עקרונות מבנה מסמך מדעי - טיוטא

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפקולטה למדעי ההנדסה המחלקה להנדסת מכונות עקרונות מבנה מסמך מדעי א. שדות, ח. קלמן, א. שפירא המחלקה להנדסת מכונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פברואר 2010 שבט תש"ע

תוכן העניינים מבוא... 3 קווים מנחים בכתיבת מסמך מדעי... 4 תצורת המסמך המקובלת בהנדסה ומדעים...5 1 2 3 דף שער... 5 כותרת ראשית...7 מחברים... 7 כותרות משניות פרקים, סעיפים וכו'...8 תצורת המלל... 10 טבלאות התחלה... 10 גרפים ואיורים... 10 טבלאות... 13 נוסחאות ומשוואות... 13 רשימת מקורות... 14 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 3.9 3.10 סיכום... 18 מקורות... 19 4 5 2

1 מבוא מטרת מסמך זה היא להקנות לסטודנטים ידע בעריכת מסמך מדעי. מסמך מדעי שונה מהותית מחיבור או מאמר ספרותי. תפקידו להעביר מידע, כלומר, לתקשר בין אנשי מקצוע, ולדווח על תופעה פיסיקלית, תאור טכני של מכשיר, רעיון טכני או מדעי או דווח על ניסוי במעבדה וכדומה בצורה מסודרת ומבוססת על עובדות ועבודות קודמות. עבור מטרה זו, בהמשך יוכל למצוא הקורא עצות כלליות לגבי בניית המסמך וכן עקרונות בסיסיים לצורתו. המסמך מתווה קווים לכתיבת דו"ח או מאמר המתארים את העקרונות המנחים מצד אחד ומצד שני מציג את הקווים לתצורת המסמך הנדרשים ע"י המחלקה להנדסת מכונות. על פי קווים מנחים אלו, יכתבו הדוחות השונים הנדרשים במהלך לימודי התואר. הקווים המנחים לצורת המסמך שונים וניתנים ע"י מערכת העיתון המדעי אליו הכותב שולח המאמר או ע"י מזמין המסמך. אין מסמך זה בה לפרט את התכנים בכול פרק ודרך הבעתם, אך ניתן למצוא ההנחיות והסברים מפורטים הן בדפי המידע לכותב במערכות העיתונים המדעיים השונים והן בספרות. לדוגמא: Strunk and White (1918) התכנים הנדרשים במסמכי המחלקה קרי עבור דוחות מעבדה, עבודות, דוחות פרויקט, מצורפים למסמך זה נספחים בהם הוראות מפורטות לכול סוג של מסמך. 3

2 קווים מנחים בכתיבת מסמך מדעי אחד הקווים המנחים החשובים ביותר לכתיבת מסמך מדעי הוא "חשוב למי מיועד המסמך". שאל את עצמך מי יקרא את הכתוב? האם אנשי מקצוע בתחום בו עוסק המסמך? האם מנהלים שלא בקיאים בפרטי הפרטים אך צריכים לקבל החלטות המתבססות על המסמך שאתה כותב, האם מדענים? האם טכנאים? בנוסף, עליך להעריך את הידע של הקוראים בתחום בו עוסק המסמך. אם קהל היעד איננו בקיא בנושא, עליך לספק את המידע החיוני שיספק לקורא את הבסיס להבנת מהות המידע שברצונך להעביר. שיקול נוסף המשפיע על דרך כתיבת המסמך הוא מטרת קריאת המסמך. האם אתה כותב בכדי לשכנע או בכדי לדווח? להמחשת אופי קהל היעד נתבונן במקרה הבא: מהנדס ב Sandia, USA פיתח מתקן אלקטרוני אשר מזריק אינסולין ישירות לגוף. המסמך הטכני של הפיתוח היה מיועד לשני קהלים מקצועיים שונים מאוד. האחד- קהילת מהנדסי החשמל המתעניינים בפעולת המכשיר אך ללא ידע במחלת הסוכרת. השני- קהילת רופאי הסוכרת שאיננה מתמצאת באלקטרוניקה. אילוצים אלו באו לידי ביטוי בבניית רקע שונה בגוף המסמך. זאת ועוד, לא רק הרקע של כול אחד מהקהלים שונה אלא גם המטרה של הקהלים לקריאת המסמך שונה. הרופאים מעוניינים לבחון האם אפשר להשתמש בבטחה במכשיר לטיפול בסוכרת והמהנדסים מעוניינים בהיבטים הטכניים / אלקטרוניים של המכשיר. המסמך צריך לא רק להיות אינפורמטיבי-למהנדסים, אלא גם משכנע-לרופאים. המהנדס החליט לכתוב את המסמך כך שהקורא יוכל לדלג על סעיפים שלא מעניינים אותו. הוא כתב פרקים ייעודיים לכול קהל עם כותרת ברורה כך שלקורא מאוד קל להבין מה המידע המוצג בכול פרק ולהחליט האם להתעמק בו או לרפרף ולהמשיך הלאה. למהנדס צעיר ללא ניסוין רב בכתיבה מדעית/טכנית כדאי להיעזר באדם נוסף שיקרא את המסמך לאחר כתיבתו )ולפני הגשתו( ורצוי כי לקורא זה יהיה רקע דומה לזה של קהל היעד )מנחה, מנהל זוטר, עמית מקצועי וכו'(. כך, תתקבל חוות דעת רלוונטית על המסמך לפני הפצתו. לפרוט כללי כתיבת התוכן קו מנחה אחר ויותר טכני הוא תצורת המסמך. 4

3 תצורת המסמך המקובלת בהנדסה ומדעים תצורת המסמך (format( היא הדרך בה מסודר הכתוב, הכותרות, הגרפים, הטבלאות, המקורות וכו'. ככול שהמסמך ארוך יותר כגון דו"ח מעבדה או דו"ח פרויקט יש לחלקו לסעיפים המייצרים מבנה שלם הבנוי בצורה לוגית שקריאתו בונה את הטיעון אותו ברצונך להציג. במדעים ובהנדסה אין תצורה אחידה לכול הפרטים המוזכרים לעיל וכול עיתון מדעי או חברה בוחרים לעצמם תצורה משלהם. תצורה זו נשמרת לאורך כל המסמכים המופיעים בעיתון או במסמכי החברה. בניגוד לתצורת המסמכים הנהוגה בבית הספר בה הדרישות הן פשוטות ולרוב מסתכמות בגודל הגופן והרווח בין השורות, בהנדסה ומדעים התצורה הרבה יותר מסובכת וכוללת הגדרות רבות נוספות. הסיבה העיקרית לכך היא בכדי להקל על הקורא להתמצא במסמך ולאתר את המידע המעניין אותו. להלן יוצגו הקווים המנחים עבור מסמך טיפוסי. לגבי מיקרים ספציפיים יש למצוא ההנחיות באתרי העיתונים המקצועיים הרלוונטיים או הנחיות ממזמין המסמך היות ואין סטנדרט אחיד. 3.1 דף שער בדו"ח ארוך )יותר מחמישה עמודים( יופיע דף שער. בדף השער מופיעה שם המוסד בו נערכה העבודה, כותרת המסמך, מחבר המסמך, שמות המנחים / מדריכים ותאריך ההגשה. בעמוד הבא מוצג מבנה דף השער הנדרש במחלקה להנדסת מכונות. שם לב כי לצד מהות הכותרת מופיע הגדרת הגופן. את דף ניתן למצוא גם באתר הבית של המחלקה. בדוחות קצרים או במאמרים לא נהוג להציג דף שער. במקרה זה כותרת המסמך תופיע בראש העמוד הראשון של המסמך. בסעיף הבא יתואר מקרה זה. 5

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - 16 Arial הפקולטה למדעי ההנדסה - Bold Arial 14 המחלקה להנדסת מכונות - Bold Arial 12 דו"ח מעבדה / דו"ח פרויקט - Bold Arial 12 איזור סמל המוסד, ולוגו - כותרת ראשית- שם הניסוי / שם הפרויקט איזור הכותרת הראשית Arial 22 Bold Arial 14 - Arial 14 - Arial 14 - שם הסטודנט: מספר קבוצה / מספר פרויקט תאריך הגשה: Arial 14 - שם המנחה / מדריך: איזור פרטי המחברים והמנחים אדר תש"ע פברואר Arial 12 : 2010 איזור התאריך בדף הכותרת לא יופיע מספר עמוד )כאן מופיע מספור היות ובמסמך זה דף זה איננו הדף הראשון ) 6

3.2 כותרת ראשית את הכותרת הראשית יש לבחור כך שתציג את מטרת העבודה במשפט אחד. על הכותרת להיות ברורה כך שהקורא יבין במה מדובר. להלן מספר דוגמאות: דוגמא 1: Compressive strength of aluminum foams דוגמא 2: סימולציה של הרחפת חלקיקים הנמצאים מוצק באמצעות סילון גז על מצע איור 1, דוגמה לכותרת ראשית של פרויקט שנה ד' )יעל בקל 2009( התצורה המקובלת במחלקנו לכותרת מוצגת באיור 1 דוגמא 2. את הכותרת יש למרכז לאמצע הדף בגודל גופן גדול 22. במסמך קצר, הכותרת תמוקם בשורה הרביעית מתחילת העמוד הראשון. 3.3 מחברים במסמך קצר בו לא מופיע עמוד שער תופיע לאחר הכותרת שורה בה שמות מחברי המסמך ומקום עבודתם או המקום בו התבצעה העבודה. במידה ולעבודה שותפים אנשים ממקומות שונים יש לציין זאת ע"י הוספת סימן או מספר על יד שמם וברשימת מקומות העבודה יופיעו המקומות השונים עפ"י המספור. להלן מספר דוגמאות: 1 ח, י' ישראלי 2 ' לוי, 1 ר' כהן או י' 1. המחלקה להנדסת מכונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל. 2. המחלקה להנדסה כימית, אוניברסיטת יוסטון, טקסס, ארה"ב., ח ' לוי *, ר' כהן ישראלי * * המחלקה להנדסת מכונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל. המחלקה להנדסה כימית, אוניברסיטת יוסטון, טקסס, ארה"ב. 7

גודל הגופן של שמות המחברים קטן מזה של הכותרת הראשית אך גדול מזה של המלל הרגיל. כמו כן תופיע בד"כ גם כתובת הדוא"ל של המחבר הראשי, למקרה ולקורא יש שאלות או צורך בהבהרות נוספות. להלן דוגמא בה מוצגת כותרת של מאמר הנשלח לעיתון מדעי: כותרת המאמר: Experimental investigation on the shock-wave load attenuation by geometrical means המחברים: מקום עבודתם: S. Berger, O. Sadot and G. Ben-Dor Pearlstone Center for Aeronautical Engineering Studies, Protective Technologies R&D Center, Department of Mechanical Engineering, Faculty of Engineering Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Israel. במקרה זה המחקר התבצע באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולכל המחברים אותו מקום העסקה. בתחתית העמוד הראשון של המאמר הופיעה כתובת הדואל כהערה תחתית לצורך התקשרות עם המחברים. שם לב כי גופן הכותרת האחרונה שונה מזו של הדוגמאות הקודמות. הדבר נובע מסטנדרטים שונים בעיתונים מקצועיים שונים. 3.4 כותרות משניות פרקים, סעיפים וכו' כל מסמך, הן ארוך והן קצר, מחולק לפרקים וסעיפים. לכל פרק וסעיף כותרת. מבנה מסוג זה מקל מאוד על הקורא להתמצא במסמך, ויוצר מבנה הגיוני לבניית טעון או דיווח על עבודה שבוצעה. את כותרות יש לסדר בסדר היררכי. דוגמא לסידור הכותרות להלן. כותרת פרק )רמה 1( 1. כותרת סעיף )רמה 2( 1.1. כותרת סעיף )רמה 2( 1.2. 1.2.1. כותרת תת-סעיף )רמה 3( 2. כותרת פרק )רמה 1( בעיתונים מקצועיים ישנן הנחיות לרוב ככול שהירכית הכותרת נמוכה יותר כך היא פחות מודגשת. ברורות לגבי צורת המבנה ההיררכי. בהנחיות לכתיבת דו"חות המעבדה ודו"חות הפרויקט פרוט זה כגון: תקציר, מבוא, הגישה כמעט סטנדרטים פרקים בסוגי מסמכים שונים ישנם בדרישות. מופיע המחקרית, רשימת מקורות, וכדומה. כותרות פרקים אלו שייכות לסוג כותרת פרק )רמה 1(. בדוחות / 8

מסמכים ארוכים )יותר מ 50 עמודים( כותרות אלו יופיעו בתחילת עמוד חדש. בדוחות קצרים יותר יש להכניס רווח של שתי שורות בין סוף הקטע לכותרת פרק ושורה אחת בין כותרת פרק למלל. בעיתונים שונים ישנן דרכים שונות לסווג את היררכיית הכותרות. בדוגמה לעיל מוצגת היררכיה ממוספרת כאשר כל דרגה היא עוד ספרה. סוג אחר של סידור הוא עפ"י גודל הגופן ללא מספור, ככל שהגופן גדול יותר היררכית הכותרת גבוהה יותר. לעיתים דרוג היררכיה נקבע ע"פ הרווח בין הכותרת למלל, רווח של 3 שורות מתאים כותרת פרק )רמה 1(, רווח של שתי שורות מתאים לכותרת סעיף )רמה 2( וכך הלאה. ישנן מספר גדול מאוד של אפשריות להיררכית הכותרות המקובלות בתחום ההנדסה והמדעים ובעת כתיבת המסמך יש להתאים את תצורת הכותרות לזו המקובלת בעיתון המדעי או ע"פ דרישות מזמין המסמך. ככלל, ככל שהכותרת בהיררכיה גבוהה יותר, יש להשקיע יותר פעולות בעיצובה. להלן רשימה של פעולות הקשורות להיררכיה של כותרת. 1. תחילת דף חדש 2. מספור 3. מרווחי שורות מעל )אם לא בתחילת עמוד חדש( ומתחת 4. גודל הגופן מרכוז 5. מודגש 6. קו תחתי 7. משופע (Italic).8 בעיקרון, ניתן לשלב בין הפעולות לעיל, למשל 1. כותרת פרק 1.1 כותרת סעיף 1.1.1 כותרת תת סעיף 1.1.1.1 כותרת תת תת סעיף בעקרון, לא תבוא כותרת בהיררכיה נמוכה מייד לאחר כותרת בהיררכיה גבוהה יותר. יש לרשום מספר משפטים מתחת להיררכיה הגבוהה יותר הקשורים לתיאור הכללי של החלוקה בהיררכיה הבאה. 9

במחלקה להנדסת מכונות יש לבנות את המסמך כאשר היררכית הכותרות ממוספרת עם גופן מוגדל מהמלל המופיעה להלן: 1 כותרת פרק )רמה 1( גופן: Arial 16 מודגש 1.1 כותרת סעיף )רמה 2( גופן: Arial 14 1.1.1 כותרת תת-סעיף )רמה 3( גופן: Arial 14 קו תחתי 1.1.1.1 כותרת תת-סעיף )רמה 4( גופן: Arial 12 נטוי 3.5 תצורת המלל גם השטח על הדף בו המלל כתוב צריך להיות מודגר. ברוב העיתונים המדעיים מופיעות הנחיות ברורות לתיחום הכתוב וזאת בכדי לאפשר כריכה של העיתון וכל למנוע הסתרת הכתוב. במחלקתנו, את המלל יש לכתוב על דף A4 ויש לתחום בין הגבולות הבאים: רווח ממעלה- 2.5, cm רווח ממטה- 2.54cm רווח מימין: 3.18cm רווח משמאל:.3.18cm את המלל יש לישר לשני הצדדים כך שיוצרו שורות מלאות. יש להכניס רווח של שורה בין שתי פסקאות ולשים לב כי משפט אינו פסקה ופסקה איננה משפט, יש להקפיד לכתוב במשפטים קצרים, אם אפשר בנקודות. לגבי פיסוק, הפסיק יופיע בצמוד למילה שלפניו ורווח יופיע אחריו. בסוף כול משפט תופיע נקודה. במידה ומוצגת שאלה, יופיע סימן שאלה בצמוד למילה האחרונה של השאלה. כל העמודים צריכים להיות ממוספרים, במסמכים המקובלים מחלקתנו המספור יופיע בתחתית העמוד. לעמוד השער לא יהיה מספר. 3.6 טבלאות התחלה במסמכים ארוכים נהוג לכלול תוכן עניינים, רשימת איורים ורשימת סימנים. טבלאות אלו עוזרות לקורא למצוא את הנושאים המעניינים אותו וכן להבנת המשוואות המופיעות הגוף העבודה. 3.7 גרפים ואיורים לגרפים ואיורים במסמך מדעי והנדסי חשיבות רבה מאוד. למעשה הטיעון אותה הכותב בונה מבוסס ברובו על גרפים אם באשר לתוצאות ניסוי והשוואתם למודלים / חישובים / סימולציות או בתיאור מבנה כלשהו של מתקן / מכשיר. חשוב ביותר, כל איור חייב לכלול את כל המידע הרלוונטי כך שקורא בקיא בתחום יוכל להבין את האיור ומשמעותו ללא צורך חיוני לקרוא את המסמך. לכן, יש לתת דגש רב לכך שהתוצאות המוצגות בגרף או באיור יהיו ברורות. כל גרף או איור יש לאזכר ולהתייחס אליו בגוף המסמך, לפרט, ולהסביר מה מוצג בו, כיצד הוא נבנה ומה משמעותו ולנתח את המידע המופיע בו. חשוב להדגיש 10

כי גם איור, מודל, סקיצה, גרף, תמונה, כולם נקראים בשם הכולל איור ואין צורך לקרוא לכל אחד מהם בשם נפרד. לכל איור חייב להופיע תיאור האיור -.Caption תיאור האיור יתחיל במילה "איור" ומספר ולאחריו תיאור קצר של האיור. אם באיור מופיעות תמונות בהסבר יתוארו התמונות לדוגמא "איור 6: תמונת מערכת הניסוי.". התייחסות והפניה לאיורים בגוף העבודה יהיו על ידי אזכור "איור" והמספר )ראה המשפטים הבאים(. בעבודה קצרה של מספר עמודים ימוספרו האיורים בסדרה אחת לכל אורך העבודה. בעבודות ארוכות יותר ימוספרו האיורים בסדרת מספרים לפי הפרקים. למשל, האיור החמישי בפרק השלישי ימוספר: "איור 3.5:...". באיור 2, למשל, מוצגת מערכת בה נערכו ניסויים בעבודה מסוימת. שים לב כי לכול חלקי המערכת יש הסבר, ועיקרון הפעולה מוצג בחלק )b( של האיור. כפי שניתן לראות בדוגמא להלן, האיור ממורכז באמצע הדף ולרוב האיור יופיע או בחלק התחתון של הדף כאשר אין מלל מתחתיו למעט הסבר האיור - Caption או בחלקו העליון של הדף כאשר אין מלל מעליו. את האיור יש למקם קרוב ככול האפשר לאחר לאיור אזכורו הראשון עמודים הלוך ושוב תוך כדי הקריאה. במלל וזאת במטרה להקל על הקורא ולהימנע מלהעביר באיור 3 אפשר לראות גרף של תוצאות ניסוי לדוגמא עם ההסבר לו. הריבועים, עיגולים מתארים את תוצאות הניסויים ואילו הקו מתאר תוצאות חישוב המוסבר במאמר. בדוגמא זו יש לשים לב למספר נקודות חשובות:.1.2 בחירת הסקאלה: התחום בו מתפרסות התוצאות מהווה כ- 90% מהסקאלה האנכית והאופקית. באיור קיימות כותרות לכל אחד מהצירים ומוגדרות היטב היחידות הפיסיקליות של המספרים בתיאור האיור המוצגים. caption.3.4 מופיע הסבר מפורט על כול סימן המופיע בגרף כך שכול האינפורמציה נמצאת בגרף ובתיאורו הקצר. הסבר מפורט יותר והמסקנות העולות מגרף זה מופיע במלל עצמו. באיור המוצג במאמר המחבר משווה את תוצאות הניסויים למודל. הקו המופיע באיור חושב מהמודל והמחבר מצטט מהיכן נלקחו המודל. במחלקתנו, נקודות קווים ותנאי הגרף צריכים להופיע על הגרף עצמו. מידע לגבי ככלל, בגרף יסומנו תוצאות ניסוי או תוצאות נומריות דיסקרטיות ע"י נקודות ותוצאות מודל תיאורטי או נומרי ע"י קווים. יש לסמן נקודות שבוצעו בתנאים שונים על ידי סימון שונה. יש לסמן קווים שחושבו בתנאים שונים ע"י קווים שונים. אומנם, ניתן להבדיל ביניהם ע"י צבעים אך בנוסף גם ע"י צורת נקודה )עובי וסוג הקו( או קו לשם הבדלה במקרה של צילום בשחור לבן. במסמכים הנכתבים במחלקתנו יופיעו "הסברים" על הגרף לכל נקודה או קו. legend -.5.6 במידה ונערכו החישובים / ניסויים בתנאים ספציפיים יש לכלל אותם בגרף. ניתן להוסיף מידע ע"י כותרות קצרות, או מקור או כל דבר אחר שיסייע לגרף להיות יחידה עצמאית ולקורא להבין את הגרף ללא המלל. 11

High speed camera Digital Oscilloscope Nd:TAG Laser Driver Shock Tube איור 2: מערכת הניסוי. 1 0.9 (p-p 1 )/(p inc -p 1 ) 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 M=1.2, 135 0 0.3 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 ROF M=5.0 M=2.0 M=1.35 M=1.48 M=1.2, 90 0 M=1.2, 45 0 Figure 8: The present results (symbols) in comparison to the model predictions (curves) of Britan et al.[4]. איור : 3 תוצאות ניסוי מתוך מאמרם של: S. Berger, O. Sadot, G. Ben-Dor, "Experimental investigation on the shock-wave load attenuation by geometrical means", Shock Waves 20:29 40, DOI 10.1007/s00193-009-0237-3, (2010) במאמר המקורי ממנו נלקח האיור המודל מתואר המקור מספר ]4[. 12

3.8 טבלאות אחת הדרכים המקובלות והנוחות להצגת נתונים היא באמצעות טבלאות. את הטבלאות יש למספר עפ"י סדר הופעתם ולהתייחס אליהם במהלך המלל. לרוב, ההנחיות הנהוגות לאיורים מוכללות גם על טבלאות. הטבלאות ממוספרות באותם הכללים כמו האיורים להיות שלאחריהם יבוא תאור.caption בניגוד לאיורים, המספור והתיאור יופיעו בראש הטבלא. יש לכל שורה ועמודה תאור קצר וברור של מהותה ויש לכלול בתיאור את יחידות הערכים המופיעים בשורה. נהוג לא לכלול טבלאות ארוכות המכילות מידע שאיננו חיוני להבנת הדו"ח. לרוב בטבלאות יופיעו וריאציות שונות של הניסויים או החישובים שנערכו, תנאי ההתחלה, ריכוז תוצאות סופיות )של חישוב או ניסוי(. דוגמא לטבלה ניתן לראות בטבלה 1. טבלה 1: דוגמא לטבלה. בטבלה תוצאות חישובים של הלחץ הנוצר מגל הדף מוחזר 20 ton 80 ton 150 ton 225 ton I P I P I P I והאימפולס המיתפתח על הדופן. Distance [m] P peak [MPa] peak [kpa s] peak [MPa] peak [kpa s] peak [MPa] peak [kpa s] peak [MPa] peak [kpa s] 30 0.68 5.39 1.61 9.75 2.33 12.69 2.91 14.79 40 0.56 5.60 1.27 11.07 1.93 14.88 2.57 17.88 50 0.47 5.27 1.14 10.65 1.72 14.86 2.24 18.32 60 0.34 4.91 0.84 9.79 1.33 13.71 1.81 17.08 70 0.26 4.57 0.61 9.21 0.95 12.80 1.28 15.87 80 0.21 4.29 0.48 9.07 0.73 12.35 0.96 15.16 90 0.17 4.22 0.40 9.13 0.59 12.35 0.77 15.07 תצורת הטבלה נקבעת גם היא ע"פ הנחיות המזמין / העיתון. במחלקתנו אמצנו את התצורה המוצגת בטבלה 1. הפרדה ברורה בין התאים, הערכים בטבלה ממורכזים, גודל הגופן כגודל הגופן במלל. 3.9 נוסחאות ומשוואות ברוב המסמכים המדעיים מופיעות נוסחאות ומשוואות מתמטיות לתיאור מודל, להסבר רציונאלי של התופעה הנחקרת וכחלק מהמבוא לתיאור הידע הקיים עד כה וכדומה. הנוסחאות והמשוואות שיופיעו במלל צריכות להיות ממוספרות לפי סדר הופעתן. לעיתים, כאשר המסמך מכיל מספר רב של עמודים ומחולק לפרקים, מספור הנוסחאות יתחיל מחדש עבור כול פרק. במקרה זה יש להוסיף למספור את מספר הפרק. כל המספרים מופיעים בסוגריים עגולים. לדוגמא, משוואה שנייה בפרק שלישי תסומן )3.2(. יש לכלול במלל הסבר לתיאור הגדלים הפיסיקליים המופיעים במשוואה מייד לאחר הפעם הראשונה בה הם מופיעים או ליפני. אם כמות הגדלים הפיסיקליים במאמר היא קטנה, אפשר לתת ההסבר במלל מייד לפני או אחרי הנוסחה. במידה ויש מספר יותר גדול )יותר מ ) 5 כדאי 13

לכלול בתחילת המסמך טבלה המרכזת את כל הגדלים וסימונם ביחד, אך טבלה זו לא באה במקום הגדרת הסימנים בפעם הראשונה בה הם מופיעים אלא בנוסף. להלן דוגמא לנוסחה במאמר הכתוב באנגלית Nx( r) i N2( r) e i ( r) exp ij u( r) x (1) where N x(r) is the number of legs describing... ישנם מיקרים בהם הנוסחה ממורכזת בעמוד והמספור שלה מופיע בצד ימין וישנם מיקרים אחרים בהם הנוסחה מיושר לשמאל והמספר בימין. בכל מקרה יש רווח של שורה בין הנוסחה למלל שלפניו ואחריו. הן במסמכים באנגלית והן בעברית מספור הנוסחאות מופיע בצד ימין של השורה: F m a )2( כאשר, F הכוח, m מתאר את מסת הגוף, ו- a תאוצת הגוף. חשוב לציין כי משוואה הינה חלק אינטגראלי מהמשפט ולכן היא צריכה לכלול סימני פיסוק כגון פסיק או נקודה במידת הצורך. מקובל למספר את הנוסחאות במסמכים קצרים בסדר רציף. במסמכים ארוכים נהוג למספר את הנוסחאות בסדר רציף ובכול פרק להתחיל את המספור מחדש. כלל זה אומץ במסמכי המחלקה. לדוגמא הנוסחה השלישית בפרק החמישי תמוספר: )5.3(. לעיתים נדרש לשלב בתוך שורה במלל נוסחה קצרה או ביטוי מתמטי קצר. מקרה זה אפשרי כל עוד אין התייחסות נוספת לאותו ביטוי במקום אחר במלל. במידה וכן יש התייחסות נוספת יש לרשום את הביטוי כנוסחה עם מספור ובפעם הבאה בה יש במלל התייחסות לביטוי יש לכוון למספר זה. ההתייחסות לנוסחה או משוואה צריכה לכלול את המילה משוואה או נוסחה, לדוגמא: מתוך משוואה )2( ניתן להסיק כי קיים קשר ליניארי בין הכוח לתאוצת הגוף. 3.10 רשימת מקורות לרשימת המקורות חשיבות רבה ביותר במסמך מדעי. כל מסמך מדעי וטכני מתבסס על מידע קודם, יתכן כי המסמך מציג מידע שאיננו קיים ולכן צריך לכלול את המידע הקיים ולהדגיש מה איננו קיים ויוצג במסמך או מסמך המרחיב את הידע הקיים ולכן חייב לכלול את המצב הקיים. מסמך טכני מציג אפליקציה של מידע קיים ולכן חייב להתבסס עליו. מבנה המסמך המדעי / טכני הינו בצורה לוגית מבנית ז"א שכל טעון מבוסס על טיעון או ידע קודם ואין מקום וצורך לכלול במסמך את פרטי כל המידע הקודם מספיק 14

לכלול את מקור המידע העדכני ביותר עד לפני כתיבת המסמך. שמירה על מבנה ספרות מדעית בצורה זו מבטיחה כי הקורא יוכל להבין על מה מתבסס המסמך הנוכחי ויוכל לשחזר אחורה את הידע ע"י קריאה של הספרות עליה מתבסס המסמל הנוכחי. בצורה היוריסטית אפשר לתאר את הדבר ע"י קיר לבנים כאשר המסמך אותו הנך כותב הוא ה"לבנה" בשורה האחרונה של הקיר, עליך לתאר את ה"לבנים" האחרות עליהם עומדת ה"לבנה" שלך ובכך אתה מבסס את ה"לבנה" שלך. יש להקפיד הקפדה יתרה על הפרדה בין ידע קודם לבין ידע חדש המוצג במסמך. הידע הקודם יוצג בקצרה ע"פ כללי האתיקה המדעית ויצוטט ע"פ הנחיות ברורות של המוציא לאור של אותו מקור. במידה ולא צוטט מידע קודם והוצג לכאורה כידע חדש כותב המסמך חשוף לטביעות משפטיות )וישנם מקרים לא מעטים מסוג זה(. להלן ציטוט מהקוד האתי של אוניברסיטת בן-גוריון ]1[ העוסק בנקודה זו. "גנבה ספרותית פלאגיאריזם חותרת תחת אושיות המחקר האקדמי. מחקר ראוי יכול להתקיים רק בתנאים של פומביות ושל זרימה חופשית של מידע. בהיעדר תנאים אלה לא תוכל להתקיים מערכת הבקרה שהיא נשמת אפה של האובייקטיביות המחקרית, אולם החשש מגנבה ספרותית עלול לשתק את נכונותם של חוקרים לשתף פעולה ביצירת תנאים אלה, חובתה של האוניברסיטה כמוסד הינה לשרש כל תופעה מסוג זה ולהבהיר לחוקריה את החומרה בה היא מתייחסת לבעיה זו. חוקר לא יציג את רעיונותיהם ומחקריהם של אחרים כאילו היו שלו. כאשר משתמש חוקר בעבודות שכבר פורסמו יקפיד על מילוי מדוקדק של מוסכמות הציטוט. אי הקפדה על מוסכמות אלה מהווה גנבה ספרותית והונאה אקדמית. חובת החוקר היא להעניק קרדיט הולם לכל האנשים המשתתפים במחקר. חוקר הנחשף לעבודתם של אחרים בטרם השלמתה ופרסומה, אם כמעריך (Referee) מטעם גופי מימון או מו"לים, או כנוטל חלק בהליכי קידומו של מי מעמיתיו, או בכל דרך אחרת, אינו רשאי לעשות שימוש בעבודה זו לכל מטרה אחרת. שימוש בעבודתם של אחרים ללא הרשאתם מהווה גנבה ספרותית והונאה אקדמית." כאמור, תוכן המסמך המדעי / הנדסי מבוסס על עבודות קודמות, מקבילות, או משלימות אחרות. לכן יש להתייחס בגוף העבודה לידע הקיים ולהסביר איך המסמך הנוכחי קשור לאותם מקורות. בסוף העבודה תופיע רשימה של כל המקורות אליהם הייתה התייחסות בגוף העבודה. ברשימת המקורות יש לכלול את הנתיב המפורט לכל מקור בכדי שהקורא יוכל לאתר את העבודות עליהן מתבסס המסמך אותו אתה כותב. לאורך המסמך משולבים אזכורים של העבודות המהוות בסיס למסמך. לכול אזכור במלל יופיע בסוף המסמך הנתיב בכדי למצוא אותו תחת הכותרת "רשימה מקורות" או באנגלית."References" ברשימה יכללו אך ורק האזכורים המופיעים במלל! תצורת רשימת המקורות משתנה מאוד בין סוגי העיתונים ההנדסיים והמדעיים השונים ויש להקפיד מאוד על ביצוע ההנחיות בצורה מדויקת. ישנם מקרים בהם רשימת המקורות ממוספרת. במקרה זה סדר המקורות ברשימה יהיה כסדר הופעתם במלל 15

וכן בתוך המלל יופיע מספר )לרוב בסוגריים מרובעות(. לדוגמא: "במאמרו של al. ]3[ Anderson et מדדו תהליכי... " הערה: הקיצור al. et משמעותו ושותפיו. במידה ולמאמר מסוים יש יותר משני מחברים אין לכלול את כול מחברי המאמר המצוטט בתוך המלל ולכן נהוג לציין את שם המחבר הראשון בלבד ולהוסיף קיצור זה. בעברית אפשר לרשום ושות'. לעיתים רשימת המקורות לא ממוספרת, במקרה זה סדר הרשימה נקבע בסדר אלף-ביתי על פי שם המשפחה של המחבר הראשון. במקרה זה הציטוט בתוך המלל יהיה כך: " (2004) al. Anderson et הציגו מערכת... ". חשוב להדגיש כי ברשימה המקורות יופיעו רק וכל המקורות אליהם מתייחס המלל. להלן מספר דוגמאות לרשימת מקורות: רשימת מקורות ממוספרת לפי סדר הופעתם במאמר, מתוך PRE [1] D. Crighton, J. Fluid Mech. 59, 665 (1973). [2] P. A. Monkewitz and D. W. Bechert, Phys. Fluids 31, 2386 (1988). [3] A. K. M. F. Hussain and H. S. Husain, J. Fluid Mech. 208, 257 (1989). [4] W. R. Quinn, Phys. Fluids A1, 1716 (1989). [5] P. A. Monkewitz, D. W. Bechert, B. Barsikow and B. Lehmann, J. Fluid Mech. 213, 611 (1990). [6]... רשימת מקורות מסודרת ע"פ סדר א,ב של שמות המחבר הראשון, מתוך JFM Andronov, V.A., Bakhrakh, S.M., Meahkov, E.E., Mokhov, V.N., Nikiforov, V.V.,Pevnitskii, A.V. & Tolshmyakov, A.I. 1976 Turbulent mixing at contact surface accel- erated by shock waves. Sov. Phys. JETP 44(2), 424-427. Brouillette, M. & Sturtevant, B. 1993 Experiments on the Richtmyer-Meshkov instability: Smallscale perturbations on a plane interface. Phys. Fluids A. 5(4), 916-930. Canuto, V.M. & Goldman, I. 1985 Analytical model for large scale turbulence. Phys. Rev. Lett. 54, 430-433. Daggles W. J... לעיתים ממספרים את הרשימה האלף ביתית אך בתוך המלל אין התייחסות למספור הציטוט. להלן - צורה זו. 16

1. Andronov, V.A., Bakhrakh, S.M., Meahkov, E.E., Mokhov, V.N., Nikiforov, V.V.,Pevnitskii, A.V. & Tolshmyakov, A.I. 1976 Turbulent mixing at contact surface accel- erated by shock waves. Sov. Phys. JETP 44(2), 424-427. 2. Brouillette, M. & Sturtevant, B. 1993 Experiments on the Richtmyer-Meshkov instability: Smallscale perturbations on a plane interface. Phys. Fluids A. 5(4), 916-930. 3. Canuto, V.M. & Goldman, I. 1985 Analytical model for large scale turbulence. Phys. Rev. Lett. 54, 430-433. 4. Daggles W. J... להלן התצורה המקובלת במסמכים של המחלקה: בגוף העבודה יהיה האזכור ע"י כתיבת שמות המשפחה של המחברים )בשפה בה נכתב המקור( והשנה שבה פורסם המקור בתוך סוגריים עגולים. לדוגמא: מחבר אחד - (1990),Cohen שני מחברים - (1990) Levi,Cohen and שלושה מחברים ומעלה - (1990) al..cohen et רשימת המקורות בסוף העבודה למקורות אשר אוזכרו בסקר הספרות ובגוף העבודה תרשמו בסדר ה- A,B,C של שם המשפחה של המחבר הראשון. לדוגמא: Cohen H. and Levi K. (1990), Spray Formation, J. Mech. Eng., Vol. 19, pp. 1-10. כאשר המקור הוא ספר, יש לרשום את שם ההוצאה. במאמרים יש להדגיש בקו את שם כתב העת ובספרים את שם הספר. 17

4 סיכום במסמך זה הוצגו עקרונות בבניית מסמך מדעי. תצורת המסמך המדעי שונה מהותית מחיבור או מאמר ספרותי ולכן מוגדרת מאוד בכדי להקל על הקורא להתמצא בו ולמצוא את המידע אותו הוא מחפש. לאורך מסמך זה הוצגו עצות כלליות לגבי בניית המסמך וכן עקרונות בסיסים לתצורתו. בנוסף בכל פרק הוצגו הכללים הנדרשים עבור מסמכים של המחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון. "חוקים" אחרים לכתיבת מסמך )שלו "מוזמנים" ע"י המחלקה( ניתן למצוא בהנחיות כתיבת מאמרים באתרי העיתונים המדעיים השונים אליו הכותב מעוניין לשולח את מאמרו או אצל מזמין המסמך בהוראות המוכתבות על ידו. דוחות המעבדה ודוחות פרויקטים המוגשים במהלך התואר הראשון יכתבו תחת הנחיות שהוצגו במסמך זה. בנוסף פרטים לגבי המבנה הספציפי )איזה פרקים לכלול ושמותיהם( מופיעים בנספחים כאשר: בנספח א' - מעבדות שנה א' בנספח ב' - מעבדות שנה ב' קורס מכשור ומדידה. בנספח ג' - מעבדות שנה ג' בנספח ד' - פרויקט שנה ד' לגבי דרך הכתיבה הטכנית, ישנם מספר רב של ספרים הניתנים באוניברסיטה. לדוגמה: (1918) White Strunk and וכן קורסים 18

5 מקורות http://cmsprod.bgu.ac.il/nr/rdonlyres/a3113932-0457-4532-bf64-6dccb9d700cd/42373/ecode.pdf הקוד האתי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראה קישור: Strunk Jr. W. and White E. B., (1918) "The Elements of Style" 4th Edition, WLC Books. 19

6 נספחים 20