א מ ב דכ ח טּאת ו הבּ י רכּ ע מ ו ד ס כּ צ ע קת ה א ר א ה ו ה נּד ד א אם ל א ו שׂע ל י א בּ אָה ה יִ ו יִ ו שּמ א ב ר ה ם ו המ ד ס פ נ ל א ף תּס פּ ה ה ם ר שׁע דּ יק צ ל ח משּ ים ח א ף תּ ס פּ ה ה עה ת בּ דּ יק צ מּק ל לא ת שּ א ו משּ ים ח מ ע ן ל שׁ ר א צּ דּ יק ה ע שׂ מ ך לּ הל המ ל זּ ה ה דּ ב כּ שׁ ה ך לּ ללהח ר שׁכּ צּ דּ כ הי ו ם ר שׁ ע דּ יק צ קר בּ בּ שׁ פּמ א ל יּ ו ם א מ צא נּה משּ ים ח ס דב ד בּ ל דּ יק צ ל א ד א ע בוּר בּ כ ל נ ו עה ת בּ א ו פ רע אָנ ו משּ ים ח משּ ה ח צּ דּ יקם ה ם א מ צא שׁ ח א א ל ת כּ א ח משּ ה בּ ת שׁ ח ה ח משּ ה ו Rabbi Nathaniel Helfgot Challenging God: A Long Standing Jewish Argument Selected Sources Challenging God in the Bible Pro: Abraham Genesis 18 Then the LORD said, The outrage of Sodom ם כּי ה ד אמ ר ה ה ז עק ת ם רה!and Gomorrah is so great, and their sin so grave הּ וּ כּלה עה I will go down to see whether they have א ר א.acted altogether according to the outcry that has reached Me; if not, I will take note וּ נ פ ם ה אנ שׁ ים כ ל וּ עוֹד נּוּ ע ד מ י The men went on from there to Sodom, while.abraham remained standing before the LORD ע Abraham came forward and said, Will You sweep away שׁ גּ אַב ר ה ם א מר?the innocent along with the guilty ם הּ What if there וֹם אוּל י י שׁ ם וֹ ך יר should be fifty innocent within the city; will You then wipe out the place and not forgive it for?the sake of the innocent fifty who are in it ט פ כּל הא ר ץ י שׂ ע ה ט ת ר ית ע ה יק ע Far be it from You to do such a thing, to bring death upon the innocent as well as the guilty, so that innocent and guilty fare alike. Far be it from You! Shall not the Judge of all the earth deal?justly אמ ר ה ה א ם ם וֹ ך יר אתי שׂ ל ה מּק וֹם ם answered, And the LORD If I find within the city of Sodom fifty innocent ones, I will forgive the whole place for their.sake ען אַב ר ה ם א מר ה נ א הוֹא ל תּ י ר ני י כ פר Abraham spoke up, saying, Here I :venture to speak to my Lord, I who am but dust and ashes ית ל הע יר אמ ר ית א שׁם אַר בּע ים אוּל י י ר ס ח וּן What if the fifty innocent should lack five? Will You destroy the whole city for want of the.five? And He answered, I will not destroy if I find forty-five there
ד בּ ל י ליו א אַר בּעה ע ב בּ א ל א ד בּ ר ה ו ם א מ צא א ל לשׁ שׁ נּ ה י ל א ד א ד בּ ל ע ב בּ שׁ ח א א ל שׂ ר ע ך ה פּ ע ם א א ד בּ ר ו ע שׂרה ע ב בּ שׁ ח א א ל שׂר ע יּ ו י ו א שׁ כּ ל מ א מ קל אַב ר ה ו ל אַב ר ה א ד בּ ל לּ הכּ ך ר ל צ רמ א ר ץ מ ע ל ה שׁ ר א מּ ך ע ן ה דּ מ ה ר מ יִ ו יִ ו סּ כ מ ל ה םל שׂע וּית צ שׁ ר א שׁ ר א לה יך א א ר ץ מ ף ר י ו צ רמ ל מ א ם ק שׁ ה ע ע הנּ ו זּ ה ה ת הע א א ית י ר נּיחה ה ע תּ ה ו ת פּ נ א י ו לה א ה םב א ו א כ לּ ו ג וֹי ל ע מּ בּ פּ ך א מ הל ד וֹל גּ וּא ה ז ח דגּ כ בּ צ ר מ א ר ץ מ שׁ ר א ה ר ל וֹציאָם ה ר ע בּ אמ ל צ ר מ ר מ ל כ לת וּ נ י פּ ע ל מ הנּ ו פּ ך א ח ר מ ע מּ ל ל הר ע ע.five? And He answered, I will not destroy if I find forty-five there ף ס עוֹד ר א מר אוּל י י א צ מּ וּן שׁ ם אַר בּע ים אמ ר א שׂ ע ה וּר ים But he spoke to Him again, and said, What if forty should be found there? And He answered, I will not do it, for.the sake of the forty ויּאמ ר אַל נא חר ל אד ני אוּל י י א צ מּ וּן שׁ ם ים אמ ר א שׂ ע ה א שׁ לשׁ שׁם ים said, And he Let not my Lord be angry if I go on: What if thirty should be found there? And He answered,. I will not do it if I find thirty there אמ ר ה נ א הוֹא ל תּ י ר ני אוּל י י א צ מּ וּן שׁ ם ים אמ ר ית וּר ה ר שׂ ע ים And he said, I venture again to speak to my Lord: What if twenty should be found there? And He answered, I.will not destroy, for the sake of the twenty ויּאמ ר אַל נא חר ל אד ני ה אוּל י י א צ מּ וּן שׁ ם ה אמ ר ית וּר ה said, And he Let not my Lord be angry if I speak but this last time: What if ten should be found there? And.He answered, I will not destroy, for the sake of the ten ל ך ה ה ר ר ם ם שׁב מוֹ When the LORD had finished speaking to.abraham, He departed; and Abraham returned to his place Moses Exodus 32 בּ ד ר ה ה ה שׁ ד כּי שׁח ת י ת ים The LORD spoke to Moses, Hurry.down, for your people, whom you brought out of the land of Egypt, have acted basely ך ר ם וּ עג ה תּ שׁ ווּ לוֹ ח ז בּחוּ ל וֹ אמ ר וּ ה לּ א י אר שׂ ל ה ל ע וּך סרוּ ים They have been quick to turn aside from the way that I enjoined upon them. They have made themselves a molten calf and bowed low to it and sacrificed to it, saying: This is!your god, O Israel, who brought you out of the land of Egypt The LORD further said to Moses, I see ם ה אמ ר ה ה ה שׁ.that this is a stiffnecked people Now, let Me be, that My anger may blaze לּי חר א פּ י ם שׂ ע ה אוֹת ך.forth against them and that I may destroy them, and make of you a great nation ל ח מ שׁ ה י ה ה יו אמ ר ה י חר ה ך הוֹצ את ים ח וֹל וּב י ד ה ק But Moses implored the LORD his God, saying, Let not Your anger, O Lord, blaze forth against Your people, whom You delivered from the land of Egypt with great power and with a mighty.hand המּ ל י א וּ ים ר ה ג א ם ת בּ ר ה ים ם ה מד א שׁ ה וּב וֹן ם ח ה ך Let not the Egyptians say, It was with evil intent that He delivered them, only to kill them off in the mountains and annihilate them from the face of the earth. Turn from Your blazing.anger, and renounce the plan to punish Your people
יִ ו י ל אַב ר הם ל תּי ר בד ע נ ו שׁ א ע ל ל ה ם א תּ ד בּ ו ך בּ ה ם ל שּ ה כוֹכ ב כּ שׁ ר א זּ ה ל ה ע ז ל תּ ן א ע מּ וֹ ל ע שׂ ל בּ רדּ שׁ ר א כ ו תּ ה א דּ יק צ שׁ פּטים מ ל יך א שׁעים ר דּ מ ד בּ א ם שׁ גּ פיה ם בּ תּ ה א ר ק ם ע גּ א תּ ו ר א תּ טב ח ה ל צ כּ תּ ק ם ה תּ ךא בּ יל ר ח ו ה ק דּ שׁ ו כּל יוֹת יה מ י וֹם ל ל חה שׁלצ ר ה ד מת י ע ד א ע ע שׂ ב ו א ר ץה א ב תּ ר ע מ א ל ע ו ה מוֹת ב פ תס מּ שּ א ה ר א ת ב קּ ח זח ה שׁ ר א ל א ת שׁ מ ו נּ ה מ סח ל יך א ז א י ו נ ל חמ ו שׁ ו בּ תּ עמ ו ע ל א תוֹשׁ ו ת אַח ר א ע קּ מ שׁ פּמ ל כּ ע ת ה צּ דּ א כ תּ מ שׁע ר שׁ פּמ נ צ חל לא י ו פתּ ל כּ ן ע ר אַר בּ ה א ת ז כ ע ר ם י מ י ם ל הא ר ץ ח צ ק וּל י אר שׂ ל יך ר נ בּ שׁ תּ ע ז כר כ ע ר ם ל ח וּ ל ם Remember Your servants, Abraham, Isaac, and Israel, how את אָמ You swore to them by Your Self and said to them: I will make your offspring as numerous as the stars of heaven, and I will give to your offspring this whole land of which I spoke, to possess.forever וֹת {פ} ם ח נּ ה ה ע ר ה.And the LORD renounced the punishment He had planned to bring upon His people Ch. 12 Jeremiah וּ כּל בּ י ד ג ב גד You will win, O ר א ת ך וּע ך ר דּ ה ה כּי אָר יב א ך LORD, if I make claim against You, Yet I shall present charges against You: Why does the way?of the wicked prosper? Why are the workers of treachery at ease וֹק ם You have planted them, and they נ םתּ ע ט שׁוּ ר י כ ל וּ שׂוּ ר פ י וֹב have taken root, They spread, they even bear fruit. You are present in their mouths, But far from.their thoughts ם ג ה {פ} אן ה ה י תּ ע ד ני ני וּבח נ תּ Yet You, LORD, have noted and observed me; You have tested my heart, and found it with You.!Drive them out like sheep to the slaughter, Prepare them for the day of slaying ל כּל ה שּ ד ה יי בשׁ ת י הּ ב שׁ י ב ה וֹף כּי א ר מ וּ י א ר ה ית נוּ How long must the land languish, And the grass of all the countryside dry up? Must beasts and birds? perish, Because of the evil of its inhabitants, Who say, He will not look upon our future Habakuk Ch. 1 ב יא וּק.The pronouncement made by the prophet Habakkuk י How long, O LORD, shall I cry out And You נה ה ה שׁוּ יתּ ע ע ק ע?not listen, Shall I shout to You, Violence! And You not save המּ ל ני ן ו א ל יט ד ס דּ ג י י ה ריב וּמד וֹן ישּ א [Why] Why do You make me see iniquity do You look upon wrong? Raiding and violence are before me, Strife continues and contention.goes on וּג תּוֹר ה א צ ט כּי יר יק ן י א צ ט ל That is why decision fails And justice never emerges; For the villain hedges in the just man Therefore judgment.emerges deformed
א צ לא ת ו תּ כ לימ ו שׁיב תּ צ כּ נ תּ מ שׂ נ וּ נּמ ב גּוֹי וּ א כ מ צב אוֹת בּ ם מ חיר בּ ל א ר ו לא ה ב מ כּתּ שׁ כ נ ל הפּ שׂימ תּ ס ביבוֹת ל ס ל ק ו שׂימ תּ למּת כּ גּוֹי בּ לשׁ י נ מ נ יפּ ל א מּ בּ ת שׁ סּכּ חר מ ל א שׁ כ ח נ ו פּ נ מ ב רבּ ר קּ ל א שׁ ו ית נוּכּ שׁ ר א תּ ט ו בּ נוּל מ קבּ תּ כ ו נּ ו לה א ח נוּ שׁ כ ם שׁ א ל ינוּע נּמ צ ל מ ב א ל ל ח ר ד ע ל א ה יך ל ע ל מ תּ י ה כּ ב חט צ כּ נוּ ב שׁ ח Psalms 44, 74, 80 44 אַף זנ תּ ח נוּ.armies ינוּ Yet You have rejected and disgraced us; You do not go with our ל מוֹ You make us retreat before our foe; our enemies plunder us at נוּ אחוֹר.will י צר א ינוּ שׁ סוּ ל ז רית נוּ You let them devour us like sheep; You disperse us among the תּ נוּ אן.nations וֹן בּית יה ם You sell Your people for no fortune, You set no high price on ר ע מּ ך.them נוּ ח ר ינוּ ג ע ל.derision of those around us ינוּ You make us the butt of our neighbors, the scorn and נוּ מ ם אשׁ וֹד ר ים You make us a byword among the nations, a laughingstock.among the peoples כּל ה יּוֹם י shame תנ וּב נ דּ ג י I am always aware of my disgrace; I am wholly covered with at the sound of taunting revilers, in the presence of the vengeful וּמ ג דּ ף ף וּמת נ קּ ם י אוֹיב מקּוֹל.foe כּל זאת בּאַת נוּ וּך נוּ ית ך All this has come upon us, yet we have not forgotten.you, or been false to Your covenant לא נסוֹג אָח וֹר,from Your path א י ינוּ ך Our hearts have not gone astray, nor have our feet swerved כּי ד וֹם תּ נּים ס ות is, though You cast us, crushed, to where the sea monster.and covered us over with deepest darkness ם ינוּ פר שׂ כּ פּינוּ ז ר If we forgot the name of our God and spread forth our hands,to a foreign god וּא י ל ב God would surely search it out, for He knows the secrets וֹת א להים י חק ר זאת.of the heart כּ י ע ה ר גנוּ כל ה יּ וֹם נ אן ה It is for Your sake that we are slain all day long, that we are.regarded as sheep to be slaughtered
ד א נוּ נ ל אר ץל ב קדּ עפ ל ס דּ ח מ ע ן ל פ ד וּ הת ז ע ט נ בּ רה שׂ כּ מ ד ע מ הל א ס ל ך פּ נ צ חל ם ד מ שּ א ל מ יךע ר צ ה קּ בּ וֹן יּ ר עית מ צ בּ וֹ בּ ועת)( א ג וּשׁ ל חשׁ ב ר ק בּ ר ר מּ וֹת דּ ר ק ס ב בּ מ ע לה ל מ ב כּ ד ח תּוּח פּ תּ ה] ע שׁ א בּםל לּ ל ח ר ץ א ק דּ שׁ מ כ יל פּ ו כ שּ יל בּ אבּ א ל ד מ ע ל א א ו ד מת ע תּ ה א מ ךשׁ שׁת ל כּ מ תּ ר ך ד קּ ד םמ קּ ר במ ימינ ו אה ב ר ק בּ ע ב אשׁ ר נ ל ל ה מּ ע לּ כ Rouse Yourself; why do You sleep, O Lord? Awaken, do עוּר ה תישׁ מּ ל ה ן י נ ה קיצה!not reject us forever צח אַל תּז נ ח?Why do You hide Your face, ignoring our affliction and distress ל מּה פנ יך ת ס תּ יר תּשׁ כּ ח ו צ ח ל ענ י נוּ ה נ שׁ פ ר כּי שׁ חה נוּ נוּ.We lie prostrate in the dust; our body clings to the ground קוּמ ה ר לּנוּ נוּ ך {פ}.Arise and help us, redeem us, as befits Your faithfulness יל ף א להים ז תּ ח נ י שׁ ע ן א אן ך A maskil of Asaph. Why, O God, do You?forever reject us, do You fume in anger at the flock that You tend ז כר ך ת ק נית קּ גּאַל תּ ט ב שׁ נ תל ח ך ז ה שׁכ נ תּ Remember the community You made Yours.long ago, Your very own tribe that You redeemed, Mount Zion, where You dwell 74 Bestir Yourself because of the perpetual tumult, all the ימה פ וֹת ח צ נ כּל ה ר ע אוֹי ב שׁ ד.outrages of the enemy in the sanctuary Your foes roar inside Your meeting-place; they take their צ יך מוֹע ד ך.signs for true signs א תוֹת אוֹת ם ת שׂמוּ ;It is like men wielding axes against a gnarled tree יא ך ע ץ י ד עוּ with hatchet and pike they hacked away at its carved [ו י.work יּ ה י ה למ וּן וֹת וּ ב ך ל וּ מ ן שׁ מ כּ שׁ ך They made Your sanctuary go up in flames; they brought.low in dishonor the dwelling-place of Your presence אָמ ר וּ ב ני נם שׂר ח י ד פוּ כל מוֹע ד י א ל רץ They resolved, Let us destroy them altogether! They.burned all God s tabernacles in the land אוֹת ת ינוּ א ר ינוּ א ין ע וֹד נ יא ב תּנוּ י ע ד ה No signs appear for us; there is no longer any.prophet; no one among us knows for how long י א להים י ף ר ח צר י א נ ץ אוֹי ב צח Till when, O God, will the foe blaspheme, will the enemy?forever revile Your name המּ ל יב י ך (חוקך) ] [חיק ך!Draw it out of Your bosom ה hand? Why do You hold back Your hand, Your right רץ וֹת O God, my King from of old, who brings deliverance וא להים י פּ ל ע ישׁוּע ;throughout the land פוֹר זּ ך שׁבּ ים תּ ר י ת נּ ינים ים might, it was You who drove back the sea with Your ;who smashed the heads of the monsters in the waters
תּ ה א תּ ה א ע ם ל כ א ו יל אשׁ ר צ תּ צּ ע י מ ע תּ ק ך ל תּ ה א נח לו תּ ה א תּ ה א שׁ מ שׁ ו א מ ינ כ ב תּ צּ תּ ה א ף ר ח ו ציִ ים ל ית א ם יּ ח ר ח ע ם ו יּ ח נ ל בּ ר ל בּ ט ה כּ ח שׁ ל א מ נע ח שׁ כּ י א מ מח י א ב י וֹן ו נּמ ת ך פּ ר ח יּ ו ם ה גּ יּ וֹבא ר מ ב דכּ א מ צא ו ע תּ י ד ל אַנ ע ד תּ כוּנ ע ;who smashed the heads of the monsters in the waters ר י תן תּתּ נ נּוּ מ ל it was You who crushed the heads of Leviathan, who left ;him as food for the denizens of the desert נ הר וֹת ב ן הוֹב שׁ תּ ן it was You who released springs and torrents, who made ;mighty rivers run dry יוֹם אַף ל ך לי לה ה וֹת the day is Yours, the night also; it was You who set in ;place the orb of the sun וֹר ה כּל גּ בוּל וֹת ץ ר א קיץ י תּ ר צ You fixed all the boundaries of the earth; summer and.winter You made them ז כר ז את אוֹי ב ף ה ה נ בל נא צ וּ שׁ מ ך Be mindful of how the enemy blasphemes the LORD, how.base people revile Your name אַל תּ תּ ן ל ת תּוֹר פ נ שׁ ך ת ענ יּיך אַל תּ שׁ כּ ח צח Do not deliver Your dove to the wild beast; do not.ignore forever the band of Your lowly ones ית כּי וּ רץ נ אוֹת.full of the haunts of lawlessness ס Look to the covenant! For the dark places of the land are אַל י שׁב דּ ך נ ל כ ם י ל ל ה וּ שׁ מ ך Let not the downtrodden turn away disappointed; let the poor.and needy praise Your name קוּמה א להים ריבה ריב ך ז כר י נ בל כּל ה יּ וֹם Rise, O God, champion Your cause; be mindful.that You are blasphemed by base men all day long אַל תּ קוֹל צ רר יך שׁ א וֹן ק מיך ע תמ לה יד {פ}.Do not ignore the shouts of Your foes, the din of Your adversaries that ascends all the time Job Ch. 23 א ען מ ר :Job said in reply יּוֹם י שׂח י ד י י ה Today again my complaint is bitter; My strength is spent on.account of my groaning ת י ח מ י י ן תּ י הוּ א בוֹא Would that I knew how to reach Him, How to get to His.dwelling-place תוֹ
מ לּ א פ וּ שׁ פּמ פנ ל לּיםמ עה ד ה יּ מ אָב ו בּ ר ה ך ה א א ל מּדע שּמ א פ לּ ט ו מּע אָח ו א ינ ו ה ל ך א ם ד וֹ ל צ ו מ ע שׂ בּ מ שׂ מּדע ע ד לא א ו זּ כּ שׁ רוֹ א ל א ו ת יופ ר דּ פ נצ קּ ח צ א לא א ו ל א ו מ ר א ה ו ל כּ ע ר ה ל א חד א בּ ר כה ו קּ י ח נ ו מּ וֹ ע א פ ח ו בּוֹנ ת בּה א פּנמ וּ תא מּ מ ב הילה שׁ דּ ו בּ יל ר א א ל פ יּ ו מ תּ י צ ח שׁ מ ת א א פּ נמ צ ה ע סּה אכּ מפּנ וּ מלּ ב יּ ו א תוֹכח וֹת I would set out my case before Him And fill my mouth with ע ר א כה יו.arguments י ט א י נ ע נ י ינה אמ ר ל י I would learn what answers He had for me And know how He.would reply to me בּ י Would He contend with me overbearingly? Surely He would ב כּ ח יריב י!not accuse me י ם שׂ וּא שׁם רשׁ י נוֹכח וֹ ה ח צ לנ ט פ י There the upright would be cleared by Him, And I would.escape forever from my judge But if I go East He is not there; West I still do not perceive הן ק ;Him ו לא אָב ין וֹר נּוּ אול תוֹ חז י עט ף מ י ין ה North since He is concealed, I do not behold Him; South. He is hidden, and I cannot see Him ב ה נח ני כּ י י ך ר דּ י בּ א But He knows the way I take; Would He assay me, I should emerge.pure as gold ט,I have followed in His tracks, Kept His way without swerving כּוֹ שׁמ יתּ ר ל י רג אָח זה בּ ת שׂ אָמ ישׁ מ י תּי י פ יו I have not deviated from what His lips commanded; I.have treasured His words more than my daily bread וּא ב נּוּ ה He is one; who can dissuade Him? Whatever He desires, He.does עשׂ וֹ שׁ פ וּמי י שׁיב וֹת נּה For He will bring my term to an end, But He has many more such at כּי י ל שׁ ים.His disposal ן יו ל א ן.dread Him ד נּוּ Therefore I am terrified at His presence; When I consider, I ני.God has made me fainthearted; Shaddai has terrified me י ך ו י Yet I am not cut off by the darkness; He has concealed the כּ י ל א נ ך שׁ י ח.thick gloom from me Con: Job 38 מ ר Then the LORD replied to Job out of the tempest ען י ה וה :and said יּוֹב (מנהסערה) א ה סּ ער ה] ן [מ?Who is this who darkens counsel, Speaking without knowledge י ך מי זה עת בּ לי ד ין
יפ א ג ב ר כ י ס ד י א בּ א שׁ אָל ך ו לצ ח ד גּ הוֹד יע ו ינב ם יא ל מ ע י שׂמ ד נ א דּ יה מ י ימ ט בּ ה ל יהע ה ר נּפּ יּ ו ר בּ שׂוּמ בּ ד לת בּ ד ח ע ר ו ב שׁ ל נןע ר ח ם מ ת לּת וֹ ח אשׂ ו קּ י ח ליוע א שׁ בּו ל א ת ו ד פּ ע או ר בּ לה א לּ גּ גבּ וּיתצ יּמ ק מ ר ח שּ ה י ו מּ מ שׁ ר י ו א ר ץה כ נ בּ ח א ב וּשׁ ל מ כּ י ח כּ ה פּ ך ת ר שׁ מ ע שּתּ ד נ ע אתב ת ה לּה נ ה שׁ ע ר ו ד ר ח ב י א ע בּ ת ד גּ ל מ צ לּ כ ם יא ני.Gird your loins like a man; I will ask and you will inform Me יך א ז ר נ א ה היית רץ ה תּ ע ד ה Where were you when I laid the earth s foundations? Speak.if you have understanding קּ ו Do you know who fixed its dimensions Or who measured it מ י נ ה ט אוֹ כּי ת ד ע ם מ?with a line Onto what were its bases sunk? Who set its cornerstone הּ ת ן ב א אוֹ ה י ה עוּ ן י כּוֹכ ב י ר קב ויּריעוּ כּל בּ נ י?beings shouted for joy ים When the morning stars sang together And all the divine ס ך בּגיח Who closed the sea behind doors When it gushed forth out of the,womb י צ א וֹ ים ים וֹ י פל,When I clothed it in clouds, Swaddled it in dense clouds ים ים When I made breakers My limit for it, And set up its bar and יח וּד לת ר,doors מ ר ת ה בוֹא סיף וּפ שׁ א י ית? your surging waves will stop אוֹן יך And said, You may come so far and no farther; Here ה מיך ר קבּ (ידעתה שחר) [י תּ ע דּ [ מוֹ break, Have you ever commanded the day to,assigned the dawn its place ע ים נּ ער וּ נּה So that it seizes the corners of the earth And shakes the ל ז פוֹת?wicked out of it תּ ר מ חוֹת ם ו תי וֹ וּ ב צּ It changes like clay under the seal Till [its hues] are fixed like.those of a garment ים ר מה Their light is withheld from the wicked, And the upraised arm ע נ מּ.is broken וּז רוֹע אוֹר ם ב ר כ ה י י כ ב ם וּב ח תּ קר הוֹם תּ Have you penetrated to the sources of the sea, Or walked in?the recesses of the deep ל ג וּ לך שׁ ע ר י מ ות י א ות תּר?the gates of deep darkness ה Have the gates of death been disclosed to you? Have you seen נ נ תּ רץ ה תּ ע ד הּ ה Rabbinic Literature
יכּ ש ו א ו ת ה פ י י ן מ ה: ר ל ו ר ב י ע ק י ב ד" י י ס: ר ר ב י פ פ ו ם" ו מ ה א ת ה מ ק י ו: ר ל י ר בּ ן" ל א ת ע שׂ וּ ה שׁ כּ שׁ ה טּ וֹ ב ם ה נּ שׁ ם ה נּ שׁ ל ו ק לּ ל א ב וּ תּ נ י ה ב את וּ תּ נ ן ו כ ס" כּ וֹ ן ו כ י" י ל ע המ ע" ן ו כ א ד ן ה כ ל ב א מ ת, כ בּ ד ין מ ק יב ה ע ן כּ י ד י ל כ ל ב א י ה ע ו ל ם, נ ת י ב ע ל ד ב ר י ו.,א תּ י " ב י הבּ אָ ל ה י ה ם, א ת א ד ר ך שׁ א ח ר כּ ע ל י ה ם, ע ש י ק טּ ר ו י ב נ ו, מכ מ ר תּוֹ, ל ה מּ ה שׁ מ ןב ו דדּ ק לּ ל י ן מ י ו יכ כּוֹ בּ מ ל, א תּ ם ל י כ ם ע י(, ל ח ר מוֹ, ח ל ק וֹ הבּ אָ ת א, א ל ה י ה ם ל י ה ן, ע הת ק צּ ף ' ו םא שּ א מ צ א. א יּוֹבא המ דּ וֹא שׁ תּ ח ז מ ק ח,ל י י ו ת א ב את י ה יּ ה ל י כ ם ע ב מ ת מּ ת ך? בּ דּ תמ ע ל ו ר ךבּ ר ענוּת. פּ ל ה י ם א כ " א ק ר א.. א ק ר א " ר אָ ה. " בּ ת א ל ב ד י ן. נ מ טּ וֹ ב ה, ה י בּ י ב נ ו "? " מ ת! " ו שׁ יב: מ ר מ Con: מ כ י ל ת א ד ר ב י י ש מ ע א ל - פ ר ש ת ו י ה י - ו : ד ר ש פ פ ו ס ד ו"ה ו א ב א ח ו נ ד ן י ח ו א י ש א מ " פ פ ו ס! א מ א מ ר אי ן ל ה ש י ב ע ל ד ב ר י מ י ש א מ א ל ) ג) א י ו ב כ ג, י ו מ י י ש ו י. " ו ה " ד וה ו א ב א ח ו מ י י ש מ כ י ל ת א ד ר ב י י ש מ ע א ל - פ ר ש ת ב ש ל ח - י ו ה ם, יה ה ע ו ל " לּ שׁ" א ר מ א ל ע" ה ג וּ אוֹמ ר: (שׁמוֹת כ,יט) י ן ה ג י ם ראוֹת יה ן, : ק ב ח( קּ וּ י ז ח בּ וּכ שׁ ה פּ ר ענוּת ר מ א : יה ו" ה א, ט ז ( י ע שׁ ה ח, כ א ( י ב ע ר וּב א לה יו". וּ מ א כ ל וֹ י וֹ הוֹד אָה! סּ וּ ר י ן, ה וֹ ד אָ ה! " אוֹמ ר: יםלּה (תּ קטז,יג;ג-ד) א וּ ב שׁ ם י י י שׁ וּ ע וֹ ת וּ ב שׁ ם י י ג וֹ ן רצ" ה א,כא) אוֹמ ר: (איּוֹב ך ר ", ם שׁ י י י ה נ ן ת ט וֹ ב ה ב, ט ( א וֹ מ ר ת ל וֹ? ) ב א יּ י ק ך ד ב,י) (איּוֹב הוּא : א ל י ה א
לא ו בּ ר כּ ד ם גּ ת ו א ל בּ כ י ל ו ע ו א יטּ ל י ל ו םא ע ה ר י ו ץבּ אָר ר מ ת א ר עה טּ וֹ ב ה ל י ה : א נּ ה יּ וֹ בא ט אח בּ ר תּ ד א ל ה י ם,ה ת מ א שׂ פת יו. "בּ ז גּ םל ע י, בּ א ל שׁ דּ ר ל אָ.מ דּוֹת י נּמ צ א, שׁ ע נ תּ זּ ה בּ וֹ נ וֹ שׁ לר פ נ ל יט ר אמ ת א א ל א ו תּ ה א א י ן ו מּ ר וֹ ם בּ י ו ל י תע עוֹל ם ל ל ע ז א בּ י ר ע ל ה שׁ ה ר מ ל פּ י כּ ב ר דּ ב ר דּ ט יח ה דוֹלגּ ג ל לא ו י מ נּ וּ ה קּ ד וֹ שׁ ה מ הל ה ם שׁ שׁ ל ע ה ר ךבּ ר וּ ב רדּ ל ח ב י כּ שׁ ם שׁ אָמ ר תּ םמ ק וֹ כּ י שׁ הק ל ע לּ א א את יבּ ר ח ם מ ל א ל פּ י כּ ל ע ע פּ ר ל ע נבּ ה מ ע ל ד בּ ר ל א א ת ע ו א יטּ ל שׁ מ ךבּ אָב ד ין ד ג וֹ ' ו הּכּ ל י ר ר ג קּ שׁבּ ר השׂ א ו ל ך ל א ו ל ן א תּ י ה מּ א ו ל,מ שׁ תּ כּ חין לא ו,מ צ א ת א גוֹ' ו ר ה רוּה נ ע ד שׁ קּ צוֹתה א ר ה כּ מּ ר ה י.מ דּוֹת בּ ע בּ אַר לה א ע מ י ם פּ א וֹ ת שׁ ק ל מ אַב ר הם, ל ל א ו ס ף, כּ זּ ה אָר ץבּ לכּ י מ קּ שׁבּ ה לּ ךה ת ה רה ר שׁ תּ וֹ תל םע בּל ק ך ל נוּל אמ ל ר ה רה לא ו דּוֹת י.מ יט ר אמ י!? א " אַ ח ת ת ב ל וֹ נ ל בּ ק לא נ ל בּ ק ז א ת ל א ע ד י ו ת פ ר ק ב : י א ף ה ו א ] ר ב י ע ק י ב א [ ה י ה א ו מ ר ח מ ש ה ד ב ר י ם ש ל ש נ י ם ע ש ר ח ד ש. מ ש פ ט ד ו ר ה מ ב ו ל, ש נ י ם ע ש ר ח ד ש. מ ש פ ט א י ו ב, ש נ י ם ע ש ר ח ד ש. מ ש פ ט ה מ צ ר י י ם, ש נ י ם ע ש ר ח ד ש. מ ש פ ט ג ו ג ו מ ג ו ג ל ע ת י ד ל ב ו א, ש נ י ם ע ש ר ח ד ש. מ ש פ ט ר ש ע י ם ב ג י ה נ ם, ש נ י ם ע ש ר ח ד ת ע נ י ת כ ה. תּ ב שׁ י אָד ם ר אָ מ ר אַל י טיח י ו ים אָד ם ע וֹ ל ם ים י ך וּמ נּוּ ר י א ת אָמ ר Levi decreed a fast but rain did not come. He said before God: Master of the Universe, You. have ascended and sat up high, and You do not have mercy upon Your children. Rain came, but as a punishment for his harsh statement toward God, Levi became lame. Consequently, Rav Elazar said: A person should never cast harsh statements toward God on High, as a great person cast statements toward God on High, and he became lame. And who was this.individual? Levi ת נ ח ו מ א ו א ר א א Moses returned unto the Lord and said: Lord, wherefore hast thou dealt ill with this.people? (Exod. 5:22) ה ת, ד וֹ ל אָ מ ר אָ ד ם ה וּ א : ה. אָ מ ר ל וֹ ה' מי אָמ ר תּ י עק ב ) ב ר א ש י ת י ג, י ז (. א ת קח צ גּ וּ ר אָ מ ר תּ י אַ ח ר י קח צ ר עי ריבוּ ר עי ר מ א : ה וּ א א וֹ מ ר. ר וּ ל ז ך ע ר ם ר ה אָ מ ר, וּ מ אָ ז ע וֹ ד אַב ר הם י קח צ נ ג י לית י קוּם אָמ ר תּ י אַח ר ה ם ) ב ר א ש י ת כ ו, ג (. אָמ ר תּ י אַח ר (בראשית כו, כ).,
שׁ א תּ ה י ל שׁיטה, ק צ א, שׁ נּמ ץה אָר לא ו ר ג ר ע ל י ה גוֹ' ו מּ י ה נוּל אמ ל םע שׁבּ קּ ר ה רה לא ו דּוֹת י.מ י ו א תּ ה תּ חלּ ת שׁ ליחוּת ר א שׁ ל י וע ע שׂ ה א ת בּ מדּ א ל ו ר ה רה שׁ ר א דּוֹת י.מ יל תּ נ א ך ל מ אָ ה בּ ד שׁ קּ נ ע צ א,מ ל א ו נל ק וֹ םמ ו ו ע כ שׁ ה שׁ מ,תּ ר א ה ה א תּ ן ו א י א ה דּ י ן, שׁ ל ר ע פּ ל א את יבּ בּ ר ל ד ד ו א ח ךבּ שׁ מ יּ מ ל כ י ם שׁ תּ ה ת ר א ה ע פ יכ ך ל גוֹ', ו ת בּ מ ל ח מ ג וֹ '. ו פ ר ע ל נּל מ ד, שׁ ו א ל י ר ע פּ תּ ה א ם בּ מ ל ח מ ת שׁ ל ש י.ל אָר ץ ה ןבּ ל מיד ך. תּ דּ ין. ה ןמ כּ א שׁ דּי. בּא ל ר מ תּ א ח מ י ם, שׁ א ג ר דּ תמ נ א ת א נל כּ אַ כ נ ו ת א : כּ ת יב פ י כ ך ל.ל אָר ץ י ו כ ך ל ם ס ם א ל ה י א ר או : כּ ת יב ל א ל א ל א לא ו ר מ א : ריבוּ ר עי ר עי י קח צ ר ם (בראשית כו, כ). אַח ר אָמ ר תּ י ה נּ ה ) ב ר א ש י ת כ ח, י ג (. ט ע אָ ה ל וֹ ק ע ב : ב כ אַח ר himself, If a man should dare say to a person more important than Why did you treat me so badly? he would be held guilty of a serious offense, yet Moses said: For since I came to Pharaoh to speak in Thy name, he hath dealt ill with this people (ibid., v. 23). 1 Moses expresses doubt as to God s ability to save the people from further anguish and is rebuked. The Holy One, blessed be He, said to Moses: Alas for those who have perished but are not to be found! I revealed myself to Abraham, Isaac, and Jacob as the Lord Almighty, but I never disclosed to them that My name is YHWH, 2 The name employed when speaking of God s merciful aspect. as I did to you, yet they never criticized My ways. To Abraham I said: Arise, walk through the land in the length thereof (Gen. 13:17), yet though he searched for a burial place for Sarah, and was unable to obtain one until he paid four hundred shekels of silver for it, he did not disparage My ways. I told Isaac: Sojourn in this land for unto thee, and unto thy seed, I will give all these lands (ibid. 26:3), but even when he sought water to drink and was unable to find any, And the herdsman of Gerar strove with Isaac s herdsmen, saying: The water is ours (ibid., v. 20), he did not criticize My ways. I told Jacob: The land whereon thou liest, to thee will I give it, and to thy seed (ibid. 28:13), yet when he sought a place to pitch his tent, and could not obtain any land until he purchased it with a hundred lambs, he found no fault with My.words אָמ ר תּ מך, אוֹמ ר: וּמ אָז ה ה שׂ ע נ המ ק ר וֹ א ה ה ה ר בּ ד מ ה שׁ, יּ שׁ ב שׁ ס ל ט מ ה שׁ י ה וֹ שׁ ע אַב ר הם אַ ל י ל אר שׂ י א י ה ', י קח צ י עק ב However, on the very first mission I assigned to you, you asked Me, What is your name? and now you say: For since I came to Pharaoh to speak in Thy name, He hath dealt ill, etc. Therefore, Now shalt thou see what I will do to Pharaoh (Exod. 6:1). That is, you will participate in the struggle with Pharaoh, but you will not witness the war against the thirtyone kings, that Joshua, your disciple, will wage in vengeance against them. 3 Since the wars would be fought in the land of Israel, Moses would not participate in them. From this verse you may learn that Moses was punished by being forbidden to enter the land. Hence it is written: And God said unto Moses that He would requite him with Divine Justice. But He said unto him: I am the Lord (ibid., v. 2), thereby indicating that Divine Mercy demands that I redeem the Israelites and bring them into the land. Hence it is written: And I appeared unto Abraham, unto.isaac, and unto Jacob as God Almighty (ibid., v. 3) Pro: מ נ ח ו ת כ ט ח ז ר ו ב א ל פ נ י ה ק ב " ה א מ ר ל פ נ י ו ר ב ו נ ו ש ל ע ו ל ם י ש ל ך א ד ם כ ז ה ו א ת ה נ ו ת ן ת ו ר ה ע " י א מ ר ל ו ש ת ו ק כ ך ע ל ה ב מ ח ש ב ה ל פ נ י א מ ר ל פ נ י ו ר ב ו נ ו ש ל ע ו ל ם ה ר א י ת נ י ת ו ר ת ו ה ר א נ י ש כ ר ו א מ ר ל ו ח ז ו ר ] ל א ח ו ר ך [ ח ז ר ל א ח ו ר י ו ר א ה ש ש ו ק ל י ן בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva s Torah, now show me his reward. God said to
ח יִ בּ וּ בּ שׁ ע ה שׁ ה וֹ צ י א ליוע וּ א פ י לּ יּ שׁ ל א כ י מ ל כוּת שׁמ י מ ת א שׁ ר ת ה א חד. בּ ק י ב א ע בּ י ר ת א ת בּ ה ר ל ת ימ בּ ינוּ, ר י ל ר ק א ק ד ע וֹ בּ שׂ ר ת א ה י וּ ו יה יה יּ א ק ל בּ מ ס ר ק וֹ ת שׁ צ ט ע רמ ה י ו ר בּ אן?!כּ א ו ע כ שׁ י ו שׁ בּ בּי ר ה ם:ל י ל יה סוּקפּ ל ע א ר מ אָמ ר ה: ו קיבא שׁ יּ ע א חד. בּ ר וּ ךבּ קּ ד וֹ שׁ ה פ נל ז וֹ שׂ כ ר הּ? ו ה ם :ל ג וֹ! ו מ ת יםמ אָמ ר ה : ו ת בּ בּ א. ה ע וֹ ל םה ח יּ ל ןמּ ז מ ק י ב א שׁ א תּ ה ע בּ י ר ד ע א ח ד, בּ ק בּ ל מ Universe, You have shown me Rabbi Akiva s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva s flesh in a butcher shop [bemakkulin], as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its.reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. V S ב ר כ ו ת ס א : ז ל, ה י ג ה ז ן מ י אַ ת שׁ מ ע ה, סוֹר קים ז ה בּ כל נ ך שׁ פ אָמ ר כּל י מי יתי עוֹל ם. אָמ רוּ לוֹ תּ ל מיד יו: י ד, ל א י? מ נּ וּ ה י ך נ וֹ ט ל נ ך תמ שׁ. אָ מ ר תּ י : י ב א י ד י, מ נּ וּ הת צ נ תוֹמ שׁ י הת צ קוֹל א שׁ ר יך צאָה נ ך תמ שׁ relates: The Gemara When they took Rabbi Akiva out to be executed, it was time for the recitation of Shema. And they were raking his flesh with iron combs, and he was reciting Shema, thereby accepting upon himself the yoke of Heaven. His students said to him: Our teacher, even now, as you suffer, you recite Shema? He said to them: All my days I have been troubled by the verse: With all your soul, meaning: Even if God takes your soul. I said to myself: When will the opportunity be afforded me to fulfill this verse? Now that it has been afforded me, shall I not fulfill it? He prolonged his uttering of the word: One, until his soul left his body as he uttered his final word: One. A voice descended from heaven and said: Happy are you,.rabbi Akiva, that your soul left your body as you uttered: One י ה וּ א : ז וֹ תּ וֹ ר ה ממ ת ים י ך ד ה אָ מ ר ח ל ק ם אָ מ ר וּ ו י The ministering angels י ם. י הת צ ק וֹ ל א שׁ ר י ך said before the Holy One, Blessed be He: This is Torah and this its reward? As it is stated: From death, by Your hand, O Lord, from death of the world (Psalms 17:14); Your hand, God, kills and does not save. God said the end of the verse to the ministering angels: Whose portion is in this life. And then a Divine Voice emerged and said: Happy are you, Rabbi Akiva, as you are destined for life in the World-to-Come, as your portion is already in eternal.life מ ד ר ש ש מ ו ת ר ב ה ב: ט ו : י ד מ ל מ ד ש ל א ה י ה מ ב ק ש לגאול את י ש ר א ל א ל א א מ ר מ ש ה ל ה ק ד ו ש ברוך הוא ) ש מ ו ת ג, י א ( מ י א נ כ י ו כ י כך הבטחת לאבותם שביד ב ש ר ודם אתה מוציא ב נ י ה ם ומי אנכי שאלך ) ש ם ( ו כ י א ו צ י א א ת ב נ י י ש ר א ל ו כ י א נ י ה ו א א ו ת ו ש כ ת ו ב ב ו ) בראשית טו, י ד ( דן אנכי שאתה משלחני ל ג ו א ל ן ל א כך הבטחת ל א ב ר ה ם ו א מ ר ת ל ו ו ג ם א ת ה ג ו י א ש ר י ע ב ו ד ו דן אנכי ל א כך אמרת ל י ע ק ב ) שם מו, ד ( א נ כ י א ר ד עמך מצרימה ואנכי אעלך ג ם ע ל ה ו ל י א ת ה א ו מ ר מ י א נ כ י א מ ר לו הקדוש ב ר ו ך ה ו א ח י י ך א נ י י ו ר ד ומצילן אשה אחת
ו א מ ר ת ל ו ו ג ם א ת ה ג ו י א ש ר י ע ב ו ד ו דן אנכי ל א כך אמרת ל י ע ק ב ) שם מו, ד ( א נ כ י א ר ד עמך מצרימה ואנכי אעלך ג ם ע ל ה ו ל י א ת ה א ו מ ר מ י א נ כ י א מ ר לו הקדוש ב ר ו ך ה ו א ח י י ך א נ י י ו ר ד ומצילן אשה אחת י ר ד ה ל מ צ ר י ם ו ב ש ב י ל ה י ר ד ת י והצלתי אותה אימתי בשעה שנטל פ ר ע ה לשרה שנאמר ) ש ם י ב, י ז ( ו י נ ג ע ה ' א ת פ ר ע ה ו מ ה בשביל אשה אחת י ר ד ת י בשביל ששים רבוא אנשים ו ש ש י ם ר ב ו א נ ש י ם ו ש ש י ם ר ב ו א בנים איני י ו ר ד ומצילן אלא ל כ ו א ת ם ת ח ל ה ו ה ו ד י ע ו לבני שאני ג ו א ל ן ו א ח ר כ ך א נ י מ צ י ל א ו ת ן ל כ ך כ ת י ב שלח אורך ואמתך המה י נ ח ו נ י לכך אמר ו א ש ל ח ל פ נ י ך א ת מ ש ה א ה ר ן ו מ ר י ם : ס נ ה ד ר י ן פ ב : ב א ו ח ב ט ן ל פ נ י ה מ ק ו ם א מ ר ל פ נ י ו ר ב ש " ע ע ל א ל ו י פ ל ו כ " ד א ל ף מ י ש ר א ל ש נ א מ ר ) ב מ ד ב ר כ ה, ט ( ו י ה י ו ה מ ת י ם ב מ ג פ ה ארבעה ועשרים אלף והיינו דכתיב (תהלים קו, ל) ויעמד פנחס ויפלל Pinehas came and slammed them on the ground before the Omnipresent and said before Him: Master of the Universe, will twenty-four thousand of the children of Israel fall due to these sinners? As it is stated: And those that died in the plague were twenty-four thousand (Numbers 25:9). And that is the meaning of that which is written: And Pinehas stood and wrought judgment and the plague.was stayed (Psalms 106:30) א מ ר ר ב י א ל ע ז ר ו י ת פ ל ל ל א נ א מ ר א ל א ו י פ ל ל מ ל מ ד כ ב י כ ו ל ש ע ש ה פ ל י ל ו ת ע ם ק ו נ ו ב ק ש ו מ ל א כ י ה ש ר ת ל ד ח פ ו א מ ר ל ה ן ה נ י ח ו ל ו ק נ א י ב ן ק נ א י ה ו א מ ש י ב ח י מ ה ב ן מ ש י ב ח י מ ה ה ו א Rabbi Elazar says: It is not stated in the verse: And prayed [vayitpallel]; rather, it is stated vayefalel. This teaches that Pinehas, as it were, wrought judgment [pelilut] with his Creator. The ministering angels sought to push him away because he spoke harshly to God. The Holy One, Blessed be He, said to them: Leave him be; he is a zealot, son of a zealot, from the tribe of Levi, who was zealous in avenging the violation of his sister Dinah; he is an alleviator of wrath, son of an alleviator of wrath, a descendant of Aaron, who alleviated the wrath of God during the plague that followed the.assembly of Korah ת נ ח ו מ א ל ך ל ך - ה ו י ר א ו אותה שרי פ ר ע ה ו י ה ל ל ו א ו ת ה א ל פ ר ע ה, כיון שראה א ב ר ה ם כך התחיל ב ו כ ה ו מ ת פ ל ל לפני הקדוש ב ר ו ך ה ו א ו א ו מ ר ר ב ש " ע ז ו ה ו א ב ט ח ו נ י ש ב ט ח ת י ב ך ו ע כ ש י ו ע ש ה ל מ ע ן ר ח מ י ך ו ח ס ד י ך ו א ל ת ב י י ש נ י מ ס ב ר י, ואף שרה צ ו ו ח ת ו א ו מ ר ת ר ב ש " ע א נ י לא הייתי י ו ד ע ת כ ל ו ם, א ל א כיון שאמר לי שאמרתי ל ו ל ך ל ך ה א מ נ ת י ל ד ב ר י ך, ו ע כ ש י ו נ ש א ר ת י י ח י ד ה מ א ב י ו מ א מ י ו מ ב ע ל י, י ב א ר ש ע ז ה ו י ת ע ו ל ל ב י ע ש ה למען שמך ה ג ד ו ל ו ל מ ע ן ב ט ח ו נ י ב ד ב ר י ך, א " ל ה ק ב " ה ח י י ך א י ן ד ב ר ר ע נ ו ג ע ב י ך ו ב ב ע ל י ך ה ה " ד ל א י א ו נ ה ל צ ד י ק כ ל א ו ן ו ר ש ע י ם פ י ו ט י ם ו ס ל י ח ו ת - בדף האחר
ת ו ד י ס ח Stories of R. Levi Yitzchak of Berditchev Rabbi Levi Yitzchak once summoned a tailor and asked him about an argument he had with God. The tailor said: I declared to God, You wish me to repent my sins, but I have committed only minor offenses. I may have kept leftover cloth, or I may have eaten non-kosher food, or not blessed my meal. But You, O God, have committed great sins: You have taken babies from their mothers and mothers from their babies. Let s call it even; may You forgive me, and I will forgive You. After listening intently, Rabbi Levi Yitzchak rose in anger and said, Why did you let God off so easily? You might have forced God to redeem the whole world! Perhaps more well known in is the kaddish of Rabbi Levi Yitzchak: Good morning to You, Lord of the world. I, Levi Yitzchak, son of Sarah of Berditchev, am coming to You in a legal manner concerning Your people of Israel. What do you want of Israel? It is always, Command the children of Israel. It is always, Speak to the children of Israel. Merciful Father! How many people are there in the world? Persians, Babylonians, Edomites! The Russians, what do they say? Our emperor is the emperor. The Germans, what do they say?
Our kingdom is the kingdom. But I, Levi Yitzchak son of Sarah of Berditchev say: Glorified and sanctified be God s great name. And I, Levi Yitzchak son of Sarah of Berditchev say: I shall not go hence, nor budge from my place until there be a finish until there be an end of exile Glorified and sanctified be God s great name.