The Commentaries The Sadye and Henry Bayer Chumash Class Class XII R. Shmuel David Luzzatto פירוש שד"ל על התורה Rabbi Yosie Levine The Jewish Center February 9, 2021
1847 Letter by Shadal critiquing Spinoza
1 Cecil Roth, The History of the Jews of Italy 2 Catalogue of Published Works Kinnor Na'im, collection of poems. Vol. i., Vienna, 1825; vol. ii., Padua, 1879. Kinah, elegy on the death of Abraham Eliezer ha-levi. Triest, 1826. Ohev Ger, guide to the understanding of Targum Onkelus, with notes and variants; accompanied by a short Syriac grammar and notes on and variants in the Targum of Psalms. Vienna, 1830. Hafla'ah sheba-'arakhin of Isaiah Berlin, edited by Luzzatto, with notes of his own. Part i., Breslau, 1830; part ii., Vienna, 1859. Seder Tannaim va-amoraim, revised and edited with variants. Prague, 1839. Betulat Bat Yehudah, extracts from the diwan of Judah ha-levi, edited with notes and an introduction. Prague, 1840. Avnei Zikkaron, seventy-six epitaphs from the cemetery of Toledo, followed by a commentary on Micah by Jacob Pardo, edited with notes. Prague, 1841. Beit ha-otzar, collection of essays on the Hebrew language, exegetical and archeological notes, collectanea, and ancient poetry. Vol. i., Lemberg, 1847; vol. ii., Przemysl, 1888; vol. iii., Cracow, 1889. Ha-Mishtaddel, scholia to the Pentateuch. Vienna, 1849. Vikuach 'al ha-kabbalah, dialogues on Cabala and on the antiquity of punctuation. Göritz, 1852. Sefer Yesha'yah, the Book of Isaiah edited with an Italian translation and a Hebrew commentary. Padua, 1855-67.
In Italian Mevo, a historical and critical introduction to the Maḥzor. Leghorn, 1856. Diwan, eighty-six religious poems of Judah ha-levi corrected, vocalized, and edited, with a commentary and introduction. Lyck, 1864. Yad Yosef, a catalogue of the Library of Joseph Almanzi. Padua, 1864. Ma'amar bi-yesodei ha-dikduk, a treatise on Hebrew grammar. Vienna, 1865. Ḥerev ha-mithappeket, a poem of Abraham Bedersi, published for the first time with a preface and a commentary at the beginning of Bedersi's "Hotam Tokhnit." Amsterdam, 1865. Commentary on the Pentateuch. Padua, 1871. Perushei Shedal, commentary on Jeremiah, Ezekiel, Proverbs, and Job. Lemberg, 1876. Nahalat Shedal, in two parts; the first containing a list of the Geonim and Rabbis, and the second one of the payyetanim and their piyyutim. Berlin, 1878-79. Yesodei ha-torah, a treatise on Jewish dogma. Przemysl, 1880. Tal Orot, a collection of eighty-one unpublished piyyutim, amended. Przemysl, 1881. Iggerot Shedal, 301 letters, published by Isaiah Luzzatto and prefaced by David Kaufmann. Przemysl, 1882. Peninei Shedal (see below). Przemysl, 1883 Prolegomeni ad una Grammatica Ragionata della Lingua Ebraica. Padua, 1836. (Annotated English edition by A.D. Rubin, 2005. [9] ) Il Giudaismo Illustrato. Padua, 1848. Calendario Ebraico. Padua, 1849. Lezioni di Storia Giudaica. Padua, 1852. Grammatica della Lingua Ebraica. Padua, 1853. Italian translation of Job. Padua, 1853. Discorsi Morali agli Studenti Israeliti. Padua, 1857. Opere del De Rossi. Milan, 1857. Italian translation of the Pentateuch and Hafṭarot. Triest, 1858-60. Lezioni di Teologia Morale Israelitica. Padua, 1862. Lezioni di Teologia Dogmatica Israelitica. Triest, 1864. Elementi Grammaticali del Caldeo Biblico e del Dialetto Talmudico. Padua, 1865. Translated into German by Krüger, Breslau, 1873; into English by Goldammer, New York, 1876; and the part on the Talmudic dialect, into Hebrew by Hayyim Tzvi Lerner, St. Petersburg, 1880. Discorsi Storico-Religiosi agli Studenti Israeliti. Padua, 1870. Introduzione Critica ed Ermenutica al Pentateuco. Padua, 1870. Autobiografia (first published by Luzzatto himself in "Mosé," i-vi.). Padua, 1882.
3 David Rudavsky, Tradition 7:3 (1965) p. 23 Yet within three days, Pharaoh shall lift up your head from off you and shall hang you on a tree, and the birds shall eat your flesh from off you. 4 בראשיתמ:יט ב ע וד ש ל ש ת י מ ים י ש א פ ר ע ה א ת ר א ש ך מ ע ל י ך ו ת ל ה א ות ך ע ל ע ץ ו אכ ל ה ע וף א ת ב ש ר ך מ ע ל י ך 5 שד"ל ויש אומרים כי מלת מעליך ט"ס, כי הסופר דלג שיטה אחת וכתב כאן מעליך שבסוף הפסוק, אבל יוסף לא אמר לשר האופים אלא כמו שאמר לשר המשקים, ישא פרעה את ראשך, לשון פקידה אלא שלזה אמר ותלה אותך על העץ ולזה אמר והשיבך על כנך, וכן שר המשקים אומר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה, וכן כאן אומר מיד וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים וגו' וישב את שר המשקים וגו' ואת שר האופים תלה. מלבד שלא יובן למה תלה אותו אחר שכבר הסיר ראשו מעליו, גם ראפסי מצא שני כ"י בלא מעליך הראשון. 6 David Rudavsky, Tradition 7:3 (1965) p. 26
7 בראשיתיז:טו ו יּ אמ ר א לה ים א ל אַב ר ה ם שׂ ר י א שׁ תּ ך לא ת ק ר א א ת שׁ מ הּ שׂ ר י כּ י שׂ ר ה שׁ מ הּ And God said to Abraham, As for your wife Sarai, you shall not call her Sarai, but her name shall be Sarah. 8 שד"ל לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה: ובלשון ערבי שרא ענינו הוליד זרע רב. ואולי הה"א שהיא סימן הנקבה נוספה באברהם ושרה לסימן פריה ורביה. 9 שמותכא: לג-לד ו כ י י פ ת ח א י ש ב ור א ו כ י י כ ר ה א י ש ב ר ו ל א י כ ס נ ו ו נ פ ל ש מ ה ש ור א ו ח מ ור ב ע ל ה ב ור י ש ל ם כ ס ף י ש יב ל ב ע ל יו ו ה מ ת י ה י ה ל ו When a man opens a pit, or digs a pit and does not cover it, and an ox or an ass falls into it, the one responsible for the pit must make restitution; he shall pay the price to the owner; and the carcass shall be his. 10 שד"ל 11 שמותא:כא ו י ה י כּ י י ר א וּ ה מ י לּ ד ת א ת ה א לה ים ו יּ ע שׂ ל ה ם בּ תּ ים 12 שד"ל ויעש להם בתים: רש"י על פי רז"ל פירש כי ה' עשה למילדות בתי כהונה ולויה ומלכות ורשב"ם ור"י עראמה והכורם פירשו שעשה פרעה בתים למילדות לשמרן שלא תלכנה אל העבריות היולדות ונראה לי שהיה מנהג כי רק הנשים שלא היו להן בנים ולא היה להן טיפול בביתן, היו מילדות, וה' ברך את המילדות האלה, ונתן להן בנים ופרו ורבו והעמידו בתים.
13 בראשיתלז:ג ו י שׂ ר א ל אָה ב א ת יוֹס ף מ כּ ל בּ נ יו כּ י ב ן ז ק נ ים ה וּא ל וֹ ו ע שׂ ה ל וֹ כּ ת נ ת פּ סּ ים 14 שד"ל כתנת פסים: שהיתה מגעת עד פס ידו (בראשית רבא) ועד פס רגלו, וכן תרגם עקילס, ואורך הבגדים הוא סימן שחרור וגדולה, שאינו צריך לעשות מלאכה. 15 במדבריא:ד ז כ ר נ ו א ת ה ד ג ה א ש ר נ אכ ל ב מ צ ר י ם ח נ ם א ת ה ק ש א ים ו א ת ה א ב ט ח ים ו א ת ה ח צ יר ו א ת ה ב צ ל ים ו א ת ה ש ומ ים 16 שד"ל אשר נאכל במצרים חנם: חנם ממש, כי המצרים היו מפרנסים את ישראל כדי שיוכלו לעבוד עבודתם, והיו מאכילים אותם דברים המצויים שם בזול מאד, כגון דגי היאור וקשואים וכו'. וכן מצינו ביה ר וד וט כי על פיראמיד אחת אשר במצרים היה כתוב כי המלך אשר הקים אותה הוציא אלף ושש מאות ככרים, בשומים בצלים וצנונות, לפרנסת הפועלים אשר בנו אותה. גם כתב הירודוט כי המצרים לא היו אוכלים דגים, ומזה יובן למה היו נותנים אותם לבני ישראל. וצריך עיון וחפוש אם היו עובדים הדגים, ואז איך יתכן שיניחו לישראל שיאכילום, או היו נמאסים בעיניהם, ואז יתכן שיאכילום לאחרים. 17 ויקראכב:כח ו ש ור א ו ש ה א ת ו ו א ת ב נ ו ל א ת ש ח ט ו ב י ום א ח ד Do not slaughter a cow or a sheep and its young on the same day. 18 שד"ל לא לרחמים על הבהמה ממש, אלא לחזק בלבנו מידת הרחמים ולהרחיקנו מן האכזריות. 19 בראשיתנ:יז כ ה ת אמ ר ו ל י וס ף א נ א ש א נ א פ ש ע אח י ך ו ח ט את ם כ י ר ע ה ג מ ל ו ך ו ע ת ה ש א נ א ל פ ש ע ע ב ד י א לה י אב י ך ו י ב ך י וס ף ב ד ב ר ם א ל יו 20 שד"ל ויבך יוסף: הבין כי אחיו הם הם ששלחו השליחים ושמו הדברים בפיהם, ולא יעקב צוה כל זאת, שאם היה בדעתו לצוות על זה היה אומר לו או שולח לו בחייו; ע"כ בכה בראותו צרת אחיו היראים לנפשם ומוכרחים להמציא תחבולות להנצל מחרון אפו