כנס החורף של האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית, חיפה 09.01.2019
הקדמה בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, הטמעת חידושים בטיפולים ושדרוג טכניקות ההחייאה וההנשמה, חלה עלייה במספר המטופלים אשר חייהם ניצלו, נזקקו לתמיכה נשימתית כרונית במסגרת אשפוז ממושך. אך אשפוז ממושך במסגרת המחלקות הכרוניות ככלל ומחלקת הנשמה ממושכת בפרט, מביא לדילמות מרובות ולצורך בהתמודדות מול בעיות שונות הכוללות שחיקת צוות המטפל ומתן תמיכה ממושכת למטופלים ולמשפחותיהם. 2
מרכז גריאטרי ''שהם'' חטיבת מונשמים כרוניים המחלקה להנשמה כרונית במר"ג שהם נפתחה בשנת 2002. עם פתיחת מחלקה שנייה, אוחדו שתי המחלקות לחטיבת בשנת,2004 מונשמים כרוניים )74 מיטות(. במהלך 16 השנים האחרונות טופלו בחטיבת המונשמים מעל ל- 2300 מטופלים. 3
התפלגות המטופלים בחטיבת מונשמים כרוניים במר"ג שהם 4
השהייה הממוצעת בחטיבת מונשמים כרוניים מר"ג שהם בשנים 2017-2018 השהייה תקופת האשפוז חייבה להתאים את המענה העלייה הממוצעת המשמעותית עומדת על במשך 213 ימים הניתן משנת לצרכי 2002 עלייה המטופלשל 295% ומשפחתו וכן חייבה מתן תמיכה לצוות המטפל במספר ימי השהייה הממוצעת בחטיבת המונשמים שהייה ממוצעת במחלקות מונשמים )מס' ימים( 193 213 72 95 114 136 2002-2004 2005-2007 2008-2010 2011-2013 2014-2016 2017-2018 תקופות 5
שיפור איכות הטיפול בקרב המונשמים כרוניים סדנאות מניעת שחיקה בקרב הצוות המטפל: ''להיות עובד ולא אבוד''..1 בניית חוברת מידע למטופלים והמשפחה: ''להיות מונשם''..2 עבודה בנושא ''חווית הקשיש המונשם במחלקה לאשפוז כרוני''..3 6
''חווית הקשיש המונשם במחלקה לאשפוז כרוני'' 7
רקע ומטרות לעבודה: מעבר למורכבות הכרוכה בהנשמה ממושכת, מרבית המטופלים נמצאים במסגרת אשפוזית מוסדית, אשר הופכת להיות סביבת החיים היום-יומית להם ולמשפחותיהם. בעוד שמחקרים רבים עסקו בהיבט הפיזיולוגי והרפואי של החולה המונשם ובטכניקות הנשמה שונות, הידע על החוויה הסובייקטיבית בהקשר זה- מועט. מטרת עבודה זו הייתה לבחון את חווית המגורים באשפוז של מטופלים במחלקות להנשמה כרונית ואת תפיסותיהם בהקשר לחוויית היום יום של צורת חיים זו. 8
שיטות עבודה זו מתבסס ראיונות על בכדי להבין לעומק את חווית המשתתפים. הריאיון יתבצע באמצעות מדריך ראיון. 9
שיטות )המשך( תכנית הריאיון כוללת מספר תחומי תוכן ונושאי מפתח, כגון: מהלך החיים לפני האשפוז: תיאור חייו של המטופל לפני היותו מונשם ומאושפז, תעסוקה ושעות פנאי, תחביבים, חיי היום יום שלו, הקשר שלו עם בן/בת הזוג, עם בני המשפחה והחברים, שינויים שעבר אותם במהלך חייו..1 לדוגמא: תאר לי את עצמך בעת היותך אדם צעיר? 10
שיטות )המשך( 2. האשפוז כנקודת מפנה: תיאור מהלך המחלה של המטופל עד המצב בו הוא צריך להיות מונשם, תפיסתו לגבי המחלה שלו והשלכותיה, רגשותיו, המעבר לאשפוז הרחוק מסביבתו שעד אז גר בה שנים, רחוק מהמשפחה, הסתגלותו עם מגבלותיו. לדוגמא: תאר לי את מהלך המחלה שלך? 11
שיטות )המשך( 3. חיי היומיום באשפוז: תיאור חיי היום יום במוסד להנשמה ממושכת, רגשותיו של המטופל לגבי נוכחות נהלים מוסדיים או מחלקתיים, השתתפות בקבלת ההחלטות, תיאור השינויים שחלו בחייו, ביקור בני המשפחה והחברים במוסד והרגשות של להיות חלק מקבוצה של מטופלים שחולקים איתו חדר, שולחן אוכל. לדוגמא: תאר לי את חיי היום יום שלך באשפוז? 12
שיטות )המשך( 4. התבוננות רפלקטיבית אל העבר ולעתיד: תיאור המחשבות של המטופל בנוגע לעתיד שלו, הרגשות לגבי סוף תקופה זו, מבט לעבר- האם היה חוזר בחיים שלו אחורה. לדוגמא: מה המחשבות שלך, הרגשות לגבי סוף התהליך של הטיפול בהנשמה? 13
ממצאים המעבר למצב ההנשמה הכרונית לעיתים הדרגתי ולעיתים מהיר. אולם, גם עבור החולים שאצלם המעבר היה יחסית הדרגתי ואיטי, נדמה כי רגע ההבנה או ההתבשרות על מצבם הדורש הנשמה כרונית עורר תחושות של הלם, זעזוע או עצב אצל החולים. בעניין החיים וההתנהלות לצד מכונת ההנשמה, ניתן לראות כי עצם התלות שלהם מעוררת בהם תחושות שליליות רבות, ביניהן תחושות של עצב וחוסר אונים. 14
ממצאים )המשך( לאחר בדיקת התמודדותם של המטופלים בהקשר למשמעות החיים, רצונם לחיות והגישה לקושי הרב בו הם נמצאים, ניתן לראות כי יש שני סוגים של התמודדויות: סוג ראשון, נוגע לאנשים שהצליחו לשמור על אופטימיות לצד הסבל וחוסר הנוחות הכרוכים בחיים עם מכונת ההנשמה. האופטימיות של אנשים אלה הגיעה הן מצד אמונה חזקה, משפחה תומכת, שאיפות מסוימות וכדומה. לעומתם, הסוג השני של האנשים היו חולים שהביעו צער מתמשך ואף ייאוש קשה בעקבות מצבם. 15
מסקנות 1. ההנשמה הכרונית הינה מצב מורכב ורוב המטופלים לא חשבו שיגיעו גם לאחר ההידרדרות במצבם. אליו סיפרו גם על ניסיונות התאוששות שלא צלחו, דבר אשר גרם 2. המטופלים להם צער, אכזבה ותסכול רב יותר. 3. משמעות החיים באשפוז ממושך היא בדרך בה המטופל תופס את חייו. רבים מן המטופלים הם יחסית מבוגרים, יש ולגיל ככל הנראה השפעה על.4 ראייתם את ההווה. 16
סיכום והמלצות להערכת חוויית המטופל איכות הטיפול במחלקות להנשמה ממושכת. באשפוז כרוני ישנה חשיבות רבה לתהליך שיפור מומלץ להעסיק את המטופלים בפעילויות פנאי מגוונות באופן פרטני או קבוצתי. מומלץ לפנות לגורמים שונים )כולל משרד הבריאות( להקצאת משאבים שיאפשרו מתן תמיכה רגשית למטופלים ולצוות המטפל )איש מקצוע(. 17
ספרות 1. Barnato, A.E., Albert, S.M., Angus, D.C., Lave, J.R., & Degenholtz, H.B. (2011). Disability among elderly survivors of mechanical ventilation. American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine,183(8),1037-42. 2. Pinsky, M. (2004). Long-term mortality and quality of life after prolonged mechanical ventilation. Critical Care Medicine, 32, 61-69. 3. Hafsteindottir, T.B. (1996). Patient's experiences of communication during the respiratory treatment period. Intensive Critical Care Nurses, 12(5), 261-271. 4. Radomsky (Eds). Occupational therapy for physical dysfunction. (5th ed., pp. 1071-1089 5. Huttmann, S.E., Windisch, W.,& Storre, J.H. (2015). Invasive home mechanical ventilation: living conditions and health-related quality of life. Respiration, 89(4), 312-21. 6. Jubran, A., Lawm G, Duffner L, Collins, E., Lanuza D, Hoffman L, & Tobin, M.J. (2010a). Post-traumatic stress disorder after weaning from prolonged mechanical ventilation. Intensive Care Medicine, 36, 2030 2037. 7. Jubran, A., Lawm, G., Kelly, J., Duffner, L., Gungor, G., Collins, E., & Tobin, M.J. (2010b). Depressive disorders during weaning from prolonged mechanical ventilation. Intensive Care Medicine, 36, 828 35. 8. Rose, L., Nonoyama, M., Rezaie, S, & Fraser, I. (2014). Psychological wellbeing, health related quality of life and memories of intensive care and a specialised weaning centre reported by survivors of prolonged mechanical ventilation. Intensive and Critical Care Nursing, 30, 145 151. 9. Rotondi, A.J., Chelluri, L., Sirio, C., Mendelsohn, A., Schulz, R., Belle, S., & Pinsky, M,R, (2002), Patient's recollections of stressful experiences while receiving prolonged mechanical ventilation in an intensive care unit. Critical Care Medical, 30(4), 746-852. 18
אגף תכנון, תקצוב ותמחור 19