילי, שאיננו קשור ליצירת החובות, להשתקם ולשנות את דרכיו". אינו אמור להיות לרועץ לחייב, המנסה 16. הכנסה קטנה וזעומה פש"ר 362/03 (מחוזי חיפה) לזר נח מרדכי נ' כונ"ר: נקבע: "לטענת הכונ"ר, הסכום הזעום שהחייב משתכר מצביע על חשד לאי דיווח אמת בנוגע להכנסותיו. אני סבורה כי אין מקום לבסס את דחיית הבקשה, על חשש גרידא ללא שחשש זה מבוסס על חומר ראיות. אין בהכנסתו הנמוכה, כדי להוות בסיס מספיק לדחיית בקשתו להכרזתו פושט רגל". 17. לקיחת הלוואות וחתימה על ערבויות פש"ר 486/06, 485/06 (מחוזי חיפה) חסן ג'האן וקנדי נ' כונ"ר: נקבע: "לקיחת הלוואות משכנתא על ידי צעירים הבונים או קונים את ביתם, על יסוד הכנסה פנויה בזמן בו ניטלו ההלוואות, אינה יכולה להיחשב התנהגות חסרת תום לב, ואין מקום לגזור גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. כאשר בני משפחה חותמים זה לזה על ערבויות בסדרי גודל שאינם גדולים במיוחד, או לצורך נטילת משכנתאות, לא ניתן לקבוע כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, אלא אם קיימים נתונים נוספים המצביעים על כך". ע"א 3224/07 (עליון) אברהם בן דוד נ' כונ"ר: נקבע: "לא ניתן לומר שעצם חתימה על ערבויות שונות לטובת בני המשפחה מצביעה על חוסר תום ל במציאות הישראלית תופעה ידועה היא שלעיתים נדרשים אנשים לחתום על ערבויות, ומה טבעי יותר מכך שבני המשפחה יהיו אלה שיתבקשו לחתום על הערבויות... קשה אף לקבל את עמדת הכונס הרשמי, שהמערער חטא בכך שלא המציא העתקים של ערבויות מלפני שנים רבות. כך, למשל, המציא המערער פסק דין שניתן נגדו ולזכות בנק הפועלים ביום 22.7.90. הכונס הרשמי דרש שיומצא כתב התביעה, על מנת לוודא האם אומנם מדובר בפסק דין שעילתו ערבות עליה חתם המערער. דרישה זו של הכונס הרשמי, שבאה למעלה מ- 15 שנים לאחר פסק הדין, נראית מרחיקת לכת". ג. פש"ר 67/08 (מחוזי נצרת) אחמד מחאמיד נ' כונ"ר: נקבע: "החובות שמקורם בערבויות עליהן חתם החייב בשנת 89, אין בסיס שלא להניח כי נחתמו, על ידי החייב בתקופה בה מצבו הכלכלי היה סביר, וטרם נוצרו חובותיו, נשוא ההליך". 13
ד. פש"ר 32/10 (מחוזי נצרת) רבקה אלקיים נ' כונ"ר: נקבע: "לא הוצגו נתונים המלמדים על כך שהחייבת חתמה על הערבויות לטובת החברה בשליטת בעלה דאז בעת שהחברה כבר הייתה מצויה בקשיים כלכליים ו/או ביודעה שכושר השתכרותה אינו מאפשר לה להבטיח את פירעון תשלומי הסכום הנער במילים אחרות: לא הוכח שהחייבת אפשרה לבעלה לפעול תחת שמה ולצבור חובות עת ידעה כי העסק שקוע בקשיים וביודעה שאין בידה להבטיח את הסכום הנערב, כך שלא די בעובדה כי חתמה על ערבויות לטובת החברה בניהול בעלה, כשלעצמה, כדי להצביע על כך שפעלה בחוסר תום ל יודגש, עצם העובדה שאישה חותמת לבעלה על ערבות יכולה, אכן, במקרים מסוימים, להעיד על חוסר תום לב ביצירת החובות, אך בה בעת יכולה להעיד על מערכת יחסים תקינה המשקפת את מציאות החיים היומיומית, במסגרתה נטיית בני זוג השייכים לאותו תא משפחתי לערוב זה לחובותיו של האחר, מתוך מטרה לחלץ את משק הבית המשותף מקושי כלכלי זמני הנראה הפיך". "לצורך בחינה קונקרטית של השאלה האם חתימה על ערבות עשויה להצביע על התנהלות בחוסר תום לב, אם לאו, יש לבחון מספר נתונים רלוונטיים, לרבות סכום הערבות, סכום החובות, מועד חתימת הערבות בזיקה לסוג העבודה והיקף ההכנסה ו/או היקף נכסיו של הערב אותה עת ) לא הרי אישה העובדת ומשתכרת לפרנסתה כאישה אשר אינה עובדת וערבה על סכומי כסף ניכרים), מצב המשק המשותף- התא המשפחתי- ביום החתימה על הערבות, מצבת נכסי המשפחה ועוד". "בחינת סבירות החתימה על הערבות אינה מתבצעת במבט לאחור ובדיעבד, אלא יש להתחקות אחר הלך המחשבה בעת החתימה ובצפייה קדימה, ובתוך כך לבחון האם אישה סבירה בנתונים ההשתכרותיים והעובדתיים של החייבת ועל רקע המידע שהיה ברשותה באותה עת, הייתה חותמת על ערבות כגון זו שנחתמה כדי להציל את התא המשפחתי ממצוקתו הכלכלית ומתוך הנחה שבדרך זו ניתן להפוך את הגלגל ולסייע ביציאה לדרך חדשה, אם לאו?". "ודוק: העובדה כי החייבת ניהלה סניף בנק משך מספר שנים, אינה משליכה באופן מיידי על תום לבה בכל הנוגע לחתימת הערבויות לטובת החברה ואינה צריכה כשלעצמה- לפעול לחובתה, שכן נסיבות המקרה אינן מצביעות על חוסר תום לב מצד החייבת בעת חתימת הערבויות, לא כל שכן חוסר תום לב כה חמור המצדיק דחיית הבקשה. בהקשר זה יצוין, כי אף אם בעת חתימת הערבות נהגה החייבת ברשלנות או בפזיזות והיה עליה, לאור עיסוקה והידע המקצועי שלה, להיזהר במתן הערבות, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי אז עדיין אין מדובר ברף גבוה של חוסר תום לב המצדיק דחיית הבקשה". ה. פש"ר 8831-02-10 (חיפה) נאדיה קוסייני נ' כונ"ר: נקבע: "במקרה דנן צודקת ב"כ החייבת כי עסקינן בחייבת אשר הייתה נכונה לחתום על ערבות לטובת חברת בנייה שהוקמה על ידי בנה ובעלה של החייבת, שהוכרזו פושטי רגל רק כדי לסייע להם להיחלץ ממצוקותיהם הכלכליים. מדובר בחתימה על ערבות להלוואה אותה נכון היה הבנק לתת לחברה בה היה בעלה של החייבת פושט רגל מתוך הכרה את יכולותיו והמוניטין שלו ומתוך אמונה כי יהיה ביכולתו להחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלע. בשל כך הסכמת החייבת לחתום על ערבות בנסיבות אלו אינה לכשעצמה מספקת כדי לקבוע העדר תום ל זאת בשוקלי נסיבות אחרות הקיימות בתיק זה לרבות התנהלות החייבת בהליך ותועלת שתצמח לנושים ולחייבת מניהול ההליך. לכך יש להוסיף העובדה כי אומנם במועד חתימה על הערבויות לטובת החברה לא עבדה חייבת מחוץ לביתה ואולם היא הייתה שותפה לעסקי בעלה וככזו גם שותפה לנכסיו לרבות הנכס בו מתגוררת כעת החייבת למרות רישום הזכויות האחר בלשכת רשום המקרקעין. מדובר בחייבת שחתמה על ערבות לא בכוונת מרמה של ממש אלא מתוך רצון לסייע ולמנוע התמוטטות של משפחתה". ו. פש"ר 613/07 (חיפה) קודנקלי סמירה נ' כונ"ר: נקבע: "לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, סבורתני כי ניתן לקבל את בקשת החייבת. החייבת היתה בעלת מניות בחברות של אביה, עבדה אצלו כשכירה כ- 10 שנים והשתכרה למחייתה. לפיכך, איני רואה חוסר תום לב בחתימתה על ערבות לחובת חברות אותן הכירה, ואשר היו רווחיות. יתר על כן, חזקה על הפקידים בשני הבנקים אשר החתימוה על הערבויות כי בדקו את 14
יכולתה הכלכלית לפני שנתנו אשראי לחברה, בעקבות, ערבותה. יתר על כן, אחיה של החייבת אשר הסתבך באופן דומה בחובותיו הוכרז אף הוא ]ושט רגל, ואיני רואה להבחין ביניהם". 18. פתיחת דף חדש ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי: "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, וגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב". ע"א 9782/05 (עליון) יצחק טנג'י נ' אלון והכונס הרשמי: נקבע: "האפשרות הנתונה בידי חייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד מדגישה עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הינה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים". ובהמשך נקבע: "כלום צמצום זה של האפשרות להוציא צווי מאסר לחייבים צריך לשנות את גישתנו בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל הניזומים על ידי חייבים? עונים אנו בשלילה לשאלה זו. כפי שראינו, תיקון 3 של הפקודה הנוכחית הביא בכנפיו שינויים חשובים, שבמרכזם התחשבות גדולה מבעבר באינטרס של חייבים תמי ל על כן, עצם העובדה שכיום הפעלת סנקציה של מאסר נגד חייבים בהליכי הוצאה לפועל היא מוגבלת מבעבר, אינה גוררת בהכרח צמצום של האפשרות הנתונה בידי חייבים לפנות להליכי פשיטת רגל". ה. סכם ממון ע"א 822/07 (עליון) עודד פרץ נ' כונ"ר: 19 נקבע: "הסכם ממון נעשה לקראת נישואיו של המערער. המערער ובת זוגו הסכימו על משטר הפרדה של הנכסים שהיו בידי כל אחד מהם ערב הנישואין וכן אלה אותם יקבלו במהלך נישואיהם. אין זה ברור מדוע הסכמה זו מצביעה על חוסר תום ל בעת שנעשה הסכם הממון היה המערער כבר שקוע בחובות. על רקע זה ניתן בהחלט להבין דרישה של בת הזוג לקיום משטר של הפרדה. גם אם מתעלמים מעניין זה, שפי שאכן חייבים לעשות, הרי הוא היווה רק טעם אחד מבין טעמים שונים שהובילו למסקנה בדבר חוסר תום לב". 20. כישלון עסקי פש"ר 495/07 (מחוזי נצרת) גנור אוהד נ' כונ"ר: נקבע: "הכשלים העסקיים מקורם בחוסר ניסיון בזיקה לגילו הצעיר, רשלנות, שכשלעצמה אין בה ללמד על חוסר תום ל ולכל היותר עולים כדי הגישה המחמירה אותה הציג המנהל המיוחד בתסקיריו בעניין החייב אינה הכרחית, שכן היא מטילה על החייב נטל כבד לצורך הוכחת טענותיו לעניין הקיפיי המימון אשר כאמור לא נכללו בדוחות הכספיים של העסק. לגישתי ולצורך בחינת סוגיית תום- הלב, יש מקום להסתפק במכתב יועץ המס, יעקב מנחם, מיום 3.9.07 לפיו קיימות התחייבויות בסך של 331,722 לבנקים שלא נכללו בדוחות הכספיים. על כל פנים הספקות באשר להוכחת החזרי הממון הפרטיים שהחייב טוען להם, אין בהם די על מנת לדחות את הבקשה או לייחס לחייב התנהלות בחוסר תום לב". 21.חוב בגין עוולה נזיקית 15
ע"א 9782/05 (עליון) יצחק טנג'י נ' אלון והכונס הרשמי: נקבע: "נרחיק לכת ונאמר, מבלי לפסוק, כי אפילו היה מדובר במזיק בגיר ייתכן שלא היה בכך כדי למנוע הליך פשיטת רגל". ובהמשך נקבע: "נראה שלעניין חוסר תום לב, אין מקום להתייחס בצורה כוללנית לחובות נזיקיים. במקרה הנוכחי מדובר בעילה נזיקית של רשלנות. ספק אם עילה כזו מצביעה בהכרח על כך שהמזיק פעל בחוסר תום לב מן ההיבט של דיני פשיטת הרגל". 22.חוב למרכז לגביית קנסות פש"ר 67/08 (מחוזי נצרת) אחמד מחאמיד נ' כונ"ר: נקבע: "לא התעלמתי מהחוב למרכז לגביית קנסות, ואשר בתואם לסעיף 69 לפקודה, החייב לא יופטר ממנו. ב"כ הכנ"ר טען כי קיומו של חוב זה מצביע על העדר תועלת להכרזתו של החייב כפושט רגל. בנסיבות, אני סבור, ובתואם להיקף החובות, למצבו של החייב, הכלכלי, הרפואי והנפשי, כי אין חוב זה משליך או בעל משקל לתוצאות ההליך, וכי חוב זה על אף היקפו ואופיו אין בו להכריע את הכף לסוגיית תום הלב, בפרט על יסוד חלוף השנים". 23. ניהול יותר מעסק אחד זה אחר זה פש"ר (מחוזי נצרת) 291/09 שמחה אורן נ' כונ"ר: נקבע: "בעניין זה מצאתי להאיר כי אכן יש מקרים שבהם חייב אשר יוזם עסק במסגרתו צובר חובות, עליו להתעשת ולחשוב על הדרך שבה הוא יסלק את חובותיו ויפרע את הכספים שהוא חייב לנושיו, אך בין הדרכים הפתוחות לפני חייב כזה לא ניתן, במחי יד, לפסול את האופציה של פתיחת עסק עצמאי חדש, אם כוונתו של החייב היא להרוויח ולחסוך מאותו עסק חדש על מנת לסלק את חובותיו ועל מנת להתחיל בדרך חדשה, טובה וורודה יותר". ובהמשך נקבע: "אמור מעתה כי לא כל אדם שעסקו קורס חל עליו איסור אוטומטי לנסות את מזלו, בצורה מחושבת וסבירה, לפתוח עסק חדש שממנו ומפירותיו יוכל לנסות לסלק את חובותיו הקודמים. כדי להסיק המסקנה מרחיקת הלכת כי בפתיחת עסק חדש פעל אותו חייב בחוסר תום לב, על מגיש חוות הדעת, במקרה שלפנינו על המנהל המיוחד, לבחון ולבדוק היטב את מניעיו של החייב בפתיחת העסקים המאוחרים יותר וכן עליו לבחון את מצבו הכללי, לרבות גילו, מצבת הנשייה, סכומי חובותיו וסוגו ומטרתו של העסק הנוסף שנפתח, עם מכלול הנתונים והנסיבות ולבחון אם המסקנה של חוסר תום הלב מתחייבת מהם, או שמא ניתן לראות בחייב כזה כמי שפעל בסבירות על מנת לנסות להתפרנס בכבוד ולהחזיר את חובותיו בעמל כפו, הגם שמדובר בעסק עצמאי חדש שהחל אותו בגרירת חובות מעסק כושל קודם". וכן נקבע: "משכך יש לתפוס את הליך הפש"ר על הרשויות הפועלות והעומדות על המשמר כי מטרת השיקום תושג לבחון ביתר עומק את נסיבות קריסת העסק ואת הנסיבות שהובילו לפתיחת עסק חדש, ורק אם מתקיימים סממנים המעידים כי פתיחת העסק החדש היתה מלווה ברשלנות רבתי או אף בכוונת זדון לצבור חובות נוספים ולהרחיב את מעגל הנשייה, אז ברור כי ניתן להסיק את המסקנה כי החייב פעל בחוסר תום לב ביצירת חובותיו וחייב כזה אינו ראוי ליהנות מהגנות שהליך פשט"ר מקנה לו". 24. חובות של אחד מבני הזוג והתא המשפחתי פש"ר 32/10 (מחוזי נצרת) רבקה אלקיים נ' כונ"ר: נקבע: "יודגש, עצם העובדה שאישה חותמת לבעלה על ערבות יכולה, אכן, במקרים מסוימים, להעיד על חוסר תום לב ביצירת החובות, אך בה בעת יכולה להעיד על מערכת יחסים תקינה 16
המשקפת את מציאות החיים היומיומית, במסגרתה נטיית בני זוג השייכים לאותו תא משפחתי לערוב זה לחובותיו של האחר, מתוך מטרה לחלץ את משק הבית המשותף מקושי כלכלי זמני הנראה הפיך". "לצורך בחינה קונקרטית של השאלה האם חתימה על ערבות עשויה להצביע על התנהלות בחוסר תום לב, אם לאו, יש לבחון מספר נתונים רלוונטיים, לרבות סכום הערבות, סכום החובות, מועד חתימת הערבות בזיקה לסוג העבודה והיקף ההכנסה ו/או היקף נכסיו של הערב אותה עת ) לא הרי אישה העובדת ומשתכרת לפרנסתה כאישה אשר אינה עובדת וערבה על סכומי כסף ניכרים), מצב המשק המשותף- התא המשפחתי- ביום החתימה על הערבות, מצבת נכסי המשפחה ועוד". 25. תום לב והליכי פש"ר פש"ר 24560-01-11 (מחוזי באר שבע) אמנון בן שבת נ' כונ"ר: נקבע: "סוגיית תום הלב, עוברת כחוט השני לכל אורכה ורוחבה של הפקודה ויהיה זה נכון לומר, כי תום הלב מזכה את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת הרגל, כשם שהוכחת קיומו הינה הכרחית לצורך "זכייה בכרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל (ראה בהקשר זה ע. 6021/06 דגנית פיגון נ' הכונ"ר (פורסם במאגר נבו)). אלא ש"תום לב", איננו ניצב לבדו ויש להעמידו אל מול התכליות המרכזיות העומדות בבסיס הליך פשיטת הרגל. כפי שנאמר בשורה של פסקי דין, התכלית האחת, הינה כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך שוויונית ויעילה בין נושיו השונים. תכלית זו מכוונת להגשים את זכות הקניין הנתונה לנושים וכידוע, זכות הקניין הוכרה כזכות על-חוקתית במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מנגד, הליכי פשיטת הרגל מבקשים לאפשר לחייב תם-לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש באמצעות קבלת הפטר ושחרור מהמשא הכבד הרובץ על צווארו. בכך יש ביטוי לזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי ולקיום מינימאלי בכבוד, שאף הם הוכרו כזכות על-חוקתית במסגרת זכותו של אדם ל"כבודו". הגם שחדשות לבקרים נדרשים בתי המשפט לצקת תוכן משפטי למונח "תום לב" בהקשר להליכי פשיטת רגל, אין לומר, כי קיימת רשימה סגורה של נתונים, העשויים להתאים לכל מקרה ומקרה וההכרעה נותרה קונקרטית ותלוית הצטברות של גורמים שונים, שיכול והמשקל שינתן להם בעניינו של חייב אחד, לא יהא זהה לזה, הניתן בעניינו של חייב אחר". 26. בקשת אסיר לפשיטת רגל פש"ר 828/09 (מחוזי נצרת) גל אהרון אריה נ' כונ"ר: נקבע: " אין חולק כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד מן המעלה הראשונה, וכי פגיעה בזכות בעל דין ליומו בבית המשפט היא דבר שיש לשקול בזהירות מירבית. לפיכך, ברמה העקרונית, עצם העובדה שאדם נמצא בין כתלי בית הסוהר ומרצה עונש מאסר בגין עבירות שביצע, אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק שלילתה של זכות זו מניה וביה. יוצא אפוא כי אין מניעה עקרונית לכך שאסיר המרצה עונש מאסר יפנה לבית המשפט בבקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל. יצוין כי אסיר המגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל מודע לכך שבסופו של יום, לו תתקבל בקשתו, יחויב בתשלום חודשי אשר ייצבר בקופת הכינוס לטובת נושיו. הואיל ובתקופת המאסר ממילא אין נושיו של האסיר יכולים לנקוט נגדו בהליכי גביה משמעותיים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, והואיל וניתן לנקוט בהליכים לא פחות אפקטיביים במסגרת הליך 17
פשיטת הרגל, יוצא כי טובת הנושים אינה נפגעת מקום בו ניתן לאסיר יומו להגשת בקשה להכרזתו כפושט רגל, ואין בטעם זה, שעניינו טובת הנושים, כדי להצדיק דחיית הבקשה על הסף תוך שלילתה העקרונית של זכות הגישה לערכאות. יחד עם זאת, מקום בו נסיבות העניין מצביעות על כך שאסיר מסוים לא יוכל לנהל את הליך פשיטת הרגל כראוי, דבר שעלול לפגוע ביעילות הדיון ובזכויות של מתדיינים אחרים ולגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, כי אז ישקול בית המשפט האם יש מקום לאפשר לאותו אסיר, מגיש הבקשה, ניהול הליך פשיטת הרגל בתקופת היותו תחת סורג ובריח. בנסיבות חריגות, מקום בו ניהול הליך פשיטת רגל יגרום להכבדה יתרה על הקופה הציבורית ולבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי ומערכתי יקר, אין זה מן הנמנע כי בית המשפט יפעיל שיקול דעתו ויחליט כי אין הצדקה לכך שזכות הגישה לערכאות תגבר על זכויות אחרות, חשובות לא פחות. כך לדוגמה, במקרה בו תקופת המאסר היא ממושכת ומדובר באסיר המרצה עונשו בתנאי מאסר מיוחדים, שאז ההכבדה על ניהול ההליך, לרבות עריכת חקירות על ידי הכונ"ר, איתור מסמכים על ידי החייב וניהול דיונים בבית המשפט, עשויה להצדיק דחיית הבקשה על הסף". 18