"אור חדש על ציון תאיר.." עלון לבוגרי ישיבת "בית אורות" מאמרים ליום העצמאות ויום ירושלים התש"ע 2 גיליון מס' שלמה גלר סטודנט במכללת "אריאל" עצמאותנו? את כיצד לחגוג ברצוני לעסוק בדרך חגיגת עצמאותנו מתוך תגובה למה ששמעתי היום בתוכניתו של הרב אברהם יוסף. אינני מצטט את דבריו אלא אביא מזכרוני הדברים (ניתן וכדאי להאזין לתוכניתו המלאה באתר התחנה). ע"כ אם אטעה בציטוט, הטעות שלי ולא שלו. הרב, במהלך תוכניתו, החל לעסוק בשאלה כיצד יש לחגוג את "חג העצמאות", כך לשונו, והדגיש שאין זה יום העצמאות אלא חג העצמאות. הוא הדגיש שיום זה חשוב ועלינו לקים יום זה, אך יצא נגד הדרך המקובלת. לא לעשות בר-בי-קיו אלא בר-בי-רב, כלשונו. דהינו, ללכת וללמוד במשך כל היום תורה, אם לבד או ע"י הכנסים הרבים שיש. משום שאם אנו חפצים בגאולה, ויום זה מסמל זאת, עלינו לעסוק בתורה שהרי ע"י לימודה נגאל. ואילו לעשות מנגל לא יקדם את הגאולה. עוד הוסיף שאין ענין לשיר ההימנון או להניף הדגל וכדומה. את הפעולות האלו שהחילונים עושים אנו לא צריכים לעשות, אלא עלינו לעסוק בלימוד תורה. עד כאן עיקר דבריו. אדגיש, שאין אני בר הכי לחלוק על דבריו בשאר עניני הלכה, על אף שיש לי שאלות על פסיקותיו. אך אני רואה את עצמי בר הכי לחלוק עליו בתחום צורת המדינה. משום שאני עוסק בכך תדיר, ועוד גדלתי בין ברכי חכמים בישיבתנו, בה עסקנו רבות בצורת מדינתנו ובדרך תיקונה וטכסיסיה, שיטת הממשל ואופן הנהגתה. עסקנו בזה מכל הצדדים, הן בעיון התורני והן בהבנת מקומו הרוחני של עמנו. ע"כ אשתדל לענות לו מתוך אהבת ה' וישראל עמו, ולא מכעס, ויהי ה' עמדי. תחילה אברר כיצד עלינו להביט על מדינתנו, מה תפקידה ותקותי שמתוך כך תענינה השאלות. מדינתנו אינה דבר משני, מקום מקלט גופני או רוחני, או בסיס לנוחות קיום המצוות. אין תפקידה להיות מקום בטוח ליהודי העולם. את הבטחון עליה לתת כדבר משני, אך העיקר הוא שתפקיד "מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד"(אורות, אורות ישראל ו, ז). הממלכה היא לכתחילה ככתוב: "ו ע תּ ה א ם-שׁ מוֹע תּ שׁ מ עוּ בּ ק ל י וּשׁ מ ר תּ ם א ת-בּ ר ית י ו ה י ית ם ל י ס ג לּ ה מ כּ ל- ה ע מּ ים כּ י-ל י כּ ל-ה אָר ץ: ו אַתּ ם תּ ה יוּ-ל י מ מ ל כ ת כּ ה נ ים ו גוֹי ק דוֹשׁ..."(שמות יט). צווינו להקים ממלכה: " ו אָמ ר תּ אָשׂ ימ ה ע ל י מ ל ך כּ כ ל-ה גּוֹי ם א שׁ ר ס ב יב ת י: שׂוֹם תּ שׂ ים ע ל יך מ ל ך א שׁ ר י ב ח ר י הו ה א ל ה יך בּוֹ"(דברים יז).
ומסביר הרמב"ן על אתר: "ואמרת אשימה עלי מלך. על דעת רבותינו (ספרי ראה סז, סנהדרין כ:) כמו ואמור אשימה עלי מלך, והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון ועשית מעקה לגגך (להלן כב ח), וזולתם. עלינו הלוים ואל השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים הכהנים לפני שיבואו מצוה והזכיר "ואמרת", כי מלך:". וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמותיהם א, א). למדנו שרצון ה' להקים ממלכה, שע"י ממלכה זו יתקדש שמו בעולם. מכאן נענות שאלותינו: יש לחגוג עצמאותנו? כיצד א. היות ובהקמת המדינה כינונה והמשכת קיומה, מתקימת מצוה של הקמת שלטון ישראל בארצנו, ואין זה משנה מהי שיטת הממשל ומי מנהיג, עלינו בודאי לשמוח על כך ולברך ברכת השמחה ולהלל לה' על שמביאנו לידי קיום מצוה זו. ועוד, עלינו לשמוח שזכינו לכך שסוף סוף יש לנו מדינה שלנו, ככל העמים, שאין אנו תלויים בהם אלא אנו עצמאיים, בעלי החלטה, בעלי צבא, מערכות משפט, חינוך, בריאות, כלכלה ועוד. בגלות אין לנו כל זאת. ע"כ ודאי וודאי שראוי לנו לשמוח ולקבוע על זה יום טוב במאכל, משקה וכסות, הלל ושמחה. ממילא מובן שיש לקים סעודת מצוה, מלאה בכל טוב, ואין שמחה אלא בבשר ויין, ושיאמר בה שבח ה', בסיפור נסיו שעשה עמנו בימים ההם ובזמן הזה. וכן עלינו לדבר בה באהבת כל אחד ואחת מישראל,ללמד זכות על הכלל והיחיד ולהתמלא בגאות ה' על ישראל עמו. סעודה לבד ללא דברי תורה וסיפור חסד ה' עלינו אינה טובה ולא ראויה. לימוד תורה לבד אינו מספיק משום שלא מורגשת בו מספיק שמחת הטוב שעשה עמנו ה', שזכנו לשבת בארצנו בהשקט ושלוה, לאכול ולשתות מן הארץ הטובה וללמוד בה תורה בנחת. ועוד שבכל דבר הודאה (ברית, חתונה, הצלה, וכן בחגים, בעיקר בפסח) צווינו להודות ע"י סעודת מצוה. אז ודאי שמי שמכנה היום הקדוש הזה "חג", עליו לחגוג בהקרבת שלמי חגיגה, במאכל משקה וכסות. וכדומה)? סמל המנון, דגל, (דגל יש מקום לסממני מלכות האם ב. היות וחפץ ה' שיתקדש שמו ע"י מדינת ישראל יש לבנותה ולכוננה להיות לפחות ככל העמים אשר סביבותינו, כפי שלמד הרמב"ן שצווינו לומר: "אָשׂ ימ ה ע ל י מ ל ך כּ כ ל-ה גּוֹי ם א שׁ ר ס ב יב ת י". לא יתכן שמדינתנו תהיה נחשלת חינוכית, כלכלית, בטחונית וכו'. בודאי לא יתכן שמדינתנו תראה בזויה בעיני העמים. עלינו להגיע לידי כך שכשיראו הגוים את המדינה או מיצגיה יראו שה' עמנו. אם מדינתנו תראה מוזנחת, בזויה, חלשה או לא מסודרת הרי יתחלל שמו יתברך! שהרי בעיניהם אנו עמו והוא ע מנו. ואם אנו בזויים, הרי זה מעיד שה' לא כ"כ חזק ובעל יכולת, ח"ו. ממילא מתחלל שמו, ח"ו. וכן נאמר: "ו יּ בוֹא א ל-ה גּוֹי ם א שׁ ר-בּ אוּ שׁ ם ו י ח לּ לוּ א ת-שׁ ם ק ד שׁ י בּ א מ ר ל ה ם ע ם-ה' א לּ ה וּמ אַר צוֹ י צ אוּ"(יחזקאל לו). אם עם ה' אלה איך מארצו יצאו?! אלא שאין בכח ה' לגבור על אויבי ישראל, ח"ו, כך הם מבינים. ממילא למדנו שעלינו להיות בנויים בכל טכסיס ככל מדינה ומדינה. "למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, התרבות האנושית, "עם חכם ברום שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ונבון וגוי גדול", והאידיאה האלהית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה"(אורות, למהלך האידאות ב). והדבר נלמד בבירור מתורתנו הקדושה, שעסקה בשתי פרשות, במדבר ונשא, בצורת המחנה כך שיהיו איש על דגלו ומחנהו. הסדר והדגלים לא נשמרו רק במדבר אלא אף כשנכנסו לארץ. לכל שבט היה דגל משלו בצבעו. כל שבט היה מסודר ומאורגן כצבא. משום שכך ראויים להיות צבאות ה'. כך מתקדש שמו יתברך. לו דברים אלו היו מיותרים ורק לימוד התורה היה כל עניננו לא היינו מצווים להשקיע כ"כ הרבה זמן, מאמץ וכסף על צורת מחננו. ובודאי לא היתה התורה "מבזבזת" פסוקים רבים על כך.
וכן שלמה המלך לא היה משקיע כ"כ הרבה בדברים שאינם לבנין המקדש, לולא היה בזה קידוש ה'. ככתוב: ע מ ד מ שׁ ר ת יו וּמ א כ ל שׁ ל ח נוֹ וּמוֹשׁ ב ע ב ד יו- וּמ "ו תּ ר א מ ל כּ ת-שׁ ב א א ת כּ ל- ח כ מ ת שׁ ל מ ה ו ה בּ י ת א שׁ ר בּ נ ה: בּ ית י ע ל ה שׁ ר א ו ע ל תוֹ ק יו משׁ ל בּ שׁ יה ם וּ וּמ וּמ שׁ מ ע תּ י בּ אַר צ י ע ל-דּ ב ר יך ה' ו ל א-ה י ה ב הּ עוֹד רוּח : ו תּ אמ ר א ל-ה מּ ל ך א מ ת ה י ה ה דּ ב ר א שׁ ר ו ע ל-ח כ מ ת ך : ו ל א-ה א מ נ תּ י ל דּ ב ר ים ע ד א שׁ ר-בּ את י ו תּ ר א ינ ה ע ינ י ו ה נּ ה ל א-ה גּ ד-ל י ה ח צ י הוֹס פ תּ ח כ מ ה ו טוֹב א ל-ה שּׁ מוּע ה א שׁ ר שׁ מ ע תּ י: אַשׁ ר י א נ שׁ יך אַשׁ ר י ע ב ד יך א לּ ה ה ע מ ד ים ל פ נ יך תּ מ יד בּ רוּ ך א שׁ ר ח פ ץ בּ ך ל ת תּ ך ע ל-כּ סּ א י שׂ ר א ל בּ אַה ב ת ה' א ת-י שׂ ר א ל ל ע ל ם א ל ק ק ק ק יך ה' י י ה ה שּׁ מ ע ים א ת-ח כ מ ת ך : ו י שׂ ימ ך ל מ ל ך ל ע שׂוֹת מ שׁפּ ט וּצ ד ק ה:"(מלכים א, י). ונאמר: "ו יּ ג דּ ל ה מּ ל ך שׁ ל מ ה מ כּ ל מ ל כ י ה אָר ץ ל ע שׁ ר ו ח כ מ ה: ל שׁ מ ע א ת-ח כ מ תוֹ א שׁ ר-נ ת ן ה א ל קים בּ ל בּוֹ:"(דברי הימים ב, ט). והדברים ברורים. אסים בדברי רבותינו: ו כ ל מ ל כ י ה אָר ץ מ ב ק שׁ ים א ת-פּ נ י שׁ ל מ ה "אלהי אבי וארוממנהו. רבי שמעון בן אלעזר אומר כשישראל עושין רצונו של מקום מתגדל שמו בעולם שנאמר 'ויהי כשמוע כל מלכי האמורי'. וכן רחב הזונה אמר 'כי שמענו את אשר הוביש ה' וגו' ונשמע וימס לבבו'. ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום שמו מתחלל בעולם שנאמר 'ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו וגו' אבי אלהי לכן אמור לבית ישראל כה אמר אדני אלהים לא למענכם אני עושה וגו' וקדשתי את שמי הגדול'. שירה ושבח אלא על הנסים שעשית עמי לפניך אומר בלבד אני עמי על הנסים שעשית לא וארוממנהו אבותי ועושה עמי בכל דור ודור. אלהי אבי וארוממנהו:"(ילקוט שמעוני שמות טו). ועם (תגובה לדברי הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, ברדיו "קול חי") כפיר דאלעי אברך בישיבה 1 "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" - על חודש אייר המתחדש 2 חודש אייר הינו החודש הממצע בין חודש ניסן לחודש סיוון, בין יציאת מצרים לחג זמן מתן תורתנו. 3 חודש אייר במקורו הוא חודש של ימי חול המועד, חודש של ימים שמחים, של התעלות במדרגות הספירה לקראת מעמד קבלת התורה. בחודש זה זכינו למספר גילויים ושמחות : 1.לג' בעומר יום הילולא דרשב"י ולגילוי האור של ספר הזוהר. 2. יום העצמאות הכרזת המדינה. 3. יום ירושלים כיבוש ירושלים העתיקה והרחבת גבולות ארצנו. וניתן לראות קשר מאחד בין ימים אלו : בלג' בעומר אנו מעלים את חשיבותו של ספר הזוהר- המגלם בתוכו הרבה ביטוי לגלות השכינה וחלום הגאולה, תמונה של צער וגעגועים,של ייסורין ותקווה. מתגלים לפנינו בייחוד בספר הזוהר המלא וגדוש במאמרים על דבר מעלת ארץ ישראל וקדושתה. 1 2 אייר". 3 שיר השירים פרק ח',ז' כותב הגר"א על תיקוני הזוהר: " בגאולה האחרונה האהבה לא תפסוק ובשפע תמיד ". עיין בהרחבה בעניין בספר: "כי עין בעין יראו " שער יום העצמאות, מאמרו של הרב צב"י טאו "למהותו של חודש הרב חיים דוד הלוי בספרו מקור חיים השלם.
ו, בספר הזוהר פרשת ויחי כתוב: :בני ישמעאל יעכבון לבני ישראל לאתבא לדוכתייהו (לחזור למקומם)", וכדי להשתחרר מהגלות ) ע"י העיכובים) עלינו לכבוש את ארץ ישראל וליישבה. דלתתא". "אתערותא ובלשונו של ספר הזוהר דרושה התעוררות עצמית אותה "אתערותא דלתתא" 4 היא זאת שהניעה את גדולי המקובלים החל ברמב"ן ועד תלמידי הגר"א 5 והבעש"ט לעלות לארץ ישראל ולהתחיל לפעול ואת ההתחלה הזאת לא ניתן להפסיק. 6 מתוך גילוי זה הולכת ההיסתוריה ומתקדמת עד לימי הקמת המדינה ביום ה' באייר אותו יום של שבו 7 מופיעה רוח של גבורה לאזור אומץ ולהכריז על הקמת המדינה,מה שבגלוי- במציאות הנראית לעין לא בטוח שהיה יוצא לפועל לאור הנתונים של אז. והגאולה הולכת ומתקדמת ועולה עד מלחמת ששת הימים לכיבוש חלקים נרחבים כשבראשם זוכים אנו 8 להחזרת ירושלים של מטה לידינו. כמופיע ברב זצ"ל ' באורות, גאולתנו בדורות האחרונים יונקים את עוצמתם מתוך פנימיות התורה מהלך ארץ ישראל, פיסקה ב' על דבר הראיה המטושטשת את ארץ ישראל מחוסר עיסוק ברזי תורה. הרי כל ההגדרות של הרב זצ"ל כפי שמספר הרצ"יה כי כשיהיו בארץ ישראל 60 ריבוא זה סימן להמצאות בתוך תהליך הגאולה ואולי עוד לפני בשם שו"ת ישועות מלכו, הרב אליהו מגרייידיץ " כשיהיו ק"ל משפחות בארץ ישראל התחיל תהליך הגאולה". ודאי לנו שאמרות אלו לא באות כי אם מעיסוק לימודי בפנימיות התורה. מתוך ימים אלו שזכינו לתחילת הגילוי ע"י 'ספר הזוהר' וממנו ממשיכים עד לדורנו בגילוי ספר ה'אורות' מטה, נזכה לחזור כבראשונה לימים של שמחה בכל ימי הספירה ולגילוי של ירושלים של מעלה עם ירושלים של בחזרת כהונה,נבואה ומלכות. 4 5 6 7 8 "לפעול עם אל" כפי שמופיע הרבה בשיחות הרצי"ה (על פי מדרש רבה ויקרא). "ישראל תורה ציון"- הרב מימון פרק תשעה עשר על הקבלה,מקובלים וארץ ישראל. ומתחלת לפנינו", ההולכת הגאולה אורת התחייה, עמוד מז' : "מאמין העם כולו שאין גלות עוד אחרי למעוניינים לראות שפע של מקורות על הגאולה השלישית ותחיית האומה בכלל בפירוש הרב אבינר לספר אורות התחייה בנספחים בעמ' 473-478. ובספרים עצמם בהערות למטה. "לנתיבות ישראל" חלק א' הרצי"ה קוק במאמרו "לתוקף קדושת יום עצמאותינו" גם ב"אור לנתיבתי" עמ' צ-צא. בשיחות הרב צבי יהודה למועדים חלק ב' שיחה שניתנה בשנת תשכ"ז (מס' שבועות לפני מלחמת ששת הימים) ובספר "אור לנתיבתי" בחלק שמספר הרצי"ה על חלומו ביום שלפני כיבוש ירושלים עמ' שיח-שיט.
ד'' ". "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל.. המלצות לטיולים ליום העצמאות ובכלל... נחל שילה מסלול מסלול קצר של 3 קילו' ובסופו יש מעיין, המסלול יוצא מצ' שילה לכיוון מערב מתחברים לסימון ירוק והולכים בנחל עצמו, הנחל מלא רק בזמני גשם ושלג. אחרי שחוצים את הגדר השנייה של הכרמים יש מס' מפלים קטנים, הנחל מתחיל להיות מחורץ, בשלב שבו הנחל נפתח מחדש יש מצד שמאל(מערב) שביל עפר. עולים על השביל עד למעיין ''עין עז'' ע''ש הראל עז בן-נון הי, משם 500 מ' עד לצ' עלי. 02-9977170 **) צריך לתאם את המסלול עם מוקד בנימין **) המסלול מתאים למשפחות ובלי עגלות, רצוי להיות עם נשק בגבעת אחי'ה תצפית מצ' שילה נוסעים לכיוון ש. רחל עוברים את שבות יוצאים מהשער האחורי (לנסוע בזהירות בפיתולים) לאחר קילומטר יש פניה שמאלה לכיוון אחיה, בסוף העלייה יש פניה ימינה ולאחריה..יש כניסה לחניה בחצר של מש' שוקר, משם אפשר לראות את התצפית ולהתפעל מנופי ארצנו. ( הישיבה תושב שילה בוגר להלל מאיירס- תודה ). ומפורט מסודר מ מאוד טיולים, למסלולי כן ניתן להיכנס לאתר של קרן קיימת לישראל כמו (*
הודעות... הודעות... הודעות...הודעות...הודעות... 1. מזל טוב לרב חן ליום הולדתו ה- 40, נברכו שיזכה לאריכות ימים ולהעמיד תלמידים הרבה בדרך התורה הגואלת. 2. מזל טוב למוטי פוקס ורעייתו להולדת הבן "הראל דרור" שתזכו לגדלו לתורה לחופה ומעשים טובים. של בוגרי הישיבה, המידעון יכלול: שם מידעון 3 א. "יה אנו מעוניינים להוציא ומשפחה,כתובת,פלאפון /טלפון,דואר אלקטרוני ותחום השכלה /עיסוק. מטרת המידעון מעבר שמירת הקשר, הוא גם להוות מעין גוף יעוץ בין בוגרי הישיבה על פי תחומי השכלה או עיסוק,ואין ספק שעזרה בתחום מסוים יכולה לחסוך הרבה!! תגיע בנפרד הודעה זמן,כסף ופרוצדורות מיותרות. שימו לב!.4 נשמח לקבל מאמרים, רעיונות, הפעלות, השבועות חג לקראת העלון הבא יצא שירים, רעיונות לפינות נוספות ועוד... נא לשלוח עד ערב ר"ח סיוון ) יום חמישי ( 13/05/10 למייל : kfirde@gmail.com כט' אייר - יום העצמאות בישיבה: מסיבת.5 יום העצמאות מתקרב, והישיבה מזמינה את הבוגרים ומשפחותיהם לתפילת הודיה וארוחה חגיגית. ביום שני, ה' באייר,. 19.4 19:45 נתכנס לתפילה חגיגית בבית המדרש 20:30 ארוחה חגיגית ושיחה מפי אל"מ במיל' מוטי יוגב. על מנת שנוכל להיערך לבואכם, נא לאשר הגעה במייל עד יום רביעי ל' ניסן תש"ע (למניינם :14-4-10): bogrim.beitorot@gmail.com 6. עלה רעיון לפתוח פינה של "מחפשי עבודה" הדבר ייבדק,הודעה בדבר תשלח במייל. פרטים בגיליון הבא שיישלח לקראת חג השבועות. בברכת מועדים לשמחה ולגאולה שלימה.