סוכה על הטנק לפי יפרח חביב ערב מלחמת יום הכיפורים היינו עם הטנק שלנו במוצב רחוק. דרך המשקפת ראינו את מאות הטנקים הסוריים. היו אלה עשרת הימים הנוראים ביותר בחיי ובחיי כל החיילים במוצב. אך לסעדייה היו אלה ''עשרת ימי תשובה'', כל בוקר היה פותח את סדור התפילה ומתפלל בדבקות. הוא לא שם לב לפעילות של הסורים מסביב. כולנו - כל אנשי המוצב - היינו במתח רב ובפחד. רק סעדייה בשלו: ממשיך להתפלל ולעמוד כל בוקר אל מול מרחבי הגולן בתפילין של ראש ובתפילין של יד, ולבקש סליחה מיושב מרום. ערב יום הכיפורים. אפשר היה לחתוך את האוויר מרוב מתח. נתתי פקודה להכין את הטנקים. שלחתי שאלה למפקד שלי : - מה יהיה? והוא שלח תשובה : - יהיה בסדר. רק פקח עיניים. ''כל נדרי,'' התפילה היהודית הנצחית נשמעה מפיו של סעדייה. חברים רבים הצטרפו אליו. כאשר נגמרה התפילה, פתח סעדייה את פיו ואמר: - חברה, אלפי שנים אנחנו מתפללים את ''כל נדרי'', אלפי שנים האוייבים שלנו עומדים עלינו לכלותינו, כמו היום פה ברמת הגולן, אבל הקדוש-ברוך-הוא מקבל את תפילותינו ומצילינו מידם. שתקנו, הרגשנו כל-כך קטנים מול סעדייה. אנחנו סמכנו על הטנקים שלנו, על הצבא, אך לסעדייה היה עוד משהו, אמונה חזקה מכל. סעדייה המשיך - חברה, תמיד היינו מעטים מול רבים, ותמיד הקדוש-ברוך-הוא הציל אותנו מידם... נגשתי אל סעדייה, נתתי לו את ידי ואמרתי לו: - תודה לך, תודה, תודה! - התרגשתי. ולמחורת... מבול של פגזים... היינו בגיהנום. כשנפצעו חברים ולא יכולנו לעמוד עוד נתתי את הפקודה לסגת בחושך. את הפצועים שמנו בשני הטנקים שנשארו לנו ויצאנו לדרך... סעדייה שהיה לידי, המשיך לומר את תפילת יום הכיפורים. וחם היה לי על הלב. והוא אמר לי: יהיה טוב, תראה עוד נשב בסוכת שלום ברמת הגולן. אתם עוד תראו: נצח ישראל לא ישקר! קיבלנו פקודה להחזיק מעמד עד שתגיע התגבורת. הסורים עלו עלינו שוב ושוב. עם מעט טנקים ירינו ופגענו בעשרות טנקים סוריים. ההתקפה נעצרה! ביום רביעי, בערב סוכות הגיעה התגבורת. הפקודה הייתה: - פותחים במתקפה! סעדייה פנה אליי בחיוך: - אתה רואה, אמרתי לך. עכשיו ערב סוכות. אני מקים סוכה על הטנק - ואנחנו הולכים קדימה. הסוכה תשמור עלינו. אתה רואה? אין פגיעות בטנק שלנו. ארז, בן הקיבוץ בנגב, שאל אותו: - מאין תקח מה שצריך לסוכה? הוא הלך מסביב, לקח קרשים וענפים פה ושם, ושם על הסוכה והייתה לנו סוכה לתפארת. ובערב, כאשר נשמעו פגזים מסביב, נשמעה תפילתו של סעדייה": ''פרוש עלינו סוכת שלומך על הטנק הזה, ועל כל הטנקים, ועל כל עם ישראל, לנצחון ישראל ולתבוסת האוייב!'' כאשר גמר את התפילה התחילה ההתקפה. כל חג הסוכות התקפנו את הכוח הסורי וכבשנו את השטח חזרה. והטנק היה לנו לסוכה ניידת. כך חגגתי את חג הסוכות תשל''ד (1973).
ס כּה על ה טּ נק ל פי י פ רח ח ביב ע רב מ ל ח מת יוֹם ה כּפּ וּ רים ה יינוּ עם ה טּ נק שׁ לּנוּ בּ מ צּב רחוֹק. דּ ר ך ה מּ שׁ ק פת ר אינוּ את מאוֹת ה טּ נ קים הסּ וּ ר יּים. היוּ א לּה ע שׂ רת ה יּ מים הנּוֹ ר אים בּיוֹ תר בּ ח יּי וּ ב ח יּי כּל ה ח יּ לים בּ מּ צּב. א ך ל ס ע ד יה היוּ א לּה '' ע שׂ רת י מי תּשׁוּ בה'', כּל בּוֹ קר ה יה פּוֹ ת ח את סדּוּר ה תּ פ לּה וּ מ ת פּ לּל בּ ד בקוּת. הוּא ל א שׂם לב ל פּ עילוּת שׁל הסּ וּ רים מ סּ ביב. כּ לּנוּ - כּל א נ שׁי ה מּ צּב - ה יינוּ בּ מ תח רב וּ ב פ חד. רק סעדייה בּ שׁלּוֹ: מ מ שׁי ך ל ה ת פּ לּל ו ל ע מד כּל בּ קר אל מוּל מ ר ח בי הגּוֹ לן בּ תּ פ לּין שׁל ר אשׁ וּ ב ת פ לּין שׁל יד, וּ ל ב קּשׁ ס לי חה מיּוֹ שׁב מרוֹם. ע רב יוֹם ה כּפּ וּ רים. א פ שׁר ה יה ל חתּ ך את ה א ויר מר ב מ תח. נ ת תּי פּקוּ דה ל ה כין את ה טּ נ קים. שׁ ל ח תּי שׁ א לה ל מּ פ קּד שׁ לּי : - מה י ה יה? והוּא שׁ לח תּשׁוּ בה : - י ה יה בּ ס דר. רק פּ קח עי נ ים. '' כּל נ ד רי,'' ה תּ פ לּה ה יּה וּ דית ה נּ צ חית נ שׁ מ עה מ פּיו שׁל סעדייה. ח ב רים ר בּים ה צ ט רפוּ א ליו. כּ א שׁר נ ג מ רה ה תּ פ לּה, פּ תח סעדייה את פּיו ו א מר: - ח ב רה, א ל פי שׁ נים א נ חנוּ מ ת פּ לּ לים את '' כּל נ ד רי'', א ל פי שׁ נים הא וֹ י בים שׁ לּנוּ עוֹ מ דים ע לינוּ ל כלּוֹ תינוּ, כּמוֹ היּוֹם פּה בּ ר מת הגּוֹ לן, א בל ה קּדוֹשׁ- בּרוּ ך-הוּא מ ק בּל את תּ פלּוֹ תינוּ וּ מ צּי לינוּ מ יּ דם. שׁ ת קנוּ, ה ר גּ שׁנוּ כּל- כּ ך ק ט נּים מוּל סעדייה. א נ חנוּ ס מ כנוּ על ה טּ נ קים שׁ לּנוּ, על ה צּ בא, א ך לסעדייה ה יה עוֹד מ שּׁהוּ, אמ וּ נה ח ז קה מ כּל. סעדייה ה מ שׁי ך - ח ב רה, תּ מיד ה יינוּ מ ע טּים מוּל ר בּים, ו ת מיד ה קּדוֹשׁ- בּרוּ ך-הוּא ה צּיל אוֹ תנוּ מ יּ דם... נ גּ שׁ תּי אל סעדייה, נ ת תּי לוֹ את י די ו א מ ר תּי לוֹ: - תּוֹ דה ל ך, תּוֹ דה, תּוֹ דה! - ה ת ר גּ שׁ תּי. וּ ל מ ח רת... מבּוּל שׁל פּ ג זים... ה יינוּ בּ גּי ה נּם. כּ שׁ נּ פ צעוּ ח ב רים ול א יכ לנוּ ל עמ ד עוֹד נ ת תּי את ה פּ ק דּה ל ס גת בּח שׁ ך. את ה פּצוּ עים שׂ מנוּ בּ שׁ ני ה טּ נ קים שׁ נּ שׁ ארוּ לנוּ ו י צאנוּ ל דּ ר ך... סעדייה שׁ ה יה ל י די, ה מ שׁי ך לוֹ מר את תּ פ לּת יוֹם ה כּפּ וּ רים. ו חם
ה יה לי על ה לּב. והוּא א מר לי: י ה יה טוֹב, תּ ר אה עוֹד נ שׁב בּ ס כּת שׁלוֹם בּ ר מת הגּוֹ לן. א תּם עוֹד תּ ראוּ: נ צח י שׂ ר אל ל א י שׁ קּר! ק בּ לנוּ פּ ק דּה ל ה ח זיק מ ע מד עד שׁ תּ גּי ע ה תּ ג בּ רת. הסּ וּ רים עלוּ ע לינוּ שׁוּב ושׁוּב. עם מ עט ט נ קים י רינוּ וּ פ ג ענוּ בּ ע שׂרוֹת ט נ קים ס וּ ר יּים. ה ה ת ק פה נ ע צ רה! בּיוֹם ר בי עי, בּ ע רב סכּוֹת ה גּי עה ה תּ ג בּ רת. ה פּ ק דּה ה י תה: - פּוֹ ת חים בּ ה ת ק פה! סעדייה פּ נה א לי בּ חיּוּ ך: - א תּה רוֹ אה, א מ ר תּי ל ך. ע כ שׁו ע רב סכּוֹת. א ני מ קים ס כּה על ה טּ נק - ו א נ חנוּ הוֹ ל כים ק די מה. ה סּ כּה תּ שׁמ ר ע לינוּ. א תּה רוֹ אה? אין פּ גיעוֹת בּ טּ נק שׁ לּנוּ. א רז, בּן ה קּבּוּץ בּ נּ גב, שׁ אל אוֹתוֹ: - מ א ין תּ קּח מה שׁ צּ רי ך ל סּ כּה? הוּא ה ל ך מ סּ ביב, ל קח ק ר שׁים ו ע נ פים פּה ו שׁם, ו שׂם על ה סּ כּה ו ה י תה לנוּ ס כּה ל תּ פ א רת. וּ ב ע רב, כּ א שׁר נ שׁ מעוּ פּ ג זים מ סּ ביב, נ שׁ מ עה תּ פ לּתוֹ שׁל סעדייה": '' פּרושׂ ע לינוּ ס כּת שׁלוֹ מ ך על ה טּ נק ה זּה, ו על כּל ה טּ נ קים, ו על כּל עם י שׂ ר אל, ל נ צחוֹן י שׂ ר אל וּ ל תבוּ סת הא וֹ יב!'' כּ א שׁר גּ מר את ה תּ פ לּה ה ת חי לה ה ה ת ק פה. כּל חג ה סּכּוֹת ה ת ק פנוּ את הכּוֹ ח הסּ וּ רי ו כ ב שׁנוּ את ה שּׁ טח ח ז רה. ו ה טּ נק ה יה לנוּ ל ס כּה נ יּ דת. כּ ך ח ג ג תּי את חג ה סּכּוֹת תשל''ד (1973).
שאלות 1. המספר אומר: ''היו אלה הימים הנוראים ביותר בחיי'' על אילו ימים הוא מדבר? 2. מדוע היו הימים כל-כך נוראים? 3. השווה בין התנהגות החיילים להתנהגות סעדייה. 4. מה אומר סעדייה (במילים שלך) לחיילים אחרי התפילה? 5. מהו ה''עוד משהו'' שהיה לסעדייה? 6. על מה מודה מפקד המוצב לסעדייה? 7. מה במעשים של סעדייה הביא כוח וחיזוק לחיילים? 8. מה ידוע לך על מלחמת ''יום הכיפורים''? 9. למה הגולן חשוב למדינת ישראל? 10. מה ידוע לך על חג הסוכות?
אוצר מילים veille, au soir de / de ערב fortin, position militaire מוצב par, via דרך paire de jumelle משקפת Les jours redoutables ימים נוראים 10 jours de pénitence עשרת ימי תשובה livre de prières סידור avec ferveur בדבקות tension מתח peur פחד égal à lui même בּ שׁלּוֹ face מול l'étendu du Golan מרחבי הגולן D... יושב מרום D... הקדוש ברוך הוא couper לחתוך air אוויר ordre פקודה préparer להכין commandant, supérieur מפקד tout ira bien יהיה בסדר ouvres les yeux פקח עיניים eternel נצחי se joindre à להצטרף אל, הצטרפו ennemi אוייב compter sur לסמוך על, סמכנו על déluge מבול obus פגזים
malgré êre blessé le lendemain se retirer obscurité blessé tenir le coup attaque s'arrêter, être arrêté renfort dommage, coup, préjudice gloire victoire défaite attaquer conquérir terrain, territoire en retour, à nouveau célébrer למרות להיפצע, נפצע למחורת לסגת חושך פצוע, פצועים להחזיק מעמד התקפה להיעצר, נעצרה תגבורת פגיעה, פגיעות תפארת נצחון תבוסה להתקיף, התקפנו לכבוש, כבשנו שטח חזרה, בחזרה לחגוג, חגגתי Termes militaires מוּנחים צבאיים Verbes פעלים sécurité ביטחוֹן combattre להילחם frontière גבוּל reculer להיסוג cessez-le-feu הפסקת אש être arrêté להיעצר démineurs חבּלנים être touché להיפגע front חזית bombarder להפגיז את terroriste מחבּל bombarder להפציץ את armée de réserve מילוּאים attaquer להתקיף את abri מקלט riposter להשיב אש tension מתיחוּת tirer לירות ל... אל... conflit סיכסוּך toucher לפגוע ב... arrière עו רף libérer לשחרר את
Conjugaison du verbe "être" ל הי וֹת - ה.י.ה - פעל / בודדות Attention! Au présent le verbe être n'est pas utilisé impératif futur passé présent pronoms א ה יה ה יי תי ה וֹ וה א ני ה וֹ וה ה יה תּ ה יה ה יי ת הווה א תּה ה יי תּ ה יי ה יית הווה א תּ י ה יה ה יה* הווה הוּא תּ ה יה ה י תה הווה היא נ ה יה ה יינוּ ה וֹ וים א נ חנוּ ה ווֹת היוּ תּ היוּ ה יי תם הווים א תּם היוּ תּ היוּ ה יי תן הוות א תּן י היוּ היוּ הווים הם י היוּ היוּ הוות הן ל... *En rouge, les formes utilisées pour exprimer le verbe "avoir" avec le והוּא ה יה והוּא ה וה והוּא י ה יה בּ ת פ א רה Et Il Etait et Il Est et Il Sera avec Gloire. (Adon Olam - Prière)
Le verbe "être" dans tous ses états 1 ) Le verbe "être" sert également à traduire les verbes : se produire, exister, se trouver... Exemples : ל פ ני ה ר בּה שׁ נים היוּ בּ תּים י פים וּ ל ב נים בּ תל- א ביב, היּוֹם כּ בר אין. Il y a longtemps, il y avait (existait) de belles maisons blanches à Tel-Aviv, aujourd'hui, il n'y en a plus. ה סּ פר ה יה על ה שּׁ ל חן, איפ ה הוּא ע כ שׁו? Le livre était (se trouvait) sur la table, où est-il maintenant? ה י תה תּא וּ נה ק שׁה בּצּ מת, גּם ע כ שׁו ישׁ כּחוֹת מ שׁ ט רה ר בּים. Il y a eu (il s'est produit) un accident grave au carrefour, maintenant encore, il y a de nombreuses forces de police. 2 ) Le verbe "être" pour exprimer le conditionnel irréel : לוּ ל מ ד תּם ה יי תם מ צ לי חים. Si vous aviez étudié vous auriez réussi לוּ י ד ע תּי ל א ה יי תי בּא. Si j'avais su je ne serais pas venu 3 ) Le verbe "être" pour exprimer la politesse : ה יי תי רוֹ צה ל ד עת מה ה שּׁ עה. J'aimerais savoir l'heure qu'il est 4 ) Le verbe "être" pour exprimer le l'habitude. ה יינוּ הוֹ ל כים יוֹ מיוֹם ל יּם. Nous allions tous les jours à la mer 4 ) Le verbe "être" pour exprimer le duratif. ה יי תי גּר אז בּ פּ ריס. J'habitais alors à Paris
Le verbe "être" pour exprimer "avoir" Au présent : ATTENTION - Le verbe AVOIR n'existe pas en hébreu ל et la préposition י Pour exprimer la possession, on utilise la particule suivie du nom du possesseur. Roni a de gentils frères. Les élèves ont de nouveaux livres. י שׁ לר וֹ ני א חים נ ח מ דים. יש ל תּ ל מי דים ס פ רים ח ד שׁים. La préposition ל introduit le nom qui en français serait le sujet du verbe AVOIR. Pour exprimer la négation (ne pas avoir) on utilise אין de la même manière Les élèves n'ont pas beaucoup de cours. Sarah n'a pas beaucoup d'amies. אין ל תּ ל מי דים ה ר בּה שׁע וּ רים. אין ל שׂ רה ה ר בּה ח ב רים. Au passé : On utilise au passé le verbe ל היו ת au passé et la préposition ל suivie du possesseur. Le verbe s'accorde avec l'objet possédé! David avait beaucoup d'amis. Les élèves avaient un livre interressant. היוּ ל ד וד ה ר בּה ח ב רים. ה יה ל תּ ל מי דים ס פר מ ע נ ין. ל א היוּ ל תּ ל מי דים ה ר בּה ס פ רים.
Les élèves n'avaient pas beaucoup de livres. Au futur : On utilise comme au passé le verbe ל היו ת et la préposition ל suivie du possesseur. Le verbe s'accorde avec l'objet possédé! David aura beaucoup d'amis. Les élèves auront un livre interressant. Les élèves n'auront pas beaucoup de livres. י היוּ ל ד וד ה ר בּה ח ב רים. י ה יה ל תּ ל מי דים ס פר מ ע נ ין. ל א י היוּ ל תּ ל מי דים ה ר בּה ס פ רים. Exercices : 1 ) Mettre ces phrases au passé. 1. תהיה לו תקווה. 2. הם יהיו שמחים לשמוע. 3. את תהיי גאה בי. 4. מתי יהיה שלום בארץ? 5. אנחנו נהיה שמחים לבוא. 1 ) Mettre ces phrases au futur. 1. לסעדייה הייתה אמונה חזקה. 2. הימים היו קשים. 3. היינו בגולן בחג הסוכות. 4. את היית בסוכה היום? 5. עם ישראל היה מאוחד.