חברת הי-טק בינלאומית תמונת מצב

ידע " "ייצור

Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed. ch.4, pp. 132-166. טאב ומנהיים )תשמ"ז(, הגורם האנושי בעבודה, תל אביב: דביר, פרק י': היסוד הפסיכולוגי והחברתי של התנהגות האדם, עמ' 254-212.. והחומרים שעומדים לרשותכם באתר שלי!

רוקס, ס. )2000(. העצמי החברתי. בתוך א. נדלר )עורך(. פסיכולוגיה חברתית )יחידה 3(. תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. Andersen, S.M. & Chen, S. (2002). The relational self: An interpersonal social-cognitive theory. Psychological Review, 109, 619-645. Ashmore, R., Deaux, K. & McLaughlin-Volpe (2004). An organizing framework for collective identity: Articulation and Significance of Multidimensionality. Psychological Bulletin, 130, 80-114. Kuhn, M.H. & McPartland, T.S. (1954). An empirical investigation of self attitudes. American Sociological Review, 19, 68-76.

החיים כתיאטרון )גופמן(; מסיכה ;)person( פרצוף ;)face( מודעות; מודעות עצמית; מודעות עצמית ציבורית גבוהה; מודעות עצמית ציבורית נמוכה; מודעות עצמית אישית גבוהה; מודעות עצמית אישית נמוכה; העצמי; תפיסה עצמית; ידע עצמי; העצמי החברתי; הערכה עצמית; 'סכימת העצמי'; תפיסת הזהות; זהות אישית; זהות בין אישית; זהות קולקטיבית;

צורך / צרכים; סולם הצרכים של מאסלו; תיאוריית הצרכים של קלייטון אלדרפר; טורי היגינס ותאוריית וויסות המיקוד; מודל חמשת התכונות הגדולות; בקרה / ניטור עצמי/ת גבוה/ה; בקרה / ניטור עצמי/ת נמוך/כה; רגשנות חיובית; רגשנות שלילית; המודל של ווטסון וטלגן לניתוח ולסיווג רגשנות;

קחו דף ועט, ומלאו את חמשת השורות הבאות, והסתכלו עליו בתום לימוד השיעור: קפלו את הדף אני ; אני ; אני ; אני ; אני.

תפיסה עצמית העצמי )self( הערכה עצמית ידע עצמי העצמי החברתי / הזהות החברתית

כוללת מידע שנצבר באירועים שונים בעברנו. כאשר אנו מתנסים שוב ושוב בחוויות דומות, ובתגובות דומות מהאנשים הסובבים אותנו, אנו מגבשים הכללות לגבי עצמנו אשר משמשות לתיאור העצמי. בנוסף לתפיסת עצמנו בהווה, סכימות העצמי כוללות גם מידע לגבי תפיסתנו העצמית בעבר, ואף בעתיד.

כי זה מאפשר לנו להכיר כלים לפיהם נוכל לאבחן עובדים / מנהלים / מועמדים, להבין את התנהגותם ולהתאים עובדים לתפקידם

על ידי שימוש בצורות אינפורמציה ותהליכי פרשנות דומים. ועל ידי השוואת עצמם לאחרים, כדי ללמוד מה המאפיינים המייחדים אותם מאחרים.

ח'' למשל: "אני סטודנט", "אני אוהב בע " זה מה שעשיתם בעצם ב'תרגילון' של תחילת השיעור.

זהות אישית self) :)personal מאפיינים המבחינים בין האדם לאנשים אחרים. זהות חברתית self) :)social מאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים..1.2 מיקוד פנים מיקוד חוץ

יחסים בין אישיים: בת, הורה, בן-זוג ; מקצוע או תחביב: סטודנט, פסיכולוגית; זהות פוליטית או אידיאולוגית: פמיניסטית, שמאלנית, צמחונית; ייחוסים ספציפיים: הומוסקסואלית, גבוהה, נכה ; שייכות אתנית או דתית: יהודיה, אפרו-אמריקאית, אתאיסטית.

זהות אישית זהות בין אישית זהות קולקטיבית תפיסת זהות שונה תביא לכך שנבחר בדרכים שונות להשגת אותה מטרה!

הזהות האישית מתייחסת למאפיינים, המבחינים בין האדם לאנשים אחרים, בדרך כלל הכוונה היא לתכונות אישיות )"אני טיפוס פתוח"(.

הזהות הבין-אישית נוגעת לתפיסות המקשרות בינינו לבין אנשים אחרים שעמם אנו נמצאים במגע היומיומי )אבא, אח, חברה, שכנה וכו'(. המשותף לכל המאפיינים הללו הוא שמובלעת בהם התייחסות לאנשים אחרים. האדם שמשתמש בהם אינו מגדיר את עצמו כישות עצמאית, אלא כישות המקושרת לבני-אדם אחרים.

הזהות הקולקטיבית מתייחסת למאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים אחרים, מאפיינים הנוגעים לשייכות הקבוצתית )"אני ישראלי"(.

תכונה באה להדגיש את השוני שבין האדם לבין אנשים אחרים. לעומת זאת, בדרך כלל, אדם מתאר את עצמו במונחים של קבוצה חברתית, על מנת מדגיש את הדמיון בינו לבין חברי הקבוצה. כאשר אנו מגדירים את עצמנו באמצעות הקבוצה אליה אנו משתייכים, אנו רואים את הקבוצה כחלק מעצמנו. כלומר, הצלחות, כישלונות או ביקורת על הקבוצה ולהיפך משפיעים עלינו.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,l- 3726023,00.html

גופמן )1982-1922( אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים. המפתח של המודל המכונה 'הצגת העצמי' )Self-Presentation( או 'ניהול רשמים' Impression (.)Management)

מי אנחנו באמת מי שהיינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו

למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת... בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת.

גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה,"person" שמקורה בשורש היווני,"persona" שפירושו 'מסכה'.

המונח פרצוף )Face( מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. הפרצוף הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו.

... התיאוריה הזו של גופמן רלוונטית יותר מתמיד!

מודעות היא מצב, שבו אנחנו יודעים על עצם קיומו של דבר כלשהו )אדם אחר, מקום, חפץ, רעיון או דפוס מחשבה( והידיעה מגיעה לתודעה שלנו.

לגבי עצמי )מודעות עצמית( לגבי הסביבה

מודעות עצמית היא תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו. המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום.

מודעות עצמית גבוהה משמעה נטייה לעיבוד זהיר ומעמיק של מסרים חשובים. מודעות עצמית נמוכה: נטייה לשליפה מהמותן

מודעות עצמית אישית (Private Self- Consciousness) מודעות עצמית ציבורית המודעות שלנו לחיינו הפנימיים: למחשבות, לרגשות ולתחושות (Public Self- Consciousness) המודעות שלנו לגבי מה אחרים חושבים עלינו גופמן כינה זאת, 'פרצוף'

אנשים בעלי מודעות עצמית ציבורית גבוהה נוטים להתמקד בצדדים הציבוריים של עצמם, הנראים לעין: התנהגות, תכונות גופניות והמראה שלהם. הם מודדים את עצמם במונחים של מאפיינים חברתיים )לדוגמה: מקובל או אטרקטיבי(; ומעריכים באופן מוגזם את תשומת הלב שאחרים נותנים להם.

אנשים עם מודעות עצמית אישית גבוהה מתמקדים ב'עצמי הפרטי', ברגשותיהם, בתחושותיהם הגופניות, במחשבותיהם, בהערכותיהם לגבי עצמם ולגבי זולתם.

אדם בעל מודעות עצמית אישית גבוהה מכיר בדיוק את יכולותיו ולא ייקח על עצמו משימות הגבוהות מכישוריו והכשרתו, שיגרמו לו לתחושת חוסר מסוגלות. כן, לא יפחית ביכולותיו על ידי משימות הקטנות ממימדיו, שיצרו שעמום וחוסר אתגר. מודעות עצמית אישית גבוהה מאפשרת לאדם לנהל תקשורת בין אישית מוצלחת, להבחין ולהתחשב ברגשות הזולת מבלי לבטל את עצמו.

"... הרושם החיצוני שאני עושה, לא משהו... אבל, תנו לי חצי שעה שיחה עם אדם, והוא שלי..."

נבדקים חולקו לשתי קבוצות: לבעלי מודעות עצמית אישית ולבעלי מודעות עצמית ציבורית. הם נתבקשו לצייר E על מצחם, על מנת שאנשי קבוצות אחרות יוכלו לזהותם. 46% מהקבוצה הציבורית ציירו אותה הפוכה, כדי שאחרים יראו אותה נכון. רק 6% מהקבוצה האישית ציירו אותה הפוך!

ניטור עצמי זו הנטייה של אדם לבצע בקרה על התנהגותו, כך שתתאים לדרישות הסיטואציה הספציפית. אנשים מתחלקים לבעלי: ניטור עצמי גבוה ניטור עצמי נמוך

אנשים המאופיינים בניטור עצמי גבוה, בוחנים בקפדנות את הסיטואציה ומתאימים את ההצגה העצמית שלהם אליה. בעלי ניטור עצמי נמוך פועלים בהתאם לנטיותיהם האישיות. אנשים המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים קיבלו ציונים נמוכים בניטור עצמי, מה שמחזק את התיאוריה של גופמן, שתפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית.

בעלי ניטור עצמי גבוה כמו בעלי מודעות עצמית ציבורית גבוהה קשובים לרושם שהם יוצרים אצל אחרים. לעומת זאת, הן בעלי ניטור עצמי נמוך והן בעלי מודעות עצמית אישית גבוהה, מודעים לפנימיותם.

אנשים עם נטייה לרגשנות חיובית Affectivity( )Positive מעריכים ומפרשים דברים דרך "משקפיים ורודים". אנשים עם נטייה לרגשנות שלילית ( Negative )Affectivity רואים דברים דרך "משקפיים שחורים".

רגשנות חיובית גבוהה רגשנות שלילית גבוהה נמוכה נמוכה

מתארת את הנטייה של בני אדם להיות שמחים ואנרגטיים, ולחוות מצבי רוח טובים ופעילים. בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות חיובית, נוטים להביע רגשות חיוביים ופעילים )כגון התלהבות או התרגשות( במגוון רחב של סיטואציות )למשל: "היא תמיד מלאה אנרגיה, עליזה ואופטימית"...(. בני אדם בעלי רמה נמוכה של רגשנות חיובית, נוטים להיות בעלי "אנרגיה נמוכה", ולהביע רגשות עצבות, אדישות ועייפות )למשל: "הוא כל הזמן עייף, עצוב, ומדוכא"...(.

מתארת את הנטייה של בני אדם להיות מדוכדכים ומודאגים, לשאת השקפה שלילית על עצמם לאורך זמן ומעבר למצבים שונים. בני אדם בעלי רמה גבוהה של רגשנות שלילית נוטים להביע כעס, רוגז, פחד ועצבנות )למשל: "הוא תמיד עצבני, חרד ומתוח"(. רמות נמוכות של רגשנות שלילית נתפסות כתכונות חיוביות, משום שהן מתארות בני אדם הנוטים להיות רגועים, שלווים ונינוחים.

לכל אדם ישנה רמה מסוימת, הן של רגשנות חיובית והן של רגשנות שלילית. כזכור ובניגוד לאינטואיציה, רגשנות חיובית אינה מייצגת את ההפך מ רגשנות שלילית, אלא היבט נפרד ממנה. יש להתייחס לארבעת הרבעונים על פי שני צירים המגדירים את המידה שבה לאדם יש רגשנות חיובית ורגשנות שלילית.

שני הממדים הללו של רגשנות הם דו קוטביים, ומתארים תכונות נפרדות ובלתי תלויות של בני אדם, כך שלכל אדם ניתן לתת ציון לגבי מידת רגשנות החיובית שלו ומידת ה רגשנות השלילית שלו.

מעורבות חזקה רגשנות חיובית רבה: שמחה אנרגטיות נעימות רגשנות שלילית גבוהה: כעס, רוגז, פחד ועצבנות רגשנות שלילית נמוכה: רוגע, שלווה ונינוחות חוסר נעימות רגשנות חיובית מעטה: אנרגיה נמוכה, עצבות, אדישות, עייפות חוסר מעורבות

רגשנות מהווה שילוב של נעימות ומעורבות מעורבות חזקה: רגשנות שלילית גבוהה ורגשנות חיובית גבוהה בין כעס, רוגז, פחד, עצבנות לשמחה ואנרגטיות חוסר נעימות: רגשנות שלילית גבוהה ורגשנות חיובית מעטה: בין כעס, רוגז, פחד, עצבנות לאנרגיה נמוכה, עצבנות אדישות ועייפות נעימות: רגשנות שלילית נמוכה ורגשנות חיובית רבה: בין שמחה ואנרגטיות לרוגע שלווה ונינוחות חוסר מעורבות: רגשנות שלילית נמוכה ורגשנות חיובית מעטה: בין רוגע שלווה ונינוחות לאנרגיה נמוכה, עצבנות אדישות ועייפות רגשנות חיובית רגשנות שלילית

אברהם מאסלו ;Maslow( 1970-1908( היה פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית. מאסלו פיתח ב- 1954 תיאוריה שבה לאדם יש מדרג של צרכים, שהשגת אחד מהם הוא תנאי לשאיפה לבא אחריו במדרג.

הסוציולוג האמריקני, קלייטון אלדרפר Alderfer( ;Clayton.)2015-1940 הוא הציע ב- 1969 שיפור למודל פירמידת הצרכים של מאסלו, בדמות תיאוריית ERG קיום, השתייכות, צמיחה. ( Existence,.)Relatedness and Growth)

צורכי קיום פיזיים: צרכים פיזיולוגיים וצורכי ביטחון.)Existence Needs( צורכי השתייכות: צורך באישור חברתי.)Relatedness( צורכי צמיחה: הצורך בפיתוח הכישרונות האישיים אשר מהווים יתרון יחסי אל מול פרטים אחרים.)Growth( תאוריה זו מכונה,ERG על שם ראשי התיבות של שלוש קטגוריות הצרכים.

צרכי צמיחה סיפוק צרכי השתייכות קיום פיזי תסכול

היגינס )נולד ב- 1946( היה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה. תאוריית וויסות המיקוד או תיאוריית מוקדי הוויסות היא תאוריה בתחום הפסיכולוגיה החברתית, והיא עוסקת בתפיסות המשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות של האדם.

המוטיבציה הדרך להשגת המטרות

מיקוד בקידום תקוות והישגים )קידום רווחים( מיקוד בהימנעות מכאב והפסד השגת ביטחון ואחריות, ע"י הצמדות לקווים מנחים, לחוקים ולגבולות שני מוקדי וויסות אילה מסדירים את ההשפעות אליהם היה נחשף האדם בתהליך קבלת ההחלטות שלו; והם שיקבעו את הדרכים השונות להשגת אותן מטרות

למשל, הורים שכל עוד לא יקרה לילדם משהו חמור, הם לא יתערבו במעשיו. הם מאמינים, שגם אם ילדם יפגע מעט, הוא ילמד מכך. הם ממוקדי קידום שכן הם רואים בהתנסות אפשרות ללמידה והתפתחות כמטרה.

למשל, הורים חרדים, שלא מרפים מילדם. הם נלחצים מכל מעשה ומדמיינים את הגרוע מכל קורה. הורים אלה הם ממוקדי הימנעות, שכן, מטרתם העיקרית היא למנוע כאב.

פותח על ידי הפסיכולוגים, פול קוסטה ורוברט מקריי, בשנות ה- 90-80 של המאה הקודמת. נעשה בה שימוש בעיקר, במבחני אישיות של עובדים, לצורך מיון עובדים.

לפי המודל, קיימות חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם, ועל האופן שבו הוא מתנהג. ניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מ- 5 ממדים אלו

מוחצנות חמשת המממדים / התכונות נועם הליכות יציבות רגשית אישיות פתיחות מחשבתית מוכוונות )רגש אחריות(

מוחצנות: האדם המוחצן מפנה אנרגיות כלפי חוץ. הוא מעורה בחברה, פעלתן, אסרטיבי והרפתקני. האדם המופנם, בעל הדירוג הנמוך בסקלת המוחצנות, הוא ביישן, שקט וזהיר. נועם הליכות: בעל דירוג גבוה בסולם נועם ההליכות מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות. בעל הדירוג הנמוך הוא ציני, קשה, גס ואנוכי.

מיקום גבוה בממד המוכוונות מצביע על נכונות לעבודה קשה, אחריות, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה. מיקום נמוך פירושו עצלנות, חוסר אחריות, הנאה מההווה ורישול.

האדם היציב רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקר רוח. לעומתו, הנוירוטי נתון לרגש נחיתות ולהיסטריה ואפוף בחרדות. סמל קולנועי לנוירוטיות נמצא בדמותו של וודי אלן. הנוירוטיות קשורה במוח לרגש שלילי ולחרדה, ויש המוצאים בה שני רכיבים נפרדים: חרדה ורוגז.

יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים ולהתעניין בשלל תחומים, דמיון, וחיבה לאמנות, הן תכונות המאפיינות אדם בעל דירוג פתיחות מחשבתית גבוה. צר האופקים, לעומת זאת, מוגבל בתחומי העניין שלו.

יש שטוענים שאין די בחמש התכונות ואחרים סוברים שניתן להסתפק בפחות. המודל אינו מספק פתרון טיפולי ואין הוא מסביר כיצד תכונות אופי יכולות להשתנות. עם זאת, ניתן להפיק ממנו תועלת לצרכים שונים, בין השאר: אבחון תעסוקתי ושידוכים. קשה לראות את המודל כתאוריית אישיות מגובשת. יש בו תיאור, אך אין בו הסבר. אין זה ברור, למשל, מדוע רמת הפעלתנות ורמת החברותיות מתחברות יחדיו לגורם אחד - מוחצנות.

המודל מתעלם משלל תכונות חשובות: חוש הומור, גבריות/נשיות, מידת הדתיות ועוד. בעיקר הוא מתעלם מהזהות ומתפיסת העצמי שחשיבותן בהגדרת האישיות רבה. נעדרת ממנו כליל התייחסות למצבים, אין הוא מסביר מדוע בסיטואציה אחת יכול אדם להתנהג באופן השונה מאוד מהתנהגותו במצב אחר. בעיה מתודולוגית קשה עם המודל היא הסתמכותו הרבה על דיווח עצמי בשאלונים, דיווח שעלול להיות מוטה.

ולסווג את עצמכם לפי התיאוריות שלמדנו! אני ; אני ; אני ; אני ; אני.

איך נבדוק אם אהוד אולמרט הטריד?

כמה עקבי אולמרט בהטרדת המתלוננת? המבצע נשוא הפעולה האם הוא מטריד גם אחרות? הסביבה האם גם אחרים מטרידים את המתלוננות?

אם אולמרט מטריד את המתלוננות כל הזמן: עקביות גבוהה. אם אולמרט הטריד את המתלוננות פעם אחת: עקביות נמוכה. אם אולמרט לא הטריד אחרות: ייחודיות גבוהה. אם אולמרט הטריד גם אחרות: ייחודיות נמוכה. אם גם אחרים הטרידו את המתלוננות: קונצנזוס גבוה. אם אחרים לא הטרידו את המתלוננות: קונצנזוס נמוך.

הייחוס הקריטריון עקביות: הגורם הפועל עושה את זה לנשוא הפעולה כל הזמן יחודיות/מובחנות: הגורם הפועל עושה זאת גם לאחרים קונצנזוס: גם אחרים עושים זאת לנשוא הפעולה כל הזמן מה במקרה שלנו? האירוע היה חד פעמי. הרבה מתלוננות המתלוננות לא האשימו אחרים בדפוס ההתנהגות הזה. כלומר... נמוכה נמוכה נמוך

הייחוס הקריטריון עקביות: הגורם הפועל עושה את זה לנשוא הפעולה כל הזמן יחודיות/מובחנות: הגורם הפועל עושה גם לאחרים קונצנזוס: גם אחרים עושים זאת לנשוא הפעולה כל הזמן זאת פנימי גבוהה נמוכה נמוך חיצוני גבוהה גבוהה גבוה ואצלנו נמוכה נמוך נמוך

הבחילה תלך ותפחת. מתרגלים! הבחילה תלך ותגבר... לסירחון של דגים לא מתרגלים! אם אשהה הרבה ליד חנות הדגים, אפתח חסינות; אני אתחיל להרגיש בחילה כבר כשנצא מן הבית;

אופרנטית/אינסטרומנטלית; חוק ההשפעה / חוק התוצאה; 'קופסת סקינר'; 'חיזוק חיובי' / שלילי; ענישה; הכחדה; חיזוק / עונש מואצל; הכללה; הבחנה; דעיכה; החלמה ספונטנית. למידה; למידה פורמלית; למידה לא-פורמלית; התניה; למידה על ידי התניה; גירוי מותנה; גירוי בלתי מותנה; תגובה מותנית; תגובה בלתי מותנית; התניה קלאסית; התניה

ריח הדגים בחילה תגובה בלתי מותנית גירוי בלתי מותנה

בחילה תגובה מותנית הליכה תגובה מותנית להליכה; ובלתי מותנית לריח ריח הדגים גירוי בלתי מותנה גירוי מותנה )בריח(

אופרנטית/אינסטרומנטלית; חוק ההשפעה / חוק התוצאה; 'קופסת סקינר'; 'חיזוק חיובי' / שלילי; ענישה; הכחדה; חיזוק / עונש מואצל; הכללה; הבחנה; דעיכה; החלמה ספונטנית. למידה; למידה פורמלית; למידה לא-פורמלית; התניה; למידה על ידי התניה; גירוי מותנה; גירוי בלתי מותנה; תגובה מותנית; תגובה בלתי מותנית; התניה קלאסית; התניה

האם הבנתי את הפרק?

מה הבחור הזה מפגין?

אנשים בעלי מודעות ציבורית גבוהה נוטים למדוד את עצמם במונחים של מאפיינים חברתיים )לדוגמה: מקובל או אטרקטיבי(; ולהעריך באופן מוגזם את תשומת הלב שאחרים נותנים להם. אנשים עם מודעות אישית נמוכה מודדים את עצמם במונחים אישיים.

בני אדם ממלאים תפקידים על בימות חברתיות שונות. למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת, בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת.

סולם הצרכים של מאסלו; תיאוריית הצרכים של קלייטון אלדרפר; טורי היגינס ותאוריית וויסות המיקוד; מודל חמשת התכונות הגדולות; בקרה / ניטור עצמי/ת גבוה/ה; בקרה / ניטור עצמי/ת נמוך/כה; רגשנות חיובית; רגשנות שלילית; המודל של ווטסון וטלגן לניתוח ולסיווג רגשנות;

ניטור עצמי זו הנטייה לבצע בקרה על התנהגותך כך שתתאים לדרישות הסיטואציה הספציפית. אנשים המאופיינים בניטור עצמי גבוה, בוחנים בקפדנות את הסיטואציה ומתאימים את ההצגה העצמית שלהם אליה. בעלי ניטור עצמי נמוך פועלים בהתאם לנטיותיהם האישיות. אנשים המאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים קיבלו ציונים נמוכים בניטור עצמי, מה שמחזק את התיאוריה של גופמן שתפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית.

מה הבחור הזה מפגין?

אנשים בעלי מודעות ציבורית גבוהה נוטים למדוד את עצמם במונחים של מאפיינים חברתיים )לדוגמה: מקובל או אטרקטיבי(; ולהעריך באופן מוגזם את תשומת הלב שאחרים נותנים להם. אנשים עם מודעות אישית נמוכה מודדים את עצמם במונחים אישיים.