במסורת היהודית תקופת העומר, בין פסח לשבועות, היא תקופה של תיקון אישי וחברתי, במהלכה היחיד והעם מתכוננים לקבלת התורה ולהעלאת הביכורים לירושלים. זמן זה מתאים גם להכנת ביכורים סביבתיים וחברתיים. בחג השבועות נחגוג בטקס הבאת ביכורי מעשינו ונציג את המחויבות שלנו לאדמה, לסביבה ולחברה שבה אנו חיים. ס לּ ינוּ ע ל כּ ת פ ינוּ, ר אשׁ ינוּ ע טוּר ים; מ קּ צוֹת ה אָר ץ בּ אנוּ, ה ב אנוּ בּ כּוּר ים (לוין קיפניס) חג הפסח מסמל את הפיכת בני ישראל לבני חורין. אולם רק שבעה שבועות מאוחר יותר, עם קבלת התורה, קיבלה על עצמה האומה מערכת חוקים דתית ומוסרית המציבה חזון חברתי מתקדם. במסורת היהודית מכונה תקופה זו "תקופת העומר", והמאפיין הבולט ביותר בה הוא ספירת העומר המצווה לספור את 49 הימים מפסח ועד שבועות. לתקופת ספירת העומר נקשרו משמעויות נוספות: התקופה קשורה לאופי החקלאי של ארץ ישראל: במהלכה סופרים את הימים בין קציר השעורים לקציר החיטים, זמן רגיש מבחינה חקלאית, הקובע את איכות וכמות התבואה. בתום ספירת 49 הימים מגיע חג הקציר. בחג זה האיכר מעלה לבית המקדש את ביכורי אדמתו. הבאת הביכורים מבטאת את תודתו של האיכר לאל וכן את מחויבותו לחברה. בנוסף לכך, הספירה מאפיינת את הציפייה לתורה. ציפייה זו מדגישה את ההכרה בחשיבותה של התורה כמערכת חוקים בעלת מוסר חברתי, התובעת מעם ישראל לגלות אחריות לסביבה. זמן הקציר הוא גם זמן של חסד. התורה דורשת מבעל השדה להותיר חלק מהתבואה עבור העני, כדי לאפשר את קיומו בכבוד: וּב ק צ ר כ ם א ת-ק צ יר אַר צ כ ם, א ת כ לּ ה פּ אַת שׂ ד בּ ק צ ר ו ל ק ט ק צ יר א ת ל קּ ט; ל ע נ י ו ל גּ ר תּ ע ז ב א ת ם, א נ י ה' א ה יכ ם (ויקרא, כ"ג, כ"ב). עבודת האדמה והדאגה לעני הן חלק מזהותה של חברה מתוקנת, חברה היונקת מן האדמה ומעניקה לאדם. ספירת העומר הוא גם זמן של תיקון רוחני. על פי הקבלה, ישנן בעולם 10 ספירות, מעין שלבים המבטאים משהו ממהותו האינסופית של האל. ככל שהאדם ילמד וישאף להגיע אל אותן ספירות, הוא ירבה שפע אלוהי בעולם. בכך הוא למעשה יתקן את העולם. כל שבוע בין פסח לשבועות מוקדש לתיקון "ספירה" שלב של התקרבות אל השכינה, של מדרגה רוחנית נעלה יותר. כל ספירה כזו היא ביטוי אלוהי בעולם הממשי. אין כמו זמן ספירת העומר לעסוק בתיקון עצמי, להעמיק את המחויבות החברתית והקהילתית של כל אחד מאתנו, ולבטא את דאגתנו לסביבה שבה אנו חיים. השער הנוכחי מזמין את הקוראים לשינוי אישי, קהילתי וסביבתי. השער מציע לראות בזמן ספירת העומר הזדמנות לתיקון לקראת חג השבועות. בשער זה: מ פ ס ח ו ע ד ש ב ו ע ו ת טקס ביכורים חברתי-סביבתי ספירת עומר משפחתית הכנת קומפוסט 28
טקס ביכורים חברתי-סביבתי חג השבועות בקיבוצים ובמושבים הוא חגיגת ביכורים אמיתית - טרקטורים מקושטים עמוסי ילדים ותוצרת חקלאית נוסעים בסך ומציגים בשמחה את ביכורי האדמה. אך שמחת העשייה והיצירה אינה מוגבלת לתחום החקלאות. ניתן לחגוג ביכורים אישיים, כמו ספר או יצירת אמנות של אחד מבני הקהילה, או ביכורי יצירה קהילתיים, כמו מפעל צדקה או תיקון עולם. אין מתאים מטקס הביכורים בשבועות להציג את ביכורי העשייה. אנו מזמינים אתכם לקיים טקס משלכם, שבו תביאו את ביכורי המעשים שלכם אישיים, משפחתיים וקהילתיים. טקס ביכורים חברתי-סביבתי הוא טקס ייחודי לכל קהילה וקהילה. תוכלו להרכיב את טקס הביכורים שלכם בעזרת המקורות, השירים וקטעי ההגות שאספנו עבורכם. איך מעצבים טקס ביכורים קהילתי? ככל שתשתפו יותר אנשים בחשיבה, בארגון ובביצוע של הטקס, כך תהפכו אותו למשמעותי יותר. מומלץ להקים "ועדת טקס", שתורכב מאנשים העוסקים בתחומי עשייה מגוונים, על מנת שבטקס יוזכרו מעשים חברתיים- סביבתיים רבים ומגוונים. מקום: הקדישו מחשבה לבחירת המקום - רעיון יפה, למשל, לקיים את הטקס במקום המאפשר הקמת דוכנים, ולהציע לחברי הקהילה להקים דוכנים המציגים את "מרכולתם" רעיון סביבתי-חברתי הדורש גיוס של אנשים ומשאבים, כמו: מיזם התנדבות של בית הספר, פעילות מיוחדת של תנועות הנוער, מבצע ניקיון בשכונה וכדומה. תוכן: בחרו את קטעי הקריאה והשירה המתאימים לקהילה שלכם. אספנו למענכם קטעים ושירים בנושא ביכורים, עם דגש חברתי-סביבתי. ניתן ליצור כמה סוגים של טקסים ואף לשלב ביניהם: המחזה של העלאת ביכורי האדמה ברוח המקורות מהמשנה. המחזה של טקס ביכורי העשייה והצגתם בפני רות המואביה (ברוח טקס הביכורים של גן יבנה). מסכת המשלבת קטעי קריאה, שירה וקטעים קצרים הממחיזים את נושא ביכורי האדמה, ביכורי העשייה והחסד. משתתפים: האם הקהל מורכב מילדים? בני נוער? מבוגרים? משפחות? קהל מסורתי? ותיק בארץ או חדש? נסו להתייחס לכל אלה בבחירת תכני הטקס והשותפים הפעילים בו. שיתוף: חישבו כיצד לשתף את בני הקהילה בטקס. גדולים כקטנים יכולים לקחת חלק פעיל בטקס כקריינים, מקהלה, שחקנים, נגנים. נסו לשתף קהל מגוון ככל האפשר, וכך כל קבוצה תוכל להראות את ביכורי העשייה שלה. שימו לב: בחרנו שלא להתייחס לילדים כקהל נפרד בטקס הביכורים, משום שלטעמנו יש אפשרויות נרחבות לשילוב ילדים בהמחזות (כעולי רגל, למשל), כחלק ממביאי הביכורים וכחלק בלתי נפרד מעולם המעשה של הקהילה. 29
כי תבואו מילים: מן המקורות לחן: עממי תימני פתיחה התכנסנו כאן היום חברי קהילת לחגוג ביחד: לחגוג את חג הקציר חג ביכורי האדמה של הארץ אליה אנו מחוברים בקשר בל יינתק. לחגוג את חג מתן תורה חג קבלת התורה המכוננת את זהותנו כיחידים וכקהילה. לחגוג את חג הביכורים ביכורי העשייה שלנו המקיימים את הסביבה והחברה למעננו ולמען הדורות הבאים. חגיגות שהן אחת. חגיגות אהבתנו. שלוש כ י ת ב אוּ א ל ה אָר ץ וּנ ט ע ת ם כ ל ע ץ מ א כ ל, ו נ ת ן ה ע ץ פ ר יוֹ ו ה אָר ץ י בוּל הּ. ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע ו ל ב נוֹת. ו יש ב ת ם א ישׁ ת ח ת ג פ נוֹ ו ת ח ת ת א נ תוֹ, ו ה י ית ם כ ע ץ ש תוּל ע ל-פ ל ג י-מ י ם. ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע ו ל ב נוֹת. וּב נ ית ם ח ר בוֹת עוֹל ם ש מ מוֹת ת קוֹמ מוּ ו ח י ית ם ע ל-אַד מ ת כ ם ל ב ט ח וּל עוֹל ם. ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע א יל נוֹת, ע ת ל נ ט ע ו ל ב נוֹת. 30
הבאת ביכורי האדמה "ו ה י ה כּ י-ת בוֹא א ל-ה אָר ץ א שׁ ר ה' א ה י, נ ת ן ל נ ח ל ה; ו יר שׁ תּ הּ, ו י שׁ ב תּ בּ הּ. ו ל ק ח תּ מ ר אשׁ ית כּ ל-פּ ר י ה א ד מ ה, א שׁ ר תּ ב יא מ אַר צ א שׁ ר ה' א ה י נ ת ן ל ו שׂ מ תּ ב טּ נ א; ו ה ל כ תּ א ל-ה מּ קוֹם א שׁ ר י ב ח ר ה' א ה י ל שׁ כּ ן שׁ מוֹ שׁ ם [...] ו שׂ מ ח תּ ב כ ל-ה טּוֹב א שׁ ר נ ת ן-ל ה' א ה י וּל ב ית : אַתּ ה, ו ה לּ ו י, ו ה גּ ר, א שׁ ר בּ ק ר בּ " (דברים, כ"ו, א'-י'). כיצד מפרישין הביכוּרים יוֹר ד אָד ם בּ תוֹ ש ד הוּ ו רוֹא ה תּ א נ ה שׁ בּ כּ ר ה, א שׁ כּוֹל שׁ בּ כּ ר, ר מּוֹן שׁ בּ כּ ר, קוֹשׁ רוֹ ב ג מ י, ו אוֹמ ר: ה ר י א לּוּ ב כּוּר ים (משנה, מסכת ביכורים, פרק ג', משנה א'). כיצד מעלים את ה ביכוּרים? כּ ל ה ע יי רוֹת ש בּ מּ ע מ ד (השייכות לאותו מעמד כהונה) מ ת כּ נ סוֹת ל ע ירוֹ ש ל מ ע מ ד; וּבּא ין ו ל נ ין בּ ר חוֹב ה ש ל ע יר, ו א ה יוּ נ כ נ ס ין ל בּ ת ים. ו ל מּ ש כּ ים, ה י ה ה מ מוּנ ה אוֹמ ר: "קוּמוּ ו נ ע ל ה צ יוֹן, א ל ה' א -ה ינוּ" (ירמיהו, ל"א, ה'). (משנה, מסכת ביכורים פרק ג', משנה ב') בדרך: בּ דּ ר ה יוּ אוֹמ ר ים: "... שׂ מ ח תּ י בּ א מ ר ים ל י בּ ית ה' נ ל " (תהילים, קכ"ב). בּ ירוּש ל י ם ה יוּ אוֹמ ר ים: "ע מ דוֹת ה יוּ ר ג ל ינוּ בּ שׁ ע ר י י רוּשׁ ל י ם" (שם). בּ ה ר ה בּ י ת ה יוּ אוֹמ ר ים: "ה ל לוּ-י הּ ה ל לוּ-א ל בּ ק ד שׁוֹ" (תהילים, ק"נ). בּ ע ז ר ה (בתוך בית המקדש) ה יוּ אוֹמ ר ים: "כּ ל ה נּ שׁ מ ה תּ ה לּ ל י הּ, ה ל לוּ-י הּ" (שם). רעיונות לייצוג ביכורים קהילתיים הגיעו לירושלים ה ק רוֹב ים מ ב יא ין תּ א נ ים ו ע נ ב ים, ו ה ר חוֹק ים מ ב יא ין גּ רוֹג רוֹת (תאנים מיובשות כדי שלא ירקבו בדרך) ו צ ימּוּק ים. ו ה שּוֹר הוֹל ל פ נ יה ם, ו ק ר נ יו מ צוּפּוֹת ז ה ב, ו ע ט ר ה (כתר) ש ל ז י ת בּ ר אשוֹ; ה ח ל יל מ כּ ה (מנגן) ל פ נ יה ם, ע ד ש מּ ג יע ין ק רוֹב ל ירוּש ל י ם. ה גּ יעוּ ק רוֹב ל ירוּש ל י ם, ש ל חוּ ל פ נ יה ם, ו ע טּ רוּ א ת בּ יכּוּר יה ן. 31 המ חזה הקהילה יכולה להמחיז את טקס הבאת הביכורים לבית המקדש, ולהשתמש בו כבסיס לטקס הביכורים הקהילתי. המשתתפים יתחלקו לשתי קבוצות: עולי רגל המגיעים לעיר, ותושבי ירושלים המקבלים את פניהם. המחזת המפגש ברחובות העיר היא הבסיס המארגן להצגת העשייה הסביבתית והחברתית, כאשר ה"עולים הרגל" מציגים את מרכולת ביכורי העשייה שלהם, ותושבי העיר מברכים את עולי הרגל ואת ביכוריהם. ה פּ חוֹת ו ה סּ ג נ ים ו ה ג ז בּ ר ין (מכובדי ירושלים) יוֹצ א ין ל ק ר את ם; ל פ י כ בוֹד ה נּ כ נ ס ין, ה יוּ יוֹצ א ין. ו כ ל בּ ע ל י אוּמ נויוֹת ש בּ ירוּש ל י ם עוֹמ ד ין ל פ נ יה ם, ו שוֹא ל ין בּ ש לוֹמ ן: אַח ינוּ אַנ ש י מ קוֹם פּ לוֹנ י, בּ את ם ל ש לוֹם. ה ח ל יל מ כּ ה ל פ נ יה ם, ע ד ש מּ גּ יע ין ל ה ר ה בּ י ת. הּ גיעוּ ל ה ר ה בּ י ת, א פ ילוּ אַג ר יפּ ס ה מּ ל נוֹט ל א ת ה סּ ל ע ל כּ ת פוֹ ו נ כ נ ס, ע ד ש הוּא מ גּ יע ל ע ז ר ה. ל"ב). ה גּ י ע ל ע ז ר ה, ו ד יבּ רוּ ה ל ו יי ם בּ שּ יר, "א רוֹמ מ ה' כּ י ד לּ ית נ י; ו א-שׂ מּ ח תּ א י ב י ל י." (תהילים, (תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג').
ביכורי חסד, סביבה וחברה 32 הסביבה מאפשרת דאגה לחברה בשעת קציר ובציר, אדם סוקר את מה שהטבע עשה למענו ואת מה שיביא לביתו ביגיע כפיו. באותה שעה יבטא בפיו את המילה הגאה והרת התוצאות: 'שלי'. ועתה, כל אזרח באומה יודע כל האומר 'שלי', חייב לדאוג גם לאחרים. במדינת ה' הדאגה לעני ולגר לא נמסרה לרגשות השתתפות בצער. היא זכות שה' נתן לעניים והיא חובה שה' הטיל על בעלי רכוש (שמשון רפאל הירש). עיקר התורה - חסד התורה מכילה ערכים רבים: משפט [חוקים], אמת, יושר, ענווה, ועוד. כל אחד מהם הוא עולם מלא וחשוב כשלעצמו. אבל חוט השדרה של התורה, שכל הערכים מכוונים אליו, הוא החסד הרצון להיטיב. מטרת הערכים כולם היא החסד וקיום החוקים נועד להשגת החסד. העיקר שעליו מושתתת הבריאה כולה הוא החסד [...] רעיון זה הוא מהפכני כיוון שבדרך כלל סבורים שהחובה הבסיסית הנדרשת מכל אדם היא לקיים את החוק [...] אבל לפי דברינו, הרעיון הוא בדיוק הפוך! החסד הוא הצעד הראשון, הוא העיקר שעליו מושתתת החברה ואם עיקר זה אינו מתקיים גם כל שאר הערכים אינם יכולים להתקיים (עפ"י הרב ירוחם ליבוביץ'). משמעות מתן תורה היא קבלת מערכת ערכים מוסרית [...] כשאנו חוגגים את חג הקציר, את חג הביכורים, עלינו להדגיש, לצד העמקת שורשינו בארצנו, את הבטחת הצדק החברתי, כיסוד החברה היהודית. כשאנו חוגגים את חג מתן תורה, עלינו להדגיש את המצוות החברתיות, שבין אדם לחברו, שהן יסוד היהדות. רבי עקיבא לא הגדיר ככלל הגדול בתורה את המצוות הפולחניות, אלא את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, י"ט, י"ח) ולא בכדי מופיע הכלל הגדול הזה בסמוך לחוקים, כמו השמיטה, "לא תלין פעולת שכיר", "לא תעשוק את רעך", "לא תעשו עוול במשפט. לא תישא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך", ועוד. זו מהות היהדות. משמעות מתן תורה היא קבלת מערכת ערכים מוסרית, המאפשרת לנו להבחין בין טוב ורע ולבחור בטוב (אורי הייטנר). כיצד מפרישין ביכורי עשייה סביבתית? יוצא אדם את ביתו, מריח חופן דשן מהקומפוסט בחצרו. מצלם תמונת העץ, או הגינה שאותה הוא מטפח בתוך קהילתו, נושם אוויר צח יותר. היות והוריד זמן נסיעה במכוניתו יוצר דבר מה חדש בחייו, לא כצרכן אלא בכוחות עצמו, מחבק את ילדיו, שלמענם עושה כל זאת ואומר "הרי אלו ביכורים" (עינט קרמר).
שירים ישראליים כולנו זקוקים לחסד נתן זך שׁ בּ ל ת בּ שּׂ ד ה מתתיהו שלם ס לּ ינוּ ע ל כּ ת פ ינוּ לוין קיפניס כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום. ביכורים שמואל בס פרי גני הנה הבאתי, מלוא הטנא רב פאר. ביכורים פה העליתי, וראשי עטרתי זר. ל, ל, ל... מן הכפר מוביל העירה בן רועים טלה וגדי, ושיריו בקול ישירה: דידל, דידל, דידל די! לי, לי, לי... בן איכר מפרי גנהו - תאנים ורימונים, ובסל לו על שיכמהו תהמינה זוג יונים. לו, לו, לו... שׁ בּ ל ת בּ שּׂ ד ה כּוֹר ע ה בּ רוּח מ ע מ ס גּ ר ע ינ ים כּ י ר ב. וּב מ ר ח ב ה ר ים יוֹם כּ ב ר י פוּח ה שּׁ מ שׁ כּ ת ם ו ז ה ב. עוּרוּ הוֹי עוּרוּ שׁוּרוּ בּ נ י כּ פ ר ים ק מ ה ה ן בּ שׁ ל ה כּ ב ר ע ל פּ נ י ה כּ ר ים ק צ רוּ שׁ ל חוּ מ גּ ל ע ת ר אשׁ ית ה קּ צ יר. שׂ ד ה שׂ עוֹר ים תּ מּ ה ז ר ח ג עוֹט ר ת, שׁ פ ע י בוּל וּב ר כ ה. ל ק ר את בּוֹא ה קּוֹצ ר ים בּ ז ה ר מ ז ה ר ת, ח ר שׁ ל ע מ ר מ ח כּ ה. ה בוּ ה נ יפוּ נ ירוּ ל כ ם נ יר ח ג ל קּ מ ה, ע ת ר אשׁ ית ק צ יר. ק צ רוּ, שׁ ל חוּ מ גּ ל ע ת ר אשׁ ית ה קּ צ יר. א ר ץ ז ב ת ח ל ב וּד ב שׁ מן המקורות א ר ץ ז ב ת ח ל ב וּד ב שׁ. ס לּ ינוּ ע ל כּ ת פ ינוּ, ר אשׁ ינוּ ע טוּר ים; מ קּ צוֹת ה אָר ץ בּ אנוּ, ה ב אנוּ בּ כּוּר ים. מ יהוּד ה, מ יהוּד ה, מ שּׁוֹמ רוֹן, מ ן ה ע מ ק, מ ן ה ע מ ק ו ה גּ ל יל פּ נּוּ דּ ר ל נוּ, בּ כּוּר ים א תּ נוּ, ה, ה, ה בּ תּ ף, ח לּ ל בּ ח ל יל! שׂ ד ינוּ ו ג נּ ינוּ ה ב שׁ ילוּ י בוּל ים, כּ ר מ ינוּ, מ ק שׁוֹת ינוּ בּ כּ רוּ פּ ר י ה לּוּל ים. תּ א נ ים, תּ א נ ים, תּ פּוּח ים, ע נ ב ים, ע נ ב ים וּשׁ ק ד ים פּ נּוּ דּ ר ל נוּ, בּ כּוּר ים א תּ נוּ, ה, ה, ה בּ תּ ף, ח לּ ל בּ ח ל יל! מ ה טּ בוּ מ ע גּ ל ינוּ, מ ה יּ פוּ ה טּוּר ים! ז מ ר ת ה אָר ץ ל נוּ, ה ב אנוּ בּ כּוּר ים. מ גּוֹל ן, מ גּוֹל ן, מ בּ שׁ ן, מ ן ה נּ ג ב, מ ן ה נּ ג ב ו ה יּ ר דּ ן! פּ נּוּ דּ ר ל נוּ, בּ כּוּר ים א תּ נוּ, ה, ה, ה בּ תּ ף, ח לּ ל בּ ח ל יל. תוכלו לשלב בטקס שלכם שירה בציבור. מומלץ לחסוך בנייר ולהכין מצגת שבה יוצגו מילות השירים. 33
אַח ל ה עוֹל ם ג'ורג' וייס ובוב ת'יל כּ שׁ א נ י רוֹא ה בּ ח לּוֹנ י ע ץ שׁ מּוֹר יק ל ו ג ם ל י א נ י שׁ ר ל ע צ מ י, א יז ה אַח ל ה עוֹל ם. ה שּׁ מ י ם כּ ח ל ים, ע נ ן הוּא ל ב ן ו ה בּ ק ר בּ ה יר וּב לּ י ל ה א ישׁ ן ו אַח לוֹם ל ע צ מ י, א יז ה אַח ל ה עוֹל ם. ו כ ל צ ב ע י ה קּ שׁ ת, י פ ים ו ח ד שׁ ים פּ רוּס ים אַח ר י ה גּ שׁ ם ע ל פּ נ י ה א נ שׁ ים ו ה יּוֹם כּ ה י פ ה, ו ק ל ל י כּ ל כּ לוֹמ ר שׁ א נ י אוֹה ב אוֹת. ברכת סיום יהי רצון ונזכה לראות את ביכורי שנה זו צמחים וגדלים ומכוננים שינוי בעולם. יהי רצון וכשם שחגגנו השנה את ביכורי אדמתנו ומעשינו, יקוימו בנו דברי הנביא: ה גּ יד ל אָד ם, מ ה-טּוֹב; וּמ ה ה' דּוֹר שׁ מ מּ, כּ י א ם- ע שׂוֹת מ שׁ פּ ט ו אָה ב ת ח ס ד, ו ה צ נ ע ל כ ת, ע ם א ה י (מיכה, ו', ח'). כך נזכה בכל שנה להמשיך ליצור, לבנות ולעשות לתיקון עולם ולריפוי הסביבה, למעננו ולמען ילדינו. אמן! ו ה נּ ה תּ ינוֹקוֹת בּוֹכ ים בּ מּ טּ ה מ ה שּׁ ה ם י ל מ דוּ ל עוֹל ם א א ד ע אָז א נ י שׁ ר ל ע צ מ י, א יז ה אַח ל ה עוֹל ם אַח ל ה עוֹל ם... ו כ ל צ ב ע י ה קּ שׁ ת, י פ ים ו ח ד שׁ ים פּ רוּס ים אַח ר י ה גּ שׁ ם ע ל פּ נ י ה א נ שׁ ים ו ה יּוֹם כּ ה י פ ה, ו ק ל ל י כּ ל כּ לוֹמ ר שׁ א נ י אוֹה ב אוֹת. ה שּׁ מ י ם כּ ח ל ים, ע נ ן הוּא ל ב ן ו ה בּ ק ר בּ ה יר וּב לּ י ל ה א ישׁ ן ו אַח לוֹם ל ע צ מ י, א יז ה אַח ל ה עוֹל ם א נ י שׁ ר ל ע צ מ י (שׁ ר ל ע צ מ י), א יז ה אַח ל ה עוֹל ם. אַח ל ה עוֹל ם... מ ל אוּ א ס מ ינוּ בּ ר פנחס לנדר מ ל אוּ א ס מ ינוּ בּ ר ו יק ב ינוּ י י ן בּ תּ ינוּ הוֹמ ים, הוֹמ ים מ תּ ינוֹקוֹת וּב ה מ תּ נוּ פּוֹר ה מ ה עוֹד תּ ב קּ שׁ י מ א תּ נוּ מ כוֹר ה ו א ין, ו א ין ע ד י ן? מ ה עוֹד תּ ב קּ שׁ י מ א תּ נוּ מ כוֹר ה ו א ין, ו א ין ע ד י ן? 34
ספירת עומר משפחתית בפעילות הבאה אנו מציעים לבני/בנות המשפחה לספור את העומר בדרך ייחודית. הקבלה מגדירה 10 ספירות שלבים, המובילים את האדם אל הגשמת הטוב שבו. אם הוא יעבור מספירה לספירה, הוא יגיע להתפתחות רוחנית מרבית ויתקרב אל האלוהות. הפעילות הבאה משלבת בין הרעיון הקבלי של תיקון 7 הספירות, לבין ניסיון לשיפור אישי ומשפחתי. כל שבוע יוקדש לספירה קבלית אחרת. בכל יום ייספר מעשה אחד הקשור לספירה של אותו שבוע. באופן זה, לאחר 49 ימים יוכל כל אחד מבני המשפחה לראות את הדרך שעבר מפסח ועד לחג השבועות. אנו מאמינים, כי ספירת העומר המוצעת תאפשר למשפחה להתכונן לחג מתן התורה טוב יותר: היא תעזור לה לנסח את הפרשנות הייחודית שלה לתורה. כיצד עושים זאת? תלו את הטבלה המצורפת במקום מרכזי בבית, והתחילו לספור מעשה אחד בכל יום. אפשר גם להוסיף לטבלה צילומים או ציורים של המעשה שאותו ספרתם. הטבלה תוכל לשמש אתכם לדיון משפחתי בערב השבועות: איזו דרך עברנו? מה קיבלנו ממנה? האם יש הבדלים בדרך שבה כל אחד מבני המשפחה מפרש את הספירה? האם הדרך הסתיימה עם חג השבועות? 35
* 7 14 21 28 35 42 49 6 13 20 27 34 41 48 36 * שבוע חסד מידת החסד מבטאת רחמים ואהבה, שפע ללא גבולות. ס פרו מעשים המבטאים את התכונות הטובות בבני המשפחה שלכם (גם אם הם לפעמים מעצבנים אתכם!) ובכם. שבוע גבורה מידת הגבורה מבטאת את הדין והצמצום. דבר שבא לידי ביטוי בגבולות, התאפקות וריסון עצמי. ס פרו מעשים שבהם הצלחתם להתגבר על צריכה לא הכרחית של חפצים מיותרים. שבוע תפארת מידת התפארת מבטאת יופי והרמוניה הבאים לידי ביטוי במנוחה ובהימנעות מעשייה. ס פרו את הרגעים של המנוחה שהצלחתם להכניס לחייכם: בין חוג, משחק כדורגל וביקור אצל חברים, נסו לנוח! שבוע נצח מידת הנצח מבטאת התמדה, חוזק ושאפתנות. ס פרו מעשים שעשיתם בהצלחה, למרות הקושי, להתמיד. נסו לקשר את המעשים לתחום הסביבתי. שבוע הוד מידת ההוד מבטאת ענווה. התבוננו בסביבתכם. נסו למצוא בה פריטים חדשים שמעולם לא שמתם לב אליהם, המבטאים את הוד הבריאה והיצירה האנושית. ספרו מה מצאתם. שבוע יסוד מידת היסוד מבטאת את החיבור בקשרים שלנו עם הזולת. המשיכו להתבונן בסביבתכם. חפשו מקומות המבטאים אחריות חברתית. ספרו בכל יום על מעשה אחד של תמיכה בהם. למשל: פעלו להנגשת מוסדות לנכים, א כלו רק במקום עם תו חברתי שלא מנצל עובדים ודואג לנגישות המקום. קנו מוצרים של סחר הוגן. שבוע מלכות מידת המלכות מבטאת אצילות, שליטה ומנהיגות. בסיפור הבריאה האדם אחראי על העולם כולו. גם לנו יש אחריות על הסביבה והחברה שבה אנו חיים! בשבוע זה אנחנו לוקחים אחריות על סביבתנו הטבעית והאנושית. שתפו מדי יום לפחות אדם אחד בספירת העומר שלכם ועל מה שלמדתם ממנה. בחרו תחום אחד הקרוב ללבכם וקבלו על עצמכם להתמיד בו. 5 12 19 26 33 40 47 4 11 18 25 32 39 46 3 10 17 24 31 38 45 2 9 16 23 30 37 44 1 8 15 22 29 ספירת עומר משפחתית שבועות חג מתן תורה * * 36 43
קומפוסט לשמירה על הסביבה ר אשׁ ית, בּ כּוּר י אַד מ ת, תּ ב יא בּ ית ה' א ה י ; (שמות, כג', י"ט). בתוך מגוון הביכורים הסביבתיים והחברתיים נמצא גם הקשר שלנו לאדמה האדמה המזינה אותנו ונותנת לנו מטובה. אמנם המרחק בינינו לבין האיכר המביא את ביכורי אדמתו הולך וגדל, אך עדיין גם אנו תלויים באדמה ומצווים לשמור עליה למען המשך קיומם של חיים על פני האדמה. כדי לחוש את הקשר שלנו לאדמה, להוקיר אותה ולחסוך במשאבים, אנו מציעים להתחיל להביא ביכורי אדמה סביבתיים בדמות קומפוסט יצור דשן אורגני המופק משאריות המזון שלנו. כך נוכל לחוש את האדמה, להחזיר לה טובה ולשמור מרוחו המיוחדת והעתיקה של חג השבועות, חג ביכורי האדמה. אז מה זה קומפוסט? קומפוסט הוא דשן אורגני עשיר, נטול כימיקלים. חרקים וחיידקים מפרקים את הפסולת האורגנית שלנו באופן טבעי, פסולת אשר אחרת תמצא את דרכה לפח האשפה ולמזבלה. האדמה מזינה אותנו ומעניקה לנו מרחב חיים ומזון. הקומפוסט היא הדרך הפשוטה ביותר להעשיר את האדמה בדשן אורגני עשיר ובריא, להחזיר למחזור הטבע את החומרים שלקחנו ממנו ולהפחית את כמויות האשפה הביתית בכ- 50%. זה קל, זה סביבתי וזה פועל. לפניכם "מתכון לקומפוסט" שניתן לממש בבית, בבניין המשותף או במתנ"ס. רעיון נחמד הוא להתחיל ולהכין את הקומפוסט בט"ו בשבט, ואז לקראת חגיגת הביכורים יש לנו "ביכורי אדמה " אמיתיים אדמה חומה, דשנה וריחנית. 37
איך עושים קומפוסט? יש להפריד במטבח בין האשפה האורגנית והבלתי אורגנית. הדרך הפשוטה ביותר היא להניח ליד הכיור פח קטן או קערה גדולה, שבהם שומרים את שאריות המזון. את הקומפוסט מכינים בתוך קומפוסטר מכשיר דמוי פח זבל גדול, שניתן לרכוש ממגוון חברות באינטרנט ובמחיר מוזל מהרשויות המקומיות. בעלי חצר יכולים לוותר על הקומפוסטר ולהסתפק בחפירת בור גדול, או פשוט "לייצר" את הקומפוסט בערימה. את הקומפוסטר או הבור יש למקם במקום מוצל ונוח לגישה, ולערום לידו גזם גינה. כאשר מצטברת ערימה נאה של שאריות מזון, יש לפזר מעליה גזם גינה יבש. שלב זה חשוב למניעת ריחות לא נעימים ולהרחקת בעלי חיים בלתי רצויים. את ערימת הקומפוסט ניתן להזין בחומרים רבים מן הבית ומן הגינה. מותר להכניס: קליפות ביצים, קליפות אגוזים, גרעינים וגלעינים, קליפות ירקות ופירות, לחם יבש, משקע קפה, תבשילים שונים. חומרים יבשים: דשא קצור, זרדים, עלים מהעץ, כל עלי השלכת או גזם דק מהגינה, אפר, נסורת, קרעי ניר וקרטון קטנים ואף ניירות ועיתונים. אסור להכניס: חלבון מן החי, ביצים, דגים, בשר מכל הסוגים, מחטי עץ אורן בכמות מוגבלת, שומנים (מתפרקים לאט מאוד). רצוי לא להכניס חומרי הדברה, כיוון שחומרים אלו פוגעים בחיידקים ובשילשולים המפרקים את הזבל. לא להכניס גזם, שרוסס בחומרי הדברה. מה זה "מסיבת קומפוסט"? "מסיבת קומפוסט" הינה הדרך להתחיל מהלך של קומפוסט במתנ"ס, בגינה הקהילתית או בחצר הבית המשותף. כל מה שצריך בשביל המסיבה הוא מקום מוצל ופנוי. אז מה עושים? מזמינים את השותפים שלכם לקומפוסטר. שימו לב: המסיבה יכולה לעזור לכם להגדיל את מעגל השותפים ולרתום אנשים חדשים לעשייה הסביבתית. מבקשים מאורחי "מסיבת הקומפוסט" להביא א תם מהבית זבל אורגני. בגינה חופרים ביחד את בור הקומפוסט, בבית חונכים את הקומפוסטר ומזכים את המגיעים בזכות ה"הטמנה הראשונה". אפשר להעשיר את המסיבה בהזמנת הרצאה על הדרכים לתפעל ערמת קומפוסט, בפיקניק או בכל דרך אחרת. לליווי המהלך אתם מוזמנים לפנות ל"עץ בעיר" שטבעו את המושג "מסיבת קומפוסט" והם ישמחו לייעץ לכם. כתובתם: tree@citytree.net מומלץ לחתוך או לתלוש את חומרי הגלם לפיסות קטנות ככל האפשר, מה שיבטיח קצב הבשלה מהיר של הקומפוסט. מומלץ לפטם את הקומפוסטר בכמויות שוות של חומר יבש ורטוב לסירוגין. כדאי למלא את תחתית המיכל בחומר גס (גזם עץ, שק), שיתפרק לאט ויאפשר ניקוז טוב ואוורור הערימה מלמטה. על מנת להרחיק בעלי חיים, רצוי לטמון את שאריות המזון במרכז המיכל ולכסות אותו במכסה או בשק יוטה במקרה של בור וערימה. 38
במקום סיכום בזמן המים, בזמן הצמיחה ובזמן הביכורים ישנם דברים רבים שהזמן מיטיב איתם אם רק נדע להגן עליהם ולדאוג להמשך קיומם; אם רק נעצור לרגע ממרוץ החיים - נטיב עם עצמנו, עם משפחתנו ועם הסביבה הקרובה וזו הרחוקה. אנו, ב"טבע עברי", במתנ"ס קריית טבעון ובמחלקה להתחדשות יהודית בקהילה בחברה למתנ"סים, מקווים כי חוברת זו תסייע לכולנו כדי שנדע להזדהות עם הסביבה ועם המקורות היהודיים שלנו ולהיות כמותם בצמיחה, בהתחדשות ובתרומה לתיקונו של העולם. 39