ג( א( ב( Inside-Outside: Biblical Leaders and their Non-Jewish Mentors Judy Klitsner 1. Genesis 12 ( ו יּ אמ ר י ה ו ה א ל אַב ר ם ל ך ל ך מ אַר צ ך וּמ מּוֹל ד תּ ך וּמ בּ ית אָב יך א ל ה אָר ץ א שׁ ר אַר א ךּ : ( ו א ע שׂ ך ל גוֹי גּ דוֹל ו א ב ר כ ך ו א ג דּ ל ה שׁ מ ך ו ה י ה בּ ר כ ה: ( ו א ב ר כ ה מ ב ר כ יך וּמ ק לּ ל ך אָא ר ו נ ב ר כוּ ב ך כּ ל מ שׁ פּ ח ת ה א ד מ ה: (1)The Lord said to Abram, Go forth [lekh lekha] from your land, from your birthplace, and from your father s house to the land that I will show you. (2)And I will make you a great nation and I will bless you; I will make your name great and you shall be for a blessing. (3) I will bless those who bless you and curse him that curses you; and all the families of the earth shall bless themselves by you. 2. Genesis 14 See the following verses, which conclude the chapter. What sequential difficulty arises from these verses? (יז) ו יּ צ א מ ל ך ס ד ם ל ק ר אתוֹ אַח ר י שׁוּבוֹ מ ה כּוֹת א ת כּ ד ר ל ע מ ר ו א ת ה מּ ל כ ים א שׁ ר א תּוֹ א ל ע מ ק שׁ ו ה הוּא ע מ ק ה מּ ל ך :(יח) וּמ ל כּ י צ ד ק מ ל ך שׁ ל ם הוֹצ יא ל ח ם ו י י ן ו הוּא כ ה ן ל א ל ע ל יוֹן: (יט) ו י ב ר כ הוּ ו יּ אמ ר בּ רוּ ך אַב ר ם ל א ל ע ל יוֹן ק נ ה שׁ מ י ם ו אָר ץ:(כ) וּב רוּך א ל ע ל יוֹן א שׁ ר מ גּ ן צ ר י ך בּ י ד ך ו יּ תּ ן לוֹ מ ע שׂ ר מ כּ ל: (כא) ו יּ אמ ר מ ל ך ס ד ם א ל אַב ר ם תּ ן ל י ה נּ פ שׁ ו ה ר כ שׁ ק ח ל ך : (כב) ו יּ אמ ר אַב ר ם א ל מ ל ך ס ד ם ה ר מ ת י י ד י א ל י ה ו ה א ל ע ל יוֹן ק נ ה שׁ מ י ם ו אָר ץ: (כג) א ם מ חוּט ו ע ד שׂ רוֹך נ ע ל ו א ם א קּ ח מ כּ ל א שׁ ר ל ך ו ל א ת אמ ר א נ י ה ע שׁ ר תּ י א ת אַב ר ם: (17) When he returned from defeating Chedorlaomer and the kings with him, the king of Sodom came out to meet him in the Valley of Shaveh, which is the valley of the king. (18) And Malkizedek, king of Shalem brought out bread and wine; he 1
י( was a priest of God Most High. (19) He blessed him saying, Blessed be Abraham of God Most High, Creator of heaven and earth. (20) And blessed be God Most High, Who has delivered your foes into your hand. And he gave him a tenth of everything. (21) And the king of Sodom said to Abram, Give me the people and take the possessions for yourself. (22) But Abram said to the King of Sodom, I raise my hand (in oath) to the Lord, God Most High, creator of heaven and earth: (23) I will not take so much as a thread or a sandal strap of what is yours; you shall not say, It is I who made Abram rich 3. Or HaHayim (Hayim Ibn Attar, 18 th Century, Morocco): The reason (the text) interjected the account of the King of Shalem between the emergence of the King of Sodom and his words to Abraham was to tell the praise of the righteous how different they are from the evil people. The King of Sodom went out to meet Abraham emptyhanded, though he was obligated to greet him with expansive gifts, but the evil (king) went out empty-handed. (In contrast) the righteous (Malkizedek) who had no obligation gave advice and received him with bread and wine. 4. Isaiah 1 ( שׁ מ עוּ ד ב ר י ה ו ה ק צ ינ י ס ד ם ה א ז ינוּ תּוֹר ת א ל ה ינוּ ע ם ע מ ר ה: (יז) ל מ דוּ ה יט ב דּ ר שׁוּ מ שׁ פּ ט אַשּׁ רוּ ח מוֹץ שׁ פ טוּ י תוֹם ר יבוּ אַל מ נ ה: Hear the word of the Lord, rulers of Sodom Learn to do well, seek judgment, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow. Ezekiel 16 (מט) ה נּ ה ז ה ה י ה ע וֹן ס ד ם א חוֹת ך גּ אוֹן שׂ ב ע ת ל ח ם ו שׁ ל ו ת ה שׁ ק ט ה י ה ל הּ ו ל ב נוֹת י ה ו י ד ע נ י ו א ב יוֹן ל א ה ח ז יק ה: Behold, this was the iniquity of Sodom: she had surfeit of bread and yet she did not strengthen the hand of the poor and needy. 5. Genesis 18 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט 2
כ( I have singled him out, that he may instruct his children and his posterity to keep the way of the Lord by doing what is just and right 6. Comparisons between Genesis 14 and 15: a. Chapter 14 - Blessed be God who has delivered (miggen) your enemies Chapter 15 - I am your shield (magen) b. Chapter 14 - Melchizedek Chapter 15 - God considered (Abraham s faith) to be an act of righteousness (tzedakah) c. Chapter 14 - Melchizedek brought out (y-tz- ) bread and wine Chapter 15 - God brought Abraham outside (y-tz- ) 7. Exodus 2: (יא) ו י ה י בּ יּ מ ים ה ה ם ו יּ ג דּ ל משׁ ה ו יּ צ א א ל א ח יו ו יּ ר א בּ ס ב ל ת ם ו יּ ר א א ישׁ מ צ ר י מ כּ ה א ישׁ ע ב ר י מ א ח יו:(יב) ו יּ פ ן כּ ה ו כ ה ו יּ ר א כּ י א ין א ישׁ ו יּ ך א ת ה מּ צ ר י ו יּ ט מ נ הוּ בּ חוֹל: (יג) ו יּ צ א בּ יּוֹם ה שּׁ נ י ו ה נּ ה שׁ נ י א נ שׁ ים ע ב ר ים נ צּ ים ו יּ אמ ר ל ר שׁ ע ל מּ ה ת כּ ה ר ע ך: (יד) ו יּ אמ ר מ י שׂ מ ך ל א ישׁ שׂ ר ו שׁ פ ט ע ל ינוּ ה ל ה ר ג נ י אַתּ ה א מ ר כּ א שׁ ר ה ר ג תּ א ת ה מּ צ ר י ו יּ יר א משׁ ה ו יּ אמ ר אָכ ן נוֹד ע ה דּ ב ר:(טו) ו יּ שׁ מ ע פּ ר ע ה א ת ה דּ ב ר ה זּ ה ו י ב קּ שׁ ל ה ר ג א ת משׁ ה ו יּ ב ר ח משׁ ה מ פּ נ י פ ר ע ה ו יּ שׁ ב בּ א ר ץ מ ד י ן ו יּ שׁ ב ע ל ה בּ א ר:(טז) וּל כ ה ן מ ד י ן שׁ ב ע בּ נוֹת ו תּ ב אנ ה ו תּ ד ל נ ה ו תּ מ לּ אנ ה א ת ה ר ה ט ים ל ה שׁ קוֹת צ אן א ב יה ן:(יז) ו יּ ב אוּ ה ר ע ים ו י ג ר שׁוּם ו יּ ק ם משׁ ה ו יּוֹשׁ ע ן ו יּ שׁ ק א ת צ אנ ם:(יח) ו תּ ב אנ ה א ל ר עוּא ל א ב יה ן ו יּ אמ ר מ דּוּע מ ה ר תּ ן בּ א ה יּוֹם: (יט) ו תּ אמ ר ן א ישׁ מ צ ר י ה צּ יל נוּ מ יּ ד ה ר ע ים ו ג ם דּ ל ה ד ל ה ל נוּ ו יּ שׁ ק א ת ה צּ אן: ( ו יּ אמ ר א ל בּ נ ת יו ו אַיּוֹ ל מּ ה זּ ה ע ז ב תּ ן א ת ה א ישׁ ק ר א ן לוֹ ו י אכ ל ל ח ם: (כא) ו יּוֹא ל משׁ ה ל שׁ ב ת א ת ה א ישׁ ו יּ תּ ן א ת צ פּ ר ה ב תּוֹ ל משׁ ה:(כב) ו תּ ל ד בּ ן ו יּ ק ר א א ת שׁ מוֹ גּ ר שׁ ם כּ י אָמ ר גּ ר ה י ית י בּ א ר ץ נ כ ר יּ ה: (11) Some time after that, when Moses had grown up, he went out to his kinsfolk and witnessed their labors. He saw and Egyptian man striking a Hebrew man 3
ט( י( from his brothers. (12) He turned this way and that and, seeing that there was no man, he struck the Egyptian and hid him in the sand. (13) When he went out the next day, he found two Hebrew men fighting; so he said to the offender, Why do you strike your fellow? (14) He retorted, Who made you a man who is chief and ruler over us? Do you mean to kill me as you killed the Egyptian? Moses was frightened, and thought: Then the matter is known! (15) When Pharoah learned of the matter, he sought to kill Moses; but Moses fled from Pharaoh. He arrived in the land of Midian and sat down beside a well. (16) Now the priest of Midian had seven daughters. They came to draw water, and filled the troughs to water their father s flock; (17) but shepherds came and drive them off. Moses rose to their defense and he watered their flock. (18) When they returned to their father Reuel, he said, how is that you have come back to soon today? (19) They answered, An Egyptian man rescued us from the shepherds; he even drew water for us and watered the flock. (20) He said to his daughters, Where is he then? Why did you leave the man? Ask him in to break bread. (21) Moses consented to stay with the man, and he gave Moses his daughter Zipporah as a wife. (22) She bore a son whom he named Gershom, for he said, I was a stranger in a strange land. 8. Ha-amek Davar (19 th century, Volozhin): He turned this way and that. He sought avenues to complain about the Egyptian who struck him for no reason. He saw that there was no man. To whom to report the iniquity, because they were an assembly of traitors and haters of Israel. And he smote the Egyptian. In a place where there is no man, he strove to be a man. 9. Exodus 18 ( ו יּ ח דּ י ת רוֹ ע ל כּ ל ה טּוֹב ה א שׁ ר ע שׂ ה י ה ו ה ל י שׂ ר א ל א שׁ ר ה צּ ילוֹ מ יּ ד מ צ ר י ם: ( ו יּ אמ ר י ת רוֹ בּ רוּ ך י ה ו ה א שׁ ר ה צּ יל א ת כ ם מ יּ ד מ צ ר י ם וּמ יּ ד פּ ר ע ה א שׁ ר ה צּ יל א ת ה ע ם מ תּ ח ת י ד מ צ ר י ם: (יא) ע תּ ה י ד ע תּ י כּ י ג דוֹל 4
כ( י ה ו ה מ כּ ל ה א ל ה ים כּ י ב דּ ב ר א שׁ ר ז דוּ ע ל יה ם: (יב) ו יּ קּ ח י ת רוֹ ח ת ן משׁ ה ע ל ה וּז ב ח ים ל אל ה ים ו יּ ב א אַה ר ן ו כ ל ז ק נ י י שׂ ר א ל ל א כ ל ל ח ם ע ם ח ת ן משׁ ה ל פ נ י ה א ל ה ים: (יג) ו י ה י מ מּ ח ר ת ו יּ שׁ ב משׁ ה ל שׁ פּ ט א ת ה ע ם ו יּ ע מ ד ה ע ם ע ל משׁ ה מ ן ה בּ ק ר ע ד ה ע ר ב: (יד) ו יּ ר א ח ת ן משׁ ה א ת כּ ל א שׁ ר הוּא ע שׂ ה ל ע ם ו יּ אמ ר מ ה ה דּ ב ר ה זּ ה א שׁ ר אַתּ ה ע שׂ ה ל ע ם מ דּוּע אַתּ ה יוֹשׁ ב ל ב דּ ך ו כ ל ה ע ם נ צּ ב ע ל יך מ ן בּ ק ר ע ד ע ר ב: (טו) ו יּ אמ ר משׁ ה ל ח ת נוֹ כּ י י ב א א ל י ה ע ם ל ד רשׁ א ל ה ים: (טז) כּ י י ה י ה ל ה ם דּ ב ר בּ א א ל י ו שׁ פ ט תּ י בּ ין א ישׁ וּב ין ר ע הוּ ו הוֹד ע תּ י א ת ח קּ י ה א ל ה ים ו א ת תּוֹר ת יו: (יז) ו יּ אמ ר ח ת ן משׁ ה א ל יו ל א טוֹב ה דּב ר א שׁ ר אַתּ ה ע שׂ ה: (יח) נ ב ל תּ בּ ל גּ ם אַתּ ה גּ ם ה ע ם ה זּ ה א שׁ ר ע מּ ך כּ י כ ב ד מ מּ ך ה דּ ב ר ל א תוּכ ל ע שׂהוּ ל ב דּ ך: (יט) ע תּ ה שׁ מ ע בּ ק ל י א יע צ ך ו יה י א ל ה ים ע מּ ך ה י ה אַתּ ה ל ע ם מוּל ה א ל ה ים ו ה ב את אַתּ ה א ת ה דּ ב ר ים א ל ה א ל ה ים: ( ו ה ז ה ר תּ ה א ת ה ם א ת ה ח קּ ים ו א ת ה תּוֹר ת ו הוֹד ע תּ ל ה ם א ת ה דּ ר ך י ל כוּ ב הּ ו א ת ה מּ ע שׂ ה א שׁ ר י ע שׂוּן: (כא) ו אַתּ ה ת ח ז ה מ כּ ל ה ע ם אַנ שׁ י ח י ל י ר א י א ל ה ים אַנ שׁ י אמ ת שׂנ א י ב צ ע ו שׂ מ תּ ע ל ה ם שׂ ר י א ל פ ים שׂ ר י מ אוֹת שׂ ר י ח מ שּׁ ים ו שׂ ר י ע שׂ ר ת: (כב) ו שׁ פ טוּ א ת ה ע ם בּ כ ל ע ת (9) And Jethro rejoiced over all the kindness that the Lord had shown Israel when He delivered them form the hand of Egypt. (10) Blessed be the Lord, Jethro said, who delivered you from the hand of Egypt and from the hand of Pharaoh, who delivered the nation from under the hand of Egypt. (11) Now I know that the Lord is greater than all gods, yes by the results of their very schemes against [the people]. (12) And Jethro, Moses father-in-law, brought a burnt offering and sacrifices for God; and Aaron came with all the elders of Israel to eat bread before God with Moses father-in-law. (13) Next day, Moses sat as magistrate among the people, while the people stood about Moses from morning until evening. (14) But when Moses father-inlaw saw how much he had to do for the people, he said, What is this thing that you are doing to the people? Why do you act alone, while all the people stand about you from morning until evening? (15) Moses replied to his father-in-law, It is because the people come to me to inquire of God. (16) When they have a dispute, it comes before me, and I decide between one person and another, and I make known the laws and teachings of God. (17) But Moses father-in-law said to him, The thing you are doing is not good; you will surely wear yourself out and these people as well. For the task is too heavy for you; you cannot do it alone. (19) Now listen to me. I will give you counsel, and God be with you! You represent the people before God; (20) you bring the disputes before God and enjoin upon them the laws and the teachings, and make known to them the way they are to go and the practices they are to follow. (21) You shall also seek out from among all the people capable men who fear God, trustworthy men who fear God, who will spurn ill-gotten gain. Set these over them as officers of thousands, officers of hundreds, officers of fifties and officers of tens (22) and let them judge the people at all times. 5
ה( ו( 10. Exodus 19 ( ו ע תּ ה א ם שׁ מוֹע תּ שׁ מ עוּ בּ ק ל י וּשׁ מ ר תּ ם א ת בּ ר ית י ו ה י ית ם ל י ס ג לּ ה מ כּ ל ה ע מּ ים כּ י ל י כּ ל ה אָר ץ: ( ו אַתּ ם תּ ה יוּ ל י מ מ ל כ ת כּ ה נ ים ו גוֹי ק דוֹשׁ א לּ ה ה דּ ב ר ים א שׁ ר תּ ד בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל: Now then, if you will obey Me faithfully and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples. Indeed all the earth is Mine, but you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation. Ibn Ezra (12 th century, Spain) על דעתי כי כל כהן שבמקרא הוא כמו שמש...וטעם ממלכת כהנים שעל ידכם תראה מלכותי כאשר תהיו לי אתם שמשים. In my opinion, every priest in the Bible is like a servant and the meaning of a kingdom of priests is that through you my kingship will be recognized, when you act as my servants. Seforno (16 th century, Italy) Even though the entire human race is dear to me you will be treasured above them all and the difference between you, more or less is that you will understand and teach the entire human race to call in God s name and to serve him as one About Judy Klitsner A senior faculty member at the Pardes Institute for Jewish Studies in Jerusalem, Judy Klitsner has taught courses in Bible and biblical exegesis for more than two decades. She lectures widely to diverse audiences in Israel, the U.S., and Europe and is the author of the ground-breaking book awarded the 2009 National Jewish Book Award, Subversive Sequels in the Bible: How Biblical Stories Mine and Undermine Each Other (published by The Jewish Publication Society, 2009; and Maggid Books, a division of Koren Publications, 2011). 6