הלכות יסודי התורה, פרק ג 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית

תמליל

1 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית", שהוא "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב,א; להלן ד,י), כדרך להכיר את ה', "ואין למידות עליו יתעלה כי אם מן המציאות הזו - מכללותה ומפרטיה" (מו"נ א,עא), "ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע" (מו"נ הקדמה; וכן א,לד). המושג, הידע והמטרה מדעי הטבע בתקופה העתיקה ובזמנו של הרמב"ם כללו את תיאור המציאות (הכולל בימינו שלושה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה), ואת המשמעויות הרוחניות שלה (המטאפיזיקה). מיזוג זה מכ וון אל הכרת ה', שהיא מטרת הרמב"ם. כיום מדעי הטבע אינם עוסקים במשמעויות הרוחניות של המציאות. הידע המוצג כאן, שבחלקו כבר אינו מעודכן, אינו נובע ממסורת חכמים אלא מספרי "חכמי יוון" (להלן ה; קידוש החודש יא,ה; יז,כד). הרמב"ם, כדרכם של הגאונים (רב האי גאון, אוצר הגאונים, חגיגה סי' נב), מקשר בין דברי התורה לבין הידע המדעי בתקופתו. מצד אחד, אין התורה כפופה לחוקי המדע של תקופה זו או אחרת, ומצד שני, לא רק שהמדע בימינו אינו יכול לסתור אותה, הן מפני שהמדע אינו מתיימר להציג אמת אלא הסבר סביר לדברים עד שיוכח אחרת או עד שילך ההסבר וישתכלל, והן מפני שככל שאנו נחשפים לגילויים מדעיים חדשים, כן גדלה הכרתנו בחכמה שבבריאה ובמורכבותה, ומתוך כך מתחזקת ההכרה בגדולת הבורא. לכן הביאור כולל בקצרה את ההתאמה לידע המדעי של ימינו (לביאור נוסף ראה ההקדמה לפרק יא בהלכות קידוש החודש; וראה י'). מטרת העיסוק במעשה בראשית לסייע בהבנת דברי הנביאים וההשגחה בעולם בלבד, ומתוך כך העיקרון החשוב המתואר בפרקים אלו נשאר תקף: הנהגת העולם באה מאת ה' דרך המלאכים וכוחות הטבע. אנו מציעים ללמוד הלכות אלו פעם ראשונה כדי להבין את העקרונות ואת התמונה הכללית העולה מהן, ולא לשקוע בפרטי הפרטים, במיוחד לאור העובדה שתיאור מדעי חדש החליף את חלקם. בהקדמה להלכות קידוש החודש (פרק יא), יבואו הדברים בהרחבה לפי המטרה שם. דגם מערכת השמים ונקודת המבט כדי להסביר את תנועת הכוכבים מנקודת מבטו של הצופה מכדור הארץ, שהכול סובב סביבו, תיארו חכמי התכונה (האסטרונומיה) הקדמונים מערכת מורכבת של גלגלים, שהם למעשה גרמים שמימיים כדוריים שקופים, ובהם כוכבים הנעים לפי תנועת הגלגל. לפי התפיסה העתיקה, כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והכל סובב סביבו. לפני כחמש מאות שנה, החלה להשתנות התפיסה (בהשפעת קופרניקוס) וחכמי התכונה החלו סוברים שהשמש נמצאת במרכז היקום. והאמת, כבר נקבע בעקרון היחסות (שהגה גלילאו) לפני כארבע מאות שנה, שהמרכז הוא הנקודה שאנו רוצים שתהיה המרכז ושהכול תלוי בקביעת נקודת המבט. חשוב לציין שהרמב"ם מבחין בין דגם מערכת השמים, שהוא בגדר השערה בלבד, לבין היישומים החישוביים הנדרשים, שהם מדויקים עד מאוד ומאפשרים לחזות אירועים שמימיים (לוח השנה, ליקוי הירח וליקוי החמה) שנים רבות לפני התרחשותם בדיוק מדהים. על דגם השמים, כותב רבנו בפירוש: "דע כי ענייני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם שיודע מתמטיקה ואסטרונומיה בלבד, יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומניינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך... אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז או גלגל סיבוב לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב [האסטרונום אינו נותן דעתו לדבר זה], כי מטרת המדע הזה הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין

2 113 בה לא מהירות ולא אטיות ולא שינוי, ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה" (מו"נ ב,יא ועוד). דגם מערכת השמים במקרה זה אינו משמעותי, אבל יש בו לסייע לחשב את תנועות השמש והירח במדויק, כדברי רבנו: "אין מטרתנו להודיע צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתנו להניח תכונה [=מודל, דגם] שבה אפשר שיהיו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך [במציאות] או לא יהיה" (מו"נ ב,כד). כוכבי לכת וכוכבי שבת כל הכוכבים, כולל השמש והירח, מלבד כוכב הצפון, נעים בקווים מקבילים לקו המשווה השמימי. אם נסמן את מיקומם בשעה מסוימת, כגון בשעה 21:00, ונשוב לבדוק את מיקומם לאחר 24 שעות (פחות 4 דקות), נראה שכוכבים רבים מופיעים בדיוק באותו מקום שהיו יממה קודם לכן, אבל כוכבים מסוימים זזו מעט ממיקומם הקודם. הכוכבים שלא נעו ממקומם נקראים כוכבי שבת, משום שמקומם כמעט אינו משתנה במשך השנה. בפועל, מקומם משתנה מעט מאוד במשך עשרות שנים (להלן ז). הכוכבים שנעו ממקומם, ותנועתם מתבררת כ'עצמאית', נקראים כוכבי לכת. הגלגלים וארבעת היסודות מערכת הכוכבים ש ל יש י פ ר ק א 1 ו ה גּ ל גּ לּ ים ה ן ה נּ ק רא ין 'שׁ מ י ם', ו ' רק יע ', וּ'ז בוּל', ו 'ע רבוֹת', ו ה ן תּ שׁ ע ה גּ ל גּ לּ ים: גּ ל גּ ל ה קּ רוֹב מ מּ נּוּ הוּא גּ ל גּ ל ה יּ רח ; ו ה שּׁ נ י שׁ לּ מ ע ל ה מ מּ נּוּ גּ ל גּ ל שׁ בּוֹ ה כּוֹכ ב ה נּ ק רא 'כּוֹכ ב'; ו ג ל גּ ל שׁ ל ישׁ י איור מבאר להלכה א - כיום המדע מתאר 8 כוכבי לכת הנעים סביב השמש (כוכב שׁ לּ מ ע ל ה מ מּ נּוּ, שׁ בּוֹ חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, ג הּ'; ו ג ל גּ ל רב יע י, שׁ בּוֹ שבתאי, אורנוס ונפטון). הירח אינו נחשב כוכב לכת אלא לוויין של כדור הארץ. נ' ח מּ ה; ו ג ל גּ ל ח מישׁ י, שׁ בּוֹ הגדלים באיור אינם ביחס האמתי (לאיור ראה להלן ח). 'מ א דּ ים'; ו ג ל גּ ל שׁ שּׁ י, שׁ בּוֹ כּוֹכ ב 'צ ד ק'; ו ג ל גּ ל שׁ ב יע י, שׁ בּוֹ 'שׁ בּ ת אי'; ו ג ל גּ ל שׁ מ ינ י, שׁ בּוֹ שׁ א ר כּ ל ה כּוֹכ ב ים שׁ נּ רא ין בּ רק יע ; ו ג ל גּ ל תּ שׁ יע י הוּא גּ ל גּ ל ה חוֹז ר בּ כ ל יוֹם מ מּ ז רח ל מ ע רב. א 2 ו הוּא ה מּ קּ יף א ת ה כּ ל וּמ ס בּ ב א ת ה כּ ל. ו ז ה שׁ תּ רא ה כּ ל ה כּוֹכ ב ים כּ א לּוּ ה ן כּ לּ ן בּ ג ל גּ ל א ח ד, ו א ף ע ל פּ י שׁ יּ שׁ בּ הן ז ה א 1 ) ה ן ה נּ ק ר א ין - בתנ"ך. ה קּ רו ב מ מּ נּוּ - הקרוב אלינו. ה נּ ק ר א כּו כ ב - הקרוי היום כוכב הלכת 'חמה'. שׁ בּו ח מּ ה - השמש נחשבה בימיהם כוכב לכת. שׁ אָר כּ ל ה כּו כ ב ים שׁ נּ ר א ין בּ ר ק י ע - כוכבי השבת. ה חו ז ר - הסובב.

3 114 ל מ ע ל ה מ זּ ה מ פּ נ י שׁ ה גּ ל גּ לּ ים ט הוֹ רים ו ז כּ ים כּ זּ כוּכ ית ו כ סּפּ יר, וּל פ יכ רוֹא ין כּוֹכ ב ים שׁ בּג ל גּ ל ה שּׁ מ ינ י מ תּ ח ת גּ ל גּ ל ה ראשׁוֹן. ב כּ ל גּ ל גּ ל ו ג ל גּ ל מ שּׁ מוֹנ ת ה גּ ל גּ לּ ים שׁ בּ הן ה כּוֹכ ב ים נ חל ק ל ג ל גּ לּ ים ה רבּ ה ז ה ל מ ע ל ה מ זּ ה, כּ מוֹ גּ ל ד י בּצ ל ים: מ ה ן גּ ל גּ לּ ים סוֹב ב ין מ מּ ע רב ל מ ז רח, וּמ ה ן סוֹב ב ין מ מּ ז רח ל מ ע רב, כּ מוֹ ה גּ ל גּ ל ה חוֹז ר ה תּ שׁ יע י, ו כ לּ ן א ין בּ ינ יה ם מ קוֹם פּ נוּי. ג כּ ל ה גּ ל גּ לּ ים א ינ ן לא ק לּ ים ו לא כּ ב דים, ו א ין ל ה ם לא ע י ן א ד ם ו לא ע י ן שׁ ח ר ו לא שׁ א ר עינוֹת, ו ז ה שׁ א נוּ רוֹא ין אוֹת ן כּ ע ין ה תּ כ ל ת ל מ רא ית ה ע י ן בּ ל ב ד הוּא, ל פ י גּ ב הּ ה א ו יר. ו כ ן א ין ל ה ן לא ט ע ם ו לא רי ח, ל פ י שׁ א ין א לּוּ ה מּ א רע ין מ צוּי ים א לּ א בּ גּוּפוֹת שׁ לּ מ טּ ה מ ה ן. ד כּ ל ה גּ ל גּ לּ ים ה א לּוּ ה מּ קּ יפ ין א ת ה עוֹל ם כּ לּוֹ ה ן ע ג לּ ין כּ דּוּר, ו ה א רץ תּ לוּי ה בּ א מ צ ע. ו י שׁ ל מ ק צ ת מ ן ה כּוֹכ ב ים גּ ל גּ לּ ים ק ט נּ ים שׁ ה ן ק בוּע ים בּ הן. ו א ין אוֹת ן ה גּ ל גּ לּ ים מ קּ יפ ין א ת ה א רץ, א לּ א גּ ל גּ ל ק ט ן שׁ א ינוֹ מ קּ יף ק בוּ ע בּ ג ל גּ ל גּ דוֹל ה מּ קּ יף. איור מבאר להלכה ד - גלגל שאינו מקיף הנע בגלגל מקיף, למשל במסלול הירח. הקדמונים שיערו שהירח נע במסלול מעגלי, כשמרכז המסלול מקיף את כדור הארץ. כך הבינו חכמי קדם מדוע הירח נראה נע במהירויות מתחלפות, עתים לאט (בנקודה - 1 כשמסלולו רחוק מן הארץ ובכיוון נגדי למסלול הקפתו את כדור הארץ) ועתים מהר (בנקודה - 2 כשמסלולו קרוב לכדור הארץ באותו הכיוון). א 2 ) ס פּ יר - אבן טובה שקופה (מו"נ א,כח). לפי האסטרונומיה העתיקה, אין חלל ריק ביקום, אלא הכל מלא חומר "גלגלי" שקוף, ולכן קיומם של מסלולים שקופים מסביר את העובדה שהגלגלים לא חסמו את ראיית הכוכבים. לפי הידע המדעי של ימינו, ישנו חלל ריק מחומר, ומצד שני ידוע שהחלל הוא תווך למידע (כגון שדרי רדיו, טלוויזייה וטלפון) ולכוחות (כגון כוח המשיכה). ג) ע י ן - צבע. ל מ ר א ית ה ע י ן בּ ל ב ד הוּא ל פ י גּ ב הּ ה א ו יר - כתופעה של שבירת האור. ד) כּ דּוּר - כמו דּוּר, ומילת 'דוּר' מציינת דבר עגול (לשון הרמב"ם ע"פ ישעיה כב,יח; כט,ג). בּ א מ צ ע - במרכז.

4 ז ה מ ס פּ ר כּ ל ה גּ ל גּ לּ ים ה מּ קּ יפ ין א ת כּ ל ה עוֹל ם שׁ מוֹנ ה ע שׂ ר, וּמ ס פּ ר כּ ל ה גּ ל גּ לּ ים הקּ ט נּ ים שׁ א ינ ן מ קּ יפ ין שׁ מוֹנ ה. וּמ מּ ה ל ה כּוֹכ ב ים ו יד יע ת שׁ עוּר ס ב יב ת ן בּ כ ל יוֹם וּב כ ל שׁ נ ה, וּנ ט יּ ת ן ל רוּ ח צ פוֹן ו רוּ ח דּ רוֹם, וּמ גּ ב ה ן מ ע ל ה א רץ וּק ריב ת ן, י וּ ד ע מ ס פּר כּ ל א לּוּ ה גּ ל גּ לּ ים ו צוּ רת ה ל יכ ת ן ו ד ר ה קּ פ ת ן; ו זוֹ ה יא ח כ מ ת ח שׁ בּוֹן תּ קוּפוֹת וּמ זּ לוֹת, וּס פ רים רבּ ים ח בּ רוּ בּ הּ ח כ מ י י ו ן. גלגל המזלות ו גּ ל גּ ל ה תּ שׁ יע י, שׁ הוּא מ קּ יף א ת ה כּ ל, ח לּ קוּהוּ ה ח כ מ ים ה קּ ד מוֹנ ים ל שׁ נ ים ע שׂ ר ח ל ק; כּ ל ח ל ק ו ח ל ק ה ע לוּ לוֹ שׁ ם, ע ל שׁ ם צוּ רה שׁ תּ רא ה בּוֹ מ ן ה כּוֹכ ב ים שׁ לּ מ טּ ה מ מּ נּוּ שׁ ה ן מ כ וּ נ ין תּ ח תּ יו, ו ה ן ה מּ זּ לוֹת שׁ שּׁ מוֹת ן: ט ל ה, שׁוֹר, תּ אוֹמ ים, ס רט ן, א רי ה, בּ תוּל ה, מ אז נ י ם, ע ק רב, ק שּׁת, גּ ד י, דּ ל י, דּ ג ים. גּ ל גּ ל ה תּ שׁ יע י ע צ מוֹ א ין בּוֹ לא ח ל קּ ה ו לא צוּ רה מ כּ ל איור מבאר להלכות ו-ח: רצועת גלגל המזלות ה) ח כ מ ת ח שׁ בּו ן תּ קוּפו ת וּמ זּ לו ת - האסטרונומיה, כלומר מבנה החלל ומסלולי הכוכבים, ולא האסטרולוגיה, שהיא האמונה בהשפעת הכוכבים על בחירת האדם, שרבנו מבטל אותה (עבודה זרה יא,טז וראה ביאורנו שם; תשובה ה,ב). תּ קוּפו ת - מסלולי ההקפה של הכוכבים. ו) גּ ל גּ ל ה תּ שׁ יע י - תנועת הכוכבים היומית, הנראים נעים ממזרח למערב, שקל יותר להסבירה היום כתלויה בסיבוב כדור הארץ סביב צירו ממערב למזרח, הוסברה בימיהם כהימצאות כדור גדול בשמים שהכוכבים נעוצים בו, המסתובב ממזרח למערב. הכדור, שהוא הגלגל השמיני, מסובב על ידי הגלגל התשיעי. ה מּ זּ לו ת - דימוי ציורי של 12 קבוצות של כוכבים בשמים, הנראים לעין הצופה מכדור הארץ כאילו הם על רצועה מעגלית שעליה נעה השמש המקיפה את כדור הארץ. חיבור קווי של הכוכבים עשוי להניב בדמיון רב קווי מ תאר של צורה מוכרת. כך התקבלו השמות טלה, שור וכו'.

5 116 ה כּוֹכ ב ים שׁ בּג ל גּ ל בּ ח בּוּר א לּ א כּוֹכ ב; ו לא ה א לּוּ ה צּוּרוֹת ה שּׁ מ ינ י הוּא שׁ יּ רא ה, בּ כוֹכ ב ים גּ דוֹל ים שׁ בּוֹ, תּ ב נ ית ה צּוּרוֹת איור מבאר להלכה ז 2 : המחשה של תנועת ה א לּוּ אוֹ ק רוֹב מ ה ן. הנקיפה של ציר הסיבוב. באיור ניתן לראות ז 2 ו א לּוּ ה שּׁ תּ ים ע שׂ רה את ציר כדור הארץ ואת הכיוון אליו נוטה הציר. (המעגל העליון). המעגל העליון מונח צוּרוֹת לא ה יוּ מ כ וּ נוֹת על מישור המזלות, שהוא מישור הסיבוב כּ נ ג ד אוֹת ן ה ח ל ק ים סביב השמש. בזמן ההקפה, רק נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס לאנך למישור א לּ א בּ ז מ ן ה מּ בּוּל, המזלות (ראה באיור) נשארת קבועה, 23.4 מעלות בערך. שׁ בּוֹ ה ע לוּ ל ה ן שׁ מוֹת ה זּ ה בּ זּ מ ן א ב ל א לּוּ. ל פ י מ ע ט, ס ב בוּ כּ ב ר ה כּוֹכ ב ים שׁ כּ ל כּ לּ ן שׁ מ ינ י שׁ בּ ג ל גּ ל ה שּׁ מ שׁ כּ מוֹ סוֹב ב ין שׁ ה ן א לּ א ו ה יּ רח, סוֹב ב ין בּ כ ב דוּת. ו ח ל ק שׁ תּ ה לּ ה שּׁ מ שׁ כּ נ ג דּוֹ בּ יוֹם א ח ד י ל כּ נ ג דּוֹ גדלים ותכונות כּ ל כּוֹכ ב מ ה ן בּ קרוֹב מ שּׁ ב ע ים שׁ נ ה. ח כּ ל ה כּוֹכ ב ים ה נּ רא ין י שׁ מ ה ן כּוֹכ ב ים ק ט נּ ים, שׁ ה א רץ גּ דוֹל ה מ א ח ד מ ה ן, ו י שׁ מ ה ן כּוֹכ ב ים שׁ כּ ל א ח ד מ ה ן גּ דוֹל מ ן ה א רץ כּ מּ ה פּ ע מ ים. ו ה א רץ גּ דוֹל ה מ ן ה יּ ר ח כּ מוֹ א רבּ ע ים פּ ע מ ים, ו ה שּׁ מ שׁ גּ דוֹל ה מ ן ה א רץ כּ מוֹ מ א ה ו שׁ ב ע ים פּ ע מ ים; נ מ צ א ה יּ ר ח א ח ד מ שּׁ שׁ ת א ל פ ים וּשׁ מוֹנ ה מ אוֹת מ ן ה שּׁ מ שׁ האסטרולוגים ייחסו משמעויות, לעתים משונות, למזלות ולכוחם של הכוכבים לקבוע את עתידו של האדם. ז 2 ) ו א לּוּ ה שּׁ תּ ים ע שׂ ר ה צוּרו ת וכו' - כדור הארץ נע סביב עצמו וסביב השמש. בנוסף, כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים. תנועה זו נקראית נקיפה (פרסציה). נקיפה מומחשת באמצעות סביבון. כל סביבון משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו, ובעשותו זאת הוא מצייר מעין חרוט דמיוני. קצב התנועה הוא כמעלה אחת מדי 72 שנים. לפני כ- 4,000 שנה חל יום שוויון האביב (בו אורך היום והלילה שווים) כשהשמש היתה בראש קבוצת טלה, וכיום נמצאת השמש ביום שוויון האביב בראש קבוצת דגים. בּ כ ב דוּת - באטיות. ח) ו ה אָר ץ גּ דו ל ה מ ן ה יּ ר ח כּ מו אַר בּ ע ים פּ ע מ ים - הסטייה המתוארת כאן אינה גדולה בהשוואה לזו הידועה לנו היום, שנפח כדור הארץ גדול פי כ- 49 מנפח הירח. ו ה שּׁ מ שׁ גּ דו ל ה מ ן ה אָר ץ - כאן הסטייה גדולה: נפח השמש גדול מנפח כדור הארץ פי מיליון ורבע, וקוטר השמש גדול פי כ- 110 מקוטר הארץ. ראה איור בעמוד הבא.

6 117 בּ ק רוּב. ו א ין בּ כ ל ה כּוֹכ ב ים כּוֹכ ב גּ דוֹל מ ן ה שּׁ מ שׁ ו לא ק ט ן מ 'כּוֹכ ב' שׁ בּ ג ל גּ ל ה שּׁ נ י. איור מבאר להלכה ח: השוואת גודליהם של כוכבי הלכת השוואת גודליהם של כוכבי הלכת והשמש. החץ מציין את כדור הארץ. השוואת גודליהם של כדור הארץ ושל הירח ט כּ ל ה כּוֹכ ב ים ו ה גּ ל גּ לּ ים כּ לּ ן בּ ע ל י נ פ שׁ ו ד ע ה ו ה שׂ כּ ל ה ן, ו ה ן ח יּ ים ו עוֹמ ד ין וּמ כּ י רין א ת מ י שׁ א מ ר ו ה י ה ה עוֹל ם, כּ ל א ח ד ו א ח ד ל פ י גּ ד לוֹ וּל פ י מ על תוֹ, מ שׁ בּ ח ים וּמ פ א רים ל יוֹצ רם כּ מוֹ ה מּ ל א כ ים. וּכ שׁ ם שׁ מּ כּ י רין א ת ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא, כּ מ כּ י רין א ת ע צ מ ן וּמ כּ י רין א ת ה מּ ל א כ ים שׁ לּ מ ע ל ה מ ה ן. ו ד ע ת ה כּוֹכ ב ים ו ה גּ ל גּ לּ ים מ עוּט ה מ דּ עת ה מּ ל א כ ים, וּג דוֹל ה מ דּ ע ת בּ נ י א ד ם. ארבעת היסודות י 1 בּ רא ה א ל ל מ טּ ה מ גּ ל גּ ל ה יּ ר ח גּ ל ם א ח ד שׁ א ינוֹ כּ ג ל ם ה גּ ל גּ לּ ים, וּב רא א רבּ ע צוּרוֹת לג ל ם ז ה, ו א ינ ן כּ צוּ רת ה גּ ל גּ לּ ים, ו נ ק בּ ע ה כּ ל צוּ רה ו צוּ רה בּ מ ק צת גּ ל ם ז ה. י 2 צוּ רה ראשׁוֹנ ה, צוּ רת ה א שׁ, נ ת ח בּ רה בּ מ ק צת גּ ל ם ז ה, ו נ ה י ה מ שּׁ נ יה ם גּוּף ה א שׁ. ו צוּ רה שׁ נ יּ ה, צוּ רת ה רוּ ח, נ ת ח בּ רה בּ מ ק צ תוֹ, ו נ ה י ה מ שּׁנ יה ן גּוּף ה רוּ ח. ו צוּ רה שׁ ל ישׁ ית, צוּ רת ה מּ י ם, ט) בּ ע ל י נ פ שׁ וד ע ה - כיום ידוע שהכוכבים הידועים לנו בנויים מיסודות זהים לאלה שבכדור הארץ (לעיל ב,ג), ולא ידוע על הבדל בין יסודות הכוכבים לבין יסודות כדור הארץ, שהם "כגופים מתים" (להלן יא). ואפשר שחזר בו רבנו מן התפיסה שלכוכבים יש חיים (ק'; ראה מו"נ ב,יט; ב,כב). י 1 ) מהלכה זו עד סוף הפרק מתוארים היסודות שבכדור הארץ, "למטה מגלגל הירח", לפי המדע הישן, ומסודרים ב"גלגלים" פנימיים.