ג וא ל goel

ג וא ל goel

א ב av

Rosh Hashanah Day 1 Torah Reading Genesis 21:1-12 (א) ו יהו ה פּ ק ד א ת שׂ ר ה כּ א שׁ ר אָמ ר ו יּ ע שׂ י הו ה ל שׂ ר ה כּ א שׁ ר דּ בּ ר (ב) ו תּ ה ר ו תּ ל ד שׂ ר ה ל אַב ר ה ם בּ ן ל ז ק נ יו ל מּוֹע ד א שׁ ר דּ בּ ר א ת וֹ א ל ה ים (ג) ו יּ ק ר א אַב ר ה ם א ת שׁ ם בּ נ וֹ ה נּ וֹל ד ל וֹ א שׁ ר י ל ד ה לּ וֹ שׂ ר ה י צ ח ק (ד) ו יּ מ ל אַב ר ה ם א ת י צ ח ק בּ נ וֹ בּ ן שׁ מ נ ת י מ ים כּ א שׁ ר צ וּ ה א ת וֹ א ל ה ים (1) God took note of Sarah as God had promised, and God did for Sarah as God had spoken. (2) Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the set time of which God had spoken. (3) Abraham gave his newborn son, whom Sarah had borne him, the name of Isaac. (4) And when his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded him. (ה) ו אַב ר ה ם בּ ן מ אַ ת שׁ נ ה בּ ה וּ ל ד ל וֹ א ת י צ ח ק בּ נ וֹ (ו) ו תּ אמ ר שׂ ר ה צ ח ק ע שׂ ה ל י א ל ה ים כּ ל ה שּׁ מ ע י צ ח ק ל י (ז) ו תּ אמ ר מ י מ לּ ל ל אַב ר ה ם ה ינ יק ה ב נ ים שׂ ר ה כּ י י ל ד תּ י ב ן ל ז ק נ יו (ח) ו יּ ג דּ ל ה יּ ל ד ו יּ גּ מ ל ו יּ ע שׂ אַב ר ה ם מ שׁ תּ ה ג ד וֹל בּ י וֹם ה גּ מ ל א ת י צ ח ק (5) Now Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him. (6) Sarah said, God has brought me laughter; everyone who hears will laugh with me. (7) And she added, Who would have said to Abraham That Sarah would suckle children! Yet I have borne a son in his old age. (8) The child grew up and was weaned, and Abraham held a great feast on the day that Isaac was weaned. (ט) ו תּ ר א שׂ ר ה א ת בּ ן ה ג ר ה מּ צ ר ית א שׁ ר י ל ד ה ל אַב ר ה ם מ צ ח ק (י) ו תּ אמ ר ל אַב ר ה ם גּ ר שׁ ה אָמ ה ה זּ את ו א ת בּ נ הּ כּ י ל א י יר שׁ בּ ן ה אָמ ה ה זּ את ע ם בּ נ י ע ם י צ ח ק (יא) ו יּ ר ע ה דּ ב ר מ א ד בּ ע ינ י אַב ר ה ם ע ל אוֹד ת בּ נ וֹ (יב) ו יּ אמ ר א ל ה ים א ל אַב ר ה ם אַל י ר ע בּ ע ינ יך ע ל ה נּ ע ר ו ע ל א מ ת ך כּ ל א שׁ ר תּ אמ ר א ל יך שׂ ר ה שׁ מ ע בּ ק ל הּ כּ י ב י צ ח ק י קּ ר א ל ך ז ר ע (9) Sarah saw the son whom Hagar the Egyptian had borne to Abraham playing. (10) She said to Abraham, Cast out that slave-woman and her son, for the son of that slave shall not share in the inheritance with my son Isaac. (11) The matter distressed Abraham greatly, for it concerned a son of his. (12) But God said to Abraham, Do not be distressed over the boy or your slave; whatever Sarah tells you, do as she says, for it is through Isaac that offspring shall be continued for you.

Rosh Hashanah Day 2 Torah Reading Genesis 22:1-11 (א) ו י ה י אַח ר ה דּ ב ר ים ה א לּ ה ו ה א ל ה ים נ סּ ה א ת אַב ר ה ם ו יּ אמ ר א ל יו אַב ר ה ם ו יּ אמ ר ה נּ נ י (ב) ו יּ אמ ר ק ח נ א א ת בּ נ ך א ת י ח יד ך א שׁ ר אָה ב תּ א ת י צ ח ק ו ל ך ל ך א ל א ר ץ ה מּ ר יּ ה ו ה ע ל הוּ שׁ ם ל ע ל ה ע ל אַח ד ה ה ר ים א שׁ ר א מ ר א ל יך (ג) ו יּ שׁ כּ ם אַב ר ה ם בּ בּ ק ר ו יּ ח ב שׁ א ת ח מ ר וֹ ו יּ קּ ח א ת שׁ נ י נ ע ר יו א תּ וֹ ו א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו י ב קּ ע ע צ י ע ל ה ו יּ ק ם ו יּ ל ך א ל ה מּ ק וֹם א שׁ ר אָ מ ר ל וֹ ה א ל ה ים (1) Some time afterward, God put Abraham to the test. God said to him, Abraham, and he answered, Here I am. (2) And God said, Take your son, your favored one, Isaac, whom you love, and go to the land of Moriah, and offer him there as a burnt offering on one of the heights that I will point out to you. (3) So early next morning, Abraham saddled his ass and took with him two of his servants and his son Isaac. He split the wood for the burnt offering, and he set out for the place of which God had told him. (ד) בּ יּ וֹם ה שּׁ ל ישׁ י ו יּ שּׂ א אַב ר ה ם א ת ע ינ יו ו יּ ר א א ת ה מּ ק וֹם מ ר ח ק (ה) ו יּ אמ ר אַב ר ה ם א ל נ ע ר יו שׁ בוּ ל כ ם פּ ה ע ם ה ח מ וֹר ו א נ י ו ה נּ ע ר נ ל כ ה ע ד כּ ה ו נ שׁ תּ ח ו ה ו נ שׁ וּב ה א ל יכ ם (ו) ו יּ קּ ח אַב ר ה ם א ת ע צ י ה ע ל ה ו יּ שׂ ם ע ל י צ ח ק בּ נ וֹ ו יּ קּ ח בּ י ד וֹ א ת ה א שׁ ו א ת ה מּ א כ ל ת ו יּ ל כ וּ שׁ נ יה ם י ח דּ ו (ז) ו יּ אמ ר י צ ח ק א ל אַב ר ה ם אָב יו ו יּ אמ ר אָב י ו יּ אמ ר ה נּ נּ י ב נ י ו יּ אמ ר ה נּ ה ה א שׁ ו ה ע צ ים ו אַיּ ה ה שּׂ ה ל ע ל ה (ח) ו יּ אמ ר אַב ר ה ם א ל ה ים י ר א ה לּ וֹ ה שּׂ ה ל ע ל ה בּ נ י ו יּ ל כ וּ שׁ נ יה ם י ח דּ ו (4) On the third day Abraham looked up and saw the place from afar. (5) Then Abraham said to his servants, You stay here with the ass. The boy and I will go up there; we will worship and we will return to you. (6) Abraham took the wood for the burnt offering and put it on his son Isaac. He himself took the firestone and the knife; and the two walked off together. (7) Then Isaac said to his father Abraham, Father! And he answered, Yes, my son. And he said, Here are the firestone and the wood; but where is the sheep for the burnt offering? (8) And Abraham said, God will see to the sheep for His burnt offering, my son. And the two of them walked on together. (ט) ו יּ ב אוּ א ל ה מּ קוֹם א שׁ ר אָ מ ר ל וֹ ה א ל ה ים ו יּ ב ן שׁ ם אַב ר ה ם א ת ה מּ ז בּ ח ו יּ ע ר ך א ת ה ע צ ים ו יּ ע ק ד א ת י צ ח ק בּ נ וֹ ו יּ שׂ ם א תוֹ ע ל ה מּ ז בּ ח מ מּ ע ל ל ע צ ים (י) ו יּ שׁ ל ח אַב ר ה ם א ת י ד וֹ ו יּ קּ ח א ת ה מּ א כ ל ת ל שׁ ח ט א ת בּ נ וֹ (יא) ו יּ ק ר א א ל יו מ ל אַ ך י הו ה מ ן ה שּׁ מ י ם ו יּ אמ ר אַב ר ה ם אַב ר ה ם ו יּ אמ ר ה נּ נ י (9) They arrived at the place of which God had told him. Abraham built an altar there; he laid out the wood; he bound his son Isaac; he laid him on the altar, on top of the wood. (10) And Abraham picked up the knife to slay his son. (11) Then an angel of God called to him from heaven: Abraham! Abraham! And he answered, Here I am.

Yom Kippur Torah Reading Leviticus 16:1-9 (א) ו י ד בּ ר י הו ה א ל מ שׁ ה אַח ר י מ וֹת שׁ נ י בּ נ י אַה ר ן בּ ק ר ב ת ם ל פ נ י י הו ה ו יּ מ תוּ (ב) ו יּ אמ ר י הו ה א ל מ שׁ ה דּ בּ ר א ל אַה ר ן אָח יך ו אַל י ב א ב כ ל ע ת א ל ה קּ ד שׁ מ בּ ית ל פּ ר כ ת א ל פּ נ י ה כּ פּ ר ת א שׁ ר ע ל ה אָר ן ו ל א י מ וּת כּ י בּ ע נ ן א ר א ה ע ל ה כּ פּ ר ת (ג) בּ ז את י ב א אַה ר ן א ל ה קּ ד שׁ בּ פ ר בּ ן בּ ק ר ל ח טּ את ו אַ י ל ל ע ל ה (1) God spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron who died when they drew too close to the presence of God. (2) God said to Moses: Tell your brother Aaron that he is not to come at will into the Shrine behind the curtain, in front of the cover that is upon the ark, lest he die; for I appear in the cloud over the cover. (3) Thus only shall Aaron enter the Shrine: with a bull of the herd for a sin offering and a ram for a burnt offering. (ד) כּ ת נ ת בּ ד ק ד שׁ י ל בּ שׁ וּמ כ נ ס י ב ד י ה י וּ ע ל בּ שׂ רוֹ וּב אַב נ ט בּ ד י ח גּ ר וּב מ צ נ פ ת בּ ד י צ נ ף בּ ג ד י ק ד שׁ ה ם ו ר ח ץ בּ מּ י ם א ת בּ שׂ ר וֹ וּל ב שׁ ם (ה) וּמ א ת ע ד ת בּ נ י י שׂ ר א ל י קּ ח שׁ נ י שׂ ע יר י ע זּ ים ל ח טּ את ו אַ י ל א ח ד ל ע ל ה (ו) ו ה ק ר יב אַה ר ן א ת פּ ר ה ח טּ את א שׁ ר ל וֹ ו כ פּ ר בּ ע ד וֹ וּב ע ד בּ ית וֹ (4) He shall be dressed in a sacral linen tunic, with linen breeches next to his flesh, and be girt with a linen sash, and he shall wear a linen turban. They are sacral vestments; he shall bathe his body in water and then put them on. (5) And from the Israelite community he shall take two he-goats for a sin offering and a ram for a burnt offering. (6) Aaron is to offer his own bull of sin offering, to make expiation for himself and for his household. (ז) ו ל ק ח א ת שׁ נ י ה שּׂ ע יר ם ו ה ע מ יד א ת ם ל פ נ י י הו ה פּ ת ח א ה ל מוֹע ד (ח) ו נ ת ן אַה ר ן ע ל שׁ נ י ה שּׂ ע יר ם גּוֹר ל וֹת גּוֹר ל א ח ד ל יהו ה ו גוֹר ל א ח ד ל ע ז אז ל (ט) ו ה ק ר יב אַה ר ן א ת ה שּׂ ע יר א שׁ ר ע ל ה ע ל יו ה גּוֹר ל ל יהו ה ו ע שׂ הוּ ח טּ את (7) Aaron shall take the two he-goats and let them stand before God at the entrance of the Tent of Meeting; (8) and he shall place lots upon the two goats, one marked for God and the other marked for Azazel. (9) Aaron shall bring forward the goat designated by lot for God, which he is to offer as a sin offering.

כּ י אָנוּ ע מּ ך - Amekha Ki Anu Ki anu amekha, v'atah Eloheinu Anu banekha, v'atah Avinu Anu avadekha, v'atah Adonenu Anu kehalekha, v'atah khelkeinu Anu amekha, v atah malkeinu Anu ma amirekha, v atah ma amireinu כּ י אָנוּ ע מּ ך ו אַתּ ה א ל ה ינוּ אָנוּ ב נ יך ו אַתּ ה אָב ינוּ אָנוּ ע ב ד יך ו אַתּ ה א דוֹנ נוּ אָנוּ ק ה ל ך ו אַתּ ה ח ל ק נוּ אָנוּ ע מּ ך ו אַתּ ה מ ל כּ נוּ אָנוּ מ א מ יר יך ו אַתּ ה מ א מ יר נוּ