1

מסמכים קשורים
קבוצות חמלה עצמית פרקטיקות להרחבת החמלה העצמית בישראל יפית אורבך מאמר זה עוסק בפרקטיקות להרחבת החמלה העצמית בישראל. חמלה עצמית היא מושג חדש יחסית בפסי

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו

<4D F736F F D20E1F2E9E5FA20F2E9F7F8E9E5FA20E1E2E9EC20E4F8EA2D20F1E9ECE1E5F120E5E1E9E1ECE9E5E2F8F4E9E F484C>

תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (Family-NECT)

טיפול זוגי בגישת AEDP טיפול חווייתי דינמי מואץ Accelarated Experiential Dynamic Psychotherapy

תכנית מוסמך בפסיכולוגיה קלינית MA in Clinical Psychology שם הקורס: מבוא לטיפול קוגניטיבי - התנהגותי )CBT( Introduction to Cognitive Behavioral Therapy

HUJI Syllabus

חוק החולה הנוטה למות

שקופית 1

תאריך עדכון:

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לבריאות הציבור Faculty of Social Welfare & Health Sciences School of Public Health الكلية للرفاه االجتماعي ولعل

תאריך עדכון:

TEL- AVIV UNIVERSITY SACKLER FACULTY OF MEDICINE THE STANLEY STEYER SCHOOL OF HEALTH PROFESSIONS DEPARTMENT OF NURSING אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לרפו

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב NEGEV THE BEN-GURION UNIVERSITY OF

איזון סכרת באישפוז

התגוננות בפני כוחות האופל

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה?

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לבריאות הציבור Faculty of Social Welfare & Health Sciences School of Public Health الكلية للرفاه االجتماعي ولعل

מספר קורס 290

HUJI Syllabus

Microsoft PowerPoint - פוסטר.ppt

שקופית 1

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017

רגשי משחק קלפים לפיתוח תקשורת רגשית ואמפתיה לזולת מטרות המשחק: להעלות את המודעות למגוון הרגשות הקיימים בנו ולתת להם ביטוי להבין כי כל אירוע מעורר קשת

סילבוס קורס קידום ושיווק דיגיטלי מרצה: דן יופה אודות הקורס בקורס ילמדו המשתתפים על מעמקי שיווק האתרים החל מלמידת תאוריות שיווקיות עדכניות ועד הכשרה מל

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן

Slide 1

מצגת של PowerPoint

פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ

PowerPoint Presentation

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466>

הנחיות ונהלים לתמיכה מסוג סייעת לתלמידים עם אבחנות פסיכיאטריות עדכון שנה"ל תשע"ג המסמך מתייחס למידע אודות אבחנות פסיכיאטריות והמסמכים הקבילים הנדרשים

HUJI Syllabus

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל

People. Partnership. Trust שלבי הפרויקט והמסלולים השונים - פלטפורמת "קהילה לומדת" מסלול Free שלבי הפרויקט: חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התח

גילוי דעת 74.doc

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

untitled

שקופית 1

Overview of new Office 365 plans for SMBs

כנס הסברה בנושא ההוסטל

שאלון אבחון תרבות ארגונית

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

ארסמוס+ עדכון

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול

הליבה של פסיכיאטריה ונחיצות הפסיכיאטריה בחברה חופשית ומתוקנת

Microsoft Word - Medical NLP

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode]

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

תוכנית הוראה תשע"א, לפי מרצה

PowerPoint Presentation

תהליך קבלת החלטות בניהול

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

HUJI Syllabus

People. Partnership. Trust מסלול Free פורטל החינוך מבית U-BTech מסלולים ומחירים חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התחברות הכולל ממשק למנב"ס ולסי

HUJI Syllabus

PowerPoint Presentation

HUJI Syllabus

שקופית 1

שם המרצה: דר' לילי רוטשילד שם הקורס: אבחון אינטגרטיבי תאריך עדכון: 12/03/13 מספר הקורס: סוג הקורס: שיעור 2 ש"ש שנת לימודים: תשע"ד סמסטר: א+ב

No Slide Title

שם הקורס:

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

Slide 1

הורות אחרת

אחריות קבוצתית

BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות נ

Microsoft Word - markus214.doc

שאלות ותשובות צרכים מיוחדים שעת חירום

מיזכר

ISI

1

פורמט סילבוסים

siud-introduction-sample-questions

HUJI Syllabus

95% בוגרים להשכלה גבוהה 70% דור ראשון במשפחתם יוזמה להקמת בית ספר תיכון על פי מודל ה - Picture Big תמונההגדולהה

<4D F736F F D20F2E1E5E3E420EEE7E5E9E1E5FA20E0E9F9E9FA2E646F63>

שקופית 1

הקדמה

(Microsoft PowerPoint - \347\357 \371\370\351\351\341\370)

המעבר לחטיבה עליונה

HUJI Syllabus

מגמת לימוד: מנהל מדיה חברתית ענף : מינהל )08( מגמה: 8104 ירושלים, תשע"ו, 2016 מסלול הכשרה: מבוגרים / השתלמויות 1 אודות המקצוע והמגמה תפקידו של מנהל מד

שוויון הזדמנויות

change

אסמהאן מסרי-חרזאללה, מיטל אמזלג 159 ע רב תרבותיות בקורס מקוון (מאמר קצר) אסמהאן מסרי-חרזאללה המרכז ללימודים אקדמיים מיטל אמזלג המרכז

(Microsoft PowerPoint \372\347\370\345\372 \341\362\351\343\357 \344\343\351\342\351\350\354\351)

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

HUJI Syllabus

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה לחינוך תשע"ח שם הקורס ; מבוא לטיפול משפחתי מס' קורס שם המרצה: ד"ר אורטל

תמליל:

1

עובדים, לקוחות ושותפים יקרים, Compassion is not religious business, it is human business, it is not luxury, it is essential for our own peace and mental stability, it is essential for human survival. (Dalai Lama) בעשורים האחרונים אנו עדים להשפעה של מסורות מן המזרח הרחוק על תחומי הטיפול והשיקום בבריאות הנפש. אחת המסורות הבולטות בהקשר זה הנה המסורת הבודהיסטית אשר חותרת לספק לאדם נקודת מבט וכלים פרקטיים המשחררים מדפוסים וכבלים 2 הגורמים לסבל ומכאוב. אחד מהמוטיבים המרכזיים בפילוסופיה ובפרקטיקה הבודהיסטית הנה דרך החמלה אשר מסמלת את השאיפה שכל היצורים יהיו חופשיים מהסבל ומהגורמים לו ואשר ילמדו לחמול גם על עצמם וגם על סביבתם. ממחקרים שנערכו בהקשר זה עולה כי אנשים עם רמות גבוהות של חמלה מדווחים פחות על דימוי וערך עצמי נמוך, בושה, סטיגמה עצמית, אשמה ועוד רגשות ואמונות שליליות המופנות כלפי עצמם ומחזיקים פחות בסטריאוטיפים שליליים, דעות קדומות ואפליה כלפי אנשים מקבוצות חברתיות שונות. חמלה גם מהווה מרכיב משמעותי בעבודה של אנשי טיפול ושיקום, וטיפוח החמלה כלפיהם וכלפי האנשים להם הם נותנים שירות, עשויה לשפר את איכות עבודתם ולהפחית שחיקה בעבודה.

לנוכח החשיבות של מושג החמלה כפי שבא לידי ביטוי במסורת הבודהיסטית ובתיאוריות מערביות מאוחרות יותר, בחרנו לייחד את זרקור החודש להמשגת החמלה באופן כללי, והחמלה העצמית באופן ממוקד, להביא נתונים אמפיריים הנוגעים לקשר בין חמלה עצמית לבריאות נפשית, ולספק סקירה של הדרכים בהן טיפוח החמלה העצמית עשוי לסייע בקידום תהליכי שיקום והחלמה. אני מבקש להודות למיטל רונן מסיפור חוזר מבית קבוצת שכולו טוב על כתיבת הזרקור המרתק ומעורר המחשבה. הזרקור מתבסס על עבודת התיזה לתואר מוסמכת )MA( של הגברת רונן שכותרתה: "אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה-עצמית". עבודת המחקר נערכה בפקולטה לחינוך, החוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, בהנחיית ד"ר אביהו שושנה. 3 בנוסף לזרקור החודש, תוכלו להתעדכן בחדשות בתחום המוגבלויות, ליהנות מפינת הצנ"ש העוסקת בנושא של חשיפת התמודדותם של אנשי צוות אל מול עמיתיהם לעבודה ולקרוא על התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי במדור החברה והפנאי. אני מקווה שתמצאו גיליון זה חומל, מעניין ומועיל. שלכןם, ד'ר אמיר טל מנהל מחלקת מחקר ופיתוח קבוצת שכולו טוב

חדשות המחקר בשיקום בישראל ובעולם... 5 זרקור החודש: על חמלה והחלמה מאת מיטל רונן...10 מדור החברה והפנאי: התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי מאת ענבל בועז וירדן כהן... 27 פינת הצנ"ש: "צרכנים נותני שירות"- בין הפרקטיקה, לתיאוריה, ובין האישי למקצועי. סודות בחברה - על חשיפה בפני עמיתים לצוות מאת דן שוחט... 34 4

1. קולוקוויום: "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות". אנשי מקצוע, חוקרים, פעילים וסטודנטים העוסקים בתחום המוגבלות מוזמנים להשתתף ביוזמה חדשה של המרכז ללימודי מוגבלות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בשיתוף עם מסד נכויות ואשלים מבית ג'וינט ישראל: קולוקוויום - "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות". מפגשי הקולוקוויום יתמקדו בזכויות אדם ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. כל מפגש יארח מרצה מומחה לדיון בתחום זכויות ספציפי והשלכותיו על מדיניות, על פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות ועל קידום מחקר בתחום. המפגש הראשון ייערך ב-, 7.12.16 בשעה 14:30, בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית. במסגרת המפגש ירצה ד"ר תום גומפל מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. שם הרצאתו: "הזכות 5 לשילוב בחינוך מזרח לעומת מערב ירושלים". המעוניינים להשתתף מתבקשים ליצור קשר בדוא"ל:. shirli.werner@mail.huji.ac.il אנא ליידע באם יש צורך בהנגשות ספציפיות. 2. הכנס השנתי של האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי )יספר"א( - שילוב מתמודדים בקהילה: משיתוף פעולה ליצירה משותפת. ב- 12 לחודש דצמבר ייערך הכנס השנתי של יספר"א שכותרתו "שילוב מתמודדים בקהילה: משיתוף פעולה ליצירה משותפת". כנס זה הוא פרי יוזמה של שני חברי יספר"א, אודי מרילי ועמוס להמן, אשר ערכו ביקור באנגליה במקומות שבהם מתקיים שילוב מתמודדים בקהילה הלכה למעשה והגיעו עם רצון לשתף את החברים האחרים במה שלמדו. ההרצאה המרכזית בכנס תינתן על ידי מר פיטר בייטס, אשר נחשב למוביל בתחום השילוב הקהילתי באנגליה. במסגרת עבודתו פיטר היה חלק מצוות הפיתוח הלאומי לשילוב באנגליה בין השנים 1999 ל- 2013 וכיום הינו עמית יועץ לצוות

הפיתוח. ההרצאה תתמקד בהשלכות המעשיות של אימוץ גישה של יצירה משותפת.(production-Co) לפרטים נוספים ולהרשמה היכנסו: http://www.ispraisrael.org.il/items/03862/ispra%202016%20anual%20kenes%20pro gram.pdf 3. כנס חומ"ש: נכות ללא נראות לחיות בצל מציאות לא נראית. ועדת ההשתלמויות של החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים )חומ"ש( תערוך ב- 7 לחודש דצמבר יום עיון שכותרו "נכות ללא נראות לחיות בצל מציאות לא נראית". מרצות הכנס כוללות את נעמי הירשלר, ד"ר נצן אלמוג וגברת רונית ברגמן. לתכנית הכנס המלאה ולהרשמה היכנסו: http://bit.ly/2fmu5ca 4. מחקרים וחדשות בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית של קרן שלם. בפרסום זה של קרן שלם תוכלו למצוא מחקרים וחדשות בתחום מוגבלות שכלית 6 התפתחותית. קריאה מומלצת לכל העוסקים בתחום. /ניוזלטר- 8 -מחקרים-וחדשות- http://s-tov.org.il/wp-content/uploads/2016/11 pdfבתחום-משה-של-קרן-שלם. 5. קול קורא להגשת עבודות בנושא "לימודי מוגבלות - בין תיאוריה לפרקטיקה". מלגאי המכון ללימודי מוגבלות באלין - בית נועם, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הקריה האקדמית אונו וקהילת לימודי מוגבלות של האגודה הסוציולוגית הישראלית מזמינים את העוסקים בחשיבה ביקורתית אודות מוגבלות להשתתף בכנס שיתקיים ב- 28 ביוני 2017 באלין בית נועם. מארגני הכנס מבקשים לקבל הצעות להצגת עבודות: המבקשות לדמיין מחדש את שיתופי הפעולה המתאפשרים בין "אקדמיה" לבין "שטח", או כאלה הממוטטות את הדיכוטומיה הבוחנות האם וכיצד ניתן בתחום המוגבלות לייצר קשר משמעותי, הדדי ומתמשך בין האקדמיה לבין בעלי עניין אחרים

המצביעות על חסמים מבניים ו/או הזדמנויות הקשורים לאופי הפעילות האקדמית ולמידת יכולתה לקיים יחסים הדדיים עם סגנונות פעולה אחרים )המכונים לעיתים "שטח"(. הכנס מיועד לכל העוסקות,ים בעשייה וחשיבה ביקורתית אודות מוגבלות - מתחומי המחקר, הפעילות החברתית, המקצועית, הטיפולית ועוד. בכנס ישתתפו א,נשים עם יכולות וצרכי תמיכה מגוונים. יתקבלו בברכה גם הצעות בפישוט לשוני וקוגניטיבי. ניתן להגיש תקצירים לכתובת דוא"ל research.institute@beit-noam.org.il עד לתאריך 15 בינואר 2017. 6. נגישות לאנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל מאת ד"ר אבי גריפל ואפרת מישור בן-דוד. דו"ח זה מציג ממצאי בדיקה השוואתית של נגישות, 7 השתתפות ומעורבות חברתית ושביעות רצון כללית של אנשים עם מוגבלות בעשרים רשויות מקומיות: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק,נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה. הבדיקה התבססה על ראיונות אישיים בטלפון עם מדגם אנשים עם מוגבלות בגילאי 18-65 בכל רשות, סיורי נגישות בשטח )בסיוע צוות שגויס ורוכז על-ידי עמותת "חושבים בצבע"(, ובדיקת נגישות באמצעות האינטרנט והטלפון לשירותים שונים בכל רשות. הבדיקה נערכה בחודשים יולי -אוקטובר 2016. לקריאת הדו"ח היכנסו: http://www.negishut.co/gripel.pdf

7. עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל מאת פרופ' עירן הלפרין, ד"ר יוליה אלעד-שטרנגר כנרת אנדוולט. במחקר זה השתתפו 3,068 משתתפים מעשרים ערים נבחרות בישראל. המשתתפים במחקר דירגו את מידת הסכמתם עם מגוון מדדים הכוללים תפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות (סטריאוטיפים, הומוגניות של אנשים עם מוגבלות, דעות קדומות "מרומזות" כלפי אנשים עם מוגבלות, נורמות חברתיות בחברה הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלות, תפיסות איום מאנשים עם מוגבלות(, רגשות כלפי אנשים עם מוגבלות )כעס, אמפתיה, גועל, פחד, עצב, הערצה, רחמים, מבוכה, חוסר אונים ובושה(, כוונות התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות )מרחק חברתי והדרה של אנשים עם מוגבלות, מרחקי חברתי "סמוי" כלפי אנשים עם מוגבלות(, ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות )מודעות לאפליה כלפי 8 אנשים עם מוגבלות ברשות המקומית, יחס כלפי תפקוד הרשות המקומית בנוגע לאנשים עם מוגבלות). לקריאת ממצאי המחקר והדיון בממצאים היכנסו: http://www.negishut.co/idc.pdf

דרושים אנשים עם ידע מניסיון בבריאות הנפש להנהלת ולוועד המנהל של קבוצת שכולו טוב מתמודדים המקבלים שירותי שיקום בבריאות הנפש מכירים באופן אישי ובלתי אמצעי את הדרכים שבהן מערכות השיקום בריאות הנפש כיום עוזרות להם ולקבוצת השווים שלהם, את הדרכים שבהן מערכות השיקום נכשלות ומזיקות ואת הדרכים שבהן מערכות השיקום אלה יכלו להיות טובות יותר במתן ידע, מעורבות ותמיכה במתמודדים במסעות ההחלמה שלהם. מעורבות והשתתפות בתהליכי קבלת החלטות בקרב מקבלי השירות בבריאות הנפש מהווה את אחד מהמפתחות המרכזיים לקידום תהליכי השיקום וההחלמה והכללתם בתהליכי קבלת החלטות במסגרות בשיקום, משפרות את הזהות הארגונית ואת המוטיבציה הקולקטיבית למתן 9 שירות מוכוון-החלמה. בימים אלה קבוצת שכולו טוב מפתחת ומיישמת את מודל 'משפרי השירות' מתוך הכרה בחשיבות ובתרומה שיישום המודל יביא למקבלי השירות ולעובדי הקבוצה, ומתוך אמונה בכך שידע מניסיון הנו שווה בחשיבותו ובערכו לסוגי הידע האחרים בהם אנו נעזרים בפיתוח ובעיצוב השירותים שאנו מספקים. זאת תוך הכרה כי תהליך זה יאפשר יצירה משותפת של שירותים נגישים יותר, מכבדים, מעצימים ויעילים יותר. אנו קוראים בזאת לאנשים עם ידע מניסיון, אשר מעוניינים להיות משפרי שירות ולקחת חלק בישיבות הוועד המנהל של הקבוצה, להציע את מועמדותם. משפרי השירות ייקחו חלק אקטיבי בישיבות הוועד וישיבות ההנהלה ויקבלו תגמול על השתתפותם. לקריאת הקול קורא להצטרפות לוועד היכנסו: http://bit.ly/2geoifn לקריאת הקול קורא להצטרפות לישיבות ההנהלה היכנסו: http://bit.ly/2gzwrby

זרקור החודש: על חמלה עצמית להחלמה מיטל רונן 1 העניין בחקר החמלה והחמלה העצמית הוא חדש יחסית בחברה המערבית ]1-11[. מושג החמלה מגיע מהמסורת הבודהיסטית, מתוך ההבנה לפיה אנו מאוחדים באנושיות ובאלוהות שלנו וכי כולנו רוצים להיות מאושרים וחופשיים מסבל ]12,13[. על-פי הגדרתו של הדלאי-לאמה, חמלה היא מחשבה ורגש המאופיינים בשאיפה וברצון מעשי ומחויב לעשות מעשה על מנת להקל על סבלם של אחרים ולסייע להם להשיג שחרור מוחלט מהסבל. על- פי הפסיכולוגיה הבודהיסטית החמלה היא כרטט של הלב למראה כאב, כיכולת לראות את הקשיים שלנו ב"עיניים טובות". לפי תפיסה זאת, האדם זקוק לחמלה, לא לכעס, כדי ללמוד לפתח רכות ועדינות אל מול הקשיים שלו במקום להיסגר מולם בפחד, כך מתרחש הריפוי ]14[. חמלה-עצמית מייצרת אפקט של הבנה עצמית, סובלנות ואיזון במהלך התמודדות עם 10 אירועים קשים, ומזכירה לנו שהסבל הוא מוכר והוא נחלת הכלל. החיבור לחמלה מתרחש באמצעות התרגול המדיטטיבי הבודהיסטי אשר מטרותיו הן רכישה של משמעת עצמית המאפשרת שליטה רבה יותר במעשים, בהחלטות ובהתנהגויות בכלל, צמצום האחיזה והתלות במשאבים חיצוניים ובניית חוסן נפשי. תרגול זה מקורו בראייה צלולה של המציאות כמות שהיא ללא אשליות תוך הכרה בטבעה המשתנה ללא הרף של המציאות הפיזית והנפשית כאחד ]15[. 1 אחראית סוכנים אזור השרון, סיפור חוזר, קבוצת שכולו טוב. מאמר זה מתבסס על עבודת התיזה לתואר מוסמכת )MA( של הגברת רונן שכותרתה: "אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה-עצמית". עבודת המחקר נערכה בפקולטה לחינוך, החוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, בהנחיית ד"ר אביהו שושנה.

ההגדרות המערביות לחמלה אחת ההגדרות המערביות לחמלה מוצעת על ידי גוטס ועמיתים ]7[, אשר הגדירו חמלה כ"חוויה רגשית מובחנת שמטרתה העיקרית היא להקל על שיתוף פעולה והגנה על החלש ועל אלו הסובלים" )351.p(. מצב חוויתי מובחן זה עולה מתוך היותנו עדים לסבלו של אחר ומונעים על ידי רצון רב לעזור. חמלה נתפשת כתהליך התפתחותי רב ממדי הכולל ארבעה שלבים: )1( מודעות לסבל, )2( דאגה רגשית לאחרים, )3( רצון להקל על הסבל, ו )4( נכונות ]1[ להקל על הסבל ]8[. מקיי ופונינג הגדירו חמלה כשלוש מיומנויות קבועות: כיצד הבנה תובנות לגבי התנסויות, מחשבות, רגשות והתנהגויות משפיעות ושזורות אחת בשנייה באופן הגיוני; קבלה והכרה מלאה בעובדות מבלי לשפוט או להעריך; ו-סליחה מתוך הבנה וקבלה, הכוללת זיהוי הטעויות, למידה מהן, שחרור אשמה-עצמית, צמיחה והתפתחות בכוונה מלאה לפעול טוב יותר בעתיד. גילברט ]6[ הגדיר חמלה במונחים אבולוציוניים, 11 שמקורם במודל האבולוציוני של תיאורית המנטליות החברתית ]2-5[. המיקוד, לפי תפיסתו, הוא במנטליות חברתית באמצעות כוונות ומוטיבציה להקלת מצוקות האחר, יחס מתוך תשומת לב רגישה, סימפטיה, סובלנות למצוקה, אמפתיה ואי-שיפוטיות. במודל זה שורשי החמלה נובעים מיכולת היונקים לשתף פעולה, לעסוק בטיפול וביצירת קשרים התקשרותיים ]16[. ההגדרה המערבית, הקרובה ביותר לתפיסה הבודהיסטית היא של נף וגרמר ]11[, המגדירים חמלה כמודעות לסבל, של אחרים ושל עצמנו, המלווה ברצון להקלת הסבל. חמלה עצמית היא "חמלה שמופנית פנימה", תוך התייחסות לעצמי בזמנים קשים בחום והבנה ותוך זיהוי והכרה בכך שלטעות זה אנושי ]10[.

חמלה עצמית נף ]10[ רואה בחמלה עצמית גישה בריאה ליחסים עצמיים. חמלה עצמית היא "היות פתוח לסבל העצמי, לא להימנע או להדחיק אותו, לעורר את התשוקה, להקל ולהפחית את הסבל באמצעות ריפוי עצמי נדיב.)Kindness( חמלה עצמית כוללת איפשור והבנה לא שיפוטית, לכאב, לליקויים או לכישלון שמישהו חווה כחלק מהחוויות האנושיות" )87.p(. ממחקריה של נף עולה כי לחמלה העצמית שלושה מרכיבים ]10[ המקלים על הכרה וקבלת המציאות כמו שהיא, ומגבירים את היכולת להגיב ביעילות בכל מצב נתון. בסולם מדידה לחמלה עצמית אותו פיתחה נף ]17[, נראה כי לכל רכיב חיובי של חמלה (Self- Compassion Scale SCS) עצמית יש גם את הרכיב השלילי שהוא ההיפך מחמלה עצמית: )1( נדיבות )Self-Kindness( - גישה נדיבה ומטיבה כלפי העצמי, סובלנית למצוקות, לחולשות ולפגמים האישיים, )לדוגמה: "אני משתדל להפגין הבנה וסובלנות כלפי ההיבטים באישיותי שאיני אוהב"( 12 לעומת ביקורת עצמית או שיפוטיות )לדוגמה: "כשאני רואה בעצמי תכונות שאיני אוהב אני קשוח עם עצמי"(. )2( אחדות/אנושיות משותפת Humanity) (Common - הרשות להיות אנושי, בעל כוחות מוגבלים המבין שטעויות, כישלונות וקשיים הם חלק שכיח מהחוויות האנושיות )לדוגמה: "אני משתדל לראות את החולשות שלי כחלק מתכונות בני האנוש"(, להבדיל מנפרדות )בידוד( ונתק מיתר העולם )לדוגמה: "כשאני נכשל במשהו שחשוב לי אני )3(.]11[ נוטה להרגיש לבד בכישלון שלי"(. מרכיב זה כולל תחושת חיבור ואחדות אנושית ]10[ - מיינדפולנס )קשיבות( (Mindfulness( מרכיב הכרחי לחמלה ולו ארבעה אפיונים מרכזיים: )1( תשומת לב מודעת )2( נוכחות וקשב למכלול תהליכי הווה, רגע אחר רגע )3( קבלה לא שיפוטית )4( הוויה בתודעת המתחיל Mind),(Beginner's כלומר, להוות בפתיחות וסקרנות לתופעות כמות שהן, כילד הרואה דברים בפעם הראשונה ]18[. מיינדפולנס כרוך בתשומת-לב ונוכחות ב'כאן ועכשיו' תוך קשיבות לתהליכים גופניים, למחשבות ולרגשות )לדוגמה: "כשמשהו מטריד אותי אני משתדל לשמור על קור רוח"( מבלי להזדהות יתר על

]19-21 המידה איתם, או להתעלם מהם ]10, )לדוגמה: "כשמשהו מטריד אותי אני נסחף ברגשות"(. חמלה עצמית ומרכיבים נפשיים אחרים חמלה אינה אמפתיה, המערבת "את היכולת לחשוב ולהרגיש את עצמו בתוך חייו הפנימיים של אדם אחר" ]22[.(123.p) הדגש באמפתיה על הוא פרספקטיבת המחשבה והיא אינה כרוכה בדחף מוטיבציוני להתנהגות פרו-חברתית ]23[. חמלה עצמית היא לא אנוכיות ] 10 [,כיוון שהיא מתייחסת לחוויות אנושיות אוניברסאליות. חמלה עצמית אינה רחמים עצמיים ]10[, היכולים להשכיח את הסבל שאחרים חווים או לגרום להזדהות-יתר עם הסבל המייצרת רגשות שליליים ומקשה על ראיית הדברים בפרספקטיבה אובייקטיבית. חמלה עצמית מכירה בכך שהחיים קשים לכולם. חמלה עצמית אינה פינוק עצמי ]24[ או וותרנות 13 עצמית, ואינה עצלנות או גישה פאסיבית לפגמים או חולשות האדם. היא שונה מנוקשות כלפי העצמי מאחר וגינוי עצמי עלול להיות לא נעים ולהוביל להימנעות מהתבוננות ומודעות ]26[ 25[. חמלה עצמית גם אינה סלחנות עצמית, הגורמת להפחתת האמפתיה,10[ ולהפחתת העיסוק בפעולות והתנהגויות מתקנות ]27[. חמלה עצמית היא מבנה רחב יותר מסלחנות עצמית, והיא מעוררת משתתפים לקחת אחריות רבה יותר בנוגע לתפקידם באירוע שלילי ]28[. הבחנה נוספת חשובה היא בין חמלה עצמית והערכה עצמית. הערכה עצמית היא תוצאה של תהליך השוואתי של יכולות, ביצועים או תכונות ביחס לאחרים, חיפוש אחר אישור ]-29 הערכה עצמית מוגזמת ו"הקטנת" האחר ]32, 33[. השוואה זו מובילה לשיפוטיות,,]31 ]37[ עמידות בפני שינוי ]34[, נרקיסיזם ]35[, תפישות עצמיות מעוותות ]36[, דעות קדומות ואלימות כלפי אלו המאיימים על האגו ]38[. הערכה-עצמית היא במידה רבה התוצאה של לעשות טוב, ולא הסיבה לעשות כן ]39[. חמלה עצמית אינה מנסה ללכוד ולהגדיר את שווינו או את מהותנו, היא אינה תווית, שיפוט או הערכה. אנשים בעלי חמלה עצמית מדויקים

בהערכה העצמית שלהם אשר אינה תלויה בתוצאות, מאחר והם מגיבים באופן אדיב/טוב ומקבל כלפי עצמם בין אם הדברים נגמרים בטוב או ברע ]28[. חשיבות ומשמעות של פיתוח חמלה עצמית- מחקרים אמפיריים מחקרים הבוחנים את מרכיב הביקורת העצמית פרפקציוניזם, מצאו שביקורתיות עצמית מופרזת ופרפקציוניזם הם גורמי סיכון לפסיכופתולוגיה ]65[. נף ]17[ מדגישה כי למרות שחמלה עצמית מקושרת עם רמה נמוכה של ביקורת עצמית, היא אינה סותרת החזקה בסטנדרטים אישיים גבוהים. חמלה עצמית נמצאה קשורה לרמות נמוכות של חרדה ודיכאון ]66[, ועשויה למתן את ההשלכות השליליות של מודעות עצמית מופרזת ושל פחד מפני.]51[ תגובות הסביבה בקרב אנשים בעלי חרדה חברתית נמצא כי בנוסף, חמלה עצמית ממתנת תגובות קיצוניות ומחזקת את יכולת ההתמודדות במצבים בלתי נעימים או 14 מלחיצים ]28[, זאת ועוד, נמצא שככל שאנשים מפגינים יותר חמלה כלפי עצמם כך ניתן לזהות אצלם פחות דפוסים של הימנעות והתייחסות שוות נפש יותר למצוקה הפוסט- טראומטית ]67[. גם נמצא קשר חיובי בין חמלה עצמית לבין שביעות רצון מהקשרים ]24 החברתיים ומהחיים בכלל ]9, כמו כן, נמצא גם קשר הדוק בין פחד מחמלה עצמית ופחד מקבלת חמלה מאחרים, התקשרות לא בטוחה, דיכאון, חרדה ומתח העשויים ליצר.]68[ תגובות של פחד והימנעות, או ליצור רגשות שליליים כמו צער או בדידות חמלה לאחרים תלויה בשיפוט )ראוי או לא ראוי( שנעשה כלפי נמען החמלה ]69, 70[. ברינס וחן ]71[ הראו כי דרך אחת להגברת החמלה העצמית היא לתת אותה לאחרים. עיסוק בהתנדבות ובהתנהגויות סיוע קשור לבריאות ואריכות ימים ]72[, דאגה לאהוב חולה מקטינה את הרצון והסיכון לתמותה ]73[ ותרומות כספיות מגבירות אושר אישי ]74[. מחקרים נוספים מראים שחמלה עצמית מסייעת להעלאת המוטיבציה לשינוי והגברת הנכונות לקחת אחריות ]44, 76[. 75, חמלה עצמית מקושרת עם הערכה עצמית מציאותית ]71[ ]28[, עם יעילות עצמית ]77[ ובמתאם שלילי עם דחיינות. במחקרם של ברניס וחן נמצא שגישה המקבלת ומכירה בכישלונות אישיים מעוררת באנשים מוטיבציה גדולה יותר

לשפר את עצמם. בנוסף, חמלה עצמית עשויה להפחית את הסיכון להרמת ידיים בעקבות מעידות או מצבים אחרים הנחווים ככישלון. נמצא גם ]78[ שחמלה עצמית עשויה לתרום למניעת בולמוסי אכילה ]79[, בין היתר בשל הגברת הסיכוי להתאוששות אחרי מעידות,)relapse( בנוסף להפחתת הסיכון לנבירה ולהלקאה עצמית. חמלה עצמית ובריאות נפשית סאמיי ופראני ]80[ מציינים מחקרים אשר מצאו תמיכה חזקה לכך שחמלה עצמית קשורה לבריאות נפשית. כך למשל נמצא כי חמלה מתקשרת לרמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים, אופטימיות ואושר, אינטליגנציה רגשית, קשרים חברתיים, עמידה ביעדי ביצוע והשגת מטרות, כמו גם פחות ביקורת עצמית, דיכאון, חרדה, נבירה, דיכוי מחשבות, פרפקציוניזם והפרעות אכילה ]10, 82[. 81, 79, 17, איכויות ההרגעה העצמית של החמלה- 15 העצמית נחשבות כמעוררות יכולות גדולות יותר והתמודדות מוצלחת עם הסביבה ]2, 4[. לאינטימיות, אפקט וויסות יעיל, חקירה חמלה עצמית נקשרת גם לירידה בשחיקה בקרב מטפלים. מהמחקר עולה כי טיפוח החמלה העצמית, לאורך זמן, עשוי לעורר עלייה בתשוקה לקדם את בריאותו ורווחתו של אחר, אדם ולפעול ולהניע שינויים בחייו של אדם ]10[. חמלה עצמית לכן מתוארת כמרכיב חשוב במניעת שחיקה וטיפוח חוסן של מטפלים. תרגול חמלה עצמית קשור עם התפתחות תחושה של איזון, בהירות, "רגליים על הקרקע", פתיחות, שמחה, חוכמה, יצירתיות, חופש, עבודה יעילה עם לקוחות, הנמכת ציפיות עצמיות לא מציאותיות, פיתוח גבולות יעילים ואיזון בין צרכים, וחוויות של שביעות רצון בעבודה ומניעת שחיקה ]83[.

תכניות לפיתוח והרחבת החמלה העצמית וההחלמה להלן מספר טכניקות והתערבויות לטיפוח החמלה העצמית וקידום תהליכי החלמה, כפי שעולות מן הספרות המקצועית: מדיטציית מיינדפולנס - מקורה במסורת המדיטטיבית הבודהיסטית, והיא הותאמה לתרבות המערבית כמעודדת מבט יותר מדויק על המחשבות, מגבירה סקרנות המרחיבה מודעות ומיקוד ברגע הזה, מגבירה פתיחות וקבלה, מפחיתה סבל ומעוררת איכויות חיוביות כמו רווחה, הארה/תובנה, חכמה,.]40-44,17,12[ פתיחות, חמלה, הסתגלות ובריאות נפשית בהרבה,(Loving-kindness Meditation) מהפרקטיקות הבודהיסטיות LKM מדיטציה,]46,45[ לטיפוח רגשות של חמימות וטוב-לב כלפי העצמי וכלפי אחרים,(Compassion Meditation) ומדיטציית CM לעירור חמלה ומיקוד המודעות 16 ברצון להקל על סבלם של כל היצורים החיים ]47, 48[, משולבות יחד, וכזה הוא המקרה ברוב המחקרים הפסיכולוגיים ]49, 50[. - Compassion Cultivation Training תכנית הכשרה כללית לשיפור חמלה ב 9,]8[ שבועות שפותחה על-ידי ג'ינפה נמצאה כמשפרת משמעותית את כל שלושת תחומי החמלה: חמלה לאחרים, קבלת חמלה מאחרים וחמלה עצמית. משתתפים אשר השלימו את התכנית דיווחו על הפחתה בפחד מחמלה )לאחרים, מאחרים, ולעצמי( ועליה בחמלה עצמית ]51[. ממוקד חמלה - טיפול הוא תוצר יישום מודל Compassion-Focused Therapy חמלה לפסיכותרפיה ו Training.Compassionate Mind זהו אימון נפשי חומל ]6, 53[ 52, אשר פותח עבור אנשים עם רמה גבוהה של בושה וביקורת-עצמית טיפול ממוקד חמלה נובע ומשלב בתכניו את תאוריית המנטליות.]54[ החברתית ]2,4[, ובעיקר זו הנובעת מתאוריית ההתקשרות ]55-59[, השתייכות.]60,2[ קבוצתית ]60[ ובושה המטרה היא להפחית אמונות של שליטה בתגובות האוטומטיות ואת המחשבות 'שהרגשות והתגובות מוטעות או

]62 מבישות' ]57, ולקבל את התגובות האוטומטיות מבלי להיות בביקורת.]64 עצמית ]63, מחקרים מצביעים על כך השימוש כי בטיפול ממוקד חמלה מאפשר שיפור משמעותי עבור אנשים המתמודדים עם פסיכוזה והפרעות,]113,115[ מורכבות ]201,113,114[, הפרעות אישיות הפרעות אכילה ]113,116[ ובעיות נפשיות הטרוגניות המוצגות בקהילה של מתמודדי נפש מהמחקר גם עולה כי טיפול ממוקד חמלה מפחית משמעותית.]113,117[ בושה פנימית, בושה חיצונית, שנאה עצמי, סטיגמה, השוואות חברתיות שליליות והתנהגות כנועה; מפחיתה משמעותית את העוצמה, חומרה, תדירות, משך ואת תוקפנות המחשבות הביקורתיות; מגבירה משמעותית את יכולת האישור וההרגעה העצמית ותורמת לפיתוח חום וגישה קשובה לקשיים ולחוויות פנימיים. באופן כללי, בסוף הטיפול ממוקד החמלה אנשים דרגו עצמם 17 כמרגישים טוב יותר לגבי עצמם, חשבו שאחרים חושבים עליהם דברים טובים יותר, פחות השוו עצמם לרעתם, והיו פחות כנועים ]102,113[. היא תכנית להגברת חמלה עצמית ]11[. מבנה -Mindful Self-Compassion התכנית הוא של 8 מפגשים בני שעתיים או שעתיים וחצי פעם בשבוע וכן תרגול ממוקד )ריטריט( של מדיטציה במהלך חצי יום או בפורמט של חמישה ימים אינטנסיביים וארוכים. התכנית מיועדת לכל אדם ומשלבת כישורי מיינדפולנס וחמלה עצמית פורמלית )מדיטציה בישיבה( ולא פורמלית )בחיי היומיום(. ]11[ נמצא שתכנית זאת יעילה בהרחבת החמלה העצמית, מיינדפולנס, חמלה לאחרים, והיבטים אחרים של רווחה.

לסיכום הבנת והכרת מושג החמלה לפי המסורת הבודהיסטית ולפי תיאוריות מערביות מאוחרות יותר, ושימוש בהתערבויות לקידום חמלה וחמלה עצמית עשויים לסייע הן לנותני שירותי בריאות הנפש, הן למקבלי השירות והן לחברה הכללית. לכן, מומלץ להמשיך ולקדם את המחקר בתחום ולעשות שימוש ולפתח התערבויות נוספות להגברת החמלה והחמלה העצמית כאמצעי לקדם תהליכי שיקום והחלמה ולשפר את איכות שירותי בריאות הנפש. מקורות 18 1. McKay, M. & Fanning, P. (2000). Self-esteem (3 rd ed.). Oakland, CA: New Harbinger. 2. Gilbert, P. (1989). Human nature and suffering. Hove: Erlbaum. 3. Gilbert, P. (2000). Social mentalities: Internal social conflicts and the role of inner warmth and compassion in cognitive therapy. In P. Gilbert, & K.G. Bailey (Eds), Genes on the couch: Explorations in evolutionary psychotherapy (pp. 118 150). Hove: Brunner-Routledge. 4. Gilbert, P. (2005a). Compassion and cruelty: A biopsychosocial approach. In P. Gilbert (Ed.), Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy (pp. 9 74). London: Routledge. 5. Gilbert, P. (2005b). Social mentalities: A biopsychosocial and evolutionary reflection on social relationships. In M.W. Baldwin (Ed.), Interpersonal cognition. (pp. 299 335). New York: Guilford. 6. Gilbert, P. (2010). Compassion focused therapy: Distinctive features. London: Routledge. 7. Goetz, J. L., Keltner, D., & Simon-Thomas, E. (2010). Compassion: An evolutionary analysis and empirical review. Psychological Bulletin, 136, 351 374. 8. Jinpa, T. (2010). Compassion cultivation training (CCT): Instructor s manual. (Unpublished) Stanford, CA. 9. Neff, K. D. (2003). Development and validation of a scale to measure selfcompassion. Self and Identity, 2, 223-250.

19 10. Neff, K. D. (2003a). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself. Self and Identity, 2, 85 102. 11. Neff, K. D., & Germer, C. K. (2013). A pilot study and randomized controlled trial of the mindful self compassion program. Journal of Clinical Psychology, 69(1), 28-44. 12. Goldstein, J., & Kornfield, J. (2001). Seeking the heart of wisdom: The path of insight meditation. Shambhala Publications. 13. Chödrön, P. (1994). Start where you are. Shambhala Publications. 14. קורנפילד, ג'. )2009(. הלב הנבון: מדריך לעקרונות האוניברסליים של הפסיכולוגיה הבודהיסטית. מודן הוצאה לאור. 15. פלד, א. )2007(. להרבות טוב בעולם: בודהיזם, מדיטציה, פסיכותרפיה. רסלינג: תל אביב. 16. Raque-Bogdan, T. L., Ericson, S. K., Jackson, J., Martin, H. M., & Bryan, N. A. (2011). Attachment and mental and physical health: self-compassion and mattering as mediators. Journal of counseling psychology, 58(2), 272. 17. Neff, K. D. (2003b). Development and validation of a scale to measure selfcompassion. Self and Identity, 2, 223 250. 18. Kabat Zinn, J. (2003). Mindfulness based interventions in context: past, present, and future. Clinical psychology: Science and practice, 10(2), 144-156. 19. Kabat-Zinn, J. (1982). An outpatient program in behavioral medicine for chronic pain patients based on the practice of mindfulness meditation: Theoretical considerations and preliminary results. General Hospital Psychiatry, 4, 33 42. 20. Kabat-Zinn, J. (2006). Coming To Our Senses: Healing Ourselves And The World Through Mindfulness Author: Jon Kabat-Zinn, Publisher: Hyperion Pag.: 656. 21. Linehan, M. (1993). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality disorder. Guilford Press. 22. Clark, A. J. (2007). Empathy in counseling and psychotherapy: Perspectivesand practices. Mahwah, NJ: Erlbaum, Inc., Publishers. 23. Bierhoff, H. (2005). The psychology of compassion and prosocial behaviour. In P. Gilbert (Ed.), Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy (pp. 148 167). London: Routledge. 24. Neff, K. D., Kirkpatrick, K. & Rude, S. S. (2007). Self-compassion and its link to adaptive psychological functioning. Journal of Research in Personality, 41, 139-154. 25. Woodruff, S. C., Glass, C. R., Arnkoff, D. B., Crowley, K. J., Hindman, R. K., & Hirschhorn, E. W. (2013). Comparing self-compassion, mindfulness, and

20 psychological inflexibility as predictors of psychological health. Mindfulness, 1-12. 26. Hall, J. H., & Fincham, F. D. (2008). The temporal course of selfforgiveness. Journal of Social & Clinical Psychology, 27, 174-202. 27. Exline, J. J., Root, B. L., Yadavalli, S., Martin, A. M., & Fisher, M. L. (2011). Reparative behaviors and self-forgiveness: Effects of a laboratory-based exercise. Self and Identity, 10, 101-126. 28. Leary, M. R., Tate, E. B., Adams, C. E., Allen, A. B., & Hancock, J. (2007). Selfcompassion and reactions to unpleasant self-relevant events: The implications of treating oneself kindly. Journal of Personality and Social Psychology, 92, 887-904. 29. Neff, K. D. & Vonk, R. (2009). Self-compassion versus global self-esteem: Two different ways of relating to oneself. Journal of Personality, 77, 23-50. 30. Leary, M. R., & MacDonald, G. (2003). Individual differences in selfesteem: A review and theoretical integration. In M. R. Leary & J. P. Tangney (Eds.), Handbook of self and identity (pp. 401 418). New York: Guilford Press. 31. Harter, S. (1999). The Construction of the Self: A Developmental Perspective. New York: Guilford Press. 32. Alicke, M. D., & Sedikides, C. (2009). Self-enhancement and self-protection: What they are and what they do. European Review of Social Psychology, 20, 1 48. 33. Tesser, A. (1999). Toward a self-evaluation maintenance model of social behavior. In R. F. Baumeister (Ed.), The Self in Social Psychology (pp. 446 460). New York: Psychology Press. 34. Swann, W. B. (1996). Self-Traps: The Elusive Quest for Higher Self-Esteem. New York: W. H. Freeman. 35. Bushman, B. J., & Baumeister, R. F. (1998). Threatened egotism, narcissism, self-esteem, and direct and displaced aggression: does self-love or self-hate lead to violence? Journal of Personality and Social Psychology, 75, 219 229. 36. Sedikides, C. (1993). Assessment, enhancement, and verification determinants of the self-evaluation process. Journal of Personality and Social Psychology, 65, 317 338. 37. Aberson, C. L., Healy, M., & Romero, V. (2000). Ingroup bias and self-esteem: a meta-analysis. Personality and Social Psychology Review, 4, 157 173. 38. Baumeister, R. F., Smart, L., & Boden, J. M. (1996). Relation of threatened egotism to violence and aggression: The dark side of high self-esteem. Psychological Review, 103, 5 33.

21 39. Baumeister, R. F., Campbell, J. D., Krueger, J. I., & Vohs, K. D. (2003). Does high self-esteem cause better performance, interpersonal success, happiness, or healthier lifestyles? Psychological Science in the Public Interest, 4,1 44. 40. Shapiro, S.L., Astin, J.A., Bishop, S.R., & Cordova, M. (2005). Mindfulness-based stress reduction for health care professionals: Results from a randomised control trial. International Journal of Stress Management, 12, 164 176. 41. Shapiro, S. L., Brown, K. W., & Biegel, G. M. (2007). Teaching self-care to caregivers: Effects of mindfulness-based stress reduction on the mental health of therapists in training. Training and Education in Professional Psychology, 1(2), 105 115. 42. Lykins, E. L. & Baer, R.A. (2009). Psychological functioning in a sample of longterm practitioners of mindfulness meditation. Journal of Cognitive Psychotherapy, 23, 226-241. 43. Keng, S. L., Smoski, M. J., & Robins, C. J. (2011). Effects of mindfulness on psychological health: A review of empirical studies. Clinical psychology review, 31(6), 1041-1056. 44. Hollis-Walker, L., & Colosimo, K. (2011). Mindfulness, self-compassion, and happiness in non-meditators: A theoretical and empirical examination. Personality and Individual Differences, 50, 222-227. 45. Hofmann, S. G., Grossman, P., & Hinton, D. E. (2011). Loving-kindness and compassion meditation: Potential for psychological interventions. Clinical Psychology Review 31(7), 1126-1132. 46. Hutcherson, C. A., Seppala, E. M., & Gross, J. J. (2008). Loving-kindness meditation increases social connectedness. Emotion, 8(5), 720. 47. Grossman P., & Van Dam N. (in press). Mindfulness, by any other name: Trials and tribulations of Satî in western psychology and science. Contemporary Buddhism 48. Hopkins, J. (2001). Cultivating compassion: A Buddhist perspective Broadway Books 49. Kabat-Zinn, J. (1990). Full catastrophe living: Using the wisdom of your mind and body to face stress, pain, and illness. Delta Trade, New York. 50. Lutz, A., Greischar, L. L., Perlman, D. M., & Davidson, R. J. (2009). BOLD signal in insula is differentially related to cardiac function during compassion meditation in experts vs. novices. Neuroimage, 47(3), 1038-1046. 51. Werner, K., Jazaieri, H., Goldin, P. R., Ziv, M., Heimberg, R. G., & Gross, J. J. (2012). Self-compassion and social anxiety disorder. Anxiety, Stress, and Coping, 25 (5), 543-558.

22 52. Gilbert, P. (2007). Psychotherapy and counselling for depression (3rd ed.). London: Stage. 53. Gilbert, P. (2009). The compassionate mind: A new approach to life s challenges. London: Constable & Robinson. 54. Gilbert, P., & Irons, C. (2005). Focused therapies and compassionate mind training for shame and self-attacking. In P. Gilbert (Ed.), Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy (pp. 263 325). London: Routledge. 55. Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment. New York: Basic Books. 56. Cassidy, J., & Shaver, P.R. (Eds). (1999). Handbook of attachment: Theory, research and clinical applications (pp. 115 140). New York: Guilford. 57. Leahy, R.L. (2005). A social cognitive model of validation. In P. Gilbert (Ed.), Compassion: Conceptualisations, research and use in psychotherapy. (pp. 195 217). London: Brunner-Routledge. 58. Mikulincer, M., & Shaver, P.R. (2004). Security-based self representations in adulthood: Contents and processes. In N.S. Rholes, & J.A. Simpson (Eds), Adult attachment: Theory, research, and clinical implications. (pp. 159 195). New York: Guilford. 59. Mikulincer, M., & Shaver, P. (2005). Mental representations of attachment security: Theoretical foundations for a positive social psychology. In M.W. Baldwin (Ed.), Interpersonal cognition (pp. 233 266). New York: Guilford. 60. Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong: Desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117, 497 529. 61. Gilbert, P. (2003). Evolution, social roles, and differences in shame and guilt. Social Research, 70, 1205 1230. 62. Leahy, R.L. (2002). A model of emotional schemas. Cognitive and Behavioral Practice, 9, 177 171. 63. Lynch, T.R., Chapman, A.L., Rosenthal, M.Z., Kuo, J.R., & Linehan, M. (2006). Mechanisms of change in Dialectical Behaviour Therapy: Theoretical and empirical observations. Journal of Clinical Psychology, 62, 459 480. 64. Wells, A. (2000). Emotional disorders and metacognition: Innovative cognitive therapy. Chichester: 65. Shahar, B., Carlin, E, R., Engle, D., Hegde, J., Szepenwol, O., & Arkowitz, H. (2012). A pilot investigation of emotion-focused two-chair dialogue intervention for self-criticism. Clinical Psychology & Psychotherapy, 12, 496-507.

23 66. MacBeth, A., & Gumley, A. (2012). Exploring compassion: A meta-analysis of the association between self-compassion and psychopathology. Clinical Psychology Review, 32, 545-552. 67. Thompson, B. L., Waltz, J. (2008) Self-compassion and PTSD symptom severity. Journal of Traumatic Stress, 21, 556-558. 68. Gilbert, P., McEwan, K., Matos, M., & Rivis, A. (2010). Fears of compassion: Development of three self-report measures. Psychology and Psycotherapy: Theory, Research and Practice, 84(3), 239-255. 69. Capitanio, J. P., & Herek, G. M. (1999). AIDS-related stigma and attitudes towards injecting drug users among Black and White Americans. American Behavioral Scientist, 42, 1144 1157. 70. Weiner, B., Perry, R. P., & Magnusson, J. (1988). An attributional analysis of reactions to stigmas. Journal of Personality and Social Psychology, 55, 738 748. 71. Breines, J. G., & Chen, S. (2013). Activating the inner caregiver: The role of support-giving schemas in increasing state self-compassion. Journal of Experimental Social Psychology, 49(1), 58-64. 72. Post, S. (2007). Altruism and health. New York: Oxford University Press. 73. Kogan, A., Impett, E. A., Oveis, C., Hui, B., Gordon, A. M., & Keltner, D. (2010). When giving feels good: The intrinsic benefits of sacrifice in romantic relationships for the communally motivated. Psychological Science, 21, 1918 1924. 74. Dunn, E. W., Aknin, L. B., & Norton, M. I. (2008). Spending money on others promotes happiness. Science, 319, 1687 1688 75. Heffernan, M., Griffin, M., McNulty, S., & Fitzpatrick, J. J. (2010). Selfcompassion and emotional intelligence in nurses. International Journal of Nursing Practice, 16, 366 373 76. Neff, K. D. (2011). Self-compassion, self-esteem, and well-being. Social and Personality Compass, 5, 1-12. 77. Iskender, M. (2009). The relationship between self-compassion, self-efficacy, and control beliefs about learning in Turkish university students. Social Behavior and Personality, 37, 711-720. 78. Berry, K. A., Kowalski, K. C. Ferguson, L. J. & McHugh, T. F. (2011). An empirical phenomenology of young adult women exercisers body self-compassion. Qualitative Research in Sport and Exercise, 2, 293-312 79. Adams, C. E., & Leary, M. R. (2007). Promoting self-compassionate attitudes toward eating among restrictive and guilty eaters. Journal of Social and Clinical Psychology, 26, 1120 1144.

24 80. Samaie, G. Farahani, H. A., (2011). Self-compassion as a moderator of the relationship between rumination, self-reflection and stress. Procedia - Social and Behavioral Sciences, 30, 978 982. 81. Neff, K. D., Hseih, Y., & Dejitthirat, K. (2005). Self-compassion, achievement goals, and coping with academic failure. Self and Identity, 4, 263 287. 82. Neff, K. D., Rude, S. S., & Kirkpatrick, K. (2007b). An examination of selfcompassion in relation to positive psychological functioning and personality traits. Journal of Research in Personality, 41, 908 916. 83. Patsiopoulos, A. T., & Buchanan, M. J. (2011). The practice of self-compassion in counseling: A narrative inquiry. Professional Psychology: Research and Practice, 42(4), 301-307. Post, S. (2007). Altruism and health. New York: Oxford University Press. 84. Glaser, B., & Strauss, A. (1967). The discovery grounded theory: strategies for qualitative inquiry. Aldin, Chicago. 85. Glaser, B. G. (1978). Theoretical sensitivity: Advances in the methodology of grounded theory (Vol. 2). Mill Valley, CA: Sociology Press. 86. Strauss, A., & Corbin, J. M. (1990). Basics of qualitative research: Grounded theory procedures and techniques. Sage Publications, Inc. ראהולה, ו. )2004(. מה שלימד הבודהה. תל- אביב: כתר..87 יאלום, א. ולשץ', מ. )2006(. טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה. כנרת בית הוצאה לאור..88 89. Cheung, S. K., & Sun, S. Y. (2001). Helping processes in a mutual aid organization for persons with emotional disturbance. International journal of group psychotherapy, 51(3), 295-308. 90. Ogrodniczuk, J. S., & Piper, W. E. (2003). The effect of group climate on outcome in two forms of short-term group therapy. Group Dynamics: Theory, Research, and Practice, 7(1), 64. 91. Lieberman, M. A., & Golant, M. (2002). Leader behaviors as perceived by cancer patients in professionally directed support groups and outcomes. Group Dynamics: Theory, Research, and Practice, 6(4), 267. 92. Dhooper, S. S. S., Moore, S. E., & Moore, S. E. (2000). Social work practice with culturally diverse people. Sage Publications. 93. Ford, D. Y., Moore III, J. L., & Milner, H. R. (2004). Beyond cultureblindness: A model of culture with implications for gifted education. Roeper Review, 27(2), 97-103. 94. Welwood, J. (2000). Toward a psychology of awakening. Boston: Shambhala. 95. Gumley, A. (2011). Metacognition, affect regulation and symptom expression: A transdiagnostic perspective. Psychiatry research, 190(1), 72-78.

25 96. Lysaker, P. H., Lancaster, R. S., & Lysaker, J. T. (2003). Narrative transformation as an outcome in the psychotherapy of schizophrenia. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 76(3), 285-299. 97. McGlashan, T. H. (1987). Recovery style from mental illness and long-term outcome. The Journal of nervous and mental disease, 175(11), 681-685. 98. Neff, K. D., & McGehee, P. (2010). Self-compassion and psychological resilience among adolescents and young adults. Self and identity, 9(3), 225-240. 99. Døssing, M., Nilsson, K. K., Svejstrup, S. R., Sørensen, V. V., Straarup, K. N., & Hansen, T. B. (2015). Low self-compassion in patients with bipolar disorder. Comprehensive psychiatry, 60, 53-58. 100. Krieger, T., Altenstein, D., Baettig, I., Doerig, N., & Holtforth, M. G. (2013). Self-compassion in depression: Associations with depressive symptoms, rumination, and avoidance in depressed outpatients. Behavior therapy, 44(3), 501-513. 101. Gumley, A., & Macbeth, A. (2014). A pilot study exploring compassion in narratives of individuals with psychosis: implications for an attachment-based understanding of recovery. Mental Health, Religion & Culture, 17(8), 794-811. 102. Braehler, C., Gumley, A., Harper, J., Wallace, S., Norrie, J., & Gilbert, P. (2013). Exploring change processes in compassion focused therapy in psychosis: Results of a feasibility randomized controlled trial. British Journal of Clinical Psychology, 52(2), 199-214. 103. Seligowski, A. V., Miron, L. R., & Orcutt, H. K. (2015). Relations Among Self- Compassion, PTSD Symptoms, and Psychological Health in a Trauma- Exposed Sample. Mindfulness, 6(5), 1033-1041. 104. Barnard, L. K., & Curry, J. F. (2011). Self-compassion: Conceptualizations, correlates, & interventions. Review of general psychology, 15(4), 289. 105. Neff, K. D. (2012). The science of self-compassion. Compassion and wisdom in psychotherapy, 79-92. 106. Feldman, C., & Kuyken, W. (2011). Compassion in the landscape of suffering. Contemporary Buddhism, 12(01), 143-155. 107. Thompson, B. L., & Waltz, J. (2008). Self compassion and PTSD symptom severity. Journal of traumatic stress, 21(6), 556-558. 108. Luoma, J. B., & Platt, M. G. (2015). Shame, self-criticism, self-stigma, and compassion in Acceptance and Commitment Therapy. Current Opinion in Psychology, 2, 97-101.

26 109. Cohn, M. A., Fredrickson, B. L., Brown, S. L., Mikels, J. A., & Conway, A. M. (2009). Happiness unpacked: positive emotions increase life satisfaction by building resilience. Emotion, 9(3), 361. 110. Öst, L. G. (2008). Efficacy of the third wave of behavioral therapies: A systematic review and meta-analysis. Behaviour research and therapy, 46(3), 296-321. 111. Hofmann, S. G., Sawyer, A. T., Witt, A. A., & Oh, D. (2010). The effect of mindfulness-based therapy on anxiety and depression: A meta-analytic review. Journal of consulting and clinical psychology, 78(2), 169. 112. Diedrich, A., Grant, M., Hofmann, S. G., Hiller, W., & Berking, M. (2014). Selfcompassion as an emotion regulation strategy in major depressive disorder. Behaviour research and therapy, 58, 43-51. 113. Judge, L., Cleghorn, A., McEwan, K., & Gilbert, P. (2012). An exploration of group-based compassion focused therapy for a heterogeneous range of clients presenting to a community mental health team. International Journal of Cognitive Therapy, 5(4), 420-429. 114. Laithwaite, H., O'Hanlon, M., Collins, P., Doyle, P., Abraham, L., Porter, S., & Gumley, A. (2009). Recovery after psychosis (RAP): A compassion focused programme for individuals residing in high security settings. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 37(05), 511-526. 115. Lucre, K. M., & Corten, N. (2013). An exploration of group compassionfocused therapy for personality disorder. Psychology and Psychotherapy: Theory, Research and Practice, 86(4), 387-400. 116. Gale, C., Gilbert, P., Read, N., & Goss, K. (2014). An evaluation of the impact of introducing compassion focused therapy to a standard treatment programme for people with eating disorders. Clinical psychology & psychotherapy, 21(1), 1-12. 117. Stewart, S. D., & Holland, S. (2011, April). Trainee clinical psychologists experience of facilitating a compassionate mind training group for people with mental health difficulties. In Clinical Psychology Forum (Vol. 220, pp. 11-15).

מדור החברה והפנאי בין תיאוריה לפרקטיקה התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי וירדן כהן 3 ענבל בועז 2 הפנאי בחיי האדם מהותי ליצירת משמעות ותחושת מסוגלות. אנו נמצאים בעולם טכנולוגי אשר משתנה במהירות מסחררת ורווי באפשרויות לרכישת פנאי ולניהול החיים החברתיים. מחד, ריבוי אפשרויות עלול להוות בלבול רב עבור אדם אשר מעוניין להעשיר את חייו מעבר לחובותיו הבסיסיות כגון עבודה ושינה. מאידך, אי הכרת הפלטפורמה הדיגיטלית ואי 27 התמצאות בה עלולים להוביל לפער ניכר בקרב מתמודדים עם מגבלה נפשית בכל הנוגע להתנהלות החברתית ובחיי הפנאי. המהפכה הטכנולוגית ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשב, המידע הדיגיטלי והרשתות הדיגיטליות מחוללת מהפכה חברתית, פסיכולוגית, כלכלית ופוליטית. האינטרנט כיום הוא בו זמנית זירה של אינטראקציה חברתית, זירה מסחרית-כלכלית, זירה ציבורית-פוליטית ולעתים גם זירה ביטחונית. פעולות רבות שאנו מבצעים מדי יום הן מ תוו כ ות טכנולוגיות מידע ומתבצעות באמצעות רשתות דיגיטליות: ח יב רות באמצעות רשתות חברתיות, התעדכנות בחדשות ודיווח עצמאי על אירועים, תשלום חשבונות, מסחר אלקטרוני, חיפוש דירה והזמנת ציוד, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, האזנה למוזיקה ועוד. 2 מנהלת שיקום, תחום חברתי 3 מנהלת אזור מרכז דרום, יאללה מבלים אחרת

כיום, ליותר מ- 90% מהישראלים יש טלפון נייד. בשנת 2015 מספר המשתמשים באינטרנט 50%,6-11 נייח וסלולרי בישראל עמד על כ- 6.3 מיליון אנשים. למעשה, כבר בגילאי מהילדים מקבלים את הטלפון הנייד הראשון שלהם. החיברות והעולם של הצעירים הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ועל כן עלינו להיות מוכנים לכך גם מבחינת פיתוח והעברת תכנית פנאי ושיקום מבוססות טכנולוגיה. על מנת להמחיש עד כמה הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו, להלן מספר נתונים. כיום, הנוער בישראל כיום מבלה את מרבית זמנו ברשתות החברתיות השונות. האפליקציות שנמצאות בשימוש הכי גדול לשם חיברות הינן וואטאפ )80%(, פייסבוק )60%(, אינסטגרם )51%( וסנאפצ'אט )35%(. בניגוד לעבר, בו עדכוני החדשות והאקטואליה נעשו על ידי אמצעי תקשורת שאינם דיגיטליים, הפייסבוק הוא כיום שער הכניסה של הצעירים לחדשות ולאקטואליה- כאשר שימוש מרכזי בו בקרב הנוער הוא קריאת עדכוני חדשות. גם 28 34% בתחום ההיכרויות, כיום אפליקציות הן האמצעי העיקרי להכרת בני זוג. הכירו דרך האינטרנט / אפליקציות, לעומת 15% בעבודה, 12% באוניברסיטה, 5% ברחוב ועוד. מכאן, אנשים שאינם עושים שימוש באינטרנט מסיבות שונות, למעשה חווים פער חברתי בתחום בסיסי מאד ועלינו לתת על כך את הדעת.

בריאות דיגיטלית ניידת (mhealth( בריאות דיגיטלית ניידת מוגדרת כפרקטיקה רפואית, שיקומית או מקדמת בריאות אשר עושה שימוש במכשירים ניידים כגון טלפונים ניידים ושעונים חכמים, מכשירים וחיישני ניטור, עזרים אישיים דיגיטליים ועוד. מכשירים ניידים יכולים להוות פלטפורמות יעילות לשיפור ניהול המחלה וההחלמה כיוון שהן נמצאות על האדם במשך רוב היום, רוב הזמן האדם עושה בהם שימוש )שיחות קוליות/וידאו, שליחת הודעות, גלישה באינטרנט וכו'(, יש להן יכולות טכנולוגיות מתקדמות המספקות ידע על בעל המכשיר, והן נגישות לרוב האוכלוסייה. מכשירים ניידים יכולים לספק ידע רב על מצבו הנפשי/בריאותי של האדם בזמן אמת, לאפשר לאדם ולאנשי המקצוע להגדיר את תהליך ניהול המחלה וההחלמה שלו ולנטר את 29 התהליך באמצעות אפליקציות ייעודיות בזמן אמת ו"בעולם האמתי" )בהשוואה לחדר הטיפולים או לפגישה השיקומית השבועית/חודשית(. מהספרות עולה כי להתערבויות מבוססות מכשירים ניידים יתרונות רבים. הן זולות יותר בהשוואה לשירותים הניתנים פנים אל פנים, נגישות יותר לאוכלוסיות שכיום לא פונות/מקבלות שירות, יכולות לסייע בתהליכי אבחון, הערכה וניטור הטיפול/שיקום ועשויות לשפר את הסטנדרטיזציה של הטיפול/שיקום. כמו כן, הן עשויות להגביר את התיאום והסנכרון בין בעלי המקצוע השונים, מאפשרות איסוף מידע ותמיכה 24/7. בנוסף, הן עשויות להגביר היענות לטיפול ולשיקום, יכולות לספק לאדם ידע וכלים לניהול המחלה וההחלמה ועשויות לסייע לצוות הרב מקצועי לנטר את תוצאות הטיפול/שיקום הטיפול ועשויות לצמצם סטיגמה ולהגביר פנייה לבקשת עזרה. כיום ישנן 10,000 יותר מ אפליקציות ייעודיות בתחום בריאות הנפש. מרביתן לא נבדקו מחקרית.

בעלות ושימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים בבריאות הנפש השימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים בבריאות הנפש עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות בעקבות ירידה דרמטית בעלות המכשירים. למשל, במטה-אנליזה שסקרה 12 מחקרים שנערכו בארצות הברית, קנדה אנגליה והודו נמצא כי ליותר מ- 80% מהמתמודדים יש טלפון נייד וכי רובם מעוניינים לעשות בהם שימוש גם לניהול וקידום תהליכי ההחלמה שלהם. מחקרים בארצות הברית ואוסטרליה מצאו כי יותר מ 80% אנשים עם מחלות נפש קשות וממושכות כמו סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית עשו שימוש של שעה או יותר בטלפון הנייד שלהם, בעוד שכמעט 40% בילו יותר מ- 3 שעות בטלפון הנייד. דפוסי השימוש בטלפון הנייד היו זהים לדפוסי השימוש של האוכלוסייה הכללית וכללו שיחות, שליחת וקבלת הודעות 30,(SMS/whatsapp( גלישה באינטרנט וברשתות החברתיות, משחקי רשת, אפליקציות של היכרויות ועוד. חלק מהמתמודדים עושים שימוש בטכנולוגיות מבוססות ווב או מובייל על מנת להתמודד ולנהל את המחלה וההחלמה שלהם ויותר מ- 60% דיווחו כי הם משוכנעים כי לטכנולוגיה יהיה בעתיד תפקיד מכריע בקידום תהליכי ההחלמה שלהם. עמדות כלפי שימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים ממחקרים וסקרים בקרב מתמודדים בנוגע לשימוש בפלטפורמות דיגיטליות לקידום תהליכי שיקום והחלמה עולה כי רוב המשתתפים ענו כי הם בעד פיתוח אפליקציות לשיפור הקשר עם מספקי השירותים השונים ולשיפור הניהול העצמי של המחלה וההחלמה. במחקר בארצות הברית בקרב אנשי סגל בכוחות הביטחון, יותר משליש דיווחו כי לא היו מוכנים לפנות לבקשת עזרה נפשית פנים אל פנים אבל היו מוכנים להיעזר בתמיכה באמצעים דיגיטליים לסיוע במצוקתם.

בישראל עדיין לא נערך בישראל מחקר הבוחן את שיעור הבעלות על טלפון חכם בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית, דפוסי השימוש שלהם בטכנולוגיה, האם קיים פער דיגיטלי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית והאם הם נעזרים באפליקציות ייעודיות לקידום וניהול בריאותם ורווחתם. בימים אלה חוקרים מאוניברסיטת חיפה, דרטמות (Dartmouth( קולג' בארצות הברית וממחלקת המחקר והפיתוח בקבוצת שכולו טוב עומלים על כתיבת הצעת מחקר ראשוני שיבחן את בעלות ודפוסי השימוש של מתמודדים בטכנולוגיה ובשימוש של הטכנולוגיה לקידום תהליכי שיקום והחלמה. התפקיד שלנו כאנשי מקצוע אין ספק שהנגשת העולם הדיגיטלי, מתן משוב והכרות עם ההתנהלות החברתית במרחב זה ולימוד הפלטפורמות לקידום פנאי דרך הדיגיטל הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחובתו 31 של איש המקצוע. לכן, על איש המקצוע: 1( לקדם שימוש נכון ומקדם החלמה והשתלבות חברתית באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית. לכל אדם יש צורך למלא את חייו בתחומי עניין שונים, אך פעמים רבות אנו חווים קשיים בהגעה לאינפורמציה המתאימה או ביישומה. אחד מתפקידי איש המקצוע הוא ללמוד על החסמים המונעים ממתמודדים לצרוך פנאי ופירוקם לגורמים. למידת שיטות לחיפוש תחומי עניין באינטרנט, פנאי חינמי ומסובסד, התמודדות עם עומס המידע באינטרנט, בירור על מבצעים. 2( לצמצם את הפער הדיגיטלי הפוטנציאלי בקרב מקבלי השירות ועוד, החל מהנגשת חדרי מחשבים וטלפונים חכמים ועד הקניית ידע וחשיפה לעולמות התוכן הווירטואליים, חיפוש מידע, דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות, עולם האינטרנט, התנהלות חברתית בעולם הווירטואלי ועוד.

3( לסייע בפיתוח טכנולוגיות למתמודדים אשר יהיו מותאמים ונגישים. הנגשה של מידע, הליכים ונהלים הינה חשובה ביותר ומאפשרת לאדם לקבל החלטות על חייו, לבחור בחירה חופשית, ומודעת על דרכיו. רק באמצעות הנגשה זו יוכל האדם להבין מה שקורה סביבו, להשתתף בהליכי קבלת החלטות, להיות שותף פעיל בקהילתו ולהיות אדון לחייו. אמצעי העזר וההתאמות הדרושות בממד זה נמצאו כאופני פיצוי חיוניים לקשיים שעליהם מדווחים אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. יתרון נוסף של התאמות אלו הוא שהן יכולות גם לאפשר התמודדות עם הסביבה או הסיטואציה המדוברת בצורה מדורגת, מותאמת ומאיימת פחות )דהן ועמיתיה, Georg, 2001,2007.)Shouping & העידן הדיגיטלי בתחום החברתי בקבוצת שכולו טוב כיום ידוע כי אחד מאבני הדרך הבסיסיות לרכישה ושיפור מיומנויות חברתיות ופנאי הוא הקניית ידע ושימוש בעולם הווירטואלי. להלן חלק מהדוגמאות בתחום זה בשרות החברתי 32 של הקבוצה: הנגשת מידע: שליחת מידע בסמס על פעילויות לפי בקשת המשתתפים ושליחת מידע וניוזלטרים שבועיים במייל סדנאות על התנהלות חברתית ופנאי בעידן הדיגיטלי. סדנאות וקבוצות ייעודיות שעושות שימוש בעולם הווירטואלי: קבוצות פנאי חברתיות וירטואליות, קבוצות וואטסאפ אזוריות כולל כללי השתתפות מבחינת ההתנהלות החברתית, קבוצות בילוי וחיפוש פעילויות פנאי במחשב. מתן ידע על ידי הרכזים בנושאים של היכרות ושימוש בסלולר או במחשב לפי צורך, התנהלות חברתית, עשה ואל תעשה, סכנות השימוש באינטרנט ועוד, ביקור בחדרי מחשבים בקהילה- במקומות בהם אין למקבלי שרות מחשב, על מנת שהמשתתפים יוכלו להגיע לשם גם מחוץ לשעות הפעילות, פתיחת פייסבוק ושילוב משתתפים בכתיבת התכנים, הנגשת מידע או עזרים, עזרה למשתתפים להשיג מחשבים/סמארטפונים דרך סיוע פרטני או דרך אנשים שמוסרים באתר אגורה ויד 2

קניות מרוכזות וכו' מתן מידע על פורומים ואתרי מידע בתחום בריאות הנפש, הפניה למקורות מידע נוספים בסדנאות והרצאות ועוד. מקורות החיים בעידן הדיגיטלי, דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל בשנת 2015. Firth J, Cotter J, Torous J, Bucci S, Firth JA, Yung AR. (2015). Mobile phone ownership and endorsement of "mhealth" among people with psychosis: A metaanalysis of cross-sectional studies. Schizophr Bull Firth J, Torous J. (2015). Smartphone apps for schizophrenia: A systematic review. JMIR Mhealth Uhealth; 3(4):e102. Gay K, Torous J, Joseph A, Pandya A, Duckworth K (2016). Digital Technology Use Among Individuals with Schizophrenia: Results of an Online Survey JMIR Mental Health ;3(2):e15. 33 Saeb S, Zhang M, Karr CJ, Schueller SM, Corden ME, Kording KP, et al. Mobile Phone Sensor Correlates of Depressive Symptom Severity in Daily-Life Behavior: An Exploratory Study (2015). J Med Internet Res;17(7):e175 Torous J, Chan SR, Yee-Marie TS, Behrens J, Mathew I, Conrad EJ, et al. (2014). Patient Smartphone Ownership and Interest in Mobile Apps to Monitor Symptoms of Mental Health Conditions: A Survey in Four Geographically Distinct Psychiatric Clinics. JMIR Ment Health;1(1):e5. Torous J, Staples P, Shanahan M, Lin C, Peck P, Keshavan M, et al. Utilizing a Personal Smartphone Custom App to Assess the Patient Health Questionnaire-9 (PHQ-9) Depressive Symptoms in Patients With Major Depressive Disorder (2015). JMIR Ment Health;2(1):e8. Torous J, Chan SR, Yee-Marie TS, Behrens J, Mathew I, Conrad EJ, et al. (2014). Patient smartphone ownership and interest in mobile apps to monitor symptoms of mental health conditions: A survey in four geographically distinct psychiatric clinics. JMIR Ment Health;1(1):e5.