Microsoft Word _1_

מסמכים קשורים
מגישה : חני חוקת תשע"ו עבור "קריאת כיוון" למטרת למידה אישית בלבד חוקת שמורות חני הזכויות שמורות הזכויות כלכל

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל- ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002

מספר נבחן / תשס"ג סמסטר א' מועד א' תאריך: שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: ד"ר אבי אללוף חומר עזר

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו

הוספת קישור לאתר אינטרנט תוכן ממשק בדיקת מטלות...3 איחוד אתרי קורסים...5 סל מחזור... 7 חידושים בפעילויות...8 תצורת קורס: כפתורים... 9 פורומים...10 שיפ

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

רגשי משחק קלפים לפיתוח תקשורת רגשית ואמפתיה לזולת מטרות המשחק: להעלות את המודעות למגוון הרגשות הקיימים בנו ולתת להם ביטוי להבין כי כל אירוע מעורר קשת

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992

أكاديمية القاسمي- كلية أكاديمية للتربية מכללת אלקאסמי- מכללה אקדמית לחינוך مركز األبحاث מרכז המחקר שאלון דימוי עצמי חברתי אוניברסיטת בר- אילן הקשר בין

התגוננות בפני כוחות האופל

האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר לחינוך המגמה לפסיכולוגיה קלינית וחינוכית של הילד Attributional Style Modification: A Test of the Hopelessness Dep

פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים

חינוך לשוני הוראת קריאה: נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה?

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה?

מדריך למרצים ומתרגלים 1

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה

siud-introduction-sample-questions

כנס הסברה בנושא ההוסטל

שוויון הזדמנויות

תהליך קבלת החלטות בניהול

" תלמידים מלמדים תלמידים."

כללי השתתפות בפעילות במבצע "חופשת האירוויזיון המושלמת"

PowerPoint Presentation

תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (Family-NECT)

כמה מילים לפני שקופצים לתוך ה...ציור זוכרים? מרי פופינס קופצת עם הילדים לתוך הציורים, כמה מילות קסמים והם בפנים! וכמה קורה שם בפנים: הילולה, הרפתקה, ו

HUJI Syllabus

בס"ד

שקופית 1

מערך פעולה

עמוד 1 מתוך 5 יוחאי אלדור, סטטיסטיקאי סטטיסטיקה תיאורית + לוחות שכיחות בדידים/רציפים בגדול מקצוע הסטטיסטיקה נחלק ל- 2 תחומים עיקריים- סטט

שקופית 1

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

שקופית 1

תוכנה חופשית מאחורי הקלעים? על סדר היום: קצת על עצמי מה זאת תוכנה חופשית? ההיסטוריה של תוכנה חופשית כיצד תוכנה חופשית משתלבת בשוק התוכנה היתרונות של ת

<4D F736F F D20F2E1E5E3E420EEE7E5E9E1E5FA20E0E9F9E9FA2E646F63>

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית

Slide 1

שאלון אבחון תרבות ארגונית

<4D F736F F D20F4E9E6E9F7E420FAF8E2E5ED20ECF2E1F8E9FA20E4E2E4E420F1E5F4E9FA20496C616E2E646F63>

Microsoft Word - tips and tricks - wave 5.doc

טופס לסטודנטים שהחלו את לימודיהם תשע"ו התמחות: ביולוגיה טופס בדיקת מצב לימודים זה נועד לסייע לסטודנט/ית לעקוב אחר תכנית לימודיו/ה. המעקב והאחריות על ה

ללא כותרת שקופית

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein

שקופית 1

Microsoft Word - teachmodel1.doc

שם הקורס: סוג הקורס: שנה"ל: דרישות קדם: מרצה/ים: אסיסטנט/ עוזר/ת הוראה: שעות קבלה: סילבוס ביה"ס לעיצוב וחדשנות - תואר 1 שרטוט אדריכלי 2- טכנולוגיות פנ

PowerPoint Presentation

סדרה חשבונית והנדסית

1 תיכון א' לאמנויות-ת"א תאריך הגשה: יומן קריאה /סמסטר א' כיתה ט' לכל תלמידי כיתות ט' לפני שתיגשו למטלות הכתיבה הנכם מתבקשים לקרוא בעיון את פרטי מהלך ה

פרויקט "רמזור" של קרן אביטל בס "ד מערך שיעור בנושא: "פונקציה" טליה קיפניס והדסה ערמי, מאולפנת צביה פרטים מקדימים על מערך השיעור: השיעור מהווה מבוא לנו

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל

גילוי דעת 74.doc

Microsoft Word ACDC à'.doc

אחריות קבוצתית

הורות אחרת

הצצה להליך התאמה של מבחן כושר קוגניטיבי מארהב לישראל – מבחן וודקוק-גונסון 3

Microsoft Word - SDAROT 806 PITRONOT.doc

Overview of new Office 365 plans for SMBs

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017

שאלון איבחון להפרעת קשב ריכוז ותחלואה נילווית שם הילד: תאריך לידה: תאריך מילוי השאלון: / / ממלא השאלון: / אמא אבא מורה גננת שלום, אנא ענו על השאלון הב

לא טוב היות האדם לבדו

Microsoft Word - D70.doc

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ

מדריך לחיפוש במאגר JCR Journal Citation Reports מעודכן לדצמבר 2015 כל הזכויות שמורות לתחום היעץ, אוניברסיטת חיפה, הספריה

Microsoft Word - solutions.doc

מסמך1

מטלת מנחה (ממ"ן) 11 הקורס: חשבון אינפיניטסימלי II חומר הלימוד למטלה: יחידות 2,1 4 מספר השאלות: 7 משקל המטלה: נקודות סמסטר: ב 2007 מו

טופס לסטודנטים שהחלו את לימודיהם תשע"ד התמחות: ביולוגיה טופס בדיקת מצב לימודים נועד לעזור לסטודנט* לעקוב אחר תכנית לימודיו. האחריות על תכנית הלימודים

האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה למדעי הרוח עונג אמנותי לעומת עונג גופני האם אנחנו נהנים ממוזיקה באותו אופן שבו אנחנו נהנים משוקולד? החוג למדעי הקו

<4D F736F F D20EEE5F4FA20FAF7F6E9F820E4EEF9F4E7E420F9ECE420E4EEF9F4E7E420F9ECE5>

תכנית מוסמך בפסיכולוגיה קלינית MA in Clinical Psychology שם הקורס: מבוא לטיפול קוגניטיבי - התנהגותי )CBT( Introduction to Cognitive Behavioral Therapy

ההשפעה החברתית של ביטויים רגשיים מצד משתמשים על קבלת מערכות מידע ע"י משתמשים עמיתים מוגש על ידי: משה גורן ת"ז עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת

המעבר לחטיבה עליונה

untitled

טורניר באולינג נגב ה 3 לשנת 2017 ע"ש דורון אסולין ז"ל טורניר זה מיועד לכלל שחקני הבאולינג המשחקים בבאולינג עמותת נגב, כדורת ב"ש וליגה למקומות עבודה. ה

CITROËN DS3

(Microsoft Word - Mei-Lin Chang \356\372\345\367\357.doc)

Slide 1

תורת החישוביות תרגול הכנה לוגיקה ותורת הקבוצות מה יש כאן? בקורס תורת החישוביות נניח ידע בסיסי בתורת הקבוצות ובלוגיקה, והכרות עם מושגים בסיסיים כמו א"ב

SF4604MCNR Dolce Stil Novo תנור קומפקטי משולב מיקרוגל זכוכית שחורה EAN13: רכיבים בגימור נחושת פונקציות בישול 13 פונקציית ניקוי פירוליטי

Microsoft PowerPoint - מפגש דבורה הרפז

ענף המלונאות

עמוד 1 מתוך 5 הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית י"ד אב, תשע"ו 18 אוגוסט, לימודי ליבה במגמות הקליניות, כישורים לתחילת התמחות, וההכשרה ב

סדנת תכנות ב C/C++

Slide 1

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

סגנונות למידה

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

תרגול מס' 1

<4D F736F F D20E1E9F7E5F8FA20E1F1E1E9E1FA20EEF2F8EBE5FA20EEE9E3F22DF2E1F820E4E5E5E420F2FAE9E32E646F63>

מרוץ סובב בית שמש , יום שישי 26

Microsoft Word - Ass1Bgu2019b_java docx

סרגל כלים ל-Outlook או לExplorer- מדריך למשתמש

יום עיון עורכי בקשות להיתרים

עמק יזרעאל נתוני המיצ"ב של הרשות המקומית בטווח השנים תשס"ח - תשע"ב דיווח תוצאות מבחני ההישגים בסולם רב-שנתי עמק יזרעאל, דוח מיצ"ב רשותי רב-שנתי תשס"ח-

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

תכנות מונחה עצמים א' – תש"ע

תמליל:

האוניברסיטה העברית בירושלים הפקולטה למדעי החברה המחלקה לפסיכולוגיה כיצד משתנות עמדות כלפי רגשות? השפעת התנסות אינסטרומנטלית ברגש על עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות How do Attitudes towards Emotions change? The Influence of Experiencing Instrumental Emotion on Implicit Attitudes towards Emotions עבודת גמר למוסמך מגישה: ליבי בן דרור ת.ז. 039852702 בהנחייתה של ד"ר מאיה תמיר תאריך הגשה: 6.12.12 1

תקציר כיצד משתנות עמדות כלפי רגשות? אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על שינוי עמדות, מידת הוא Rosenberg, האינסטרומנטליות של אובייקט העמדה (המידה בה אובייקט העמדה משרת מטרה של הנבדק) ) מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד חשיפה להתנסות ברגש אינסטרומנטלי משפיעה על עמדות.(1960 אימפליציטיות של האדם כלפי אותו הרגש. לשם כך, 108 נבדקים ביצעו מטלת (Implicit Associations Test) IAT שהעריכה את עמדתם האימפליציטית כלפי רגש (כעס או שמחה) לפני ואחרי ששיחקו במשחק מחשב (עימותי או לא עימותי). במהלך המשחק הנבדקים האזינו לקטעי מוזיקה מעוררי רגשות (כעס או רגש ניטראלי). החלק הראשון של המחקר הציע שתי השערות חלופיות בנוגע לשיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות: השערה אחת היא כי העמדה האימפליציטית כלפי רגש תשתפר עבור מי שחוו ישירות את ההשפעה האינסטרומנטלית הרגש. של במקרה זה, עבור מי שחוו כעס בסיטואציית עימות. ההשערה החלופית הייתה שהעמדה האימפליציטית כלפי רגש תשתפר בעקבות חשיפה אסוציאטיבית להקשר בו הרגש מתוגמל ואינסטרומנטלי. במקרה זה, עבור מי שנחשפו לסיטואציית עימות. בחלקו הראשון של המחקר, דפוס השיפור בעמדות, תמך בהשערה הראשונה. מצאתי שהתנסות ישירה בכעס בסיטואציית עימות, שיפרה את העמדות האימפליציטיות כלפי כעס. חלקו השני של המחקר, נועד לבחון האם שיפור בעמדה האימפליציטית כלפי רגש מנבא השפעות התנהגותיות וקוגניטיביות. לשם כך נבחן הקשר בין מידת השיפור בעמדה האימפליציטית של נבדקים כלפי כעס, לבין העדפותיהם לגירוי רגשי מעורר כעס (העלאת זיכרונות מכעיסים) והבנייתה של סיטואציה עמומה כמכעיסה (באמצעות "מטלת ציפייה לעוינות"). בחלקו השני של המחקר לא מצאתי קשרים בין מידת השיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין המדדים ההתנהגותיים והקוגניטיביים שבחרתי. חלקו השלישי של המחקר בחן האם לניסיון הקודם במשחקי מחשב, או ל"כעס כתכונה", היו השפעות על עמדות כלפי כעס או על מידת האינסטרומנטליות של כעס. לא נמצאו השפעות מסוג זה. המשמעות וההשלכות שלהממצאים, נידונות בהרחבה. Abstract How do attitudes toward emotions change? One of the significant factors affecting attitude change is the instrumentality of the attitude object (the degree to which the attitude object serves a person`s goals) (Rosenberg, 1960). The following study aims to examine how the exposure to an instrumental emotion influences one s implicit attitude towards the emotion at hand. 2

For this purpose, 108 male students completed IAT (Implicit Association Test) that measured their implicit attitudes toward an emotion (anger or happiness), before and after they have played a computer game (confrontational or non-confrontational). While playing the game, the subjects listened to emotion inducing music (neutral or angry). The first part of the study presented two alternative hypotheses regarding the improvement of implicit attitudes toward emotions. The first hypothesis was that an implicit attitude toward an emotion would improve after an experience of the direct instrumentality of the emotion, in this case, playing the confrontational computer game while listening to anger inducing music. The alternative hypothesis was that an implicit attitude toward an emotion would improve after being exposed to a context in which the emotion is instrumental, in this case, playing a confrontational game. The pattern of improvement of the attitudes towards anger supported the first hypothesis. I found that the direct experience of anger during a confrontational situation, had improved the implicit attitudes toward anger. The second part of the study tested whether the improvement in the implicit attitude towards an emotion predicted behavioral and cognitive effects. This issue was tested by a comparison between the improvement of the implicit attitudes toward anger and the preferences for anger inducing stimuli (emotional memories preferences) and the degree of hostility in the construction of an ambiguous story. This experiment did not indicate any connections between the implicit attitude improvement and the cognitive and behavioral measures I chose. The third part of the study tested if previous experience with computer games or "trait anger" have influenced the implicit attitudes toward anger or the instrumentality of anger. In this study there were no connections indicating this kind of influence. The significance and implications of the results are further discussed. 3

תוכן עניינים מבוא... 5 הקדמה...5 עמדות כלפי רגשות...7 אינסטרומנטליות של רגשות... 8 אינסטרומנטליות ועמדות כלפי כעס...9 חלק ראשון- שינויעמדותאימפליציטיות...10 חלק שני- השלכות קוגניטיביות והתנהגותיות... 14 חלק שלישי- גורמי השפעה נוספים...15 פרדיגמת המחקר הנוכחי... 16 שיטה...19 נבדקים...19 כלים... 19 הליך... 22 תוצאות... 23 בדיקת מניפולציה... 23 חלק ראשון: שינוי עמדות אימפליציטיות... 24 חלק שני: השלכות קוגניטיביות והתנהגותיות...25 חלק שלישי: גורמי השפעה נוספים... 25 דיון... 26 ביבליוגרפיה...31 טבלאות וגרפים... 37 נספחים... 40 4

מבוא הקדמה עמדה הינה נטייה פסיכולוגית להערכה של מהות מסוימת, שבאה לידי ביטוי בהעדפה או העדר העדפה של אובייקט 2007) Chaiken,.(Eagly & העמדה מראשית חיינו אנו מגבשים עמדות והערכות כלפי אובייקטים ותהליכים עימם אנו באים במגע. לעמדותינו השפעה על תהליכים קוגניטיביים כגון תפיסה, (Fazio & Olson, 2003) מיקוד קשב, קטגוריזציה וקבלת החלטות ועל תהליכים התנהגותיים כגון העדפות, בחירות התנהגותיות, עוצמה ותדירות ההתנהגות ) Kumkale, Albarracin, Johnson, Zanna, & 2005). עמדות מתפתחות כלפי כל אובייקט או התנסות, כולל רגשות. כפי שאנשים שמעריכים בוטנים או סיגריות באופן חיובי יותר או פחות, כך, גם אנשים מעריכים שמחה, עצב, או כעס באופן חיובי יותר או פחות. עמדות כוללות היבטים אקספליציטיים, כלומר היבטים גלויים שמבוססים דיווח על עצמי, והיבטים אימפליציטיים, כלומר היבטים סמויים שמבוססים מדדים על עקיפים. גאורונסקי ובודנהאוזן (2006 Bodenhauzen,,(Gawronski & הציעו מודל שחילק את כלל ההערכה לתהליכים אסוציאטיביים ולתהליכי שיוך Evaluation').('APE- Associative-Propositional המודל נועד להסביר את ההבדלים בתהליכים שבבסיס גיבושן של עמדות אימפליציטיות לעומת עמדות אקספליציטיות. לשיטתם, עמדות אימפליציטיות מבוססות על תהליכים רגשיים, אסוציאטיביים ואוטומטיים, בעוד שעמדות אקספליציטיות מבטאות תהליכי שיפוט ייחוס, והערכה מודעים שמבוססים מידע של שיוך היקשי על רלוונטי. עפ"י המודל, עמדות אימפליציטיות מהוות בסיס אמוציונאלי של הערכה, שעל גביו עשויות להתפתח עמדות אקספליציטיות תואמות, במידה והמידע ותהליכי השיוך יהיו תואמים ועקביים ולא תיווצרנה סתירות בין התהליכים האסוציאטיביים לבין תהליכי השיוך ) Bodenhauzen, Gawronski &.(2006 מה מעצב את העמדות שלנו כלפי רגשות? באופן בסיסי עמדות מושפעות מההתנסויות שלנו בעולם וממטרותינו. הגשמת מטרות נחשבת מזה שנים רבות כגורם שמשפיע על האופן בו אנו קולטים ומעריכים את הסביבה 1960) Rosenberg,.(Bruner & Goodman, 1947; Lewin, 1935; מחקרים בתחומים שונים מצאו כי האינסטרומנטליות של אובייקט העמדה כלפי מטרות, קשורה להערכה חיובית של 5

(Fitzsimons, & Shah, 2008 אובייקט העמדה, הן במדידות אקספליציטיות, (למשל, והן במדידות אימפליציטיות Bergh, 2004.(Ferguson & (למשל, במחקר הנוכחי ביקשתי לבחון את הקשר בין התנסות ברגש אינסטרומנטלי לבין שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. עמדות אימפליציטיות, מהוות כאמור את בסיס ההערכה הרגשית שלנו כלפי האובייקט. הן מתגבשות על סמך תהליכי הערכה מהירים ואוטומטיים. כיצד עמדות אימפליציטיות משתנות? מחקרים בתחום הקישוריות מצאו שני ערוצים מרכזיים של שינוי עמדות אימפליציטיות ) Bodenhauzen, Gawronski & 2006). הערוץ הראשון הוא שינוי מבני דרך למידה של אסוציאציות חדשות. הערוץ השני, הוא שינוי זמני בהפעלה של דפוסי קישוריות קיימים (1996.(Smith, במטרה לבחון כיצד משתנות עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות אינסטרומנטליים, בחנתי את שני הערוצים הללו. המחקר הנוכחי המחקר הנוכחי מציע כי עמדות כלפי רגשות משתנות כפונקציה של חוויה בעולם. בפרט, חוויה בהקשר בו הרגש אינסטרומנטלי, כלומר מועיל ומקדם מטרה. על מנת לבחון רעיון זה בדקתי שני ערוצים אפשריים לשינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגש אינסטרומנטלי. האפשרות הראשונה היא למידה מהתנסות ישירה ברגש אינסטרומנטלי והאפשרות השנייה היא התנסות בהקשר בו הרגש אינסטרומנטלי למטרת הנבדק באותו הקשר. בפרט, בדקתי האם התנסות בכעס בעת עימות שיפרה את העמדות כלפיו, או שהתנסות בסיטואציית עימות, בה כעס אינסטרומנטלי ומתוגמל, שיפרה את העמדות כלפיו. שתי האפשרויות יוצאות מנקודת הנחה שכעס הינו רגש אינסטרומנטלי בעת עימות ) & Tamir Tamir, Mitchell & Gross, ;2008.(Ford, 2012; Van Kleef, De Dreu, & Manstead, 2004 החלק הראשון של המחקר בחן שני הסברים חלופיים לשיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. החלק השני של המחקר בחן האם שיפור עמדות כלפי רגשות השפיע על התנהגות וקוגניציה. בפרט, בחנתי האם שיפור עמדה אימפליציטית כלפי רגש השפיע על הבחירה לחוות את הרגש או על הבנייתה של סיטואציה עמומה כמעוררת את הרגש. חלקו השלישי של המחקר בחן שני גורמי השפעה נוספים על עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות ועל אינסטרומנטליות של רגשות. הגורמים היו המיומנות במטרה (בפרט, ניסיון קודם במשחקי מחשב) והמידה בה הרגש מאפיין את הנבדק כתכונה אישיותית "כעס (בפרט, כתכונה"). 6

או, בחלקים הבאים סקרתי את הספרות הרלוונטית לתחום של עמדות כלפי רגשות, ופירטתי מנגנונים תיאורטיים שתומכים בכל אחת מהאפשרויות שהצעתי לשינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. עמדות כלפי רגשות: בעוד שישנה ספרות ענפה בתחום העמדות ומחקרים רבים נערכו ביחס לגיבוש ולשינוי עמדות כלפי אנשים, אובייקטים ורעיונות, הרי שתחום המחקר של עמדות כלפי רגשות עודנו בראשיתו. אף על פי שההערכה כלפי הרגש נתפסה כחלק מהותי מהחוויה הרגשית כבר לפני שנים (1962 Tomkins,,(Izard, ;1971 הרי שמחקרי רגשות התמקדו עד כה בעיקר בהעדפות רגשיות בין אישיות (1984 (Sommers, בין תרבותיות 2006) Fung,.(Eid & Diener, 2001; Elsworth, 1994; Tsai, Khuston & כלומר המחקרים הללו התמקדו בשאלות כגון, "איזה רגש היית מעדיף להרגיש?". עד לאחרונה לא נחקרו עמדות, כלומר נטיות מלאות יותר של הערכה, כלפי רגשות ספציפיים. יתכן שאחת הסיבות לכך היא ההנחה כי הערך של הרגשות יכתיב את העמדה כלפיהם. כלומר, שרגשות בעלי ערך חיובי כגון שימחה יהיו ('Valence') בעלי עמדה חיובית, ורגשות בעלי ערך שלילי כגון פחד, יהיו בעלי עמדה שלילית. אולם מחקר עכשווי שנערך בתחום של עמדות כלפי רגשות ע"י הרמון ג'ונס ושות' ) Amodio Harmon Jones, Harmon Jones, Gable, 2011 &) מצא שונות בין אישית משמעותית בעמדות כלפי רגשות דיסקרטיים ספציפיים. מחקרם הציע להרחיב את הגדרתה המקובלת של החוויה הרגשית מאספקטים של עוררות וערך, ולבחון את החוויה הסובייקטיבית של רגשות ספציפיים. במטרה לבדוק עמדות כלפי רגשות ספציפיים, מדד יצרו הם אקספליציטי שהתמקד בחוויה סובייקטיבית של כל רגש ע"י מדידת המידה בה כל אחד "אוהב" או "לא אוהב" לחוות אספקטים של הרגש (למשל עבור עמדה כלפי פחד נבדקים נתבקשו לדרג עד כמה נכון עבורם ההיגד: scared" I"). like being מחקרם מצא שלאנשים יש עמדות מובחנות כלפי חמישה רגשות מרכזיים (פחד, עצב, גועל, שמחה וכעס). כצפוי, העמדה כלפי שימחה הייתה חיובית בממוצע, ואילו העמדות כלפי יתר הרגשות שליליות היו בממוצע. אך מעבר לכך, נמצאו הבדלים בין אישיים משמעותיים במידת החיוביות והשליליות של העמדות, אשר ניבאו שורה של משתנים רגשיים. עמדות כלפי רגשות ניבאו בחירה בסיטואציה רגשית, (ככל שהעמדה כלפי עצב הייתה פחות שלילית, כך גברה ההעדפה להתבונן בגירוי מעציב), תכונות רגשיות (ככל שהעמדות כלפי כעס היו חיוביות יותר, כך עלה דירוג של שאלון "כעס כתכונה"), עוצמה של תגובות רגשיות, (עמדה חיובית יותר כלפי שימחה ניבאה חוויה בעוצמה גבוהה יותר של שימחה) והימנעות מרגשות (עמדות שליליות יותר כלפי פחד ניבאו הימנעות גבוהה יותר מגירוי מעורר פחד). לסיכום, ממחקרם עולה שעמדה חיובית יותר כלפי רגש מסוים, מגבירה את הנכונות לחוות את 7

הרגש המוערך בתדירות גבוהה יותר ובעוצמה גבוהה יותר. לפיכך, ניתן להניח כי לעמדות כלפי רגשות ישנן השלכות על ויסות רגשות. מחקר בתחום זה, נועד להרחיב את הבנת ההערכה כלפי רגשות, מעבר לחלוקה המסורתית של רגשות ל"חיוביים" ו"שליליים" או "נעימים" ו"בלתי נעימים". אינסטרומנטליות של רגשות מנקודת מבט אינסטרומנטלית, תפקידם המרכזי של רגשות הוא להכין את האדם לשינוי התנהגותי בהתאם לענייניו ולמטרותיו (1986.(Frijda, בהיבט החברתי, לרגשות ישנם תפקידים משמעותיים בהעברת מידע, עירור תגובה, ויסות תהליכים חברתיים והשפעה על אינטראקציות בין אישיות ) & Frijda.(Mesquita, 1994 הגישה האינסטרומנטלית לויסות רגשות (2009 (Tamir, מתמקדת ברגשות שאנשים מעדיפים להרגיש בהקשרים מסוימים. עפ"י הגישה האינסטרומנטלית לויסות רגשות, אנשים רוצים לחוש רגשות שיקדמו את מטרותיהם. למשל, אנשים הראו העדפה כלפי שימחה כאשר היה עליהם לשתף פעולה והעדפה כלפי כעס כאשר היה עליהם להתעמת ) Ford, Tamir & Ford, in press; Tamir, Mitchell & עד כה, מחקרים קודמים מצאו העדפות של רגשות אינסטרומנטליים להקשר, ציפיות.(2008 אקספליציטיות ביחס לאינסטרומנטליות של רגשות, ואינסטרומנטליות של רגשות בפועל, כלומר שיפור בביצוע תחת רגש מסוים בהקשר בו הוא אינסטרומנטלי (2012 Ford,.(Tamir & השפעתה של התנסות ברגש אינסטרומנטלי על ההערכה שלו טרם נבדקה. האם יתרחש תהליך למידה של האינסטרומנטליות של הרגש? כיצד ההתנסות בהקשרים שונים תשפיע על ההערכה האימפליציטית כלפי הרגש? המחקר הנוכחי נועד לענות על השאלות הללו ע"י תפעול של מטרות ורגשות. מחקר קודם מצא קשר בין מטרות בינאישיות לבין "רגש אידיאלי". ) & Fung Tsai, Miao, Seppala,.(Yeung, 2007 "רגש אידיאלי" הוערך באמצעות דירוג שנע בין 1 (לעולם לא) ל- 5 (כל הזמן), של השאלה: "עד כמה היית רוצה בצורה אידיאלית להרגיש (רגש מסוים) בממוצע?". טסאי ושות' (2007), מצאו כי כאשר לאנשים הייתה מטרה להשפיע על הזולת, הם רצו מבחינה אידיאלית להרגיש רגשות בעלי עוררות גבוהה (כמו שימחה והתלהבות) ואף בחרו גירויים רגשיים בעלי עוררות גבוהה (קטעי מוזיקה). לעומת זאת, כאשר לאנשים הייתה מטרה להסתגל ולהתאים את עצמם לזולת, הם רצו מבחינה אידיאלית להרגיש רגשות בעלי עוררות נמוכה (כמו שלווה ורוגע) ואף בחרו גירויים רגשיים בעלי עוררות נמוכה. כלומר, במחקרם נמצאו העדפות של רגשות אידיאליים ושל גירויים רגשיים אינסטרומנטליים, בהתאם למטרה בינאישית שתופעלה. המחקר הנוכחי נועד להרחיב את הקשר בין מטרות לרגשות. בשונה ממחקרה של טסאי שהתמקד ב"רגש אידיאלי", המחקר הנוכחי התמקד בשינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות 8

ספציפיים. כמו כן, בנוסף לתפעול מטרות בינאישיות, המחקר הנוכחי תפעל את רגשות הנבדקים, ע"מ לבדוק כיצד החוויה של רגש בהקשרים שונים, השפיעה על ההערכה כלפיו. אינסטרומנטליות ועמדות כלפי כעס מחקר זה התמקד בעמדות כלפי כעס. כעס הינו רגש אוניברסאלי נפוץ ונגיש אשר מהווה אחד מהרגשות הבסיסיים 2003) Ekman,.(Averill, 1982; רגש זה נחקר בהקשרים רבים, כגון השפעות חברתיות ובינאישיות 2004) Manstead,,(Fischer & Roseman, 2007; Van kleef, De dreu & היבטים נוירולוגיים ומוטיבציונים 2004) Jones,,(Carver & Harmon-Jones, 2009; Harmon אינסטרומנטליות וויסות רגשות Press).(Tamir, et al., 2008; Tamir & Ford, 2012; Tamir, Ford & Gilliam, In מחקרים בגישה האינסטרומנטלית לויסות רגשות (2009,(Tamir, מצאו קשר בין היכולת לווסת כעס בצורה אינסטרומנטלית לבין אינטליגנציה רגשית Intelligence') (Ford & Tamir, (2012 ('Emotional וכן.(Tamir & Ford, In Press) ('well being') קשר בין ויסות אינסטרומנטלי של כעס לבין רווחה נפשית לאור זאת, משמעותית. הבנה מעמיקה יותר של ויסות כעס ע"י בחינת השפעת עמדות כלפי כעס על ויסותו, הינה מתי וכיצד כעס הינו רגש אינסטרומנטלי? כעס ממלא תפקיד מרכזי בהגשמת מטרות במישור הבין אישי.(Frijda & Mesquita, 1994; Van Kleef, 2010) בהקשר של עימותים ויחסי כוחות כעס הינו רגש שנקשר למוכנות ולנטייה כלפי התנהגות אגרסיבית. פריג'ה 2004) (Frijda, הציע כי כעס מעורר מוכנות (Berkowitz, 2012) פיזיולוגית לפעולה אגרסיבית. ברקוביץ הסכים והוסיף כי בנוסף ('Readiness') ('Tendency') ל'מוכנות' כעס יוצר נטייה כלפי אלימות בשתי דרכים. מבחינה קוגניטיבית, רעיונות שקשורים לכעס זמינים יותר בקלות ומקדמים ביטויי כעס, ומבחינה התנהגותית, מופעלות תגובות אוטומטיות של אימפולסים אגרסיביים. במחקרי משא ומתן נמצא כי ישנה נטייה לוותר ליריב כועס ולדרוש ממנו פחות מאשר מיריבים לא כועסים. זאת מאחר שיריב כועס נתפס כקשוח יותר ובעל אמביציה גבוהה יותר כלפי מטרותיו 2004) Manstead,.(Sinaceur & Tiedens, 2006; Van- Kleef, De Dreu & כמו כן, כעס נקשר לנכונות לקחת סיכונים, לתחושת שליטה, לוודאות ולאופטימיות כלפי סיכונים ) Lerner Keltner, 2001 &), תכונות שעשויות להסביר את תרומתו לסיטואציית עימות. 9

ניתן להניח כי אנשים לומדים מתי כעס משרת אותם, כפי שעולה משורת ניסויים בהם אנשים בחרו Ford & Tamir, 2012; Tamir, Mitchell & Gross, גירויים מעוררי כעס במטרה לקדם מטרת עימות ) כמו ;2008). Tamir & Ford, In Press כן נמצא כי מי שבחר לכעוס לפני עימות ציפה שכעס יהיה אינסטרומנטלי למשימה (2012 Ford,.(Tamir & ואכן, כעס שיפר את הביצוע במשחק מחשב אשר מדמה סיטואציית עימות (2008 Gross,.(Tamir, Mitchell & לפיכך, אתייחס לכעס בתור רגש אינסטרומנטלי בסיטואציית עימות מסוג זה. מבחינת המחקר שנערך עד כה בתחום העמדות כלפי כעס נמצאו כאמור, עמדות אקספליציטיות מובחנות כלפי כעס 2011) Gable,.(Harmon- Jones, Harmon- Jones, Amodio & עמדות אלו התבססו על דירוגים של היגדים שמדדו עד כמה הנבדק אוהב את תחושות האנרגיה והכוח שנובעות מביטוי כעס, עד כמה הנבדק אוהב את התחושה בעת צעקה על מישהו אחר, עד כמה הנבדק אוהב את ההרגשה בעת כעס ואת ההרגשה בעת זעם. המחקר הנוכחי מבקש לבחון היבט אחר של עמדות כלפי כעס- ההיבט האימפליציטי בהערכת כעס. חלק ראשון- שינוי עמדות אימפליציטיות תהליכים אימפליציטיים הם תהליכים מנטאליים, אוטומטיים, סמויים שמתרחשים בהעדר מודעות וכוונה 2011) Ratner,.(Amodio & על אף שאינם גלויים לעין, הם מנחים חלק ניכר מההתנהגות החברתית שלנו, בפרט כשמדובר בתגובות מיידיות וספונטניות (1995 Banaji,.(Greenwald & מחקרן של עמדות אימפליציטיות התפתח במטרה לתת מענה לסתירות בין עמדות אקספליציטיות לבין תגובות.(Devine, 1989) התנהגותיות. המחקר החל במקור בתחום של סטריאוטיפים ודעות קדומות מאחר והתגלה פער בין מה שאנשים דיווחו על עצמם לבין התנהגותם, חוקרי קוגניציה חברתית החלו לפתח בעשורים האחרונים מדדים עקיפים וסמויים שנועדו למדוד היבטים אחרים של הערכה באמצעות חיבורים אסוציאטיביים ספונטניים בזיכרון (2001.(Banjai, לשם כך פותחו מספר כלים, ביניהם מבחן Greenwald, McGhee & ) האסוציאציות האימפליציטיות Test"),("IAT-Implicit Association Fazio, ) או טכניקת Technique"),("Evaluative Priming 'פריימינג של הערכה' (Schwarts, 1998 ועוד. Kardes, 1986 (Sanbonmatsu, Powell & עמדות אימפליציטיות שנמדדו באמצעות כלים אלו נמצאו בעלות יכולת לניבוי התנהגות לא פחותה מעמדות אקספליציטיות ולעתים אף גבוהה יותר (למשל, Hanges, 2005.(Ayres, Conner, Prestwich & Smith, 2012; Ziegert & יתרון זה עשוי לנבוע מטיבן 10

של המדידות העקיפות אשר מאפשר לעקוף את הצורך של האדם לבצע אינטרוספקציה מודעת ולעקוף את היענותו להטיות חברתיות ולדרישות הנסיין (2006 Asendorpf,.(Schnabel, Banse & מחקר זה בחר לחקור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס מאחר וכעס נתפס בצורה חברתית כרגש בעל השלכות אלימות (APE) ומסוכנות 1961).(Buss, בהתאם למודל ההערכה האסוציאטיבית-שיוכית של גאורנסקי ובודנהאוזן (2006), כאשר ישנה סתירה בין הערכה רגשית אסוציאטיבית לבין מידע חברתי עשויים להיווצר פערים בין עמדות אימפליציטיות לאקספליציטיות. ניתן לשער שמי שחש רגשות חיוביים אסוציאטיביים כלפי כעס לא בהכרח יבטא אותם בעמדה אקספליציטית בשל הטיה מודעת או לא מודעת בדיווח עצמי. שימוש במדידה אימפליציטית אפשר למזער את השפעותיהן של ההטיות הללו ואת השפעתה של רציה חברתית. עד כה, טרם נחקרו שינויים בעמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. המחקר הנוכחי הציע שני הסברים חלופיים לשינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגש. החלק הבא מציג את שתי האפשרויות, את התהליכים שבמרכזן ואת ההיבטים הקוגניטיביים של כל אחת מהן. אפשרות ראשונה- למידה ישירה. עפ"י אפשרות זו, התנסות ישירה ברגש אינסטרומנטלי תשפר את העמדה האימפליציטית כלפיו. מידת האינסטרומנטליות של הרגש תהווה חיזוק חיובי שיוצמד לרגש בתהליך למידה. בהתאם, הניבוי שנובע מאפשרות זו הוא כי התנסות בכעס אינסטרומנטלי בסיטואציית עימות תשפר את העמדה האימפליציטית כלפי כעס, ע"י יצירת קישורים חדשים חזקים ומהירים יותר בין "כעס" ל"טוב". עפ"י רציונל זה, האינסטרומנטליות של כעס מהווה חיזוק חיובי, כך שניתן לשער כי ככל שכעס יהיה אינסטרומנטלי, כך החיזוק החיובי שיוצמד לכעס יהיה חזק יותר. בהתאם, העמדה האימפליציטית תשתפר יותר כי ייווצר קשר אסוציאטיבי חזק ומהיר יותר בין "כעס" ל"טוב". מחקר פיילוט שנערך במטרה לבדוק את הקשר בין אינסטרומנטליות של כעס לבין עמדות כלפי כעס i (42=N), תמך באפשרות זו. במחקר נמצא שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לאחר האזנה למוזיקה מעוררת כעס, בעת משחק עימות. כמו כן, נמצאה השפעה של מידת האינסטרומנטלית על השיפור בעמדות; ככל שכעס שיפר את הביצוע במשחק עימות, כך השתפרה העמדה האימפליציטית כלפי כעס. התהליך המרכזי לשינוי עמדות אימפליציטיות דרך רכישת אסוציאציות חדשות, הוא תהליך של 'הערכה מותנית'. Conditioning') (Gawronski & Bodenhauzen, 2006).('Evaluative בעשורים האחרונים מחקרים רבים התמקדו בערוץ של 'הערכה מותנית' לשינוי עמדות (למטא אנליזה בנושא, ראה: Crombez, 2010.(Hofmann, De Houwer, Perugini, Baeyens, & התהליך מתייחס לשינוי בהערכת 11

De גירוי שנובע מצימוד (מודע או לא מודע), בינו לבין גירוי נוסף בעל ערך רגשי (חיובי או שלילי) ) תהליך הערכה מותנית הוא תהליך של למידה ישירה דרך התניה אופרנטית. במסגרת.(Houwer, 2007 הלמידה מוצמד גירוי מותנה (אובייקט העמדה) מותנה בלתי לגירוי (אסוציאציה רגשית חיובית או שלילית). (2009 Olson,.(Jones, Fazio, & תהליך הערכה מותנית יכול להתקיים ע"י צימודים ישירים.(Olson & Fazio, 2001 בין אובייקט העמדה לבין מילות הערכה כגון המילים "טוב" או "רע" (למשל, דרך אחרת היא יצירת צימוד עם גירוי חיובי או שלילי עקיף, כגון תחושה טובה. למשל, מקרה מיוחד של הערכה מותנית הוא קישור אסוציאטיבי בין אובייקט העמדה לבין ה"עצמי" שנחווה בממוצע כגירוי בעל ערך רגשי חיובי ) 2007 Becker,.(Gawronski, Bodenhausen, & באופן דומה, במחקר זה ההשערה הראשונה היא כי התחושה החיובית שתיווצר כתוצאה מהאינסטרומנטליות של הכעס, תהווה חיזוק חיובי,(Verwijmeren et al., 2012) שיוצמד לתחושת הכעס. לאחרונה, ורויג'מרן ושות' הציעו קשר בין אינסטרומנטליות של אובייקט העמדה, לבין תהליך הערכה מותנית. מכיוון שמטרות מגבירות תפיסה ושליפה של מידע שרלוונטי כלפיהן, הצימודים בין גירוי רלוונטי למטרה לבין אפקט חיובי או שלילי, עשויים להירכש בקלות רבה יותר ובעוצמה גבוהה יותר. הם אכן מצאו שגירוי רלוונטי למטרה יצר צימוד חזק יותר ואפקט גדול יותר של "הערכה מותנית". מבחינה קוגניטיבית, מודל הזיכרון הרב מערכתי Model") Amodio & ) ("Multiple Memory Systems כי מציע אסוציאציות אינסטרומנטליות חדשות נלמדות בעקבות צימודים חוזרים בין,(Ratner, 2011 גירוי או פעילות, לבין חיזוק חיובי, באופן עצמאי ונפרד מהמודעות בקורטקס הפרה פרונטאלי השמאלי. תגובות אינסטרומנטליות (מקדמות מטרה) נרכשות במהירות בעקבות שינויים מודעים או לא מודעים בפידבק שמתקבל באזור זה בהתאם למטרה. לסיכום, עפ"י הסבר זה לשינוי עמדות אימפליציטיות, מידת האינסטרומנטליות של כעס תחווה כתחושה חיובית. ככל שכעס ישרת את המטרה, הצימוד בין כעס לבין החיזוק החיובי יגבר, ובהתאם העמדה כלפיו תשתפר כי ייווצרו קשרים אסוציאטיביים חזקים ומהירים יותר בין 'כעס' ל'טוב'. לפיכך, ההשערה הנובעת מהסבר זה היא כי העמדה האימפליציטית כלפי כעס תשתפר עבור נבדקים שיתנסו בכעס בהקשר אינסטרומנטלי, וכי מידת האינסטרומנטליות של כעס תנבא את מידת השיפור בעמדה האימפליציטית כלפיו. או במילים אחרות, ככל שכעס יעזור לאדם כך בהתנסות, הערכתו כלפי כעס תהיה חיובית יותר לאחר ההתנסות. 12

ע, אפשרות שנייה - חשיפה אסוציאטיבית להקשר אינסטרומנטלי. עפ"י אפשרות זו חשיפה להקשר בו הרגש אינסטרומנטלי למטרת הנבדק תשפר את העמדות האימפליציטיות כלפיו, אף מבלי שנעורר את הרגש בצורה ישירה. בהתאם, הניבוי שנובע מאפשרות זו הוא כי התנסות בסיטואציית עימות, הקשורה באופן אסוציאטיבי ליעילות כל כעס,תביא לשיפור העמדות האימפליציטיות כלפי כעס. עפ"י רציונל זה, השיפור בעמדות יוסבר ע"י שינוי בנגישות של מידע אסוציאטיבי חיובי כלפי כעס. חיבורים קודמים בין 'כעס ל-'טוב' (למשל, עירור זיכרונות בהם כעס היה 'טוב'). המטרה של עימות תעורר ההסבר האפשרי השני לשיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות מתמקד בהקשר אינסטרומנטלי למטרה. מחקרים קודמים 2011) Chartrand; (Ferguson, 2008; Moore, Ferguson & הראו כיצד הפעלת מטרות משפרת את העמדות האימפליציטיות כלפי גירויים שהינם רלוונטיים להגשמת המטרה שהופעלה. פרגוסון 2008) (Ferguson, הציעה כי המטרה מעוררת מנגנון אימפליציטי ופונקציונאלי של 'מוכנות הערכתית' Readiness').('Evaliuative לפי מנגנון זה, המטרה מגבירה את הזמינות והנגישות של מידע חיובי וזיכרונות חיוביים כלפי גירויים שמשרתים אותה, כך שמעריכים אותם בצורה יותר חיובית. באופן זה האדם מונחה להגביר את בחירותיו ההתנהגותיות באובייקטים ופעילויות שמקדמות את מטרותיו. פרגוסון הראתה כי תהליך "המוכנות ההערכתית" מתקיים כלפי מגוון מטרות. כך למשל, לאחר עירור מטרה של 'הצלחה אקדמית' השתפרו עמדות כלפי ספרים, ולאחר עירור מטרה של 'הרזיה' השתפרועמדות כלפי מכון כושר (2008.(Ferguson,,(Ferguson & Wojnowicz, 2011) מבחינה קוגניטיבית, פרגוסון ווג'נוביץ' הציעו 'מודלים של אינטראקציה בין ריבוי מערכות' Models') ('Multiple Interacting Systems "מ להסביר את ה"זרימה" ('Fluidity') והגמישות בין מטרות אסטרטגיות לבין עמדות אימפליציטיות. מטרות אסטרטגיות עכשוויות גורמות להשלכות של ייצוגים מנטאליים מהיררכיה גבוהה לתת אזורים מוחיים, שמאתרים קונספטים רלוונטיים למטרה ובאופן זה משנים את הקטגוריזציה של המידע והזיכרונות בהתאם למטרה ויוצרים הערכה אימפליציטית שמקדמת אותה. לסיכום, עפ"י ערוץ זה, ההקשר של מטרת עימות יגביר את הזמינות והנגישות של מידע וזיכרונות חיוביים כלפי כעס, כלומר מידע וזיכרונות של כעס בהקשר אדפטיבי (למשל, זיכרון בפעם בה כעסתי על מרצה והוא העלה לי את הציון). לפיכך ננבא כי העמדה האימפליציטית כלפי כעס תשתפר עבור נבדקים שהתנסו 13

בסיטואציית עימות. או במילים אחרות, מי שמתנסה בהקשר בו כעס הינו רגש אינסטרומנטלי להגשמת מטרותיו, יעריך כעס בצורה חיובית יותר. חלק שני- השלכות קוגניטיביות והתנהגותיות הרמון ג'ונס ושות' 2011) Gable, (Harmon- Jones, Harmon- Jones, Amodio & מצאו כי העמדה האקספליציטית כלפי רגשות ניבאה את הנטייה לגשת או להימנע מסיטואציות המעוררות את הרגש. בפרט, הם מצאו כי ככל שהעמדה כלפי כעס היא שלילית יותר, כך נעשה ניסיון משמעותי יותר להימנע מחשיפה לגירויים ויזואליים (תמונות) המעוררים כעס. בעוד שמחקרם עסק בעמדות אקספליציטיות המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין עמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין 'קוגניציה והתנהגות רלוונטיים. היכולת להעריך גירוי בצורה אוטומטית הינה הכרחית ע"מ להגיב במהירות, בתגובה לאיומים ולחיזוקים בסביבה (2009 Zayas,.(Ferguson & עמדות אימפליציטיות מספקות מידע רלוונטי במהירות ללא מאמץ מודע, לגבי תגובות התנהגותיות הולמות לסביבה החברתית. מסקירת הקשר בין משתנים התנהגותיים לבין עמדות אימפליציטיות, עולה כי מידת החיוביות של העמדה אימפליציטית כלפי אובייקט או פעילות צפויה להגביר את הנטייה לגשת ולבחור באובייקט העמדה או בפעילות ) ;2003 Olson, Fazio &.(Greenwald, Poehlman, Uhlmann & Banaji, 2009 ההשלכות ההתנהגותיות והקוגניטיביות של עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות ספציפיים טרם נחקרו. מבחינה התנהגותית, במחקרים קודמים עמדות אימפליציטיות שרלוונטיות לויסות עצמי נמצאו בעלות ערך ניבוי התנהגותי. כך למשל, נמצא כי עמדות אימפליציטיות כלפי חרדתיות ניבאו התנהגות חרדתית (2006 Asendorpf,,(Schnabel, Banse & עמדות אימפליציטיות כלפי אגרסיביות ניבאו התנהגות אגרסיבית בתגובה להתגרות 2010) Mason, (Richetin, Richarsdson & ועמדות אימפליציטיות כלפי (Talk) 'מאבק',(Fight) לעומת 'שיחה' ניבאו את מספר העבירות האלימות של שחקני הוקי במשחק.(Banse & Fischer, 2002) לפיכך, שערתי כי שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס יגביר את הנטייה להעדיף לכעוס, באופן שיתבטא בבחירה של גירויים מעוררי כעס. בפרט העדפת גירוי מעורר כעס בסיטואציה אינסטרומנטלית, כלומר סיטואציית עימות. ע"מ לבדוק זאת, לאחר מדידות העמדות האימפליציטיות, הנבדקים מילאו שאלון העדפה ובחירה של זיכרונות (2012 Ford,,(Tamir & אשר נועד להעריך העדפה לגירוי מעורר כעס לפני 14

מטלת עימות או מטלה נוספת שאינה עימות. שערתי כי ככל שהעמדה האימפליציטית כלפי כעס תשתפר לאחר העימות, כך תגבר ההעדפה של זיכרונות מעוררי כעס, לפני מטלת עימות נוספת. מבחינה קוגניטיבית, הערכה אוטומטית משרתת את היכולת לתת פשר לסביבה בצורה מיידית וללא מאמץ בין היתר עמדות אימפליציטיות נמצאו בעלות השפעה על תהליכי קבלת.(Ferguson & Zayas, 2009) Greenwald, Poehlman, Uhlmann & Banaji, 2009; Richetin & ) החלטות, שיוך וגיבוש רושם.(Richardson, 2008 לפיכך, שערתי כי שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס יגביר את מידת העוינות בהבניית סיטואציה עמומה. ע"מ לבחון זאת נעשה שימוש ב"מטלת ציפייה לעוינות" שנועדה לשקף תהליכי.(Bushman & Anderson, 2001) שיפוט, שיוך והערכה של סיטואציות הנבדק התבקש להשלים כיצד דמות בסיפור מגיבה לסיטואציה עמומה. ע"י בדיקת ההתנהגות, המחשבות והרגשות שהנבדק השלים, בחנתי באיזו מידה הנבדק נתן פשר עוין להתנהגות, למחשבות ולרגשות בסיטואציה עמומה. חלק שלישי- גורמי השפעה נוספים מאחר ומדובר במחקר ראשוני בתחום העמדות האימפליציטיות כלפי רגשות, רציתי לבדוק בנוסף לגורם המרכזי שמחקר הנוכחי הציע- אינסטרומנטליות של הרגש, האם ישנה השפעה לגורמים נוספים על העמדה הראשונית או או על שינוי העמדה האימפליצתטית כפי רגש. במידה וישנה בשפעה כזו ניתן לבחון האם היא ממתנת או מתווכת את הקשר בין אינסטרומנטליות של רגש או הקשר לבין שינוי עמדות כלפי רגש. מיומנות במטלה: פרגוסון (2008 (Ferguson, מצאה כי אחד הגורמים המשמעותיים שהשפיעו על הערכה חיובית של אובייקטים רלונטיים למטרה הוא מידת המיומנות של נבדקים במטרה. כך למשל, נבדקים בעלי ציוני SIT גבוהים יותר (כלומר, מיומנים יותר ביכולת אקדמית) הראו שיפור ניכר יותר בהערכת אובייקטים רלוונטיים למטרת הישגיות אקדמית. לפיכך, בחרתי לבחון האם מיומנותם של הנבדקים במשחקי מחשב השפיעה על מידת האינסטרומנטליות של כעס, או על העמדות האימפליציטיות כלפי כעס. לשם כך הנבדקים התבקשו להשיב על שאלה "כמה שעות שיחקו משחקי מחשב בממוצע בשבוע, בשלושת החודשים האחרונים?" במסגרת שאלון הפרטים הדמוגרפי. כעס כתכונה: במחקרים קודמים נמצא קשר בין "כעס כתכונה", כלומר המידה בה כעס אפיין באופן כללי את ההתנהגות, לבין עמדות אקספליציטיות כלפי כעס ) & Amodio Harmon Jones, Harmon Jones, לכן מעניין לבדוק האם ישנו קשר לעמדות אימפליצטיות ראשוניות כלפי כעס או קשר.(Gable, 2011 למידת השיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס, או שמא מדובר בסוג שונה של הערכה שאינו נקשר 15

Ford, ) לתכונה התנהגותית. כמו כן "כעס כתכונה" נקשר לתשומת לב מוגברת לחיזוקים ויזואליים Brunye, 2012.(Tamir, Gagnon, Taylor, & בהנחה שמידת האינסטרומנטליות מהווה חיזוק חיובי, מעניין לבדוק אם תהיה השפעה ל"כעס כתכונה" על מידת האינסטרומנטלית או על השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס. פרדיגמת המחקר הנוכחי חלק ראשון: שינוי עמדות אימפליציטיות המחקר הנוכחי הינו מחקר ראשוני בתחום שינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. במטרה להבין כיצד אינסטרומנטליות של רגש משפיעה על העמדה האימפליציטית כלפיו נערכה השוואה בשינוי של עמדות אימפליציטיות בקרב ארבע קבוצות, כמוצג בטבלה 1. עבור כל קבוצה נמדדו עמדות אימפליציטיות כלפי רגש (כעס או שמחה), לפני ואחרי שהנבדקים שיחקו במשחק מחשב (עימותי או לא עימותי), בו שיחקו תוך כדי האזנה למוזיקה מעוררת רגש (כעס או ניטראלי). כל קבוצה חולקה לשני סוגי סדר האזנה לקטעי המוזיקה כדי לאזן את ההשתפרות בעקבות אימון במשחק, כמוצג בטבלה 2. קבוצה 1, נועדה לבחון האם יש שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי רגש אינסטרומנטלי לאחר אינדוקציה של הרגש בהקשר אינסטרומנטלי. לשם כך, הנבדקים בקבוצה זו האזינו למוזיקה מכעיסה במהלך משחק IAT שמטרתו עימות, ומלאו מטלת כלפי כעס לפני ואחרי המשחק. לפי ההסבר הראשון, צפוי שיפור בעמדות כלפי כעס בקרב קבוצה זו כיוון שהנבדקים חוו התנסות ישירה ברגש אינסטרומנטלי. לפי גם ההסבר השני, צפוי שיפור בעמדות כלפי כעס בקרב קבוצה זו מכיוון שהנבדקים נחשפו להקשר אינסטרומנטלי של כעס. קבוצה 2, נועדה לבחון האם יש שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי רגש לאחר אינדוקציה של הרגש בהקשר לא אינסטרומנטלי. לשם כך, הנבדקים בקבוצה זו האזינו למוזיקה מכעיסה במהלך משחק IAT שמטרתו אינה עימות, אלא איסוף אובייקטים, ומלאו מטלת כלפי כעס לפני ואחרי המשחק. לא ציפיתי כי כעס יקדם מטרת איסוף. לפי ההסבר הראשון לא צפוי שיפור בעמדה האימפליציטית כלפי כעס מכיוון שהנבדקים לא התנסו בכעס בהקשר אינסטרומנטלי. גם לפי ההסבר השני לא צפוי שיפור בעמדות כלפי כעס מכיוון שהנבדקים לא נחשפו להקשר בו כעס אינסטרומנטלי. קבוצה זו נועדה לבדוק אפשרות שביצוע IAT כלפי כעס פעמיים משפר את העמדה האימפליציטית כלפי כעס, ללא קשר לאינסטרומנטליות 16

ישירה או הקשר אינסטרומנטלי. ע"י שלילת אפשרות זו רציתי לבדוק אם השיפור בעמדות האימפליציטיות הוא ספציפי לאינסטרומנטליות של הרגש. קבוצה 3, נועדה לבחון האם יש שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי רגש שלא עוררנו, לאחר אינדוקציה של רגש אינסטרומנטלי. לשם כך, הנבדקים בקבוצה זו האזינו למוזיקה מכעיסה במהלך משחק שמטרתו עימות, ומלאו מטלת IAT כלפי שמחה לפני ואחרי המשחק. בחרתי בשמחה מכיוון שמצד אחד היא דומה לכעס מבחינת עוררות ומוטיבציה להתקרבות ) Gable, Harmon Jones, Harmon Jones, Amodio & 2011). אך מצד שני לא מצופה לקדם מטרת עימות (2012 Ford,.(Tamir & לפי ההסבר הראשון לא צפוי שיפור בעמדות כלפי שמחה, מכיוון שהנבדקים לא התנסו בשמחה אינסטרומנטלית. לפי ההסבר השני לא צפוי שיפור בעמדות כלפי שמחה, מכיוון שהנבדקים לא נחשפו להקשר בו שמחה אינסטרומנטלית. קבוצה זו נועדה לבדוק אפשרות שהתנסות ברגש אינסטרומנטלי משפרת עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות אחרים. ע"י שלילת אפשרות זו רציתי לבדוק אם השיפור בעמדות האימפליציטיות הוא אקסקלוסיבי לרגש האינסטרומנטלי. קבוצה 4, נועדה לבחון האם יש שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי רגש בהקשר אינסטרומנטלי, ללא אינדוקציה של רגש. לשם כך הנבדקים בקבוצה זו האזינו למוזיקה ניטראלית במהלך משחק שמטרתו עימות ומלאו מטלת IAT כלפי כעס, לפני ואחרי המשחק. לפי ההסבר הראשון לא צפוי שיפור בעמדות כלפי כעס מכיוון שהנבדקים לא התנסו ברגש בהקשר אינסטרומנטלי. לעומת זאת, עפ"י ההסבר השני, צפוי שיפור בעמדות כלפי כעס מכיוון שהנבדקים נחשפו להקשר בו כעס אינסטרומנטלי. כאמור, העמדות האימפליציטיות כלפי רגש של כל אחת מהקבוצות נמדדו לפני ואחרי המטלה והאינדוקציה הרגשית של כל קבוצה. לאחר המדידות, יצרתי מדד של שיפור עמדות אימפליציטיות שהתבסס על ההפרש בין העמדה האימפליציטית השנייה האימפליציטית הראשונית (שנמדדה לפני המטלה). (שנמדדה אחרי המטלה) לבין העמדה ע"מ לבדוק האם התנסות ישירה באינסטרומנטליות של כעס, שיפרה את עמדתם האימפליציטית כלפי כעס בדקתי את השיפור בעמדה האימפליציטית כלפי כעס בקרב קבוצה 1 לעומת השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי רגשות בשאר הקבוצות. ההסבר הראשון ניבא שהשיפור בקבוצה 1 יהיה מובהק, וכי הוא יהיה משמעותי יותר מהשיפור בעמדות אימפליציטיות בקרב קבוצות 2-4 שלא חוו ישירות רגש 17

אינסטרומנטלי. כמו כן, ההסבר הראשון ניבא כי מידת האינסטרומנטליות של כעס בקבוצה 1 תנבא את מידת השיפור בעמדות כלפי כעס בקרב קבוצה זו. ע"מ לבדוק האם התנסות בהקשר אינסטרומנטלי של כעס שיפרה את עמדתם האימפליציטית של נבדקים כלפי כעס, בדקתי את השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס בקרב נבדקים ששיחקו משחק עימות, לעומת השיפור בעמדה האימפליציטית כלפי כעס ללא הקשר עימות ולעומת השיפור בעמדה כלפי שימחה לאחר הקשר עימות. ההסבר השני ניבא כי השיפור בקבוצות 1 ו- 4, יהיה מובהק ומשמעותי יותר מהשיפור בקבוצות 2 ו -3. חלק שני: השלכות התנהגותיות וקוגניטיביות ע"מ לבדוק אם שינוי מיידי בעמדות אימפליציטיות כלפי רגש השפיע על קוגניציה והתנהגויות מיידיים, נבדקו הקשרים בין מידת השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס, לבין המידה בה נבדקים העדיפו זיכרונות מעוררי כעס לפני משחק נוסף. לשם כך הנבדקים מלאו שאלון העדפת זיכרונות רגשיים ) Tamir, Gross, 2008 (Mitchell & בהם דרגו איזה זיכרונות היו מעדיפים לכתוב במידה וישחקו פעם נוספת במשחק המחשב. כמו כן, נבדק הקשר בין שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין המידה בה נבדקים Bushman & ) פירשו סיטואציה עמומה כעוינת. לשם כך, הנבדקים מלאו מטלת ציפייה לעוינות,(Anderson, 2001 שנועדה לבדוק באיזה מידה הם מפרשים סיטואציה עמומה כעוינת. חלק שלישי: גורמי השפעה נוספים במטרה לבדוק את ההשפעה של גורמים נוספים, הנבדקים התבקשו להשיב בשאלון פרטים דמוגרפי על בממוצע כמה שעות אתה משחק במחשב בשבוע בחודשים האחרונים? שעות". מספר השאלה: " השעות הממוצע נועד לייצג ניסיון קודם ומיומנות במשימה, אשר השפעתם על מידת האינסטרומנטליות של כעס בעימות ועל עמדות אימפליציטיות כלפי כעס נבדקה.,IAT כמו כן, לאחר משחק המחשב, מדידות ה- והמדדים ההתנהגותיים והקוגניטיביים, הנבדקים התבקשו לענות על שאלון "כעס כתכונה" (1983 Crane,.(Spielberger, Jacobs, Russell, & זאת ע"מ לבדוק האם היה קשר בין הציון הממוצע בשאלון לבין מידת האינסטרומנטליות של כעס ולבין עמדות אימפליציטיות כלפי כעס. 18

שיטה נבדקים (Mage=25.2 משתתפים (108=N, בנים בלבד, מהאוניברסיטה העברית בירושלים התנדבו להשתתף בניסוי בתמורה לחתימה עבור שעות השתתפות בניסויים, או עבור תמורה כספית של 30 ש"ח. כלים מטלת IAT רגש: מטלה שנועדה להעריך עמדה אימפליציטית כלפי רגשות ע"י מיון ושיוך קטגוריאלי (2003 Banaji,.(Greenwald, Nosek & במסגרת המטלה הממוחשבת, כל נבדק התבקש למיין ל"טוב" "רע" או מונחים ניטראליים ומונחים שקשורים לרגש, שאת העמדה האימפליציטית כלפיו ביקשתי להעריך- כעס או שימחה. כל קטגוריה כללה חמישה פריטים. הקטגוריה 'כעס' כללה את המונחים 'כעס', 'זעם', 'עצבנות','עוינות' מה'. ו- ח' הקטגוריה 'שמחה' כללה את המונחים 'שמחה', 'אושר', 'עליזות',.3 'עליצות' ו -'חדווה'. עבור כל רגש, הנבדקים שבעה עברו בלוקים ניסויים, כמוצג בטבלה הבלוק הראשון, השני והחמישי שימשו לאימון. בנתונים אלה לא נעשה שימוש בניתוח. בבלוקים השלישי והרביעי היה על הנבדק לשייך את המונחים של הרגש לקטגוריה 'רע' ואת המונחים הניטראליים (רהיטים) לקטגוריה 'טוב'. הבלוקים השישי הפוכים היו והשביעי כלומר היה על הנבדק לשייך את המונחים של הרגש לקטגוריה טוב ואת המונחים הניטראליים לקטגוריה רע. בבלוקים השלישי והשישי היו 20 חזרות. בבלוקים הרביעי והשביעי היו 40 חזרות. כאשר הנבדק עשה טעות, הופיעה הודעת טעות במרכז המסך, והנבדק התבקש לתקן את טעותו. ע"מ לחשב את ציון העמדה האימפליציטית כלפי הרגש, בשלב ראשון 4 חושב ההפרש בין זמני התגובה של בלוק 7 (רגש או טוב) לבין זמני התגובה של בלוק (רגש או רע) וההפרש בין זמני התגובה של בלוק 6 (רגש או טוב) לבין זמני התגובה של בלוק 3 (רגש או רע). כל אחד מההפרשים חולק בסטיית התקן של שני הבלוקים הרלוונטיים. לאחר מכן חושב הממוצע בין שני ההפרשים וממוצע זה הוא ציון העמדה האימפליציטית כלפי הרגש (כך שככל שהציון גבוה העמדה כלפי הרגש חיובית). בהפקת ציוני ה- IAT הושמטו תגובות בעלות זמן תגובה הנמוך מ- 400 מילי- שניות ותגובות בעלות זמן תגובה הגבוה מ- 10,000 מילי שניות (2003 Banaji,.(Greenwald, Nosek & במחקר הנוכחי, עבור מדידות כלפי כעס בפעם הראשונה, כלפי כעס בפעם השנייה, IAT כלפי שמחה בפעם IAT IAT הראשונה ו- IAT כלפי שמחה בפעם השנייה, נמצאו ציוני אלפא קרונבך של: 0.59, ו- 0.14,,0.63, 0.66 בהתאמה. 19

משחק מחשב 2004" "UNREAL TOURNAMENT - משחק יריות במחשב שנועד לדמות מצב עימות מטרת השחקן היא להרוג כמה שיותר אויבים ולהימנע מהרג על.(Tamir, Mitchell & Gross, 2008) ידם. השחקן נע באמצעות החצים והעכבר במסך שמדמה גרפיקה תלת ממדית. לאורך המשחק צצות במקומות לא קבועים במסך דמויות של אויבים אשר יורות לעבר השחקן ופוסלות אותו. בידי השחקן כלי נשק שיורה בלחיצה על העכבר. במרכז המסך כוונת דרכה עליו לירות במטרה להרוג את אויביו. כל נבדק שיחק במשך חמש עשרה דקות שכללו שלושה סיבובים בני חמש דקות. ציונו בכל סיבוב הופק ממספר האויבים שהרג במשך הסיבוב. משחק מחשב -"UNREAL TOURNAMENT 2004"- Presents Mode גרסה של משחק המחשב אשר "2004 "UNREAL TOURNAMENT פותחה במטרה לשמש גירוי דומה ככל האפשר למשחק העימות, ללא עימות. בגרסת המתנות במקום אויבים ויריות ישנן אריזות מתנה שהשחקן צריך לאסוף. כלומר המשחק זהה בגרפיקה ובכל פרט לגרסה המקורית, מלבד המטרה שאיננה עימות אלא איתור ואיסוף. (פותח ע"י al., 2011.(Tamir, et. ציונו של הנבדק הופק ממספר המתנות שאסף בכל סיבוב. קטעי מוזיקה ii מעוררי רגשות- בניסוי פיילוט שנערך (16=n), דירגו נבדקים את תגובתם הרגשית לקטעי מוזיקה בסולם שנע מ- 1 ("כלל לא") עד 9 ("במידה רבה") עבור רגשות שונים על בסיס שאלון מתורגם מ: Gross, 2007.Rottenberg, Ray & (ראה נספח 2). דירוגי הרגש בארבעת הקטעים שנבחרו לניסוי, מוצגים בטבלה 4. במטרה לא לעורר רגשות חזקים, נבחרו שלושה קטעים שדורגו כמעוררי רמות נמוכות של כעס, שמחה, עצב ופחד. הקטעים הניטראליים שנבחרו היו- " Treefingers "בביצוע "Radiohead" (2:10 דקות), "First 2:20) "Kaki King" בביצוע "Can the Gwot Save דקות), ו-"? Us 1:19) "Four Tet" בביצוע, Thing" דקות). במטרה לעורר כעס, נבחר קטע אחד שדורג כמעורר רמות גבוהות של כעס ורמות נמוכות של שמחה פחד ועצב. הקטע המכעיס שנבחר היה-" Resist "Refuse\ בביצוע "Sepultura" (3:17 דקות). שאלון פרטים דמוגרפיים (נספח שאלון פרטים דמוגרפיים שכלל שאלה על ניסיון קודם במשחקי -(1 מחשב. 20

שאלון בחירת זיכרונות (נספח 3) - שאלון בו כל נבדק התבקש לדרג עד כמה היה מעדיף להיזכר בזיכרונות מעוררי רגשות (שמחה, כעס, או רגש ניטראלי). הדירוג התבצע בסולם שנע מ- 1 (=כלל לא) ועד 7 (=במידה רבה מאוד). לאחר מכן, התבקש כל נבדק לבחור 2 מבין 6 הזיכרונות, בהם היה מעדיף להיזכר. הזיכרונות הופיעו בסדר רנדומאלי עבור כל נבדק באמצעות תוכנת המחשב "אי פריים". בשאלון נעשה שימוש לבחינת העדפות רגשיות במחקרים קודמים 2008) Gross, (Tamir, Mitchell &. מטלת ציפייה לעוינות (נספח 4)- כל נבדק קרא קטע קצר שמתאר תאונת דרכים ואחריו התבקש להשלים כיצד הדמות המרכזית תתנהג. הוא התבקש להשלים 5 פריטים שהדמות תגיד או תעשה, חמישה פריטים שהדמות תחשוב וחמישה פרטים שהדמות תרגיש. המטלה נועדה לבחון ציפייה לעוינות. לאחר השלמתה מקודדים עיוורים למטרות הניסוי קודדו את מידת הכעס שמבטאות ההתנהגויות, המחשבות, והרגשות שכל נבדק השלים. כל פריט - קודד כ: 0- לא עוין או - 1 עוין, (ראה נספח 9). ) Anderson, Bushman & 2001). במחקר הנוכחי נמצאה אלפא קרונבך של 0.49. דירוג רגשות כלפי קטעי המוזיקה (נספח 2)- כל נבדק האזין ל- 40 שניות מתוך קטעי המוזיקה שהושמעו בניסוי והתבקש לדרגם באמצעות שאלון שנועד התגובה את לבחון הרגשית של הנבדקים למוסיקה ע"י Rottenberg, Ray & Gross, דירוג העוצמה של רגשות שונים מ- 1 ("כלל לא") עד 9 ("במידה רבה") ) 2007). קטעי המוזיקה הושמעו בסדר רנדומאלי באמצעות תוכנת מחשב (אי פריים). במחקר הנוכחי, עבור דירוג פריטי השמחה נמצאה אלפא קרונבך 0.81. של עבור דירוג הפריטים הניטראליים נמצאה אלפא קרונבך של 0.77. עבור דירוגי פריטי הכעס נמצאה אלפא קרונבך של 0.90. שאלון כעס כתכונה- TAS) (The Trait Anger Scale (נספח 6) - שאלון שנועד למדוד הבדלים בין אישיים בתדירות ובעוצמה של חוויות כעס לאורך זמן (1983 Crane,.(Spielberger, Jacobs, Russell, & הסולם כולל עשרה היגדים אותם נבדקים מתבקשים לדרג בסולם שנע מ -1 (כמעט אף פעם) עד 4 (כמעט תמיד). ציונו מחושב ע"י ציון ממוצע של כל התגובות. מהימנות פנימית של שאלון כעס כתכונה נעה בין 0.81 ל- (1988 0.91.(Spielberger, במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות פנימית אלפא קרונבך של 0.81. שאלון משוב (נספח 7) כל הנבדקים נתבקשו להשיב על מספר שאלות לגבי תחושתם במהלך הניסוי ולגבי מה הניסוי בדק לדעתם ע"מ לבדוק אם היו נבדקים שהיו ערים למטרת הניסוי. 21

ה 5 ה 5 הליך: לנבדקים נאמר כי מטרת הניסוי היא לבדוק מה מנבא ביצוע של שתי מטלות בו זמנית. הנבדקים חולקו בצורה רנדומאלית לארבע קבוצות ולשני סדרים של האזנה לקטעי מוזיקה מעוררת רגש במהלך משחק המחשב (טבלאות 1-2). הקבוצות חולקו לפי סוג העמדות האימפליציטיות שנמדדו (כעס או שימחה), סוג המשחק בו שיחקו (עימות או לא עימות) סוג המוזיקה לה האזינו במהלך המשחק (מכעיסה או ניטראלית). טבלה 2 מציגה את החלוקה לקבוצות. כל קבוצה נחלקה ל- 2 סוגי סדר של האזנה לקטעי המוזיקה (כך שהנבדקים האזינו לקטע מעורר כעס בסיבוב הראשון, או קטע מעורר כעס בסיבוב השני של המשחק). זאת ע"מ לקחת בחשבון ולאזן את "אפקט האימון" שמשמעו כי צפוי להתרחש שיפור בביצוע במשחק לאורך זמן כתוצאה מאימון. בקבוצה 4 בה לא הושמע קטע מעורר כעס, נערכה החלפה בסדר ההאזנה בין הקטע הניטראלי שהושמע לכל הקבוצות,"Treefingers") בביצוע ("Radiohead" לבין הקטע הניטראלי שהושמע רק בה Us?"),"Can the Gwot Save בביצוע King".(Kaki טבלה 3 מציגה את שני סוגי סדר ההאזנה. כל נבדק תחילה מילא שאלון דמוגרפי שכלל שאלות לגבי ניסיון קודם במשחקי מחשב וממוצע שעות משחק בשלושת החודשים האחרונים (ראה נספח 1) ע"מ לבדוק האם הניסיון במשחקי משחשב, השפיע על IAT הביצוע העמדות על או במשחק של הנבדק. אחר כך, התבקשו הנבדקים מטלת למלא בהתאם לקבוצתם. לנבדקים נאמר כי מטרת המטרה למדוד זמני תגובה. לאחר מכן שיחקו במשחק מחשב, בהתאם לקבוצתם והאזינו לקטעי מוזיקה בהתאם לקבוצתם. הנסיין הקריא את ההוראות למשחק (ראה נספח 5) והפעיל את משחק המחשב שנמשך 15 דקות. 5 הדקות הראשונות היו 'אימון', עבור כל הנבדקים. מטרתן הייתה ליצור היכרות ראשונית עם המשחק. במהלך האימון כל הנבדקים האזינו לקטע מוזיקה ניטראלי דקות הבאות היו 'סיבוב 1' ו - דקות האחרונות היו 'סיבוב 2'. לאחר.("First Thing", by Four Tet) ה'אימון' הנסיין נכנס לחדר, כתב את תוצאות האימון, והחליף למוזיקה של 'סיבוב 1',בהתאם לקבוצה '2 '1 'סיבוב לאחר ולסדר. הנסיין נכנס לכתוב את תוצאות הסיבוב ה- 1 ולהחליף למוזיקה של 'סיבוב 2' הנסיין בהתאם לקבוצה 'סיבוב לאחר ולסדר. נכנס לכתוב את תוצאות סיבוב 2 ולסגור את המשחק. לאחר משחק המחשב כל נבדק התבקש למלא פעם נוספת את מטלת ה- IAT כלפי הרגש שמילא לפני המשחק. לאחר מילוי מטלת ה-,IAT נאמר לנבדקים כי בשלב הבא המחשב יגריל באופן רנדומאלי את מחציתם למלא שאלונים ואת מחציתם לכתוב זיכרונות ולאחר מכן לשחק שוב כמה שיותר טוב במשחק המחשב בו שיחקו. כל הנבדקים התבקשו למלא "שאלון העדפת זיכרונות" (ראה נספח 3) למקרה שיהיו בקבוצה של הזיכרונות ומשחק המחשב. הצגת הנושא כהגרלה נועדה ליצור עבורם מצב של אפשרות 22

ע) מוחשית שישחקו שוב, במטרה לבחון את ההעדפות הרגשיות שלהם מבלי לחשוף את מטרת הניסוי ומבלי לתת להם לשחק שוב במחשב באמת. לאחר שמילאו את העדפותיהם נאמר להם כי הוגרלו לקבוצת השאלונים. הם התבקשו להשלים "מטלת ציפייה לעוינות" (ראה נספח 4). לאחר מכן הנבדקים התבקשו להאזין לארבעת קטעי המוזיקה מהניסוי ולהשלים "שאלון תגובה רגשית" (ראה נספח 2) עבור כל אחד מהקטעים. אחר כך הנבדקים מילאו "שאלון כעס כתכונה" (ראה נספח 6) כדי לבדוק האם המידה בה כעס מאפיין אותם כתכונה קשורה לביצוע או לעמדות. בסיום הניסוי הנבדקים השיבו לשאלון משוב (ראה נספח 7 "מ לבדוק האם חשדו במטרת הניסוי. תוצאות: נבדק אחד חשד במטרת הניסוי והושמט מניתוח הממצאים. בדיקת מניפולציה השפעה רגשית של קטעי המוזיקה: ע"מ לבדוק האם המוזיקה שנועדה לעורר כעס עוררה כעס, נערכה השוואה בין דירוגי הכעס של הקטע שנועד לעורר כעס ובין ממוצע דירוגי הכעס של הקטעים שנועדו לעורר (N=107) תחושה ניטראלית. דירוגי הכעס ממוצע של כלל הנבדקים עבור הקטע שנועד לעורר כעס.M=3.24, SD= 2.38 בביצוע,"Sepultura" היה ממוצע דירוג הכעס של הקטעים "Refuse\ Resist" "Treefingers" שנועדו לעורר רגשות ניטראליים - בביצוע "Radiohead","First Thing", בביצוע " Four t M=1.70, SD=1.1 בביצוע King","Kaki היה.במבחן מזווג "Can the Gwot Save ו-"? Us "Tet שהשווה בין ממוצעי דירוג הכעס, נמצא שהקטע שנועד לעורר כעס, אכן עורר יותר כעס מאשר שלושת הקטעים שנועדו להיות ניטראליים 05.>p,1.54=M.,6.73=t השפעת כעס על הביצוע: ע"מ לבדוק כיצד כעס השפיע על הביצוע במשחקי המחשב, נערכה השוואה בין הביצוע במהלך ההאזנה למוזיקה מעוררת כעס לבין הביצוע במהלך האזנה למוזיקה ניטראלית, בכל קבוצה. בקבוצה 1 נמצאה מגמת שיפור לא מובהקת במספר ההריגות במוזיקה מכעיסה (17.3=M) לעומת מספר ההריגות במוזיקה ניטראלית (15.08=M),,1.66=t. 10.=p בקבוצה 2, לא נמצאה השפעה על מספר.t=-.56, p=.58,(m=21.55) המתנות שנאספו במוזיקה מכעיסה (20.74=M) לעומת מוזיקה ניטראלית בקבוצה 3, לא נמצאה השפעה על מספר ההריגות במוזיקה מכעיסה (15.96=M) לעומת מוזיקה ניטראלית.t=-.53, p=.60,(m=16.54) 23

השפעת הסדר: ע"מ לבדוק כיצד השפיע סדר הסיבובים על הביצוע במשחקי המחשב, נערכה השוואה בין הביצועים בסיבוב הראשון לבין הביצועים בסיבוב השני. נמצא כצפוי, אפקט אימון במשחק העימות- M=2.78, כלומר מספר ההריגות בסיבוב השני היה גדול יותר מאשר מספר ההריגות בסיבוב הראשון.M=1.85, t=1.30, p=.20 במשחק איסוף המתנות, נמצאה מגמת אימון לא מובהקת.t=4.33, p<.05 כאמור אפקט האימון נלקח בחשבון וע"מ לאזן אותו הנבדקים חולקו לשני תנאי סדר האזנה לקטעי המוזיקה. חלק 1: שיפור עמדות אימפליציטיות ע"מ לבחון את שני ההסברים החלופיים לשיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגש, נערכה בשלב הראשון השוואה בין ציון ה- IAT הראשון לבין ציון ה- IAT השני, בקרב כל קבוצה ע"י מבחני t. טבלה 5 מציגה את העמדות האימפליציטיות כלפי רגש של כל קבוצה לפני ואחרי משחק המחשב ואת מבחני t שהשוו t=3.31, p<.05 1 נמצא כי ביניהן. בקבוצה העמדה האימפליציטית כלפי כעס השתפרה באופן מובהק,22.=M,. בקבוצה 2 לא נמצא שינוי מובהק בעמדה האימפליציטית כלפי כעס, 42.=p,81.=t, בקבוצה 3 4 לא נמצא שינוי מובהק בעמדה האימפליציטית כלפי שמחה, 46.=p,75.=t, ובקבוצה לא נמצא שינוי.(1 t=1.00, p=.32 מובהק בעמדה האימפליציטית כלפי כעס (כפי שניתן לראות בגרף בשלב הבא נערך קונטרסט שהשווה את מידת השיפור בעמדות אימפליציטיות של קבוצה 1 למידת השיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי רגשות בקרב יתר הקבוצות (2-4). נמצא כי השיפור בקבוצה 1 גדול יותר באופן מובהק בהשוואה לשאר הקבוצות 05.=p,1.93=t. מידת האינסטרומנטליות: ע"מ לבדוק את הקשר בין מידת האינסטרומנטליות של כעס בעימות לשיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס נערך מתאם פירסון בקרב קבוצה 1. טבלה 6 מציגה את המתאמים בין עמדות אימפליציטיות לבין אינסטרומנטליות כעס בעימות. בשונה מההשערה של ההסבר הראשון לשיפור בעמדות, לא נמצא קשר מובהק בין מידת האינסטרומנטליות של כעס לבין השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס, 53.=p,13.-=r. יחד עם זאת, נמצא מתאם חיובי בין מידת האינסטרומנטליות r=0.54, p<.01 של כעס בעימות לבין העמדה האימפליציטית כלפי כעס הראשונה לפני (עוד העימות), ומתאם חיובי בין אינסטרומנטליות כלפי כעס לבין העמדה השנייה כלפי כעס, 05.>p,40.=r. 24

חלק שני: השלכות קוגניטיביות והתנהגותיות זיכרונות מכעיסים: ע"מ לבדוק את הקשר בין שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין בחירה בגירויים מעוררי כעס, נבדקו הקשרים בין השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס, לבין ציון העדפת זיכרונות מעוררי כעס וציון בחירה בזיכרונות מעוררי כעס, באמצעות מתאמי פירסון. ציון העדפת זיכרונות מעוררי כעס, הופק ע"י ממוצע שנערך בין דירוגי ההעדפה של כל נבדק עבור שני הזיכרונות מעוררי הכעס בשאלון "העדפת זיכרונות". ציון הבחירה בזיכרון מכעיס הופק ממספר הזיכרונות המכעיסים שהנבדק (2 בחר להיזכר בהם (0,1 או, ב"שאלון העדפת זיכרונות". בשונה ממה שציפיתי, לא נמצאו קשרים מובהקים בין שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין העדפה ובחירה בזיכרונות מעוררי כעס. המתאמים בין שיפור עמדות כלפי כעס לבין העדפה ובחירה בזיכרונות מעוררי כעס מוצגים בטבלה 6. ציפייה לעוינות: ע"מ לבדוק את הקשר בין השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס לבין עלייה בקוגניציות עוינות, נבדקו הקשרים בין השיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין הציונים במטלת ציפייה לעוינות באמצעות מתאמי פירסון. הציונים במטלת ציפייה לעוינות הופקו ע"י קידוד הפריטים העוינים שכל נבדק הציע בכל קטגוריה בנפרד (מעשים, מחשבות ורגשות) וציון כולל למטלה שנוצר ע"י סכימה של שלושת הקטגוריות (למפתח הקידוד, ראה נספח 9). בשונה ממה שציפיתי, לא נמצאו קשרים מובהקים בין שיפור בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין מידת העוינות במטלת ציפייה לעוינות. המתאמים בין השיפור בעמדה כלפי כעס לבין ציון "אמר\ עשה", ציון "חשב", ציון "הרגיש" וציון "כולל" מוצגים בטבלה 6. חלק שלישי: גורמי השפעה נוספים ע"מ לבדוק את השפעת ממוצע השעות ששיחק הנבדק במחשב בחודשים האחרונים והשפעת המידה בה כעס מאפיין את הנבדק כתכונה אישיותית, בדקתי את הקשר בין משתנים אלו לבין עמדות כלפי כעס וביצוע במשחק מחשב, באמצעות מתאמי פירסון. ממוצע שעות משחק במחשב: לא נמצאו קשרים מובהקים בין ממוצע שעות משחק במחשב בשלושת החודשים האחרונים לבין העמדות האימפליציטיות או כלפי כעס הביצוע במשחק העימות. המתאמים מוצגים בטבלה 7. כעס כתכונה: לא נמצאו קשרים הציון בין מובהקים הממוצע בשאלון "כעס כתכונה" העמדות לבין האימפליציטיות כלפי כעס או הביצוע במשחק המחשב. המתאמים מוצגים בטבלה 7. 25

דיון: כעס הוא רגש לא מהנה (2008 Ford,,(Tamir, Mitchell & בעל ערך שלילי והעמדות האקספליציטיות כלפיו, שליליות בממוצע 2011) Gable,.(Harmon Jones, Harmon Jones, Amodio & אך למרות שעל כעס פי רוב, איננו רגש שנעים לנו לחוות, כעס הינו רגש אינסטרומנטלי שיכול לסייע למטרותינו בסיטואציית עימות 2012) Ford,.(Tamir & בעבר נמצא שאנשים העדיפו לחוש רגשות לא מהנים,.(Tamir, 2009) כשהללו היו קידמו את מטרתם מהמחקר הנוכחי עלה כי התנסות ברגש בהקשר אינסטרומנטלי שיפרה את העמדה האימפליציטית כלפיו. מידע זה יכול לפתוח פתח לתהליכי הלמידה שבבסיס ויסות רגשות אינסטרומנטלי. שיפור עמדות אימפליצטיות כלפי כעס הממצאים העכשוויים מציעים אפשרות מעניינת בנוגע לאופן בו עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות מתגבשות ומשתנות לאורך החיים. במחקר נמצא שעמדות אימפיליציטיות כלפי כעס השתפרו לאחר התנסות ישירה בכעס בהקשר אינסטרומנטלי. השיפור בעמדות היה ספציפי ואקסקלוסיבי להתנסות אינסטרומנטלית, כפי שניתן ללמוד מכך שהעמדה האימפליציטית כלפי כעס לא השתפרה לאחר התנסות בכעס בהקשר שאינו אינסטרומנטלי ומכך שהעמדה האימפליציטית כלפי שמחה לא השתפרה לאחר התנסות בכעס בהקשר אינסטרומנטלי. הממצאים הנוכחיים תואמים את ההסבר הראשון שמחקר זה הציע. לפי הסבר זה, במהלך ההתנסות בכעס בהקשר אינסטרומנטלי, התרחשה למידה אימפליציטית של אסוציאציות ונוצרו קישורים חדשים בין "כעס" לבין "טוב". המנגנון העיקרי שדרכו נלמדות אסוציאציות חדשות הוא תהליך 'הערכה מותנית', בו מוצמד אובייקט העמדה- במקרה זה- כעס לגירוי בעל ערך רגשי- במקרה זה - ערך רגשי חיובי כתוצאה מההקשר האינסטרומנטלי. דפוס השיפור שנמצא לא תואם את ההסבר השני שמחקר זה הציע., לפי ההסבר השני חשיפה להקשר בו הרגש אינסטרומנטלי תשפר את העמדות האימפליצטיות כלפי רגש. במחקר הנוכחי לא נמצא שיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס בקרב נבדקים ששיחקו במשחק עימות והאזינו למוזיקה ניטראלית. 'APE- Associative Propositional Evaluation ) בהתאם למודל ההערכה האסוציאטיבית - שיוכית (Model' של גאורנסקי ובודנהאוזן (2006 Bodenhauzen,,(Gawronski & עמדה אימפליציטית מהווה בסיס רגשי של הערכה. במקרה של עמדה כלפי כעס יש לעמדה אימפליציטית חשיבות מיוחדת מכיוון שעפ"י המודל, עמדות אקספליציטיות יהיו תואמות לעמדות אימפליציטיות במקרים בהם הרגש הבסיסי 26

כלפי אובייקט העמדה תואם את המידע והדרישות החברתיות לגבי אובייקט העמדה. בשל הדימוי החברתי השלילי של כעס וקישורו לאלימות, ניתן לשער כי עמדות אימפליציטיות כלפי כעס תהינה שונות מהעמדות האקספליציטיות כלפיו. העובדה שעמדה אימפליציטית, כלומר הקישור האסוציאטיבי בין "כעס" ל"טוב", השתפרה באופן משמעותי רק עבור נבדקים שעבורם כעס התאים להקשר כלומר שירת את מטרתם, מציעה כי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות נרכשות ומשתנות כפונקציה של התנסות ברגשות בהקשרים אינסטרומנטליים. כאמור, ממצאי המחקר מגבים את ההסבר הראשון של למידה ישירה, אשר נסמך על למידה אימפליציטית על סמך התנסות. למידה אימפליציטית הינה מערכת למידה מהירה, נטולת מאמץ, שמאפשרת להפיק מידע מהסביבה ללא כוונה, פיקוח, ולעתים אף ללא מודעות לתהליך הלמידה (לסקירה ראה, & Frensch.(Ru nger, 2003 למידה מסוג זה מאפשרת לתעדף גירויים בהתאם לרלוונטיות שלהם כלפי המשימה (2010 Poletiek,.(Van den Bos & במקרה זה, כאמור, למידה אימפליציטית גרמה לנבדקים לתעדף כעס בצורה גבוהה יותר כאשר הוא שרת את מטרתם. תהליכי למידה אימפליצטים אלו עשויים לשפוך אור על תהליכי ויסות רגשי סמויים ואוטומטיים (2007 Gross, (Mauss & שמובילים לויסות רגשות אינסטרומנטלי, כלומר להעדפת רגשות שמשרתים מטרות, בהתאם להקשר (2009.(Tamir, מידת האינסטרומנטלית ושיפור עמדות בשונה ממה שציפיתי, במסגרת ההסבר הראשון לשינוי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות, לא נמצא קשר בין מידת האינסטרומנטליות של כעס בעימות לבין השיפור בעמדות האימפליציטיות כלפי כעס. אפשרות אחת היא שהמידה בה הכעס שרת בפועל את מטרת הנבדק איננה הגורם לשיפור העמדה. יתכן שעצם החשיפה לתחושת הכעס בהקשר אינסטרומנטלי ומתגמל גורמת לשיפור עמדות כלפי כעס, קשר ללא למידה בה הכעס קידם את מטרת העימות. אפשרות אחרת היא שהקשר החיובי המובהק שנמצא בין מידת האינסטרומנטליות של כעס בעימות, לבין העמדה הראשונה כלפי כעס הגבילה את מידת השיפור האפשרי עבור נבדקים אלו ב"אפקט תקרה", כלומר שמלכתחילה העמדות היו חיוביות והיה קשה לראות שיפור בשל כך. כתוצאה מכך, יתכן שלא נמצא קשר בין מידת האינסטרומנטליות לבין מידת השיפור בעמדות. הממצאים העכשוויים מראים שמי שכעס שרת את מטרותיו, ככל הנראה למד זאת בעבר, כך שמלכתחילה הוא העריך כעס בצורה יותר חיובית. באופן זה, העובדה שעל אף המתאם הראשוני בין אינסטרומנטליות לבין עמדות כלפי כעס, חל שיפור משמעותי בעמדות כלפי כעס לאחר ההתנסות בעימות, מחזקת את ההסבר הראשון. זאת מכיוון שלמרות שמלכתחילה היו עמדות ראשוניות גבוהות יחסית כלפי כעס בקרב 27

מי שכעס שירת אותו יותר, עדיין העמדה כלפי כעס השתפרה בצורה ניכרת בקרב כלל הנבדקים שחוו כעס בעימות. ע"מ להעמיק את ההבנה של המנגנון דרכו משתפרת העמדה האימפליציטית כלפי כעס ואת התפקיד שמידת האינסטרומנטליות ממלאת בתהליך זה, יש צורך להמשיך ולחקור איזה רכיב בהערכה של כעס השתפר בעקבות החשיפה לכעס בהקשר אינסטרומנטלי. מעניין למשל לבדוק האם המידה האימפליציטית בה כעס נחווה כרגש נעים השתפרה או האם המידה האימפליציטית בה כעס נחווה כרגש יעיל השתפרה. השלכות קוגניטיביות והתנהגותיות המחקר הנוכחי לא מצא קשר בין שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין הבניית סיטואציה עמומה כעוינת או בחירה התנהגותית בזיכרונות מעוררי כעס לפני עימות. אפשרות אחת היא ששיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס איננו גורם לשינויים התנהגותיים וקוגניטיביים מהסוג שבחנתי. כפי יתכן, שגאורונסקי ובודנהאוזן הציעו 2006) Bodenhauzen,,(Gawronski & שרכיב ההערכה הבסיסי האימפליציטי החיובי יותר כתוצאה מהשיפור בעמדה האימפליציטית, אינו בא לידי ביטוי בהתנהגות מודעת גלויה בשל סתירות בינו לבין תהליכי יחוס ושיוך מידע חברתי אקספליציטי לגבי כעס. אפשרות שנייה היא כי המדדים בהם בחרתי לא היו מספיק חזקים. מהימנותה של מטלת ה"ציפייה לעוינות" בקרב המדגם הנוכחי הייתה נמוכה, מה שיכול להצביע על בעיה בפירוש הממצאים ובתוקפם. כמו כן, יתכן כי האופן בו הוצג שאלון "העדפת הזכרונות" לא היה מספיק מוחשי. כחלק מסיפור כיסוי, לנבדקים נאמר כי המחשב יגריל את חלקם לשחק שוב במשחק מחשב ואת חלקם למלא שאלונים. יתכן כי אפשרות זו לא הייתה מספיק מציאותית עבורם ולא עוררה בהם מספיק מוטיבציה להצליח במשחק המחשב. מחקר שבחן העדפה של גירויים מעוררי כעס לפני סיטואציית מו"מ הראה כי נבדקים העדיפו גירויים מעוררי כעס לפני עימות כאשר התועלת המצופה הייתה גבוהה (תגמול כספי עבור ביצוע טוב), יותר Tamir, Ford & ) מאשר כאשר התועלת המצופה הייתה נמוכה (בהעדר תגמול כספי על רמת הביצוע.(Gilliam, 2012 תמיכה לאפשרות זאת, היא שבמחקר הנוכחי, הנבדקים לא העדיפו גירויים מעוררי כעס לפני סיטואציית עימות יותר מאשר לפני סיטואציית איסוף, למרות שמחקרים קודמים מצאו אינדיקציות שמעידות על העדפת גיריים מכעיסים לפני סיטואציית עימות, לעומת סיטואציה שאינה עימות ) Tamir, כלומר, יתכן שהאופן בו נעשה שימוש ב"שאלון בחירת זיכרונות" בניסוי.(Mitchell & Gross, 2008 הנוכחי לא עורר בנבדקים מספיק מוטיבציה להצלחה בעימות. 28

אפשרות שלישית היא, שקשה לזהות קשרים מובהקים בין שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין משתנים התנהגותיים וקוגניטיביים בשל גודל המדגם שעמדתו כלפי כעס השתפרה, שנגזר מסוג המערך. מכיוון שהמטרה המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד משתנות עמדות אימפליציטיות כלפי כעס, רק קבוצה אחת (27=N) התנסתה בכעס בהקשר אינסטרומנטלי ורק בקרבה עמדות אימפליציטיות כלפי כעס השתפרו באופן מובהק. כמו כן יתכן שהשיפור בעמדה האימפליצטית לא היה מספיק גדול, כדי לגרום לשינוי מובהק בהתנהגות ובקוגניציה. לבסוף, יתכן ששינוי בעמדה האימפליציטית מוביל לשינויים התנהגותיים וקוגניטיביים אחרים, אשר לא נמדדו בכלים הנוכחיים. גורמי השפעה נוספים במחקר הנוכחי לא נמצאו קשרים מובהקים בין ממוצע מספר השעות ששיחק הנבדק במחשב לבין העמדות האימפליציטיות שלו כלפי כעס או לביצועיו במשחק המחשב. יתכן כי קשרים מסוג זה אינם קיימים. כמו כן יתכן כי השאלה הייתה צריכה להיות יותר ספציפית ולבדוק ניסיון בסוג משחק לבדוק מיומנות בתחום הספציפי הזה. יריות מסוג זה ע"מ עמדות אקספליציטיות כלפי כעס נמצאו קשורות ל"כעס כתכונה" ) Jones, Harmon Jones, Harmon כלומר, ליכולת לדווח באופן גלוי על נטייה אישיותית לכעוס. לעומת זאת, (Amodio & Gable, 2011 במחקר זה לא נמצאו קשרים בין עמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין ממוצע שאלון "כעס כתכונה". יתכן שההסבר לכך הוא שעמדה אימפליציטית כלפי כעס מייצגת רכיב אחר, קדום וראשוני יותר של הערכה. כלומר ייתכן כי הלמידה שהתרחשה במהלך הניסוי הייתה מיידית ומצבית, לא ולפיכך, הייתה קשורה למשתנה התנהגותי אישיותי. מגבלות המחקר הנוכחי וכיוונים עתידיים אחת המגבלות של המחקר הנוכחי היא המהימנות הבינונית- נמוכה שהתקבלה עבור מדד ה-. IAT ע"מ למנוע בעיה זו, ישנו צורך לפתח כלים אימפליציטים מהימנים יותר למדידת עמדות כלפי רגשות. זהו מחקר ראשוני בתחום שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות. במחקר נמצא שיפור משמעותי בעמדות אימפליציטיות כלפי כעס בקרב קבוצה שהתנסתה בכעס בסיטואציה אינסטרומנטלית. ישנו צורך להמשיך ולחקור מה הגורמים השונים שמשפיעים על שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגש. הממצאים מעלים שאלות לגבי השפעת מידת האינסטרומנטליות של הרגש על שיפור העמדה. כדי להבין לעומק ממה 29

נובע השיפור בעמדה כדאי לנסות לבודד ולבדוק רכיבים של ההערכה, כגון ציפייה אימפליציטית לתועלת או מידת ההנאה האימפליציטית מהרגש, בניסוי המשך. במחקר זה לא נמצאה השפעה של מטרת עימות אקספליציטית על הערכה אימפליציטית כעס. של במחקרים קודמים נמצא כי עירור מטרות אימפליציטיות השפיע על הערכה אימפליציטית של אובייקטים אינסטרומנטליים 2011) Chartrand,.(Ferguson, 2008; Moore, Ferguson & יתכן שמידת האינסטרומנטליות של כעס בסיטואציית עימות איננה חד משמעית במידה בה האובייקטים שנחקרו במחקרי ה'מוכנות ההערכתית' שרתו את המטרות שנחקרו. כמו כן, היה הבדל בפרדיגמה מבחינת אופן עירור המטרה. מעניין, אם כן, לבדוק האם עירור מטרה אימפליציטית, בפרדיגמה דומה לפרדיגמת,(Ferguson, 2008) ה'מוכנות ההערכתית' של פרגוסון תשפר את ההערכה האימפליציטית כלפי רגשות אינסטרומנטליים. במידה ותימצא השפעה של מטרה אימפליציטית על הערכה אימפליציטית, ניתן יהיה להבין יותר לעומק את הדינאמיקה בין תהליכים אימפליציטים ואקספליציטים בתחום של השפעת האינסטרומנטליות על עמדות כלפי רגשות. בהקשר של יחסי הגומלין בין עמדות אימפליציטיות לאקספליציטיות, כדאי גם לבדוק שינויים בעמדות אקספליציטיות כלפי רגשות לאחר התנסות אינסטרומנטליות. כיוון אפשרי נוסף הוא הרחבת הפרדיגמה הנוכחית לרגשות אינסטרומנטליים נוספים. למשל מעניין לבדוק את השפעתה של מטלת הימנעות על עמדות אימפליציטיות כלפי פחד או את השפעתה של מטלת שיתוף פעולה על עמדות אימפליציטיות כלפי שמחה. כמו כן מעניין לבדוק האם ניתן לשנות עמדות אימפליציטיות לשלילה לאחר התנסות ברגש שאינו אינסטרומנטלי ואף פוגע במטרה. למשל האם העמדה האימפליציטית כלפי כעס תהיה שלילית יותר עבור נבדקים שיחוו כעס בסיטואציה שתצריך זהירות, איפוק ועדינות, כך שכעס יפגע בביצועם. לסיכום, ממצאים ראשונים אלו לגבי שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות, מציעים כי בסיס ההערכה הרגשי שלנו כלפי רגשותינו מתגבש ומתעצב לאורך החיים, בצורה דינאמית ותלוית הקשר אינסטרומנטלי. לפיכך, התנסות ברגש אינסטרומנטלי עשויה לפתוח פתח ללמידה, להשפעה ולשינוי של תהליכי ויסות רגשי כך שיהיו יותר אדפטיביים עבור מטרותיו של האדם. 30

ביבליוגרפיה: Albarracin, B. T., Johnson, B. T., &Zanna, M. P. (Eds.). (2005). The handbook of attitudes. Mahwah, NJ: Erlbaum. Amodio, D. M. Ratner, K. G. (2011). A memory systems model of implicit social cognition. Current Directions in Psychological Science, 20, 143-148. Anderson, C. A. Bushman, B. J. 2001. Effects of violent video games on aggressive behavior, aggressive cognition, aggressive affect, physiological arousal, and prosocial behavior: A meta-analytic review of the scientific literature. PsycholSci 12:353-359. Ayres, K., Conner, M.T., Prestwich, A., & Smith, P. (2012). Do implicit measures of attitudes incrementally predict snacking behaviour over explicit affect-related measures? Appetite, Vol 58(3), 835-841. Averill, J. R. (1982). Anger and aggression an essay on emotion.new York: Springer-Verlag. Back, M. D., Schmukle, S. C., &Egloff, B. (2009). Predicting actual behavior from the explicit and implicit self-concept of personality. Journal of Personality and Social Psychology, 97, 533-548 Bassili, J. N., & Brown, R. (2005). The influence of attitudes on affect: A potentiated recruitment framework. In Albarracín, D., Johnson, B.T. &Zanna, M. P. (Eds), The handbook of attitudes, (pp. 173-221). Mahwah, NJ, US: Lawrence Erlbaum Associates Publishers. Banse, R., & Fischer, I. (2002). Implicit and explicit aggressiveness and the prediction of aggressive behaviour. Poster presented at the 11th Conference on Personality of the European Association of Personality Psychology, Jena 21 25 July 2002 Bruner, J. S., & Goodman, C. C. (1947). Value and need as organizing factors in perception. Journal of Abnormal and Social Psychology, 42, 33-44. Bushman, B. J. Anderson, C. A. (2002). Violent video games and hostile expectations: A test of the general aggression model. Personality and Social Psychology Bulletin, 28, 1679-1686. 31

Buss, A.H., (1961). Aggression, Anger, and Hostility. In The psychology of aggression, (pp. 1-16). Hoboken, NJ, US: John Wiley & Sons Carver, C. S. Harmon-Jones, E. (2009). Anger is an approachrelated affect: Evidence and implications. Psychological Bulletin, 135, 183-204. De Houwer, J. (2007). A conceptual and theoretical analysis of evaluative conditioning. The Spanish Journal of Psychology, 10, 230 241. Devine, P. (1989). Stereotypes and prejudice: Their automatic and controlled components. Journal of Personality and Social Psychology, 56, 5-18. Eagly, A. H., &Chaiken, S. (2007). The advantages of an inclusive definition of attitude. Social Cognition, 25, 582-602. Ekman, P. (2003). Emotions revealed: Recognizing faces and feelings to improve communication and emotional life. New York, NY: Henry Holt and Co. Fazio, R. H., & Olson, M. A. (2003). Attitudes: Foundations, functions, and consequences. In M. A. Hogg & J. Cooper (Eds.), The handbook of social psychology. London: Sage. Fazio, R. H. Olson, M. A. (2003). Implicit measures in social cognition research: Their meaning and use. Annual Review of Psychology, 54, 297-327. Ferguson, M. J., & Bargh, J. A. (2004). Liking is for doing: The effects of goal pursuit on automatic evaluation. Journal of Personality and Social Psychology, 87, 557-572. Ferguson, M. J. (2008). On becoming ready to pursue a goal you don't know you have: Effects of.nonconscious goals on evaluative readiness. Journal of Pe5(6), 1268-1294 Ferguson, M. J. Zayas, V. (2009). Automatic evaluation. Current Directions in Psychological Science, 18, 362-366. 32

Fischer, A. H. Roseman, I. J. 2007. Beat them or ban them: The characteristics and social functions of anger and contempt. Journal of Personality and Social Psychology 93:103-15. Fitzsimons, G. M., & Shah, J. Y. (2008). How goal instrumentality shapes relationships evaluations. Journal of Personality and Social Psychology, 95, 319-337. Ford, B. Q. & Tamir, M. (2012). When getting angry is smart: Emotional preferences and emotional intelligence. Emotion, 12, 685-689. Frensch, P. A. Rünger, D. (2003). Implicit learning. Current Directions in Psychological Science, 12, 13-18. Frijda, N. H., &Mesquita, B. (1994).The social roles and functions of emotions. In S. Kitayama& H. Marcus (Ed.), Emotion and culture: Empirical studies of mutual influence (pp. 51-87). Washington, DC: American Psychological Association Frijda, N. H. (1986). The emotions Studies in emotion and social interaction New York, NY, US: Cambridge University PressParis, France: Editions de la Maison des Sciences de l'homme. xii 544. Harmon-Jones, E., (2004). On the relationship of frontal brain activity and anger: examining the role of attitude toward anger. Cognition and Emotion, Vol.18, No.3, 337-361. Harmon Jones, E., Harmon Jones, C., Amodio, D.M., & Gable, P.A. (2011).Attitudes toward emotions. Journal of Personality and Social Psychology, Vol 101(6), Dec 2011, 1332-1350. Hofmann, W., De Houwer, J., Perugini, M., Baeyens, F., & Crombez, G. (2010). Evaluative conditioning in humans: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 136, 390-421. Izard, C. E. (1971). The face of emotion. New York, NY: Appleton- Century-Crofts. Gawronski, B., & Bodenhausen, G. V. (2006). Associative and prepositional processes in evaluation: An integrative review of implicit and explicit attitude change. Psychological Bulletin, 132, 692-731. 33

Gawronski, B. Bodenhausen, G. V. Becker, A. (2007). I like it, because I like myself: Associative self-anchoring and post-decisional change of implicit evaluations. Journal of Experimental Social Psychology, 43, 221-232. Lazarus, R. S. (1991). Emotion and adaptation. New York: Oxford. Lazarus, R. S. (2002). Relational meaning and discrete emotions. In K. R. Scherer & A. Schorr (Eds.), Appraisal processes in emotion: Theory, methods, research (pp. 37-67). New York: Oxford University Press. Lerner, J. S. Keltner, D. 2001. Fear, anger, and risk. Journal of Personality and Social Psychology, 81: 146-159. Lewin, K. (1935). A dynamic theory of personality. New York: McGraw Hill. Mauss, I. B. Bunge, S. A. Gross, J. J. (2007). Automatic Emotion Regulation. Social and Personality Psychology Compass, 1, 146-167. Moore, S. G. Ferguson, M. J. Chartrand, T. L. (2011), Affect in the Aftermath: How Goal Pursuit Influences Implicit Evaluations, Cognition and Emotion, 25(3), 453-65 Moors, A., & De Houwer, J. (2001). Automatic appraisal of motivational valence: Motivational affective priming and Simon effects. Cognition & Emotion, 15, 749-766. Olson, M. D. (2011) Self-efficacy, curriculum content, practicum experience, and the interest of social work students in gerontology. Educational Gerontology, Vol 37(7), 593-605. Olson, J. M. Stone, J. (2005). The influence of behavior on attitudes. In D. Albarracín B. T. Johnson M. P. Zanna (Eds.), The handbook of attitudes (pp. 223-271). Mahwah, NJ: Erlbaum.Richetin, J., Richardson, D. S., & Mason, G. (2010).Predictive validity of implicit and explicit measures of direct and indirect aggression in the context of provocation. Social Psychology, 41, 27-34. 34

Rosenberg, M. J. (1960). An analysis of affective-cognitive consistency.in C. I. Hovland& M. J. Rosenberg (Eds.).Attitude organization and change (pp. 15-64). New Haven, CT: Yale University Press. Rottenberg, J., Ray, R. R., & Gross, J. J. (2007).The handbook of emotion elicitation and assessment. New York: Oxford University Press. Chap. Emotion elicitation using films, page 9 28. Schnabel, K., Banse, R., & Asendorpf, J. B. (2006). Assessment of implicit personality self-concept using the Implicit Association Test (IAT): Concurrent assessment of anxiousness and angriness. British Journal of Social Psychology, 45, 373-396. Sinaceur, M. Tiedens, L. Z. (2006). Get mad and get more than even: When and why anger expression is effective in negotiations. Journal of Experimental Social Psychology, 42, 314-322. Smith, E. R. (1996). What do connectionism and social psychology offer each other? Journal of Personality and Social Psychology, 70, 893-912. Spielberger, C. D. (1988). State-Trait Anger Expression Inventory. Orlando, FL: Psychological Assessment Resources. Spielberger, C. D., Jacobs, G., Russell, S., & Crane, R. (1983). Assessment of anger: The State-Trait Anger Scale. In J. N. Butcher & C. D. Spielberger (Eds.), Advances in personality assessment (Vol. 2, pp. 159-187). Hillsdale, NJ: Erlbaum. Tamir, M., Mitchell, C., & Gross, J. J. (2008). Hedonic and instrumental motives in anger regulation. Psychological Science, 19, 324-328. Tamir, M. Ford, B. Q. (2009). Choosing to be afraid: Preferences for fear as a function of goal pursuit. Emotion, 9, 488-497. Tamir, M., & Ford, B. Q. (2012). When feeling bad is expected to be good: Emotion regulation and outcome expectancies in social conflicts. Emotion,12, 807-816. Tamir, M., Mitchell, C. & Gross, J. J. (2008).Hedonic and Instrumental Motives in Anger Regulation.Psychological Science, 19, 324-328. 35

Tamir, M., & Ford, B. Q. (in press). Should people pursue feelings that feel good or feelings that do good? Emotional preferences and well-being.emotion. Tomkins, S. S. (1962). Affect, imagery, consciousness, vol. i. the positive affects. New York: Springer-Verlag. Tsai, J. L. Knuston, B. Fung, H. H. (2006). Cultural variation in affect valuation. Journal of Personality and Social Psychology, 90, 288-307. Tsai, J. L. Miao, F. Seppala, E. Fung, H. Yeung, D. (2007). Influence and adjustment goals: Sources of cultural differences in ideal affect. Journal of Personality and Social Psychology, 92, 1102-1117. Van den Bos, E. Poletiek, F. H. (2010). Structural selection in implicit learning of artificial grammars. Psychological Research, 74, 138-151. Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K. W., & Manstead, A. S. R. (2004). The interpersonal effects of anger and happiness in negotiations. Journal of Personality and Social Psychology, 86, 57 76. Van Kleef, G. A. (2010). Don't worry, be angry? Effects of anger on feelings, thoughts, and actions in conflict and negotiation.international Handbook of Anger : Constituent and Concomitant Biological, Psychological, and Social Processes, (p. 559-545). Van Kleef, G. A. Côté, S. (2007). Expressing anger in conflict: When it helps and when it hurts. Journal of Applied Psychology, 92, 1557-1569.Wood, W. (2000). Attitude change: Persuasion and social influence. Annual Review of Psychology, 51, 539-570. Ziegert, J. C. Hanges, P. J. (2005). Employment discrimination: The role of implicit attitudes, motivation, and a climate for bias. Journal of Applied Psychology, 90(3), 553-562. 36

טבלאות וגרפים: טבלה 1 חלוקה לקבוצות הקבוצה העמדות האימפליציטיות שנמדדו סוג המשחק ששיחקו סוג המוזיקה לה האזינו כעס עימות מכעיסה 1 כעס לא עימות מכעיסה 2 שמחה עימות מכעיסה 3 כעס עימות ניטראלית 4 טבלה 2 חלוקה לסדרי האזנה למוזיקה סיבוב 2 סיבוב 1 הסדר אימון מוזיקה ניטראלית מוזיקה מעוררת כעס מוזיקה ניטראלית סדר 1 מוזיקה ניטראלית מוזיקה ניטראלית מוזיקה מעוררת כעס סדר 2 * בקבוצה 4 הושמע קטע ניטראלי נוסף במקום מוזיקה מעוררת כעס והוחלף הסדר בין הקטעים הניטראליים טבלה 3 בלוקים במטלת IAT מספר הבלוק מספר הצעדים צד ימין צד שמאל תפקיד ניטראלי רגש אימון 20 1 רע טוב אימון 20 2 רע/ניטראלי טוב/רגש מבחן 20 3 רע/ניטראלי טוב/רגש מבחן 40 4 רגש ניטראלי אימון 40 5 רע/רגש טוב/ניטראלי מבחן 20 6 רע/רגש טוב/ניטראלי מבחן 40 7 37

טבלה 4 ממוצעי דירוג שאלון תגובה רגשית (בסוגריים סטיית התקן): (SD) M קטע המוזיקה\ הרגש כעס עצב שמחה פחד 2.12 (1.36) 3 (2.42) 3.5 (2.07) 1.38 (.62) Treefingers 1.31 (.79) 3.25 (2.02) 1.69 (1.35) 1.25 (.58) First Thing 1.44 (1.03) 3.56 (2.25) 3.94 (2.11) 1.13 (.34) Can the Gwot 3.31 (1.89) 2.56 (2.06) 1.38 (.62) 4.34 (2.25) Refuse\ Resist טבלה 5 ממוצעי עמדות אימפליציטיות לפי קבוצות ומבחני t שהשוו בין העמדה לפני משחק המחשב לעמדה אחרי משחק המחשב Sig. (2- df T -IAT IAT2 הקבוצה IAT1 tailled) שיפור.oo1** 26 3.31.22 -.37 -.60 קבוצה 1 (.33) (.48) (.35).42 26.81.06 -.46 -.53 קבוצה 2 (.37) (.30) (.30).46 23.75.05 -.42 -.47 קבוצה 3 (.43) (.28) (.34).32 28 1.06 -.54 -.61 קבוצה 4 (.34) (.27) (.29) *p<0.05; **p<0.01 סוגריים- סטיית התקן.(SD) 38

גרף 1. ממוצעי עמדות אימפליציטיות כלפי רגשות לפי קבוצות, לפני ואחרי משחק המחשב טבלה 6 מתאמים פשוטים בין שיפור עמדות אימפליציטיות כלפי כעס לבין משתנים התנהגותיים וקוגניטיביים התנהגותי-זיכרונות מכעיסים קוגניטיבי- ציפייה לעוינות העדפה בחירה ציון "אמר" ציון "עשה" ציון "חשב" ציון כולל.05.02.03.06.01.00 שיפור IAT 7 טבלה מתאמים פשוטים בין ממוצע שעות משחק מחשב, ממוצע "כעס כתכונה", לבין עמדות אימפליציטיות כלפי כעס אינסטרומנטליות כעס וביצוע כללי במשחק משתנים אינסטרומנטליות כעס בצוע כללי IAT שיפור IAT 2 IAT 1.1.05 -.1 -.07 שעות משחק במחשב 04. -.03 -.02.04.18 כעס כתכונה 17. 39