DIUMENGE XVIII דּ ב ר י מ וֹס א שׁ ר ה י ה ב נּ ק ד ים מ תּ ק וֹ א שׁ ר ח ז ה ל י שׂ ר א ל 1 Am 1 בּ ימ י זּ יּ ה מ ל. י הוּד ה וּב ימ י י ר ב ם בּ ן יוֹא שׁ מ ל. י שׂ ר א ל שׁ נ ת י ם ל פ נ י ה ר שׁ ו יּ אמ ר י ה ו ה מ צּ יּ וֹן י שׁ א ג וּמ ירוּשׁ ל < י תּ ן קוֹל וֹ ו א ב לוּ נ א וֹת ה ר ים ו י ב שׁ ר אשׁ ה כּ ר מ ל פ כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י ד מּ שׂ ק ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל דּוּשׁ ם בּ ח ר צ וֹת ה בּ ר ז ל א ת ה גּ ל ד ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ ב ית ח ז א ל ו א כ ל ה א ר מ נ וֹת בּ ן ה ד ד ו שׁ ב ר תּ י בּ ר יN דּ מּ שׂ ק ו ה כ ר תּ י יוֹשׁ ב מ בּ ק ת א ו ן ו תוֹמ. שׁ ב ט מ בּ ית ד ן ו ג ל וּ ם א ר ם ק יר ה א מ ר י הו ה פ 6 כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י זּ ה ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל ה ג לוֹת ם גּ ל וּת שׁ ל מ ה ל ה ס גּ יר ל א ד וֹם ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ חוֹמ ת זּ ה ו א כ ל ה א ר מ נ ת יה ו ה כ ר תּ י יוֹשׁ ב מ א שׁ דּ וֹד ו תוֹמ. שׁ ב ט מ א שׁ ק ל וֹן ו ה שׁ יב וֹת י י ד י ל ק ר וֹן ו א ב דוּ שׁ א ר ית פּ ל שׁ תּ ים א מ ר א ד נ י י הו ה פ כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י צ ר ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל ה ס 1 גּ יר ם גּ ל וּת שׁ ל מ ה ל א ד וֹם ו ל א ז כ ר וּ בּ ר ית א ח ים ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ ח וֹמ ת צ ר ו א כ ל ה א ר מ נ ת יה פ 11 כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י א ד וֹם ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל ר ד פ וֹ ב ח ר ב א ח יו ו שׁ ח ת ר ח מ יו ו יּ ט ר ף ל ד א פּ וֹ ו ב ר ת וֹ שׁ מ ר ה 1 נ צ ח ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ ת ימ ן ו א כ ל ה א ר מ נ וֹת בּ צ ר ה פ 1 כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י ב נ י מּ וֹן ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל בּ ק ם ה ר וֹת ה גּ ל ד ל מ ן ה ר ח יב א ת גּ בוּל ם 1 ו ה צּ תּ י א שׁ בּ חוֹמ ת ר בּ ה ו א כ ל ה א ר מ נוֹת יה בּ ת רוּ ה בּ י וֹם מ ל ח מ ה בּ ס ר בּ י וֹם סוּפ ה ו ה ל. מ ל כּ ם בּ גּוֹל ה ה וּא ו שׂ ר יו י ח דּ ו א מ ר י הו ה פ 1 כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י מוֹא ב ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל שׂ ר פ וֹ צ מ וֹת מ ל. א ד וֹם ל שּׂ יד ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ מוֹא ב ו א כ ל ה 1
א ר מ נ וֹת ה קּ ר יּ וֹת וּמ ת בּ שׁ אוֹן מוֹא ב בּ ת רוּ ה בּ ק וֹל שׁוֹפ ר ו ה כ ר תּ י שׁוֹפ ט מ קּ ר בּ הּ ו כ ל שׂ ר יה א ה ר וֹג מּ וֹ א מ ר י הו ה פ * * * Comença la carta de Bernabé 1 1 Χαίρετε υἱοὶ καὶ θυγατέρες ἐν ὀνόματι κυρίου τοῦ ἀγαπήσαντος ἡμᾶς ἐν εἰρήνῃ Μεγάλων μὲν ὄντων καὶ πλουσίων τῶν τοῦ θεοῦ δικαιωμάτων εἰς ὑμᾶς ὑπέρ τι καὶ καθ ὑπερβολὴν ὑπερευφραίνομαι ἐπὶ τοῖς μακαρίοις καὶ ἐνδόξοις ὑμῶν πνεύμασιν οὕτως ἔμφυτον τῆς δωρεᾶς πνευματικῆς χάριν εἰλήφατε Διὸ καὶ μᾶλλον συγχαίρω ἐμαυτῷ ἐλπίζων σωθῆναι ὅτι ἀληθῶς βλέπω ἐν ὑμῖν ἐκκεχυμένον ἀπὸ τοῦ πλουσίου τῆς πηγῆς κυρίου πνεῦμα ἐφ ὑμᾶς Οὕτως με ἐξέπληξεν ἐπὶ ὑμῶν ἡ ἐμοὶ ἐπιποθήτη ὄψις ὑμῶν Πεπεισμένος οὖν τοῦτο καὶ συνειδὼς ἐμαυτῷ ὅτι ἐν ὑμῖν λαλήσας πολλὰ ἐπίσταμαι ὅτι ἐμοὶ συνώδευσεν ἐν ὁδῷ δικαιοσύνης κύριος καὶ πάντως εἰς τοῦτο κἀγὼ ἀναγκάζομαι ἀγαπᾶν ὑμᾶς ὑπὲρ τὴν ψυχήν μου ὅτι μεγάλη πίστις καὶ ἀγάπη ἐγκατοικεῖ ἐν ὑμῖν ἐπ ἐλπίδι ζωῆς αὐτοῦ Λογισάμενος οὖν τοῦτο ὅτι ἐὰν μελήσῃ μοι περὶ ὑμῶν τοῦ μέρος τι μεταδοῦναι ἀφ οὗ ἔλαβον ὅτι ἔσται μοι τοιούτοις πνεύμασιν ὑπηρετήσαντι εἰς μισθόν ἐσπούδασα κατὰ μικρὸν ὑμῖν πέμπειν ἵνα μετὰ τῆς πίστεως ὑμῶν τελείαν ἔχητε καὶ τὴν γνῶσιν 6 Τρία οὖν δόγματά ἐστιν κυρίου ζωῆς ἐλπίς ἀρχὴ καὶ τέλος πίστεως ἡμῶν καὶ δικαιοσύνη κρίσεως ἀρχὴ καὶ τέλος ἀγάπη εὐφροσύνης καὶ ἀγαλλιάσεως ἔργων ἐν δικαιοσύνῃ μαρτυρία Ἐγνώρισεν γὰρ ἡμῖν ὁ δεσπότης διὰ τῶν προφητῶν τὰ παρεληλυθότα καὶ τὰ ἐνεστῶτα καὶ τῶν μελλόντων δοὺς ἀπαρχὰς ἡμῖν γεύσεως Ὧν τὰ καθ ἕκαστα βλέποντες ἐνεργούμενα καθὼς ἐλάλησεν ὀφείλομεν πλουσιώτερον καὶ ὑψηλότερον προσάγειν τῷ φόβῳ αὐτοῦ Ἐγὼ δέ οὐχ ὡς διδάσκαλος ἀλλ ὡς εἷς ἐξ ὑμῶν ὑποδείξω ὀλίγα δι ὧν ἐν τοῖς παροῦσιν εὐφρανθήσεσθε 1 Ἡμερῶν οὖν οὐσῶν πονηρῶν καὶ αὐτοῦ τοῦ ἐνεργοῦντος ἔχοντος τὴν ἐξουσίαν ὀφείλομεν ἑαυτοῖς προσέχοντες ἐκζητεῖν τὰ
δικαιώματα κυρίου Τῆς οὖν πίστεως ἡμῶν εἰσὶν βοηθοὶ φόβος καὶ ὑπομονή τὰ δὲ συμμαχοῦντα ἡμῖν μακροθυμία καὶ ἐγκράτεια Τούτων οὖν μενόντων τὰ πρὸς κύριον ἁγνῶς συνευφραίνονται αὐτοῖς σοφία σύνεσις ἐπιστήμη γνῶσις Πεφανέρωκεν γὰρ ἡμῖν διὰ πάντων τῶν προφητῶν ὅτι οὔτε θυσιῶν οὔτε ὁλοκαυτωμάτων οὔτε προσφορῶν χρῄζει λέγων ὁτὲ μέν Τί μοι πλῆθος τῶν θυσιῶν ὑμῶν λέγει κύριος Πλήρης εἰμὶ ὁλοκαυτωμάτων κριῶν καὶ στέαρ ἀρνῶν καὶ αἷμα ταύρων καὶ τράγων οὐ βούλομαι οὐδ ἂν ἔρχησθε ὀφθῆναί μοι Τίς γὰρ ἐξεζήτησεν ταῦτα ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν Πατεῖν μου τὴν αὐλὴν οὐ προσθήσεσθε Ἐὰν φέρητε σεμίδαλιν μάταιον θυμίαμα βδέλυγμά μοί ἐστιν τὰς νεομηνίας ὑμῶν καὶ τὰ σάββατα οὐκ ἀνέχομαι DILLUNS XVIII Am כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י י הוּד ה ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל מ א ס ם א ת תּוֹר ת י הו ה ו ח קּ יו ל א שׁ מ רוּ ו יּ ת עוּם כּ ז ב יה ם א שׁ ר ה ל כ וּ א בוֹת ם א ח ר יה ם ו שׁ לּ ח תּ י א שׁ בּ יהוּד ה ו א כ ל ה א ר מ נ וֹת י רוּשׁ ל < פ 6 כּ ה א מ ר י הו ה ל שׁ Eשׁ ה פּ שׁ י י שׂ ר א ל ו ל א ר בּ ה ל א א שׁ יב נּוּ ל מ כ ר ם בּ כּ ס ף צ דּ יק ו א ב י וֹן בּ ב וּר נ ל י ם ה שּׁ א פ ים ל פ ר א ר ץ בּ ר אשׁ דּ לּ ים ו ד ר. נ ו ים י טּ וּ ו א ישׁ ו א ב יו י ל כוּ א ל ה נּ ר ה ל מ ן ח לּ ל א ת שׁ ם ק ד שׁ י ו ל בּ ג ד ים ח ב ל ים י טּ וּ א צ ל כּ ל מ ז בּ N ו י ין נוּשׁ ים י שׁ תּ וּ בּ ית א Eה יה ם ו א נ כ י ה שׁ מ ד תּ י א ת ה א מ ר י מ פּ נ יה ם א שׁ ר כּ ג ב הּ א ר ז ים גּ ב ה וֹ ו ח ס ן ה וּא כּ א לּוֹנ ים ו א שׁ מ יד פּ ר יוֹ מ מּ ל ו שׁ ר שׁ יו מ תּ ח ת ו א נ כ י ה ל ית י א ת כ ם מ א ר ץ מ צ ר י ם ו אוֹל. א ת כ ם בּ מּ ד בּ ר א ר בּ ים שׁ נ ה ל ר שׁ ת 11 א ת א ר ץ ה א מ ר י ו א ק ים מ בּ נ יכ ם ל נ ב יא ים וּמ בּ חוּר יכ ם ל נ ז ר ים ה א ף א ין ז את בּ נ י י שׂ ר א ל נ א ם י הו ה 1 ו תּ שׁ ק וּ א ת ה נּ ז ר ים י י ן ו ל ה נּ ב יא ים צ וּ ית ם ל אמ ר ל א תּ נּ ב א וּ 1 ה נּ ה א נ כ י מ יק תּ ח תּ יכ ם כּ א שׁ ר תּ יק ה ג ל ה ה מ ל א ה ל הּ מ יר 1 ו א ב ד
1 מ נוֹס מ קּ ל ו ח ז ק ל א י א מּ ץ כּ ח וֹ ו ג בּ וֹר ל א י מ לּ ט נ פ שׁ וֹ ו ת פ שׂ ה קּ שׁ ת 16 ל א י מ ד ו ק ל בּ ר ג ל יו ל א י מ לּ ט ו ר כ ב ה סּ וּס ל א י מ לּ ט נ פ שׁ וֹ ו א מּ יץ ל בּ וֹ בּ גּ בּוֹר ים ר וֹם י נ וּס בּ יּוֹם ה ה וּא נ א ם י הו ה פ * * * De la carta de Bernabé 6 Ταῦτα οὖν κατήργησεν ἵνα ὁ καινὸς νόμος τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ ἄνευ ζυγοῦ ἀνάγκης ὤν μὴ ἀνθρωποποίητον ἔχῃ τὴν προσφοράν Λέγει δὲ πάλιν πρὸς αὐτούς Μὴ ἐγὼ ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἐκπορευομένοις ἐκ γῆς Αἰγύπτου προσενέγκαι μοι ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας ἀλλ ἢ τοῦτο ἐνετειλάμην αὐτοῖς ἕκαστος ὑμῶν κατὰ τοῦ πλησίον ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ κακίαν μὴ μνησικακείτω καὶ ὅρκον ψευδῆ μὴ ἀγαπάτω Αἰσθάνεσθαι οὖν ὀφείλομεν μὴ ὄντες ἀσύνετοι τὴν γνώμην τῆς ἀγαθωσύνης τοῦ πατρὸς ἡμῶν ὅτι ἡμῖν λέγει θέλων ἡμᾶς μὴ ὁμοίως πλανωμένους ἐκείνοις ζητεῖν πῶς προσάγωμεν αὐτῷ Ἡμῖν οὖν οὕτως λέγει Θυσία τῷ θεῷ καρδία συντετριμμένη ὀσμὴ εὐωδίας τῷ κυρίῳ καρδία δοξάζουσα τὸν πεπλακότα αὐτήν Ἀκριβεύεσθαι οὖν ὀφείλομεν ἀδελφοί περὶ τῆς σωτηρίας ἡμῶν ἵνα μὴ ὁ πονηρὸς παρείσδυσιν πλάνης ποιήσας ἐν ἡμῖν ἐκσφενδονήσῃ ἡμᾶς ἀπὸ τῆς ζωῆς ἡμῶν 1 Λέγει οὖν πάλιν περὶ τούτων πρὸς αὐτούς Ἱνατί μοι νηστεύετε λέγει κύριος ὡς σήμερον ἀκουσθῆναι ἐν κραυγῇ τὴν φωνὴν ὑμῶν Οὐ ταύτην τὴν νηστείαν ἐξελεξάμην λέγει κύριος οὐκ ἄνθρωπον ταπεινοῦντα τὴν ψυχὴν αὐτοῦ Οὐδ ἂν κάμψητε ὡς κρίκον τὸν τράχηλον ὑμῶν καὶ σάκκον καὶ σποδὸν ἐνδύσησθε οὐδ οὕτως καλέσετε νηστείαν δεκτήν Πρὸς ἡμᾶς δὲ λέγει Ἰδοὺ αὕτη ἡ νηστεία ἣν ἐγὼ ἐξελεξάμην λέγει κύριος λύε πάντα σύνδεσμον ἀδικίας διάλυε στραγγαλιὰς βιαίων συναλλαγμάτων ἀπόστελλε τεθραυσμένους ἐν ἀφέσει καὶ πᾶσαν ἄδικον συγγραφὴν διάσπα Διάθρυπτε πεινῶσιν τὸν ἄρτον σου καὶ γυμνὸν ἐὰν ἴδῃς περίβαλε ἀστέγους εἴσαγε εἰς τὸν οἶκόν σου καὶ ἐὰν ἴδῃς ταπεινόν οὐχ ὑπερόψῃ αὐτόν οὐδὲ ἀπὸ τῶν οἰκείων τοῦ σπέρματός σου ( )
Ἵνα οὖν μὴ σχῇ παρείσδυσιν ὁ μέλας φύγωμεν ἀπὸ πάσης ματαιότητος μισήσωμεν τελείως τὰ ἔργα τῆς πονηρᾶς ὁδοῦ Μὴ καθ ἑαυτοὺς ἐνδύνοντες μονάζετε ὡς ἤδη δεδικαιωμένοι ἀλλ ἐπὶ τὸ αὐτὸ συνερχόμενοι συνζητεῖτε περὶ τοῦ κοινῇ συμφέροντος 11 Λέγει γὰρ ἡ γραφή Οὐαὶ οἱ συνετοὶ παρ ἑαυτοῖς καὶ ἐνώπιον αὐτῶν ἐπιστήμονες Γενώμεθα πνευματικοί γενώμεθα ναὸς τέλειος τῷ θεῷ Ἐφ ὅσον ἐστὶν ἐφ ἡμῖν μελετῶμεν τὸν φόβον τοῦ θεοῦ καὶ φυλάσσειν ἀγωνιζώμεθα τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἵνα ἐν τοῖς δικαιώμασιν αὐτοῦ εὐφρανθῶμεν 1 Ὁ κύριος ἀπροσωπολήπτως κρινεῖ τὸν κόσμον ἕκαστος καθὼς ἐποίησεν κομιεῖται ἐὰν ᾖ ἀγαθός ἡ δικαιοσύνη αὐτοῦ προηγήσεται αὐτοῦ ἐὰν ᾖ πονηρός ὁ μισθὸς τῆς πονηρίας ἔμπροσθεν αὐτοῦ 1 Προσέχωμεν μήποτε ἐπαναπαυόμενοι ὡς κλητοὶ ἐπικαθυπνώσωμεν ταῖς ἁμαρτίαις ἡμῶν καὶ ὁ πονηρὸς ἄρχων λαβὼν τὴν καθ ἡμῶν ἐξουσίαν ἀπώσηται ἡμᾶς ἀπὸ τῆς βασιλείας τοῦ κυρίου 1 Ἔτι δὲ κἀκεῖνο ἀδελφοί μου νοεῖτε ὅταν βλέπετε μετὰ τηλικαῦτα σημεῖα καὶ τέρατα γεγονότα ἐν τῷ Ἰσραήλ καὶ οὕτως ἐνκαταλελεῖφθαι αὐτούς προσέχωμεν μήποτε ὡς γέγραπται πολλοὶ κλητοί ὀλίγοι δὲ ἐκλεκτοὶ εὑρεθῶμεν DIMARTS XVIII כּ ה ה ר א נ י א ד נ י י הו ה ו ה נּ ה יוֹצ ר גּ ב י בּ ת ח לּ ת ל וֹת ה לּ ק שׁ 1 Am ו ה נּ ה ל ק שׁ א ח ר גּ זּ י ה מּ ל. ו ה י ה א ם כּ לּ ה ל א כוֹל א ת שׂ ב ה א ר ץ ו א מ ר א ד נ י י הו ה ס ל ח נ א מ י י ק וּם י ק ב כּ י ק ט ן ה וּא נ ח ם י הו ה ל ז את ל א ת ה י ה א מ ר י הו ה כּ ה ה ר א נ י א ד נ י י הו ה ו ה נּ ה ק ר א ל ר ב בּ א שׁ א ד נ י י הו ה ו תּ אכ ל א ת תּ ה וֹם ר בּ ה ו א כ ל ה א ת ה ח ל ק ו א מ ר א ד נ י י הו ה ח ד ל נ א מ י י ק וּם י ק ב כּ י ק ט ן ה וּא
6 6 נ ח ם י הו ה ל ז את גּ ם ה יא ל א ת ה י ה א מ ר א ד נ י י הו ה ס כּ ה ה ר א נ י ו ה נּ ה א ד נ י נ צּ ב ל חוֹמ ת א נ. וּב י ד וֹ א נ. ו יּ אמ ר י הו ה א ל י מ ה א תּ ה ר א ה מ וֹס ו א מ ר א נ. ו יּ אמ ר א ד נ י ה נ נ י שׂ ם א נ. בּ ק ר ב מּ י י שׂ ר א ל ל א אוֹס יף וֹד ב וֹר ל וֹ י שׂ ח ק וּמ ק דּ שׁ י י שׂ ר ו יּ שׁ ל א ל י ח ר בוּ ו ק מ תּ י ל בּ ית י ר ב ם בּ ח ר ב פ ח א מ צ י ה כּ ה ן בּ ית א ל א ל י ר ב ם מ ל. י שׂ ר א ל ל אמ ר ו נ שׁ מּוּ בּ מ וֹת ק שׁ ר ל יc מ וֹס בּ ק ר ב בּ ית י שׂ ר א ל ל א תוּכ ל ה א ר ץ ל ה כ יל 11 א ת כּ ל דּ ב ר יו כּ י כ ה א מ ר מ וֹס בּ ח ר ב י מ וּת י ר ב ם ו י שׂ ר א ל גּE ה י ג ל ה מ ל א ד מ ת וֹ ס 1 ו יּ אמ ר א מ צ י ה א ל מ וֹס 1 ח ז ה ל. בּ ר ח לc א ל א ר ץ י הוּד ה ו א כ ל שׁ ם ל ח ם ו שׁ ם תּ נּ ב א וּב י ת א ל ל א תוֹס יף וֹד ל ה נּ ב א כּ י מ ק דּ שׁ מ ל. ה וּא וּב ית מ מ ל כ ה ה וּא ס 1 ו יּ ן מוֹס ו יּ אמ ר א ל א מ צ י ה 1 ל א נ ב יא א נ כ י ו ל א ב ן נ ב יא א נ כ י כּ י בוֹ ק ר א נ כ י וּבוֹל ס שׁ ק מ ים ו יּ קּ ח נ י י הו ה מ א ח ר י ה צּ אן ו יּ אמ ר א ל י י הו ה ל. ה נּ ב א א ל מּ י י שׂ ר א ל 16 ו תּ ה שׁ מ ע דּ ב ר י הו ה א תּ ה א מ ר ל א ת נּ ב א ל י שׂ ר א ל ו ל א ת טּ יף 1 ל בּ ית י שׂ ח ק ל כ ן כּ ה א מ ר י הו ה א שׁ תּ c בּ יר תּ ז נ ה וּב נ יc וּב נ ת יc בּ ח ר ב י פּ לוּ ו א ד מ ת c בּ ח ב ל תּ ח לּ ק ו א תּ ה ל א ד מ ה ט מ א ה תּ מ וּת ו י שׂ ר א ל גּE ה י ג ל ה מ ל א ד מ ת וֹ ס * * *
De la carta de Bernabé 1 Εἰς τοῦτο γὰρ ὑπέμεινεν ὁ κύριος παραδοῦναι τὴν σάρκα εἰς καταφθοράν ἵνα τῇ ἀφέσει τῶν ἁμαρτιῶν ἁγνισθῶμεν ὅ ἐστιν ἐν τῷ ῥαντίσματι αὐτοῦ τοῦ αἵματος Γέγραπται γὰρ περὶ αὐτοῦ ἃ μὲν πρὸς τὸν Ἰσραήλ ἃ δὲ πρὸς ἡμᾶς λέγει δὲ οὕτως Ἐτραυματίσθη διὰ τὰς ἀνομίας ἡμῶν καὶ μεμαλάκισται διὰ τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν τῷ μώλωπι αὐτοῦ ἡμεῖς ἰάθημεν ὡς πρόβατον ἐπὶ σφαγὴν ἤχθη καὶ ὡς ἀμνὸς ἄφωνος ἐναντίον τοῦ κείραντος αὐτόν Οὐκοῦν ὑπερευχαριστεῖν ὀφείλομεν τῷ κυρίῳ ὅτι καὶ τὰ παρεληλυθότα ἡμῖν ἐγνώρισεν καὶ ἐν τοῖς ἐνεστῶσιν ἡμᾶς ἐσόφισεν καὶ εἰς τὰ μέλλοντα οὐκ ἐσμὲν ἀσύνετοι Λέγει δὲ ἡ γραφή Οὐκ ἀδίκως ἐκτείνεται δίκτυα πτερωτοῖς- τοῦτο λέγει ὅτι δικαίως ἀπολεῖται ἄνθρωπος ὃς ἔχων ὁδοῦ δικαιοσύνης γνῶσιν ἑαυτὸν εἰς ὁδὸν σκότους ἀποσυνέχει Ἔτι δὲ καὶ τοῦτο ἀδελφοί μου εἰ ὁ κύριος ὑπέμεινεν παθεῖν ὑπὲρ τῆς ψυχῆς ἡμῶν ὢν παντὸς τοῦ κόσμου κύριος ᾧ εἶπεν ὁ θεὸς ἀπὸ καταβολῆς κόσμου Ποιήσωμεν ἄνθρωπον κατ εἰκόνα καὶ καθ ὁμοίωσιν ἡμετέραν πῶς οὖν ὑπέμεινεν ὑπὸ χειρὸς ἀνθρώπων παθεῖν μάθετε 6 Οἱ προφῆται ἀπ αὐτοῦ ἔχοντες τὴν χάριν εἰς αὐτὸν ἐπροφήτευσαν αὐτὸς δέ ἵνα καταργήσῃ τὸν θάνατον καὶ τὴν ἐκ νεκρῶν ἀνάστασιν δείξῃ ὅτι ἐν σαρκὶ ἔδει αὐτὸν φανερωθῆναι ὑπέμεινεν ἵνα τοῖς πατράσιν τὴν ἐπαγγελίαν ἀποδῷ καὶ αὐτὸς ἑαυτῷ τὸν λαὸν τὸν καινὸν ἑτοιμάζων ἐπιδείξῃ ἐπὶ τῆς γῆς ὤν ὅτι τὴν ἀνάστασιν αὐτὸς ποιήσας κρινεῖ Πέρας γέ τοι διδάσκων τὸν Ἰσραὴλ καὶ τηλικαῦτα τέρατα καὶ σημεῖα ποιῶν οὐχ ὅτι ἐκήρυσσεν καὶ ὑπερηγάπησαν αὐτόν ( ) 6 11 Ἐπεὶ οὖν ἀνακαινίσας ἡμᾶς ἐν τῇ ἀφέσει τῶν ἁμαρτιῶν ἐποίησεν ἡμᾶς ἄλλον τύπον ὡς παιδίον ἔχειν τὴν ψυχήν ὡς ἂν δὴ ἀναπλάσσοντος αὐτοῦ ἡμᾶς 1 Λέγει γὰρ ἡ γραφὴ περὶ ἡμῶν ὡς λέγει τῷ υἱῷ Ποιήσωμεν κατ εἰκόνα καὶ καθ ὁμοίωσιν ἡμῶν τὸν ἄνθρωπον καὶ ἀρχέτωσαν τῶν θηρίων τῆς γῆς καὶ τῶν πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῶν ἰχθύων τῆς θαλάσσης Καὶ εἶπεν κύριος ἰδὼν τὸ
καλὸν πλάσμα ἡμῶν Αὐξάνεσθε καὶ πληθύνεσθε καὶ πληρώσατε τὴν γῆν Ταῦτα πρὸς τὸν υἱόν 1 Πάλιν σοι ἐπιδείξω πῶς πρὸς ἡμᾶς λέγει δευτέραν πλάσιν ἐπ ἐσχάτων ἐποίησεν Λέγει δὲ κύριος Ἰδού ποιῶ τὰ ἔσχατα ὡς τὰ πρῶτα Εἰς τοῦτο οὖν ἐκήρυξεν ὁ προφήτης Εἰσέλθετε εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ κατακυριεύσατε αὐτῆς 1 Ἴδε οὖν ἡμεῖς ἀναπεπλάσμεθα καθὼς πάλιν ἐν ἑτέρῳ προφήτῃ λέγει Ἰδού λέγει κύριος ἐξελῶ τούτων τουτέστιν ὧν προέβλεπεν τὸ πνεῦμα κυρίου τὰς λιθίνας καρδίας καὶ ἐμβαλῶ σαρκίνας ὅτι αὐτὸς ἐν σαρκὶ ἔμελλεν φανεροῦσθαι καὶ ἐν ἡμῖν κατοικεῖν 1 Ναὸς γὰρ ἅγιος ἀδελφοί μου τῷ κυρίῳ τὸ κατοικητήριον ἡμῶν τῆς καρδίας 16 Λέγει γὰρ πάλιν κύριος Καὶ ἐν τίνι ὀφθήσομαι τῷ κυρίῳ τῷ θεῷ μου καὶ δοξασθήσομαι Λέγει Ἐξομολογήσομαί σοι ἐν ἐκκλησίᾳ ἀδελφῶν μου καὶ ψαλῶ σοι ἀναμέσον ἐκκλησίας ἁγίων Οὐκοῦν ἡμεῖς ἐσμέν οὓς εἰσήγαγεν εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν DIMECRES XVIII ר א ית י א ת א ד נ י נ צּ ב ל ה מּ ז בּ N ו יּ אמ ר 1 Am ה. ה כּ פ תּ וֹר ו י ר שׁ וּ ה סּ פּ ים וּב צ ם בּ ר אשׁ ל א י נ וּס ל ה ם נ ס ו ל א י מּ ל ט ל ה ם פּ ל יט ת קּ ח ם ו א ם י לוּ ה שּׁ מ י ם מ שּׁ ם אוֹר יד ם כּ לּ ם ו א ח ר ית ם בּ ח ר ב א ה ר ג א ם י ח תּ ר וּ ב שׁ א וֹל מ שּׁ ם י ד י ו א ם י ח ב אוּ בּ ר אשׁ ה כּ ר מ ל מ שּׁ ם א ח פּ שׂ וּל ק ח תּ ים ו א ם י סּ ת ר וּ מ נּ ג ד ינ י בּ ק ר ק ע ה יּ ם מ שּׁ ם א צ וּ ה א ת ה נּ ח שׁ וּנ שׁ כ ם ו א ם י ל כ וּ ב שּׁ ב י ל פ נ י א יב יה ם מ שּׁ ם א צ וּ ה א ת ה ח ר ב ו ה ר ג ת ם ו שׂ מ תּ י ינ י ל י ה ם ל ר ה ו ל א ל טוֹב ה ו אד נ י י הו ה ה צּ ב א וֹת ה נּוֹג בּ א ר ץ ו תּ מ וֹג ו א ב ל וּ כּ ל י וֹשׁ ב י ב הּ ו ל ת ה 6 כ י א ר כּ לּ הּ ו שׁ ק ה כּ יא ר מ צ ר י ם ה בּוֹנ ה ב שּׁ מ י ם מ לוֹת ו ] מ לוֹת יו [ ו א ג דּ ת וֹ ל א ר ץ י ס ד הּ ה קּ ר א ל מ י ה יּ ם ו יּ שׁ פּ כ ם ל פּ נ י ה א ר ץ י הו ה שׁ מ וֹ
ה ל וֹא כ ב נ י כ שׁ יּ ים א תּ ם ל י בּ נ י י שׂ ר א ל נ א ם י הו ה ה ל וֹא א ת י שׂ ר א ל ה ל ית י מ א ר ץ מ צ ר י ם וּפ ל שׁ תּ יּ ים מ כּ פ תּ וֹר ו א ר ם מ קּ יר ה נּ ה ינ י א ד נ י י הו ה בּ מּ מ ל כ ה ה ח טּ א ה ו ה שׁ מ ד תּ י א ת הּ מ ל פּ נ י ה א ד מ ה א פ ס כּ י ל א ה שׁ מ יד א שׁ מ יד א ת בּ ית י ק ב נ א ם י הו ה כּ י ה נּ ה א נ כ י מ צ וּ ה ו ה נ וֹת י ב כ ל ה גּוֹי ם א ת בּ ית י שׂ ר א ל כּ א שׁ ר י נּ וֹ בּ כּ ב ר ה ו ל א י פּ וֹל צ ר וֹר א ר ץ בּ ח ר ב י מ וּתוּ כּ ל ח טּ א י מּ י ה א מ ר ים ל א ת גּ ישׁ ו ת ק דּ ים בּ ד ינוּ ה ר ה 11 בּ יּ וֹם ה ה וּא א ק ים א ת ס כּ ת דּ ו יד ה נּ פ ל ת ו ג ד ר תּ י א ת פּ ר צ יה ן ו ה ר ס ת י ו 1 א ק ים וּב נ ית יה כּ ימ י עוֹל ם ל מ ן י יר שׁ וּ א ת שׁ א ר ית א דוֹם ו כ ל ה גּוֹי ם א שׁ ר נ ק ר א שׁ מ י ל יה ם נ א ם י הו ה שׂ ה זּ את פ 1 ה נּ ה י מ ים בּ א ים נ א ם י הו ה ו נ גּ שׁ חוֹר שׁ בּ קּ צ ר ו ד ר. נ ב ים בּ מ שׁ. 1 ה זּ ר ע ו ה טּ יפוּ ה ה ר ים ס יס ו כ ל ה גּ ב וֹת תּ ת מוֹג ג נ ה ו שׁ ב תּ י א ת שׁ ב וּת מּ י י שׂ ר א ל וּב נ וּ ר ים נ שׁ מּוֹת ו י שׁ בוּ ו נ ט וּ כ ר מ ים ו שׁ ת וּ 1 א ת י ינ ם ו שׂ וּ ג נּ וֹת ו א כ ל וּ א ת פּ ר יה ם וּנ ט תּ ים ל א ד מ ת ם ו ל א י נּ ת שׁ וּ ע וֹד מ ל א ד מ ת ם א שׁ ר נ ת תּ י ל ה ם א מ ר י הו ה א Eה יc * * * De la carta de Bernabé 1 1 Ἡ οὖν ὁδὸς τοῦ φωτός ἐστιν αὕτη ἐάν τις θέλων ὁδὸν ὁδεύειν ἐπὶ τὸν ὡρισμένον τόπον σπεύσῃ τοῖς ἔργοις αὐτοῦ Ἔστιν οὖν ἡ δοθεῖσα ἡμῖν γνῶσις τοῦ περιπατεῖν ἐν αὐτῇ τοιαύτη Ἀγαπήσεις τόν σε ποιήσαντα φοβηθήσῃ τόν σε πλάσαντα δοξάσεις τόν σε λυτρωσάμενον ἐκ θανάτου Ἔσῃ ἁπλοῦς τῇ καρδίᾳ καὶ πλούσιος τῷ πνεύματι Οὐ κολληθήσῃ μετὰ τῶν πορευομένων ἐν ὁδῷ θανάτου Μισήσεις πᾶν ὃ οὐκ ἔστιν ἀρεστὸν τῷ θεῷ Μισήσεις πᾶσαν ὑπόκρισιν Οὐ μὴ ἐγκαταλίπῃς ἐντολὰς κυρίου Οὐχ ὑψώσεις σεαυτόν ἔσῃ δὲ ταπεινόφρων κατὰ πάντα Οὐκ ἀρεῖς ἐπὶ σεαυτὸν δόξαν οὐ λήμψῃ βουλὴν πονηρὰν κατὰ τοῦ πλησίον σου οὐ δώσεις τῇ ψυχῇ σου θράσος Οὐ πορνεύσεις οὐ μοιχεύσεις οὐ παιδοφθορήσεις Οὐ μή σου ὁ λόγος τοῦ θεοῦ ἐξέλθῃ ἐν ἀκαθαρσίᾳ τινῶν Οὐ λήμψῃ πρόσωπον ἐλέγξαι
τινὰ ἐπὶ παραπτώματι Ἔσῃ πραΰς ἔσῃ ἡσύχιος ἔσῃ τρέμων τοὺς λόγους οὓς ἤκουσας Οὐ μὴ μνησικακήσεις τῷ ἀδελφῷ σου Οὐ μὴ διψυχήσῃς πότερον ἔσται ἢ οὔ Οὐ μὴ λάβῃς ἐπὶ ματαίῳ τὸ ὄνομα κυρίου Ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὑπὲρ τὴν ψυχήν σου Οὐ φονεύσεις τέκνον ἐν φθορᾷ οὐδὲ πάλιν γεννηθὲν ἀνελεῖς Οὐ μὴ ἄρῃς τὴν χεῖρά σου ἀπὸ τοῦ υἱοῦ σου ἢ ἀπὸ τῆς θυγατρός σου ἀλλὰ ἀπὸ νεότητος διδάξεις φόβον κυρίου 6 Οὐ μὴ γένῃ ἐπιθυμῶν τὰ τοῦ πλησίον σου Οὐ μὴ γένῃ πλεονέκτης οὐδὲ κολληθήσῃ ἐκ ψυχῆς σου μετὰ ὑψηλῶν ἀλλὰ μετὰ δικαίων καὶ ταπεινῶν ἀναστραφήσῃ Τὰ συμβαίνοντά σοι ἐνεργήματα ὡς ἀγαθὰ προσδέξῃ εἰδὼς ὅτι ἄνευ θεοῦ οὐδὲν γίνεται Οὐκ ἔσῃ διγνώμων οὐδὲ δίγλωσσος παγὶς γὰρ θανάτου ἐστὶν ἡ διγλωσσία Ὑποταγήσῃ κυρίοις ὡς τύπῳ θεοῦ ἐν αἰσχύνῃ καὶ φόβῳ Οὐ μὴ ἐπιτάξῃς δούλῳ σου ἢ παιδίσκῃ ἐν πικρίᾳ τοῖς ἐπὶ τὸν αὐτὸν θεὸν ἐλπίζουσιν μή ποτε οὐ φοβηθῶσιν τὸν ἐπ ἀμφοτέροις θεόν ὅτι ἦλθεν οὐ κατὰ πρόσωπον καλέσαι ἀλλ ἐφ οὓς τὸ πνεῦμα ἡτοίμασεν Κοινωνήσεις ἐν πᾶσιν τῷ πλησίον σου καὶ οὐκ ἐρεῖς ἴδια εἶναι εἰ γὰρ ἐν τῷ ἀφθάρτῳ κοινωνοί ἐστε πόσῳ μᾶλλον ἐν τοῖς φθαρτοῖς Οὐκ ἔσῃ πρόγλωσσος παγὶς γὰρ στόμα θανάτου Ὅσον δύνασαι ὑπὲρ τῆς ψυχῆς σου ἁγνεύσεις Μὴ γίνου πρὸς μὲν τὸ λαβεῖν ἐκτείνων τὰς χεῖρας πρὸς δὲ τὸ δοῦναι συσπῶν Ἀγαπήσεις ὡς κόρην ὀφθαλμοῦ σου πάντα τὸν λαλοῦντα σοι τὸν λόγον κυρίου Μνησθήσῃ ἡμέραν κρίσεως νυκτὸς καὶ ἡμέρας καὶ ἐκζητήσεις καθ ἑκάστην ἡμέραν ἢ διὰ λόγου κοπιῶν καὶ πορευόμενος εἰς τὸ παρακαλέσαι καὶ μελετῶν εἰς τὸ σῶσαι ψυχὴν τῷ λόγῳ ἢ διὰ τῶν χειρῶν σου ἐργάσῃ εἰς λύτρον ἁμαρτιῶν σου 11 Οὐ διστάσεις δοῦναι οὐδὲ διδοὺς γογγύσεις γνώσῃ δὲ τίς ὁ τοῦ μισθοῦ καλὸς ἀνταποδότης Φυλάξεις ἃ παρέλαβες μήτε προστιθεὶς μήτε ἀφαιρῶν Εἰς τέλος μισήσεις τὸ πονηρόν Κρινεῖς δικαίως 1 Οὐ ποιήσεις σχίσμα εἰρηνεύσεις δὲ μαχομένους συναγαγών Ἐξομολογήσῃ ἐπὶ ἁμαρτίαις σου Οὐ προσήξεις ἐπὶ προσευχὴν ἐν συνειδήσει πονηρᾷ
DIJOUS XVIII דּ ב ר י הו ה א שׁ ר ה י ה א ל הוֹשׁ בּ ן בּ א ר י בּ ימ י זּ יּ ה יוֹת ם א ח ז 1 Os 1 י ח ז ק יּ ה מ ל כ י י הוּד ה וּב ימ י י ר ב ם בּ ן יוֹא שׁ מ ל. י שׂ ר א ל תּ ח לּ ת דּ בּ ר י הו ה בּ הוֹשׁ פ ו יּ אמ ר י הו ה א ל הוֹשׁ ל. ק ח לc א שׁ ת ז נוּנ ים ו י ל ד י ז נוּנ ים כּ י ז נ ה ת ז נ ה ה א ר ץ מ א ח ר י י הו ה ו יּ ל. ו יּ קּ ח א ת גּ מ ר בּ ת דּ ב ל י ם ו תּ ה ר ו תּ ל ד ל וֹ בּ ן ו יּ אמ ר י הו ה א ל יו ק ר א שׁ מ וֹ י ז ר אל כּ י וֹד מ ט וּפ ק ד תּ י א ת דּ מ י י ז ר אל ל בּ ית י ה וּא ו ה שׁ בּ 11 תּ י מ מ ל כ וּת בּ ית י שׂ ר א ל ו ה י ה בּ יּ וֹם ה ה וּא ו שׁ ב ר תּ י א ת ק שׁ ת י שׂ ר א ל בּ מ ק י ז ר אל 6 ו תּ ה ר עוֹד ו תּ ל ד בּ ת ו יּ אמ ר ל וֹ ק ר א שׁ מ הּ ל א ר ח מ ה כּ י ל א אוֹס יף ע וֹד א ר ח ם א ת בּ ית י שׂ ר א ל כּ י נ שׂ א א שּׂ א ל ה ם ו א ת בּ ית י הוּד ה א ר ח ם ו ה וֹשׁ תּ ים בּ יהו ה א E ה יה ם ו ל א א וֹשׁ י ם בּ ק שׁ ת וּב ח ר ב וּב מ ל ח מ ה בּ סוּס ים וּב פ ר שׁ ים ו תּ ג מ ל א ת ל א ר ח מ ה ו תּ ה ר ו תּ ל ד בּ ן ו יּ אמ ר ק ר א שׁ מ וֹ ל א מּ י כּ י א תּ ם ל א מּ י ו א נ כ י ל א א ה י ה ל כ ם ס ( ) 1 ו יּ אמ ר י הו ה א ל י ע וֹד ל. א ה ב א שּׁ ה א ה ב ת ר וּמ נ א פ ת כּ א ה ב ת י הו ה א ת בּ נ י י שׂ ר א ל ו ה ם פּ נ ים א ל א Eה ים א ח ר ים ו א ה ב י א שׁ ישׁ י נ ב ים ו א כּ ר ה לּ י בּ ח מ שּׁ ה שׂ ר כּ ס ף ו ח מ ר שׂ ע ר ים ו ל ת. שׂ ע ר ים א ל יה י מ ים ר בּ ים תּ שׁ ב י ל י ל א ת ז נ י ו ל א ת ה י י ל א ישׁ ו ג ם א נ י א ל י. ו א מ ר כּ י י מ ים ר בּ ים י שׁ בוּ בּ נ י י שׂ ר א ל א ין מ ל. ו א ין שׂ ר ו א ין ז ב ח ו א ין מ צּ ב ה ו א ין א פ וֹד וּת ר פ ים א ח ר י שׁ בוּ בּ נ י י שׂ ר א ל וּב ק שׁוּ א ת י הו ה א Eה יה ם ו א ת דּ ו ד מ ל כּ ם וּפ ח ד וּ א ל י הו ה ו א ל טוּב וֹ בּ א ח ר ית ה יּ מ ים פ, * * *
Del tractatus de Balduí de Ford 1. Fortis est mors, que nos munere uite ualet destituere; fortis est dilectio, que ad usum melioris uite ualet restituere. Fortis est mors, que nos exuuiis huius corporis potens est spoliare; fortis est dilectio, que mortis spolia potens est diripere, nobis que resignare. Fortis est mors, cui non ualet omnis homo resistere; fortis est dilectio, ut ipsam mortem ualeat triumphare, aculeum eius obtundere, contentionem sedare, uictoriam confundere. Erit enim quando ei insultabitur, quando dicetur: Vbi est mors aculeus tuus? Vbi est mors contentio tua? Vbi est mors uictoria tua? Fortis est ut mors dilectio, quia mors mortis est Christi dilectio. Propter quod dicit: Ero mors tua, o mors; ero morsus tuus, inferne! 1. Dilectio quoque qua a nobis diligitur Christus, et ipsa fortis est ut mors, cum sit ipsa quasi quedam mors, utpote ueteris uite extinctio, et uitiorum abolitio, et mortuorum operum depositio. Hec autem dilectio nostra ad Christum quedam uicissitudo est, quamuis impar, amoris ipsius ad nos, et coimaginata similitudo. Ipse enim prior dilexit nos, et per exemplum amoris quod nobis proposuit, factus est nobis signaculum, quo efficiamur conformes imaginis ipsius, imaginem terreni deponentes et imaginem celestis portantes: sicut dilecti sumus, sic et eum diligentes. 1. In hoc enim nobis reliquit exemplum, ut sequamur uestigia eius; propter quod dicit: Pone me ut signaculum super cor tuum. Ac si diceret: Ama me, sicut amo te. Habe me in mente tua, in memoria tua, in desiderio et suspirio tuo, in gemitu et singultu tuo. Memento, o homo, qualem te fecerim, quantum creaturis ceteris te pretulerim, quali dignitate te nobilitauerim, quomodo gloria et honore te coronauerim, quomodo paulominus ab angelis te minorauerim, quomodo sub pedibus tuis omnia subiecerim. Memento non solum quanta tibi fecerim, sed quam dura, quam indigna, pro te pertulerim; et uide si non inique agis contra me, si non amas me. Quis enim te sic amat ut ego? Quis a te sic amari desiderat ut ego? Quis te creauit nisi ego? Quis te redemit nisi ego? Quis defensor uite tue, periculum duelli subiit, nisi ego? ( ). Aufer a me, Domine, cor lapideum, aufer cor coagulatum, aufer cor incircumcisum; da michi cor nouum, cor carneum, cor mundum! Tu cordis mundator et mundi cordis amator, posside cor meum et inhabita, continens et implens, superior summo meo, et interior intimo meo. Tu forma pulcritudinis et signaculum sanctitatis, signa cor meum in 1
imagine tua, signa cor meum sub custodia tua, Deus cordis mei, et pars mea, Deus, in eternum. Amen. DIVENDRES XVIII 1 Os ו ה י ה מ ס פּ ר בּ נ י י שׂ ר א ל כּ ח וֹל ה יּ ם א שׁ ר ל א י מּ ד ו ל א י סּ פ ר ו ה י ה בּ מ ק וֹם א שׁ ר י א מ ר ל ה ם ל א מּ י א תּ ם י א מ ר ל ה ם בּ נ י א ל ח י י ח דּ ו ו שׂ מ וּ ל ה ם ר אשׁ א ח ד ו ל וּ מ ן ה א ר ץ כּ י ג ד וֹל י וֹם י ז ר אל ו נ ק בּ צוּ בּ נ י י הוּד ה וּב נ י י שׂ ר א ל א מ ר וּ ל א ח יכ ם מּ י ו ל א ח וֹת יכ ם ר ח מ ה ר יבוּ ב א מּ כ ם ר יבוּ כּ י ה יא ל א א שׁ תּ י ו א נ כ י ל א א ישׁ הּ ו ת ס ר ז נוּנ יה מ פּ נ יה ו נ א פוּפ יה מ בּ ין שׁ ד יה פּ ן א פ שׁ יט נּ ה ר מּ ה ו ה צּ ג תּ יה כּ י וֹם 6 ה וּ ל ד הּ ו שׂ מ תּ יה כ מּ ד בּ ר ו שׁ תּ ה כּ א ר ץ צ יּ ה ו ה מ תּ יה בּ צּ מ א ו א ת בּ נ יה ל א א ר ח ם כּ י ב נ י ז נוּנ ים ה מּ ה כּ י ז נ ת ה א מּ ם ה ב ישׁ ה ה וֹר ת ם כּ י א מ ר ה א ל כ ה א ח ר י מ א ה ב י נ ת נ י ל ח מ י וּמ ימ י צ מ ר י וּפ שׁ תּ י שׁ מ נ י ו שׁ קּוּי י ל כ ן ה נ נ י שׂ. א ת דּ ר כּ. בּ סּ יר ים ו ג ד ר תּ י א ת גּ ד ר הּ וּנ ת יבוֹת יה ל א ת מ צ א ו ר דּ פ ה א ת מ א ה ב יה ו ל א ת שּׂ יג א ת ם וּב ק שׁ ת ם ו ל א ת מ צ א ו א מ ר ה א ל כ ה ו א שׁ וּב ה א ל א ישׁ י ה ר אשׁ וֹן כּ י ט וֹב ל י א ז מ תּ ה ו ה יא ל א י ד ה כּ י א נ כ י נ ת תּ י ל הּ ה דּ ג ן ו ה תּ יר וֹשׁ ו ה יּ צ ה ר ו כ ס ף ה ר בּ ית י ל הּ ו ז ה ב שׂ וּ ל בּ ל 11 ל כ ן א שׁ וּב ו ל ק ח תּ י ד ג נ י בּ תּ וֹ ו ת ירוֹשׁ י בּ מ וֹ ד וֹ ו ה צּ ל תּ י צ מ ר י וּפ שׁ תּ י 1 ל כ סּ וֹת א ת ר ו ת הּ ו תּ ה א ג לּ ה א ת נ ב ל ת הּ ל ינ י מ א ה ב יה ו א ישׁ ל א י צּ יל נּ ה מ יּ ד י 1 16 ו ה שׁ בּ תּ י כּ ל מ שׂוֹשׂ הּ ח גּ הּ ח ד שׁ הּ ו שׁ בּ תּ הּ ו כ ל 1 מוֹ ד הּ ו ה שׁ מּ ת י גּ פ נ הּ וּת א נ ת הּ א שׁ ר א מ ר ה א ת נ ה ה מּ ה ל י א שׁ ר 1 נ ת נוּ ל י מ א ה ב י ו שׂ מ תּ ים ל י ר ו א כ ל ת ם ח יּ ת ה שּׂ ד ה וּפ ק ד תּ י ל יה א ת י מ י ה בּ ל ים א שׁ ר תּ ק ט יר ל ה ם ו תּ ד נ ז מ הּ ו ח ל י ת הּ ו תּ ל. א ח ר י מ א ה ב יה ו א ת י שׁ כ ח ה נ א ם י הו ה פ ל כ ן ה נּ ה א נ כ י מ פ תּ יה ו ה ל כ תּ יה ה מּ ד בּ ר ו ד בּ ר תּ י ל ל בּ הּ 1 ו נ ת תּ י ל הּ א ת כּ ר מ יה מ שּׁ ם ו א ת מ ק כ וֹר ל פ ת ח תּ ק ו ה ו נ ת ה שּׁ מּ ה כּ ימ י נ עוּר יה וּ כ י וֹם Eת הּ מ א ר ץ מ צ ר י ם ס 1
1 ו ה י ה ב יּוֹם ה הוּא נ א ם י הו ה תּ ק ר א י א ישׁ י ו ל א ת ק ר א י ל י וֹד בּ ל י 0 1 ו ה ס ר ת י א ת שׁ מ וֹת ה בּ ל ים מ פּ יה ו ל א י זּ כ ר וּ וֹד בּ שׁ מ ם ו כ ר תּ י ל ה ם בּ ר ית בּ יּ וֹם ה ה וּא ם ח יּ ת ה שּׂ ד ה ו ם וֹף ה שּׁ מ י ם ו ר מ שׂ ה א ד מ ה ו ק שׁ ת ו ח ר ב וּמ ל ח מ ה א שׁ בּ וֹר מ ן ה א ר ץ ו ה שׁ כּ ב תּ ים ל ב ט ח 1 ו א ר שׂ תּ י. ל י ל עוֹל ם ו א ר שׂ תּ י. ל י בּ צ ד ק וּב מ שׁ פּ ט וּב ח ס ד וּ ב ר ח מ ים ו א ר שׂ תּ י. ל י בּ א מוּנ ה ו י ד תּ א ת י הו ה ס ו ה י ה בּ יּ וֹם ה ה וּא א נ ה נ א ם י הו ה א נ ה א ת ה שּׁ מ י ם ו ה ם י נ וּ א ת ה א ר ץ ו ה א ר ץ תּ נ ה א ת ה דּ ג ן ו א ת ה תּ יר וֹשׁ ו א ת ה יּ צ ה ר ו ה ם י נ וּ א ת י ז ר אל וּז ר תּ יה לּ י בּ א ר ץ ו ר ח מ תּ י א ת ל א ר ח מ ה ו א מ ר תּ י ל ל א מּ י מּ י א תּ ה ו ה וּא י אמ ר א Eה י פ * * * Del comentari al Càntic espiritual () de Joan de la Creu. Pero el alma unida y transformada en Dios aspira en Dios a Dios la misma aspiración divina que Dios, estando en ella aspira en sí mismo a ella, que es lo que entiendo quiso decir san Pablo cuando dijo: Por cuanto sois hijos de Dios, envió Dios en vuestros corazones el espíritu de su Hijo, clamando en oración al Padre, lo cual en los perfectos es en la manera dicha. Y no hay que maravillar que el alma pueda una cosa tan alta, porque, dado que Dios la haga merced que llegue a estar deiforme y unida en la Santísima Trinidad, en que ella se hace Dios por participación, qué cosa tan increíble es que obre ella su obra de entendimiento, noticia y amor en la Trinidad juntamente con ella, como la misma Trinidad, por modo participado, obrándolo Dios en la misma alma?. Y cómo esto sea, no hay más saber ni poder para decir, sino dar a entender cómo el Hijo de Dios nos alcanzó este alto estado y nos mereció este alto puesto, como dice san Juan de poder ser hijos de Dios, y así lo pidió al Padre por el mismo san Juan diciendo: Padre, quiero que los que me has dado, que donde yo estoy también ellos estén conmigo, para que vean la claridad que me diste, es a saber: que hagan por participación en nosotros la misma obra que yo por naturaleza, que es aspirar el Espíritu Santo. Y dice más: No ruego, Padre, solamente por 1
estos presentes, sino también por aquellos que han de creer por su doctrina en mí, que todos ellos sean una misma cosa; de la manera que tú, Padre, estás en mí y yo en ti, así ellos en nosotros sean una misma cosa. Y yo la claridad que me has dado, he dado a ellos, para que sean una misma cosa, como nosotros somos una misma cosa, yo en ellos y tú en mí, porque sean perfectos en uno; porque conozca el mundo que tú me enviaste y los amaste como me amaste a mí, que es comunicándoles el mismo amor que al Hijo, aunque no naturalmente como al Hijo, sino, como habemos dicho, por unidad y transformación de amor. Como tampoco se entiende aquí quiere decir el Hijo al Padre que sean los santos una cosa esencial y naturalmente como lo son el Padre y el Hijo, sino que lo sean por unión de amor, como el Padre y el Hijo están en unidad de amor. De donde las almas esos mismos bienes poseen por participación que él por naturaleza; por lo cual verdaderamente son dioses por participación, iguales y compañeros suyos de Dios. De donde san Pedro dijo: Gracia y paz sea cumplida y perfecta en vosotros en el conocimiento de Dios y de Jesucristo Nuestro Señor, de la manera que nos son dadas todas las cosas de su divina virtud para la vida y la piedad por el conocimiento de aquel que nos llamó con su propia gloria y virtud, por el cual muy grandes y preciosas promesas nos dio, para que por estas cosas seamos hechos compañeros de la divina naturaleza. Lo cual es participar el alma a Dios obrando en él, acompañadamente con él, la obra de la Santísima Trinidad, de la manera que habemos dicho, por causa de la unión sustancial entre el alma y Dios. Lo cual, aunque se cumple perfectamente en la otra vida, todavía en ésta, cuando se llega al estado perfecto, se alcanza gran rastro y sabor de ello, al modo que vamos diciendo, aunque, como habemos dicho, no se puede decir.. Oh almas criadas para estas grandezas y para ellas llamadas! qué hacéis?, en qué os entretenéis? Vuestras pretensiones son bajezas, y vuestras posesiones, miserias. Oh miserable ceguera de los ojos de vuestra alma, pues para tanta luz estáis ciegos y para tan grandes voces sordos, no viendo que en tanto que buscáis grandezas y gloria os quedáis miserables y bajos de tantos bienes, hechos ignorantes e indignos! Síguese lo segundo que el alma pide, es a saber: El canto de la dulce filomena. 1
DISSABTE XVIII Os תּ ק וּ שׁוֹפ ר בּ גּ ב ה ח צ צ ר ה בּ ר מ ה ה ר יעוּ בּ ית א ו ן א ח ר יc בּ נ י מ ין א פ ר י ם ל שׁ מּ ה ת ה י ה בּ י וֹם תּ וֹכ ח ה בּ שׁ ב ט י י שׂ ר א ל הוֹד תּ י נ א מ נ ה ה יוּ שׂ ר י י הוּד ה כּ מ סּ יג י גּ ב וּל ל יה ם 1 11 א שׁ פּ וֹ. כּ מּ י ם ב ר ת י שׁ וּק א פ ר י ם ר צ וּץ מ שׁ פּ ט כּ י הוֹא יל ה ל. א ח ר י צ ו ו א נ י כ שׁ 1 ל א פ ר י ם ו כ ר ק ב ל ב ית י הוּד ה ו יּ ר א א פ ר י ם א ת ח ל י וֹ ו יהוּד ה א ת מ ז ר וֹ ו יּ ל. א פ ר י ם א ל א שּׁ וּר ו יּ שׁ ל ח א ל מ ל. י ר ב ו ה וּא ל א יוּכ ל ל ר פּ א ל כ ם ו ל א י ג ה ה מ כּ ם מ ז וֹר כ שּׁ ח ל ל א פ ר י ם ו כ כּ פ יר ל ב ית י הוּד ה א נ י א נ י א ט ר ף ו א ל. א שּׂ א ו א ין מ צּ יל 16 1 כּ י א נ כ י 1 א ל. א שׁ וּב ה 1 ל כוּ ו נ שׁ וּב ה א ל מ קוֹמ י ד א שׁ ר י א שׁ מ וּ וּב ק שׁ וּ פ נ י בּ צּ ר ל ה ם י שׁ ח ר נ נ י 6 א ל י הו ה כּ י ה וּא ט ר ף ו י ר פּ א נוּ י. ו י ח בּ שׁ נוּ י ח יּ נוּ מ יּ מ י ם בּ יּוֹם ה שּׁ ל ישׁ י י ק מ נוּ ו נ ח י ה ל פ נ יו ו נ ד ה נ ר דּ פ ה ל ד ת א ת י הו ה כּ שׁ ח ר נ כ וֹן מ וֹצ א וֹ ו י ב וֹא כ גּ שׁ ם ל נוּ כּ מ ל ק וֹשׁ י וֹר ה א ר ץ מ ה א שׂ ה לּc א פ ר י ם מ ה א שׂ ה לּc י הוּד ה ו ח ס דּ כ ם כּ נ ן בּ ק ר ו כ טּ ל מ שׁ כּ ים ה ל. ל כּ ן ח צ ב תּ י בּ נּ ב יא ים ה ר ג תּ ים בּ א מ ר י פ י וּמ שׁ פּ ט יc א וֹר י צ א 6 כּ י ח ס ד ח פ צ תּ י ו ל א ז ב ח ו ד ת א Eה ים מ ע ל וֹת ו ה מּ ה כּ א ד ם ב ר וּ ב ר ית שׁ ם בּ ג דוּ ב י גּ ל ד ק ר י ת פּ ל י א ו ן ק בּ ה מ דּ ם וּכ ח כּ י א ישׁ גּ דוּד ים ח ב ר כּ ה נ ים דּ ר. י ר צּ חוּ שׁ כ מ ה כּ י ז מּ ה שׂ וּ בּ ב ית י שׂ ר א ל ר א ית ישׁ ר יר יּ ה [שׁ ר וּר יּ ה] שׁ ם ז נ וּת ל א פ ר י ם נ ט מ א י שׂ ר א ל 11 גּ ם י הוּד ה שׁ ת ק צ יר ל. בּ שׁוּב י שׁ ב וּת מּ י פ 1 כּ ר פ א י ל י שׂ ר א ל ו נ ג ל ה וֹ ן א פ ר י ם ו ר וֹת שׁ מ ר וֹן כּ י פ ל וּ שׁ ק ר ו ג נּ ב י ב וֹא פּ שׁ ט גּ ד וּד בּ ח וּץ וּב ל י אמ רוּ ל ל ב ב ם כּ ל ר ת ם ז כ ר תּ י תּ ה ס ב ב וּם מ ל ל יה ם נ ג ד פּ נ י ה י וּ * * * Del tractat contra les heretgies (IV) del bisbe Ireneu de Lió 1,. Ex quibus omnibus manifestum est quia non sacrificia et holocaustomata quaerebat ab eis Deus, sed fidem et obaudientiam et iustitiam propter illorum salutem. Sicut in Osee propheta docens eos Deus suam voluntatem dicebat: Misericordiam volo quam sacrificium, et agnitionem Dei super holocaustomata. Sed et Dominus noster eadem monebat eos, dicens: Si enim cognovissetis
quid est: Misericordiam volo et non sacrificium, nunquam condemnassetis innocentes, testimonium quidem reddens prophetis quoniam veritatem praedicabant, illos autem arguens sua culpa insipientes. 1,. Sed et suis discipulis dans consilium primitias Deo offerre ex suis creaturis, non quasi indigenti, sed ut ipsi neque infructuosi neque ingrati sint, eum qui ex creatura est panis acce pit et gratias egit dicens: Hoc est meum corpus. Et calicem similiter, qui est ex ea creatura quae est secundum nos, suum sanguinem confessus est et novi Testamenti novam docuit oblationem; quam Ecclesia ab Apostolis accipiens in universo mundo offert Deo, ei qui alimenta nobis praestat, primitias suorum munerum in novo Testamento. De quo in duodecim prophetis Malachias sic praesignificavit: Non est mihi voluntas in vobis, dicit Dominus omnipotens, et sacrificium non accipiam de manibus vestris.quoniam ab ortu solis usque ad occasum nomen meum clarificatur inter gentes, et in omni loco incensum offertur nomini meo et sacrificium purum: quoniam magnum est nomen meum in gentibus, dicit Dominus omnipotens, manifestissime significans per haec quoniam prior quidem populus cessabit offerre Deo, omni autem loco sacrificium offeretur ei, et hoc purum, nomen autem ejus glorificatur in gentibus. 1, 6. Quod est autem nomen quod in gentibus glorificatur, quam quod est Domini nostri, per quem glorificatur Pater et glorificatur homo? Et quoniam proprii Filii eius est et ab eo factus est homo, suum illum vocat. Quemadmodum si quis rex ipse filii sui pingat imaginem, juste suam illam dicit imaginem secundum utrumque, quoniam et filii ejus est et quoniam ipse fecit eam: sic et Jesu Christi nomen, quod per universum mundum glorificatur in Ecclesia, suum esse confitetur Pater, et quoniam Filii ejus est et quoniam ipse scribens id ad salutem dedit hominum. Quoniam ergo nomen Filii proprium Patris est et in Deo omnipotente per Jesum Christum offert Ecclesia, bene ait secundum utraque: Et in omni loco incensum offertur nomini meo et sacrificium purum. Incensa autem Johannes in Apocalypsi orationes ait esse sanctorum. 1