על המתרגם רחמן חיים הינו חבר סגל אקדמי בטכניון. יליד איראן ובשנת 1968 היגר לישראל והתחנך בפנימיה של עליית הנוער אלוני יצחק. בחייו המקצועיים כמהנדס וכמ

מסמכים קשורים
Parsing Practice: All Weak Verbs in the BBH2 Workbook Parsing Sections, Randomized 1 1 שׁ לּ ת 2 ע ב ד הּ 3 שׂ אוּ 4 י כּ ה 5 ה ת בּ ר כ נוּ 6 מוּצ א ת 7 א ע נ

טקסטים בקשות

Charts & Pesukim for Zevachim Daf V'asa La'Par

<4D F736F F D20F4F8F9FA20EEE8E5FA20EEF1F2E920FAF9F22727E42E646F63>

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם

הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות,

<4D F736F F D20E7E5E1F8FA20F0E9E1E9ED20E5F4FAE2EEE9ED20ECE0E7F820FAE9F7E5EF2E646F6378>

øîé ðéø äçùîåðàéí 59 úì-àáéá èìôåï

בגרות קיץ תשס'ה doc

׳

Taanit Daf 4 The Torah's View on Human Sacrifice תענית ד דעת התורה בקרבנות האדם

ביה"ס היסודי ע"ש יצחק רבין, נשר

395 בגרות חורף תשס'ו doc

הלכות יסודי התורה, פרק ג 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית

ה ש ל מ ת מ ש פ ט ים ש א ל ה מ ס פ ר 1: ע ד ן ש ל מ כ ב י ת ל אב יב ב כ ד ור ס ל, ו ל כ ן מ ק פ יד ל ל כ ת ה ק ב וצ ה כ ש מ ת אפ ש ר ל ו. ל מ ש ח ק י

Homework-L9-Skills-1.pub

asara_betebeth_mora

hagim_web.indd

בגרות סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשע"ח, 2018 מועד הבחינה: משרד החינוך מספר השאלון: לנבחנים אקסטרניים 05 תוכנית הלימודים )לשאלון 05 בלבד( נספח:

ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו

משלי כח

pdf

eriktology The Prophets Book of Isaiah [1]

N.indd

Judy Klitsner Source Sheet - Inside-Outside: Biblical Leaders and their Non-Jewish Mentors

eriktology The Writings Book of Psalms [1]

eriktology The Writings Book of Proverbs [1]

Microsoft Word

hayalote.dgs

Psalms 20 / Hebrew - English Bible / Mechon-Mamre

SOFFIIIII.pdf

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ

Westminster Leningrad Codex [4.20]

eriktology The Prophets Book of 1 st Kings [1]

ישראל מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין בעריכת רפאל יצחק (זינגר) ז ר יוסף עופר ירושלים תשע"א מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים

אל עמי אל אל עמי - אל עצמי )ע"ר( צ זהות ציונות מורשת אחדות לומדים עם ילדינו בבתי מדרש קהילתיים להורים וילדים כ ב ו ד א ב ו א ם פרשת יתרו, תשע"ו מ צ ו

אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ומחזבאללה

תדפיס התפילות מתוך גואל ישראל פרקי אורות ליום העצמאות ויום ירושלים מבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק עם סידור התפילה מיסודו של הרב משה צבי נריה זצ"ל בהוצאה

הקוראן המפואר: פסוקים נבחרים

Microsoft PowerPoint _sources_rus_dovid v2

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018)

(Microsoft Word - \372\347\360\345\372 \347\345\371 \347\371.doc)

/ 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר א

סימונה בחמישה משקלים משפחת גופנים חדשה בעברית הפונטיה עמוד 1 סימונה - חוברת גופן

משלי י

Maagalim

Microsoft Word - tik latalmid-final

1 תרגום יונתן לנביאים אחרונים * אתר דעת * תרגום יונתן לנביאים אחרונים ישעיה... 2 פרק א... 2 פרק ב... 3 פרק ג... 4 פרק ד... 6 פרק ה... 6

sfarad

Lecture du texte : איך לחיות עד מאה ועשרים? בהרי קווקז חיים אנשים שעבר וּ כּבר מזמן את גיל המאה, והם בּריאים וממשיכים עדי

SI D

עבודת סיום - מוזיטק

בגרות לבתי ספר על יסודיים ערביים סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשע"א, 2011 מועד הבחינה: משרד החינוך מספר השאלון: ע ב ר י ת לבתי ספר ערביים ספרות

ה ק ור א ן ב ל ש ון א ח ר תרגם מערבית סובחי עלי עדוי

Microsoft Word - Document2

שלחן ערוך או"ח ח"ד

ב"ה גבולות היחידה: במדבר פרק כ' פסוקים ז'-י"ג נושא היחידה: חטא מי מריבה מספר שיעורים: 1 כתבה: נורית שלזינגר כללי: בפסוקים הקודמים ראינו, שלאחר מות מרי

2 ו יּ ק ר א ויקרא א: ויקרא א א ו יּ ק ר א א ל מ שׁ ה ו י ד בּ ר י ה ו ה א ל יו מ א ה ל מוֹע ד ל אמ ר: ב דּ בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל ו א מ ר תּ א ל ה ם א ד ם

שלחן ערוך או"ח ח"ד

מבט לאיראן (8– 22 ביולי, 2018)

א נ א מן אל-י ה וד / אלמוג בהר.1 בזמן ההוא התהפכה לשוני, ועם שהגיע ראש חודש תמוז נתקע לי בפה, עמוק עמוק בגרון, עמוק מן הגרון, המבטא הערבי. כך כשהייתי

שם: כיתה:

ועדת בטיחות

}}}}}} בס"ד בס"ד אל ות א ון י ש דיע ות או יף רשת פ ל ך ל ך נאמען ני"ו

(Microsoft Word - \371\345\360\356\351\372 - \360\361\364\347 9.doc)

מבט לג' האד העולמי 7-1 ב מ ר ץ 2018 עיקרי אירועי השבוע ה ש ב ו ע ג ם הת מ ק ד ה ה ל ח י מ ה ב ס ו ר י ה ב א ל ע' ו ט ה ה מ ז ר ח י ת. ה כ ו ח ו ת ה ס

30b Behukotai It.pages

Microsoft PowerPoint - מפגש דבורה הרפז

מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי " צעדת השיבה הגדולה", הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לש

האשם צפי אלדין, מבכירי חזבאללה, מודה כי הארגון נוטל חלק במערכה בדרום סוריה ומדגיש, כי חזבאללה נוכח בדרום סוריה וכי תהיה לו נוכחות במדינות שונות ב"מפת

החורבן מפוצל

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט

No Slide Title

(Microsoft Word - \371\340\354\345\357 \340 \347\345\370\ doc)

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל

היבטים לשוניים לך-לך סט

מבט לג'האד העולמי (21-15 בפברואר 2018)

ק בּ ל ת שׁ בּ ת Kabbalat Shabbat

יחידה 8: שיקוף, הרחבה וכיווץ של פרבולות שיעור 1. שיקוף בציר x תלמידים התבקשו לשרטט פרבולה שכל הערכים שלה שליליים. y יואב ש רטט כך: y תומר אמר: אי-אפשר

בנק כשר לכתחילה: שותפות ולא שיעבוד וך ח כךיא ך ךיומו ךךאא ח חךי ךךעוו ימ יטהע י יוד ו וע ע ו קה הח חז ז קק י ותע וב ו ו...ע ע חמך ך א לא וממ ח א ת וא

משלב מא - סופי1

1 פתרון מבחן חשבי שכר בכירים מועד דצמבר 2015 משמעות המונחים המוזכרים במבחן היא כמשמעותם בחוקים ובתקנות הר ל ו ונט י ים, בהנחיות ובכללי מס הכנס

ע ז ר י מ ע ם ה ש ם ע ו ש ה ש מ י ם ו א ר ץ ס פ ר ז ה ר ה ש ב ת פ ר ש ת ו י ג ש ת וכ ן ה ס פ ר:. אע ר כ ה ש ל ש ע ה.. ב ש ב ת ב ו ת ש וב.. גא ור ה ז ה

VOCABULARY SYMBOLS AND ABBREVIATIONS Table of Contents: Chapter Four Abbreviations for Hebrew parts of speech present tense noun, masculine noun, dual

PowerPoint Presentation

בארץ אחרת

ברכת האילנות מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע 1

1ENGLISH-class 5-b-shaar

cover and 39 (WP)

Microsoft Word - מארג השפה 9 - דגם.doc

מפתח ענינים אות חיים והסגולה הבדוקה... פרקי תהלים מהגאון הצדיק הרב חיים קנייבסקי שליט א... פסוקים המיוחדים ללידה קלה... תפילה מיוחדת לשעת הלידה... נשמ

<4D F736F F F696E74202D20E8E9E5E1E5FA20E9E9E1E5F92D20F1EEE9F0F820F8E7EEECE1E9F C456D696E696D697A657229>

rr

תמליל:

על המתרגם רחמן חיים הינו חבר סגל אקדמי בטכניון. יליד איראן ובשנת 1968 היגר לישראל והתחנך בפנימיה של עליית הנוער אלוני יצחק. בחייו המקצועיים כמהנדס וכמדען - חוקר חי תקופות שונות בארה"ב. ספר שירים זה הוא הניסיון הראשון שלו לקרב את הציבור הרחב בישראל אל תרבות המזרח בכלל ואל תרבות איראן בפרט וליצור גשר של הכרה והיכרות דרך השירה הפרסית שהיא גולת הכותרת של התרבות באיראן. ספר הביכורים שלו "ארץ אחרת" התפרסם בתחילת.2014 "המתרגם השקיע המון מחשבה ועבודה בבחירת המקור הפרסי ובתרגום נאה וקריא לעברית. הספר יהיה בבחינת תוספת ותרומה חשובה לשירה הפרסית בתרגום ועיבוד עברי ". פרופ' דוד ירושלמי מחיר מומלץ 68 : ש"ח יולי 2014 ISBN 978-965-7506-29-5

פנינים מהשירה הפרסית תרגום, הארות והערות: רחמן חיים עיצוב העטיפה: ר. חיים עיבוד מתוך תמונת משטח ממיניאטורה פרסית מסוג ח א תם- כּ א ר י (خاتم کاری) 1

Pearls from the Persian Poetry Translation and annotation by Rachman Chaim Copyright 2014 Ktav Web Publishing Ltd. סדרת תרבות איראן עורך הסדרה: ד"ר סולי שאהוור כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ תל-אביב, ישראל, ספטמבר 2014, תשע"ד www.ktav.co.il אסור להפיץ או להשתמש שימוש מסחרי בתוכן הספר בכל צורה שהיא ללא אישור בכתב מההוצאה לאור. מסת"ב עיצוב וגרפיקה: מורן ברק דאנאקוד 128-53 ISBN 978-965-7506-29-5 2

פנינים מהשירה הפרסית תרגום, הארות והערות: רחמן חיים עריכת לשון: יואב איתמר עורך ויועץ אקדמי: ד"ר סולי שאהוור הספר יצא לאור בתמיכת מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות www.ktav.co.il הסדרה האקדמית 3

4

מאז ומעולם היווּ הקדמה השירה הפרסית ומשורריה נכס בעל ערך עליון i בתרבות האומה האיראנית. השירה - כביטוי לרחשי הלב ויחסו של האדם אל הטבע, החברה והסביבה, על הגלוי והנסתר שבהם, והתיקון הנחוץ מצד האדם - היוותה גורם משמעותי בחיי היום-יום של האומה האיראנית וסייעה לעצב אותה כעם שוחר חופש, צדק ושלום. חיי היום-יום של כל איש ואישה באיראן מלוּוים בשירים שלמדו ושיננו במהלך חייהם. הדיבור היומי לרוב מלוּוה בציטוט של שורות שיר ופתגמים, אשר מתאימים למקום ולמצב, ויכולים להשפיע על הבנתו של הזולת, על התנהגותו והתנהלותו. ספר זה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה, המציג בפני הקורא העברי גרגר מתוך הררי השירה הפרסית. הוא בא למלא פינה מהחלל הריק בידע של חלק נכבד מתושבי ישראל על תרבות המזרח בכלל ועל תרבותה של איראן בפרט, שורשיהן וביטוייהן. כולי תקווה כי הקורא בדפים אלה ייחשף מעט לרחשי הלב, לערכי המוסר ולאהבת האדם שהם מאבני היסוד של תרבות איראן. בסוף הספר מצורפים, השירים, ופרק של הערות כנספח מילון מונחים קצר לתיאור סוגי ורשימת מקורות מהם נלקחו השירים השונים; המספר בכותרת השיר מפנה לרשימה זאת שבסוף הספר. קורות חיים תמציתיות של כל משורר מצורפות לשירו הראשון של i מרחב מחייתה של האומה האיראנית השתרע על פני המישור של איראן, שגבולותיו הנוכחיים משתרעים ממחוזות חוֹר אס אן ו כּר מ אן במזרח ועד אָז ר בּ י ג 'אן וחוּז ס תּ אן במערב, ג יל אן ומ אז נ ד ר אן בצפון ועד פ אר ס בדרום. 5

כל משורר. לשם הבנה טובה יותר מומלץ לקורא לעיין בנספח טרם קריאת השירים. בספר זה ניסיתי להיות נאמן למילתו ולכוונתו של המשורר, אף אם הדבר בא על חשבון החריזה והמשקל. במקרים שראיתי לנכון להבהיר משמעות של מילה או נושא, הוספתי הערת שוליים. בחלק מהשירים המקור בפרסית מוצג האווירה הפרסית בספר לאחר התרגום כדי לשמור על וכן לאפשר השוואת התרגום למקור. התעתיק העברי של האותיות בפרסית עוקב אחר התעתיק הפונטי, משמע תעתיק המציג את המילים כפי שנהוגות בשפה הפרסית. כך, למשל, 'א ס פ ה אן' תעתיק שם העיר ולא 'א יס פ ה אן' אצפהאן כפי שנהוג (اصفھان- (Esfahan לתעתק בדרך כלל יהיה בעברית. הס גול הצמוד לאות האחרונה של השמות והמילים בפרסית מציין את תעתיק 'א ז אפ ה', קרי הסמיכות וכן שמות תואר. כך למשל, בשם 'עו בּ יד ז אכּ אנ י', השם הפרטי (עו בּיד) קשור (או סמוך) לשם המשפחה (ז אכּ אנ י). לבסוף, תעתיק האותיות החסרות בעברית פונטית הם צ' בעבור (چ) כמו ב-,Ch(oice) ג' בעבור (ج) כמו ב-,J(oy) ז' בעבור (ژ) כמו ב- J(acklin) בצרפתית, ואחרון ע' בעבור (غ) כמו בשם העיר ע'זה Gh(aza) ('עזה' בערבית). ר. חיים 6

תודות אני מודה לרעייתי ורדית ריספלר-חיים ולבני נתנאל על ההערות וההארות הענייניות בזמן התרגום. תודתי נתונה גם לכל חבריי ובייחוד לאמיר חלמיש ולמשה לוין על העידוד הלבבי. תודה מיוחדת נתונה לד"ר סולי שאהוור, העורך והיועץ האקדמי של הספר, על ההכוונה האקדמית, וליואב איתמר על העריכה הלשונית ועל תרומתו לשיפור החריזה. הנני מודה לד"ר סולי שאהוור ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ועורך 'סדרת תרבות איראן', ולמשה מנשהוף, עורך כתב ווב הוצאה לאור, על הכללת הספר ב'סדרת תרבות איראן'. כמו כן תודתי נתונה לפרופ' דוד ירושלמי על הערותיו לתרגום. לבסוף, אני מודה על תרומתם של מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה ושל מפעל הפיס לעידוד האמנות ותרגומי השירה בהוצאת ספר זה. 7

תוכן העניינים פּ ת יח ה: ר. חיים עמוד 10 12 15 17 22 23 24 36 38 40 42 43 46 49 52 58 62 64 66 67 68 71 72 74 78 81 שירים קלאסיים ה ס בּ ר וּפ רוּשׁ: רוּמ י (מוֹל ו י) ח נוּת ה אַח דוּת : רוּמ י ס פּוּר ה סּוֹח ר ו ה תּ כּ י: רוּמ י ע יר ה אַה ב ה: רוּמ י ה ע ר כ ה י ל דוּת ית: רוּמ י ה ח תוּל ו ה ע כ בּ ר: עוֹבּ יד ז אכּ אנ י בּ נ י ה אָד ם: ס ע דּ י הוֹי רוּח בּ ק ר: ס ע דּ י ה כּ ר ת ה ר ע ו ה צּ ר: ס ע דּ י ל י ל ה א ח ד: ס ע דּ י אָמ ר תּ י: ה אפ ז הוֹי צ ב י פּ ר א י: ה אפ ז פּ נ ינ ת ה אַה ב ה: ר זי אוֹ ל-ד י ן אָר תּ ימ אנ י ס פּוּר ס תּת ה א ב ן: מיוחס לעוֹ בּיד ז אכּ אנ י אַל כּ ס נ ד ר ו ק יס ר ס ין: ג 'אמ י ה צּ וּ אָה שׁ ל אַל כּ ס נ ד ר: ג 'אמ י ס פּוּר ה נּוֹס ע מ כּ נ ע ן: ג 'אמ י ח לּוּק י דּ עוֹת ה ם מ קּ צ ר ר אוּת: רוּמ י י ם ה יּ ד ע: רוּמ י ה ע מ ד ת ה פּ נ ים ה יא ל ר יק: רוּמ י א תּ יוֹת ר ק שׁ ה מ א ב ן: ס ע דּ י ס פּוּר ה קּ יס ר ו ה מּ דּ ע ן: ס ע דּ י ה ע י ן ו ה לּ ב: בּ אבּ א ט אה ר עוֹר י אן בּוּז ל תוֹפ עוֹת מ ג נּוֹת: אַמ יר חוֹס רוֹ ה נּ גּ ן ה יּ שׁ ישׁ: רוּמ י 8

84 85 87 88 89 90 91 92 93 94 96 97 99 102 104 108 110 112 117 120 121 123 126 129 133 135 147 דּ ע י: ס ע דּ י ס פּוּר ע ל תּ בוּנ ה וּמ ת ינוּת בּ מּ ד ינ יוּת: ס ע דּ י ע ל ה צּ ד ק, ע ל ה ע צ ה, ו ע ל ה דּ ע ה: ס ע דּ י מ מּ ח בּ ר ת ה מּ דּוֹת: ה אפ ז א נ י הוֹל : ה אפ ז ז הוּ יוֹם ח ג: ה אפ ז מ נ ה יג ים ח ס ר י י כ ל ת ה ב ח נ ה ה מּ ה: רוּמ י מ ר יב ה נוֹב ע ת מ מּ תּ ן ה שּׁ ם: רוּמ י כּ ל ל י ל ה בּ ל ב כּ ב ד: ס ע דּ י ס פּוּר ע ל מ שׁ מ עוּת ה ר ח מ נוּת: ס ע דּ י צוֹע ד א נ י: ס ע דּ י בּ שׁ ב ח ה בּ קּ ר ת ה עצ מ ית ו א י ה טּ פּלוּת- ל שׁג יאוֹת שׁל א ח ר ים: ג 'אמ י פּ נ יּ ה ל קּוֹר א ים ו ל מ ח פּ שׂ י שׁ ג יאוֹת: ג 'אמ י שירים מודרניים אַמ נוֹן-ו ת מ ר: פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י תּ ק ו ה ו י אוּשׁ: פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י ה גּ נּ ב ו ה שּׁוֹפ ט: פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י מ נ ה ג ה מּ ר אָה: פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י ל ז כ ר ע שׁ ק י: מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר עוֹף ה שּׁ ח ר: מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר מ נ ה ג ח ד שׁ: מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר ה ח יּ ים י פ ים: אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י תּ כוּנוֹת גּ ב ר ים שׁ דּ ת ם בּ ז ק נ ם: אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י בּ ח יר ה ק שׁ ה: אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י שׂ יח ע ם ה אפ ז: ה אלוּ נספח: מילון מונחים קצר לשירה הפרסית הערות רשימת מקורות 9

פּ ת יח ה ר. חיים בּ שׁ ם ה שּׁ ם ה ר חמ ן ה רחוּם אַת ח יל בּ ז את מ ל אכ ת ה תּ ר גּוּם שׁ יר ה ו ח כ מ ה שׁ ל ע ם מ ז ה יר מ ק צ ה הה ר שׁ ל תּר בּוּתו ל ה א יר ע ת ר צו ן לך ל ה כּ יר ע ם אָצ יל שׁ יר תו תּ נ ח ם ל בּך בּ כ ל שׁ ב יל ה כּ ר ת תּ ר בּ וּ תו שׁ ל ע ם אַח ר מ ב ט יח ה י ד ידוּת, שׁ לו ם ו יו ת ר ה מּ ל ה ע נ י, ה ח כ ם ה פּ שׁוּט שׁ זוּר ים בּ ח כ מ ה בּ משׁ ל וּ בפ יּוּט ח רוּז י א גּ דו ת תּ מ ימ ים וא הוּב ים ל ק ר א, ל ל מ ד, ל ה קּ י שׁ וּל ה פ נ ים לוּ ע צ ב בּ לּ ב דּ מ ע ה בּע י ן דּ ר י ם ז ה שׂ כ ר י ר ח מ ן בּן ע ז ר א ח יּ ים 10

שירים קלאסיים 11

פר שׁ 1 וּ בּר וּ ס ה רוּמ י (מוֹל ו י) הו י אָח! ה סּ פּוּר דּו מ ה ל כ ל י מ דּה ה פּ רוּשׁ ה טּ מוּן בּו הוּא ז ר ע ח י דה א ת ז ר ע ה פּ רוּשׁ א ישׁ ח כ ם י ק בּ ל א א ם י ס פּ רו, א ת ה מּ דּ ה י ק ל ק ל שׁ מ ע א ת ס פּוּר ה בּ ל בּ ל ו ה פּ ר ח אַף א ם א ין שׁ ם 'מ ס ר' גּ לוּי בּ ה כ ר ח גּם א גּ דת ה פּ ר פּ ר וה נּ ר ה בּו ע ר שׁ מ ע ו ג לּה פּ רוּשׁ הּ הו י ח ב ר א ז כּוּר משׁ ה הוּא ר ק כּ סוּת מ ח ד, א או רו שׁ ל משׁ ה הוּא שׂכ ר א ישׁ טו ב, מ א יד משׁ ה וּפ ר ע ה ט מוּנ ים בּ ישׁוּת י ח דּו ל ח פּ שׂ שׁ נ י או י ב ים א לּ ה בּתו כו כּ ל א ח ד ח יּ ב מ י שׁ קּו ר א א גּדו ת הוּא ר ק א גּ ד ה גּ ב ר הוּא ה נּו ט ל בּ מ ז מּן א ת פּ ק וּ ד הּ * * * * הו י א תּ ה שׁ בּ אנ יּ ת ה גּוּף ר דוּם ה ר א ית א ת ה מּ ים? ה בּ ט בּ מ ימ י ה יקוּם משׁ ה ו י שׁוּ ע א ה יוּ כּ שׁ ה שּׁ מ שׁ בּ או ר הּ ה שׁ ק תה א ת שׂ ד ה ה יצוּר ים הדּ גוּ רה אָד ם ו ח וּ ה א ה יוּ כּ או כּ כּ שׁ ה א ל מ ית ר ז ה בּ קּ שׁ ת מ ת ח נ אוּם ז ה אַף א ם הוּא פּ גוּם, י ס לּח א ם א ין נ אוּם, אָז ה פּ ג ם מ ה קּ צ ה נ מ שׁ 12

א ם אס פּ ר מ ה קּ צ ה תּ ר ע ד נ ה ר ג ל י א ם א א ס פּ ר מ מּ נּוּ מ אוּמ ה, י ה י ה ז ה בּ עו כ ר י ו א ם א ת אר ו כּ מ שׁ ל ל פ ר צ וּ ף א תּ י תּ דּ בק ל או תו פּ ר צוּף כּ מו פּ ת י ה נּ ח ל שּׂכ ל, ה ק שׁ ב ע ם האָז נ ים אַח ר א ט ם אָז נ י, ו ה פ ע ל שׂ כ ל בּ שׁ נ ים א, א ינ י או מ ר כּ י א תּ ה עו ד בּ תוּל שׁ א תּ ה עו ד בּאָב יב, טר ם ר א ית א לוּל מ ה שּׁ אס פּ ר הוּא כּ פ י י כל תּ בּ הב נ ה אָמוּת מ קּ נ אָה בּ א ישׁ ע ם הב נ ה נ כו נ ה ו ה י ה ו אַח ר כּ תּ גּיע פּ ק דּה ל ה לּן תּ ס פּ ר נ ה צ פוּנו ת שׁ נּ תּן ל ס פּ ר ן נ ס פּ ר בּ ד בּוּר א שׁ ר יו ת ר ק רו ב ל דּ ב ר מ מּ שׁ ל ים בּ ה ם אַף ה נּ ס תּ ר מצ ה ר 13

ר וּמ י ובשמו המלא מו ל אנ א (אדוננו ומורנו) ג 'ל אל או ל-ד ין מו ה מּ ד בּ ל ח י המוּכּר בעולם בכינויו 'רוּמ י', ובאיראן בכינויו 'מו ל ו י', חי בין השנים 1273-1207. היה משורר, שופט, איש דת מפורסם והבכיר מבּין המשוררים הסוּפ יים האיראניים. נולד בעיר בּ ל ח ונפטר בעיר קוניה. למד תחת השגחתו של המלומד בּו ר ה אן א ול ד ין מו ה קּ ק תּ ר מ ז י, חברו הקרוב של אביו. פגישתו בשנת 1244 עם הסוּפ י שׁ מ ס תּ בּ ר יז י חוללה בו מהפּכה רוחנית שגרמה לו לעזוב את משׂרת ההוראה ולהתחיל לטפּח בעצמו את הרוחניות. שיריו הם בעלי מוסר השׂכּל אוניברסלי. בין יצירותיו ניתן לציין את חיבורו המונומנטלי המוּכּר בשם 'המ ס נ ו י של ר וּ מ י' (مثنوی مولوی - מ ס נ ו י מו ל ו י) או 'המסנוי הרוחני' (مثنوی מ ס נ ו י - معنوی מ ע נ ו י) שהוא אוסף של סיפורים קצרים מחורזים שמקורם בקוראן, בחדית' או מחיי היום- יום, בעלי מוסר השכל, שמאוגדים בשישה כרכים המכילים כל אחד כ- 4000 חרוזים. בנוסף ניתן לציין את דּ יו אן שׁ מ ס (دیوان شمس - i דיואן של שמש ), מ כּ תוּבּ את (مکتوبات - כתובים), פ יהּ-מ א-פ יהּ (فیھ - בו) שיש מה فیھ ما - ומ ג 'אל ס سبعھ (مجالس ס בּ ע ה שבעת הכנסים). לקריאה 2 נוספת ראו הערה. i הדיוואן מוקדש לסוּפי שׁ מ ס תּ בּ ר יז י ומכאן מקור המילה "שמש". 14

3 ח נוּת האַ חדוּת רוּמ י ה מּ ס נ ו י שׁ לּנוּ הוּא ח נוּת שׁ ל כּל ילוּת פּ ר ט לא ה ים מה שּׁתּ ר א ה הוּא א ל ילוּת ע ב ו ד ת ה א ל יל ים כּ ד י ל ל כּד כּל דּ ע ה i כּ מו ה כּ "אַל -ע 'ר אנ יע' אַל -ע ל א" שׁ קּ ר אוּ ה בּסּוּר ה שׁ ל 'אַ ל-נ ג 'ם' כּ ב ר מ זּ מן א ז ו ה י ת ה שׂ ט נ ה א מ תּו ה סּוּר ה כּמּוּב ן כּ ל כּו פ ר י או ת הּ תּ קוּפ ה ה פ כוּ ל קנּ א י א מוּנ ה ל א לּ ה שׁ דּח פוּ בּ דּ ל ת ר א שׁ י ם ה י ת ה זו תּ ע לוּמ ה בּ ה מ שׁ ה דּ ב ר ים הו ל כ ים וּמ ת פּ תּל ים ii ה יה ע ם שׁ מ ה א אַל תּ ס פּר א ת ה נּ מ לים i בעברית: צעירים יפי תואר ביותר; אלילים. זאת מתוך הפסוקים [تلك الغرانیق العلى وإن شفاعتھن لترتجى] המכוּנים פסוקי שטן. הדבר מתייחס לחדית' המבוסס על דברי הנביא מוחמד ע"ה מתוך סוּרת אַל -נ ג 'ם (הכוכב) בקוראן, בו הוא מתאר את דברי ההתגלות אליו. בפסוקים (אָיוֹת) 20-19 [أ ف ر أ ی ت م ال لات و ال ع زى و م ن اة ال ثال ث ة الا خ ر ى] ובעברית: "תנו דעתכם על אַלל את ואַל -עוּז א, ומ נ את, השלישית הנוספת" (מתוך תרגום הקוראן, רובין, 2005, עמ' 438) הנביא מזכיר את שלוש האלילות של עובדי האלילים ופוסל את אמיתותן. כמה מסורות השנויות במחלוקת מספרות שתחילה גרם השטן לנביא להשמיע את "פסוקי השטן" שבהם ניתן כביכול אישור לאמונה שיש בכוחן של שלוש האלילות להשתדל למען העובדים אותן. ii הכוונה לסיפור של שלמה עם הנמלים המופיע בקוראן, סורה 27, איות.19-18 15

دکان وحدت مثنوی ما دکان وحدت است غیر واحد ھر چھ بینی آن بت است بت پرستی بھر دام عامھ را ھمچنان دان ک «الغرانیق العلی» خواندنش در سوره والنجم زود لیک آن فتنھ ب د از سوره نبود جملھ کفار آن زمان ساجد شدند ھم س ری بود آنکھ س ربر د ر زدند بعد از این حرفی است پیچاپیچ و دور با سلیمان باش و موران را مشور 16

4 תּ ה חר ו ו הסּ ס פּוּר כּי רוּמ י ה י ה ה י ה סו ח ר ו לו תּכּ י אָהוּב י פ ה ה י ה א כּ לוּא בּ תו כּ לוּב ה ת ח יל ה סּו ח ר מ ת כּו נ ן ל מ סּע א ל א ר ץ ה דּוּ ע ינ יו נ שׂ א כּ ל ע ב ד ו שׁ פ ח ה שׁ אַל ה א ישׁ מ ה לּה ב יא בּ ע ב וּ ר? ה גּ ד ל י ח ישׁ כּ ל א ח ד בּ קּ שׁ מ מּ נּוּ ח פ ץ, דּ ב ר ל כ לּם ה ב ט י ח ה אישׁ ה טּו ב ו נ ד בּר שׁ אַל א ת ה תּ כּ י: מ ה ר צו נ שׁ כּ מ ז כּ ר ת אָב יא ל מ א ר ץ ה דּוּ ה נּ ה דּר ת? כּ שׁ תּ ר א ה שׁ ם תּכּ יּים, ה תּכּ י אָמ ר ס פּ ר ל ה ם ע ל מ צּב י כּ אן ו תאמ ר ה תּ כּ י ה פּ לו נ י מ ת גּע גּע א ל י כם, מ ר אשׁ כּ ג ז ר ת ה שּׁ מ ים נ מ צ א א צ ל י בּ מ ח בּו שׁ שׁו ל ח דּ ר ישׁ ת שׁ לו ם ו צ ד ק מ ב קּשׁ פּ ת רו ן דּו ר שׁ מ כּ ם ו ד ר ל ח דּשׁ או מ ר, ה ן א פ שׁ ר שׁא נ י מ רב ה שׁ תּו ק קוּת א פּ ח כּ אן נ שׁ מ תי וּמ פּרוּד אָמוּת ה צ ו דק שׁ א נ י ו גוּפ י כּ אן א זוּק ים ו א תּ ם מ ב לּ ים שׁ ם ע ל ע צ ים י ר קּים? ה א ם כּ ז את ה יא אַה ב ת ה ח ב ר י ם שׁ א נ י בּ מּח בּו שׁ ו א תּ ם ז מ נּכ ם בּ גּן מ ע ב י ר י ם * * * * 17

כּ שׁ ה גּ יע ל ק צה א ר ץ הדּוּ ו ע ב ר ר אָ ה ה סּו ח ר מ ס פּר תּ כּ יּים בּ מּד בּ ר ע צ ר סוּס ו ו ה ר ים קו לו כּ פ ת י ח מ ס ר שׁ לו ם ו א ת ה פּ קּ דו ן שׁ ה ב ט י ח תּ כּ י א ח ד מ תּו ר בּ ים ר ע ד ח ישׁ נ פ ל ו מ ת, נ עצ ר ה נ שׁ ימ ת ה אישׁ ה צ ט ע ר ה מ כבּ ד ע ל כּ ל ה דּ בּוּר אָמ ר ה נּ ה גּ ר מ תּ י ל מו תו שׁ ל יצוּר ה א ם ז ה ק רו בו שׁ ל ה תּ כּ י שׁ שּׁם? נ ד מוּ כּ שׁ תּ י גּוּפ ות ו אַח ת נ שׁ מ ת ם מ ה זּאת ע שׂ ית י? מה א נ י כּ אן מו ס ר? שׂ ר פ תּ י א ת ה מּ ס כּ ן בּ ד ב רי בּס ר ל שׁו ן ה יא כּ מו א ב ן וּפ ל ד ה ו א גוּד ל נ יצו ץ שׁ פּו ר ץ מ ן ה לּ שׁו ן לא שׁ נמ שׁ ל * * * * ס יּ ם ה סּו ח ר א ת ע ס ק יו בּ כּ ר ח ז ר וּ בא א ל בּ ית ו ה מ ב ר ל כ ל ע ב ד ה ב יא מ ז כּ ר ת, דּו רו ן ל כ ל שׁ פ ח ה נ ת ן תּ כ שׁ יט, תּ ל יו ן שׁ אַל ה תּ כּי ה יכ ן שׁ לּי ה מּ ז כּ ר ת? ס פּ ר מ ה שּׁ ר א י ת וּ מה לּשׁו נ או מ ר ת ה שׁ י ב, א! א נ י בּ ע צ מ י מ צ ט ע ר בּ ינ ת ים מ או תו גּ רוּד בּ יצ ים וּכ ס יס ת צ פּ ר נ ים א ת ה מּ ס ר הר יק נ י ו ה מּג ז ם מ דּוּ ע ל ק ח תּ י א נ י מ תּו בּוּרוּת ו שׁ כ נוּע! אָמ ר, הו י מ כ בּ ד ע ל מה מ צ ט ע ר א תּ ה? מ ה מּ צ דּ יק כּ ז ה כּ ע ס ו ע צ ב וּ בע ת ה? 18

ה שׁ יב, ס פּ ר תּ י שׁ יּ שׁ ל תּלוּנו ת ל ק ב וּ צ ת צ פּ רים שׁ לּ דּו מו ת ה ב ין ל ל בּ ה דּו א ב תּ כּ י בּו ד ד ה י ה נ פ ח ד, נ פ ל ו מ ת רו ע ד ה צ ט ער תּ י א נ י, מ דּ וּ ע דּבּ ר תּ י כּ ב ע ר אַח ר שׁ דּ בּ ר תּ י מה התּו ע ל ת בּ צ ע ר? מ לּ ה שׁ פּ ת א ם מ ן ה לּ שׁו ן מ גּשׁ ת ר א ה כּ ח ץ שׁ נּ ו רה מ תּו קשׁ ת * * * * כּ שׁ שּׁ מ ע ה ה צּ פּו ר א ת שׁ קּ ר ה ל תּכּ י האַח ר אָז ר עד ה ו נ פ ל ה ו גוּפ הּ ה ת ק ר ר ר אָה ה סּו ח ר א ת ה תּ כּ י מ טּל ל א שׂ י ח ק פ ץ ו א ת ר אשׁו בּ א ד מ ה ה ט י ח כּ שׁ ר אָה או תו בּ צּב ע וּ ב מּצּ ב ה זּ ה ק פ ץ ה סּו ח ר ו ק ר ע ק ר יע ה בּ ח ז ה אָמ ר הו י ה תּכּ י ה טּו ב בּ ע ל ה לּ ב ה ר מ ה קּ ר ה ל? מ דּוּע ה פ כ תּ כּ? מ ה חב ל צ פּו רי ע ר בת ה קּו ל מ ה חב ל ר ע י ו שׁ תּפ י ל כּל הו י ח ב ל צ פּ ו רי נ ע ימ ת ה קּו ל ל ה יכ ן ה לו ה לכוּ נ שׁ מ ת י תּ פ לּת י ו ר יח ן * * * * אַח ר הו צ יא מ כּ לוּב ה תּכּ י שׁ נּא ס ף ה תּ כּ י ע ף מ יּד ל צּ מּ ר ת א ל ע נ ף 19

ה תּ כּ י ה מּ ת כּ נ מ ל ט, א יז ה מ ח ז ה כּ מו שׁ מ שׁ ה מּ ז ר ח, ו נ פּ ח ה ח ז ה ה סּו ח ר מ מּ ע שׂה ה צּ פּו ר ה י ה נ ר ע שׁ סו ד ה צּ פּו ר נ ג ל ה לו כּ ע ל מ גּשׁ ה ר ים פּ נ יו ו אָמ ר הו י בּ ל בּ לי האָהוּב ס פּ ר ר ק כּ ד י ל ה ר גּ י ע בּ י ה כּ אוּב מ ה ע שׂ ה ה צּ פּו ר שׁ ם ו ל מ ד תּ מ ה? ע שׂ ית ל י ל ה טוּט ו ל בּ י ה מ ה ה שׁ י ב, ה תּ כּ י ה הוּא ר מ ז ל י על ה טּעוּת ו כי ה פ ס ק ח ס ד י שׁ יר ה ו ר עוּת בּ ג ל ל שׁ יר ת כּ ל א או ת ה בּ ר נ שׁ אָז ה ע מ יד פּ נ י מ ת, תּ א ר וּ פ ר שׁ י ע ן א תּ ה שׁ ה פ כ תּ ז מּ ר ל י ח יד וּל ה מו ן כּ מו נ י ה ע מ ד פּ נ י מ ת ו ת ז כּ ה בּ פ ד יו ן * * * * א ם ז ר ע ה א ד מ ה, י ל קּ טוּ מ י שׁ ע ף ו א ם נ צּ ן ה פּ ר ח, י קט פוּ ה טּ ף ה ס תּ ר ה זּ ר ע, מ ן ה עי ן ל ר או ת! ה ס תּ ר ה נּצּ ן, ה פ ל שׂ יח גּגּו ת! מ י שׁ מּ פ יץ א ת תּכוּנו ת יו ה טּו בו ת צ פוּי ל מ אָה מ ק ר ים ר ע ים ו תל אוּבו ת כּ ל ה כּ ע ס ים, כּ ל ה קּ נ א ו ת ו כ ל ה א סו נו ת י שּׁ פ כוּ ע ל ר אשׁו כּ מו מ ים מ קּיתו נו ת * * * * 20

י ע ץ לו ה תּ כּ י כּ ע צ ה או שׁ תּ ים ו אָמ ר לו שׁ לו ם שׁ ל פּ ר ד ה בּ ינ ת י ם אָמ ר לו ה סּו ח ר ל בּ ע ז ר ת אַ ל לּה כּ י או ת י הו ב ל תּ א ל דּ ר ה גּ א לּה שׁ נּ ן ה סּו ח ר ל עצ מ ו, ה י ה ל י ה שׂ כּ ל א ב ח ר בּ שּׁב יל ה זּה ה מּוּאָר ו ה גּו א ל ה א ם נ שׁ מ ת י פּ חוּת ה מ זּו שׁ ל עו ף ה נּ פ שׁ ח יּ בת ל ה גּ י ע בּ טו ב א ל ה סּו ף 21

5 ה האַ ע יר בה רוּמ י נ ס ע תּ י ו ר צ תּ י א ל כּ ל ע יר וּמו שׁ ב ה א ר א ית י עו ד ע יר כּ ע יר ה אַה ב ה מ תּ ח לּה א י ד ע תּ י ע ר או ת הּ ה עיר מ ח ס ר י ד יע ה ס ב ל תּ י בּ ד ידוּת ל מ כ בּ יר נ פ ר דּ תּ י מ א נ ינוּת, מ לּ ב קּשׁ ר ק מתו ק כּ ב ה מ ה ה יית י לו ח כּ ל צ מ ח י רק שׁוּם וּ כר ישׁ ה כּ מו ל ע ם מ שׁה ה נּ ב יא ל מּ ה דּו ק א ל י? ל ענ ה תּב יא! מ א ה ב ה ל ת פּי דּוּד ו קו ל ם בּ ס ב ל שׁ מ ע תּ י כּ ל מ נ גּ ינ ה שׁ בּ עו ל ם מ או תו שׁ כ ר ה מּ ע נ יק ח ס ד ו י כל ת ל צ הל ה יית י לו ג ם כּ פ ר ח חס ר פּ ה ו ג ב עו ל י צאָה בּ ת קו ל, ס ע בּ ע קּבו ת ה אַ הב ה ה ח מ ימ ה כּ י ה סּ ח ר בּ סּ ב ל א נ י בּ ר א תיו, נ שׁ מ ה! שׁ נּ נ תּ י ל י, א ינ נּ י רו צ ה ל שׁ ם ו ד י ה ן בּ כ ית י מ א ד ו ק ר ע תּ י בּ ג ד י אָ מר ה, ל ה יכ ן שׁ תּ ח פּ ץ י ד י ד ה ר י א נ י צ מוּד ה א ל י כּ מו עו ר ק וּו ר יד ע שׂ ת ה ק ס ם וּ בי עו ר ר ה אַה ב ה א נ י ק נ ית י א ת ק ס מ הּ בּ ת א ו ה ה ס יט ה או ת י מ דּ ר כּ י ותּו ב י ל נ י ל מ שׁ עו ל לוּ א י צ א ת י ל דּ ר א ס פּ ר ל ל כ שׁ תּ ה יית י נ צּו ל גּיע ל שׁ ם, א אַ ז ה ר ה מ פּ נ י שׁ ה גּ ע תּ י ל כ אן נו צ תי נ שׁ בּ ר ה 22

6 ה ע ר כ ה י ל דוּת ית רוּמ י י ל ד ק ט ל י ד א רו ן אָב יו ה מּ ת ה י ה בּו כ ה ו ע ל ה ר אשׁ ה י ה חו ב ט כּ י הו י א בּ א ל אָן א תּ ה מ ע ב ר רו צ ים ל שׂ ים או ת א ל מ ת ח ת ל ע פ ר י קּחוּ או ת ל נ ק בּ ה צ ר ה א מוּצ ל ת א ין בּו שׁ ט יח ים ו אַף א מ ח צ ל ת א ין בּו מ נו ר ה ל ל י ל ה ו א ל ח ם ל יו ם א ין בּו ר יח ת ב שׁ יל ים אַף א מ או ם בּ י ת ח ס ר ר ח מ ים וּמ קו ם צ פוּף א י שּׁ א ר ל שׁ ם א צ ב ע ו א פּ ר צוּף בּ ס ג נו ן ז ה ה י ה ע ל ה בּ י ת מ ס בּ יר i אָמ ר א יז ה ג'וּח ה ל פ י ה סּ וּמ שׁ תּ י ע ינ יו ה י ה ד מ עו ת מ מ ט יר ל אָב יו הו י ה בּ ט ו אלּ ל ה מו ב יל ים א ל ינוּ ל בּ י ת א ת ה מּ ת מּנ ים א ח ד א ח ד שׁ הוּא ספּ ק ז את ה בּ י ת שׁ ל נוּ ל א ח שׁ שׁ או ס פ ק ל פ י ה סּ מ נ ים שׁ הוּא נ ת ן א ח ד א ח ד ז את ה בּ י ת שׁ ל נוּ ל א ח שׁ שׁ מ יוּח ד i כינוי לאיש תמ םי ופתי. 23

7 כ ע ה חתוּל ו ה בּר א ם ל שׂ א ק ר א ל מ כל יד ע ו ע ב ר ענ כּ ז ה ס פּוּר עוֹבּ יד ז אכּ אנ י בּו א שׁ מ ע א גּ ד ת ה ח תוּל ו ה ע כ בּ ר שׁ מּ שׁ מ עוּת ו תּ שׁ א י ר בּ פה פּ עוּר הו י מ שׂ כּ יל ח כ ם ו שׁ קוּל ה קּו ר א א ת ספּוּר ה ע כ בּ ר ו ה ח תוּל מ ע שׂ יּ ת ה ע כ בּ ר ו ה ח תוּל מ שׁ תּ ל שׁ ל ת שׁ מ ע או ת הּ כּ פ נ ינ ה מ ת גּ ל גּל ת ה י ה ה י ה בּ עו ל ם שׁ לּנוּ ח תוּל דּו מ ה ל דּ ר ק ו ן בּ כּ ר מ א ן (שׁ בּ חוּ"ל) בּ ט נו כּ תּ ף ח זהוּ כּ מ גן נ ר אָה ז נ בו כּ א ר י צ פּ ר נ יו כּ שׁ ל נ מ ר ה בּ ר ג ע שׁ יּ לּ ל א ת י ל לת ה ח תוּל ה לּ י שׁ ה טּו ר ף ה י ה נ פ חד וּ בהוּל 24

כּ שׁ שּׂ ם ל יד כּ ל שׁל ח ן א ת ה ר ג ל ה א ר י ה י ה בּו ר ח כּ א לּוּ מ ה ר גּ ל יו ם א ח ד נ כ נס ל ב ית מ ר ז ח ל צוּד שׁ ם בּ מטוּת א ע כ בּ ר או ר ח מ א חו ר י כּ ד ה יּ י ן ה ס תּ תּ ר ע כ בּ ר כּ מו גּ נּ ב שׁ עו מ ד בּ א מ צ ע ה מּ ד בּר פּ ת א ם י צ א ע כ בּ ר מ תּו ה קּ יר ק פ ץ ע ל כּ ד ה יּ ין וּל פ יו הגּ יר שׂ ם פּ יו ע ל פּ י ה כּ ד ו גמ ע ה שׁ תּ כּ ר כּא ר י שׁו א ג ע ד שׁ דּ מע שׁ אַל ה יכ ן ה ח תוּל שׁ ר אשׁ ו נ ת ל שׁ אַח ר שׁ א פ שׁ ט עו ר ו א מ לּא ו בּק שׁ ה ח תוּל א צ ל י מ שׁוּל ל כל ב נ מ הר א ם נ פ גּ שׁ ז ה א ת ז ה בּ א מ צ ע ה כּ כּר שׁ מ ע ז את ה ח תוּל א נ ד ם ו שׁ ת ק ה שׁ ח יז שׁ נּ יו ו צ פּר נ יו ע ד ל ב ר ק ק פ ץ פּ ת א ם ו ל כ ד א ת ה ע כ בּ ר כּ מו נ מ ר ה צּ ד א יּ ל ים בּ ה ר אָמ ר ה ע כ בּ ר א נ י ע ב ד ל ר ג ל ס ל ח ל י ל חט א י ז ה נ ג דּ 25

אָמ ר ה ח תוּל ה מ ע ט בּ ד ב ר י שׁ ק ר או ת י א תּ ר מּ ה בּ תכ ס יס וּמ כ ר שׁ מ ע תּ י כּ ב ר מ פּ י א ת ה פּ נ ינ ים ה מ ע ט תּ ח בּוּל ת זו נ ג ד ה מּ א מ ינ ים ה ר ג ה ח תוּל א ת ה ע כ בּ ר וּב ל ע או תו שׂ מ ח פּ נ ה וּב א א ל בּ ית תּ פ לּ ת ו שׁ ט ף י ד יו וּפ נ יו וּמ שׁ ח או ת ן ה י ה קו ר א תּ פ לּ ה כּ מו ר בּ ן "הו י א ה י מ ת ח ר ט א נ י ו נשׁ בּ ע א ת ה ע כ בּ ר ים בּ פ י א עו ד א ק ר ע שׁ פ כ תּ י ל א צ ד ק דּם שׁ ל תּ מים בּ ע בוּר ם א תּ ן צ ד ק ה שׁ נ י ל ח מ ים" כּ ל כּ ה ת ח נּ ן בּ כ ה ו נ או ת ע ד שׁ זּ ל גוּ מ ע ינ יו ה ר בּ ה דּמ עו ת * * * * i ה י ה יו שׁ ב ע כ בּ ר מ א חו ר י ה מּמ בּ ר ה ב יא מ יּ ד לע כ בּ ר ים א ת שׁ נּא מ ר i הבמה שעליה יושב הדרשן. 26

מ שׂ מּ ח ת ה בּ שׂו ר ה, ה ח תוּל דּ ר כּו שׁ נּ ה ח ס יד ה פ, אָדוּק וּב ע ל א מוּנ ה ע מ ד או תו א ציל-א פ י בּ ב ית ה תּ פ לּה בּ ק י נה וּ תח נּה קו לו ה ע ל ה כּ א שׁ ר שׁ מעוּ ע כ בּ ר ים א ת ה י ד י ע ה שׂ מחוּ וּב ת צ חו ק ע ל פּ נ יה ם ה פ צ יע ה בּ חרוּ שׁ ב ע ה ע כ בּ ר ים מ ן ה מּב ח ר בּ ינ יה ם נ כ בּ ד ים, א מ י ד י ם ו ר א שׁ י כּ פ ר ה ב יאוּ בּע בוּר ה ח תוּל מח בּ ה כּ נ ה כּ ל א ח ד שׁ י ו כ ל א ח ד מ תּ נ ה א ח ד בּ ק בּוּק שׁ ל י ין בּ י דו נ שׂ א אַח ר נ שׂ א ק צ יצו ת שׁ ל כּ ב שׂ ה א ח ד נ שׂ א מ גּשׁ גּדוּשׁ צ מּוּ ק י ם אַח ר נ שׂ א אַר גּ ז שׁ ל דּב ל ים מ ת וּ ק י ם א ח ד נ שׂ א בּ יּד כּ ל י מ לא גּב ינ ה אַח ר נ שׂ א ל ח ם ל ב ן ו ח מ אָה ל ב נ ה א ח ד נ שׂ א מ גּ שׁ שׁ ל אר ז ע ל ה טּ ר בּ ן ע ם מ יץ ס חוּט מ לּ ימו נ ים שׁ ל ע מּ אן ה גּ יעוּ וּב אוּ א ל ה ח תוּל ה ע כ בּ ר ים מ ב ר כ ים בּ שׁ לו ם מ יט יב ים ו שׁ ר ים 27

שׁ ט חוּ ו אָ מרוּ בּ אַל פ י מ לּו ת מ ע לה ה ל ו אי שׁ נּשׁ מו תינוּ כּ פּ ר ה ל ד ר כּ ה נּע לה נ ק וּ ה שׁ ר אוּיו ת מ תּנו ת שׁ ה ב אנוּ ל כ בו ד מ ס כּ ימ ים אָנוּ ל כ ל צ ו כּפ ק דּת ר אָה ה ח תוּל א ת ה ע כ בּ ר ים וּב ל בּו גּ ח מ שּׁ מ ים ה גּ יע ה פּ ר נ ס תי ועו ד א י! ה י י תי שׁ רוּי בּ צו ם בּ ר בו ת ה יּ מ ים ו ה זּמ ן ל ר צּו ת א ת ר צו ן ה אל ה ר חמ ן מ י שׁ עו ס ק בּ ע בו ד ת ה א ל ל א ה ר הוּר פּ ר נ ס תו תּ ה י ה בּ שׁ פ ע, ל כּל ז ה בּ רוּר אַח ר כּ אָמ ר גּ שׁוּ ק ד ימ ה מ כּ ם בּ מטוּ תא צ ע ד י ם בּ ו ד ד י ם בּ ל ב ד, ח ב ר י ם ו חב רוּ תא ה ע כ בּ ר ים ה ה ם ה ת ק דּמוּ ל אַט ה ל אָה גּוּפ ם כּ ע ץ ה ע רב ה נ תוּן ל ר ע ד ה ק פ ץ ה ח תוּל ע ל ה ע כ בּ ר ים בּ מ ה ר ה כּ מו מ ת ח ר ה שׁ קּו פ ץ ל א מ צ ע ה זּ יר ה תּ פ ס ח מ שּׁ ה ע כ בּ ר ים מ ן ה נּכ בּ ד ו ה גּ ב יר כּ ל ע כ בּ ר ר אשׁ כּ פ ר בּ ע ל הו ן כּ בּ יר שׁ נ י ם בּ טפ ר זה וּשׁ נ י ם בּ טּ פ ר ה אַח ר א ח ד בּ ין ה שּׁ נּ ים כּא ר י מ ס תּ ע ר שׁ נ י ע כ בּ ר ים א שׁ ר מ יּד יו מ שׁ תּ ח רר ים א ת ה בּ שׂו ר ה ה מּ ר ה מ ס רוּ לע כ בּ ר ים מ ה א תּ ם נ ח ים הו י ע כ בּ ר ים ע פ ר ע ל ר אשׁ כ ם א בו י צ ע יר ים ט ר ף א ת ח משׁ ת ה ע כ בּ ר ים ה גּ ב י ר י ם ה ח תוּל ע ם ט פ ר יו ו שׁ נּ יו ל א דּ י ן וּ ד ב ר י ם אָסו ן ו ע צב ע טפוּ א ת ה ע כ בּ ר ים ל ב שׁוּ בּ ג ד י א ב ל ו ע טוּ שׁ ח ר י ם 28

ע פ ר ע ל ר אשׁ כ ם ה ם ה יוּ או מ ר ים מ ה חב ל ע ל נ שׂ יא ה ע כ בּ ר ים אַח ר כּ ה ת אַ חדוּ ו ה ח ל ט ה ע ב ר ה א ל ה מּ ל נ ל ה יּו שׁ ב בּ עיר ה בּ יר ה נ ס פּ ר ל מּ ל ע ל מ צּ ב נוּ ה בּ ישׁ מ דּ כּוּי צ ב א ה חתוּל ים ה מּב ישׁ מ ל ה ע כ בּ ר ים ה י ה יו שׁ ב ע ל כּ סּ א ר ם צ ב א ע כ בּ ר ים כּ ז ה א ר אָה מ עו ל ם ה ע כ בּ ר ים כּ לּם קדּוּ ל פ נ יו ק דּ ה א תּ ה שׁ מּו ל ע ל ינוּ בּ דו ר ז ה ו ה בּ א ה ח תוּל ע שׂ ה ל נוּ מ ע שׂ ה נ פ שׁע נ ה י ה כּ פּ ר ת מ ל ל מ ע ן תּ וּ שׁ ע ה י ה תּו פ ס א ח ד מ א תּ נוּ כּ ל שׁ נ ה תּ אבו נו ע כ שׁ ו גּ דל בּ כ ל מ נ ה וּמ נ ה ע כ שׁ ו הוּא תּו פ ס ח מ שּׁ ה ח מ שּׁה ל מ נ ה ל אַח ר שׁ ה פ ל אָדוּק וּ בע ל א מוּנ ה ל אַח ר שׁ סּ פּרוּ ל מּ ל ע ל ז ע מ ם צ וּ ה ה מּ ל ל ע כ בּ ר ים וּ למ י שׁ ע מּ ם 29

א ג מ ל א נ י לח תוּל ע ד כּ ד י כּ שׁ יּ ספּ ר כּ ספּוּר בּ כ ל דּו ר וּב כ ל כּ ר ל אַח ר שׁ בוּע א ר גּ ן צ ב א בּ טוּר ים שׁ שׁ מ או ת וּשׁ שׁ ים א ל ף ע כ בּ ר ים כּ לּם ע ם ח נ יתו ת ק שׁ תו ת ו ח צּים כּ לּם מ ח ז יק ים ס יפ ים ח דּ ים ונו צ צ ים גּ דוּד י ע כ בּ ר ים צו ע ד ים בּ א ח ד ה צּ ד ח ר בו ת שׁ לוּפו ת מ ז דּ קּ רו ת בּ תו ה מּ צ עד ל אַח ר שׁ ה ת א סּ פוּ כּ ל חיּ ל י ה לּג יו ן מ חו ר אס אן ו ר שׁ ת ו ג יל אן שׁ בּ צּפו ן ה י ה ע כ בּ ר א ח ד שׂ ר צ ב א ה לּג יו ן מ שׂ כּ יל ה י ה, ע כ בּ ר א מּיץ ו נ בו ן צ וּ ה, א ח ד מ א תּ נוּ ח יּ ב ל צ את מ כּ אן ל ל כ ת א צ ל ה ח תוּל שׁ בּ ע יר כּ ר מ א ן כּ י בּו א א ל ה בּ יר ה ו שׁ ם תּ שׁ ר ת או שׁ ה יה נ כו ן וּמוּכ ן ל מ ל ח מ ת כּ ר ת ה י ה ע כ בּ ר שׁ ג ר יר בּ נּס ח ה יּ שׁ ן ה ת נ דּ ב וּפ נ ה א ל ה עיר כּ ר מ א ן 30

בּ ע ד ינוּת, בּ ר וּל אַט לח תוּל ה ס בּ יר כּ י א נ י בּ את י מ א ת ה מּ ל כּ שׁ ג ר יר ה ב א תי ח ד שׁו ת ל כ בו ד ה ר מ ה ל מ ל ה ע כ בּ ר ים ר צו ן בּ מ ל ח מ ה או שׁ תּ ל ל בּ יר ה כּ ד י שׁ שּׁם תּ שׁ ר ת או שׁ תּ ה יה נ כו ן וּמוּכ ן ל מ ל ח מ ת כּ ר ת ה שׁ יב ה ח תוּל כּ י ט ע ה ה מּ ל כּ אן כּ י א ין א נ י יו צ א מ ה ע יר כּ ר מ א ן ע ם ז את בּ אפ ן ח שׁ א י ע שׂ ה ו ה כ ין אָס ף צב א ע צוּם שׁ ל חתוּל ים מ כּ ל זן וּמ ין ח תוּל ים נו צ צ ים שׁ צּד ים אר יו ת בּ ז מ ן בּ אוּ מ א ס פ ה אן ו י ז ד ו כּ ר מ א ן כּ א שׁ ר צ ב א ה חתוּל ים רב ו נ כּ ר הו צ יא ה פּ ק דּה ל צ את א ל ה כּ כּ ר צ ב א ה ע כ בּ ר ים ה גּ יע דּ ר ה בּ צּ ה צ ב א ה חתוּל ים בּ א מ ן ה ה ר ים בּ ר י צ ה נ פ גּ שׁוּ שׁ נ י ה צּ ב או ת בּ מּ ד בּר שׁ ל פ אר ס נ ל חמוּ ז ה בּז ה כּא בּ יר ים א בּ עבוּר פּ ר ס ה מּ ל ח מ ה בּ וּאד י ה הוּא ה ס תּ בּ כ ה ל נ כו ן כּ ל א ח ד נ ל חם בּ ר ע הוּ ל מ ע ן ה נּ צּ חו ן 31

כּ ל כּ ע כ בּ ר ים ו חתוּל ים ה ל כוּ למוּת א נ תּ ן ל מ נו ת מ ס פּ ר ם בּ ח שׁ בּו ן פּ שׁוּט ה ח תוּל ה י ה תּו ק ף ח ז ק כּ מו א ר י ח ד ר ל לב צ ב א ה ע כ בּ ר ים בּ ח ר י ע כ בּ ר א ח ד פּ ג ע בּר ג ל סוּסו שׁ ל ה ח תוּל ה ת ה פּ ה ח תוּל מ אכּ ף א ל ה אָר ץ מ מּוּל ק ר א וּ ה ע כ בּ ר י ם אַל לּה אַל לּה הו י תּ פ סוּ א ת ה גּ בּו ר י אל לּה ה כּוּ ה ע כ בּ ר ים בּ ת פּ ים שׂ מ ח ים בּ ע בוּר ה כּ בּוּשׁ ו ה נּצּ חו ן ה ר בּ ים ר כ ב מ ל ה ע כ בּ ר ים ע ל פּ יל א ח ד צ ב א ה ע כ בּ ר ים צו ה ל מ כּ ל צ ד א ת י ד י ה ח תוּל ק שׁרוּ זו ל ז את בּ ח ב ל ים, חוּט ים שׁ זוּר ים ו צמּו ת צ וּ ה ה מּ ל א ת ה ח תוּל י שׁ ל ת לו ת א ת כּ ל ב ז ה, ה בּוּר שׁ פּ נ יו א פ לו ת כּ שׁ ר אָה ה ח תוּל א ת מ ל ה ע כ בּ ר ים ה שּׂ מ ח ק נּ אוּתו ה ר ק יע ה כּ מו ס יר רו ת ח 32

כּ מו אַ ר י ה נ שׁ כּ ב ע ל בּ ר כּ י ו ק ר ע מ ה ר ה א ת ה ח ב ל ים בּ שׁ נּ יו תּ פ ס ה ע כ בּ ר ים ו ל אָר ץ או ת ם מ ח ץ ע ד שׁ ה פ כוּ דּ קּים כּ מו ע פ ר ו חצ ץ נ מ ל ט ה צּ ב א מ אַ ח ד ה צּ ד ד י ם ו ה מּ ל בּ ר ח מ בּ ין ה צּ ו ע ד י ם ה ל כוּ ל א בּוּד ה פּ יל ים ו רו כ ב יה ם ה המו ן ה או צ ר ה כּ ת ר ה אפּ ר יו ן ו ה אַ ר מ ו ן * * * * 33

ס פּוּר ז ה ז ר וּמוּז ר שׁ נּ ז כּר בּו א נ י הוּא מ ז כּ ר ת מ ע ו בּ י ד ז אכּ אנ י מ שׁ בּ יע בּ חיּ י כּ י מ סּפּוּר ז ה תּל מ ד פּ ע ם הוּא י שׂ מּ ח או ת א ם א ל ע ד ל ק ר א ע ל ח תוּל ו ע כ בּ ר כּ משׁ ל תּ ב ין ו תפ נ ים בּ נ י א ת ה נּ מ שׁל 34

עו בּ יד ז אכּ אנ י (ובשמו המלא ח אג 'ה נ ז אם או ל-ד ין עו בּ ידו ל ל ה ז אכּ אנ י), היה משורר, סאטיריקן מבריק, ומבקר חברתי ופוליטי חריף שחי בין השנים 1371-1300 בעיר הולדתו ק'ז ו ין שבאיראן. חיבוריו מצטיינים בנועזוּת מילולית בענייני מין. הוא למד בשיראז וחי בעיקר שם בגלל היותו משורר החצר אצל שׁ אהּ א בּוּ-עו שׁ אק' (1343-1357). בין יצירותיו המפורסמות ניתן לציין את המסנוי עו שׁ אק'-נ אמ ה (عشاق نامھ - כתבי מאהבים), דּ י ואן השירים המגוון ביותר, הספרים אַח ל אק א ל-א שׁ ר אף (اخلاقالاشراف - מנהגי האריסטוקרטיה), ר ישׁ- נ אמ ה (ریشنامھ כתבי - הי קּשׁ), ס ד-פּ נ ד (صد - پند מאה עצות), ל ט איּ ף ו ז ר איּ ף (لطایف و ظرایف - בדיחות ועידונים), ור ס א לה-יּ ד ל - גו שׁ א (رسال ٴھ לאנגלית, دلگشا לרוסית, - מסה מרנינת הלבבות). חלק מספריו תורגמו לגרמנית, לאיטלקית ולדנית. סיפורו המפורסם ביותר מוּשׁ-ו -גו ר בּ ה (موش و گربھ - העכבר והחתול) הנו סאטירה פוליטית על המאבק המתמיד בין החלשים לחזקים שבחברה, ומפורסם בגרסאות שונות. התמונות שבשיר נלקחו מספרון ישן בשחור-לבן בהוצאת בית הדפוס חו ר שׁ יד (שמש) בטהראן, שהועלו 8 לאינטרנט באדיבותה של פ ר נ ג יס. 35

9 ני האָ בּ דם ס ע דּ י i בּ נ י ה אָד ם ל או תו ה גּוּף כּ מו א י ב ר י ם כּ י בּ ב ר יאָת ם מ או ת הּ פּ נ ינ ה נו צ ר ים כּ שׁ א יב ר א ח ד כּו א ב ל ו מה ח יּ ים ה דּו א ב ים שׁ אָר ה א י ב ר י ם א שׁ ק ט ים ו כו א ב ים א ם א ינ ע צ ב בּ שׁל ס ב לו שׁ ל ה אַח ר א ר אוּי ל כ נּו ת בּן אָ ד ם י ו ת ר * * * * بنى آدم اعضای یک پیکرند چو عضوى بھ درد آورد روزگار تو کز محنت دیگران بی غمی کھ در آفرینش ز یک گوھرند دگر عضوھا را نماند قرار نشاید کھ نامت نھند آدمی i מבוסס על החדית' : الناس کالجسد الواحد اذا اشتکی منھ عضو تداعی لھ ساي ر الحسد بالسھروالحمی. ובעברית: האנשים הם כגוף אחד, וכאשר איבר אחד חולה, שאר האיברים מתגייסים לעזרתו ב(מצב של) נדודי שינה וקדחת. 36

ס ע דּ י שׁ יר א ז י ובשמו המלא שׁ יח' מו ס לח או ל- ד י ן א בּד ו ל ל ה בּ ן -ע שׁ י רא זי הוא מלומד, בין גדולי משוררי פרס וסופריה בימי הביניים,(1293-1213) רחבי בכל מוּכּר העולם בגלל איכות כתיבתו המעמיקה וחשיבתו ההומניסטית והמוסרית. את כינויו 'סעדי' אימץ משמו של א תּ א בּכּ' א בּוּ-בּ כּ ר א בּ ן מו ז פ ר או ל- ד י ן ס ע ד א בּ ן ז נ ג י, הסולטאן שתמך בו כלכלית. סעדי סיים את חוק לימודיו בבית הספר נ ז אמ יּ ה (نظامیھ) בבגדד, שם השתלם בספרות, בתרגום, בדת, בנאום ובפילוסופיה. רוב ימי חייו נע ונד בארצות שונות: ממרוקו ומצרים לסוריה, תורכיה והודו, ובזקנתו התיישב בשיראז שם זכה לתהילה. שני ספרי השירה שלו בּוּס תּאן (גן הבשמים - بوستان) שפורסם ב- 1277 וגו ל ס ביותר ומהווים תּאן (גן הפרחים - گلستان) שנה לאחר מכן, מפורסמים ונכסי פאר יצירות צאן-ברזל בשירה הפרסית ובתרבות האיראנית. בנוסף סעדי פרסם אלפי שירים מכל הסוגים (גם בערבית) שאוגדו בקובץ של 'כּו ל יא תּ ס ע דּי' (کلیات سعدی) 10 מפורסם בא מרות האלמ ותי ות שהשאיר לתרבות הפרסית. והוא 37

הו י רוּ ח 11 בּק ר ס ע דּ י הו י רוּח בּ ק ר מ ר ע נ נ ת ו ג אָה ה גּ ע תּ מ א ת ה א הוּב ה, בּ רוּכ ה ה בּ אָה ה א ם שׁ יּ רת ה לּ י ל ה ע ל ה בּ ק ר שׁ מ ע ה מ ה ה ח ד שׁו ת שׁ צּפּו ר שׁ מ ה ה ב יאָה מ שּׁב א ה א ם או תו ה יּ ר יב ע ד י ן כּ עוּס או שׁ מּ א י שׁ דּבּוּר ים ע ל פּ יּוּס בּ את בּ כ וּנ ת שׁ לו ם א ו נ ג דּהּ צו ע ד א נ י בּ פ ח ד, הו י תּ ק ו ה בּ פּע ם ה בּ אָה א ם תּ ע בר בּ ס מ ט ת ה ח ב רה הו י מ שּׁ ב רוּח בּק ר הנּו שׂ א מ ס רהּ מ ס ר, א נ שׁ אר ה נ שׁ ימ ה אַ ח ר ו נ ה בּ ד ל פּ נ ים ח ס ר י נ שׁ מ ה כּ מּה י כו לו ת ל מ חל כּ ל כּ נ חוּמ ים ה ב ט חו ת וּב ר ית א ע שׂ ית טו ב שׁ נּא מ נ ה א ה יית לוּ ה י ה מ ד בּ ר ע ל א חוּד ל ה ג שׁ ים שׁ לו ם ה י ת ה מ שׁ כּ יח ה א ת ה מּ ע שׂ ים ע ד שׁ יּ ד ה מּ ו ת א תּ גּיע א ל ח יק י א ינ י מ ר פּ ה מ ח י ק א ת י ד י ח ב ר הוּא א ח ב ר א מ תּ י ה י ה א ם שׁו כ ח א ת ח ב רו בּ ע ת בּ ע י ה ה ע יפוּת, כּ שׁ א נ י מ ח כּ ה ל, ה יא ה דוּפ ה כּ מו ל כאוּב ה כּו א ב בּ ת ק ו ה ל ת רוּפ ה א ינ י י כו ל כּ מו ה נּ ב ל א ת ר אשׁ י לשׂ את אַף א ם מ סּ ט יר ה ע ל ה מּ פ ר ק ת ה צּ וּ אר נ כ וית 38

כּ ל שׁ ח ר א נ י נ פ גּ שׁ ע ם ר ג ע שׁ ל אַ ה בים ל מ חר ת ה יּו ם שׁו מ ע א נ י וּ משׁ לים כּ ב ר מ כּ יר ים ה סּ פּוּר כּ ל ה א נ שׁ ים שׁ בּ עו ל ם ע ד כּ ד י שׁ ה מּ כּ יר ים עו צ ר ים נ שׁ ימ ת ם לוּ א נ ח ה שׁ ל ס ע דּי לה ר תּגּ י ע ה ה ר בּ ל שׁו ן ה קּו ל אנ ח ה י שׁמ י ע 39

12 צּר ה ו ע ר כּ רת ה ה ס ע דּ י שׁ מ ע תּ י כּ י ע שׁ יר מ י חס מ שׁ פּ ח ה דּ ר כּ ו בּ ע ת ה צּ יד מ ה שּׁאָר נ ח תּכ ה ר ץ ו ק ר ב א ל יו שׁו מ ר ה ע ד ר שׁ אַל בּ ל בּו ה ע שׁ יר ה מ י ח ס "מ י ה גּ ב ר?" "ה או יב ל י הוּא שׁ בּ א ל מ ת ק פ ה מ ר ח ו ק א ת פּר או תו בּ ח ץ ה צּפ צפ ה" מ ת ח ה מּ ית ר בּ קּ שׁ ת ה מּ ל כוּת ית ו י שּׁר - ל ר ג ע ה ר גּישׁ שׁ קּיּוּמו ח ס ר 13 i אָמ ר "הו י א ה י א יר אן ו תוּר, שׁ תּ ח י ה ו ע ין ה רע מ יּו מ תּ סוּר א נ י ז ה שׁ לּ מּ ל סוּס ים מ ב יּ ת שׁ רוּי בּ אָחוּ ז ה ו כאן מ שׁ ר ת" נ פ שׁו שׁ ל ה מּ ל ה נּ ב ה ל בּמּ קו ם נ ר גּע ה צ ח ק ו אָמ ר: הו י א שׁ מ ה ה דּ ע ה ה מּ ל א ה מב שּׂ ר ע ם ה מ י ח ס, ל ע ז ר אַח ר ת כּ ב ר ק ר ב תּ י ל אָז נ י ה מּ ית ר ה שּׁו מ ר, שׁ נּ כ ח בּ מּ קו ם, צ ח ק ו ה בּ יע : א ת הו כ ח ת ה ע שׁ יר א ין ל ה צ נ י ע א ה ת נ ה לוּת ר אוּי ה ל שׁ ב ח ו שׁ פּוּט נ ב ח ר ל פ יה ם בּ ח ן ה מּ ל בּ ין ה ר ע ל צּ ר i הכינוי 'תור' ה נו קיצור של 'תוראן' מונח המתייחס לארץ מוצאם של העמים התורכיים והלא-איראנים. לפרטים נוספים על 'תוראן' ראו הערה.13 40

ה תּ נאי ל ח יּ ים ו ק יּוּם הוּא בּ כ שׁ הע ל יו ן י כּ יר בּ כל נ ד בּ ר בּו ת ר א ית או ת י בּ בּ ית וּ ב ח ד ר שׁ אַל תּ ע ל ה מּ ר ע ה ו ע ל ה ע דר בּ את י ע כ שׁ ו ל ק בּ ל פּ נ י בּ ח בּ ה א ינ י יו ד ע מ דּוּע ח שׁ שׁ תּ מא יב ה ה ננ י י כו ל, הו י מו שׁ ל מ פ ר ס ם ל ז הו ת סוּס מ תּו מ אָה א ל ף בּ אָס ם שׁ מ יר ת ה צּ אן א צ ל י ה יא בּ שׁ פּוּט ו מ ח גּ ם ל י שׁ ע דר, ע ל יו ע ל י לט ר ח ה צּ ע ר מ נּ ז ק י ם בּ מּל כוּת וּ ב מּמ ל כ ה קו ר ה כּ שׁ שּׁ פּוּט ה מּ ל י רוּד מ זּה שׁ ל ה רו ע ה 41

14 ל י ל ה א ח ד ס ע דּ י ל י ל ה א ח ד א ר צ ה ל ה גּ יד ל בּ סּ תר ים כּ שׁ מּ ח בּ א ים אָנוּ מ מּ כּ ר ים ו ז ר ים א מ שׁ א ל ח יק י א ת מח לפו ת שׂ ע ר כּ שׁ מּ עו ל ם ח יק י ה פּתוּ ח א ח וה או ת א ל כ ל ח ט א י שׁ ה ע נ שׁ ה מּ תא ים ל ח ט א ה אַה ב ה הוּא ל ח ץ המּ ת ח רים * * * * شبی خواھم کھ پنھانت بگویم چنان در خود کشم چوگان زلفت ولیکن ھر گناھی را جزاییست نھان از آشنایان و غریبان کزو غافل بود گوی گریبان گناه عشق را جور رقیبان 42

15 מ ר אָ תּי ה אפ ז אָ מ ר תּ י: א נ י ע צוּב מ אַה ב ת ה שׁ יב ה: שׁ צּ ע ר יה א משׁ ל ם אָ מ ר תּ י: ה יי ל י ל ס ה ר ה שׁ יב ה: לוּ נ תּן גּם אָ מ ר תּ י: ל מ ד י נה ג ה נּא מ נוּת א צ ל או ה ב בּ כ יר ה שׁ יב ה: א צ ל י פו ת-תּ אַר ז ה מ ע שׂ ה נ ד יר אָ מ ר תּ י: א ח סם א ת דּ ר כּ הּ שׁ ל ע ין רוּח ה שׁ יב ה: ה יא הו ל כ ת בּ לּילו ת ו תבו א מ צּ ד ה דּ ר אָ מ ר תּ י: ר יח צ מּ ת גּ רם ל עו ל מ י אָ ב דן ה שּׁב יל ה שׁ יב ה: א ם י ד ע גּם חס ר-או נ ים י כו ל ל הו ב יל אָ מ ר תּ י: מ א שּׁר ה א ו יר שׁבּ ו רוּח ה בּק ר נו שׁ ב ת ה שׁ יב ה: מ שּׁ ב ק ר י ר, כּ מו שׁ בּ א מ סּ מ ט ת ה נּ א ה ב ת אָ מ ר תּ י: ה תּ ק ו ה ל שׁתּו ת יינ או ת י ח סּ ל ה ה שׁ יב ה: א תּ ה תּ שׁ ר ת כּע ב ד ע ד שׁ אה י ה גּדו ל ה שׁ אַל תּ י: מ ת י ל ל בּ ה ר חוּם כּ וּ נ ת שׁ לו ם? ה שׁ יב ה: אַל תּ ס פּ ר ל אַח ר ע ד שׁ ה זּ מן י ה ם אָ מ ר תּ י : ר א ית כּי ז מ ן ה תּ ע נוּגו ת נ ג מ ר ה שׁ יב ה: ה ס ה אפ ז כּ י גּם ל צ ע ר ז ה י שׁ סו ף דּ ב ר 43

گفتم غم تو دارم گفتا غمت سر آید گفتم ز مھرورزان رسم وفا بیاموز گفتم کھ بر خیالت راه نظر ببندم گفتم کھ بوی زلفت گمراه عالمم کرد گفتم خوشا ھوایی کز باد صبح خیزد گفتم کھ ماه من شو گفتا اگر برآید گفتا ز خوبرویان این کار کمتر آید گفتا کھ شب رو است او از راه دیگر آید گفتا اگر بدانی ھم اوت رھبر آید گفتا خنک نسیمی کز گفتم کھ نوش لعلت ما را بھ آرزو کشت گفتم دل رحیمت کی عزم صلح دارد گفتم زمان عشرت دیدی کھ چون سر آمد کوی دلبر آید گفتا تو بندگی کن کو بنده پرور آید گفتا مگوی با کس تا وقت آن درآید گفتا خموش حافظ کاین غصھ ھم سر آید 44

ה א פז ובשמו המלא חא ג'ה שׁ מס א ו ל- ד ין מ ו ה מ ד מענקי המשוררים הפּרסיים שחי בין השנים 1417-1351 שׁי רא זי, הוא בעיר הוּלדתו שיראז, אך חי גם ב א ס פ האן וב י זד. למד מדע ואמנויות אצל מיטב המורים של התקופה והגיע למעמד גבוה בחוגי התרבות והשירה בתקופתו. הוא התעמק במיוחד בצד הדתי והאלוהי וידע בעל פה את הקוראן בארבעה עשר סגנונות קריאה. שיריו הכוללים ע'זלים, קסידות, מסנוי, רובאעי, וקטעים, ערוכים בכרך הקרוי 'דּ יו אן ה אפ ז'. שירים אלה עוסקים בענייני אהבה, גורל ותוכחה והם פאר השירה הפרסית. מפורסם כי בנוסף לקוראן האפז ידע בעל פה את שירתם של רוּ מי, ס ע דּי ומשוררים אחרים. גן קבורתו בעיר שיראז הנקרא "ה אפ ז יּ ה" משמש מקום עלייה לרגל לכל אוהבי התרבות והשירה הפרסית. האפז נחשב למשורר הפופולרי ביותר באיראן. "הפּוּר של האפז" (فال حافظ - פ אל ה אפ ז) ה ו א מ נהג איראני לפיו מחפש הגורלות פותח באופן אקראי את דיואן השירים של האפז, והע'זל באותו עמוד מתאר את גורלו. איש מיוּשב בדעתו, בעל יכולת 16 דקלום וקול ע רב קורא את השיר-גורל. 45

17 הו י צ ב י פּ ר א י ה אפ ז הו י צ ב י ה פּ ר א ה יכ ן א תּ ה? א ין ל ט עו ת א נ י ו א תּ ה דּ ו מ י ם בּ ה ר בּה תּ כוּנו ת שׁ נ י בּו ד ד ים שׁ נ י נ וּד ים שׁ נ י ז נוּח ים ח יּו ת ה טּ ר ף וּמ ל כּד ת מ כּ ל צ ד מ ת ה לּ כ ים בּו א נ כּ יר ז ה א ת מ צּ בו שׁ ל ה אַח ר נ ח פּ שׂ א ת כּ וּ נו ת ינוּ א ם י ת אַפ שׁ ר שׂ ד ה מ שׁ בּ שׁ ז ה ל י נ ר א ה ח ס ר-שׂ מ ח ה, א מ ט פּ ח ו א ין בּו מ ר ע ה מ ה יּ ק ר ה א ם תּ גּ ידוּ הו י ח ב ר י ם ח ב ר שׁ ל ז נוּח ים הוּא ע ז ר ל ז ר ים ה א ם ה דּ שׁ א ה מ בר י כּ ה שׁר שׁ ים א ם מ ישׁ הוּ א י שׁ אַף ז את ל ה גשׁ ים ה א ם ה גּ יע ה זּ מן ל ט פּוּח שׁ ל נ א מ ן i כּ י גּו ר ל י ה פ כּ מו 'ל א תּ ד 'ר נ י פ ר ד ן' זו כ ר א נ י כּ מ ן ה זּ ק ן ה ח כ ם א שׁ כ ח תּ י א ת ס פּוּרו מ עו ל ם שׁ יּו ם א ח ד צ ע ד ה ל בּ א יזו מ ד ינ ה תּ כ כ ן א ח ד אָמ ר לו בּ חב יבוּת שׁ ב ה נּ ה שׁ אָלו הו י ה ל מ ה יּשׁ ל בּ כּ יס ים בּו א ה צּ ב מ ל כּ ד ת א ם י שׁ ל גּ ר י ס י ם ה שׁ יב לו אָכ ן י שׁ ל י ס ב כ ה ii א א ת ס ימו ר ע' א נ י רו צ ה ל ל כ ד הּ i لا ت ذ ر ن ي ف ر دا - ( 'אין ולוּ ילד אחד לרשת אותי' ) מוחמד ע"ה, קוראן, איה 89 מתוך סורת 'אַל -אַנ בּ י אא'. ii עוף אגדי במיתולוגיה הפרסית. קטע מדברי הנביא 46

אָמ ר כּ א שׁ ר י גּ יע ל י ד ה מּ ע ן כּ י מ קו ם ק נּ הּ מ מּ נּ י נ ט מן כּ שׁ תּ מ יר ה הוּא י צ א ע ם שׁ יּ ר ה ר כוּב ה ה שּׁ נ י כּ ע נ פ י בּ רו שׁ ה שׁ ק יף ו ח פּ שׂ בּ סּב יב ה גּ ב יע ה יּ ין ו ג ב עו ל ה פּ ר ח שׁ בּ יּד אַל תּמ סר אַל תּ ת ע לּ ם ח ב ר מ גּו רל הר אשׁ ה שּׁכּו ר ס מוּ ל ר אשׁ ה מּע י ן וּל צ ד ה נּ ה ר ל ח לוּח ית בּ ע ינ יו בּ ח שׁ בּו ן נ פ שׁ ס ב ר צ ר כ י א מ צ דּ יק ים מ צ יאוּת שׁכּ ז את שׁ ה שּׁ מ שׁ ה ע שׁ יר ה ה פ כ ה כּ יּס ת ל ה יו ת ל ז כ ר ה נּ פ ט ר ים ו ה חב ר ים ה ח ב יב ים ה ס כּ ים ו ה ז דּ ה ה ע ם ע נ נ י אב יב ים כּ ה ל א ר ח ם ה כּ תה בּח ר ב ה ה פּ ר דוּת כּ א לּוּ מעו ל ם בּ ינ ינוּ א ה י ת ה ה ת ו עדוּת כּ שׁ בּו כ ה א ל ה מּ ים ה זּו ר מ ים צ ע ד ל ה ע נ יק ל ע ינ יו ה דּו מ עו ת ס ע ד או תו ח ב ר מ ל וּ ה א הו שׁ יט י ד הו י מוּס ל מ ים, ל מּוּס ל מ ים א ל א ח ד ה א ם ה דּ שׁ א ה יּ ר ק י כו ל ל ה כּו ת שׁר שׁ ים שׁ בּו ד ד א ח ד י ד אַג ל בו ד ד ים ח לּשׁ ים ח פּ שׂ פּ נ ינ ה, ו תּ ר ע ל ק בּ יּו ת מ שׂ ח ק א י שׁ תּ ע שׂ ה, ו תּ ר א ם א י שׁ וּק בּ עו ד א נ י, שׁ ע טי כּ מו דּג, מ פ ר ס ם שׁ יר כּ ע ת א תּ ה שׁו א ל מ ה ה פּ רוּשׁ שׁ ל ל ח ם ו ע ט י צ ק תּ י א ת ה נּ שׁ מ ה ו ה ח כ מ ה כּ א ח ד ו שׁ ת ל תּ י א ת או תו ה זּ ר ע שׁ נּ ו לד בּ צ רוּף ז ה י שׁ מ שּׁהוּ מ ר נ ין שׁ מּ ציּ נוּת ה שּׁיר ו ת מ צ ית ה נּ פ שׁ בּו חו ב ר ין 47

בּו א כּ י טוּב ז ה מ פ יח תּ ק ו ה, ה י דד י ח יּ ה א ת נ שׁ ימ ת ה נּ פ שׁ ה מ ב שּׂמ ת ל ע ד i כּ י שׂ ק מוּשׁ ק ז ה מ סּ ין הוּא ה כּ יס שׁ ל הוּר א או תו ה צּ ב י שׁ מּ פּ נ י א נ שׁ ים י סוּר ח ב ר ים ה כּ ירוּ ז ה בּ ע ר כּו שׁ ל ה אַח ר כּ שׁ ה דּ ב ר בּ רוּר א ין ל פ ר ט יו ת ר כּ א לּ ה ה ם מ א מ ר ים מ לא י תּו כ ח ה כּ י ה בּ ל יס ט ר א שׁ ל ה פּ רוּד תּ מ יד נו כח ה i מלאכית בגן עדן. 48

18 ה ני נת האַ פּ בה אוֹ ר זי ל- ד י ן אָר תּ ימ אנ י א ה י, נ שׂ ר פ תּ י ל א ע צ ב, א הי ע שׂ ה טו ב ה בּ ע בוּר ה נּ ה י ול חוּת ע ינ י כּ י ה דּ מ ע ה! כּ שׁ תּ שּׁר מ ן ה ר יס ים דּמ ע ה מ או ת הּ דּמ ע ה י ק נּ א גּן ה וּר ד ים בּ א ד מ ה כּ שׁ או י הוּא או י ו א ת ה לּ ב מקו מ ם י שׂ ר ף אַף א ת ל ב א ב ן ה א ד ם ל ב ל א אַה ב ה, ע ל ה גּוּף הוּא עו דף ר אשׁ ל א ס ע ר נ ד מ ה לע צ מו ת או סף ל גּ ן ע ד ן שׁ ל מ ע ל ה ו ל י ה אַה ב ה גּן ו דשׁ א ל כ ל ע ב ר ל בּ תוּלו ת ג ן ה עד ן ו ל י ה אַה ב ה תּ כ ר יכ ים ו ק ב ר מ תּו ה אַה ב ה נ תּ ן ל ה יו ת יו ת ר ל ב ב י א ם א א ה ים, אָז ל פ חו ת נ ב יא א ם ה א ל ה טּ הו ר או ה ב א ת ה ע לוּב ים ה עו ל ם הוּא שׁו פ ט ל ע נ י נ י ה אַה ב ים ה שּׂ כ ל א ת ה דּ ר ל אַה ב ה א ינו יו ד ע כּ י ה שּׂ כ ל ה מּשׁ ל ם בּ אַה ב ה ה שׁ תּ גּ ע ח ר בּת ה אַה ב ה א ין ל הּ י שּׁוּב פּו ר ח ר ע ו טו ב ו ע צ ב ו שׂ מ ח ה מ שּׁם בּו ר ח א מ ב ח ינ ה בּ ין או י ב ל צ ר, פּ ר ח מ דּ ר דּר בּ ע בוּר הּ שׁ ו ים מ ח רו זו ת ה תּ פ לּ ה ו חב ל חג ר מ מּ נ ע מּי העו ל ם א ם אַז כּ יר זוּל ת כּ א ב ל ב ע ינ י א תּ כּ יר 49

פּ ן ר ט יּ ה לו ה ט ת א נ י פּ ר ט ל א שׁ i ר זי רו צ ה ל שׂ מּ ח בּ עו ל ם א יז ה ל ב רו ח שׁ לוּ ה יוּ בּ ר אשׁ ס ד ר יו מ י מ ז מ וּט ים בּ ית י וּשׁ ו ק י ה יוּ אָז לו הט ים אָז שׁוּם ר שׁ עוּת בּ עו ל ם א תּ הא ע צ ב ה אַה ב ה ה י ה מ אַה ב י ה מ ר פּ א i שם המשורר. 50

מ יר ר זי או ל- ד י ן אָ ר תּ י מ א נ י ובשמו המלא מ יר ז א מו ה מ ד ר זי הוא משורר ומלומד מפורסם שהיה מחתניו של שאהּ עבּאס הגדול (מלך (1587-1629 מהשושלת הס פ וו ית, שנולד ב- 1561 בכפר אָר תּ ימ אן במחוז ה מ ד אן ונפטר בשנת 1627. המפורסם בכתבי שיריו הוא ס א ק'י-נ אמ הּ (ساقی نام ٴھ - כתב מוזג היין), אך ניתן לציין גם את ספריו האחרים סו ג נ ד-נ אמ ה (سوگند ע שׁ ק (گوھر הכולל عشق - نامھ - ע'ז ל יּ את, קסידות, רו בּ אע יּ את כתב השׁ בועות), גו ה ר פנינת האהבה) ודּ יו אן השירים המגוּון שלו 19 ואחרים. 51

20 א תּת ה ס ס פּוּר בן 21 מיוחס לעוֹבּ יד ז אכּ אנ י i ה י ה ה י ה ס תּת א ב ן בּ ה ר טוּר ה י ה מ ס תּ ת אב נ ים ו נ א נח הו י צוּר ה יכ ן נ מ צ א א תּ ה בּ ל ב ה שּׁ מ י ם מ ת י תּ ה י ה ל י גּלוּי מוּל ה עינ י ם מ ה טּו ב לוּ י ר ד תּ מ ן ה מּ רו מ ים ל ה יו ת ל י ד י א לו הּ א ה י ה עו ל מ ים א ס תּ ת בּע בוּר מ ן ה א ב ן בּית ן א ה י ה מ שׁ ר ת ע ל ה סּ ף וה מּפ תּ ן בּו א ל שׁ לו ם, י שׁ מ קו ם בּ ה ר י ם צ ב עו נ ים בּ צ ב ע ה אַר גּמ ן כּ א פ רו ח ים תּ ר ים א ם תּ ח פּ ץ ל ט יּל ל ס יּר בּ מּ ד בּ ר תּ בו א ע מּ י ו תה נ ה מ מּר או ת ה בּ ר גּ נּ ב ים וּפו שׁע ים כּ אן א עו ב ר ים בּו א ל כ אן אַל-פּ ח ד מ ן ה כּו פ ר ים א ם י בו א שׁוּע ל נ מר או ח ז יר א שׁ בּ ר עצ מו ת יה ם בּא ב ן ס פּ יר בּ יּו ם מ ע ל פּ נ י ז בוּב ים א גר שׁ בּ לּי ל ה אסו ב ב ה בּ י ת כּ נו ט ר מ ג שּׁשׁ אָמ ר ז את ו ה ק ים א ת ה מּ שׁ כּ ן י לּ ל בּ תח נּה ו ז ע ק, א תּ ה ה יכ ן? ס תּת ה א ב ן ל מ ע ן ר או ת ה א ל ס תּ ת אַר בּ ע ים ל ילו ת ע ד או ר י ה ל i הר סיני. 52

י ק ע רו ת מ לּ א בּ אכ ל ו א ח ס ן או ת ן כּ דּ ים מ לּ א בּ מ י ם ו שׂ ם ע ל ה מּפ תּ ן ל י ד מ טּ תו בּ נ ה עו ד מ טּ ה ס דּ ר שׁ שּׁ ה כּ וּוּנ י א ו יר ל בּק תּה מ א חו ר י ה דּ ל ת ה ע מ יד ל ב נ ה וּמ ח צ ב כּ ד מל א בּ מ ים ל י ד ם נ צּ ב מ ר וּבו כ ה כּ מו בּ ל בּל שׁ ל אָב יב מ או ת אַל פ י א נ חו ת שׁ ל בּ כ י ס ב יב אָמ ר י א-ר בּ לוּ ה גּ ע תּ כּ ה ר ף י ר ד תּ וּ ל ח ם ה שּׁ מ י ם א ינ ט ר ף ר אשׁ ית ל א ר ח ץ י ד י ם ו ר ג ל י ם כּ א ב ן ה ח כ מ ים א שׁ תּ ה מ י ה אָפ ס י ם אַח ר כּ ל פ נ י ה מּ פּ ה א ס דּ ר בּ פ ת ח ח ד ר א ע מד כּשׁו ט ר א ם קר ל אַ ד ל י ק בּ ע ב וּ ר ה א שׁ ו א ם י ח ם ל א נ פ נ ף כּ כ ל שׁ תּ ב קּשׁ א ם תּ ר צ ה מ ים ה כּ ד ל י ד יוּכ ן ו א ם תּ ח פּ ץ ל ח ם ל פ נ י א ע ר שׁל ח ן א צ א א ל ה רו ע ה ל ה ב יא ל ח ל ב אָב יא ה ר בּה שׁ מ ן וּג ב ינ ה כּ פ י שׁ תּ אה ב א ם דּו ל מ ה חשׁ ק א ב יאו ל דּו ר שׁ כּ ל יו ת צ לוּיו ת ח פ צ? א צ לה בּ אשׁ ל אָכ ין כּ ר ית א ת גּ בּ ל ה שׁ ע ין תּ ח פּץ נב ל ו חל יל? מוּל אָכ ין א ם תּ ח פּץ בּ א שּׁ ה י פ ת מ ר א ה אָב יא ל מ בּ ל י ל שׁ א ל ה ר בּה אַע ל ה ל כ בו ד כּ ב שׂ כּ ק ר בּ ן א ט גּ ן בּע בוּר ק צ יצו ת בּ ר י אן 53

אַק ר יב ל מ ע נ ק ר בּ ן י א א ל שׁ דּ י אַח ר כּ תּוּכ ל פּ נ י ל ה פ נו ת א ל י אָמ ר ז את ו י צ א א ל הה ר ה נּ שּׂא בּ א ו ח פּ שׂ א צ ל רו ע י צ אן כּ ב שׂ ה אַי ל א ח ד ק נ ה ו שׁ לּ ם מ יּ ד ק שׁ ר ק ר נ יו בּ ח ב ל ו ע מּו י ר ד אָמ ר בּ ל בּו מ ה טּו ב לוּ א ני בּ ט ר ם אַס פּ יק ל ה גּ יע א ל מ שׁ כּ נ י ה א ל כּ ב ר שׁ ם ל פ נ י נ צּ ב ל שׂ מּח א ת ל בּ י הנּ כ אָב י שׁ ן הוּא כּ ב ר ע ל ה מּ טּה ר ג וּ ע וּשׂ מ ח לב ב בּ מ ה שּׁ זּכ ה הוּא י ה י ה ר גוּע ו א נ י ל ע ת שׁ ח ר אָב יא ה כּ ב שׂ ל שׁ ם ל אַל תּ ר אָנ כ י אָנוּע מ ה ר כּ ע ת כּ ד י מה כּ ב שׂ ק בּ אבּ ל כ תּ ת ה ס תּ ר תּ י שׁ ם כּ נּו ר ט מוּן א ינו יו ד ע שׁ אַפ תּ יעו בּ נ גּוּן בּ עו דו או כ ל הוּא ל ח ם ח טּ ה ו ק בּ אבּ א גּ ישׁ לו כּ ד מ לא מ י ם ל י ד י ו ה י ה מ ס פּ ר ל ע צ מו בּ אַה ב ה ו ר ג שׁ ה י ה מו שׁ ה אַי ל ו ה דּ ר מ ג שּׁשׁ א ישׁ א ח ד א צ ל מ שׁ ה ה ז דּמּ ן גּ לּ ה לו ה ע נ י ן שׁ א י אָ מן "כּ ל ה זּ מ ן מ ד מ י ן לו מ ח שׁ בו ת כּ ו כ או מ ר וּמ ס פּ ר ל בּ ר יּו ת" בּ מ ק ר ה ע ב ר משׁ ה בּ ה ר טוּר כּ שׁ נּ כ נ ס ל וּ א ד י ה כּל נ תמ לּ א אוּר 54

נ כ נ ס משׁ ה א ל פּ נ ים ה בּ י ת ו י שׁ ב שׁ בּ ר כּ ל ה קּ ע רו ת ו ה כּ דּים ע ד ל שׁ ב ב ה סּ תּ ת ה י ה בּ חוּץ כּ ב שׂ ל ה ב יא חו ז ר ו יו ר ד מ מּ רו ם הה ר ו ה שּׂ יא ר אוּ ע ינ יו ר ס י ס י כּ דּים וּק ע רו ת מ מּוּל ה ת ח יל מ י לּ ל וּבו כ ה ל א גּבוּל שׁ אַל משׁ ה ל מ ע ן מ י ז את ע שׂ ית? ע ם מ י ע ס ק ו דבּוּר ז ה ה גית? ע נ ה ע ם ה א ישׁ שׁ או ת נוּ בּ ר א י קוּם ז ה ו א ר ץ זו מ מּ נּוּ נו צ ר ה בּ קּ שׁ תּ י לאָר חו בּ ב ית י כּ ב ר מ זּ מן i אַף אַק ר יב ל מ ע נו כּ ב שׂ כּ ק ר בּ ן אָמ ר משׁ ה נט שׁ דּבּוּר ז ה ה קּו ד ח מ י יוּכ ל א ת ה א ל ה סּ ל ח ן ל אָר ח? ה שׁו ת ה הוּא ח ל ב? ה א ם ל ז קוּק? ה י נ ע ל הוּא ס נ דּל? כּ מו שׁ לּר ג לי ח קוּק ר ג ל י ם לו אַ ין שׁ יּנ ע ל ס נ דּל פּ ה לו אַ ין שׁ יּ ר ו ה ו י אכ ל ה יכ ן י ת גּלּ ה הוּא? מ ס כּ ן, או י ה! י שׁוּתו ה זּ כּ ה שׁ ל ה א ל ח בוּי ה הוּא ה א ל ה נּ ד יב ה בּו ר ר כּ ל ה מּ א מ ין אַח ר ת הוּא כּו פ ר! בּ קּ שׁ מ ח י לה, חס ר בּוּשׁ ה, מ דּ בּוּר ים ק ט נּים א ימ ת י פּו ג שׁ ים ה א ל פּ נ ים א ל פּ נ ים? א ם א תּ ב ם פּ י מ דּ ב ר י ט פּ שׁוּת תּ בו א א שׁ ו תשׂ רף כּ ל ה א נו שׁוּת i בתרבויות המזרחיות נהוג להקריב קרבן לרגלי אורח חשוב שמגיע אליך. 55

ע נ ה, "הו י משׁ ה תּ פ ר תּ א ת שׂ פ ת י וּמ צּ ע ר שׂ ר פ תּ גּם א ת נ שׁ מ תי" ק ר ע בּ ג ד י ו וּ פל ט אנ ח ה מ גּ רו ן פּ נ ה א ל ה מּ ד בּ ר ו ר ץ ל כ לּיו ן פּ נ ה דּ ב ר ה אל א ל משׁ ה בּ נ ה מ ה מ דּוּע א ת בּ רוּא י תּו כ יח ו ל מּ ה? מ דּוּע ל ברוּא י גּ ר מ תּ צ ע ר מ דּוּע סו ב ב תּ פּנ יו מ לּפ נ י ה שּׁ ע ר? מ דּוּע שׁ ל ל תּ א ת דּב ר ע ב דּי? כּ ל ה כּ בו ד שׁ כּ מו ת נ ב יא! אָנ כ י שׁ ל ח תּ י א ל ה בּ ר יּו ת דּ ר ל ה ר א ו ת ונו ח ל ה יו ת ז מ ן רב ה י ה א ל י דּו ב ב א נת תּ י שׁ בּ רוּא י י הא ע צ ב כּ שׁ נּו ד ע ל ע ל ה מּצּ ב ה שּׁבוּ ע י גּ ע תּ א ת ה חב ר מ מּ נּי וּמ דּוּע? א תּ ה נ שׁ ל ח תּ כּ ד י ל ק בּ ל א נ שׁ ל ח תּ כּ ד י ל פ צּ ל ל משׁ ה ל ו אַח ר יו תּוּר ע ד שׁ תּ מ צ א מ קו מו בּ ה ר הו ר א ם א תּ פ יּ סו ל שׁ כּ ה יּ סּוּר א פ ט ר או ת מ נּבוּאַת ה דּו ר כּ שׁ תּ גּיע מ סר לו דּ ר י שׁ ת שׁ ל ו ם מ ס ר לו מ מּ נּי הו ד ע ה כּ ה לו ם ס פּ ר לו כּ י ה א ל י גּ יע כּ או ר ח כּ ל מה שּׁח פ צ תּ הוּא טו ר ח בּ שּׂ ר לו ע ל ה פּ ג ישׁ ה ר אשׁו ל ר אשׁ ה א ל י ת אָר ח ע ם שׁ ח ר בּ תו בּ ית 56

שׁ מ ע ז את משׁ ה מ ה א ל ה מּו כ י ח ה י ה ר ץ אַח ר ה סּ תּ ת בּ מּד בּר ה צּ ח י ח בּ כ ל מ קו ם ח פּ שׂ ע ד שׁ או תו מ צ א מ ס ר לו ה בּ שׂו רו ת כּ פ י שׁ א ה י ם ר צ ה ח ז ר ס תּת ה א ב ן ח ישׁ ל ב ית ו i ה י ה שׂ ם בּ ע ינ יו מ ע פר ר ג ל ו ע ם שׁ ח ר נ מ ל א בּ יתו נ ה רו ת שׁ ל או ר ל ה ב ה ע ל ת ה עו ל ם נ ד מ ת ה כּ מ או ר שׁ ע ת מ ה ה סּ תּ ת א בּ ד ה כּ ר ת ו או ר ה א ה ים אָז ה תח בּק א תּ ו או ת הּ שׁ ע ה נ פ שׁו ל בּו ר א מ ס ר ע ל ה מּל כוּת נ תּ ק מ כּ כּר ח יּיו ה גּ יע ה נ בוּאָה א ל משׁ ה מ ה א ל שׁ מ ע נ ב יא - או תו בּ ר נ שׁ מ שׁ תּ דּ ל ה י ית י או ר ח ו וח ב רו ע ד ק ץ ה שּׁ ח ר ה פ כ תּ י ח ב רו בּ נּ פ שׁ ו שׁ תּ פו ל צע ר כּ ע ת או תו ה ח ב ר א צ ל י או ר ח ח פ שׁ י מא י וּמ ה ו א ינו טו ר ח i צורה של הבעת תודה לאל ושל כניעות. מנשק את האדמה, ואת הדרך שבּהּ הוא נמצא, בחר ועבר, תרתי משמע. 57

אַל כּ ס נ ד ר ו ק י 22 סר ס ין ג 'אמ י אַל כּ ס נ ד ר מ כּ ל ק צוו ת שׁ ל י ו ן i אָס ף ו ה א יץ צ ב או א ל ס ין נ ג ד הח א ק'אן כּ שׁ שּׁ מ עו ה גּ י ע אל ח אע 'אן ל ס ין א ר אָה פּ ת רו ן, כּ יצ ד שׁ לו ם י שׁ כּ ין מ מּ ח נה צ ב או א ל ה יכ לו שׁ ל אַל כּ ס נ ד ר שׁ ל ח הוּא שׁ ל יח ו א תּ ו שׁ דר שׁ פ ח ה אַח ת, ו ע ב ד בּ גוּף י ח יד ז ה מ ח ז יק בּ י דו בּ ג ד, ז את מ גּ שׁ שׁ ל נ ז יד כּ שׁ ר אָה אַל כּ ס נ ד ר א ת ה מּ תּנו ת ה צּ נוּעו ת נ שׁ א ת א צ בּ ע ו בּשׁ נּיו ו ה ח ל ל תהו ת ח שׁ ב ל ע צ מו דּ ב ר י ם א לּ ה כּ שׁ י פּ שׁוּט ים וא י נם מו צ א ים ח ן בּ ע ינ י שׁ ל יח ת מ תּנו ת א לּ ה ל ק ר את המּ פ גּשׁ א מ ת א ימ ה לו ו ל י א נ ד רשׁ ל ב ט ח בּ קּ שׁ ל ה חבּ יא ר מ ז א ו א מ ר ה כּ י בּ ע ינ יו ז את כּ נּ ר א ה מ א ליה בּ רוּר ה ה יוּ לו ח כ מ ים בּ תו ה צּ ב א ל ה ר הוּר י ח כ מ ת ם ל בּו ה י ה נ שׁ מ ע בּ קּ שׁ מ ה ם ל ה גּ יע א ל ה לּ שׁ כּ ה הו שׁ יב ם בּ מ אָה אָ פנ י כּ בּוּד וּ ב ר כ ה ה ס בּ יר ל ה ם בּ קו ל א ת ה סּו ד שׁ בּ לּ ב כּ ד י ל פ תּ ר א ת ה קּ שׁ יה שׁ תּ א ב i כינוי לקיסר של סין או סין התורכית דאז (תורכמניסטאן דהיום). 58

מ ישׁ הוּ מ ה קּ הל אָמ ר כּ י מ ל ס ין מ ע ב יר ל מ ס ר מ ס תּ ר וּמ ה ין כּ י א ם אָד ם כּ ב ר מ ס דּר וּמ י שּׁב י שׁ לו שׁ פ ח ה ל לּ י ל ה ל מ שׁ כּ ב ע ב ד ע ם י כ ל ת כּ ד י ל שׁ ר ת שׁ יּה י ה לו ל ע ז ר בּ ע בו דו ת בּ כ ל ע ת מ ס פּ יק לו בּ ג ד ח ד שׁ פּ ע ם בּשׁ נ ה מ גּ שׁ א ח ד שׁ ל א כ ל בּ ימ מ ה ל מּ ה לו כּ ל ה זּ מן ס ב ל מ י תּר מ ר חו ק י שׁ ל ח צ ב א ל אַר צו ת נ כ ר? נ נּיח כּ י י כבּשׁ הוּא א ת כּ ל ה עו ל ם י ק בּ ל ל י ד יו מו ס רו ת הח ב ל ים ו ע מּ ם י צ ט ר ל ה ת א מּ ץ בּע בוּר ח יּיו ה ר מ ים כּ י יו ת ר מ זּ ה א י ז כּ ה ל עו ל מ ים כּ שׁ שּׁ מ ע אַל כּ ס נ ד ר מ ה שּׁ ה ח כ ם פּ ר שׁ ע ץ ה גּ אַו תנוּת א צ לו מ ה י ס ו ד שׁ ר שׁ אָמ ר:"מ י שׁ פּו נ ה בּע בוּר ה עצו ת מ ס פּ יק ה לו ה תּו כ ח ה ה זּ את" וּמ אָז דּ פ ק ע ל דּ ל ת ה שּׁ לו ם ע ם ה קּיס ר טא טא מ דּ ר כּו א ת א בק האו י ב ה מּר מ ל ה עו ל ם! ה שׁ תּ דּ ל ל ה יו ת שׁ קוּל מ גּ ב יע ה צּ ד ק שׁ תה י ין צ לוּל ע ל צ דק ו הו ג נוּת ה עו ל ם ק יּ ם א ין צ ב א שׁ יּוּכ ל ל כבּשׁ או ת ם א ם תּ ר צ ה ל מ, א מּ ץ א ת ה צּ ד ק ו א ם ל או, תּ א ו ה זו מ לּ בּ נ תּ ק כּ כ ה ז ה! א ם י שׁ ל בּ מּ ז ר ח מו שׁ ב י ב ק שׁוּ או ת מ ה א ל א נ שׁ ים בּ מּ ע ר ב 59

א בּ א פ ן שׁ בּ מ קו ם ק בוּע תּ שׁ כּ ן פּ ן שׁו פרו ת שׁ ל רו מ א י ר אוּ ז את כּ ע ל בּו ן מ ר שׁ עוּת ה מּ דינ ה ה פ כ ה ל ח רבו ת אַל תּ שׂ ים ר ג ל בּ מּ ר כּ ב לא ר צו ת אח רו ת בּ אָ ר ץ שׁ לּ א ין פּ ר ט ל ד כּוּ י, כּ שׁ ג ר ה ה כיצ ד תּ ר א ה פּ נ ים ל ע ד ה ז ר ה? מ אַח ר שׁה א כּ ר ים א ת ר שׁ עוּת מ כּ יר ים מ ר שׁ עוּת, ה ם, ז ה ע ם ז ה גּ ם ר שׁ ע י ם פּ נ ה ל צּ ד ק! כּ ד י שׁ יּ ה פ כוּ ל רו ד פ י צ דק בּ י ח ד אָז בּ צ דק י ח לקוּ א תּ ל ב א ח ד 60

ג ' אמ י ובשמו המלא מו ל אנ א (מקביל ביהדות לאדמו"ר) נוּר או ל- ד ין ע בּ דו ל ר ה מ אן-א בּ ן נ ז אם או ל - ד י ן א בּ ן -אַה מ ד אבּ ן -מו ה מּ ד נולד ב- 1414 בעיר ג 'אם שבמחוז חו ר אס אן שבצפון-מזרח איראן. הוא רכש את השכלתו במדעים ובאמנויות בערים ס מ ר ק נ ד וה ר את ולאחר מכן נע ונד עד שהפך לאחד מגדולי הדור. הוא מוּכּר בשל הישגיו כמלומד, פילוסוף, מיסטיקן, סופר, היסטוריון, והיותו המשורר הסוּפי הפרסי המפורסם ביותר של המאה ה- 15. זכה ליחס מיוחד אצל המלכים ובעיקר הסולטאן הו ס יין מ יר ז א (שלט בשנים 1506-1469). הוא נפטר בשנת 1492 וברוב כבוד נקבר בעיר הראת. פרסם כארבעים ספרים והמפורסם שביניהם הוא הפת-אורנג (ھفت اورنگ - שבעת הכוכבים) המורכב משבעה כרכים שונים, וכולל את ל י לי-ו - מ ג 'נוּן (لیلی و 23 مجنون). 61

24 ה צּ וּ אָה שׁ ל אַל כּ ס נ ד ר ג 'אמ י כּ שׁ כּ ת ב אַל כּ ס נ ד ר א ל א מּ ו בּ קּ שׁה פּ ר ט (ל ח ד שׁו ת) בּ מּכ תּב נ שׂ א גּ ם דּ ר שׁ ה ל ח ב ר י ם בּ לשׁו ן שׁ ל הו כ ח ה פּ ת ח בּ כ ל ח ז ה ה פ ק יד א יז ה ח ת צ וּ ה בּ צ וּאָתו כּ ל לו ח ם ו לו ח ם כּ י "הו י תּ רו ק נוּ מ בּ ע רוּת א ת מ חכ ם כּ שׁ ה לּ ב מ פּ צ ע ה פּ ר ד ה מ מּ נּי נ ג מ ל ה נּ יחוּ גּוּפ ת י ח ס ר ת ה יכו ל ת ע ל גּ לל י גּ מ ל ה שׁ א ירוּ י די א ל מ חוּץ ל תּ כ ר יכ ים שׁ תּ ה יינ ה גּ לוּיו ת ל גּב ר ים ו ל נּ שׁ ים ה נּו כח ים ס פּ רוּ ע ל מ צּ ב י שׁ מּ לא בּ אַכ ז בו ת ה כ ר יזוּ ז את בּ כ ל ה גּ בוּלו ת ו ה מּו שׁ בו ת כּ י: י ד ז את, ה יא יד שׁ פּ ר ט ל כבו ד וּ פא ר ח ט פ ה כּו ב ע ים מ ר אשׁ ים ע טוּר י כּ ת ר מ פ תּ ח ה נּ ד יבוּת ה ח ז יק בּתו ה כּ ף חו תם ה שּׁ ל טו ן א ת א צ בּ ע ו ע ט ף א ר י ה גּו ר ל בּ א צ בּ עו ת יו כּ ח ט בע ל ה ר בּ ה בּ ע ל י ז רו ע סו ב ב ה א צ בּע בּ פּ מ ל יה י דו ע ל כּ ל י ד ע ל ת ה כּ ל י ד ו י ד בּ פ נ יו ה י ת ה נ חוּת ה מ ר כוּשׁ שׁ ל פּו שׁ ט-יד וע ד בּ ע ל צ ד ק ה כּ פ י שׁ רו א ים עו ז ב הוּא א ת העו ל ם בּ י ד ר יק ה א ין בּ כ ף י דו שׁוּם י ם פּ ר ט לר יק האַ ין ה בּ ט חו ן שׁ לו ל צ את ל מ סּ ע ז ה מ נּ יּ ן? 62

י כּ י בּה ת ח ל ה שׁ א מּ א גּ ו ר ל או ת י ל ד ה זוּל ת די ה ר יקו ת מ אוּמ ה א ז ב דה כּ שׁ תּו צ י א ר ג לי מ תּו ז את ה מ ב לּ קה אַס פּ ק ת ה דּ ר שׁ לּ ה יא ה יּד הר י ק ה בּ א מ צ ע א תּוּכ ל ל ה שׁ א יל י ד י ם "ה שׁ א ר וע זב", כּ מו צ א ה שּׂ פ ת י ם תּ ן כּ ל מה שּׁ יּשׁ ל! כּ י ה מּ ע נ יק זו כ ה בּ שּׁח רוּר הא מ תּ י מן ה א ז יק 63

ספּוּ 25 ר ה נּו ס ע מ כּנ ע ן ג 'אמ י כּ שׁ יּו ס ף ה כּ נ ע נ י ז כ ה בּ מ צ ר י ם ל ג יל ה מ מּ צ ר ים ה גּ יע ל כ נ ע ן שׁ מ ע ו ל ת ה לּה א ח ד מ ח ב ר יו מ או תו כּ פר ה מקו נ נ ים עו רו גּ דשׁ ה מ רב נ א מ נוּת וא מוּנ ים שׂ ם דּ ר כּו ו י צא מח בּ ה ל פנ יו הא הוּבו ת ל ק ח ע מּו מ ר אָה וּס ח ב הּ בּ כ ל ה נּ ת יבו ת שׁ אַל או תו יו ס ף בּ צּ ד בּ סּ תר כּ מ ח ר ם ו א ס וּ ר ה שׁ קּבּ לוּ ל ח ת נּה ה תּר כּ ד י ל ר א ו תנ י ה נּ ס יע ה ה י ת ה ל ט ר ח ה מ ה ה ב א ת ל י בּ נ ס יע ה ז ו כּ מ נ ח ה? ה שׁ יב: "ל כ ל כּ וּוּן שׁ ה פ נ ית י מ בּ ט ס חו ר ה יו ת ר טו ב ה מ מּ א ין כּ מ ע ט ה ב את י ל מ ר אָה אַח ת נ ק יּ ה ה יא מ כּ ל סוּג אָב ק, ל א ח ת כּ ד י שׁ כּ א שׁ ר תּ ס תּ כּ ל שׁ ם בּ פ נ ים תּוּכ ל ל הבּ יט ו ל ה נו ת מ זּ יו ה פּ נ ים ה ישׁ מ תּ נ ה שׁ עו ל ה ע ל א ר שׁת פּ נ י א ם תּ ע ז ב ה מּ קו ם, מ י י מ לּ א מ קו מ? א ין בּ עו ל ם א ישׁ ט הו ר כּ מו שׁ א תּ ה ו דּ אי מ י שׁ א יו ד ע ים ז את, ה ם ס כ ל ים ו ד י" ג 'אמ י, ה זּ ה ר מח שׁוּכ י ל ב וּבוּרוּת ה ק נה ל מּר אָה שׁ ל ע צ מ נ או רוּת כּ שׁ תּ פ נ ה פּ נ י מ מּ חו זו ת ה בּוּרוּת יו ס ף ה מּ ס תּ ר שׁ לּ אָז י ג לּ ה ה דּ מ וּ ת 64

حکایت مسافر کنعانی یوسف کنعان چو بھ مصر آرمید صیت وی از مصر بھ کنعان رسید بود در آن غمکده یک دوستش پر شد ٴه مغز وفا پوستش ره بھ سوی مھر جمالش سپرد آینھای بھر ره آورد برد یوسف از او کرد نھانی سؤال کای شده محرم بھ حریم وصال! در طلبم رنج سفر بردهای زین سفرم تحفھ چھ آوردهای گفت: «بھ ھر سو نظر انداختم ھیچ متاعی چو تو نشناختم آینھای بھر تو کردم بھ دست پاک ز ھر گونھ غباری کھ ھست تا چو بھ آن دید ٴه خود واکنی صورت زیبات تماشا کنی تحفھای افزون ز لقای تو چیست گر روی از جای بھ جای تو کیست نیست جھان را بھ صفای تو کس غافل از این تیره دلاناند و بس!» جامی ازین تیره دلان پیش باش! صیقلی آین ٴھ خویش باش تا چو بتابی رخ ازین تیرهجای یوسف غیب تو شود رونمای 65

קּ מ הם קי דּע ות חלּוּ 26 צר ראוּת רוּמ י שׁ ה ה פּ יל בּ תו בּ י ת בּ ח שׁ כ ה כּ ד י ל ר או תו ה גּ יע ע ר ב-ר ב אַח ר שׁ א נ תּן ל ר או תו בּ ע ינ ים א ישׁ נ ג ע בּ חד ק בּ כ ף י ד ו כּ ף י ד שׁ ל אַח ר בּ א ז ן ר פ רפ ה מ תּ נ ה א שׁ ר א ישׁ מ ה דּוּ ל ק ח הּ בּ א פ ל ה ה ה יא כּ ל א ח ד נ ע רב בּ ח שׁ כ ה כּ ל א ח ד שׁ ל ח י ד י ם אָמ ר: דּו מ ה ל מ ר ז ב הוּא בּ ט ב ע ו נ ר אָה לו ה דּ ב ר כּ מו מנ יפ ה ה שּׁ ל ישׁ י שׂ ם י דו ע ל גּ ב ה פּ יל אָמ ר צוּר ת ה פּ יל כּ כ סּ א ר ג יל כּ כּ ל א ח ד שׁ ע ל א יב ר אַח ר ה י ה עו ב ר בּ מּ קו ם שׁ מּשׁ מ יע ים ה י ה נו ת ן ה ס בּ ר כּ שׁ נּו צ רוּ בּ ינ יה ם ח לּוּק י דּעו ת א ח ד כּ נּ הוּ בּ 'אָל ף' ו ה אַח ר בּ שׁו נ ה או ת לוּ נ ת תּ נ ר בּ יד כּ ל אַח ת וא ח ד א ה י ית מו צ א דּ ב רם מ נ גּד 66

י י ם ה יּ רוּמ י 27 דע י ד ע הוּא י ם ל א צ ד או גּ בוּל דּו ר שׁ ה יּ ד ע הוּא ל צו ל ל ן מ שׁוּל א ם גּ ילו אַף אל ף שׁ נ ה א ר או תו ז ה א י שׂ בּ יע מה ח פּוּשׂ ה נּמ שׁ * * * * علم دریایی است بی حد و کنار گر ھزاران سال باشد عمر او طالب علم است غواص بحار او نگردد سیر- خود - از جستجو 67

פּ ה דת מ ע ה 28 נים היא ל ריק רוּמ י סוּפ י א ח ד ה גּ יע מ ה דּ ר ל מ נ ז ר ל ק ח ח מו רו א ל ה א ר ו ה ו ק שׁ ר ה סּוּפ ים ה יוּ ע נ יּ ים, ח ס ר י כּל ה ע נ י, אַף א ם כּו פ ר, י שׁ לו ל מ חל מ תּו ה דּ לּוּת ה סּוּפ ים ה ח ב ר ים ע ס קוּ כּלּ ם בּ מ כ יר ת ח מו ר ים בּ ע ת ה צּ ר ה ת ע סּקוּת בּ מּ ת ח שׁוּב ה i אַף ה ר קּ בו ן כּ שׁ נּ חוּץ הוּא ל טו ב ה כּ ל ז מן שׁ ה צ ל יחוּ ח מו ר ל מ כּר ii ה ב יאוּ ע יר מּים וּ בנּ ר ה ד ל יקוּ או ר בּ תו ה מּ נ ז ר נ פו צ ה ה שּׁמוּע ה ה ער ב ע ת ל ע י ר מּים, שׁ יר ה וּס ב יאָה או תו נו ס ע שׁ ה גּ יע מ דּ ר א רכּ ה ע י ף א ח שׁ ה ז דּ מּנוּת וא ו יר ת תּ שׁוּק ה ה סּוּפ ים ה ח לּוּ ז ה ע ם ז ה א ה ב ה ב ים iii מ פ ס יד ים בּ מ שׂ חק ה שּׁ רוּת ים ה טּו ב ים אָמ ר - כּ שׁ רו א ה א נ י כּ י עו ר ג ים א ל י - א ם א אב לּ ה ה ע ר ב - אָז א ימ ת י? iv בּ לעוּ א ת ה ע י ר מּים ו ה ח לּ ה שׁ י ר ה ה מּ נ ז ר נ מ ל א ע שׁ ן ו אָב ק ע ד ל תּ ק ר ה i מכירת חמורים משולה לעבודה בזויה כמו הטיפול בגופת המת וחיטוט בפחי האשפה. ii זונות ממין זכר. iii משכבים הומוסקסואליים. iv קרי, קיימו אתם יחסי מין. 68

פּ ע ם ה יוּ רו ק ע ים בּ ר ג ל, י ד יה ם א ל ע ל פּ ע ם בּ ה שׁ תּ ח ווּת ה יוּ מ ט א טא ים הח ל ל כּ א שׁ ר קו ל ה שּׁ יר ה ה גּ יע אַ ף ל ח ר שׁ י ם ה מ תו פ ף ה ח ל בּ ת יפוּף ח ז ק וּ מ ר שׁ י ם 'ח מו ר ה ל, ח מו ר ה ל ' ה ח ל פּ ז מו ן בּ ל ה ט ח ז ר ע ל ה מּ לּ ים ו שׁ תּף ה ה מו ן בּ ל ה ט ז ה כּ שׁ רו ק ע ים ע ד בּו א ה שּׁ ח ר מ חאוּ כּ פּ ים ' חמו ר ה ל, ח מו ר ה ל, הו י נ ע ר' כּ ד ר ה ח קּוּי או תו ה סּוּפ י גּם ה ח ל א ת 'ח מו ר ה ל ' בּ ל ה ט ח ם כּ שׁ נּ ג מ רוּ ה מּשׁ תּ ה ה ר גּוּשׁ ו או ת הּ ה שּׁ י ר ה ע ל ה בּק ר וּ ב רכוּ ז ה א ת זה ק צ ר ה ה ת רו ק ן ה מּ נ ז ר ו ה סּוּפ י נ תּק נ ע ר ל סּב י בה בּ ג ד יו מ ל א י האָב ק הו צ יא ה שּׂ ק מ ה ח דר בּ ע בוּר שׁ ה ח מו ר י אכ ל שׂ עו ר ה, שׁ אל צ וּארו י ק שׁר ה י ה מ מ ה ר ל ה ס פּ יק ל ר ע יו ל מּ סּע נ כ נ ס ל אר ו ה א ה ח מו ר א מ צ א ה גּ יע ה שּׁ רת, שׁ אָלו ה סּוּפ י: ה ח מו ר ה יכ ן? ע נ ה ה שּׁ רת: חי ז ק נ י! ה א ם תּ ח פּ שׂ מ ד ן? אָמ ר: א נ י א ת ה ח מו ר מ ס ר תּ י ל י ד א נ י ע ל ה ח מו ר ה פ ק דתּ י או ת דּ בּ ר ו ה צ דּ ק, אַל תּתּ ן נ מּוּק מ ה שּׁ ה פ ק דתּ י בּ י ד ה שׁ ב בּ ד יּוּק ה שׁ י ב ה שּׁ ר ת: ה יית י כּ נוּע, כּ י ה סּוּפ ים תּ קפוּ או ת י וּ פ ח דתּ י שׁ א ת ח יּ י קו ט פ ים ז ר ק בּ ין חתוּל ים גּוּשׁ שׁ ל ל ב בו ת ה א ם תּוּכ ל ל מ צא ל הם כּ תו בו ת 69

ה סּוּפ ים ה ם ה ח תוּל א ם תּ ר צ ה פּ רוּשׁ הו י י קּ יר ה ר ח ק מ ה ם א ת ה ר כוּשׁ i אָמ ר ה סּוּפ י: א ם א קּ ח מ מּ בּ מוּ"מ א לּ ים ה מ ב ק שׁ ים א ת דּ מ י י ה יוּ נ צּ לים ה א ם א תּ בו א ו ל י א תּ אמ ר לו ק ח ים א ת ח מו ר י א ע ע וו ר? ה שׁ יב: בּ אַ ל לּה שׁ בּ את י פּ ע מ ים ע תּיר כּ ד י שׁ ע ל כּ ל ה ע נ י נ ים ל ל ה ס בּ יר ח ז ר תּ ו אָמ ר תּ כּ י ה ח מו ר ה ל הו י נ ע ר אַף בּ שׂ מ ח ה, קו ל מ קּו לו ת א ח ר י ם גּב ר ס ב ר תּ י כּ י הוּא ע צ מו מוּד ע ל דּ ב ר מ ר צּה מ ה ח ל ט ה, כּ י הוּא א ישׁ מ ב גּר אָמ ר: מ ס פּ יק שׁ קּר אוּ מ שּׁהוּ כּ ד י ל שׂ מ ח גּ ם ל י נ ע ם ל ח זר ע ל יו ו ל צ ר ח ה ח קּוּי שׁ לּה ם שׁ ל ח או ת י ל כ ל ה רוּחו ת כּ י ע ל ה ח קּוּי רו ב צו ת מ את ים תּו כ חו ת i משא ומתן. 70

א תּ 29 יו ת ר ק שׁ ה מ א ב ן ס ע דּ י א א לף נ שׁיק ות י תּן ל א בן ז ה שׁ את ה א לי לים ע ו בד אַף שׁ אין מה ן שׁוּם ר וח א ו ה פ סד תּ א ל יל ה! א מ א בן! א יו ת ר ק שׁ ה מ א ב ן! כּי ס כּוּי ל תת נ שׁי קה אַח ת ל פי א ין! * * * * ھزار بوسھ دھد بتپرست بر سنگی کھ ضر و نفع محالست ازو نشان دادن تو بت! ز سنگ نھای بل ز سنگ سختتری کھ بر دھان تو بوسی نمیتوان دادن! 71

30 ען מּ דּ ה קּי סר ו ה ס פּוּר ס ע דּ י שׁ מ ע תּ י כּ י ק יס ר שׁ ל רו מ א ט ע ן א צ ל א ישׁ טו ב מן ה קּה לּה, מ דּע ן כּ י ה ח פ יר א ס כ ר בּ פ נ י ה צּ ר בּ עיר א נ שׁ אַר פּ ר ט ל מּ ב צ ר ה שׁ תּ דּ ל תּ י כּ ל כּ כּ ד י שׁה בּ ן י ה יה ל אַח ר מו ת י לר אשׁ וּמ ג ן ע כ שׁ ו או יב חס ר ה אפ י ע ל ינוּ גּו ב ר נ ג ד מ א מ צּ י ו הו שׁ ט ת יד ל שׁ לו ם הוּא דּו ה ר מ ה את כ נ ן, א י זה פּ תרו ן או י ז מ ה? כּ י מ ן ה עצ בוּת נ שׁ חק ה בּ גוּפ י ה נּ שׁ מה אָמ ר, הו י אָח י דּ אַג לע צ בוּת שׁ בּ פ נ ים כּ י ז ה אַף יו ת ר טו ב מ א ר י מ י ם מ ס פּ יק ל כּ מּ ה שׁ א תּ ה כּ אן תּ שּׁא ר כּ שׁ תּ ל מ העו ל ם מק ו מ י ה י ה ל אַח ר א ם ח כ ם הוּא או חס ר תּ בוּנ ה ו נ בוּב אַל תּ ה י ה ע צוּב בּ ג ללו כּ י הוּא ל ע צ מו ע צוּב כּ בּוּשׁ ה עו ל ם א שׁ ו ה ח יּ י ם מ ר י ר י ם כּו ב שׁ ים בּ ח ר ב ואַח ר כּ מ שׁ א יר ים i א ת מ י א תּ ה מ כּ יר מ מּ ל כ י ע ג 'ם ii מ תּ קוּפ ת פ ריידוּן, ו ז הּ אק, ו ג 'ם i כינוי שנתנו הערבים לפּ ר ס ים והמונח שגור בשפה הערבית. ii פריידון, זהאק, ג'ם (קיצור לג'משיד), הם מלכי איראן הקדומה מתוך ספר ה"שׁ אהּ-נ אמ ה" (כּ תב המלכים) המספר סיפורים על המיתולוגיה הפרסית (פריידון וג'משיד היו איראנים, אך זהאק היה ערבי). 72

ל מ י ה כּ סּ א או ה מּ מ ל כ ה א נ פ ל ה ר ק מ מ ל כ ת ה א ה ים נ שׁ אר ה מ ע ל ה ל מ י נ שׁ אר ה תּ ק ו ה ל ח יו ת ל ע ד ה ר א ית מ ישׁ הוּ נ שׁ אָר ל נ צ ח ל ב ד? ל מ י נ שׁ אָר כּ ס ף ו ז ה ב או צ ר וּר כוּשׁ אַח ר יו י ח לּק לא נ שׁ ים ו י ל ל רישׁוּשׁ א ישׁ שׁ טּו ב תו תּ שּׁא ר בּ אפ ן מ ת מ יד ע ל נ שׁ מ תו תּ ה י ה בּ ר כ תי תּ מ יד גּ דו ל שׁ מּמּ נּוּ שׁ ם טו ב א נ שׁ אָר א פ שׁ ר כּ י ע ם בּ על י ל ב הוּא א דּר אַל תּ ג דּ ל ע ץ ה מּ כ יל תּו ל ע ים א ם תּ ק ו ה שׁ מּפּ רו ת יו הבּ שׁ ל ים י נ ע ים ע שׂ ה טו ב שׁ מּח ר בּ ק ץ ה יּ מ ים י ק צוּ ל בּ ית בּ מ דּ ת ה ר ח מ י ם מ י שׁ יּ שׁ תּ דּ ל צ ע ד א ח ד מ ע ב ר מ עו נ ו גּ דו ל יו ת ר א צ ל א ה ים בּ ח צ ר מ י שׁ בּ יו ם ה דּ ין בּו ג ד וּמ ב ישׁ א י ק בּ ל שׂ כר ע ל מה שּׁה ב א ישׁ האָ דישׁ ע ד שׁ א י שּׁ גּב י ד ו א י ה י ה תּ נּוּר ח ם ו לח ם בּ ו פּ ע ם א סף גּר ע ינ ים מ תּו י ד יע ה כּ י ה ח ל שׁ ה ה יא ז ר יע ה גּרוּע ה 73

31 ה ע ין ו ה לּב בּ אבּ א ט אה ר עוֹר י אן או י לע ין וא בו י מ ה לּ ב, מ קו רו ת הכּ א ב כּ י כּ ל מה שּׁה ע ין רו אָה, חו מ ד ה לּ ב א צּר פּ ג יו ן, א ס דּר חדּו מ פּ ל ד ה א ת קעו ל תו ה ע ין, כּ ד י שׁה לּ ב י ע ז ב ز دست دیده و دل ھر دو بسازم خنجری نیشش ز فریاد کھ ھرچھ دیده وینھ دل کنھ یاد پولاد زنم بردیده تا دل گرده آزاد * * * * ה א תּ ה נ מ ר או א ר י, הו י ל ב, הו י ל ב כּ ל ה זּ מן נ ל חם בּ י, הו י ל ב, הו י ל ב א ם תּ פּ ל ל י ד י דּמ א שׁ פּ ל ב דּ ק א ת צ ב עו, הו י ל ב, הו י ל ב * * * * מ אַה ב ה א ל י ל בּ י תּ מ י ד בּ ד מ מ ה ה כּר ית ה יא ל ב נ ה י צוּע י א ד מ ה פּ שׁ ע י ה יּ ח יד הוּא שׁ או ה ב או ת ה א ם כּ ל ה או ה ב ים מ צּ ב ם דּמ ה? * * * * 74

דּ ר כּ ל בּ י, ז רוּע ה בּ ד ר דּר ים א ם תּוּכ ל, ה ס ר ה עו ר מ ה גּוּף ה מּ שׁ ע ו לים שׁ לּ בּ שּׁח ק ים עו ב ר ים ז ר ק מ טּ ה ו ה ק ל א ת ה מּ שּׂא שּׁ מּר ים دلا راه تو پر خار و خسک بی گذرگاه تو بر اوج فلک بی گر از دستت بر آیو پوست از تن بیفکن تا کھ بارت کمترک بی * * * * א ה י מ י א נ י ו ע ם מ י א נ י ח י ר יס י מ ל א ים בּ ד מ עו ת דּ ם, ע ד מ ת י? כּ שׁ כּ לּם י ס לּ קוּנ י א לי א נ דּד א ם א תּ ה תּ ס לּ ק נ י, ע ם מ י או צ יא א ת י מ י? خداوندا کھ بوشم با کھ بوشم مژه پر اشک خونین تا کھ بوشم ھمم کز در برانن سو تھ آیم تو کم از در برانی واکھ بوشم * * * * א נ י או תו ה יּ ם שׁ ה גּ יע בּ תו ה מּ ר ח שׁ ת א נ י או ת הּ ה נּ קדּ ה שׁ בּ או ת מ ת מ מּשׁ ת בּ כ ל א ל ף או ת אָל ף קו מ ת הּ ז קוּר ה קו מ ת י ה יא אָל ף כּ בּ א ל ף נ פ ר שׁ ת * * * * 75

i מוקדש ל- دل שׁ ח ר גּו ר ל י כּ י גּ ו ר ל י ה ת ע פּ שׁ א תּ יו מ י ו ג ם יו מ י ה שׁ תּ בּ שׁ ה פ כ תּ י ל קו ץ ו ד ר דּ ר בּ ה ר ה אַה ב ה בּ ג ל ל ה לּ ב, הו י א ל י, בּ ד ם א נ י מ ד שׁ דּ שׁ سیھ بختم کھ بختم سرنگون بی توه روژم کھ روژم واژگون بی شدم خار و خس کوه محبت ز دست دل کھ یارب غرق خون بی * * * * אַל פ י ל ב בו ת כּ ב ר בּ זז ה ה יּ ע ר ה אַל פ י ל ב בו ת כּ ב ר דּ מּמוּ בּע בוּר הּ ס פ ר אַל פ י פּ צ ע ים מ שּׁלּ י ה יּ ע ר ה מ ה שׁ טּ רם ס פ ר תּ גּדו ל מ מּה שּׁ סּ פ ר ה i دل המילה הפרסית ' ' בתעתיקה העברי 'ד ל' ומשמעותה 'ל ב'. משמשת גם ככינוי חיבה לאהובה.(Sweetheart) 76

בּ אבּ א ט אה ר עו ר י אן ) עיר ום) הוא משורר ומיסטיקן פרסי שחי בין השנים 1060-1000 בעיר המחוז ה מ ד אן שבמערב איראן. ע וריאן הוא מראשוני המשוררים הסוּ פיים של איראן וכינויו (עירום) הוא על היותו דרוויש תוהה. שירתו מאופיינת בסגנון של דו-בתים (דו - בּ יית י) ונכתבה בדיאלקט לו ר י. קובצי שיריו כּ ל מ א תּ ק ס א ר י (کلمات قصاری א שׁ אר את מילים בקצרה) - (اشارات מכילה גם ע 'ז ל, ק ס יד ה, 32 כמוסיקה פופולרית. נשארו סימנים). שירתו ורו בּ ע יּ את בשפה הערבית תחת הכותרת הכוללת בעיקר דו-בייתי ובעשורים האחרונים מעוּבּדת 77

33 ות גנּ פע ו ת מ ו לת בּוּז i אַמ יר חוֹס רוֹ ל בּ י א נ ח ם בּ מה שּׁא נ י קו צ ר מ מּ ע ינ י ה דּ בּוּר ל בּ י כּ ב ר ה ת ק ר ר ע ד מ ת י א ה י ה נ ק ל ה כּ א ין ק ץ מ בּ ל י מ שׂ ים ל ה יו ת כּ צ פ צפ ה - ח מ ר ל ח ץ כּ ל עו ד ע נ י, א נ י שׁו ל ט כּ מו ר בּו ן גּ ל ימ תו שׁ ל י שׁוּ ע אַל בּ ישׁ ע ל אָתו ן בּ י מ ים א לּ ה כּ לּם נו ה ג ים בּ פ א ר כּ נחשׁ ת מ צ פּה בּ ז ה ב שׁ קּר טו ח ס ר ה שּׁ לּיט ל בּו ע וּ ר, בּ מ בּ ט א ינו סו ק ר ה שּׁל ט ון שׁ לּ ו מ לּבּ ו אַף ע וּר יו ת ר אָז נ ים כּ ב דו ת ל ה ם רו ד פ י צ נ יעוּת ה א שּׁה כּ מו שׁפ לים ח ס רי-א פ י וח ס ר י-בּוּשׁ ה מו כ ר ים א ת שׁ מ ם ח ס ר י ה נּ ימוּס ה פּו ח ז ים מ נ סּ ים מ זּ לם ל א ה סּוּס ה שּׂ ב ע ים א י ת ק ר בוּ א ל א ב יו ן י ב יאוּ יו ת ר ל מּק ום שׁבּו י שׁ כּ ב ר ה מו ן א ם י ע זר, ל מ שׁ ל, בּ מ שּׁהוּ ל מ ר נ פ שׁ בּ ע בוּר ד ר ה ם א ח ד מ א ה ים ע שׂ ר ה י ב קּשׁ דּ בּוּר ז ה אַף כּ י א ינו מז מ ן הוּא א ינו פּ יּוּט, ה כּל א מ ת וּ מה ימ ן ע ם ז את, מ אַח ר שׁ לּפ לּ ל א י ן ל י דּ ר i פּ ר ט ל א ה ים או ל ב ית ה כּ בו ד שׁ ל ה מּ ל המשורר החליף בכוונה את האות האחרונה במילה דּ ר בּ אר (در بار) שמשמעותה 'היכל המלך' כדי לקבל את המילה דּ ר בּ אד (در باد) שמשמעותה 'בית הכבוד' של המלך. 78

נ מ ה שּׁאָמ ר תּ י א ין ל י פּ ח ד מ שּׁוּם א ישׁ א בּ ל ע תּ י ר ע ל ו אַף א דּ אָג ה לח שׁ ישׁ כּ וּ תי ה יא שׁ מּע כ שׁ ו וז את בּ סו ד כּ י גּ ם בּ מּ ל א ין ל י צ ר ע ו ד א א חפּ שׂ תּ מ י כ ה וּ מ ק ל ט א צ ל ח ב ר כּ י א פ נ ה לא ה י וּב ז ה דּ י ו הו תר گرمی دل نیست چو حاصل مرا تاکی از ین شیوه بھ ننگی شوم تام گداي ی کنم اسکندری محتشمانند درین روزگار کور دل از دولت و کوتھ نظر گوش گران و ھمھ ناموس جوی بی کرمی نام فروشی کنند خورده بھ درویش نیاز ند پیش گر برسانند مثل برگدای این سخن چند کھ بیخواست است لیک بھ خواھش چو مرا نیست راه ھر چھ گفتم زکسی باک نیست نیت آن دارم ازین پس بھ راز پشت بجویم نھ پناھی زکس سرد شد از آب سخن دل مرا بی غرض اماج خدنگی شوم خلعت عیسی فگنم بر خری مس بھ زر اندود ٴه ناقص عیار دولت شان از دل شان کورتر سفلھ وش و دون صفت و تنگ خوی بی گھری مرتبھ کوشی کنند بیش رسانند بدانجا کھ بیش یک درمی ده طلبند از خدای شاعری ای نیست ھمھ راست است جز بخدا یابھ در باد شاه زھر نخوردم غم تریاک نیست کز درشھ نیز شوم بینیاز چون خداوند کنم روی و بس 79

א בּו ל-ה ס ן י מ ין-או ל -ד ין חו ס רו ובשמו המוּכּר אַמ יר-חו ס רו א ד ה ל ו י או ח ו סר ו הנו מלומד, משורר ומוסיקאי סוּפי הודי שחי בין השנים 1347-1273 ושׁורר בפרסית ובהודית. הוא נולד בעיר דלהי, ולאחר סיום לימודיו עסק בשירה ובמוסיקה והיה משורר החצר אצל מלכי הודו. נמנה עם המשוררים החשובים מחוץ לאיראן שכּתבו שירה בפרסית. הוא הכניס אלמנטים מהשירה הפרסית, התורכית והערבית לשירה ההודית. ערך את לקסיקון המונחים הראשון (خالق باری ח אל ק בּ א ר י) בשפה הפרסית וההודית. פיתוח הסיטאר מיוחס לו. בין עשרות ספריו ויצירותיו ניתן לציין את דּ יו אן השירים שלו הכוללים ע 'ז ל יּ את, ק ס א ד ומ ס נ ו יּ את, כמו גם את مطلع الانوار מ ט ל ע-א ל- אַנ ו אר (מקור האורות), חו ס רו ו שׁ יר ין, מ ג 'נוּן ו ל יל א, ו- ھشت بھشت 34 ה שׁ תּ בּ ה שׁ תּ (שמונת גני העדן). 80

נּ 35 יּ גּן ה ה שׁישׁ רוּמ י i י שׁ שׁ שּׁ מ עוּ כּ י בּ תּקוּפ ה שׁ ל עו מ ר ה י ה נ גּן נ ב ל בּ ע ל כּ בו ד ו ה ד ר כּ ל ה זּ מן מז מ ן ל כ נּוּס ים ו לח תנּו ת נ גינ תו בּ כ ל מ קו ם ה על ת ה ז כ רו נו ת ע ם בּו א ה זּ מן ה פ ז ק ן ו זב ח ס ר-מ ג ן בּ פ נ י ה יּ תּוּשׁ ים מ אַס בּ ח יּ יו אָמ ר י א ר בּ נ ת תּ ל י אַר כּ ה מ ס פּ יק ה ו ד י ע מּ י ה קּ מּ צ ן ה י י ת נ ד י ב ל מ דּ י ז ה שׁ ב ע ים שׁ נ ה שׁ א נ י חו ט א ה מו ן אַף יו ם א ח ד א מ נ ע תּ מ מּ נּי מז ון א ין פּ ר נ ס ה, ה יּו ם א נ י אצ ל או ר ח א נ גּ ן בּע בוּר בּ נּ ב ל, כּ לּי כּ אן, א בּו ר ח ה ר ים ה נּ ב ל, בּ שׁ ם אַ ל לּה ה ח ל ה נּ ג ינ ה ii פ נ ה וּב א ל ב ית ה קּ ב רו ת שׁ ל מ דּ י נה אָמ ר וּ מח יר שׁ ל בּ ג ד מ שׁ י בּ קּשׁ מ ה א ל שׁ הוּא בּ מ ע שׂ ה טו ב כּ ל לב ב ו דו ר שׁ מ ק בּ ל נ גּ ן בּ נּ ב ל ה ר בּ ה וּ בב כ י א ה מ ע יט שׁ כ ב ע ל ה קּ ב ר ושׂ ם ה נּ ב ל כּ כ ר י ת נ ר דּם א צ פּו ר נ פ שׁו בּ ר ח ה מ ה מּ חבּו שׁ ע ז ב ה א ת ה נּ ב ל וּמ נ גּ נו ו ה ח לּ ה ל ב שׁ בּו בּ זּ מן ה פ ק יד ה אל א צ ל עו מ ר ח זּיו ן כּ שׁ מּ ז גּו א נ ת ן ל ו ל י שׁן i עוֹמ ר א בּ ן-ח טּ אבּ, שחי בין השנים 586-644, היה ה ח ליף השני באסלאם (שימש כחליף בין השנים 634 ל- 644). ii הכוונה לעיר מ דּ ינ ה בערב הסעודית. 81

ה נּיח ר אשׁו נ ר דּם ו ח ל ם ח לו ם מ ר ה יב בּ ת-קו ל הגּ יע ה מ ה א ל, בּ כ ל מאו ד ו ה ק שׁ יב הו י עו מ ר, אָמ ר ה ל עו מ ר בּ ת-קו ל גּאַ ל א ת ע ב דּ נוּ, ו א ת צ ר כ יו גּ מל י שׁ ל נוּ ע ב ד מ כבּ ד וּ מ י ח ד בּ מ ין ט ר ח וּצ ע ד ל ע בר בּ ית ה על מ ין הו י עו מ ר, ט ל מן או צר ה קּ ה ל שׂ ים בּ כ פּ שׁ ב ע מ או ת דּינ ר ים מ ע גּל ק ח לו, ה גּ ד כּ י אצ ל י הוּא ז כ ה ק ח ס כוּם ז ה בּ ינ ת י ם ע ם ס ל יח ה ס כוּם ז ה בּע בוּר בּ ג ד מ שׁ י מוּכ ן בּ ז בּ ז או תו וּכ שׁ יּ ת בּ ז בּ ז ח זר ל כ אן אַח ר שׁ עו מ ר ק פ ץ מ א ימ ת ה קּו ל בּ עוּת שׁ נּס מת נ יו ל ב צּע א ת ה שּׁרוּת ה ת פּ לּ א כּ י ז ה א ע נ י ן פּ שׁוּט ז ה שׁ ה גּ יע מ שּׁוּם מ קו ם דּו מ ה ל ל הטוּט א ת ה דּ ר ל ב ית ה קּ ב רו ת עו מ ר ע שׂ ה ח ישׁ ה אַ ר נ ק בּ ח י קו מ ח פּ שׂ א ת ה א ישׁ בּ א ס בב ו ח פּ שׂ בּכ ל בּית ה עו ל ם פּ ר ט ל יּ שׁ ישׁ א מ צ א שׁוּם אָד ם אָמ ר, א ה ים צ וּה י שׁ ל נוּ נ ת ין ז ר אוּי מצ ל ח ו אָמ י ן ה י ה יה י שׁ ישׁ נ גּן-נ ב ל א ישׁ ה ר ח מ ן? ט מוּן פּ ה סו ד ח בוּי בּ יד א מּן שׁוּב ס בב א ת בּ ית ה קּ ב רו ת ו ס רק כּ מו או תו א ר י ה מ ח פּ שׂ צ יד בּ מּ ר ח ק כּ שׁ ה י ה בּ טוּח שׁ א ין פּ ר ט ל בן ה תּ מוּת ה אָמ ר: י שׁ מ ס פּ יק ל ב בו ת מוּאָר ים בּע ל ט ה 82

בּ א וּב נ ימוּס רב שׁ ם י שׁ ב ה ת ע טּ שׁוּת תּ פ ס ה או תו, ו נעו ר ה שּׂ ב ר אָה הוּא א ת עו מ ר ו נ שׁ אַר נ פ ח ד פּ נ ה, ה ת כּ וּ ן ל ע זב, ה י ה נ ר ע ד אָמ ר בּ ל בּו : א ה י, ה א ם ז ה צו ד ק שׁמּ ו שׁ ל אַח ר ז ק ן ע ם נ ב ל דּו ל ק? אָז אָמ ר לו עו מ ר: אַל פּ ח ד א נ י ה אָדו ן ה ב א תי ל ה ר בּ ה בּ שׂו רו ת מ ן ה ר בּו ן ה א ל שׁ בּ ח א ת תּ כוּנו ת י כּ ה רב ע ד שׁ גּ ר ם לעו מ ר בּ פ ני ל ה יו ת מ א הב ה א ל שׁו ל ח ל דּ ר ישׁ ת שׁ לו ם ושׁו א ל מ דּוּע א תּ ה כּה ע צוּב ו סו ב ל? ה נּ ה למ ס פּר בּ ג ד י מ שׁ י כּ ס ף מ ז מּן בּ ז בּ ז ז ה וּמ ח ר שׁוּב ח זר ל כ אן שׁ מ ע ז את ה יּ שׁ ישׁ, ה י ה מ ת א פּ ק, אָר כוּ פּ נ יו מ גר ד א ת י ד יו, קו ר ע בּ ג ד יו ה י ה קו ר א הו י א ה י ה נּ ד יר, מ ס פּ יק! כּ י מ בּוּשׁ ה נ מ ל א ז ע ה ה יּ שׁ ישׁ ה מּ ס כּ ן ו ה ס מ יק 83

כ 36 דּ ע י ס ע דּ י דּ ע י, כּ ה י פו ת פּ נ י א תּ שׁו ב ת ל ב אָד ם א נ מ נ ע ת מ לּה צּ יג ז את ל לּם מוּט ב אַף א ם ז ה א נ ר א ה ל טו ב ת י עו ד שׁ תּ ה יי מס תּ ר ת שׁ ם אַח ר ה פּ ר גּו ד ה נּ א מ נוּת שׁ בּ ה ב ט ח ת ה יא או יב ל כ א ו ר ה כּ שׁ ר א ית י מ ר דנוּ ת נ ג דּ י, הו י א י שׁ ר ה ה ת ר ח ק תּ י מ מּ שׁ פּ ח ה ו ה פ כ תּ י ז ר כּ ל כּ מ או תו ה זּ מן שׁ א נ י מ כּ יר או ת ל ה גשׁ ים א תּ א חוּד, לוּ לי תּ ק ו ו ת י ה יית י כּ ב ר עו ק ר א ת שׁ תּ י ע ינ י ה א ין ל שׁוּם עצ ב, חס ר ת ה לּ בב, מ צּע ר י? i ה א ם ח שׁ מ ישׁ הוּ בּ בו א ה חג ל א ה כּ פ ר י? מ עכ שׁ ו א נ י ו ה ע צב מ פּ נ י נ פ ר ד י ם מ ה יּק ר ה א ם תּ בו א י א ל י ל ילו ת א ח ד ים? i כהרגל לקראת החגים הכפריים מגיעים אל העיר לקניית בגדים חדשים. 84

37 ס פּוּר ע ל תּ בוּנ ה וּמ ת ינוּת בּ מּ ד ינ יוּת ס ע דּ י א ינ י זו כ ר א יפ ה ר א י תי ז את בּ מּ ג לּ ה i כּ י מ ישׁ הוּ ר אָה א ת א בּ ל יס בּ ח לו ם בּ לּ י ל ה ii נ ר א ה כּ מו הוּר, קו מ תו כּ א ר נ י ם פּ נ יו כּ מו ה שּׁ מ שׁ ה יוּ ק ו ר נ י ם ה ת ק דּ ם ו שׁ אַל: ה פ ל א ו פל א, ה זהוּ כּ ב ו ד? מ ל א י פ ה כּ ל כּ א ין כּ מו א תּ ה בּ ע ל פּ נ ים כּ א לּ ה י פו ת כּ סּה ר מ דּוּ ע בּ א גּדו ת ה עו ל ם מ תאָר נ מ ה ר? מ דּוּ ע ה צּ יּ ר צ יּ ר או ת בּ ה יכ ל ה מּ ל בּ פר צוּף כּו ע ס, מ כע ר ו ח ס ר ע ר? שׁ מ ע ז את ה שּׁ ד ה ח לכ ה פּ ר ץ בּ קו ל בּכ י ו ה ר י ם צ ר ח ה כּ י הו י מ א שּׁר, ז את א צוּר ת י, מ ה גּ ם שׁ ה מּ ב ר שׁ ת נ מ צ את בּ י ד י קם i ) כינוי לשׁ ד רע. מקורו או מיוונית 'ד יא בּוֹלוֹס' או מערבית במובן של 'מיואש' ب ل س - נואש מלזכות בחסדי האל). ii המלאכיות היפות בגן העדן. 85

ندانم کجا دیدهام در کتاب کھ ابلیس را دید شخصی بھ خواب بھ بالا صنوبر بھ دیدن چو حور چو خورشیدش از چھره میتافت نور فرا رفت و گفت: ای عجب این تویی فرشتھ نباشد بدین نیکویی تو کاین روی داری بھ حسن قمر چرا در جھانی بھ زشتی سمر چرا نقش بندت در ایوان شاه دژم روی کردهست و زشت و تباه شنید این سخن بخت برگشتھ دیو غریو و بانگ برآورد بزاری کھ ای نیکبخت این نھ شکل من است ولیکن قلم در کف دشمن است 86

כּ ג ע ל ה צּ ד ק, על ו עצ ה, ה 38 על ה דּ ע ה ס ע דּ י מ ה יּפ ה אָמ ר ה סּו ח ר האָסוּר כּ שׁ ה קּיפוּהוּ ה גּ נּב ים ו הוּא ל עמּוּד ק שׁוּר א ם שׁ ו ד ד י ה דּ ר כ י ם י ג לּוּ גּד לוּת נ פ שׁ א מ שׁ נּ ה א ם צ ב א גּ ב ר ים או פּ ר שׁ י נ שׁ ים בּ כּ ב שׁ מ ל שׁהוּא ק מּ צן ע ם סו ח ר י ה בּ ז ר סו ג ר א ת דּ ל תו ת ה ר ו ח ה ל צּ ב א ו ל כּ פ ר מ ת י עו ד י ל כוּ ל שׁ ם בּ ע ל י ה תּ בוּנ ה כּ שׁ יּ שׁ מ עוּ שׁ מוּעו ת ע ל ה שּׁ ג ר ה ה מ נּה א תּ ה צ ר י שׁ ם טו ב, בּ טו ב ה א מ ן ה י ה טו ב ע ם ה סּו ח ר ו ה סּו כ ן אַנ שׁ י מ על ה מ ט פּ ח ים א ת ה נּו ס ע לּם כּ ד י שׁ יּ שּׁא ר מ ה ם שׁ ם טו ב בּ עו ל ם מ ד ינ ה י כו ל ה ל ה ה ר ס בּי ד י מ כּ ר י ם א ם ז כּ רו ן ר ע נ שׁ אָר מ ה ם א צ ל ה זּ ר ים ה ר אה פּ נ י ל זּ ר ו ה צּל י ן א הב כּ י ה צּ ל י ן הוּא כּ מ י ו ר ד ים ל שּׁם הטּו ב ה י ה טו ב לאו ר ח ים וּב קּ שׁ י קר ה נּו ס ע כּ מו כ ן ה זּ ה ר וּשׁ מ ר שׁ בּ ה ם א ין פּו ג ע אָמ נ ם ה ת נ זּ רוּת ה יא א ר ע ה אַף מ זּ ר ים כּ י לאו יב ישׁ י כו לו ת מ תּו כּ א לּ ה ה תּ ר ים 87

39 מ מּ ח בּ ר ת ה מּ דּ ו ת ה אפ ז א ק ר א ל מ מּח בּ ר ת ה מּ דּו ת ע ל ה נּא מ נוּת ו ה נּד יבוּת מ ס פּ ר י סו דו ת i כּ כ ל שׁ ה כּ ב ד שׁ לּ מ ג רה א ת ה מּ מ א יר ii בּ או ת הּ ה מּ דּ ה תּ רם ח ס די כּ או פ יר אַל תּ ה יה פּ חוּת מ עץ ה מּ ט יל צל תּ רם פּ רו ת י ל מ י שׁ או ת סו קל ל מ ד מן ה צּ דף א ת ע ר ה נּ ת ינ ה מ י שׁ עו ר ף ר אשׁ תּ ר ם לו פּ נ ינ ה بر تو خوانم ز دفتر اخلاق ھر کھ بخراشدت جگر بھ جفا کم مباش از درخت سایھ فکن از صدف یاد دار نکت ٴھ حلم آیتی در وفا و در بخشش ھمچو کان کریم زر بخشش ھر کھ سنگت زند ثمر بخشش ھر کھ برد سرت گھر بخشش i מעשה רע. ii זהב. 88

40 א נ י הו ל ה אפ ז א נ י הו ל, יו ד ע ים ר ק א תּ ו ל בּ י ה דּו א ב ע ד ה יכ ן יו ב יל ל י ה גּו ר ל ה ר ע א ת ה מּ ר זב ע ל תּ שׁוּר ת ר יס י צמּו ת י כּ פ ז א שׁ מר א ם י גּ יע מ מּ שׁ ל יח ול י דּ"שׁ י מ סר בּ א תי ל יד י תּ פ לּה גּם א תּ ה ר ימ י יד ל ה ת פּ לּל כּ י ה נּ א מ נוּת י פ ה ל י הא בּ ע ז ר י ה א ל ה ת ד ע י? ח יּ י ה נּ וּדוּת י ט ל טלוּנ י ל כ ל פּ נּה ה דּ מ ע ו ת נ גּ רו ת מ שּׂיח ת נוּ ה מּ ר נ ינ ה אַף א ם כּ ל ה א נו שׁוּת ע ל י ו ע ל י ח ב ל י לין ה א י-צ ד ק י ה ר ג א ת ה שּׁו פ ט שׁ לּנוּ בּ כ ל דּ ין יו ם י גּ יע שׁ א שׁוּב בּו בּ שׁ לו ם חו ז ר הו י שׂ מ ח או תו ה יּו ם שׁ בּ שׁ לו ם א ל י דּו ה ר נ שׁ בּע בּ ר אשׁ, א ם כּ ל ה א פ ק ים י תח בּ רוּ כּ יוּכ לוּ להו צ יא מר אשׁ י א ת ה רוּח שׁ לּ א כּ ל ה זּ מן ו כל כּ ס פּ ר תּ י ע ל תּ ו י פּ נ י י פ תי ע ד שׁ ע ל י ה כּו ת ר ת מ ת בּ יּ שׁ ים מ דּפּ י מ ח בּ ר תּ י i כּ ל מ י שׁ יּ שׁ אַל א יפ ה ה ל ה אפ ז, ה א ל י שׁ מ ר א מ ר י שׁ נּ סע בּו כ ה ו הפ ס ק תּ י או תו ל ז כּר i מילולית משמעות המילה 'האפז' היא גם 'שומר, מגן'. בפרסית נפרדים לשלום בביטוי 'חוֹד א ה אפ ז' [ה א ל י שׁ מ ר (אותך)]. 89

41 ז הוּ יו ם ח ג ה אפ ז ה יּו ם יו ם ח ג ו א נ י תּ ו הה עד ין א ם ל מ ס ר א ת י בוּל ה ח ד שׁ ו ל קנ ות י ין מ ס פּ ר י מ ים ר ח ק תּי מ פּ נ י ה מּו ז ג ו ה גּ ב י ע ה ר בּ ה בּוּשׁ ה שׁ ע ל פּ נ י א שׁ מ ה זו מ בּ יע מ ע כ שׁ ו א א ת בּו ד ד עו ד, בּ כּפ ר וּ ב קּ ר ת אַף א ם כּח ס יד ה מּ נ ז ר י כ בּ לוּ ר ג ל י בּ שׁ ר שׁ ר ת דּ ר שׁן ע יר י נו ת ן ל י ע צו ת שׁ ל י שׁ ישׁ ע ם ז את, א נ י א ה א ישׁ שׁ מּק בּ ל עצ ת א ישׁ ה יכ ן ה א ישׁ שׁ נּ פ ח נ שׁ מ תו ע ל ר צ פּ ת בּ ית ה יּ י ן כּ ד י שׁ א שׂ ים ר אשׁ י בּ צ ע ד יו ו אה י ה ל אַי ן נ שׂ א ח מ ר בּ יּד וע ל ה כּ ת ף שׁ ט יח תּ פ לּ ה א ם א נ שׁ ים י שׁ מ יעוּ או י א ד ע כּ י ז את מ ע י ל ה ה צּ בּוּר או מר כּ י האפ ז עצ ת ז ק ן א מ פ נ ים מ ב גּר שׁ שּׁו ת ה ה יּו ם ע ד יף מ מּ אָה ז קנ ים 90

ח ב לת ה כ רי י ס ח הי גים נ מ 42 נה ה מּ ה רוּמ י א ישׁ א ח ד פּ ר ץ ל תו בּ י ת בּ ר יצ ה צ ה ב פּ נ ים, כּ הה שׂ פ ת ים, א ת צ ב עו מ צּ ה אָמ ר לו בּ ע ל ה בּ י ת, נ ק וּה לב שׂ ו ר ה נ ח מ ד ה י ד י כּ מו שׁ ל ז ק ן ו ס ב תּ פ סוּ ר ע דה מ ה קּר ה וּמ ה ה ע נ י ן כּ י כּ ך ר צ תּ? צ ב ע פּ נ י כּ כּ א לוּ ה חמ צ תּ! ה שׁ י ב: בּ שׁ ב יל ע בו דו ת כּ פ יּה שׁ ל ה מּ ל ה ע קּשׁ י צ אוּ א נ שׁ יו ל ת פּס את כּ ל ה ח מו ר ים שׁ בּ קּשׁ אָמ ר, תּו פ ס ים ח מו ר, הו י דּו ד י האָהוּב! א תּ ה ה ר י א ח מו ר, אָז ל מ ה א תּ ה ע צוּב? ה שׁ י ב, מ שׁ תּ דּל ים מ דּ י, ח מּים בּ ל מ סר אָז א ין ל ה ת פּ לּ א א ם י ת פּ סוּ או ת י כּח מו ר שׁ ל חוּ י ד יה ם ל ת פּ ס ח מו ר ים, א נ י מ ב ין מ ר ב ה שׁ תּ דּלוּת א בּ דוּ ה י כל ת ל ה ב ח ין כּ י ח ס ר י י כ ל ת ה ב ח נ ה ה ם ה מּנ ה יג ים א ת בּ ע ל ה ח מו ר בּ מ קו ם ה ח מו ר מ שּׂ יג ים 91

ב רי בה נ ו מ 43 עת מ מּתּ ן ה שּׁם רוּמ י א ישׁ נ ת ן ד ר ה ם ל אַר בּ ע ה גּ ב ר י ם א שׁ ר בּ אוּ מ כּל מ ינ י ע ר ים פּ ר ס י ו תוּר כּ י ו יו נ י ו א ישׁ ע ר ב מ ת ו כּ ח ים בּ כ ע ס ו א ישׁ ע ם א ישׁ ר ב אָמ ר ה פּ ר ס י כּ ד י ל ס יּ ם ה סּ פּוּר i בּו אוּ ו נ ק נ ה בּ כּ ס ף מ ע ט אַנ גוּר ה אַח ר שׁ ה י ה ע ר ב י אָמ ר: א אַ לל י ii א נ י רו צ ה ע נ בּ א אַנ גוּר, הו י ר מּ אי ה אַח ר שׁ ה י ה תּוּר כּ י אָמ ר: כּ ע קּ רו ן iii א ינ י רו צ ה ע נ בּ, ר ק או זוּם ה פּ תרו ן ה יּ ו נ י שׁ בּ ינ יה ם אָמ ר: ה מ לּה ו ח י ל iv או ת ם שׁ כח! א נ ח נוּ רו צ ים א ס תּ אפ יל בּ מּא ב ק ה הד ד י ה ח ר יפוּ או ת ם ה גּ בי ר י ם אַף כּ י א ת סו ד ה שּׁמו ת א ינ ם מ כּ יר ים בּ ע ל ר אשׁ י ק ר שׁ מּ אָה שׂ פו ת מ ב ין לוּ שׁ ם, ה י ה בּ ינ יה ם שׁ לו ם מ שׁ כּ ין מ א י ד, הוּא או מ ר, ע ם ד ר ה ם א ח ד א מ לּ א בּ קּשׁ ת כּ ל מ לּו ת י הם, מ חד i ענבים בפרסית. ii ענבים בערבית. iii ענבים בתורכית. iv ענבים ביוונית. 92

44 כּ ל ל י ל ה בּ ל ב כּ ב ד ס ע דּ י כּ ל ל י ל ה בּ ל ב כּ ב ד ו ר ב ק י נה א נ י, מ ע ינ י ע ינ י וּנ דוּד י שׁ נ ה i הו פ יע י, א כּ ד י ל ט ה ר כּ ל יו ת בּ מ י נ גּ ר מ ס פּ יק שׁ ע ינ י מ מ ט ירו ת פּ נ ינ ה ה יכ ן ל בּ, לאָן ה ל ה צּ ע ר? מ ה א תּ יו ד ע ת ע ל שׁ תּפוּת בּיג ונ הּ? ל מּ צּ ב שׁ לּי א תּ תּ ה י מוּד ע ת ר ק כּ שׁ תּ ע ב י ר י כּ מו נ י ל י ל ה ע ד ה קּ ר י נ ה ھر شبی با دلی و صد زاری منم و آب چشم و بیداری بنماندست آب در جگرم بس کھ چشمم کند گھرباری دل تو از کجا و غم ز کجا تو چھ دانی کھ چیست غمخواری آگھ از حال من شوی آنگاه کھ چو من یک شبی بھ روز آری i השאָלה לניקוי הלב ממוּסר הכליות. 93

45 ס פּוּר ע ל מ שׁ מ עוּת ה ר ח מ נ וּ ת ס ע דּ י א ח ד מ גּ דו ל י ק ה לּ ת פּו ס ק י ה דּ ין ס פּ ר ע ל או דו ת א בּ ן ע בּ דו ל-ע ז יז ה קּ צ ין בּ ט בּ ע תּו מ שׁבּ צ ת ה י ת ה א ב ן גּדו ל ה ע ר כּ הּ כּ ה גּבו הּ בּפּ ז א י ס לּא בּ לּ י ל ה כּ א לּוּ מ א י ר ה גּר ם שׁ מ ים מ בּ ה ירוּת דּ ר ה דּ ל ת נ ר א ה כּ צּ ה ר ים בּ מ ק ר ה ה י ת ה שׁ נ ה שׁ ל ע צ י ר ת גּשׁ מ ים כּ ס פּ י הא נ שׁ ים אָז לוּ תּו מ ס פּ ר י מ ים כּ שׁ ר אָה א נ שׁ ים ח ס ר י כּ ח ו עצ מ ה מ ר ב דּאָגו ת ע ינו א נ עצ מ ה כּ שׁ א ישׁ רו א ה ר ע ל בּ ח ה ה מו ן מ י יוּכ ל ל ג מ ע מ ים בּ ג רו ן צ וּ ה וּת מוּר ת כּ ס ף מ כ רוּ ה יּ ה לו ם כּ י הוּא חו נ ן ע ל ז ר ו י תו ם תּו שׁ בוּע פּ זּ ר כּ ב זּה ה כּ ס פ ים ל ע נ יּים מ ס כּ נ ים ו נ צ ר כ ים שׁ נּא ס פ ים ה ת נ פּ לוּ ע ל יו הו כ יחוּ או תו, למּ ה? כּ י א תּ פּל ל י ד א ב ן דּו מ ה "שׁ מ ע תּ י" ה י ה או מ ר ו ג שׁ ם שׁ ל דּ מ עו ת מ ע ינ יו א ל ל ח ייו, כּ מו שׁ ל נ ר, נו ט פו ת " ה קּ שּׁוּט א ר אוּי א צ ל ר אשׁ ה עיר א ם ה תּו שׁ ב חס ר י כל ת ו ל בּו מ ר יר ל י א פ שׁ ר ט בּ ע ת בּ הּ א ב ן ח ס ר ה א אָסוּר לב ב שׁ ל מ ישׁ הוּ בּ צ ר ה " 94

י ה ר ו ח ה ה יא בּ נּו חוּת שׁ ל גּב ר וּג ב יר ה ע ל ט פּוּח ע צ מ י ה יא בּ כ יר ה ה מט פּ ח א צ לו א מּנוּת א ין ל ו תּ ע נוּג א ם בּ ז מ ן שׂ מ ח תו ה זּוּ ל ת דּ אוּ ג א ם ה מּ ל י שׁ ן בּ מ טּ תו בּ מ נוּח ה א ין ו דּ אוּת שׁ ה ע נ י י שׁ ן בּ ה צ ל ח ה ו א ם ל תו ה לּ י ל ה י ה י ה ע ר ו ד רוּ ה צּ בּוּר יוּכ ל ל ישׁ ן בּ שׁ ק ט וּב ר ה שּׁ ב ח ל א ל תּ כוּנ ה ו דר זו ה י שׁ ר ה א תּ בּ ק א בּוּ-בּ כּ ר א בּ ן ס ע ד ה ל ל א ו ר הּ בּ מחו ז פ אר ס א ישׁ א ה ס ית למ הוּמו ת פּ ר ט ל קו מ ת ן ה תּ מ יר ה שׁ ל ה מּ ק ס ימו ת ח מ שּׁ ה בּ תּים מ שּׁיר י ע ר בוּ לאָז נ ים א מ שׁ שׁ רוּ או ת ם בּ מ ס בּ ה או שׁ תּ י ם א ר ח ח יּ ים נו ח ה י ה ל י כּ י ה י פ הפ יּ ה שׁ לּ י נ ח ה א צ ל י כּ שׁ ר א ית י או ת הּ שׁ כּו ר ת תּ נוּמ ה אָמ ר תּ י, ה בּ רו שׁ גּ מּד ל ד הו י תּ מּ ה שׁ ט פ י ר ג ע ה שּׁ נ ה ה מּ תוּק ה מ נּר ק יס ע ינ י ח יּ כ י כּ מו שׁו שׁ ן, כּ זּ מ י ר דּ ב ר י מ ה א תּ י שׁ נ ה הו י מ מ ר יד ת ה מּ זּ לו ת! בּו א י הב יא י יי ן אָ דם כּ ד י ל ר וו ת! ה ס תּ כּ ל ה ו אָמ ר ה הלוּמ ת שׁ נ ה קו ר א ל י מו ר ד ת ו שׁ א א ר דמ ה? בּ ת קוּפ ת ה סּוּל ט אן ה נּ או ר וּ בע ל ה נּ שׁ מ ה שׁוּם מ ר דנוּת בּ צּבּוּר א ה תקו מ מ ה 95

46 צו ע ד א נ י ס ע דּ י צו ע ד א נ י, מ בּ יט א ל שׂ מ אל ו א ל י מ ין מ ח פּ שׂ ה יכ ן ז את שׁ מּבּ ט י ה ז ין מ לּ ה גּ יד שׁ יּה י ה טו ב ה מ תּנ ה א ס ב יר ה א א ין ז את נ תוּנ ה ל י ל ב ח יר ה י שׁ נ תּ וּ בג ל ל שׁנ ת נפוּצ ונוּ ל כ ל ע ב ר נ עוּרו ת וּב ר או ת או ת ח ז ר ל י ה סּ ב ר מ סּ כ ה נו ע ד ה פּ נ ים מ כ ע רו ת ל כ סּו ת א תּ י פ ה בּ שׁ ם ה א ה ים, מ דּוּע צ ר יכ ה ל ע טו ת? שׁ מ ע תּ י כּ י בּ יפ י א תּ דו מ ה ל סּה ר, א כּ שׁ ר א י תי ה ב נ תּ י שׁ א תּ י פ ה מ כּ 96

בח ה שׁ בּ ל בּ שׁ קּ רת ה ע צ מית ו אי ה 47 גיא ות שׁ ל א ח רים פּלוּת טּ ג 'אמ י ה מ קבּ ל א צ ל ה מּ טּיף הוּא שׁ בּ ר אשׁ ית י ע שׂ ה א ת ע בו ד תו, כּ מו שׁ או מ ר ים, א מ תּ ית כּ שׁ ע בו ד תו תּ הא תּו א מ ת ל מה שּׁה כ ר יז א ין פּ ל א א ם כּ ג בּו ר, בּל השּׂ יא ל א ח ר י ם, י פ ר י ז א י פ ה שׁ א ת שׁ ג יאו ת י תּ ס תּ יר וּשׁ ג יאו ת שׁ ל א ח ר ים תּ שׁ תּ דּ ל ל ה א יר ח שׁ כת ח יּ י ה ק יצ ה א ל ה בּק ר ה מּ א יר תּ לוּל ית ה בּק ר ה פ צ יע ה מ ה לּ י ל ה ה צּ ע יר גּו רל ה ח יּ ים א מ כּ יר ה פּ ר ט לז את שׁ תּ ב יא ע ל ר אשׁ ר ק שׁ חר ות ל רו פ א ים אַל תּ פ נ ה, גּם א תּתּ יר תּ רוּפ ה שׁ את שׂ ע ר תּוּכ ל ל ה שׁ ח יר י שׁ פּ ג ם בּ ק צה כּ ל שׂ ע ר, מ תינוּת ה נּ ז ק ן א ח ד ע ם אַל פ י ח ס רו נו ת א ל ב ן ה שּׁ יר א ת פּ נ י א מ מ תּ יק א יו ם ול י ל ה ל מ ח בּ ר ת ה שּׁיר ים מ עתּ יק פּ ע מ ים א תּ ה מ ב קּ שׁ מ ע פּ רו ן ס ב ל נוּת הו פ א ת ה שּׁ יר כּ מו ה שּׁ יר ה, ל או ר י נוּת פּ ע ם ה יוּ לו מ ד ים שׁ יר ה, ח ל פוּ ה זּ מ נּים אָז תּו ד ה בּ ע צ מ מ ה ה תּו ע ל ת כּ שׁ מּשׁ נּנ ים? מ ה א תּ ה מ נ סּה ל ג רף בּ שׁוּר ת ה ח רוּז? מ דּוּע תּ צ ר ה ע בו ד ה ע ל ע צ מ א, בּ ז בּוּז? 97

ה כּ ת יב ה ע דינ ה, ה חיּוּת נ ע ל ה פּ ר ט ל מ ח ל ת ה ח רוּז וּמו ת ה מּ לּה מ ס ר תּ ל בּ כּ מ שׁ כּו ן כּ ד י ה מּ לּ י ם ל אַ ר גּ ן ח שׁ ב ע ל ע בו ד ת ה שּׁוּרו ת ו ה ח רוּז שׁ יּנ גּ ן כּ שׁ ה זּ ק נ ים ה בּ שׁ ל ים נ קבוּ בּ ד ב ר י ם א ס יפּ רוּ א מ ת ע ל ה סּ ב ל שׁ בּ כ ת יב ת שׁיר ים כּ ל מה שּׁ מּקו ר יפ יו מ שּׁק ר א צ ל אַנ שׁ י ה מּ ע ל ה שׁ לּו מה יּב א ר? 98

פּ נ יּ ה ל קּו ר א ים 48 ו למ ח פּ שׂ י שׁ ג יאו ת ג 'אמ י הו י מ י שׁ מּ גּ ן ה מּ לּים ה ר י ח וּמ ה ס תּ כּ לוּת בּ דּ שׁ א דּ עתּו ה סּי ח צ פּו ר ה לּ ב עו ר ג ת א ל דּ שׁ א מ ר נ ין קו ר א ה בּ קּ ר ת מ שׁוּל לע ל י י ס מ ין בּ כ ל דּ ף שׁ ם נ מ צ א דּ ב ר אָמוּר מ ר שׁ ם מ ר פּ א הוּא מ סּ ב ל ו י סּוּר שׂ ים ע י ני ע ל ה מּ ח בּ ר ת בּק לּוּת תּ ב ר יא א ת פּ צ ע י ה ה תבּ דּלוּת ה י ה למ ח בּ ר ת ה שּׁ יר ים בּן ל ו י ה כּ י טו ב ים ה ח ב ר ים וּמ י שׁ ע מּ ה י ה מ ח בּ ר ת ה שּׁ יר ים ה יא תּ פ לּ ת ה נּ שׁ מ ה פּו ת ח א ת ה נּ צּ ן שׁ ל פּ רח ה ר ח וּ מ ה כּ ל דּ ף שׁ מּ מּ נּה תּ ד פ דּ ף ו תע ב יר פּ ר ח אַח ר י פ ר ח, א ם א ינ מ כּ יר א ם תּ ר צ ה שׁ מּ מּ נּה י שׂ ג שׂ ג ל ה בּס תּ ן ר יח פּ יה י הא ל א פּ כּ ב שׂם ה ר יח ן רו ק ן ה מּ ח ו ה לּ ב מ כּ וּנו ת מ גנּו ת תּ צ ט יּ ן בּ ל ב קּ שׁ מ ה א ל שׁ א יפו ת וּר צו נו ת צ א מ תּו פּ ע מו ן צ רוּת ה עי ן ל חוּץ ס ל ל שּׂ כ ל א ת ה דּ ר ל ה ר הוּר ו יעוּץ אַ ל תּ ק פּ ץ כּ מו ה עט מ נּ ק דּה ל נ ק דּה כּ מ חוּג ה בּ מּ קו ם ע שׂ ה א ת ה צּ ע דה א ם פּ ג ע תּ ו ה גּ ע תּ ל פּ רוּשׁ ו תּ דע אָז תּוּכ ל ל ה ב ין כּ ל בּ קּר ת, כּ ל נ ק דּה 99

ה יּ ם אַף שׁ הוּא מ כ ר ה שׁ ל פּ נ ינ ים ה צּ ד פ ים, בּ י ח ס ל פּ נ ינ ים שׁ בּו, ע שׂ ר ת מו נ ים ה ע קּר ז ה ה פּ רוּשׁ, ז ה מ מּ נּוּ! ע ד שׁ תּ ב חין! כּ מו נ פ יל ת ט עוּת שׁתּ פ לּין מ נּיח י ן א ם י שׁ שׁ ג יאָה, ל ב שׁ א ת בּ ג ד ה גּ ד לּה אַח ר ת אַל תּ ר ע ישׁ מ קּ נ אָה בּ ט לה מ אַח ר שׁא תּ ה ר חו ק מה ג יו ן ה מּ לּ ה כּ ל מ ה שּׁתּ ע שׂ ה מ חוּל מ לּ כ תּח לּה מ עו ל ם ל בּ א שׁ ת ת מ ע ט דּ ם א ם בּע בוּר ח דּוּד או ח סר ט עם ק צ ב ה ר ק ע שׁ לּ א ה ת א ים ל נּ ג ינ ה ל ב ב בּ ה ת א ם ל קּ צ ב א נ ע נ ה א י שׁ ב תּ ל י ל ה שׁ ל ם ע ל ה בּ ר כּ י ם א מ נ ע תּ ל י ל ה שׁ ל ם שׁ נ ה מ ה ע ינ י ם כּ ד י שׁ תּ מ שׁ ה פּ נ ינ ה מ א ספּ ה נ שׁ כּח ת ר אשׁ מ ה ר ה ר א מ ת ח תּ ל אַמ תּ ח ת ע ד שׁ תּ תּ ן פּ רוּשׁ, הו ל כ ת א תּ ק צ ר מ ח מת הלּ ב א ה פ כ תּ ל ח שּׁוּק כּ ז יף השּׂ ע ר מוּט ב שׁ א נ שׁ נּ ן כּ י נ ימוּ סי ח ס ר ים אַף א ם תּ ל ע ג מ את י ם פּ ע ם, א מ צ ט ער ים 100

שירים מודרניים 101

49 ת מנ ון-ו אַ מר פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י פּ ר ח אַמ נו ן-ו ת מ ר ע צוּב ה יה לע ת בּק ר ו שׁו מ ר ה גּן ק ב ע: נ פ גּ ע תּ טר ם ע ת מן ה דּ שׁ א, מ ה ר ה ק דּ ר תּ מ בּ ע ע נ ה, כּ י ח יּי ק צ ר ים, כּ ב ר ה גּ יע ז מ ן ה גּ מ י ל ה מ דּוּע פּ ר ח שׁ ח ישׁ פּו ר ח חו ו ה גּם מ ה ר ק מי לה א ני שׁבוּר ע תּ ה, עת ע ר ב אאָ סף אל ה ע פ ר בּ שּׁח ר א תּ ה ע צ מ תּ ד לּג ל צ דּי בּ גּן בּ מּע ב ר א ין בּ י צ ע ר ע ל שׁ ב ירוּ תי, כּ י א ם ה גּ ו ר ל בּ ימ י יל דוּת נוּ כּ ב ר דּבּ ר ה ע ל ה זּ מ ן ה מ ע ר פּ ל אַל תּ הא בּ טוּח בּ מ שׂ חק ה ח יּ ים, כּ י קבּ יּת ה מּ זּל i יו צ ר ת א ל ף פּ ר ט י ם כּ נ ג ד זוּג א ח ד, כּ כ ל ל בּ א שׁ מ ת י שׁ י ב ה שׁ ל יו ם-יו מ ים בּ תו כ כ י ה גּן צ ר יכ ים ל שׁ כּ ב אַל פ י שׁ נ ים בּע פ ר כּ מ שׁ כּ ן מ א שּׁר מ י שׁ כּ מו פּ ר ח, ל י ל ה או שׁ נ ים בּ ג ן ה ח יּ ים א י שׁ ן, ו שׁ מ ע א ת דּ ב ר י ו שׁ ל גּ נּב ה יּ מ ים i הכוונה לערכים בשתי הקוביות. המספריים השונים שנוצרים על-ידי אפשרויות הצירוף 102

بنفشھ بنفشھ صبحدم افسرد و باغبان گفتش کھ بیگھ از چمن آزرد و زود روی نھفت جواب داد کھ ما زود رفتنی بودیم چرا کھ زود فسرد آن گلی کھ زود شکفت کنون شکستھ و ھنگام شام خاک رھم تو خود مرا سحر از طرف باغ خواھی رفت غم شکستگیم نیست زانکھ دای ٴھ دھر بروز طفلیم از روزگار پیری گفت ز نرد زندگی ایمن مشو کھ طاسک بخت ھزار طاق پدید آرد از پی یک جفت بھ جرم یک دو صباحی نشستن اندر باغ ھزار قرن در آغوش خاک باید خفت خوش آن کسیکھ چو گل یک دو شب بھ گلشن عمر نخفت و شبرو ایام ھر چھ گفت شنفت 103

50 יא שׁוּ ק וה ו תּ פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י ע ת שׁ ח ר, שׂ חה ה תּ ק ו ה ל יּאוּשׁ ט ר ם מ ישׁ הוּ שׁ מ ע ע ל שׁ כּ מו בּ אוּשׁ בּ כ ל כּ וּוּן, ק שׁ ר תּ כּ ל יד שׂ מ ח ה בּ כ ל מ קו ם שׁ ב ר תּ ר צו ן טו ב שׁ צּמ ח ה א ל ה שּׁ ע ר שׁ ל כּ ל ל ב, צ בא ת צ ב א מ בּ כ י, מ נּה י, מ דּמ ע ה ו יב בה ה ע ל יבוּת ה יא מ מּ, מ ה שּׁ ה י ת ה וּ מ ז מּן מ מּ הוּא מ ר אה פּ נ יו שׁ ל ה בּכ ין מ ס פּ יק ל ה מ שׁ י ז את ל א ה ר הוּר ים ל ג ר ם ל צּ ע י ר י ם ל ה ז דּ קּן בּ י סּ וּ רים א ר א ית י ח יּ ים כּ א לּ וּ מ ר י ר י ם מ ס ח ר כּ ז ה ל א א מ צ ע ים ס ח יר ים ע ל ה ר ג ל שׁ ל כּ ל חפ שׁ י א תּ ה שׂ ם אָ זק ל כ ל יצוּר, א תּ ה א יכ שׁ הוּ גּ ור ם נ ז ק בּ עצ ב שׁ לּ תּ שׂ רף ע ר מ ה שׁ ל שׁ ח ת תּ ר ח י ק מ גּ ע שׁ ל ח בּ ה מ כּל א ח ד ו אַח ת ע פ ר ל מּד א ת ה ע ין מ הוּ שׁ חר ה ר שׁ ע וּ ת שׂ ר פ ה ל מּ ח שׁ ב ה א ת השּׂ או ר א ת מ א ת י ם דּר כ י ה ח שׁ ק ה פ כ תּ ל בו רו ת ה פ כ תּ לנ ה י אַל פ י י חוּל ים וּס ב רו ת מ פּ נ י גּ לּ י, א ין שׁוּם חו ף מ ב טח ים בּ ס כּוּם ה גּ זל שׁ לּ, נ צּו ל ים א מ נּח ים בּ ע בוּר י בּ כ ל ה לּב בו ת י שׁ מ קו ם ר חים בּ כ ל ה כּ וּוּנ ים ה ח שׁוּכ ים י שׁ דּ ר כ ים 104

ל כל א לּה שׁ נּפ גּעוּ א נ י נו ת נ ת מ זו ר ז את א נ י שׁ בּ תו ה ח שׁ כ ה הו פ כ ת ל או ר מ שׂ מּ ח ת ל ב בו ת אַף ע ם מ ס ר בּ א גּ ר תּא א מו שׁ יב ה או ר ה ו ח שׁ כ ה בּ צ ו תּא א נ י מ ק שּׁ ט ת א ת כּ לּת ה עתּוּי א נ י ה יא ה בּו נ ה א ת י סו דו ת ה פּ תּוּי א ח סם א ת דּ ר כּ ו שׁ ל ה עצ ב בּנ ע ימ ה א ה פּ נ מ ל ה ל ד מ וּ ת שׁ ל שׁ מ ה ל כ ל ל הב ה א שׁ ל ח גּן מ לא פּ ר יח ה ל כ ל מ י שׁ ה ת י א שׁ א שׁ ל ח ר ו ח ה מ א שּׁר ה ר מ ז שׁע ל האַה ב ה מב שּׂר מ א שּׁר ה לּ ב שׁלּ ו ה י הב מ ע שּׂר ה שׁ י ב, הו י ח ב ר ה, תּ ל או ת ה ח יּ ים תּ ה פ כ נ ה או ת, כּ מו נ י כּ מו, ל מ דכּ א ים ע ם ה או ר, א ין ל י ע נ ין בּ מ ע שׂ י ל כ ן כּ נ שׁ אַר תּ י בּ ח שׁ כּ ל ח יּ י ה יּ אוּשׁ ו ה תּ ק ו ה ה ם א שׁ ו י ע ר ה עו ל ם בּ כ ה ע ל י, ע ל י ח יּ בּ או תו ז מ ן שׁ ה יית י צו פ ה בּא מוּנ ה מ ה לּ ל עצ מ י, כּ מו שׁ א תּ עו שׂ ה עד ה נּ ה גּ ם ל י ה יוּ תּ א וו ת ו שׂ מ ח ה דּ שׁ א ים, צ פּ ר י ם, כּלוּב ים וּ פ ריח ה ח ס ר ה ע נ י ן בּ ח יּים או ת י ה תּי או תו ה נּ כּוּר, הוּא שׁ או ת י ה ב י מ צּ פ ר י ר ה בּק ר כּ ב ת ה נוּר ת ה לּיל פּ ר ח שׁ ל א מ שׁ ה ח ז יק ל י ל ה ו ק מ ל ח שׁ כו ת ה סּ ב ל ה פ כוּ פּ נ י ל מ כ ע ר י ם ס ב ל תּי מ גּ סּוּת ו כ ה ת ר סּק תּ י ל שׁ ב ר ים 105

בּ לּ י ל ה נ ר דּ מ תּ י בּ ל ב מ כּה ע ל בּו ן ה פ כ תּ י ל ד מ ע ה ו נ ט פ תּ י מ ע ין ה יּגו ן ע ת שׁ ח ר א פּ ג שׁ תּ י שׁוּם א נ ח ה ה ת ע נּ י תי ו ה פ כ תּ י ל ה יו ת צ ר חה א תּ תּ דוּר י בּ לּב שׁ חפ שׁ י מ יּסּ וּ ר י ם או ת י מ שׂ מּ ח ים ה לּב בו ת ה שּׁבוּר ים א ם תּ גּ י ד י שׁ נּ חל צוּ א צ ל י מ תּו ה כּף מ ה מּשׁ נּה א ם סוּס פּ ר א י או מ א לּף ע ב ר ה ה תּ ק ו ה וּ כ מו בּ ר ק ק ר נ ה מ מּ ת י תּ מ יד זו ה ר בּ רק הא מוּנ ה 106

ר ח שׁ נ ד ה א ע תּ ס אמ י המוּכּרת בשמה פּ ר ו י ן א ע תּ ס אמ י נולדה בפברואר 1907 בתבּריז, באזרבייג'אן האיראנית. היא בת למשפחה ענ פה של משוררים וסופרים. אביה יוּסף אעתסאמי א שׁ תּ י אנ י ששמו הספרותי א ע תּ ס אם-או ל -מ ו לכּ (מלך הנזהרים בע ברה) היה סופר ומתרגם מפורסם בסוף תקופת שלטונה של שושלת קאג'אר באיראן. בילדותה עברה עם משפחתה לטהרן, שם סיימה את חוק לימודיה בבית הספר האמריקאי ושם החלה ללמד. נישואיה עם בן דודהּ לא החזיקו מעמד יותר מחודשיים וחצי, חוויה טראומטית אשר השפּיעה עליה מאוד ומתבטאת בחרוזי שיריה העצובים. בדידותה ומחלתה השפּיעו מאוד על שירתה. לתקופת מה היא שימשה כספרנית במכללה הגבוהה בטהרן. פּר וין נפטרה בגיל 35 ממחלה ונקברה בעיר הקודש קו ם. די ואן השירים שלה מכיל יותר מ- 2500 בתי שיר. סגנונהּ הלירי נאמן לשירה הפרסית הקלאסית. לפרטים נוספים על 51 המשוררת ושירתה ראו. 107

52 ו השּׁ נּב ו גּ ה פט פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י ל ק ח שׁו ט ר א ת ה גּ נּ ב א ל ה שּׁו פ ט כּ שׁ קּ ה ל רב מ אָחו ר וּמ לּפ נ ים שׁו ע ט שׁ אַל ה שּׁו פ ט מ דּוּע ע ב ר תּ ע ל ה חק ע נ ה ה גּ נּ ב מה תּ ר ו יח מ לּשׂ ים אָד ם ל צ חו ק אָמ ר, ל מ ע שׂ ה ר ע י שׁ ע נ שׁ גּ רוּ ע ע נ ה, ל ע שׂו ת ר ע יו ת ר טו ב מ לּ ה יו ת צ בוּ ע אָמ ר, ה זּ ה ר ו צ יּ ן א ת מ שׁ ל ח-ה יּד ע נ ה, גּ ם א נ י כּ מו ה שּׁ ו פ ט שׁ בּ דּ ר כ י ם שׁ ד ד שׁ אַל, ה יכ ן או ת ם ה זּ ה ב ים שׁ ל ה גּ נ ב ה ע נ ה, נ מ צ א ים בּ אַ ר נ ק שׁ א צ ל מח בּ א i שׁ אַל, ה יכ ן או ת הּ א ב ן א ד ם מ בּ ד ח שׁ אן ע נ ה, גּ ם א נ י ו ג ם א תּ ה יו ד ע ים ה יכ ן שׁ אַל, א צ ל מ י או תו י ה לו ם צ לוּל ע נ ה, הו צ א א ת י ד מ תּו ה שּׁ ר ו וּ ל גּ נ ב ה בּ סּ ת ר וּ בג לוּי, ה יא ע ס ק מ ק צו ע ן ה ר כוּשׁ ה גּ נוּב, כּלּו אצ ל בּ מּח ס ן א תּ ה נו שׂ א ע ט כּ ד י ל שׁ ט בּ ר ע ים ו טו ב ים א נ י מ ע ל ה קּ יר ו א תּ ה מ ה דּ ל ת גּו נ ב ים א תּ ה אַח ר אי ל גּ בוּלו ת ו או תם א תּ ה פּו ר ץ א ם צ ר י ל פ ר ץ א חד, א תּ ה מ אָה חו ר ץ א ם א נ י שׁו ד ד א ת ה צּ בּוּר בּ דּ ר, הו י ע מ ית א תּ ה שׁו ד ד דּ ר כ ים בּ דּ ר הר שׁ מ ית i שם מקום. האודם (רוּבּ י) של בדחשאן (אזור בצפון-מזרח אפגניסטן) ה נו מפורסם מאוד וזוכה לאזכור רב בשירה הפרסית. 108

א נ י גּו נ ב ל דּר ו ישׁ ה ע י רם ה בּ ג ד שׁ שּׂ ר ד א תּ ה גּו ב ה בּ כ ח שׁ ל מו נ ים ו שׁח ד א ת י די ק שׁ ר תּ בּ ג ל ל א יז ה מ ה בּ כ בּ ע צ מ הפ ק ע תּ בּ י ת מ יד י י תו ם נ שׁ כּ ח א נ י ח ט פ תּ י מ גּ פ ים, גּ יג ית ו ל ב ד כּ סוּד ר א תּ ה שׁ ח ר ה לּ ב, מ ס מ כ ים, צ ו וּשׁ ט ר גּ נּ ב בּוּר, א ם גּו נ ב הוּא ק נ קן י קר גּ נּ ב מ ל מּד, י ג נב הוּא מ ח בּ ר ת ה מּח ק ר ע ינ י ה בּ י נה לוּ תּ ז כּ ינ ה בּ נ ה ר ה ה מּו כ ר ים ע צ מ ם, ע ר ו ת ם תּ ת גּ לּ ה בּמ ה ר ה אָס רוּ א ת גּ נּב ה זּ ה ב, ו ג נּב ה חק נ מ לט ה שּׁו ט ר או ת י ר אָה א בּשּׁו פ ט א נ ת ן מ בּ ט א נ י א ר א ית י בּ ד ר כּ י א ת ה בּו ר א תּ ה ר א ית, א א ס ט ית ל אָחו ר א תּ ה ע צ מ בּו ע ט בּ י שׁ רה בּ ע ק ב א א תּ ה דּו ר שׁ מ אח ר ים גּלּוּי ל ב ה פ ס ק, הו י המּ צּ יג ח טּ ים וּמו כר שׂ ע ו ר ה ה פּ ל יאָה, כּ מ ס ו ה, א ת ק לו נ א מ ס תּ יר ה ז ר יז י ה יּ ד י ם חו ט פ ים א ת כּ ל מה שּׁ קּיּ ם אַח ר כּ ל ו ק ח י ם ל מקו ם שׁו ר ץ גּ נּ ב ים, גּ נ ב ת ם תּ א ו ת י ה יא בּ ל בּ י, אַל תּו ס ף ע ב ר ה מ דּוּע ל ז ה ם כּ ל כּ וּ נ ה ט הו ר ה גּ נּ ב א ם בּ לּ י ל ה, ע סוּק בּ ג זל ל י זם גּ נ ב ה שׁ ל ה שּׁו פ ט ים, ה יא ל או ר ה יּו ם א ם ה צּר הוּא שׁ ה ס יט או ת י מ דּ ר ה ע צה ה ר י שׁ ה שּׂט ן ל ק ח א ת ה שּׁו פ ט, ה יכ ן שׁר צה 109

הג ה נ מ 53 מּ ראָה פּ ר ו ין א ע תּ ס אמ י אָמ ר ה מּ ס ר ק ל מּ ר אָ ה ל ע ת שׁ ח ר או י! כּשׁ ה עו ל ם מ חמ יץ פּ נ ים ו ה תּ ב ל גּו ר ם צ ע ר או ת נוּ ה ח יּ ים ה פ כוּ ל סו ב ל ים ו לח שׁוּ כ י י מ ים שׂ מ ח מ י שׁ כּ מו י שׁ לו ה מּ זּ ל התּ מים ל מ ע ן ה בּ ר יּו ת א ינ עו שׂ ה דּ בר א נ ח נוּ מ ס ר ק ים בּ כ ל מ קו ם שׁ יּשׁ שׂ ע ר מ ח שׁ כ ה, ס יבוּב ים ו ע ק מוּמ יּוּת שׁ לּנוּ בּ דּר כ ים ע ל ל פּוּף ו ח שּׁוּק ים שׁ ל כּ ל תּ ל תּ ל מ שׂו ח ח ים ע ל אַף שׁ אָנוּ סו ב ל ים יו ת ר מ ה ת ע מּרוּת הנּ א ים כּ ל י פ ה תּ אַר מ שׁ תּו ק ק ל ה בּ יט בּ כ ם בּ פּ נ ים ה שׁ יב ה: מ י שׁ סּו פ ר פּ ג ם שׁ ל אח ר ים מ א חו ר י גּבּ ם אַף שׁ שּׁ וב ה ל ב וּמ ס ב פּ נ ים, הר י הוּא או י ב ם נו ת נ ים ל נוּ מ קו ם מוּל פּ נ י ה צּ בּוּר בּ ע לּ ה כּ י מה שּׁטו ב וּ מה שּׁ ר ע, ה כּל פּ נ ים א ל פּ נ ים נ ג ל ה גּ ח החו ח בּ ל ע ג, לר י ח ו ל צּב ע מה ה כּ ח צ ח ק ה פּ ר ח כּ י מה שּׁ יּשׁ ל י הוּא ה צּב ע ו הנּ יחו ח כּ מ ס ר ק, אַל תּ ח שׂף כּ שׂ ע ר ה ו שׂ ע ר ה פּ גמ י ה דּו ר א ת מ י שׁ מּ ח פּ שׂ פּ ג מ ים י שׁ א ירוּ מ אָחו ר מ י שׁ מּ ד בּ ר ס ר ה ע ל או דו ת שׁ ם ה צּ בּוּר ו ה אַח ר תּ ת ר ח ק מ מּ נּוּ כּ י שׁ מו הוּא ה גּ רוּ ע בּ יו ת ר מ צּ רוּת ה ע ין, אַל תּ שׁ ח יר א ת כּ סוּת ה ע נ ו ה א ם כּ סוּת זו תּ קּ ר ע, א ר אוּי לה ט ב ה יו ת ר טו ב ה מ ח בּ ה שׁ ל חב ר ים שׁ קּר נ ים ה י א ק לל ת ה או יב שׁ או מ ר ת, כּ מו ר א י, ה א מ ת בּ פּ נ ים 110

א ב ן ה ח כ מ ים שׁ ה נּ מ ח פּ שׂ, הוּא ח ב ר ע ם ל ב א ח ד ח ב ל שׁ אַף פּ ע ם א נ תּן ל ה שּׂיגו, הוּא ה מ י ח ד פּ ר ב ין, ה סּ ימ ן לח ב רוּת הוּא ה א מ ת ו ה ישׁ ירוּת ל עו ל ם, טר ם שׁ הכּ ר תּ, אַל תּ א הב י שׁוּם י ד ידוּת 111

می( ל ז כ ר ע שׁ ק י (عشقی), i 54 מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר מ ה מּ ח שׁ בו ת ע ל י ע ין ה שּׁבּ ת אי א נ עצ מ ה אַף ל י ל ה בּ ג ל ל ה סּו דו ת ה ח בוּי ים ה פ כ ה ה יא א פ ל ה ה ה לּו ת ס ב יב ו ע שׂוּ ל ו מ זּ ל ר ע כּ מו אַכ ז בו ת יו ע מ דוּ מוּל פּנ יו בּ שׁוּר ה ח ר ט ה ו צ ע ר בּ מּד רו ן וּ ב דּ ר מ ע ל ה מ כּ ל ה כּ וּוּנ ים מ צ אוּ אל יו מ ס לּ ה הא שׁ ר מ ע ל פּנ יו ה י ה בּו ר ח ה טּ ב ע בּ ר א ו ת ו ה ת ח יל מ ת יפּ ח ה פ יה ע ז ב ה מ קו מ הּ בּ רב שׁ או ן ה שּׁ ד עו מ ד ל יד ו ו חו מ ד ל צו ן בּ ר ק ה מּ זּ ל ה בּ ישׁ מ ע ינ יו ז ר ח נ פו צוּ מ מּ נּוּ שׂ ט נ ה, תּ ח בּוּל ה וּמו ר כּ מו מ שׁ גּע ים ה ט יל א ת ר אשׁ ו מ נ וּן כּ ה ס תּו ב ב סב יב ע צמו כּ ל ה זּ מן ה א ו יר ה ח שׁ י מ ן ה מּ ח שׁ בו ת שׁ בּ מח ו ס ימ ן ר ע יו ת ר ל בּ או ת, מ מּח שׁ בו ת: ה יכ ן ה יּ ד שׁ ל חו בּ תו ככ י לבּ ו ע כּ ב ה שׁ בּ ר ע ל גּ ד שׁה תּ ת ל פּ ף ו תת כּו פ ף כּ מו נ ח שׁ ה i השיר נכתב בעקבות התנקשות בחייו של המשורר מ יר-ז אד ה ע שׁ ק י رزاده عشقی) ב- 1924. עשקי היה בין התומכים הנלהבים של דורשי הרפובליקה באיראן, אליהם התנגד בהאר. עשקי נרצח בלילה מול ביתו ביריית אקדח, עוּבדה שפּגעה בציפור נפשו של בהאר ההומניסט. השיר מתאר סיוט שבאמצעותו בהאר מנציח את האירועים. 112

י צ אָה מ פּ יו ה חוּצ ה כּ מו א ד שׁ ל ע שׁ ן כּ ת נּוּר ה נּ שׁ ים, לה בו ת כּ חלּו ת-שׁ ח רו ת גּו ן ה ת פּ תּ ל ע ד או ר ה בּק ר מ כּו ס ה י גו נ ים ח פ ר בּ צ פּ רנ יו א ת ה ח ז ה ו ה פּ נ ים כּ מו א שּׁ ה בּ ה ר יו ן צ ר ח ז ע קו ת ר מו ת נ שׁ רוּ מ מּנּוּ דּ ם וי ז ע, מ נו ת מ נו ת בּ תו ל בּ ו שׁ כ נ ה עצ בוּת מ קו ממ ה תּ ק ע ה בּ ו ח ז ק א ת צ פּ ר נ י ה נּ ק מ ה אַח ת פּג ע ה בּ חז הוּ בּ פ ג יו ן שׁ ל בּ ר ק א ת או תו מזּ ל בּ ישׁ שׁבּ לּ ב מ ר ק ה שׁ תּ ח רר שׁ בּ ת אי בּ ר ג ע שׁ ה ז דּ מּן מ או תו מ זּ ל בּ ישׁ בּו ע ר, שׁ א נו ת ן מ ג ן ה מּ זּ ל ה בּ ישׁ נ תּ כּ א ב ן ח ן שׁ ח ר ה כּ י ה בּ ר ק מ שּׁ בּ ת אי נ תּ ק הּ ל כ א ו ר ה דּ ה ר ה מ מּע ל ר ו ח שׁת א ל ה א ד מ ה א ל ה ע פ ר ה גּ יע ה ונ פ שׁ ח מּמ ה צ ע יר א מּ יץ ו דו ב ר בּ פ ר ח ים מ ר צ ה וּ מ דּ ע ן ו א ישׁ ר חים גּ ב הו כּ א לּוּ שׁ א ח ד הו ל יד א ר ז ה לּ ב נו ן ח נּ נ י בּ ד ר ה לּוּכו כּ מו ה פּס יו ן ר ח ב-א פ ק ים וּ בע ל מ צ ח חס ר ר כ סים פּ ט ר יּו ט, ו חפ שׁ י ו נ ב ח ר וּמ ק ס ים ט ר ם מ ן ה עו ל ם שׂ ב ע ר צ ון ט ר ם ח ז ה בּא מ ת ק ץ וא ב דּו ן ט ר ם ט ע ם ט ע מהּ שׁ ל א ו ר ה ט ר ם נ א סף הוּא מ ן ה פּ ז וּ ר ה ט ר ם ה ת גּ בּ ר ל בּו ע ל ע צ ב ה אַה ב ה ט ר ם שׂ ב ע מ לּ חיּ א ל פּ נ י א הוּב ה 113

כּ כּ מו בּ ל בּל, מ נ גּינ תו, לּהּ מ ל אַת יסּוּר בּ ר ס ן גּו ר לו כּ מו בּ פּ ר ח, שׁ ס ע ל שׁ ס ע תּפוּר ט ר ם כּ סּוּ ה נּו צו ת א ת מ לו א הכּ נ ף ט ר ם י ס ד הוּא א יז ה ק ן ע ל ע נ ף בּ לּ י ל ה נ ם הוּא ע ל ע נ ף ה תּ ק ו ה ע ת שׁ ח ר מ שׂו ח ח הוּא ע ם ה אַה ב ה פּ ת א ם מ א גוּד ל שׁ ל שׁ בּ ת אי נו ר ה ה ח ץ נ כ נס א ל ל בּו שׁ ל ה עו ף ה מ צ יּ ץ ע ו פ ר ת שׁ ח ר ה נ פ רד ה מ ן ה מּח צ ב ח ב ל ע ל או תו או י ה שׁ יּצ א מ בּ ר-ל ב ב ה פ ר כּ שׁ ע ו ה מי צ י ר ת יּוּת השּׂ כ ל אַח ר כּ ה פ ק שׁ ה כּ מו שׁ ר שׁ ה דּ קל ח ד ר א ל ה נּ בו ן, וּמ ת ח א ת ה צּ וּאר ה א פ ל מ שׁ מ ישׁ הוּ א ל מ תּח ת ל סּ וּ ד ר כּ מו א פ ע ה בּ מּ ע ר ה א ת מ קו מו תּ פ ס ל ק ח ל ל בּו א ת שׂ נ אַת ה א ישׁ ה מ י ח ס ה ס תּ כּ ל בּ כ ל ה כּ וּוּנ ים בּ זּ ע יר וּ ב ר ח ב בּ שׁ ח ר י ה לּ ב ו כ ן בּ בר י-ה לּ ב ב בּ מ פ ק ד, בּ מ נ ה יג, בּ נּ ס י, וּ בו ז יר בּ ע שׁ י ר י ם, בּ מ כבּ ד ים, בּ קּט ן וּ ב כּבּ יר צ ר ה י ה לו מ לּ ת קף בּ חז ר ה ס ל ח ל ל בבו ת יה ם ה שּׁ ח ר י ם כּ מ ר ה כּ חו א ע מ ד מוּל ה רו ד נ ים ח בּ תו נ ט ת ה א ל ה בּ ר יו נים סו ב ב פּ נ יו מ ן ה ר שׁע בּ ע בוּר ו עוּד ה ח ל צ עד ה ל כ וּוּן ה אַר מו ן האָבוּד שׁ ח ר ה י ה א א שׂ ב ע נ ח ת מ שּׁ ח ר ה בּ כ וּוּן ה לּב נ ים ה א דּימוּ פּ נ יו בּ ח מ ר ה 114

נ ג ד ה לּ ב נ ים א ת קו מ ת ו ה ר י ם שׁ ח ר ה פּ נ ים ה ח ל ל ק נּ א בּ א ח ר י ם מ חו מ ת ה אַה ב ה בּ אר ץ ז ו וּ מ ד י נ ה א ר אָה חו מ ה יו ת ר נ מוּכ ה מ מּ נּ ה דּ ה ר א ליה פּ ע ם ל עת ה שּׁח ר ק ט ף א ת פּ ר ח ח יּ יו וּל רוּח מ ס ר ה י ה פּ ר ח מ א ה ב ו אַה ב תו שׁ ם דּב ר אַה ב ת ה מּו ל ד ת ק ב ר ה או תו ו נ ג מר הו פ יע, וּ פר ח, ו ח יּ, ו נ ע לם כּ מו פּ ר ח, ר אָה בּ ק רם שׁ ל ח יּים, ו נ ק טם 115

מו ה מּ ד- תּ ק יּ בּ ה אר הידוע המשוררים, כינוי רשמי למשוררי בכינוי מל כּ-או ל -שׁו ע ר א החצר באיראן) היה (מלך בּ ה אר משורר, מלומד, מדינאי ועיתונאי מפורסם מתקופת השושלות קאג'אר ופּ ה ל ו י באיראן. בהאר נולד ב- 1885 i בעיר מ שׁ ה ד, הקדושה לשיעים, שבצפון-מזרח איראן. הוא קיבל את חינוכו בספרות מאביו המשורר, מ ל כּ-או ל -שׁו ע ר א ס בּוּר י. שש פעמים כיהן כנציג בפרלמנט (המ ג 'ל ס) ושימש מספר רב של שנים כפרופסור לספרות במכללה הגבוהה בטהראן. הוגלה ונכלא מספר פעמים בגלל הצטרפותו לתנועת דורשי החוקה, תקופות שבהן איכות שירתו הגיעה לשיאים. הוא נפטר ב- 1951 ונקבר ב שׁ מ י ר א ן, צפונית לטהראן. מלבד דיואן השירים שלו, יצירותיו כוללות שלושה כרכים על חקר וזיהוי נוסחים של כתיבה פרסית, היסטוריה של המפלגות הפוליטיות, וספרי היסטוריה מקומית. שירתו של בהאר, איש האשכולות, מצטיינת ברבג וניוּת יוצאת דופן, כנראה בגלל אישיותו המיוחדת ומעורבותו הפּעילה בכל תחומי החיים הפוליטיים, החברתיים והספרותיים באיראן. 55 לפרטים נוספים על המשורר ושירתו ראו. i 'משהד' מילולית, מקום קבורתו של השהיד, שבמקרה זה הוא מקום קבורתו של האימאם ר ז א, האימאם השמיני בשיעה התרי-עשרית. 116

56 שּׁ ה עו ף חר בית 1 עו ף ה שּׁ ח ר ה שׁמ ע קו ל נ כ אָב מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר ח דּ שׁ ו ר ע נן א ת דּ אבו ן ה לּ ב ב מ אַ נח ת ה ר שׁ ע, א ת על כּ לוּב ז ה שׁ ב ר ל שׁ ב ר י שׁ ב ר ים שׁ יּ ח ר ב עו ף קשׁוּר כּנ ף! צא מ פּ נּת ה כּ לוּב ז מּר מ נ גּינ ת ח רוּת האָ ד ם בּ א שׁ ר הוּא וּ בנ שׁ יפ ה א ת ר חב ת גּוּשׁ ע פ ר שׁ חר ז ה מ לּא בּ ה רבּ ה ל הב ר שׁ עוּת ה ר שׁ ע, ער יצוּת ה צּ יּ ד שׁ ל חוּ א ת ק נּ י אל י רוּחו ת הו י א ה ים! הו י עו ל ם! הו י ט ב ע! א ת ל יל י ה ח שׁוּ ל שׁ ח ר הס ב * i אָב יב ח ד שׁ ה גּ יע, ה פּ ר ח הוּא ה מּו שׁ ל ע ננ י ע ינ י נו שׂא ים ע ר פל כּ לוּב ז ה, כּ מו ל בּ י, צ ר ו אָפ ל הו י אַנ ח ת י ה בּו ע ר ת, כּלוּב ז ה בּא שׁ שׂ ר פי! י ד ה גּו ר ל! א ת פּ ר ח ח יּ י אַל תּ ק טפ י בּ ע בוּר ה או ה ב, ה בּ יט י הו י נ צּ ת ה פּ ר ח! ע שׂ י יו ת ר מ כּ עו ף ח סר ל ב! א ת ס פּוּר ה פּ ר ד ה ק צּר, ק צּר, ק צּר i הפירוש המילולי של 'בּ ה אר', שם משפחתו של המשורר, הנו 'אביב'. המשמעות הנוספת היא של עונת ה'התחדשות', והדבר קשור לפּעילות הפוליטית של המשורר בדרישה לכינון חוקה ומשטר חוקתי באיראן. המשורר מתייחס גם להגלייתו הקצרה מעיר הבירה טהראן לאספהאן. 117

בית 2 ה ח יּ ים ה א מ תּ יּ ים ה גּ יעוּ לסו ף ה ה ב ט ח ה ו ה נּ א מ נוּת א בּ דוּ מנו ף בּ כי ו שׁ ל ה מ אה ב, ס רוּב י ה נּא ה ב ת שׁ נ יה ם ה פ כוּ ל שׁ ק ר ים ו ח ס ר י מ עו ף י שׁר ה, ח בּ ה ואַה ד ה ה פ כוּ ל א גּ ד ה מ לּ ה ו כ בו ד שׁ ל כּ לּם ה לכוּ כּ א ב דה בּ שׁ ב יל ל ג נ ב, ה מּו ל ד ת ו ה דּ ת ה יוּ א מ תלו ת ה דּ מ ע ו ת מע ינ י נ ת לו ת ר שׁ עוּת בּ ע ל ה א ח זּה, ה צ קו ת המּ שׁ גּ י ח ה א כּ ר מ צּע ר דּ ע תּו א מ נ י ח גּ ב יע ה ע שׁ יר ים מ ל א בּ יי ן מה מּיט ב ה גּ ב יע שׁ לּ נוּ ה תמ לּא בּ דם ה לּב ב הו י ל בּי ה צּ ר! ה שׁ מע קו ל בּ כ י ה ת ר ח ק מ כּח נ י וּמו נ ר כ י ו תּ ר! ה ס ב מ ה שּׁו יו ן א ת ה לּ ח י מ גּ ישׁ ה יפ ה! ה גּ ישׁ י מ י ם בּ ו ע ר י ם ה כּה בּ ר ד י ד ה מ פ תּ ה, ה ו י ח ב ר י בּ לּב! ה ר ם קו ל מ ן ה כּ לוּב, הו י בּ ל בּל ה דּו א ב! מ עצ ב שׁ לּ, ח ז י עו ל ה בּ לה בו ת מ עצ ב שׁ לּ, ח ז י עו ל ה בּ לה בו ת, בּ לה בו ת, בּ לה בו ת 118

تصنیف» مرغ سحر «בית 1 داغ مرا تازهتر کن مرغ سحر نالھ سر کن زآه شرربار این قفس را برشکن و زیر و زبر کن بلبل پربستھ! ز کنج قفس درآ نغم ٴھ آزادی نوع بشر سرا پر شرر کن وز نفسی عرص ٴھ این خاک توده را آشیانم داده بر باد ظلم ظالم جور صیاد ای خدا! ای فلک! ای طبیعت! شام تاریک ما را سحر کن نوبھار است گل ببار است ابر چشمم ژالھبار است این قفس چون دلم تنگ و تار است شعلھ فکن در قفس ای آه آتشین! دست طبیعت! گل عمر مرا مچین از این بیشتر کن جانب عاشق نگھ ای تازه گل! مرغ بیدل! شرح ھجران مختصر مختصر مختصر کن בית 2 عھد و وفا پیسپر شد عمر حقیقت بسر شد نال ٴھ عشاق ناز معشوق ھر دو دروغ و بیاثر شد راستی و مھر و محبت فسانھ شد قول و شرافت ھمگی از میانھ شد دیده تر کن از پی دزدی وطن و دین بھانھ شد زارع از غم گشتھ بیتاب ظلم مالک جور ارباب ساغر اغنیا پر می ناب جام ما پر ز خون جگر شد از قویدستان حذر کن ای دل تنگ! نالھ سر کن از مساوات صرفنظر کن ساقی گلچھره! بده آب آتشین پرد ٴه دلکش بزن ای تار دلنشین! نالھ برآر از قفس ای بلبل حزین! کز غم تو سین ٴھ من پرشرر شد کز غم تو سین ٴھ من پرشرر پرشرر پرشرر شد 119

57 מ נ ה ג ח ד שׁ מוֹה מּ ד-תּ ק יּ בּ ה אר בּו א כּ ד י שׁ נּ ה פ וּנ פר ק א ת ה יּ שׁ בּ קו צ ים ו ד ר דּר ים נ ב ע יר ו בּ א שׁ ל מּוּד וּו כּוּח א הו ס יפוּ פּ ר ט ל ה ר הוּר מוּט ב שׁ נּ שׂ רף א ת ה מּ ח בּ ר ת בּ אוּר דּ ר שׁ ב ע ת מ דו ר י גּיה נּו ם בּ ר ג ל נ ע בר ל שׁ מו נ ת שׁ ע ר י גּן ה ע דן נ פ זּ ר א ת ה תּו ר בּ ע ט נ סּ יג א ת ה זּ מן ו א ת ה ח ל ל נ ד ר בּ ר ג ל ינוּ ע ל ר אשׁ ה גּ ז ר ה ו ה מּ זּ ל נ ד לּ ג ע ל ח שׁ כ ה זו חס ר ת ה גּ דר נ עוּף ל תו ה א ינ סו ף שׁ ל ה זּו ה ר ה א ם אָנוּ מ פ נ ימ ים א ת ע צ ב ה טּו ב ו ה ר ע מ יּ ב שׁ ו ר טב ז ה נ ק ים א ה ל ל ת פ אָ ר ה כּ שׁ ק ד ה יּו צ א מ תּו עו רו ה אַכ ז ר נ צ א ו נ מ תּ יק א ת ע צ מ נוּ בּ ס כּ ר נ צ א מ דּ ל ת זו בּ כ ח ה אַה ב ה ו ה שּׂ כ ל מ דּוּ ע נ ד פּק בּ דּל ת כּ ל ה יּו ם ו כ ל ה לּיל? שׁ יט ה חס ר ת תּו ע ל ת ז ו הו ב י ל תנוּ ל כ וּוּן א ח ד בּ ת ר בּוּת ח ד שׁ ה נ שׂח ק תּ פ ק יד מ י ח ד נ שׂ ים פּ ע מ ינוּ א ל ר ע י ון מ ח דּשׁ נ שׂ ים פּ ס ע ל כּ ל מ נ ה ג מ ט פּ שׁ מ כּ ל א ה ח קּוּי נח ל ץ א ל ה חוּץ א ת ו ר יד ה ה ר גּ ל ים נ חו ר ר כּ נּ חוּץ מ א נ שׁ ים חס ר י בּ ינ ה ו חס ר י תּו ע ל ת לא נו שׁ נ פּ ט ר ו נ שׁ תּ ה ע ם ח ב ר כּו ס שׁ ל תּ ירו שׁ 120

58 ח יּים י ה פים אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י נ סּ ית י א ת ה ח יּ ים, ק בּ ל תּ י א ת מ תּ ת י ד ם מ ע ל ה טּו ב ו ה ר ע, ר ו חם ו ה פ ס דם א נ כ נ ס ים בּ מא ז נ י א תמו ל ה יּו ם וּמ ח ר מ נ צּ ח ים בּ כ ל ז מן וּב כ ל א תר פּ ע ם ר א ית י ח ז ק ה ח יּ ים בּ בו א ה מּ ו ת פּ ע ם בּ יו ם שׁ ל ק יּוּם א ל א כּ תב ת פּ ע ם ר א ית י בּ ח יּ ים בּ ינ ה, פּ ע ם רוּח ע ו ע ים פּ ע ם בּ ין ה שּׁ כּו ר ים וּפ ע ם בּ ין מר ע ים פּ ע ם בּ ג ן ה פּ ר ח ים בּ גּ שׁ ם, וּ פע ם בּ ל ה בת ה נּ ר פּ ע ם בּ א פ ר ה פּ ר פּר שׁ נּ שׂ ר ף וּ פ ר פּ ר פּ ע ם בּ ל ה ט ו שׂ מ ח ת י ל ד ים תּ מ ימ ה פּ ע ם בּ ח יק הּ שׁ ל א ם ח מ ימ ה פּ ע ם בּ מ ס בּ ת ח ס ר י דּאָג ה שׁ ל לו ג מ ים פּ ע ם מ מּ כּ ה מ צּ ית ת ה שּׂנ אָה שׁ ל רו גמ ים i ה ם שׁ ירו שׁ ל האפ ז, מ כּ ת גּ ר זנּ ו שׁ ל פ ר ה א ד כּ רוּכ ים בּ מ ח בּ ר ת ה א גּדו ת ל ע ד ה ח יּ ים ז ר מוּ מ ע ל ה ומ טּ ה כּ ה ר גּל ם ו א נ י בּ מ א ב ק ים ק שׁ ים ו חס ר בּ טּחו ן ה ננ י i גיבור במיתולוגיה הפרסית המופיע בשׁ אהּ- נ א מה ובשירה של נ ז אמ י ג נ ג 'ו י (نظامی گنجوی - Ganjavi.(Nizami פרהאד הוכרח, במצוות המלך חוֹס רוֹ- פּ ר ו יז, יריבו הסמוי לאהבה, לחצוב מנהרה בהר כתנאי לזכּוֹת בידה של הנסיכה הארמנית 'שׁ יר ין', אהובתו. הסיפור הסתיים באופן טראגי. הסיפור הוא מקבילה של אהבות טרגיות כמו 'ליל ומג'נון' ו-'רומיאו ויוליה'. 121

ס י י ן מיר ה ו אַ ד"ר סופר ומשורר איראני ח ו נ ג'י בן הוא היסטוריון, פּוּבּליציסט, מבקר, זמננו. נולד ב- 1947 בעיר חו נ ג', בנפת ל אר ס ט אן של מחוז פ אר ס שבדרום איראן. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך את התיכון בלימודי דת באיראן ובהמשך בשפה הערבית בעיר דו ח ה שבק ט ר שם קיבל את תעודת הבגרות. הוא המשיך את לימודיו האקדמיים בשלוחה של אוניברסיטת אַ ל- אַ ז האר שבד ו חה בלימודי דת האסלאם. הוא בעל תארים גבוהים בלימודי פוליטיקה, יחסים בינלאומיים, היסטוריה של האסלאם, ובעל דוקטורט מאוניברסיטת טהראן. הוא ייסד את אתר האינטרנט /http://www.irantarikh.com על אודות ההיסטוריה, התרבות והפוליטיקה של איראן לאורך הדורות. השירים המובאים כאן נלקחו 59 מתוך אתר אינטרנט זה. 122

תּ כוּנו ת גּ ב ר ים שׁ דּ ת ם בּ ז ק נ ם, i 60 אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י א ישׁ ה מּ ח ז יק בּ מ ח ר ז ת ו דתו בּז ק ן או תו א ישׁ ה מס מּ ן עצ מו בּ כו ב ע שׁ ל מ ד ן שׁ יּ ל ק ה לּ ת גּן ה ע ד ן ל א חשׁ שׁ כּ הוּא חו שׁ ב ע ל עצ מו ו כ הוּא ח שׁ וּב כ ן מ הוּ גּ ן ה עד ן? כּ ס ף ו תאַר! ii וּמ ה עו ד? - כּ ח, ו ז ה שׁ לּו מ נ ז ר א ישׁ תּ ר בּוּת, מ שׂ כּ יל וּמ ב ין כּ ל יו ם מ ג לּח א ת ז ק נ ו בּ ס כּ ין א ישׁ שׁ דּ תו בּז ק ן, וּ למ ח רז ת נ ק שׁר כּ ל יו ם מ ג לּח א ת ה דּ ת בּ תע ר ה זּ ק ן ו ה מּ ח רז ת ה ם כּ סוּת ל מ ר מ ה כּ ל יו ם ה ם עו ר כ ים א ת מ כ מנ ת ה ע ר מ ה ה דּ ת ו הה ת נ ה גוּת שׁ ל ר מּ אי ס רוּ ח מ שׁ מ יעו ת כּ ל יו ם צ ל צוּל ים כּ מו ק נ ים בּ רוּ ח א ישׁ תּ ר בּוּת, מ שׂ כּ יל ו נ ז ה ר עו נ ב ע נ יב ה, לו ב שׁ בּ ג ד נ ק י וּמ ה דּר כּ שׁ רו א ה בּ ע ינ יו כּ ל א שּׁ ה ו כל בּ ת כּ א ח יו ת ה ן בּ ע בוּרו ו הו ק ר תן ה יא אַח ת א ישׁ ה מּ ח ז יק בּ מ ח ר ז ת ו ז ק ן שׁ ל דּ ת ע ינ יו הו פ כו ת ל אַר בּ ע כּ שׁ רו או ת כּ ל אַ חת i את המונח "אנשים שדתם היא בזקנם" ט בע המלומד המפורסם מוֹה מ ד א בּ ן -ז כּ ר י א-א ר אז י (محمد ابن زکریا رازی). הכוונה היא לאנשים שמשתמשים בדת כקרדום לחפור בו. ii המילה המופיעה במקור היא חאן (خان) במובן של 'רוֹב ה' וגם במובנים של 'ישיבה' או 'מנזר'. 123

כּ א שׁ ר מ בּ טו נו פ ל ע ל כּ ל בּ ת ו א שּׁה מ ח דּ ד תּ שׂוּמ ת ה לּ ב, א ל יה ן מ שׁ נּה גּ ישׁ ה א ישׁ תּ ר בּוּת, מ שׂ כּ יל וּמ ת ח שּׁ ב בּ ע ינ יו ח ת נּה ז מ נּית ל ח ר פּ ה תּח שׁ ב א ישׁ ה מּ ח ז יק בּ מ ח רז ת ו ז ק ן שׁ ל ה דּ ת עו ר ח ת נּו ת ז מ נּיּו ת בּ מ ר מ ה וּג נ ב ת דּ ע ת א שׁ תּו, מ ן ה בּ ג יד ה שׁ לּו, מ י סּר ת מ ר אשׁ בּ צ פּ ר נ ים שׂו ר ט ת ל ח ייה כּ ד י ל ת שׁ מ ה תּ ע שׂ ה א שּׁה ל א ישׁ בּו ג ד שׁ כּ ז ה? ל ג ב ר אָ נכ י שׁ כּ ז ה, א ישׁ כּ ז ה ל ז ה ע ם ה מּ ח ז יק ים בּ מ ח ר ז ת ו ז ק ן שׁ ל ה הל כ ה ה פ כוּ בּ א ר ץ זו ל בע ל י ה כּ ת ר ו ה מּ מ ל כ ה נ חוּת ים מ ה ל ר גיל ו ע ד בּכ ין ע ב דּ ק ן ט פּ חוּ ז ק נ ים ו ה שׁ תּ לּ טוּ ע ל המּ שׁ כּ ן שׁו פ ט ו שׁו ט ר, עו ר כ י דּ ין ו ה ג מו ן כּ לּם ה פ כוּ ע ב ד ים שׁ ל ז ה ב וּמ מו ן כּ לּם גּ נּב ים שׁ ל או צ רו ת ה מּכו ר ה כּ לּם ה פ כוּ ל מו ע ל ים חס ר י ה כּ ר ה דּ מ דּוּמ י ה תּ ק וה כּ בוּ ה פ כוּ ל בר מ נּן כּ י שׁ ב ט ז ה ה פ ל ה יו ת מ אד מ סכּ ן 124

صفات مردان دین در ریش مرد تسبیحدار دین در ریش بی گمان اھل جنت عدن است جنت عدن چیست پول و مقام مرد آدابدان بافرھنگ مرد تسبیحدار دین در ریش ریش و تسبیح او نماد فریب دین و اخلاق از این دغلکاران مرد آدابدان بافرھنگ ھر زن و دختری بھ چشمانش مرد تسبیحدار دین در ریش چون نگاھش بھ دختری افتد مرد آداب دان بافرھنگ مرد تسبیحدار دین در ریش زن او رنجھ از خیانت او چھ کند زن بھ این خیانتکار قوم تسبیح دار دین در ریش بخردان جملگی پیاده و زار قاضی و محتسب وکیل و وزیر ھمگی دزد ثرنت میھن کورسوی امید ھم مرده است آن کھ بر ت رک خود نشان دارد او چنین بر خودش گمان دارد وآن دگر زور آن کھ خان دارد ریش را تیغ میزند ھر روز کیش را تیغ میزند ھر روز دام تزویر میتند ھر روز چیغ در چیغ میزند ھر روز با کراوات و رخت شیک و تمیز نازنینخواھری است باپرھیز زن چو بیند شود دو چشمش ھیز ذھن او بھر کشف گردد تیز «صیغھ» را بھر زن شمار د ننگ «صیغھ»ھا میکند بھصد نیرنگ میزند بر دو گونە خود چنگ وین چنین مرد خودپرست جفنگ اندر این ملک تاج ور شده اند ریش ورزان ز عرش بر شدهاند ھمگی بندگان زر شدهاند ھمگی اختلاسگر شدهاند بس کھ این قوم پرخطر شدهاند 125

61 חי רה ק בּ שׁה אַמ יר-הוֹס יין חוֹנ ג 'י בּ עו ל ם שׁ נ י סוּג י א נ שׁ ים, או י לבּ ינ ה שׁו מ ר- דּ ת חס ר-בּ ינ ה או בּ ע ל תּ בוּנ ה ה ס תּ כּ ל בּ ין שׁ נ י א לּ ה כּ ד י שׁ תּ ב ח ר א ת ה דּ ר שׁ א תּ ה צ ר י ותו ב יל א ל ה יּ שׁ ר ר א ית י בּ דּ ר שׁ נ י ם, מוּס ל מ י ו י ה וּ ד י נ שׂאוּ ע ל ה שּׁכ ם א ת שׁל חן מ שׁה ה נּ ב יא ז ה מ ק נ יט ה הוּא ו הוּא מ ק נ יט ז ה ו ח ז ר שׁ נ יה ם א ת מ ר כּל תּם ה ב ט יחוּ ל מ ח ר בּ מ ס גּ ד יו ם שׁ שּׁי בּ א תי ל ע ת תּ פ לּה ר א ית י אַל פּ ים א ישׁ מ ת נּים סו דו ת וּמ ח י ל ה י ד יה ם מ ע ל ה, ר אשׁ ם מ ר כּ ן ו ' ח ו פ ר י ם ' כּ י הו י ק אס ם ה גּ בּו ר שׂ רף גּ וּ ף ה כּ ו פ ר י ם א מ שׁ דּ ר כּ י ע ב ר ה בּ פת ח שׁ ל כּ נ ס יּ ה פּ ת א ם שׁ מ ע תּ י מ בּ פ נ ים ר חשׁ ים ו ה מ יה מ ק ה ל ת א נ שׁ ים ל קו ל מ נ גּ ינ ת ה או ר ג ן שׁ ר ים הו י א ה ים, ה שׁ תּ דּ ל בּ שׁ ב יל מ ח יק ת ה כּו פ ר ים ה ל כ תּ י ל בית ה מּ ר ז ח מ ז גּי ל ה שׂ בּ י ע ר א י תי ק הל שׂ מ ח לב ב ל שּׁכ ר מ ר י ע i ז ק ן ה י ה שׁ ר מ תּ קוּפ ה שׁ ל חו ס ר ו שׁ י ר י ם מ ה לּנוּ ו ל דּת או ל כ פ יר ה שׁ ל א ח ר י ם שׁ יח' ה ע יר שׁ כּו ר מ דּ בּוּר בּ ב ית ה סּ פ ר ה סּוּפ י בּ מּנ ז ר שׁ כּו ר חס ר ה ל יכו ת ו ס ד ר i הכּוונה כאן היא לאַמ יר-חוֹס רוֹ המשורר-פילוסוף ההודי ששורר בפרסית (1347-1273). שיר שלו 'בוז לתופעות מגונות' מפורסם בספר זה. 126

י ג ע תּ י מ ן ה מּ נ ז ר וּמ בּ ית ה סּ פ ר יּ ה אַק ר יב ח יּ י ל מּפ ק ר ה שּׁכּו ר מ תּח ת ל ע ץ ה תּ ל יּ ה פּ ע ם ע ל י ל נ ס עא ל שׁ לּ בּ פ נ ים ל ה בּ יט ע ל ה ע ב ר ו הע ת יד וּל ה פ נ ים כּ שׁ מ שׁ ו ער פ ל ע ל ה ע ול ם תּ ן מ בּ ט ח יּ ב ל ד לּ ג ע ל ה סת ה שׁ ל ה כּ פ יר ה ו ה דּ ת או ה ב י א ה ים בּ כ ל מ קו ם נ מ צ א ים ח ל ק ם ח ס ר י ה כּ ר ה ו ח ל ק ם ע ר נ ים i א נ י מ א ה ב בּא נ שׁ ים שׁ ק ט ים ו ח ס ר י בּ בּ ל "ת שׁ מּ ל א ים בּ אַה ב ת פּ נ יו שׁ ל ה זּוּל ת انتخاب دشوار مردم بھ جھان دو گونھاند ای بخرد! دینبار خرد گریز یا اھل خرد بنگر بھ میان ایندو تا بگزینی راھی کھ تو را باید و شاي ی و سزد دیدم بھ رھی دو تا مسلمان و جھود سرکولە ھردو سفرۀ موسا بود این طعنھ بھ آن میزد و آن طعنھ بھ این چون توشە ھردو وعدۀ فردا بود در مسجد آدینھ شدم وقت نماز دیدم دو ھزار مرد در راز و نیاز افراشتھ دست و سر بھ زیر و گریان کای قاصم جاب ر تن کافر بگداز i בבל"ת = בלבול ביצים ללא תכלית/תוחלת. 127

از درب کلیسا گذر افتادم دوش ناگاه شنیدم از درون بانگ و خروش جمعی بھ نوای ارغنون میخواندند ر ب اه! برای محو ک ف ار بکوش رفتم بھ خرابات مغان سیرکنان جمعی دیدم بھ خوشدلی باده زنان پیری بھ سرود خسروانی میخواند ما را چھ بھ ایمان و بھ کفر دگران در مدرسھ شیخ شھر مست گ فتار صوفیست بھ خانقاه مست رفتار از خانقھ و مدرسھ گشتم بیزار جانم بھ فدای رند مست س ر دار یکدم بھ درون خود سفر باید کرد بر رفتھ و آینده نظر باید کرد باید کھ چو مھر و م ھ بھ عال م نگریست و ز فتنە کفر و دین گذر باید کرد عشاق خدا در ھمھ جا بسیارند جمعی مدھوش و عد هي ی ھشیارند من عاشق آن کسان بیجان و دلمام کز عشق رخ خلق خدا سرشارند 128

נ שׂ י ח עם הא פז, i 62 ה אלוּ א מ שׁ בּ ח צו ת ח ל מ תּ י ח לו ם מ ב ע ית ר א ית י א ת ה אפ ז בּ תּ ור למו נ ית ענה: שׁ לו ם ל ח ב ר אמרתי: שׁ לו ם ח אג 'ה! השיב: בּ ע צ מ י א ינ י זו כ ר שאלתי: ל אָן פּ נ י? ענה: א ת דּ ע תּ י א ינו מ נ י ח נּי ח אמרתי: נוּ השיב: ה כּל א נ י מ ז נ י ח שאלתי: מ ה קּ ר ה ל? שאלתי: מ ה שּׁ י ר ה ח ד שׁ וּמ ה הע 'ז ל ה טּ ר י? השיב: כּ ע ת א נ י כּו ת ב שׁ יר ע ם סו ף בּ ר י א השיב: ע שׂוּ ה פ יכ ה שאלתי: מ מּחו ז ה מּ שׁ י כה? ענה: גּם ה מּ ס כּ ן שׁ נּה תּ נוּח ה אמרתי: ו ה יּר יב שאלתי: ה יכ ן ל י לא? עד ין חו ט פ ת ל ב בו ת? השיב: ה פ כ ה בּ ס ר ט י ה קּו ל נו ע ל אַח ת מ הכּו כ בו ת ביקשתי: ס פּ ר ע ל נ ק דּת ה ח ן שׁ לּהּ, ה נּ ק דּה שׁ בּ וּכּוּ ח! השיב: א תמו ל או שׁ ל שׁו ם ע שׂ תה נ תּוּ ח ii השיב: ע שׂ ת ה מ שׁ ביקשתי: ס פּ ר ע ל שׂ ע ר הּ השיב: או ת הּ נ ו טשׁ ביקשתי: ס פּ ר ע ל ח ב רהּ שאלתי: מ דּוּע? א י? לח כ מ ה ה פ כ ה ה מּ שׁ גּע ת? השיב: בּ ין ה או פּ יוּם לאַב ק ה א ין ל הּ דּ ע ת i נכתב לרגל יום הולדתו של האפז. שיר זה הוא פרודיה על המצב באיראן של האפז "אמרתי" 231 של היום. סגנון השיר מושאל מע'זל שמופיע בעמ' 43 בספר זה. ii סוג של טיפול לטיפוח השׂ ער.(mesh) (گفتم) 129

i שאלתי: ה יכ ן ג 'מ שׁ יד? מ ה ע ם גּב יע ה קּס ם שׁ מּ ר א ה י ק וּ מ י ם? השיב: בּ מ קו מו ק נ ה ט ל ו י ז יה בּ ת שׁ לוּמ ים ביקשתי: ס פּ ר ע ל מ גּ י שׁת ה יּ י ן, א י ה יא א ת ה זּ מ ן מ ע ב יר ה? השיב: ה פכ ה ל אָחו ת א ו בּ מ שׂ ר ד ל מז כּ י ר ה ii ביקשתי: ס פּ ר ע ל ז אה ד, 63 א ו ת ו מ ד ר י בּ תּים השיב: א נּ א הו ר ד י ד מ מּ נּי וּמ לּ ב ט ים ביקשתי: ס פּ ר ע ל מו ב יל ה שּׁיּ ר ה, ע ם שׁ יּ רת ה סּ ב ל השיב: י שׁ לו סו כ נוּת שׁ ל ט יּוּ לים מ סּב יב ל תּ ב ל ביקשתי: ס פּ ר ע ל גּ ל ל י גּמ לּ ים, א ת ה שּׂ קּ ים שׁ לּה ם ה ז כּ ר השיב: פּ ז'ו, ד י הו, מ ר צ ד ס, גו ל ף, כּ ל או טו אַח ר שאלתי: ה יכ ן ה שּׁל יח, או ת ו רוּח בּק ר מ מּ ז ר ח? השיב: בּ מ קו מ ו פק ס ח שׁ מ לּי מ נּח אמרתי: בּו א נ ב קּשׁ מ דּוּכ יפ ת דּ ר ל מ וּ ב ן ענה: בּ מ קו ם דּוּכ יפ ת י שׁ צ לּח ת ול ו י ן iii שאלתי: ל אָן ל קח רוּח ה בּק ר מ א תּ נוּ א ת ה דּ"שׁ? השיב: מ ס ר הּ ל דּאַר. א ה ב יאוּ? מה ח ד שׁ? ביקשתי: ס פּ ר ע ל מוּשׁ ק ה צּב י בּע מ ק שׁ ל כּוּשׁ השיב: ע כ שׁ ו י שׁ או ד ו-קו לו ן בּ צ נ צ נ ת צ ב עו נ ית בּ ג רוּשׁ שאלתי: א תּ ה מ כּ יר א יז ה בּ ית-מ ר ז ח ל ע נ י ן? השיב: מ ה שּׁה י ה ה פ כּ ב ר ל מ ס ע ד ת ק בּ אבּ וּ בּ ר י א ן אמרתי: בּו א שׁ נ ינוּ ק צ ת נ ר ט יב שׂ פ ת ים בּ ה ס תּ ר ענה: א תּ ה א פּו ח ד מ א לּ ת ה שּׁו ט ר? i מלך מהמיתולוגיה הפרסית (ספר ה'שׁ אהּ-נ אמ ה') בעל גביע קסם (הנקרא ג 'אם ג 'ם) שבּוֹ הוא ראה את העתיד לקרות ושהעניק לו חיי נצח. ii המונח ז אה ד (زاھد) משמעותו 'המאמין', ואף משמש כשם פרטי; מאידך, בגלל צביעות אנשי הדת, 'זאהד' בשירתו של האפז מוצג כצבוּע וכמעמיד פנים. ראו הגדרות בהערה 63. iii דרישת שלום. 130

שאלתי: ה ישׁ בּ י ד או מ ס תּ יר א יז ה יי ן מ שׁבּ ח השיב: בּ מ קו מו י שׁ ל י בּנ ג י מ טפּ ח אמרתי: בּ או ת ם ה זּ מ נּים ה יית א ר -שׂ ע ר ענה: ה יית י בּ מ עצ ר ו ג לּחוּ ל י או ת ו בּ ת ע ר תהיתי בסגנון של לוּט י: " ע צ ר תּ א ת הה אפ ז שׁ לּ נוּ? או תו?!" i השיב: עו ד א ר א ית י ה אלוּ פּ ת י כּ מו תו. i האלו 'ھالو' הוא הכינוי של המשורר, ומשמעותו 'פתי' או 'מבולבל'. זוהי צורה מזלזלת של המילה ' خالو' שמשמעותה 'דוֹד' (אח של אימא) ומיוחס לשבט הלוֹר ים במחוז לוֹר ס תּ אן שבמערב איראן. 131

ה אלוּ (Haloo) הוא כינויו של הסאטיריקן האיראני העכשווי מו ה מּ ד-ר ז א ע אל י-פּ יּ אם שנולד ב- 1957 בטהרן. האלוּ הוא פרופסור- דוקטור-מהנדס שלמד אמנות של גרפיקה אך פעל בעיקר בתחום אמנות הקולנוע, שם יצר כ- 80 סרטים כשחקן, כבמאי, או כמפיק. הביקורת הפוליטית והחברתית שלו מתבטאת בשירה עוקצנית (ט נ ז - طنز) ובחלקהּ בספרים מופיעה באתרי תחת הכותרת "א.Youtube פא זּא ת האלוּ" ספרי שיריו מאוגדים (افاضات ھالو השתפכויות של האלו). לפרטים על המשורר ושירים נוספים בפרסית 64 ראו. 132