סוניס רונן מאת הירוק' 'בקברט הסונטה ועכשיו" "כאן רמבו נוסח. ועוד נוסחים בשני רמבו ארתור Au Cabaret-Vert Vert/ Arthur Rimbaud Cinq heures du soir ט הירוק/ ארתור רמבו (תרגום מילולי) בּ קּ בּ ר חמש בערב במשך שמונה ימים קרעתי את נע לי באבני הדרכים. ואז נכנסתי לשׁ ר לרוּ א. אל הקברט הירוק: הזמנתי פרוסות-לחם בחמאה וירך-חזיר, שהיתה חצי-קרה. מאושר, מתחתי את רגלי תחת השולחן הירוק: התבוננתי בנושאים הנאיביים מאוד של שטיח הקיר וכמה מקסים היה כשהנערה עם השדיים העצומים והעיניים מלאות ה חיּוּת, Depuis huit jours, j avais déchiré mes bottines Aux cailloux des chemins. J entrais à Charleroi. Au Cabaret-Vert: je demandai des tartines De beurre et du jambon qui fût à moitié froid. Bienheureux, j allongeai les jambes sous la table Verte: je contemplai les sujets très naïfs De la tapisserie. Et ce fut adorable, Quand la fille aux tétons énormes, aux yeux vifs, Celle-là, ce n est pas un baiser qui l épeure! Rieuse, m apporta des tartines de beurre, Du jambon tiède, dans un plat colorié, Du jambon rose et blanc parfumé d une gousse D ail, et m emplit la chope immense, avec sa mousse Que dorait un rayon de soleil arriéré. לא נשיקה אחת תבהיל אותה! הביאה לי, מחייכת, את פרוסות-הלחם בחמאה, את ירך-החזיר הפושרת, בצלחת צבעונית, 1870.. ירך-חזיר ורודה ולבנה, מבושמת בשן של שׁוּם ומזגה לי כוס-בירה ענקית, עם קצף שהזהיבה אותו קרן שמש מתאחרת. 146
נ Cabaret Vert/ Ezra Pound Wearing out my shoes, 8th day On the bad roads, I got into Charleroi. Bread, butter, at the Green Cabaret And the ham half cold. Got my legs stretched out And was looking at the simple tapestries, Very nice when the gal with the big bubs And lively eyes, Not one to be scared of a kiss and more, Brought the butter and bread with a grin And the luke-warm ham on a colored plate, Pink ham, white fat and a sprig Of garlic, and a great chope of foamy beer Gilt by the sun in that atmosphere. 1957. / נוסח עברי לנוסח עזרא פאונד Cabaret Vert שׁ ו חק ע ל ים בּ ד ר כים גּרוּע ות 8 י מ ים, נ כ ס תּי ל שׁ ר לרוּ א. ל חם, ח מאָה, בּ קּ בּ רט ה יּ רק ו ה ח זיר ח צי-קר. מ ת ח תּי את ה ר ג לי ם ו ה תבּ ו נ תּי בּ שׁ טי ח ה קּיר ה פּשׁוּט, כּ מּה ח מד כּ שׁ זּא תי עם ה צּי צים ה גּד ו לים ו ה עי ים ה חיּ ות, א אַ חת שׁ נּ ב ה לת מ נּ שׁי קה ו א פלּוּ י ו תר, ה ביאָה את ה ח מאָה ו ה ל חם בּ חיּוּ דּ שׁן, ו את ה ח זיר הפּ ו שׁר על צ לּ חת צ בע ו נית. ח זיר ו רד, שׁ מּן ל בן ו שׁן שׁ ל שׁוּם, ו- chope ע נ ק ית וּ מ ק צי פה שׁל בּי רה מ ז הי בה בּ שּׁ מש בּא ו תהּ א וי רה. 147
נּ נּ נ נּ At the Green Cabaret/ Robert lowell יּ יּ יּ רקקקק/ ר ר ר ט ה ה בּ קּ בּ ר נוסח עברי לנוסח רוברט לואל For eight days I had been knocking my boots on the road stones. I was entering Charleroi. At the Green Cabaret, I called for ham, half cold, and a large helping of tartines. Happy, I kicked my shoes off, cooled my feet under the table, green like the room, and laughed at the naïve Belgian pictures on the wall. But it was terrific when the house-girl with her earth-mother tits and come-on eyes no Snow Queen having cat-fits at a kiss brought me tarts and ham on a colored plate. שׁ מ ו נה י מים ט ח נ תּי את ה ע ל ים בּאַ ב ני דּ ר כים. נ כ ס תּי ל שׁ ר לרוּ א. בּ קּ בּ רט ה יּ רק ה ז מ נ תּי תח שׁי נ קן, ח צי-קר, עם מ נה נ כ בּ דת שׁל.tartines מ א שּׁר, ה ע פ תּי את ה ע ל ים, אּ ו ר ר תּי את ר ג מ תּ חת ל שּׁ ל חן (ה יּ רק, כּמּוּ בן), ו צ ח ק תּי ל צּיּוּ רים ה בּ ל גּים ה אי ב יּים על ה קּיר. א בל כּ מּה נ פ לא ה יה כּ שׁ מּ לצ רית לי ע ם שׁ די א מּא-ט בע ו עי ני בּ וא-א לי א א יז ו פ רי ג'יד ית שׁ מּ ת ח ר פ נת מ נּ שׁי קה ה ביאָה לי פּרוּס ות עם שׁי נ קן על צ לּ חת צ בע ו נית. ה יא ת ק עה שׁן שׁוּם בּ שּׁי נ קן, אָ דם משׁוּ יּשׁ בּ ל בן, ו ה טי חה בּי רה לת ו ה קּ נ קן ק צף מ ז הב בּ ק רן שׁ מש מ א ח רת. She stuck a clove of garlic in the ham, red frothed by white, and slopped beer in my stein foam gilded by a ray of the late sun. 1958. 148
נ יּ יּ יּ רקקקק/ ר ר ר ט ה ה בּ קּ בּ ר נוסח עברי נוסף שׁ מ ו נה י מים ה שׁ ח ת תּי בּ דּ ר את ע לי. כּ ע ד ל שׁ ר ל רוּ א. ו שּׁם, בּ קּ בּ רט, ק בּ ל תּי י ר - ח זיר פּ ו שׁ רת, ל חם בּ ח מאָה. גּ ן ע דן! א ת ר ג לי פּ ר שׂ תּי תּ חת שׁ ל חן י רק: כּ מּ ה תּ מי מה ר ק מת שׁ טי חי ה קּיר! ו ג ם ה י תה לי כּ שׁ זּאת עם ה שּׁ ד ים, ה מּ בּט חת מ נּ שׁי קה אַ חת היא א נ ב ה לת! ה ביאָה, מ ח יּ כת, א ת ה ל חם ע ם ה ח זיר בּ כּ לי ה צּ בע ו ני י ר ו ר דּה-צח ו רה וּ מ ת בּ לת בּ שׁוּם וּ בּי רה ע קית גּ ו ל שׁת, צ בוּ עה בּ דּ מדּוּ מים האַ חר ו נים..2014 הסונטה הידועה של ארתור רמבו מהווה אתגר לא פשוט למתרגמיה. ראשית כל יש לקחת בחשבון את החידוש שבה: בצרפת של המאה ה- 18 עדיין היה מקובל שאל לה לסונטה להכיל מלים כמו "סיר" או "מטבח"; המאה ה- 19 יצקה לתוכה, לפי הסדר, סער-ופרץ, אמנות-לשם-אמנות ורוע-מלבלב ואם יש בכלל מכנה משותף לשלושת אלה הרי הוא הרצינות התהומית; רמבו שילב בסונטות שכתב אירועים מחיי מתבגר, 149
לשון דיבור, תחביר מקוטע הגולש משורה לשורה וחריזה מפתיעה. כל החריגות החצופות האלה מהנורמה מתקיימות בד בבד עם המבנה החמור של הסונטה. עזרא פאונד ורוברט לואל תרגמו את הסונטה של רמבו כמעט באותו הזמן. השניים העלו על נס את לשון הדיבור, הקיטוע התחבירי, וכמובן החוצפה, אך ללא ספק הקדישו מחשבה גם לענייני צורה: פאונד חרז Cabaret day/ (יש לבטא ד י/ ק בּ ר י); grin/ ;tapestries/ eyes beer/ atmosphere ;sprig ואילו לואל, שלדידו "מתרגמים השומרים בקפדנות על המשקל אינם אלא מפחלצים", הקפיד על עשר הברות ברוב השורות. דווקא בכל הנוגע ללשון דיבור, אין צורך להיות פאונד או לואל בכדי לאמץ את שבירת הכלים של רמבו. גם בתרגומו העברי של אליהו מיטוס, שנולד ב- 1892, שנה אחת בלבד לאחר מותו של רמבו, אפשר נ פ ל א, "ו ה י ה להבחין בלשון דיבור (אומנם לצד תלי-תלים של מליצות): א מ פ ח יד ים// כּ ל ל או ת הּ שׁ כּ ן ר יב ה ע תּ יר ת-שׁ ד י ם/ וּמ ב ר יק ת ע ינ י ם הו י, נ שּׁוּק י ע ז פּ ן! [עז-פנים, חצוף] ה גּ ישׁ ה ל י, צו ח ק ת,/ כּ מ ה פּ תּ ין, ה מ רוּח ים ח מ אָה בּו ה ק ת/ ו ק ת ל ח ם ע ל גּ ב פּ נ כּ ה מ ג וּ נ ה". ואולם, פאונד ולואל בעקבותיו ובהקצנה יתרה שאפו "לכתוב אנגלית חיה", "לדייק בטון" ו"להעניק כוח" וזאת על חשבון הדיוק המילולי ובמחיר השמטות ותוספות. בולטת במיוחד נטייתם לסגל את לשון השיר לזמנם ולמקומם שלהם: "לעשות מה שהיו עושים המחברים עצמם אילו חיברו את שיריהם עכשיו ובאמריקה". בתרגומ י לתרגומיהם צעדתי כמה צעדים בדרכם. קושי נוסף שניצב בפני המתרגמים הוא שימורם של צבע מקומי ודו-משמעות, תוך כדי התמודדות עם מחסרים שונים בשפת היעד. להלן הפרטים הבעייתיים בסונטה של רמבו לחלקם יש צבע מקומי, לחלקם מדויקת: אחת יש יותר ממשמעות אחת, ולחלקם אין בעברית מלה bottines נעלי הליכה גבוהות; Cabaret-Vert שמו של פונדק דרכים, ולאו דווקא של תיאטרון קברט. בעיר שרלרוא אכן היה ב- 1870 מקום בשם "הבית הירוק". בעברית הצירוף "הקברט הירוק" אינו מסתדר בקלות בשום משקל קבוע; tartines "סנדוויצ'ים פתוחים", פרוסות לחם בממרח. גם באנגלית אין מלה אחת מדויקת בשבילם; jambon קותל-חזיר, ירך- 150
חזיר, ה אם, שׁ ינ ק ן... העברית שומרת-הכשרוּת טרם המציאה מלה אחת מדויקת בשביל המעדן הפשוט הזה; bienheureux מ א שּׁ ר, אבל גם מבורך (בהקשר דתי); tapisserie שטיח קיר שבו רקומות תמונות. אופייני לבלגיה (ולצפון-צרפת), אבל פחות מוּכר בישראל (או בארה"ב); tétons שדיים, אבל גם פטמות; parfumé מבושם, אבל גם מתובל; chope כוס-בירה המכילה עד חצי-ליטר בערך (מונח מקומי). כיצד מתמודדים עם כל אלה? אפשר לא לתרגם (פאונד השאיר את המלה,chope ואילו לואל השאיר את המלה.tartines שתיהן אינן קיימות באנגלית) ואז שפת היעד מתעשרת אבל אוזן הקוראים סובלת; אפשר לדייק ואז יתמלא התרגום בצירופי מלים ארכניים ומסורבלים; אפשר לביית, כלומר, להעדיף את המוכר על פני הזר (למשל, לכתוב "ציור" במקום "שטיח קיר", או "שינקן" במקום ("jambon" ואז עוברת זירת ההתרחשות לארצו של המתרגם ולתקופתו; אפשר גם להשמיט משמעויות נלוות, ואפילו מלים וצירופי מלים ואז אובד הצבע המקומי ונפגע ההקשר התרבותי. ואף על פי כן המתרגמים מתרגמים. פאונד ולואל הרבו לתרגם משפות שלא הכירו או לא היו בקיאים בהן בדרך כלל שפותיהן של תרבויות רחוקות במקום ובזמן. אשר לי, איני שולט בצרפתית, אף על פי שהיא קרובה אלי במקום ובזמן יותר משהיפנית והסינית היו קרובות לפאונד ומשהרוסית היתה קרובה ללואל. הנוסח שלי ודאי אינו הנוסח העברי הראשון לסונטה זו. הקוראים המעוניינים יכולים למצוא את תרגומו של אליהו מיטוס בספר ז'אן ארתור רמבו מאת מלכה לוקר (מוסד ביאליק, 1973, עמ' 63), את תרגומו של המשורר משה בן-שאול בספר ארתור רמבו, שירים פרוזה מכתבים (קשב, 2005, עמ' 37) וודאי יש עוד. עבדתי על שלושת הנוסחים בעת ובעונה אחת, ובכוונה קבעתי לעצמי דד-ליין קרוב, שאין לערער עליו (הצעתי את הרעיון לעורך כתב העת ממש לפני ירידת הגיליון לדפוס) כדי ללמוד את מלאכת המיזוג, "כאן ועכשיו". סוניס) רונן (תרגם מאנגלית ומצרפתית והוסיף סוף-דבר: 151